מכל האופציות - כל עוד הגוף לא התחיל תהליך לידה - שום דבר לא יעזור

ברגע שיש משהו קטן - הזירוס הטבעי יכול לעשות משהו

אני ממליצה על סטריפינג

אחרי הסטריפינג אצלי התחילו צירים ושמו קיק קידם מאוד אחר כך..

אבללללללללללללל אני אישית הייתי מאמינה לרופאים אם אין ירידה כנראה שאין.. תנסי ללכת למוקד בקופה, שיבדקו שוב

שבוע טוב

אני מחליפה פדים לפחות פעם ביום כי יש נזילה ללא שליטה, והנזילה הזו אפילו לא מים נקיים

ממש ממש מפחדת שמפספסים ירידת מים וחלילה יש זיהום או משהו כי המים לא נקיים.

אני חייבת הסבר מה זה כן כדי להיות רגועה

כי זה לא פספוס של שתן בוודאות, וגם יש ריח של זרע

נשמע לגמרי ירידת מים

חשבתי עלייך בשבת וקיוויתי שילדת,, ממליצה גם על סטריפינג

להכניס שום דבר לאזור, מחשש לזיהום.

אני באמת בהתלבטות אם להמשיך לשים בנרתיק..

מצד שני בבית חולים טוענים שאין ירידת מים , אין פתיחה , הכל סגור

וכן הייתי חוזרת להיבדק.

מבינה שלא בא לך אחרי שזלזלו בפעם הקודמת, ועוד אחרי המתנה כל כך ארוכה.

אבל נשמע לי שאם זה לא מפסיק זה בהחלט מעלה חשד שהם פספסו (וקורה שמפספסים ירידת מים. זה לא שהתשובה שלהם מוחלטת..). לדעתי לא כדאי לקחת סיכון במצב כזה.

תסבירי בדיוק את מה שכתבת כאן ושאת לא רגועה

יש פדים לזיהוי ירידת מים בסופר פארם וגם במוקד יש לו מקלון שבודק. הם בקלות יכולים להגיד אם זו ירידת מים או לא...

אבל אם זו ירידת מים אז צריך ליילד ואת בשבוע 39 שזה ממש בסדר ללידה. אז למה לסרב לזירוז?

אז אולי תבקשי שיבדקו עכשיו שוב אם כמות המים תקינה? ותשאלי אם ממליצים על סטריפינג למישהי שיש חשש לירידת מים

עכשיו את מזכירה לי שבאתי פעם למיון כי היה לי צירים והרגשתי גם רטיבות של ירידת מים- וגם בדקו כמות מים ואמרו לי

זה לא... למרות שהייתי בטוחה שזה לא שתן

אבל אמרו לי שגם אם כן אין חשש כי הכמות מים תקינה

רק שאצלי לא היה ספק לרטיבות,  הפד מלא, רטוב  ובצבע וורוד  אז אין ספק

הקטע שכמה בדקו אותי ואמרו שהכל סגור

הגיוני ירידת מים כשהכל סגור ואין פתיחה בכלל?

וזהו המשכתי כרגיל אבל הירידה לא המשיכה לי

הייתי הולכת לבדוק שוב את כמות המים.

אומרת להם- היה לי עוד פעם רטיבות רק תבדקו שוה שהכל בסדר ויש מספיק מים כי היה ממש רטוב

ירידת מים נוספת זה סיבה מספקת לבוא שוב לא? תבקשי הפניה מהאחות

וזה גם מזרז...

אפשר למשוך הריון גם עם ירידת מים חלקית, יש נשים שסוחבות משלב מוקדם יחסית נזילה במי השפיר

זה הריון בסיכון כמובן, אבל את כבר ממש בסוף....

אני התחלתי זירוז בפיטוצין. כאב כן עד האפידורל אבל אין לי למה להשוות...

כחלק מהזירוז גם פקעו את המים כי אמרו שזה מזרז גם כן. אצלי לא היתה התקדמות ובסוף עשיתי קיסרי.

אבל כששאלתי אם זה לא בעייתי אמרו שאפשר כמה זמן להיות בלי המים והכל בסדר...

מזירוז בפיטוצין

וביקשתי (ואמרו לי שזה מה שתכננו בכל מקרה) והתחילו לי עם מינונים ממש קטנים שהמיילדת הלכה והעלתה לאט לאט במשך כמה שעות

לא הרגשתי צירים שונים בהתפתחות שלהם מבחידה הראשונה שהתחילו צירים בבית.

באיכילוב אם זה משנה…

תעשי מה שאת מרגישה❤️ אבל תדעי שאםשר גם ככה

אצלי זה היה מאוד משמעותי בכאב

שתי לידות עם זירוז, וכאבתי מאוד כבר בפתיחה של חצי או 1

לעומת לידה שהצירים התפתחו לבד בבית והיו סבבה והייתי עם פתיחה 3.5 ועדיין לא היה כזה כואב, עד לפתיחה 6-7 בערך

הכל יחסי, כאב מאוד אבל רחוק מהכאבים המלאכותיים

אני גם חששתי מזה ממש ממש ממש

אבל הייתי חייבת לזרז… וחסדי ה׳ היה ממש סביר

(לא הספקתי אפידורל אפילו בסוף😅)

ילדתי עם זירוז, וזה כאב (הייתי בלי אפידורל), אבל לא יותר מהלידה בלי הזירוז.

כבר כתבתי לך בשרשור הקודם שאני לא הייתי רגועה בכלל אם היו מים ורודים😬

שיבדקו, ישאירו להשגחה וכו'

בהריון שלי היה ממצא לא תקין, שוחררו אותי מהמיון. אז הלכתי למרפאה, ושם הרופא אמר שזה לא תקין, וישלח אותי שוב למיון עם מכתב ממנו.

אני חושבת שבגלל שכתבת על זה יותר מפעם אחת, מצביע על זה שאת גם לא רגועה ב100%. עדיף ללכת להיבדק, וח''ו לא לבכות על זה אח''כ🙏

יכול להיות שהם טעו, וגם יכול להיות שאני סתם מלחיצה אותך, אבל בדיקה נוספת והשגחה צמודה יותר, בטוח לא ירעו.

אני גם לא ממהרת לקבל זירוז מלאכותי אם לא צריך

אני רואה לאורך כל השרשור שאת מאד מאמינה לביה"ח שהלכת אליו ולא מנסה אחרת למרות שכבר כתבו לך שוב ושוב ללכת להיבדק אז לא מנסה לשכנע אחרת, למרות שבעיני עדיף זירוז מלאכותי על פני סכנה לעובר או לך

אבל מאחלת לך שיהיה בקלות ובידיים מלאות במהרה

שאני הולכת לביקורת ממש תכף בע"ה , למרות שאני מרגישה תנועות, אבל זה לשקט הנפשי

מחכה לבעלי עם הרכב

בכוונה דחיתי את זה לעכשיו כי בערב אין המתנה

לעומת היום שכולן מגיעות ובסוף מקבלים אותי רק בערב גם ככה

ואת צודקת לגמרי, תודה רבה אמן ואמן!

הגעתי בגלל זה לבית חולים כי הייתי בטוחה שזו ירידת מים, והרופאה תוך כדי בדיקה ממש ראתה שוב שדולף, אבל זה בפירוש לא הייתה ירידת מים

אבל זה לא היה ירידת מים

ולא שתן

אבללל לא היה בצבע ורדרד ולא בלי סיבה

אני אישית היתי נבדקת מהרר בבי''ח אחר ורק מוודאת שהכל בסדר

ממליצה על שמן קיק מניסיון

גם אם יזרקו עגבניות

זה עזר אחרי שכבר היו צירים

לא יודעת איך זה כשאין צירים ברקע 

עונה לבאות- להוסיף אותו לחלבון ולהימנע ככה משילשולים

אני הייתי בלי צירים של לידה לפני וזה קידם אותי יפה

בתוך כוס מיץ תפוזים

קצת לא טעים, סותמים את האף ובולעים מהר כמו אקמול..

יש כאלה שזה יכול לעשות שלשולים

לי זה לא עשה..

שתיתי כשכבר היו צירים לא סדירים - השמן גרם להם להיות יותר צפופים ויעילים

כמה שעות אחרי ילדתי.. 

לא כל זירוז מומלץ לעשות במידה ויש ירידת מים.

זה חשוב מאד שתבדקי שוב

מרגישה לא רצויה בשום מקום 🙈

או אפילו מהייעוץ אחיות הטלפוני? (יש לכם בקופה?)

נשמע מצב ממש מעצבן...

אולי באמת לנסות בבית חולים אחר? יש לך עוד אופציה?

וכמו שכבר כתבו- אם הגוף לא מוכן אז לא באמת יעבוד זירוז

אבל לי עזר רפלקסולוגיה, ממליצה לנסות

בשורות טובות בקרוב. בבריאות ובידיים מלאות!

את כנראה בטווח הנורמה

לא אמרו לך לעשות מעקב תנועות? לבוא כל יום לביקורת?

למה את לא רוצה זירוז?

את מבקשת פה עצות לזירוז אז מה ההבדל?  

אפשר שמן קיק אבל לא בטוחה שזה יותר בטיחותי מזירוז בבית חולים.

ממליצה לך שאם עושה סטריפינג תבקשי רופאה ולא רופא

לי עשו ומרוב שזה היה מהר ולא הבנתי מה הולך לקרות לא הספקתי לבקש ועד היום מתחרטת על זה.

בהצלחה! 

ירידת מים זה מה שהיה בבית ויש פחות כמעט כל יום, אבל יש..

מיעוט מי שפיר לא רלוונטי ברוך ה', הרופא טען שכמות המים תקינה, זרק שאולי יש מיעוט קטן אבל מינורי ולא התייחס לזה.

ואני רוצה זירוז טבעי ולא זירוז מלאכותי כמו כדור שיכאיב לי כפליים

לא התנסיתי בשאר הזירוזים

פיטוצין לא כאב לי, אבל היה איטי

עשיתי בלון פעמיים רצוף, 12 שעות, כואב, סבל איטי מאוד, תחושה מגעילה, ממש לא ממליצה.

סטריפינג, לא נעים, לא כיף, זכרון לא טוב, אבל עזר, תוך כמה שעות היתה לידה.

שמן קיק, שאלת איך אז שותים את זה, הטעם מגעיל, מאוד מגעיל, אבל לא צריך הרבה. תקראי מה המשמעות וההשלכות לפני שאת עושה את זה.

יחסים, תלוי איך את מרגישה עם זה, בתנאים מסויימים זה יכול להיות תחליף לסטריפינג.

רפלקסולוגיה, דיקור, לא ברור לי אם עזר ואיך, אבל הרגיע והיה חוויה נחמדה.

כדור פיזיו לא עזר לי

הליכות לא עזר לי.

אם עוד לא התחלת מציעה לך להתחיל לעסות את עצמך עם שמן שקדים.

בראיה לאחור, אם העובר בסדר, ויש תנועות ואין מיעוט מים, היום לא הייתי מזרזרת הייתי נרגעת בבית נהנית מהשקט, עושה מדיטציות ונותנת לה' להחליט על הזמן הנכון. 

נכון שביקשת הצעות לזירוז טבעי, אבל חשבתי לשתף אותך שהייתי במצב דומה וקיבלתי בסוף החלטה שמאוד התחרטתי עליה. ורק שנים אח"כ בהיריון אחר שמעתי מדולה ותיקה מאוד שיש מקרים שיש דליפה של מי שפיר בסוף ההיריון והיא נחלשת או נפסקת, כי השק סוגר את החור בעצמו. נשמע מטורף אבל זה מסביר הרבה. גם אני כמוך נלחצתי מהטפטוף של הירידת מים למרות שחוץ מזה הכל היה בסדר, הלכתי להיבדק, הייתי בהשגחה ובסוף נכנעתי ללחץ המאסיבי של הרופאים והסכמתי לפיטוצין שהתחיל להשפיע רק לאחר חצי יום. הגוף לא היה מוכן ללידה בכלל, לכל אורך הדרך הרגשתי שזו טעות.

אז אני מציעה לך להתייעץ עם מיילדת או דולה בגישה טבעית שקודם כל תסביר לך אם המצב שאת נמצאת בו אמור להדאיג, ולפי תגובת הרופאים שפגשת כנראה שהמצב בסדר גמור. לאחר שתשמעי נשות מקצוע בגישה טבעית תוכלי לנסות להירגע בבית ולתת לגוף זמן לעשות את שלו ולהתחיל ללדת ברגע הנכון. ותזכרי בשביל ללדת צריך אוקסיטוצין- שמופרש בעקבות דברים נעימים ורגועים, והסטרס והדאגות הם בדיוק ההיפך מזה...

מציעה לך ללכת לבית חולים שאת סומכת עליו ולקבל מה שיגידו

שיהיה המון בהצלחה

אגב מכירה לפחות 2 בי"ח שהיו משאירים לאשפוז על כזה מקרה

ואז בפד זה נספג ולא כמו הפרשה צמיגית

הגיוני פקק רירי כמה ימים  ונוזלי? מיום רביעי (ברביעי הייתי צריכה להחליף 2 פדים ברצף) עד עכשיו יש כל יום..

רק שרביעי היה הכי מוגזם, אחרי זה היה ממש בקטנה

שתלכי שוב לחינם מח"ו לפספס את הרגע הנכון....

הרופא שלי אמר לי:"אל תרחמי על הצוות הרפואי, לא בבית החולים ולא כאן במרכז בריאות האישה, על כל 1000 נשים שבאות לחינם יש את האחת שיכלנו להציל אם הייתה באה...."

הוא ממש התחנן אלי שבכל תחושה/חשש הכי קל ללכת להבדק

עברת הריון מספיק קשוח

עדיף ש"תשרפי" שוב 8 שעות 

אם זה אכן ירידת מים מיום רביעי, זה חלילה יכול להוביל לזיהום וזה ממש מסוכן.

ואם זה לא ירידת מים, תתעקשי שיראו את הפד ויתנו לך תשובה שמספקת אותך

חיבוק גדול

בשורות טובות

היה במשך כמה ימים, נוזלי ובצבע ורדרד.

אבל כמובן שאני לא לוקחת אחריות וכדאי להיבדק כמו שאמרו לך פה ליתר ביטחון. בביה"ח יש כל פעם רופאים ואחיות אחרים, זה שפעם שעברה זילזלו לא אומר שגם הפעם יזלזלו.

תרגישי טוב!

איזה קשה זה כל הספקות האלו של לפני לידה

בע"ה שיהיה בשעה טובה, בקלות ובידיים מלאות!

אני אקנה עכשיו פדים לזיהוי מי שפיר ולפי זה אהיה יותר חכמה

אם לפי הפדים זה מי שפיר אז אחזור לשם בע"ה  כי כבר אהיה בטוחה

בלידה הקודמת לקחתי אותם במינון גבוה והתחילו לי צירים אפקטיביים תוךך כמה שעות.

קונים את זה בבית שלהם בשכונת גאולה בירושלים.

אם תרצי טלפןןן אוכל להשיג לך

אני עכשיו בשבוע 40+ בלי שום התקדמות ומתלבטת אם לקחת את זה.. 

אבל אם תחליטי לקחת תעדכני אם עזר, מעניין

אחותי גם לקחה את זה וזה זירז לה את הלידה באופן מטורף.

למרות שאני בתחילת שבוע 40 אני עדיין לא סגורה על מתי אני רוצה ללדת חחח לכן מעדיפה כרגע לא לעשות שום התערבות. מעדיפה שזה יבוא טבעי בעיתו ובזמנו בע''ה.

קיום יחסים, הליכה יחפה על חוף הים, דיקור סיני, ישיבה באמבטיה חמה ושום דבר לא עזר.

הייתי מתוסכלת שלא מתקדם כלום - 

בשבוע 41 התחילה לי ירידת מים ואז לקחתי את הטיפות הללו שבאמת קיצרו לי את משך הזמן הלידה לשלוש שעות.

הפעם החלטתי שאני משחררת... ולוקחת בחשבון שזה יכול לקחת גם עוד שבוע.

יש לי הרגשה שזה קשור לבנים / בנות

הגדולים אצלי הם בנים וילדתי אותם בשבוע 39 או קרוב לתל'מ ואת הבת שבוע אחרי...

העיקר שיהיה לנו בקלות בעיתו ובזמנו וידיים מלאות בע''ה!!

כי זה הריון בסיכון בעקבות המטומה

והבנתי שדווקא אלה שלקחו תומך הריון כל ההריון- ההריון שלנו לרוב יהיה עודף חח

ובאמת ברוך ה', הזוי שאני הגעתי לשלב שאני מתפללת לצירים חחחח עד עכשיו חששתי מזה

@שושנושיצדקת😉

כי באמת מרגיש שעשו הכל

בדקו שיש כמות מי שפיר, בדקו פתיחה, בדקו עם מקל אם יש שאריות מי שפיר, אפילו עשו מוניטור כדי לשלול צירים

אבל מצד שני יש את הנזילות האלה ולא יודעים להגיד מה זה כן

את מה שכתבו ללכת שוב להיבדק

אפילו באותו בית חולים, כל פעם יש רופאים אחרים עם דעות אחרות.

תגידי שאת לא רגועה וזה ממשיך ורוצה שיבדקו שוב

היה לי פעם שבאתי על משהו ושחררו אותי שניה לפני שבת אמרו לחזור לקופח שיבדקו (הייתי בטוחה שיאשפזו), במוצש חזרתי אליהם שוב והרופאים שהיו במוצש היו בהלם ששחררו אותי מקודם ואשפזו לכמה ימים טובים

היום ברוך ה' לא היו נזילות בכלל, דווקא שקניתי פדים לזיהוי

אז נראה מה יביא יום

ובאמת מלחיץ שככה יש דעות כל כך סותרות

יכול להיות שבפעם הראשונה שהלכת אז באמת היה בסדר אבל בפעם השניה המצב החמיר?

אבל בינתיים כן יראו

וחשש להפרדות שיליה זה חשש אז האמת פשוט ללכת שוב או למקום אחר

אם גם אז יבדקו הכל ולא יהיה כלום

אז לפחות תהי רגועה שעשית הכל

אני בכל מקרה בהיכון עם הפד שמזהה מי שפיר

ולזכור שהם רק שליחים, וגם לא יודעים הכל..

לא לצערי מההתחלה היה חמור, באמת שלא ברור לי איך שחררו אותי אז..

ומנסיון אצלי גם היה נזילות לפרקים ולא זיהו את זה כירידת מים, רק אחרי כמה זמן כשהמים ממש התמעטו והנזילות המשיכו הבינו שברור שזה מה שזה..

ואם מה שנוזל אצלך ורוד נראלי ממש כדאי להיבדק שוב!

בהצלחה רבה בעה בלי ספקות ובלבולים ובידיים מלאות במהרה!

היתה לי נזילה הבוקר שוב

שוב בצבע ורדרד, והפד של זיהוי מי שפיר לא שינה את הצבע

אז אני כבר מבולבלת ממש, לא יודעת איך לפעול

ואני מבינה שזה להשקיע זמן וכח ...

אבל בסוף זאת התשובה ...

ייתכן שזה באמת לא זה

הגיוני שיש בשלב הזה דליפות שתן בגלל העומס על אזור האגן..

למה ורוד? תנסי לבדוק מה יכול להשפיע על שתן ורוד

את יכולה גם ללכת שוב לקופה

אין פה ממש פתרון קסם חוץ מבדיקה

איך החליטו שזה אכן ירידת מים?

אבל כשאני מטילה שתן אז הצבע לא ורוד, אבל כשיש רטיבות ללא שליטה אז כן..

מה שכן, גללתי וכתוב שמי שפיר ורודים זה תקין כי זה כנראה מתערבב עם הפרשות של צוואר הרחם

צירפתי לך צילום, שזה קצת הרגיע אותי

זה גם יותר קצר

אולי שווה לשקול את זה 

הבעיה שהם לא מוכנים לקבל אותי, ניסיתי כמה פעמים במהלך ההריון

הרופאת נשים מתעקשת שאני צריכה לפנות לרופאה להריון בסיכון שלי

ברוב הקופות יש מוקד כזה שמגיעים בלי תור

כדי לתקתק את הביקור הזה בקופה הרבה יותר מהר מבבית חולים..

הרבה יותר מחצי שעה. אבל כשמדובר בבריאות שלי ושל העובר שלי אני עושה את הכל. גם על חשבון אי נוחות שלי.

ילדתי ב"ה לפני כמה שבועות באיחור של כמעט שבועיים

הייתי כל יומיים בביקורת

היה סיוט נוראי

אבל בזכות זה יש לידי כרגע ילדון בריא ושלם....

וכשהייתי בהריון בסיכון וזה היה כל שבוע ואפילו יותר מכך מעקב בבי"ח של כמה שעות

פשוט "עבדנו" בלהיות בהריון

וזה כלל שינוי של כל השבוע שלנו וכל המערך בבית בשביל לשמור על העוברים שלנו.

אני במקומך כבר הייתי עוד כמה פעמים בבדיקה.

אני מבינה שאחרי כל ההריון שעברת זה כבר מתיש ונגמר הכח

אבל את בישורת האחרונה בעז"ה

אנחנו יכולות רק להמליץ לך שוב ושוב ללכת להבדק

מכאן זה כבר החלטה שלך.

בשורות טובות

ואלך לבדיקה כמו שכתבתי למישהי פה

זה בלתי נמנע כנראה

מעניין אם זו דליפת שתן או מי שפיר

לא יודעת..

תודה לה' שהכיר לי את הפורום הזה ואתכן .

אתחיל מהסוף- בשעה טובה וחסדי ה' ילדתי בן בשעה טובה

אכן הגעתי עם מיעוט מי שפיר ונאלצו לזרז אותי

הכל אספר לכן בהזדמנות בע"ה כי לא ישנתי יותר מ30 שעות

ה' יברך אתכן תודה על ההתעקשות להבדק!!!

תודה לה' על הבנות שחפרו לך כאן

היינו כאלה נודניקיות ותראי מה קרה

תקשיבי זה מטורף!!!!!!!!!!!

מלא מזל טוב

עכשיו אני שמחה שנדנדתי לך

חשבתי עליך

איזה יופי ב"ה!! התאוששות קלה ושמחה!

ברוך השם, שימשיך רק בבריאות❤️

חיכיתי לשמוע את הבשורה המשמחת!

בע"ה התאוששות קלה ורק נחת!!!

אני באדרנלין אז לא נרדמת

מעלה עכשיו שרשור על סיפור הלידה

היו שנים שהיה מותר לקחת מיילדת פרטית מתוך הצוות הקיים והוחלט שזו אפלייה בין נשים במצבים כלכליים שונים.

אני מבינה שהיום מותר חקחת אבל היא בתור מלווה ולא במקום המיילדת במשמרת

עשיתי אצל אחת כזאת קןרס הכנה ללידה ראשונה

לא יודעת אם מלווה במרכז

אני לא מהמרכז

אבל מאמינה שיש שם כאלה

ונשמע לי גם שיכולה להתאים דולה ביומכנית

מבחינת הגישה

ליוותה אותי פעמיים והייתה ממש פרקטית. ממש לא עצות וסגולות

זה הדבר היחיד ה"חמור" שעליו היית רוצה לדבר איתה?

אין לי בגיל הזה עדיין אבל בגלל שהיא ילדה בת עשר אז מה שציינת זה בעיני סופר טבעי לגיל ולא מעיד על ההמשך... אני רק בסוף התיכון חשבתי על מדרשה וגם לי הכל עד אז היה נראה כמו עול. וסופר נהניתי אחר כך במדרשה. והחיים הדתיים שלי מאד מושפעים מהמדרשה, ואפילו קצת מהאולפנא, עד היום.

כך גם לא אהבתי בגיל ההוא את התפילה ויתר הדברים שציינת.

אז לא הייתי מרגישה בגלל זה כשלון בחינוך. את עשית בגילה את מה שציינת לגבי תורה ותפילה?

באמת סקרנית מאיפה הציפיה פשוט.

והיסחפות עם חברה למילים לא יפות אל מול מחשב ריק מנשמה... תראי, יש כאן גם שאלה מה זה חינוך... כשלון בחינוך זה בעיני התנהגות לזולת. הגיוני שרצו "לבחון" את הצ'ט ובטח אם זה כשנמצאים עם חברה. יפה שמילים לא יפות מצאו את דרכן רק שם במחשב... את כילדה לא חיפשת במילון מילים לא יפות? סקרנות טבעית בעיני שלא מעידה על ההמשך ואם כבר, הפוך.

ובאופן כללי גיל ההתבגרות עבר עלינו בלי דרמות מיותרות.

מבחינתי אמונה ודרך ארץ זה דברים כל כך בסייסים ומוטמעים מצד אחד, מצד שני לא מרגישה שזה עובר הלאה לדור הבא.

מדרשה זה שם מפוצץ, בפועל זה ערב נחמד עם בנות ואפילו חברות מהשכבה, לא מצליחה להבין למה לא ללכת לנסות דבר כזה..

לתחושתי ולא רק בצפייה מהצד

זאת אומרת את רוצה שתלך לערב מדרשייה? אם זה בילוי עם אמא זה כבר נראה אחרת

ברכות השחר? אחת עונה לשנייה אמן

לקחת אותה איתך לבית הכנסת מדי פעם

לקנות לה סידור תפילה יפה עבורה עם חריטה מתנה מאמא

ממש לבנות את הקשר ביניכם לילדים דרך המצוות

אבא לומד עם ילד משנה זה לא כמו שמצפים ממנו לשבת לשנן לבד

שיילך עם אבא לשיעורים מדי פעם

שהמצווה תהיה דרך חוויה מול ההורה מצד אחד אבל מצד שני לא תבטל את הילד שבו

לגיטימי שלא תמיד היא תרמה

ומתחברת למה ש @אמאשוני כתבה על הצ'אט. בחיים לא אשאיר ילדים איתו לבד.

לגבי הצאט- טוב שראית, זה מזמן שיחה ויכול לפתוח דברים חשובים.

שימי לב שיכול להיות שזו בכלל החברה ששוחחה עם הצאט.. אבל גם ככה וגם ככה -זו הזדמנות מצוינת לפתוח את נושא הדיבור והכתיבה, ולמה זה לא טוב להדתמש במילים כאלו אפילו מול רובוט שלא נפגע וק"ו מול אנשים.

לגבי המצב התורני- באמת הכי חשוב זה דוגמא אישית ותפילות, ואת זה אתם עושים. וגם לייצר הרבה חוויות משמחות של קדושה. יש הופעה תורנית? הולכים. ערב מיוחד שמתאים גם לילדים? אנחנו שם. בקיץ כשנוסעים לטיוך- מוסיפים עצירה ברשב"י שכוללת פינוקים..

ממש לייצר חוויות של כמה כיף להיות מחוברים לקודש.

ובלי רגשות מצפון!! אתם עושים את המירב, התוצאות לא בידיים שלכם.

חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'!

משתדלים מאוד לעשות גם חוויות סביב קודש, אבל באמת צריך לשים על זה יותר דגש..

איך היית עושה שיחה כזאת?

קודם כל בהרבה אהבה אליה והרבה אמון בטוב שבה ושהיא רוצה להיות טובה.

לפתוח ולומר-

שירה אהובה, היום רציתי לשאול משהו את הצאט ופתאום ראיתי שיחה שהיתה שם לפני כמה ימים. הבנתי שזה מהזמן שלמדת עם דינה למבחן והיה לי קצת עצוב לראות מה שהיה שם. את יודעת למה?

ומשם לפתוח את מה שחשוב לך, לחזק אותה שהיא טובה ובגור לך שזה חד פעמי ואת סומכת עליה.

לסיים בחיבוק..

זה ריגוש באפשרות לפרוץ גבולות.

בינה מלאכותית זה ממש מסוכן לילדים.

לפעמים אני נותנת לילדים לידי לשאול את הצאט שאלות (מקליטה ומשמיעה את התשובה)

פעם אחת הייתי צריכה לעשות משהו כמה דקות, אני שומעת את הצאט נותן להם הוראות קפיצה למרחק, אומר להם 4 משבצות, ואז לנסות 5.

הייתי בשוק איל בשניה הגיען לזה,

טוב שלא אמר להם לקפוץ מדרגות.

(זה היה בהקשר של הדגמה של קפיצת קנגרו) אבל לא משנה ההקשר, בינה מלאכותית נותנת לכם הוראות מה לעשות בעולם הפיזי, והם היו דקות בודדות ממש בלעדי.

בקיצור ממש לא לתת גישה לצאט, זה לא כמו לתת קנבה נגיד ולהתרחק קצת.. זה ממש חייב להיות צמוד.

זה מאוד מצחיק לדבר עם מישהו שבעצם אין לו מח ואין לו רגשות מצד אחד, ומצד שני הוא עונה לך לעניין..

זה נורא ילדותי ומצחיק לקלל אותו ולדבר שטויות במיוחד שאת עם חברה... זה נראה לי מאוד טבעי ואפילו מבוגרים לפעמים אומרים לצ'אט- יואו , איזה טיפש אתה! אמרתי לך כך וכך ואתה לא קולט! ..

זה קצת משעשע.. אז לא שזה בסדר לקלל! אבל זה לא היה כ"כ מבהיל אותי.

לגבי החינוך, קודם כל שאפו על 3 תפילות ביום, וואו. דבר שני, הרבה ילדים וגם נוער ומבוגרים נרתעים מלחץ, יכול להיות שיש לחץ סמוי סביב המצוות? כשמדברים הרבה על מצוות ולימוד תורה זה יכול להיות מאוד חופר/ מעיק/ מלחיץ , לקיים בנחת בעצמכם.

אבל האמת שבסוף חינוך זה בעיקר תפילות שבסוף זו בחירה של הילד מה לעשות בחייו, אנחנו רק יכולים לנסות להוביל...

וגם הורי חזרו בתשובה לפני שנולדתי.

הילדים חשופים לכל מיני סגנונות במשפחה.

אבל אני מרגישה שהילדים לא מספיק נושאים אלינו עיניים, כאילו אבא ואמא עושים ככה או אומרים ככה, אין לזה הרבה משמעות, ככה זה נראה לפחות כלפי חוץ, ולכן כל הדברים שאנחנו עושים (בשביל עצמנו כן?), לא מחלחלים אליהם..

אני חושבת שמה שהכי חשוב זה הקשר בבית.

שהילדים ירגישו מחוברים לבית ולהורים.

שתהיה אווירה טובה, נעימה ורגועה.

כמה שפחות לחץ או יותר נכון אפס לחץ לגבי קיום מצוות.

אני חושבת שלא כדאי לך להציע להם ללכת למדרשה ולא להגיד לילדים ללכת לתפילות.

פשוט לתת דוגמא אישית ולא מתוך הטפה וכמה שיותר קשר טוב וחזק בינכם לבין הילדים.

להתעניין בהם, בחיים שלהם, בחוויות שלהם.

אני חושבת שכשלילד יש קשר טוב עם אבא ואמא באופן טבעי הוא הולך בדרכיהם.

וכמובן הרבה מאוד תפילות.

אתם עושים השתדלות, הקב"ה עושה את השאר.

הם לא הולכים ולא ילכו מעצמם, אבל למה לא להציע? זה כמו שיגידו לא לצחצח לילד אם הוא לא רוצה, או שיילך לישון מתי שרוצה.

מבחינתי קיום מצוות זה ברמה הזאת..

ברור שאני רוצה שזה יבוא ממנו, כמו שאני רוצה שיצחצח שיניים ויילך לישון בשעה סבירה, אבל אם לא - לא להעלות את זה?

מרגישה שככה הלכנו עד עכשיו וזה בעוכרינו..

ומרגיש לי כאילו הכל נהיה חשוב, אבל רק בנוגע למצוות וקדושה צריך לתת את המרחב, ככה הילד יקלוט מה חשוב?

עד שאני בכלל מצליחה למצוא את הזמן להתקשר (בבוקר עובדת, אחה"צ עם הילדים, הבוקר הבת שלי חולה אז אני מנסה לנצל את הזמן...) וזה לוקח כל כך הרבה זמן. עד שעוברים את כל ה'ניתוב שיחות', עד שבסוף מגיעים לנציג ועד שהוא עונה (וכמה פעמים שבכלל אין מענה והטלפון מתנתק בשלב הזה), ואז לפעמים מגלים שצריך התחייבות בשביל שיהיה אפשר לקבוע את התור, או שאין תורים, וכדו'...

וגם כשיש תורים - להסביר את עצמי לנציגה (הפעם ערביה, והייתי צריכה לחזור על עצמי על כל דבר כמה פעמים כדי שהיא תבין מה אני רוצה), ואז למצוא מקום הגיוני שמקבלים בו (והיא לא באמת מבינה מה מהאפשרויות הגיוני בשבילי, ולא מתנדבת להגיד לי את כל האפשרויות הרלוונטיות, אז אני צריכה 'לסחוט' ממנה מידע ולבקש את כל האופציות שעולות בדעתי עד שמגלה מקום נוח שיש בו את התור שאני צריכה).

ורק להחזיק ראש עם כל התורים שאני צריכה לקבוע... אני צריכה להחזיק מזכירה רק בשביל זה...

נשמע מוזר שאין תורים זמינים.

הייתי מנסה להתקשר שוב ומקווה שהפעם תענה מוקדנית אחרת.

ויש הרבה תחומים שאפשר לקבוע תור דרך האפליקציה ואז זה הרבה יותר פשוט.

קרה לי כבר שהתקשרתי שוב אחרי יום, ומוקדנית אחרת הצליחה למצוא תור פנוי בלי בעיה.

זה סה"כ אולטרסאונד פשוט כדי לוודא שההתקן במקום.

הרופאה כתבה הפניה ל'אולטרסאונד דופלקס גניקולוגי'. אין אפשרות לקבוע לזה תור דרך האפליקציה, רק בטלפון.

אולי זה בכלל טעות של הרופאה? למישהי פה יש ניסיון עם זה?

את צריכה הפנייה לאוחטרסונד גינוקולגי רגיל..

ואת יכולה לנסות גם להתקשר למרפאת האם אולי המזכירה תוכל לעזור או לכוון אותך..

)אני מהתחום(

אולטרסאונד דופלר קשה למצוא תורים, לעומת או"ס וגינלי רגיל/אגן קטן יש

זה לפי מה שידוע לי. דופלר זה בדיקה מיוחדת של זרימות ואת לא צריכה את זה בכלל

אצלנו אם יש הפניה לאולטרסאונד לא קובעים תור פשוט מגיעים והמזכירה מכניסה אותך.

ומבינה מאד את סיפור הקביעת תורות...

מרגישה לפעמים שזו עבודה בפני עצמה

ולברר אצלם מתי יש תורים ואיך קובעים.

כשאני קובעת תורים לאולטרסאונד, למעקב גדילה בהריון, בדרך כלל אני צריכה לקבוע 3-4 שבועות מראש.

קשה למצוא תור בטווח יותר קרוב.

אם אני אצטרך תור יותר מיידי, אני מקווה שאני אצליח למצוא ולא אצטרך ללכת למוקד.

זה מוזר שאמרו שאין תורים בכלל.

או שמי שענתה לך לא יודעת, או שצריך לקבוע מול המרפאה ולא דרך המוקד הטלפוני.

תנסי להתקשר שוב למוקד, או להתקשר למרפאה שבה אפשר לעשות אולטרסאונד.

אבל זה שאין תורים בכלל זה נשמע מוזר מידי.

זה באמת נשמע שהיא לא ממש יודעת מה היא אומרת.

אני אנסה שוב, כשיהיה לי שוב זמן...

בהתכתבות במספר ווטצפ הזה 0508862700.

לדעתי ככה פחות חופר

אין אפשרות לקבוע תור לאולטרסאונד דרך האפליקציה.

אפשר באפליקציה לעשות צ'אט עם נציג ולקבוע דרכו, אבל כשאני ניסיתי הוא נתן לי פחות אפשרויות ממה שנתנו לי בטלפון.

פשוט מגיעים ומוציאים מספר אצל המזכירה ומחכים עד שיגיע תורך

גם אני הייתי מתעצבנת, אבל אולי אולי אולי, הם רצו לתת לכם להתאושש, אם את יכולה לחשוב בכיוון, אז תנסי..

מאמינה שהם אנשים טובים ושכנראה לא רוצים להפריע..

בזמנו ממש נפגעתי ונהיית מריבה גדולה. לא מומלץ..

השאלה מה לעשות עם העצבים.

אלו דברים שמאוד תלויים בדינמיקה המשפחתית ובציפיות שלך.

יכול להיות שהם בכוונה חיכו, כי לא רצו להכניס עליכם.

אצלם

או שתזמו אתם את הקשר.

אפשר גם לא לשתף אותם בכלל.

אני לא עונה

שיתקשרו לבעלי

אם זה עוזר לך,

לי נפל האסימון אחרי כמה שנות נישואין שהסטנדרטים המשפחתיים שאני מגיעה איתם זה לא הסטנדרטיים שלהם.

ואם לי זה ברור שכשקורה X חייבים להתקשר להתעניין

ושכשקורה Y חייבים לבוא לבקר וכן הלאה וכן הלאה

להם זה לא ברור, ומבחינתם אין ציפיות כאלו.

והקשרים קצת פחות הדוקים מצד אחד, מצד שני פחות תובעניים.

ויש לזה גם יתרונות.

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל ככה אני חווה בצד של בעלי.

אני ומשפחה שלי מול המשפחה של בעלי

אלא אם כן הם כאלו שכל הזמן על הטלפון והואטסאפ. ואז היה הגיוני שיכתבו משהו וכו'

אולי לא רצו להפריע לכם?

אולי חשבו שכשיתאים לכם אז אתם תתקשרו או תתנו לילדה לדבר איתם?

פשוט לא בראש מעייניהם

אם זה הסגנון המוכר שלהם עדיף לטובתך להתאים ציפיות ולא לקחת אישית.

במצב כזה אני הייתי שולחת הודעה מעצמי

"עבר בשלום ב"ה, הכל בסדר או משהו כזה.

אני גם כזו

גיסה שיולדת, אפילו אחותי

מתקשרת לברך ולאחל ושולחת מזל טוב רק אחרי יומיים שלושה.

כי מבינה שהן עמוסות ויודעת שכל העולם מתקשר ורק אני חסרה לה עכשיו.

רוצה שהאיחול והברכה יהיו במקום וראויים ויתקבלו. אז רוצה בזמן שאני יודעת שכבר אין את כל הטלפונים וכו...

במקרה שלך, אולי הם חיכו שתתאוששו ולא רצו להפריע? כשהם התקשרו זה היה קצר וקולע ולסמן וי? או אמיתי וכנה עם איחולים והתעניינות מהלב?

אני חושבת שתוכן השיחה חשוב יותר מעת השיחה.

אבל מרגיש לי שאם זה היה מספיק חשוב היו מתקשרים...

נשמע לי הזוי לא להתקשר

אז היום חמותי התקשרה מלא פעמים כי לא עניתי לה

סתם כי יש לה יום חופש זה מביא לי עוד יותר עצבים ואני לא עונה,לא מסוגלת

שתתקשר לבעלי מה היא רוצה ממני

וטוב שאת מעבירה את זה לבעלך.

אבל אם את רוצה שזה יהיה אחרת בפעם הבאה - צריך לחשוב איך להעביר את המסר ככה שהיא תדע מה הציפיות שלך.

כי יכול להיות שהיא תסיק ממה שקורה עכשיו שבעצם את מעדיפה שהיא בכלל לא תתקשר ושהכל יהיה דרך בעלך.

אולי אפילו שווה להיות כנים ולהגיד ישירות (לא את, שבעלך יגיד להורים שלו שהיית שמחה אם הם היו מתקשרים מוקדם יותר..). כמובן לא מכירה את נפשות הפועלות אז לא יודעת אם מתאים.

😄

אני מסוג האנשים שאם מתקשרים אלי באותו יום אני מתחרפנת

צריכה ספייס ולהיות מרוכזת בילדה המאושפזת ולג'נגל עם הילדים שבבית וממש אין לי זמן לשיחות התעניינות ונימוסים.

לא תמיד אפשר לדעת מי מתאים להתקשר, ולפעמים יש עניינים ורוצים לשוחח בנחת.

עכשיו אני קולטת שזה לא 3 ימים מהניתוח, אלא מהשחרור.

בכל אופן, אולי יש פערי מנטליות, אולי חוסר תשומת לב, מבאס בכל מקרה.

העיקר הבריאות.

איך את אחרי האשפוז והחזאה הביתה? 🤗

שולחת איחולי החלמה, הרבה כוחו., וחזרה לשגרה.

חווה את זה עכשיו מהמקום שלי- אני הייתי חולה שבוע שעבר (עדיין, סיפור ארוך), ההורים שלו ידעו על זה מיום שני, רק ביום שישי קיבלתי הודעה מחמותי. מאז כלום.

מאוד מזדהה

חמותי היא סוג נורא מפחדת לחפור

ואף פעם אחרי לידות למשל היא לא מתקשרת... (כן כותבת לבעלי מזל טוב אבל לא מעבר)

בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור עד שפעם יצא לי לשמוע במקרה את דעתה על חמיות שחופרות ומגיעות לבקר את הכלה בבי"ח וכו' אז קלטתי שמשם זה בא...

מאותו מקום יכולה החמות להגיד- הנכדה שלי עברה פרוצדורה רפואית, האבא והאמא לא מתקשרים לעדכן שהכל בסדר,הם יודעים שאני מחכה לטלפון! אני לא רוצה להפריע אבל בחייאת, למה הם לא מרימים טלפון?! אנחנו במתח דואגים, בסוף נשבר לי אחרי שלושה ימים אני מתקשרת אבל הם אפילו לא טורחים לענות...

סתם מנסה לחשוב על הראש שלה... לא תמיד נעים להתקשר לשאול, אלא מחכים לעדכון.

אבל ממש מתאים לי לעשות דבר כזה. לא כי לא אכפת לי. פשוט כי מה שלא קורה איפה שאני נמצאת לא בראש שלי. ואני יכולה ממש לרחף ולשכוח שזה קרה באותו יום, ואז יום אחר כך להזכר להתקשר בדיוק כשאני באמצע להכניס כביסה ולתכנן להתקשר כשאסיים ואז לשכוח עד 23:00 בלילה ולהתלבט אם מאוחר מדי ולהחליט להתקשר מחר, וכן הלאה..

לי למשל פינוק טוב בגוף אם זה מגבת חדשה, קרמים, טיפוח של העור

ממש עושה לי תחושה של כייף והתרגשות

הייתי שומרת לקראת המקווה כאלה דברים חדשים ואז היה לי ציפייה

אולי להזמין אוכל שווה? לדעת שזה לכבוד האירוע

תחשבי מה משמח אותך בכללי ותשייכי את זה לאותו ערב, אולי יעורר את הציפייה

בהצלחה!

לא יודעת אם לזה התכוונת, אצלנו אחרי כמה לידות כבר ברור לנו שהערב הזה הוא לא ליל מקוה רגיל, ושנינו מוותרים במודע על הצורך בקיום המצוה. האזור עוד רגיש ועלול לכאוב, אני ממש לא שם פיזית ונפשית, גם טכנית זה לא ממש מתאפשר עם לו"ז לא ברור של ניובורן. מה שכן, אנחנו מתרגשים להתקרב אחד לשני פיזית, חיבוק ראשון אחרי הלידה, מתלהבים שנוכל להפסיק להסתבך באיך להעביר את התינוק אחד לשני ופשוט נהנים מהקירבה אחרי הפסקה ארוכה, אבל בלי ציפיות מעבר.

חשבתי שאתרגש ואחכה יותר לחיבוק ולמגע רגיל בלי קשר למצווה ממש ומשום מה גם לזה אני די אדישה.. ממש בא לי לחכות לזה איכשהו

הייתי מידי עסוקה עם התינוק

והוא היה סביב הגדולה

ולא ממש התכוננו לזה נפשית ולא התרגשנו מספיק

תכלס בפועל כשזה בא זה כן היה מרגש

ולא הבנו איך הסתדרנו תקופה כל כך ארוכה לישון בנפרד

יהיה ככה טבעי וכיף בכל זאת

תודה על התגובה!

מרגישה שסוף סוף בעלי ואני נהנים מהלידה והחוויה מושלמת.

(פעם אישה הייתה טובלת לילה לפני הברית, לבל יהיו אביו ואימו עצבים)

מסכימה עם @מבורכת שלא תמיד מגיעים לדבכים אלא פשוט נהנים אחד מהשניה.

אני ספציפית יעדיף לצאת לאנשהו אם לא קר לניובורן.

מה שכיף שאני בחל‘ד ואז יודעת שלא אצטרך לקום בבוקר. ובעלי יעשה את ההוצאות ביום הזה גם אם אני כבר חזרתי לתפקוד וככה אני יכולה בכיף שלי עד שמרגישה בטוח.

זו הסתכלות מהממת שזו שמחה שלמה על הלידה ביחד, באמת מוסיף לזה יופי והתרגשות!

למה פעם טבלו לפני הברית ועכשיו מחכים חודש וחצי?

היה דימום ארוך אבל הוא נחשב דם טוהר.

אישה על פי תורה היתה יכולה לטבול 7 ימים אחרי הולדת בן ו14 ימים אחרי הולדת בת.

למרות שהיתה מדממת בזמן ואחרי המקווה זה היה נחשב דם טוהר שלא מטמא (כל דם שהיה יוצא במשך חודש אחרי טבילת לידה של בן וחודשיים אחרי טבילת לידת בת, לא היה מטמא)

בזמן הגמרא חכמים גזרו חומרות שהדם כן מטמא.

אבל לא הגיע הזמן לשנות את זה

יש משהו לא שפוי בגזרות האלו.

אחרי החוויה כזאת מטלטלת כל הריחוק הזה.. גם ככה קשה עם הטיפול בתינוק הכאבים ההורמונים, ואי אפשר לתת אפילו חיבוק. וואי זה אחד הדברים שהכי קשים לי

צריך סנהדרין בשביל זה..

כתוב מפורש מפסקת בטהרה וטובלת...

אז היה דימום קצר יותר, היה ניתן לעשות הפסק טהרה אחרי שבוע מהלידה. ורק אם אחר כך היה דם הוא היה נחשב טהור.

לאחר מספר ימים קבוע, הוא לא היה נחשב מטמא.

זה לא מצביע בהכרח שהיום מדממים יותר אחרי לידה, אם כך הם לא היו צריכים בעבר את היתר של דמי טהרה.

שיכולה לעשות הפסק טהרה ביום השביעי.

הדם שאחר כך היה מותר רק אם היה הפסק טהרה

אני גם מרגישה שהגוף שלי עוד לא חזר לעצמו כמובן וזה ממש משפיע עלי

וגם בקבוע התינוק מתעורר בדיוק כש... וזה מבאס אותי עוד מראש ואין לי כח🤦‍♀️

וגם אין מה לעשות הריחוק הפיזי בקבוע מביא אותי לריחוק נפשי כשזה ככ הרבה זמן... והכל נהיה יותר רגיש, נפגעת בקלות, כועסת בקלות... אז זה לגמרי לא מוסיף לחשק...

אשכרה הדבר היחיד שבגללו מתחשק לי זה הקטע של הלהעביר את התינוק אחד לשני והדברים הטכניים האלה (אפילו הרווח במיטה מרגיש לי טכני מעצבן)

וזה ככ מבאס אותי

רופאת הנשים התקשרה אלי באותו ערב להגיד לי שאני צריכה לקחת זריקות B12.

היו פעמים שאני הייתי צריכה לפנות לרופא

הרופאה התקשרה אלי בקשר לברזל נמוך.

ולילדים, יצא כמה פעמים שרופאת ילדים התקשרה לגבי תוצאות של בדיקות.

לא יודעת אם קופצת להם התראה כשיש תוצאה חריגה, או שהם מקבלים עדכון שהגיעו תוצאות שנכנסים לבדוק אם תקין.

יכול להיות גם מצב שהרופא ראה את התוצאות, אבל לא לחוץ לו להתקשר, או שהוא רואה רק בזמנים שהוא עובד, וזה יכול לקחת כמה ימים.

יש לך אפשרות לשלוח לרופא פנייה באפליקציה?

יצא לי לפחות פעם אחת שעשיתי בדיקות דם ואחה"צ הרופא התקשר אלי ששולח לי הפניה למיון.

גם רופא נשים וגם רופא משפחה/ילדים ולפעמים שתיהם התקשרו.

מי אגסים

בצלים חתוך ליד המיטה

טיפת שמן איקליפטוס על החולצה/ כרית.

לק"י

האף שלו לא סתום ב"ה.

ומי אגסים- זה לבשל אגסים ולתת לו את המים?

ותודה!

נותנת טיפות פנסטיל בשביל לייבש נזלת.

לק"י

בסוף זו תרופה במרשם. ולא סתם.

זה ריכוז גבוה יותר של מלח.

אם את עושה לו אמבטיה חמה, זה בעיני זמן טוב לשים לו ספריי, האדים החמים פותחים את דרכי הנשימה.

כשהילדים היו קטנים רופאת הילדים שלנו טענה שחייבים לטפל בנזלת - לשחרר ולייבש, באמצעות ספריי מי מלח, אולי גם באמצעות אינהלציות אנחנו לרוב לא הגענו לזה - ואז זה מונע ליחה, שיעול, דלקות אוזניים וכל מה שקשור לעודף ליחה ונוזלים.

גם אני הבנתי שטיפות פניסטיל יכולות לעזור, זה נראה לי תלוי ברופא יש כאלה שיותר יתנו למקרים כאלה של צינון ויש כאלה שפחות.

לנו הרופאה הביאה גם איזה תרופה לאינהלציה

זה מאוד עזר לנו

יש לי תרופת סבתא שעובדת מעולה,

חותכים בכלי (אני שמה בחצי ליטר ח.פ.) בצל פרוס ומעל זה שופכים דבש,

שמים במקרר, הבצל מפריש נוזלים ונותנים לילד כף בבוקר ובערב.

הפעם הראשונה אחרי שזה עמד כמה שעות.

(בהתחלה אפשר לתת יותר)

רפואה שלימה.

ספריי מלח מאוד עוזר.

וכדי למנוע פצעים בגלל קינוח- לעבור למגבוני אף. אם יש כבר פצעים אז זה ממש כואב להשתמש בזה, אז להשתמש בטישו של קלינקס, שמתי לב שהוא מאוד רך יחסית לסוגים אחרים

ונהנית ממש להיזכר בניקיות ישנות וחמודות.

וואי, אחד השירשורים השופכייים

בכל מקרה- @מתואמת , קבלי דש מצחיק:

(אגב, יש כאן גם דש לקרן הפוך, שבטח עדיין מסתובב פה בשם אחר... קצת מצחיק לגלות שמה שהוא כתב זה שכדאי להיזהר כי כל המידע בפורומים נשמר לתמיד..)

שלכל מי שקופות, קופץ אותו הדבר.

אבל לא לכולם קופץ כל פעם.

נו, זה עוד שנתיים מעניין אם באמת היא תקרא את זה🤭

לק"י

תגידו- מה הקטע שבחלק מההודעות במקום תוכן בתוך ההודעה מופיעה פרסומת או רצף סמיילים?!

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות 🤭

אלה עם התגובות הכי דרמטיות

פתחתי את זה בשיעור

וכל שניה אני מחייכת פה לעצמי מתאפקת לא לצחוק

מקווה שהמרצה לא נעלבת חחחחח

אין מצב אני נראית משוגעת צוחקת עם עצמי ככה 🤣🤣🤣

סוגרת את השרשור לקרוא אותו בבית

לא מופיע תוכן בהודעה אלא תמונה של מודעה על הפגנה?

מודעה על אהוביה

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות

ואני כבר קראתי את השרשור ההוא בזמן אמת, אז כבר בזבזתי את השעה הזאת 😅

התיישבתי בספה ולא זזתי

אפשר לעשות עוד אחד כזה. !!!!!!!!!!!!