טיפים לזירוז טבעי בבקשההההההה🙏דפנה06032000

מי שעוקבת, ברביעי האחרון היה לי ירידת מים

נסעתי למיון, קיבלו אותי אחרי 8 שעות וכבר לא היה זכר למה שקרה בבית. הכחישו כל קשר לדימום או ירידת מים. והחזירו אותי הביתה.

מאז יש פה ושם זרימות קלות בפד, הן לא שקופות כמו מים, זה נוטה לורוד, בדיוק כמו שהיה ברביעי.


מצד אחד אני לא רוצה לסכן את ההריון הזה, הקרבתי הרבה בשבילו, בשביל לשמור עליו.

מצד שני, מרגיש שבבית חולים מאוד מזלזלים, אמרו לי "אין לי מה לעשות איתך, את רוצה אז ניתן לך זירוז" וכמובן שזו לא השאיפה אם לא חייב.

אני עכשיו שבוע 39 ב"ה , וחוששת מכל רגע שאני לא יולדת כי אין לי מושג מה זה הזרמים האלה וגם בבית חולים לא יודעים להגיד,


אז פליז כל זירוז מניסיום יתקבל בברכה

עונהשושנושי

מכל האופציות - כל עוד הגוף לא התחיל תהליך לידה - שום דבר לא יעזור

ברגע שיש משהו קטן - הזירוס הטבעי יכול לעשות משהו

אני ממליצה על סטריפינג

אחרי הסטריפינג אצלי התחילו צירים ושמו קיק קידם מאוד אחר כך..


אבללללללללללללל אני אישית הייתי מאמינה לרופאים אם אין ירידה כנראה שאין.. תנסי ללכת למוקד בקופה, שיבדקו שוב

שבוע טוב

אם אין ירידת מים אז זה אפילו מלחיץ כפלייםדפנה06032000

אני מחליפה פדים לפחות פעם ביום כי יש נזילה ללא שליטה, והנזילה הזו אפילו לא מים נקיים

ממש ממש מפחדת שמפספסים ירידת מים וחלילה יש זיהום או משהו כי המים לא נקיים.


אני חייבת הסבר מה זה כן כדי להיות רגועה

כי זה לא פספוס של שתן בוודאות, וגם יש ריח של זרע

הייתי הולכת להבדק במקום אחר ולא מוותרתאהבה.

נשמע לגמרי ירידת מים

חשבתי עלייך בשבת וקיוויתי שילדת,, ממליצה גם על סטריפינג

מקסימה שאת, תודה רבה!!דפנה06032000
לי עזר סטירפינגשוקולד פרה
גם רוגע עוזר וכדור פזיו לשבת עליו המון ויש זירוז טבעי בקיום המצווה אם את טהורה 
אם יש חשש לירידת מים ממש לא מומלץבארץ אהבתי

להכניס שום דבר לאזור, מחשש לזיהום.

טוב שאת כותבת עניתי על סמך הכותרת...שוקולד פרה
גם שמן נר הלילה לא?דפנה06032000

אני באמת בהתלבטות אם להמשיך לשים בנרתיק..

מצד שני בבית חולים טוענים שאין ירידת מים , אין פתיחה , הכל סגור

אני לא הייתי שמהבארץ אהבתי

וכן הייתי חוזרת להיבדק.

מבינה שלא בא לך אחרי שזלזלו בפעם הקודמת, ועוד אחרי המתנה כל כך ארוכה.

אבל נשמע לי שאם זה לא מפסיק זה בהחלט מעלה חשד שהם פספסו (וקורה שמפספסים ירידת מים. זה לא שהתשובה שלהם מוחלטת..). לדעתי לא כדאי לקחת סיכון במצב כזה.

תודה 🙏🙏דפנה06032000
עכשיו אני חושבת אולי זה מהשמן נר הלילה ששמת?אמהלה
כבר לא, זכיתי להיות טהורה 3 שבועותדפנה06032000
עד הירידת מים שיצאו ורודים אז הרב אמר שאני אסורה
ללכת לקופה עם אותה התלונהשושנושי

תסבירי בדיוק את מה שכתבת כאן ושאת לא רגועה

אז למה את לא רוצה זירוז?ים...

יש פדים לזיהוי ירידת מים בסופר פארם וגם במוקד יש לו מקלון שבודק. הם בקלות יכולים להגיד אם זו ירידת מים או לא...

אבל אם זו ירידת מים אז צריך ליילד ואת בשבוע 39 שזה ממש בסדר ללידה. אז למה לסרב לזירוז?

אני רוצה זירוז טבעידפנה06032000
זירוז מלאכותי זה כאבי תופת😢
אבל אם הבעיה בירידת מים זה שאין מספיק מיםשוקולד פרה

אז אולי תבקשי שיבדקו עכשיו שוב אם כמות המים תקינה? ותשאלי אם ממליצים על סטריפינג למישהי שיש חשש לירידת מים


עכשיו את מזכירה לי שבאתי פעם למיון כי היה לי צירים והרגשתי גם רטיבות של ירידת מים- וגם בדקו כמות מים ואמרו לי

זה לא... למרות שהייתי בטוחה שזה לא שתן

אבל אמרו לי שגם אם כן אין חשש כי הכמות מים תקינה

בדיוק כמו שקרה לידפנה06032000

רק שאצלי לא היה ספק לרטיבות,  הפד מלא, רטוב  ובצבע וורוד  אז אין ספק

הקטע שכמה בדקו אותי ואמרו שהכל סגור

הגיוני ירידת מים כשהכל סגור ואין פתיחה בכלל?

אני זוכרת שרק אמרו לי הכל בסדר לכי הביתהשוקולד פרה

וזהו המשכתי כרגיל אבל הירידה לא המשיכה לי

הייתי הולכת לבדוק שוב את כמות המים.

אומרת להם- היה לי עוד פעם רטיבות רק תבדקו שוה שהכל בסדר ויש מספיק מים כי היה ממש רטוב

ירידת מים נוספת זה סיבה מספקת לבוא שוב לא? תבקשי הפניה מהאחות

הבעיה בירידת מים זה זיהוםOcd טבילה
לא מיעוט מים 
גם אם זו ירידת מים, היא חלקיתים...

וזה גם מזרז...

אפשר למשוך הריון גם עם ירידת מים חלקית, יש נשים שסוחבות משלב מוקדם יחסית נזילה במי השפיר

זה הריון בסיכון כמובן, אבל את כבר ממש בסוף....

אני התחלתי זירוז בפיטוצין. כאב כן עד האפידורל אבל אין לי למה להשוות...

כחלק מהזירוז גם פקעו את המים כי אמרו שזה מזרז גם כן. אצלי לא היתה התקדמות ובסוף עשיתי קיסרי.

אבל כששאלתי אם זה לא בעייתי אמרו שאפשר כמה זמן להיות בלי המים והכל בסדר...

 

אני רק מציינת שהלידה הנוכחית שלי התחילה מזירוזחמדמדה

מזירוז בפיטוצין

וביקשתי (ואמרו לי שזה מה שתכננו בכל מקרה) והתחילו לי עם מינונים ממש קטנים שהמיילדת הלכה והעלתה לאט לאט במשך כמה שעות

לא הרגשתי צירים שונים בהתפתחות שלהם מבחידה הראשונה שהתחילו צירים בבית.


באיכילוב אם זה משנה…


תעשי מה שאת מרגישה❤️ אבל תדעי שאםשר גם ככה

תודה רבהדפנה06032000

אצלי זה היה מאוד משמעותי בכאב

שתי לידות עם זירוז, וכאבתי מאוד כבר בפתיחה של חצי או 1

לעומת לידה שהצירים התפתחו לבד בבית והיו סבבה והייתי עם פתיחה 3.5 ועדיין לא היה כזה כואב, עד לפתיחה 6-7 בערך

הכל יחסי, כאב מאוד אבל רחוק מהכאבים המלאכותיים

מענייןחמדמדה

אני גם חששתי מזה ממש ממש ממש

אבל הייתי חייבת לזרז… וחסדי ה׳ היה ממש סביר

(לא הספקתי אפידורל אפילו בסוף😅)

תודה לה', כנראה אינדיבידואלידפנה06032000
זירוז מלאכותי זה לא בהכרח כאבי תופתאין לי הסבר

ילדתי עם זירוז, וזה כאב (הייתי בלי אפידורל), אבל לא יותר מהלידה בלי הזירוז.

כבר כתבתי לך בשרשור הקודם שאני לא הייתי רגועה בכלל אם היו מים ורודים😬

צודקת , אבל מה אפשר לעשות? חחדפנה06032000
אני הייתי מתעקשת איתם על זהאין לי הסבר

שיבדקו, ישאירו להשגחה וכו'

בהריון שלי היה ממצא לא תקין, שוחררו אותי מהמיון. אז הלכתי למרפאה, ושם הרופא אמר שזה לא תקין, וישלח אותי שוב למיון עם מכתב ממנו.

אני חושבת שבגלל שכתבת על זה יותר מפעם אחת, מצביע על זה שאת גם לא רגועה ב100%. עדיף ללכת להיבדק, וח''ו לא לבכות על זה אח''כ🙏

יכול להיות שהם טעו, וגם יכול להיות שאני סתם מלחיצה אותך, אבל בדיקה נוספת והשגחה צמודה יותר, בטוח לא ירעו.

אבל אחפש את הפדים לזיהוי,דפנה06032000
למרות שבבית חולים לא עניין אותם שהפד שלי מלא , הסתכלו באותו רגע עם מקל ואם יש כמות מי שפיר תקינה ועל זה הסתמכו.
הייתה לי כמות מי שפיר תקינההשקט הזה
בירידת מים. זה לא מדד בהכרח
אז אם הכמות תקינה אז מה הם יכולים לעשות?דפנה06032000
חבל לזרז לידה אם הכל תקין ב"ה


אני גם לא ממהרת לקבל זירוז מלאכותי אם לא צריך

אותי אשפזו ישר כדי שאהיה במעקבהשקט הזה
בסוף הלידה התפתחה מאד מהר והייתי במחלקה רק שעה אבל עדיין.. יש סכנות בירידת מים.


אני רואה לאורך כל השרשור שאת מאד מאמינה לביה"ח שהלכת אליו ולא מנסה אחרת למרות שכבר כתבו לך שוב ושוב ללכת להיבדק אז לא מנסה לשכנע אחרת, למרות שבעיני עדיף זירוז מלאכותי על פני סכנה לעובר או לך


אבל מאחלת לך שיהיה בקלות ובידיים מלאות במהרה

כתבתי פה לשתייםדפנה06032000

שאני הולכת לביקורת ממש תכף בע"ה , למרות שאני מרגישה תנועות, אבל זה לשקט הנפשי

מחכה לבעלי עם הרכב

בכוונה דחיתי את זה לעכשיו כי בערב אין המתנה

לעומת היום שכולן מגיעות ובסוף מקבלים אותי רק בערב גם ככה


ואת צודקת לגמרי, תודה רבה אמן ואמן!

אצלי הייתה דליפת שתן מטורפת בשבוע 38טרכיאדה

הגעתי בגלל זה לבית חולים כי הייתי בטוחה שזו ירידת מים, והרופאה תוך כדי בדיקה ממש ראתה שוב שדולף, אבל זה בפירוש לא הייתה ירידת מים

אצלי היתה רטיבות ממש כל יום אחרי מאמץעסק חדש

אבל זה לא היה ירידת מים

ולא שתן

אבללל לא היה בצבע ורדרד ולא בלי סיבה


אני אישית היתי נבדקת מהרר בבי''ח אחר ורק מוודאת שהכל בסדר

אז מה זה היה,דפנה06032000
וזו היתה רטיבות ? פד רטוב ממש?
חושבת שהפרשות מרובות בתשיעיעסק חדש
בכל מקרה אבל במקרה שלך היתי בטוח נבדקת שוב
באיזה צבע זה היה? שקוף? ואיזה מטורף זהדפנה06032000
איפשהו אני מתפללת שזה שתן אבל לא הגיוני כי זה קורה גם אחרי שירותים וגם בגלל הצבע 
תלכי לבית חולים נוסףחצי שני

ממליצה על שמן קיק מניסיון

גם אם יזרקו עגבניות

גם.למ שמו קיק עזר מאודשושנושי

זה עזר אחרי שכבר היו צירים

לא יודעת איך זה כשאין צירים ברקע 

סליחה רואה רק עכשיוחצי שני

עונה לבאות- להוסיף אותו לחלבון ולהימנע ככה משילשולים

אני הייתי בלי צירים של לידה לפני וזה קידם אותי יפה

למה יזרקו עגבניות? זה ידוע כמזרזאמהלה
כי זה עשוי להיות מסוכןממשיכה לחלום
מה לעשות איתו? גם שושנושי המליצהדפנה06032000
אני שמתי 2 כפות שמןשושנושי

בתוך כוס מיץ תפוזים

קצת לא טעים, סותמים את האף ובולעים מהר כמו אקמול..

יש כאלה שזה יכול לעשות שלשולים

לי זה לא עשה..

שתיתי כשכבר היו צירים לא סדירים - השמן גרם להם להיות יותר צפופים ויעילים

כמה שעות אחרי ילדתי.. 

הלכת להיבדק שוב??? זה חשוב ממשאמהלה

לא כל זירוז מומלץ לעשות במידה ויש ירידת מים.

זה חשוב מאד שתבדקי שוב

בבית חולים אמרו לי להבדק להבא בקופחדפנה06032000
ןבקופת חולים לא מעוניינים לטפל בי כי אני בהריון בסיכון


מרגישה לא רצויה בשום מקום 🙈

אולי אפשר לבקש הפניה מהקופת חולים?בארץ אהבתי

או אפילו מהייעוץ אחיות הטלפוני? (יש לכם בקופה?)

נשמע מצב ממש מעצבן...

אולי באמת לנסות בבית חולים אחר? יש לך עוד אופציה?

אבל אני לא רוצה ללדת בשום מקום אחרדפנה06032000
מעדיפה ללדת בבית ולא בבית חולים שלי
אז תחפשי בי"ח שתרגישי בו טוב. זה ממש חשוב!!!אמהלה
ממליצה ממש ממש להיבדק שוב במקום אחרמרגרינה

וכמו שכבר כתבו- אם הגוף לא מוכן אז לא באמת יעבוד זירוז

אבל לי עזר רפלקסולוגיה, ממליצה לנסות

בשורות טובות בקרוב. בבריאות ובידיים מלאות!

אמןן תודה רבה!דפנה06032000
ירידת מים או מיעוט מי שפיר?שבורת,לב

את כנראה בטווח הנורמה

לא אמרו לך לעשות מעקב תנועות? לבוא כל יום לביקורת?

למה את לא רוצה זירוז?

את מבקשת פה עצות לזירוז אז מה ההבדל?  

אפשר שמן קיק אבל לא בטוחה שזה יותר בטיחותי מזירוז בבית חולים.

ממליצה לך שאם עושה סטריפינג תבקשי רופאה ולא רופא

לי עשו ומרוב שזה היה מהר ולא הבנתי מה הולך לקרות לא הספקתי לבקש ועד היום מתחרטת על זה.

בהצלחה! 

תודה רבה!דפנה06032000

ירידת מים זה מה שהיה בבית ויש פחות כמעט כל יום, אבל יש..

מיעוט מי שפיר לא רלוונטי ברוך ה', הרופא טען שכמות המים תקינה, זרק שאולי יש מיעוט קטן אבל מינורי ולא התייחס לזה.

ואני רוצה זירוז טבעי ולא זירוז מלאכותי כמו כדור שיכאיב לי כפליים

לא התנסיתי בשאר הזירוזים

עשיתי את רוב הזירוזים שיש אני חושבתשבורת,לב

פיטוצין לא כאב לי, אבל היה איטי

עשיתי בלון פעמיים רצוף, 12 שעות, כואב, סבל איטי מאוד, תחושה מגעילה, ממש לא ממליצה.

סטריפינג, לא נעים, לא כיף, זכרון לא טוב, אבל עזר, תוך כמה שעות היתה לידה.

שמן קיק, שאלת איך אז שותים את זה, הטעם מגעיל, מאוד מגעיל, אבל לא צריך הרבה. תקראי מה המשמעות וההשלכות לפני שאת עושה את זה.

יחסים, תלוי איך את מרגישה עם זה, בתנאים מסויימים זה יכול להיות תחליף לסטריפינג.

רפלקסולוגיה, דיקור, לא ברור לי אם עזר ואיך, אבל הרגיע והיה חוויה נחמדה.

כדור פיזיו לא עזר לי

הליכות לא עזר לי.

אם עוד לא התחלת מציעה לך להתחיל לעסות את עצמך עם שמן שקדים.


בראיה לאחור, אם העובר בסדר, ויש תנועות ואין מיעוט מים, היום לא הייתי מזרזרת הייתי נרגעת בבית נהנית מהשקט, עושה מדיטציות ונותנת לה' להחליט על הזמן הנכון. 

תודה רבה על הפירוט, מעריכה מאוד 🙏דפנה06032000
מציעה לך לשקול גישה אחרתגלי מטר

נכון שביקשת הצעות לזירוז טבעי, אבל חשבתי לשתף אותך שהייתי במצב דומה וקיבלתי בסוף החלטה שמאוד התחרטתי עליה. ורק שנים אח"כ בהיריון אחר שמעתי מדולה ותיקה מאוד שיש מקרים שיש דליפה של מי שפיר בסוף ההיריון והיא נחלשת או נפסקת, כי השק סוגר את החור בעצמו. נשמע מטורף אבל זה מסביר הרבה. גם אני כמוך נלחצתי מהטפטוף של הירידת מים למרות שחוץ מזה הכל היה בסדר, הלכתי להיבדק, הייתי בהשגחה ובסוף נכנעתי ללחץ המאסיבי של הרופאים והסכמתי לפיטוצין שהתחיל להשפיע רק לאחר חצי יום. הגוף לא היה מוכן ללידה בכלל, לכל אורך הדרך הרגשתי שזו טעות.

אז אני מציעה לך להתייעץ עם מיילדת או דולה בגישה טבעית שקודם כל תסביר לך אם המצב שאת נמצאת בו אמור להדאיג, ולפי תגובת הרופאים שפגשת כנראה שהמצב בסדר גמור. לאחר שתשמעי נשות מקצוע בגישה טבעית תוכלי לנסות להירגע בבית ולתת לגוף זמן לעשות את שלו ולהתחיל ללדת ברגע הנכון. ותזכרי בשביל ללדת צריך אוקסיטוצין- שמופרש בעקבות דברים נעימים ורגועים, והסטרס והדאגות הם בדיוק ההיפך מזה...

ברגע שיש ירידת מים לא עושים סטריפינגעוזרת

מציעה לך ללכת לבית חולים שאת סומכת עליו ולקבל מה שיגידו

שיהיה המון בהצלחה

אגב מכירה לפחות 2 בי"ח שהיו משאירים לאשפוז על כזה מקרה

תודה רבה!! הבית חולים שאני סומכת עליו שיחרר הביתהדפנה06032000
הייתי צריכה לשמוע את זה. תודה!!דפנה06032000
מצטרפת למה שכתבו לך לפני- בבקשה לכי להיבדק!!תוהה לעצמי
לא משנה איפה, במוקד או במיון. ירידת מים גם עלולה לגרום למחסור במין לעובר וגם גורמת לסיכון לזיהום. זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו.
בגלל זה הלחץ אבל בבית חולים אדישיםדפנה06032000
נשמע שהיית בבית חולים לפני שלושה ימיםתוהה לעצמי
לדעתי פשוט תלכי להיבדק במקום אחר. וגם אם תחזרי לאותו בית חולים, אולי עכשיו כן יראו משהו
זה לגמרי נראה מים?נעמה301
אם אומרים לך שזה לא ירידת מים, יכול להיות שזה הפקק הרירי. בד"כ הוא קצת צמיגי ולא נוזלי כמו מים אבל אצלי כן היה שלב שהתלבטתי אם זה לא כבר ירידת מים, מרוב שזה לא הפסיק כמה ימים והיה נראה 'מיימי' ולא בצורה הרגילה (וזה היה בסוף הפקק, לא ירידת מים).
אני מרגישה שיוצא ממני משהו חםדפנה06032000

ואז בפד זה נספג ולא כמו הפרשה צמיגית

הגיוני פקק רירי כמה ימים  ונוזלי? מיום רביעי (ברביעי הייתי צריכה להחליף 2 פדים ברצף) עד עכשיו יש כל יום..

רק שרביעי היה הכי מוגזם, אחרי זה היה ממש בקטנה

בבקשה בבקשה תלכי על הבוקר להבדק שוב. עדיףאמהלה

שתלכי שוב לחינם מח"ו לפספס את הרגע הנכון....

הרופא שלי אמר לי:"אל תרחמי על הצוות הרפואי, לא בבית החולים ולא כאן במרכז בריאות האישה, על כל 1000 נשים שבאות לחינם יש את האחת שיכלנו להציל אם הייתה באה...."

הוא ממש התחנן אלי שבכל תחושה/חשש הכי קל ללכת להבדק

עברת הריון מספיק קשוח

עדיף ש"תשרפי" שוב 8 שעות 

אם זה אכן ירידת מים מיום רביעי, זה חלילה יכול להוביל לזיהום וזה ממש מסוכן.

ואם זה לא ירידת מים, תתעקשי שיראו את הפד ויתנו לך תשובה שמספקת אותך

חיבוק גדול

בשורות טובות

חד משמעית ללכת להבדקעוזרת
בהצלחה רבה
אצלי כן.נעמה301

היה במשך כמה ימים, נוזלי ובצבע ורדרד.

אבל כמובן שאני לא לוקחת אחריות וכדאי להיבדק כמו שאמרו לך פה ליתר ביטחון. בביה"ח יש כל פעם רופאים ואחיות אחרים, זה שפעם שעברה זילזלו לא אומר שגם הפעם יזלזלו.

תרגישי טוב!

איזה קשה זה כל הספקות האלו של לפני לידה

בע"ה שיהיה בשעה טובה, בקלות ובידיים מלאות!

הייתי הולכת להיבדק במקום אחרפרח אביב
נשמע לא רציני, בשבועות כאלו אסור לזלזל והפרשה מרובה בצבע ורדרד מלחיצה בעיני
תודה רבה בנות!דפנה06032000

אני אקנה עכשיו פדים לזיהוי מי שפיר ולפי זה אהיה יותר חכמה

אם לפי הפדים זה מי שפיר אז אחזור לשם בע"ה  כי כבר אהיה בטוחה

שיהיה בהצלחה!!אין לי הסבר
ובעז''ה בקלות, בנחת ובידיים מלאות!!
אמן ואמן! המון תודות!!דפנה06032000
יש טיפות טבעיות של הרב יורביץ - מהירוןשמיכת פוך

בלידה הקודמת לקחתי אותם במינון גבוה והתחילו לי צירים אפקטיביים תוךך כמה שעות.

קונים את זה בבית שלהם בשכונת גאולה בירושלים.

אם תרצי טלפןןן אוכל להשיג לך

אני עכשיו בשבוע 40+ בלי שום התקדמות ומתלבטת אם לקחת את זה.. 

אני לא מהאיזור😕דפנה06032000

אבל אם תחליטי לקחת תעדכני אם עזר, מעניין

מאמינה שזה יעזור...שמיכת פוך

אחותי גם לקחה את זה וזה זירז לה את הלידה באופן מטורף.

למרות שאני בתחילת שבוע 40 אני עדיין לא סגורה על מתי אני רוצה ללדת חחח לכן מעדיפה כרגע לא לעשות שום התערבות. מעדיפה שזה יבוא טבעי בעיתו ובזמנו בע''ה.

התחלתי לחשוב כמוך, לא לנסות לזרזדפנה06032000
בלידה הקודמת עשיתי את כל הזירוזים האפשריים משבוע39שמיכת פוך

קיום יחסים, הליכה יחפה על חוף הים, דיקור סיני, ישיבה באמבטיה חמה ושום דבר לא עזר.

הייתי מתוסכלת שלא מתקדם כלום - 

בשבוע 41 התחילה לי ירידת מים ואז לקחתי את הטיפות הללו שבאמת קיצרו לי את משך הזמן הלידה לשלוש שעות.

הפעם החלטתי שאני משחררת... ולוקחת בחשבון שזה יכול לקחת גם עוד שבוע.

 

יש לי הרגשה שזה קשור לבנים / בנות

הגדולים אצלי הם בנים וילדתי אותם בשבוע 39 או קרוב לתל'מ ואת הבת שבוע אחרי...

 

העיקר שיהיה לנו בקלות בעיתו ובזמנו וידיים מלאות בע''ה!!

 

אני הייתי עם תומך לידה כל ההריוןדפנה06032000

כי זה הריון בסיכון בעקבות המטומה

והבנתי שדווקא אלה שלקחו תומך הריון כל ההריון- ההריון שלנו לרוב יהיה עודף חח

וואו.. ב''ה שהחזקת עד עכשיו.. בע''ה שיעבור בקלות!שמיכת פוך
אמן ואמן תודה רבה!!דפנה06032000

ובאמת ברוך ה', הזוי שאני הגעתי לשלב שאני מתפללת לצירים חחחח עד עכשיו חששתי מזה

@שושנושיצדקת😉

הן לא תמיד אמינות...בעיני ללכת לבי''ח אחרעסק חדש
או לאותו אחד אבל לומר להם שזה ממשיך ואת דורתש בדיקה יסודית
כמו מה למשל?דפנה06032000

כי באמת מרגיש שעשו הכל

בדקו שיש כמות מי שפיר, בדקו פתיחה, בדקו עם מקל אם יש שאריות מי שפיר, אפילו עשו מוניטור כדי לשלול צירים


 

אבל מצד שני יש את הנזילות האלה ולא יודעים להגיד מה זה כן

מחזקתתלמים

את מה שכתבו ללכת שוב להיבדק

אפילו באותו בית חולים, כל פעם יש רופאים אחרים עם דעות אחרות.

תגידי שאת לא רגועה וזה ממשיך ורוצה שיבדקו שוב

היה לי פעם שבאתי על משהו ושחררו אותי שניה לפני שבת אמרו לחזור לקופח שיבדקו (הייתי בטוחה שיאשפזו), במוצש חזרתי אליהם שוב והרופאים שהיו במוצש היו בהלם ששחררו אותי מקודם ואשפזו לכמה ימים טובים

ואי כמה שצריך להתפלל לשליחים טוביםדפנה06032000

היום ברוך ה' לא היו נזילות בכלל, דווקא שקניתי פדים לזיהוי

אז נראה מה יביא יום


ובאמת מלחיץ שככה יש דעות כל כך סותרות

יכול להיות שבפעם הראשונה שהלכת אז באמת היה בסדר אבל בפעם השניה המצב החמיר?

זה בדיוק העניין אולי אז לא ראועסק חדש

אבל בינתיים כן יראו

וחשש להפרדות שיליה זה חשש אז האמת פשוט ללכת שוב או למקום אחר

אם גם אז יבדקו הכל ולא יהיה כלום


אז לפחות תהי רגועה שעשית הכל

תודה לה' יש תנועות זה מה שמרגיע אותידפנה06032000
והיום לא היו בכלל נזילות, אז אולי נסגר כמו שמישהי פה כתבה


אני בכל מקרה בהיכון עם הפד שמזהה מי שפיר

לגמרי להתפללתלמים

ולזכור שהם רק שליחים, וגם לא יודעים הכל..

לא לצערי מההתחלה היה חמור, באמת שלא ברור לי איך שחררו אותי אז..

ומנסיון אצלי גם היה נזילות לפרקים ולא זיהו את זה כירידת מים, רק אחרי כמה זמן כשהמים ממש התמעטו והנזילות המשיכו הבינו שברור שזה מה שזה..

ואם מה שנוזל אצלך ורוד נראלי ממש כדאי להיבדק שוב!

בהצלחה רבה בעה בלי ספקות ובלבולים ובידיים מלאות במהרה!

אמן ואמןן המון המון תודה!!דפנה06032000
מעדכנתדפנה06032000

היתה לי נזילה הבוקר שוב

שוב בצבע ורדרד, והפד של זיהוי מי שפיר לא שינה את הצבע

אז אני כבר מבולבלת ממש, לא יודעת איך לפעול

תראי את שואלת ושוב ושוב עןנים לך להבדק שובעסק חדש

ואני מבינה שזה להשקיע זמן וכח ...

אבל בסוף זאת התשובה ...

תלכי. אם יש ספק אין ספק.אורוש3
אם הפד לא זיהה מי שפירשושנושי

ייתכן שזה באמת לא זה

הגיוני שיש בשלב הזה דליפות שתן בגלל העומס על אזור האגן..

למה ורוד? תנסי לבדוק מה יכול להשפיע על שתן ורוד


את יכולה גם ללכת שוב לקופה

אין פה ממש פתרון קסם חוץ מבדיקה

אצלי גם הבדיקות והטסטריםתלמים
בבית חולים לא זיהו שזה מי שפיר, וזה כן היה..
אם כלום לא זיהה -שושנושי

איך החליטו שזה אכן ירידת מים?

 

האמת אני כמעט בטוחה שזה גם המקרה שלידפנה06032000
אנסה את מזלי שוב בבית חולים ומקווה לשליחים טובים ואתפלל שיזהו מה זה וידעו לכוון אותי מה לעשות
אוכלת סלק כל יוםדפנה06032000

אבל כשאני מטילה שתן אז הצבע לא ורוד, אבל כשיש רטיבות ללא שליטה אז כן..

מה שכן, גללתי וכתוב שמי שפיר ורודים זה תקין כי זה כנראה מתערבב עם הפרשות של צוואר הרחם

צירפתי לך צילום, שזה קצת הרגיע אותי

נכון אבל הנק' שאם זה דליפת מי שפיר גם תקינהעסק חדש
צריך להבדק שאין זיהום
צודקת, אלך שוב בתקווה שלא ינפנפו שובדפנה06032000
לי יותר נוח להיבדק בקופהשושנושי

זה גם יותר קצר

אולי שווה לשקול את זה 

מסכימה איתך כל כךדפנה06032000

הבעיה שהם לא מוכנים לקבל אותי, ניסיתי כמה פעמים במהלך ההריון

הרופאת נשים מתעקשת שאני צריכה לפנות לרופאה להריון בסיכון שלי

אין מוקד חירום של בריאות האישה?שושנושי

ברוב הקופות יש מוקד כזה שמגיעים בלי תור

אין לי בעיר, יש לי במרחקים של חצי שעה ויותרדפנה06032000
אני הייתי נוסעת גם מרחק של שעה כל כיווןשושנושי

כדי לתקתק את הביקור הזה בקופה הרבה יותר מהר מבבית חולים..

זה יותר בעייתי כשאני לא ניידתדפנה06032000
אני גרה בישוב, כל נסיעה שלי למוקד/לביקורת היתהאמהלה

הרבה יותר מחצי שעה. אבל כשמדובר בבריאות שלי ושל העובר שלי אני עושה את הכל. גם על חשבון אי נוחות שלי.

ילדתי ב"ה לפני כמה שבועות באיחור של כמעט שבועיים

הייתי כל יומיים בביקורת

היה סיוט נוראי

אבל בזכות זה יש לידי כרגע ילדון בריא ושלם....

וכשהייתי בהריון בסיכון וזה היה כל שבוע ואפילו יותר מכך מעקב בבי"ח של כמה שעות

פשוט "עבדנו" בלהיות בהריון

וזה כלל שינוי של כל השבוע שלנו וכל המערך בבית בשביל לשמור על העוברים שלנו.

אני במקומך כבר הייתי עוד כמה פעמים בבדיקה.

אני מבינה שאחרי כל ההריון שעברת זה כבר מתיש ונגמר הכח

אבל את בישורת האחרונה בעז"ה

אנחנו יכולות רק להמליץ לך שוב ושוב ללכת להבדק

מכאן זה כבר החלטה שלך.

בשורות טובות

ממש קראת אותי, במדויקדפנה06032000

ואלך לבדיקה כמו שכתבתי למישהי פה

זה בלתי נמנע כנראה

בהצלחה יקרה, בשורות טובותאמהלה
אמןן תודה רבה🙏💗🙏💗דפנה06032000
סלק עושה לבן שלי קבוע יציאות אדומותשושנושי

מעניין אם זו דליפת שתן או מי שפיר

לא יודעת..

חחח בדיוק, גם אני לא יודעתדפנה06032000
אמאלה בנותתתתתתדפנה06032000

תודה לה' שהכיר לי את הפורום הזה ואתכן .

אתחיל מהסוף- בשעה טובה וחסדי ה' ילדתי בן בשעה טובה

אכן הגעתי עם מיעוט מי שפיר ונאלצו לזרז אותי

הכל אספר לכן בהזדמנות בע"ה כי לא ישנתי יותר מ30 שעות


ה' יברך אתכן תודה על ההתעקשות להבדק!!!

דיייייייייייי אמאאאאאאאאאאאאשושנושי

תודה לה' על הבנות שחפרו לך כאן

היינו כאלה נודניקיות ותראי מה קרה

תקשיבי זה מטורף!!!!!!!!!!!


מלא מזל טוב

וואי ממש מטורף, באמתדפנה06032000
מזל טוב יקרה!!!! התאוששות קלה ונעימה. מלא נחתאמהלה

עכשיו אני שמחה שנדנדתי לך

בול...😉 מזל טוב ותודה לה' על הנסעסק חדש
חחחח אני יותר שמחה ממך! תודה!!!!🙏🙏🙏דפנה06032000
המון מזל טוב! ב"ה שחזרת להיבדק...בארץ אהבתי
וואי מזל טוב!!תלמים

חשבתי עליך

איזה יופי ב"ה!! התאוששות קלה ושמחה!

וואי, ב''ה🙏אין לי הסבר
הרבה בריאות והתאוששות קלה ונעימה❤️
מזל טוב! ב"ה שהכל טוב ♥️מכחול
יאו איזה נס!ממשיכה לחלום
קראתי את השרשור בדאגה גדולה ולא ידעתי מה לכתוב אפילו כדי לעודד אותך כן להיבדק


ברוך השם, שימשיך רק בבריאות❤️

מזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!יעל מהדרום
בשעה טובה! מזל טוב!אנונימית מאושרת

חיכיתי לשמוע את הבשורה המשמחת!

בע"ה התאוששות קלה ורק נחת!!!

ברוך השם!! בשעה טובה!חדשהפה!
מזל טוב!!!חצי שני
אהובות שכמוכן תודה רבה!!דפנה06032000

אני באדרנלין אז לא נרדמת

מעלה עכשיו שרשור על סיפור הלידה

😍😍😍חדשהפה!אחרונה
התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדש

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

או מזהבשלומית.

😅

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

מצטרפת לזה מאודטארקואחרונה

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

ממש קשה ליאובדת חצות

הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה

אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה

השבוע הזה הרגיש כמו נצח

ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה

לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,

פתאום זה לוקח מלא זמן

פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב

זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי

שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע

ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים

וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה

גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות

פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב

במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם

איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?

היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר

שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח

אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)

אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה

ואני פשוט רציתי להתחרפן

כואב לי הראש

ועוד לא הכנו מערכת

והבית עם כביסות וכלים

ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד

אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו

אני חייבת לו"ז ערב

מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים

אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה

עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

לפי מה שמתאים ליהמקורית

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

איזו שעה זו היתה?שמשית123

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

הלוז שלי לכיתה אהמקורית

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

ההתחלות קשות 🤍כתבתנו

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

אצלינושיפור

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

דבר ראשוןהשם שלי

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

חיבוקאפונהאחרונה

ממש שומעים את העומס הטכני והרגשי ממה שכתבת.

כל שינוי דורש הסתגלות.

המח שלנו פועל על אוטומטים כדי לחסוך באנרגיה, וכל שינוי בשגרה דורש ממנו חיווטים חדשים ולכן ההתחלה תמיד דורשת יותר אנרגיה - גם אם זה שינוי משמח. תחשבי - מעבר דירה, חתונה, עבודה חדשה. בהתחלה כל דבר לוקח המון זמן ואנרגיות ונגמרים מוקדם בערב, או כבר בצהריים... ועם הזמן הרבה מרכיבי שגרה הופכים לאוטומטיים ואנחנו יכולים להמשיך בשגרה תוך כדי שמתפנה לנו אנרגיה להשקיע בדברים אחרים.

אז דבר ראשון להבין שבשבועות האלה את מסתגלת לשנה חדשה בעבודה יחד עם ילדים בבית ספר, את מושקעת בזה ולכן חייבת להניח בצד כל מה שלא דחוף - להוריד סטנדרטים בבית, לקחת עזרה, כל מה שיכול לעזור. לאפשר לעצמך מנוחה במשך היום וממש ממליצה להכניס ללו"ז פעילויות משחררות - יציאה לטבע, ריקוד, אומנות, בלי הילדים או איתם מה שיותר נגיש העיקר שתיהני. ולהחזיק בראש שעם הזמן יהיה קל יותר.

עם שאת, אם שגרת העבודה שלך דורשת יותר מידי אנרגיות - צריך לעשות שם שינוי: הקטנת היקף משרה, אימון מקצועי שיעזור לך להיות יותר יעילה או אפילו הסבה מקצועית.

דבר שני לגבי הילדים.

גם הם מסתגלים כמובן... גם להם יש עומס גדול של צוות חדש, חברים חדשים, הסעות... הרבה דרישות חלקן מתסכלות, לפעמים יש בכיתה מורים קשוחים או מריבות אלימות שאלה דברים שגורמים לילדים הרבה מתח גם אם הם רק צופים מהצד.

אז את כל החוויות האלה הם צוברים וצוברים, כי בית הספר דורש תפקוד והתנהגות נאותה, ולכן עולה מגננה שגורמת להרגיש פחות. וכשמגיעים הביתה זה צריך לעבור עיבוד ולהתפרק מהגוף, ולכן חייבים לוודא שאחר הצהריים מותאם לעיבוד ופריקה רגשית.

טלוויזיה זה עוד קלט, היא רק דוחה עוד את הפריקה.

חוגים זה עוד מטלה (בדרך כלל), ועוד זמן שילד מחזיק את עצמו ועושה מה שצריך, ועוד לחץ ועומס על ההורה. אפשר אבל לשקול טוב אם זה שווה את זה, ולא להעמיס. במיוחד לילדים שנמצאים בצהרון.

מה כדאי לעשות אחר הצהריים:

  1. הכי חשוב - מרחב של זמן. לא להפוך את אחר הצהריים לשורת משימות שצריך להספיק. במרחב הזה המח של הילד יוכל להוביל אותו לעבד מה שצריך ואיך שהוא צריך.

  2. משחקים פיזיים - טרמפולינה, כדור, יציאה החוצה, משחקי תנועה (המלך אמר, ים יבשה וכו'). אם את מזהה תסכול ואגרסיביות אז משחקים יותר אגרסיביים - מלחמת כריות/נודלים (האלה של הבריכה), היאבקות וכו'. להכניס צחוק למשחק, כמה שיותר זה מאד משחרר.

  3. משחקי דמיון - פליימוביל, תחפושות, יצירה חופשית, הצגות, אחד ממציא התחלה של סיפור השני ממשיך וכו'.

  4. אחרון והכי חשוב - בכי. בכי הוא הפורקן האולטימטיבי של עומס רגשי. הוא מאפשר ריפוי עמוק של תסכול ומקדם הסתגלות. אני מזמינה אותך להתיידד עם הבכי, לצפות שהוא יגיע בתקופה הזאת יום יום ואפילו להזמין אותו - כמו שעשית בלי כוונה כשאמרת "היום אין חבר". עשרת לילד להרגיש את התסכול ובעקבותיו באו הדמעות שלא היה אפשר לשחרר בבית הספר. אלה דמעות מבורכות, תשמחי בהן! תשמחי בשביל הילדים שלך שיש להם בית שאפשר להרפות בו.. זה כל כך משמעותי.

את כל הדרישות והמטלות של השגרה - שיעורי בית, התארגנות וכו' - להנמיך ציפיות, למנן, הכל בסדר. ילדים משוחררים ורגועים לומדים בקלות.

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

יש לגננת טלפון כשרshiran30005

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

זה נורמות אחרותהשם שלי

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

תראי איך הוא בחגיםממתקית

הוא נוסע בהסעה לגן?

עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

אין צורך ללכת רחוקאפונה

לאלימות וכו'.

גם אם הגננות מקסימות,

ברור שהילד לא מקושר אליהן

ולא מרגיש בנח בגן...

וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -

גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.

"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.

אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.

אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.

בכי כל אחר הצהריים זה באמת חריג...מתואמת

נסי לשקף את זה לגננות, לא מתוך האשמה אלא מתוך רצון לשותפות, שהן יעזרו לך לעזור לו.

בתקווה שזה יעזור בע"ה...

אם הוא ככה משתף אזרק טוב!

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

סתם לתשומת הלב...ממתקית

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

נכון.מתואמת

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

התכוונתיאפונה

שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.

לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...

לגבי הסוף מסכימה איתך

הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.

יכול להיות שיש הורה שלא הסכים שיצלמו...מתואמת

אין דבר כזה שאת לא משדרת לו את דעתך על הגןאמאשוניאחרונה

ילדים קולטים ניואנסים, אי אפשר לזייף את זה.

נשמע שיש לך חששות שאת צריכה לברר מולך כדי להקל על הבן שלך את ההסתגלות.

אם יעזור לך מקליט, שימי מקליט.

כתבו לך לגבי תמונות וכניסה לגן. כשממילא את חוששת, כל דבר מועצם.

אני חושבת שאת צריכה להתמקד בלהיות משוחררת יותר מאשר בלנסות להעביר אותו גן.

לחשוש זה לגיטימי, אבל נשמע שהחשש הזה מנהל אתכם ולא מאפשר הסתגלות אמיתית.

לגבי פרידה הדרגתית אפשר אולי לשהות איתו בחצר/ מבואה של הגן?

אולי אפילו יסכימו להוציא משחקים מהגן למבואה. אצלנוניש משחקים כאלה על הקיר כמו שיש במרפאות, ואנחנו עוברים את ה"מסלול" ביחד לפני הכניסה לגן.

הגיוני שאני לא מצליחה לתפקד בבית בתחילת הריון?הריון ולידה

שורדת את העבודה בצורה סבירה וחוזרת מפורקת. עבודה לא תובענית במיוחד.

בצהריים אני לא מסוגלת לעשות כלום ורק על הספה.

ברגע שאני קצת מתאמצת יש לי כאבי בטן חלשים (לא התכווצויות סתם כאב עמום)

מהריונות קודמים זכור לי שההתחלה היתה קשוחה אבל לא זוכרת עד כדי כך חוסר תפקוד.

מוסיפה שב"ה מדובר בהריון תאומים הפעם.

הגיוני למדיישירה_11

איזה כיף מזל טוב

הגיוני בריבועקנקן שבור

תחילת הריון זה דבר מעייףףףף

תכפילי פי כמה כשזה הריון תאומים! מזל טוב מרגש

ותשמרי על עצמך עם ההתכווצויות

בטח.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ז באלול תשפ"ו 7:58

תאומים זה קשוח.

ויכול לגרום ליותר חוסרים שעלולים גם להגביר עייפות.

איזה קטע יש עכשיו עם תאומים.

נהיה נפוץ. 😅 (הייתי שם לפני כמה חודשים..)

בבריאות שמחה וידיים מלאות.

השורה האחרונה 🤣 הבדל פעוטבאתי מפעם

את בערך הרביעית ששואלת כאן בחודשיים האחרוניםשיפור

זה ממש לא רק את...

ובהיריון תאומים עוד יותר...

השורה האחרונה שלך הכי חשובהמתיכון ועד מעון

הריון תאומים זה קשה ממש, הרבה מעבר לפי 2, תנוחי, תפרגני לעצמך ותשתפי מי שנוח לך שיעזור

תודה על ההרגעה שזה נורמליהריון ולידה

אבל איך מסתדרים? ועוד חגים. ואנחנו בבית.

בעלי יודע לעשות הכל בבית, והוא עובד קשה לאחרונה, אבל הזמן שלו מוגבל.

עם הילדים האחרים אנחנו מסתדרים, יותר טכנית ניהול הבית, כביסות בישולים וכו.

וגם איך שורדים את העבודה בתקופה הזאת? בינתיים שורדת בקושי וכבר לקחתי יום מחלה אחד.

למנוסות בהריון תאומים- האם צפוי שיפור בשליש השני, או שעם תאומים זה שונה?

אולי לקחת עוזרת בתשלום?שיפור

אצלימוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ז באלול תשפ"ו 9:16

היה שיפור קל ואז שוב עייפות וחוסר כח.

אבל זה לא מחייב.

מיקור חוץ והורדת סטנדרטים..טארקואחרונה

אין הרבה ברירות..

חיזוק לנושא שלא קשור לפורום, אבל יש פה אוסף נשיםקנקן שבור

מדהימות עם המילים הנכונות תמיד, אז מרשה לעצמי

מנסה לכתוב בלי שיזהו, אז סליחה אם זה קצת מעורפל

יש לי איזה מכרה רחוקה, שאם תקבל משהו שהיא מאוד רוצה ופועלת לקבל אותו, אני אפסיד.

לא הפסד לדורות, אבל כן הפסד כספי יחסית משמעותי, וגם תקופה של חוסר נוחות שממש מטריד את שלוותי.

עכשיו אם זה לא היה פוגש אותי בצומת, הייתי הכי מפרגנת לה בעולם, ואפילו עוזרת לה לקבל מה שהיא חולמת עליו.

יותר מזה, בכמה משפטים שאזרוק למישהו, אני כנראה יכולה לטרפד לה, זה לא יהיה הפסד בשבילה לתמיד, זה רק ידחה מה שהיא רוצה בכמה זמן, אבל לי (לנו) זה ייתן מרווח נשימה שאנחנו ממש צריכים.

ברור לי שאני לא אגיד כלום, אני לא אקלקל לה

צריכה ממכם חיזוקים שמה ששלי שלי, ומה ששלה שלה, והכל ממנו יתברך

תודה מראש

זה ממש מטריד את שלוותי

מחזקת אותךאפרסקה

זה נשמע כמו ניסיון מאוד קשה.

קשה לפרגן במצב כזה, ולא בטוח שאני הייתי מצליחה לפרגן במצב כזה (הכוונה לשמוח באמת בשמחתה).

לטרפד לא הייתי מעיזה, כי לכי תדעי אם יבוא יום והיא תשמע על זה בצורה הפוכה מאיזה מישהו וזה יגרום לאי נעימות מאוד גדולה. סיפורים היום מתפשטים כמו אש.

וחיבוק על ההתמודדות!

תודה שכתבת!קנקן שבור

אני לא אטרפד כי זה אסור לי הלכתית

אז מבחינתי זה מספיק

אבל היצר הרע עובד שעות נוספות באילו ואם...

ואפילו לפעמים עולה בי תפילה או משאלה שזה יטורפד לה ממקום אחר (זה לא כזה מופרך, אבל אני כמובן לא אגרום לזה לקרות)

ומנסה ממש לחזק את עצמי שכל אחד ומה שמוכן לו משמים

וואו איזה מצב קשה. חיבוקקופצת רגע

האמת שלא ממש הבנתי את הפרטים,

וכתבת שבכוונה כתבת מעורפל.

אבל יכול להיות ששווה לך להתייעץ עם רב? זה מתאים לך/לכם? כדי להבין מה הדבר הנכון לעשות. יש דברים שאם זה בא על חשבונך אולי זה לא נחשב לטרפד לה אלא לדאוג לעצמך?

תודה, אני אנסה קצת להבהיר את זהקנקן שבור

זה לא המקרה, כי אם אספר את המקרה יזהו אותי

אבל זה על אותו עיקרון

נניח שהיא אמורה לקבל קידום בעבודה, שהקידום הזה יגרום לתקופה (מדגישה שזה לתקופה, כי אח"כ זה אמור לחזור לקדמותו בע"ה) להרעה בתנאים שלי. דבר שידעתי מראש כשנכנסתי לעבודה שיכול לקרות והסכמתי לזה.

בין היתר אני ארד לתקופה בשכר שלי, ואצטרך לעבור לעבוד ממקום שפחות נוח לי ורחוק לי משמעותית מהבית, אבל שוב ידעתי שזה יכול לקרות מראש.

עכשיו יש אופציה, שאם המעסיק ישמע נקודה ספציפית אצלה, הוא פחות ירצה לגייס אותה עכשיו, בנקודת זמן הזאת, וידחה את תחילת העבודה שלה לתקופה אחרת, שלי תסתדר הרבה יותר טוב מבחינת כל הנ"ל ואז כל ההרעת תנאים לא תשנה לי כל כך.

אני יודעת על הנקודה הזאת כי אני מכירה אותה קצת, אבל הוא לא יודע ואני כמובן לא אגלה לו. אבל לא מופרך שהוא ישמע את זה ממקום אחר. ההעסקה שלה עדיין לא סגורה מאה אחוז, נראה בכיוון טוב.

ולה עצמה, זה ממש קריטי דווקא עכשיו לקבל את העבודה הזאת

לכן אין פה מקום לשאול רב, זה זכותה, ואני ידעתי על זה מראש.

יוואו איל אני מבסוטה שהצלחתי למצוא דוגמא שתסביר ממש את הנקודה, ועדיין שזה לא יהיה המקרה שלי

תודה השם

ותודה לך שהגבת

וואי נשמע ניסיון קשהרקאני

ערב ראש השנה עכשיו

אולי תתפללי שבזכות שאת עומדת בניסיון

תהיה לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד בתחום הזה

ותעריכי את עצמך

לפעמים מרוב שברור לנו שלא נעשה משהו שאסור

אנחנו לא מעריכות את עצמנו על זה

כן ברור שלא תעברי על ההלכה

אבל עדיין מגיעה לך הערכה על ההתגברות

תודה, על מילים מדוייקות בשבילי, מעריכהקנקן שבור

גם אני עברתי היום התמודדות מעצבנת בסגנוןשמשית123

רציתי לעזור, ובסוף דברים השתנו כך שהעסקה שהצעתי בעצם פגעה בי (לא באשמתה) אבל היא לא הציעה לי לחזלש את העזרה והתחלתי להרגיש איך הלב מתעצבן ומתרעם.

אז קודם ממש ישבתי ואמרתי לעצמי שזה בסדר, ומכעיס שדברים לא הסתדרו, באמת משהו שהיה לי מאוד חשוב שלא יצא לפועל רק בגלל העזרה שהצעתי בהתחלה.

ואחרי זה חיזקתי את עצמי שה' יכול לסדר הכל, ושום דבר לא מסובך בשבילו, ואם הדבר שלא הסתדר טוב בשבילי אני מבקשת שזה יסתדר בקלות, ואם לא אז שאצליח לקבל את זה בשלוות נפש. זה הכניס בי הרפיה כזו שבאמת שימחה אותי..

בהצלחה רבה גיבורה ♥️

זה נשמע ממש קרוב או דומה לסיטואציה שליקנקן שבור

כי גם פה במקרה שלי היא ידעה שזה הולך לפגוע בי, אבל יודעת גם שאני מודעת לזה והיא נקלעה לאירוע בטעות, זה יכול להיות כל אחד אחר שאני לא מכירה.

ועדיין היה לי קצת מקום בלב שבגלל ההכרות שלנו היא תנסה לחפש משהו אחר ולא לגרום לי להיות במצב שהוא ממש לא טוב לי, אפילו שזה לתקופה.

תודה שכתבת, חיזקת אותי ממש

ושולחת לך חיבוק חזרה והרבה כוח, השם ישלם לך ממקום אחר יש לו שפע אינסופי!

תבקשי מהקב"ה שיסדר לך את הדברים.ד' הוא האלוקים

ותתני לו להפתיע אותך בדרך,

כי לפעמים אנחנו חושבים איך דברים יכולים להסתדר,

ומתפללים שזה יקרה בדרך מסוימת, והקב"ה יש לו דרכים מפתיעות לסדר עניינים.

תבקשי שזה יהיה טוב בשבילה, ויסתדר גם לך.

נפלת על התקופה הכי טובה בשנה בשביל לבקש את זה!

בהצלחה, שנה טובה ומתוקה, שיתקבלו התפילות לרחמים ולרצון!

אמן! תודה רבה!קנקן שבוראחרונה

אני בדיוק מתחילה תכף תפילת שחרית (מנסה לכבוד השבוע האחרון של השנה...)

תודה על ההסתכלות, אני אנסה לבקש במילים האלה

גיל שנתייםהריון ולידה

אני יודעת שזה נשמע ילד ראשון שלי. האמת שממש לא, ובכל זאת אני מרגישה ככה ולא זוכרת מה היה עם הקודמים. שזה טוב, כי אני יודעת שזה עובר, ובכל זאת מתחרפנת בינתיים..

הוא כל הזמן עושה שטויות. פותח את המקרר, מוציא דברים, זורק חפצים ומאכלים לפח, גורר כיסא ועולה לשולחן או לשיש ומגיע ככה לכל מקום פחות או יותר, מתעסק בכיור עם מים וכלים שבירים, שופך דברים ברחבי הבית, זורק על אחרים דברים, בקיצור- כל רגע משהו אחר.

וכמובן נוסף לזה גם שרוצה לעשות הכל בעצמו, כיאה לגילו.

והבעיה שאני מרגישה שזה מחרפן אותי. ומרגישה שתיאורטית אם הבית היה מותאם לו ודברים לא היו נגישים ככה זה היה מוריד חצי מהשטויות שלו, אבל לא מעשי לעשות את זה בפועל- יש עוד ילדים ואם המקרר יהיה נעול והפח גבוה והארונות נעולים וכו', אתחרפן מלפתוח לקטנים שמעליו כל הזמן ולזרוק לפח וכו'. זה לא כמו פעם שבעיקר אני הייתי מבשלת/ פותחת ארונות והמקרר לא היה נפתח 100 פעמים ביום.

מבאס אותי שאני משתגעת מזה..הוא שיא המתוק והייתי רוצה להיות בנחת וברוגע איתו ולהכיל את זה שזה יעבור וזה הגיל וזהו

אם במקרה יש לכן עצות אשמח. תודה!

קשוח כשהבית לא מותאםדרקונית ירוקה

אני תמיד בעד ללמד איך כן. בת השנתיים שלי חותכת לנו ירקות לארוחת ערב. אנחנו שוטפות יחד כלים - אני שבירים וחדים והיא את כל השאר. אני שמה להם לפעמים גיגית מים במרפסת שישחקו כראות עינייהם. יש לה אפילו מספריים משלה בתוך קלמר והיא יודעת שגוזרים רק דפים.

נשמע ממש מתסכלאן אליוט

אנחנו שמנו שער תינוקות בכניסה למטבח, וזה מאוד עזר. כן היה מעצבן לפתוח לגדולים יותר שעדיין לא מצליחים, אבל מדובר רק על זמני הארוחות, כי מבחינתי אין להם מה להסתובב במטבח

קודם כול - יש בני שנתיים שמאתגרים יותר מאחריםמתואמת

אני חוויתי (וחווה) גם וגם... (לפחות בת השנתיים הנוכחית לא מטפסת על השולחן וזורקת תמונות על הרצפה, כמו שעשו התאומים בזמנו😵‍💫)

אצלנו כן יש מנעול למקרר, משתמשים בו לעתים. זה באמת לא נוח - אפילו אני מתקשה לפעמים לפתוח אותו... יש גם דלת למטבח, אז לפעמים מספיק לסגור אותה. (אבל יש בני שנתיים שגם על זה גוברים...)

וכמה שאפשר להרים דברים גבוה (אצלנו בעיקר מאתגר החפצים של האחים הגדולים... והם נורא מתעצבנים כשהיא הורסת להם).

וזהו, אין הרבה מה לעשות עוד חוץ מלנשום עמוק ולחכות שיעבור... (ואם לא עובר עד גיל שלוש וחצי בערך - אז לבדוק למה...)

מזכיר את הקטן שליהשם שלי

אבל הוא עושה דברים אחרים.

למזלי הוא לא מצליח לפתוח את המקרר.

הוא יכול להפעיל תנור או מכונת כביסה, לרוקן ארונות ומגירות, לשחק עם שמן, אבקת כביסה ועוד.

הגדולים יותר לא היו ככה,ואילו אני צריכה יותר להשגיח ולתקן נזקים.

עם הגיל זה עובר.

בינתיים מה שאפשר לנסות, זה לאפשר לו מה שמותר והוא אוהב לעשות, ולהסביר מה מותר ומה אסור.

נניח לתת לו כל פעם לזרוק דברים לפח, אבל להסביר שדברים אחרים אסור לזרוק.

לתת לו להתעסק בכיור עם כלים לא שבירים.

לבקש ממנו להוציא דברים מהמקרר כשצריך.

מה שאפשר להוציא מהישג ידו, בלי שיותר מידי יפריע להתנהלות היומיומית.

ולדאוג כל הזמן להשגחה.

הרבה פעמים באותו רגע זה ממש מעצבן.

אבל במבט לאחור יכולים להיות דברים משעשעים.

אפשר לנסות לחפש את הדברים המצחיקים, ואולי גם לצלם, וזה יעזור לשנות את ההסתכלות על העניין.

נכון, באמת במבט לאחור זה משעשע🙂מתואמת

יש לנו כמה סיפורים מצחיקים שאנחנו זוכרים מהתקופה שהתאומים היו בגיל הזה.

מצד שני, לא שכחתי גם את הקושי שהיה...

(ומצד שלישי - באמת טוב שיש את הפרספקטיבה של זמן. כי היום הם נערים מדהימים ב"ה, מפנים את האנרגיות שלהם לדברים חיוביים...)

מקרר יכול להיות נעולאמאשוניאחרונה

אפשר לשים סלסילת פירות על השולחן ולפתוח לקראת ארוחה.

זבל אפשר לשים אץ הפח גבוה ושקיות קטנות נגישות וכשיש משהו בעייתי במיוחד אז ישר לקפל אץ השקית לפח המרכזי.

ואז מקסימום ישפוך שקית אחת קטנה ולא יותר מזה.

כלים שבירים לנסות לרחוץ כמה שיותר מהר או להרים גבוה, ובכיור להשאיר פלסטיקים וסכומים.

תנסי לכוון אותו לאיזורים שהוא אוהב ואפשר לתת לו באותו זמן. כלומר במקום להגיד מה לא, להגיד מה כן אפשר עכשיו.

למשל אם נדבק למקרר,

אפשר לשלוף מגירת ירקות לרצפה, לסגור ולנעול את המקרר ולתת לו לחקור את המגירה.

לקראת הבישולים לחג תביאי נערה שתעסיק אותו. בזמני לחץ קשה לנהל את הסיטואציה הזו.

לא התנסיתי במגדל למידה אבל אולי זה גם יעזור.

יש לכם מטבח ילדים? אפשר לתת לו כלים אמיתיים "לרחוץ" שם.

אם יש גיגית אפשר להעמיד אותה סמוך למטבח ולשים בה שכבה דקיקה של מים ולתת לו סקוצ שיתחיל לשפשף.

סוף היום מעבירים סמרטוט.

וחיבוק ❤️

עם כל ילד זה מאתגר מחדש.

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוניאחרונה

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

רב להתייעץ איתו על סכרת ביום כיפורהבוקר יעלה

מחפשת רב שמבין ברפואה ובסכרת הריון לשאול שאלת רב.

פעם שעברה ששאלתי את הרב שלי הוא פחות הבין בזה לכן לכתחילה מעדיפה לשאול מישהו שמבין.

ובאופן כללי אם למישהי יצא ככה ביום כיפור, מה עשיתן?

אולי מכון פועה?קל"ת

מכון פועהענבלית

היו שנים שצמתי, והיתה פעם ששתיתי מרק מזין בשיעורים.

זה תלוי מאד מה מצב הסוכרת

לי הם אמרו לצום למרות שהרופא אמר לא לצום..אולי בקרוב

גם לי בעבר. ולמרות שהרופאה אסרה עלי לצוםקנמון

ובסוף רב אחר פסק לי עם יותר הקלות- כלומר לאכול ולשתות לשיעורים וגם ככה בקושי שרדתי.

מאז אני מפחדת לשאול אותם בצומות כי חוששת מפסק הלכה מחמיר שלא אעמוד בו

רב או שגם רופא?הבוקר יעלה

מעניין

שאלתי את הרופא ועם זה בעלי (דאז) שאל במכון פועהאולי בקרוב

והם אמרו לצום כשהוא אמר חד משמעית לא לצום.. ועוד הייתי כמה ימים אחרי מי שפיר

זה נגיד מוזרהבוקר יעלה

חשוב לציין שאני לא מחפשת הקלות

אבל רוצה משהו שיש לו ידע שחלילה לא יפגע העובר

ואם זה בסדר לא לצום זה מקובל עלי

סליחה שאני מתערבתעל הנס

בדיקת מי שפיר לר רלוונטית כאן אם עברו כמה ימים,זה פרט לא משמעותי אלא אם כן עברו פחות מ48 שעות.

גם לי רופא אמר בשיא הנחרצות לא לצום בכלל,אפילו לא שאלתי רב כי זה היה הריון רגיל ללא סיכון.

כשהייתי בהריון בסיכון זה היה אחרת.

מעניין... כי לרופא יש ידע מקצועי ומכיר את הסיפור לממתקית

לעומק.בד"כ רבנים אומרים לשאול רופא ומסתמכים על חוות דעתו.

נכון, אבל חלק מהרופאיםשלומית.

הם לא יר"ש ומעדיפים לומר לכולן לא לצום, גם אם אין סיבה מיוחדת.

לכן צריך רופא שמבין גם את חשיבות הצום וגם את המצב הרפואי

בדיוקשיפור

אני מכירה ששואלים רופא ירא שמייםשיפור

לא תמיד יש כזה זמין...ענבלית

בהרבה ערים יש מוקד עם רופא ירא שמייםשיפור

לקראת יום כיפור.

יש את הרב מרדכי הלפרין, שהוא גם רופא.מתואמת

ממה שאני יודעת,קנמון

צריך להתייעץ עם רופא ירא שמים (כדי שידע את המורכבות ואת חומרת הצום ולא ישר יאמר שאסור לצום) ועם הדעה שלו להגיע לרב

מכירה כזה?הבוקר יעלה

אפילו אם את מכירה רופא/ת משפחה ירש זה טובמרגול

הם הרבה פעמים יודעים, ואם לא- יותר סביר שמכירים את מי לשאול

הם כנראה יצטרכו לשאול אותך פרטים יותר ספציפיים כדי להבין את המקרה שלך

אני לא מכירה בכלל רופאים דתייםהבוקר יעלה

אין בקהילה שלכם? במרפאה האזורית?מרגול

הלוואי שהייתי יכולה לעזור לך, אבל אני לא בקרבה מספיק בשביל לבקש להעביר מספר…

אולי תנסי להתקשר למוקד אחיות של הקופה ולשאול אותן אם יש אופציה כזו סביב הצום?

אין אבל כמה בנות עזרו בפרטי. תודה!הבוקר יעלהאחרונה

עוקבת גםציונה.

הרופאה שלי אמרה לי שאני לא יכולה לצום

עוד לא דיברתי עם הרב שלנו

אבל כזה מרגיש לי שישר היא אמרה לי לא לצום ולבדוק סוכר בשבת כשאני יודעת שזה ממש בעייתי..

צריך רופא שמבין את החשיבות על שמירת הלכהעל הנס

רופא נשים שלי באחד ההריונות אמר לי לא לצום ללא שום סיבה מיוחדת,הריון רגיל לחלוטין.

מצד שני כמעט כל ההריונות שלי הם הריונות בסיכון פלוס סכרת,ושם ממש לא לקחתי שום סיכון.

רב שמבין את המשמעות של צום במצב הזה,ידע לעשות את השיקולים נכון.

מצד שני זו פסיקה פרטנית לחלוטין כי כל אחת הגוף שלה מתנהג אחרת בסכרת,לאחת הסוכר יגיע בצום למצב מסכן חיים במיידי ולשניה לא יהיה שום בעיה במצב הזה.ויש כאלו שבצום הסוכר גבוה מידי וכ'ו

לא לצום זה אומר שיעורים?הבוקר יעלה

תלוי כל מקרה לגופו ולרמת הסכנהעל הנס

גם ליהבוקר יעלה

הרגיש לי שזה הנחיה גורפת כי היא אמרה שהיא לא אוהבת שצמים בהריון..

מצד שני להרגשתי גם רבנים ממהרים לומר את הלא.

שלי הייתה סכרתמתיכון ועד מעון

הרב פסק לי כן לבדוק סוכר בשבת כי זה ספק פיקוח נפש, לא זוכרת בדיוק מה עשיתי שזה יהיה בשינוי. אני זוכרת שכל ילד שינן את אחת התוצאות כדי שארשום במוצ"ש.

אני התייעצתי עם רופאה יראת שמיים שנתנה לי הנחיות מה צריך ובהתאם לזה פניתי לרב, יש ב"ה היום הרבה רופאים יראי שמיים שניתן להתייעץ איתם.

אני אגיד גם באופן כללי שהרבה פעמים רופאים יראי שמיים מקילים יותר, בעלי לדוגמא מסיבה מסויימת קיבל הנחייה מרופא מסויים דתי אמר לו להפסיק לצום בכלל צומות קלים, וראש המחלקה שהיא לא דתייה אמרה שאין שום בעיה ושיצום בלי שום חשש.

לפני כיפור מתפרסמים מוקדיםרק לרגע 1

של רבנים ורופאים

לא יודעת אם זה מתאים לפי כל הפסיקות אבל זה מיועד בדיוק לשאלות כאלו

הרב מנחם בורשטייןואני שר

אם יש לך איך להגיע אליו,

מקל מאוד בפסיקה פרטנית (זה לא כמו להתקשר למכון פועה),

ולנו זה התאים כי סומכים על הכתפיים שלו

מבחינת ידע רפואי אני לא יודעת בדיוק אבל נשמע לי הגיוני שהוא מתמצא בתחום

תודה!הבוקר יעלה

איך מגיעים אליו?

שאלה טובהואני שר

אני יודעת שלתלמידים שלו יש גישה בקלות (ישיבת מרכז הרב למשל),

לא יודעת אם המספר שלו מסתובב חופשי

עורכתקנמון

אולי תנסי לבקש את המספר/שיחזירו תשובה דרך המכון ?נפש חיה.

02-6515050

ראיתי את זה, אולי יעזורשמשית123

אולי יעניין אותך