מה גדול היום הזה, היום הזה,

אש בוערת בחזה, והמחרשה, שוב פולחת בשדה!

אש בוערת בחזה, והמחרשה, שוב פולחת בשדה.

בסנוורים הכה חלום

סוחה על הריצפה- כנרת

אור מנורה- זיו שמש רום

סוחה על הרצפה כנרת,

אור מנורה זיו שמש רום.

בשלוות המדרש ומשחק במגרש.

והיום, בית הספר מחסום,

ולבשנו מדים למפגש חיילים.

ליבנו הלם, כי השקר הוא חטא,

אנכי בן יח', כך העיד השפם.

אך שמא שם בקרב,

יפלח הכדור את חזה הבחור,

ונפל בן טו'.

הסו! אל דמע, אנחנו- חיל אלמוות.

תיל אנחנו הפכנו, הלאה המשכנו.

ואם בקרב פול אפולה,

רע אתה את נשקי לנקמתי תטולה,

הסו! אל דמע אנחנו- הלאה, המשכנו.

מתבוססת בדמייך, ואומר לך בדמייך, חיי.

ואעבור עלייך ואראך, מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמייך, חיי.

חיי, חיי, בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי.

שערים פה נפתח!

למך, ולזקן-

אנו פה, חומת מגן!

חכי לנו בשדות הלחם הרחבים

את שלום המחרשה נשאו לך בחורייך

היום הם לך נושאים שלום על הרובים!

פלוגה- עלי, עלי בהר,

פלוגה- כבוש תכבושי.

במקום, שם איש עוד לא עבר,

שם יעברו הפושי"ם!

אם תעל אם תרד

בלהב המרד

שא אש להצית אין דבר.

כי שקט הוא רפש,

הפקר דם ונפש,

למען ההוד הנסתר.

למות או לכבוש את ההר-

יודפת מסדה ביתר.

כיתת חבלנים כאן בסבך!

הגשר מלבין, שואל ואינו מבין,

למה רגשו בחורים?

הגשר מלבין, שואל ואינו מבין,

למה רגשו בחורים.

הכל כבר הושלם, דממה מסביב,

חבריה עוצרים נשימתם!

קול נפץ מחריד, את כל היקום ירעיד,

ברקים רעמים ועשן

והתן מיילל בגנים!

במשעול התלול, המוביל אל הכפר,

שוב צועדת, כיתת חבלנים!

התרמיל על גבנו, כבד המטען,

והדרך קשה וטרשים!

עוד שלושה קילומטר, מעלש! יא חבלן,

ואזי ידבר דינמיט.

אך דם בנחליה כמים נוזל

ארץ אשר הרריה נחושת

אבל עצביה ברזל

גנח אחד נפצעתי וידום

ענו רעיו בפה מלא עפר:

הגענו אל הסלע האדום.

אוהוהוהו! הסלע האדום.

האדום.

מבצר עיקש, וקישח.

עצי שקד ליד ביתי

עומדים בלובן פורח

אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות

ובנקרות צורים ובמחילות עפר.

אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי,

מביט בי מבקש נפשי.

אבוי לו מעוקצי ואבוי לו מדובשי,

אבוי למבקש נפשי.

לצלם את הספריה שלך ושלשלוח לי

במדף העליון קראתי את רובם ואהבתי את רוב מה שקראתי

במדף התחתון רפרפתי ברובם

התמונה האמצעית נמחקה הודות לעינה הבולשת של @אני)))) 

נראלי היחידים שקראתי מכל הספריה הזאת זה

כעפעפי שחר

ומסל"ש

כעפעפי שחר קראתי ודמעות זולגות על לחיי

היו נשארים שם אולי חמישה ספרים

תעמין לי עחי האישה מגהצת תעשראי זאתי עין לה עלוהים עחשילי

אני גם ככה יישן הלילה על הספה

הייתי מבקש לשאול ממך מעט ספרים

(כמובן לשים על איזה ספסל צדדי ולהיעלם מחשש לאאוטינג)

אתם לא תצליחו לגלות איפה אני גר 😊😊

אני רבה עם אחים שלי כמעט על בסיס יומי

(לא באמת)

אתה לא פה

כרגע אני רואה מאחורי רק מצעים וסדינים

@כְּקֶדֶם תצחק (תראה את התמונה של ציע תגובה מעל)

וזה ההשראה שלי..

@צדיק יסוד עלום

כולם כבר מבוגרים כאלה שמסבירים שהדרך היא לא באלימות, ממרום גילם.

או מישהו שבמקום שנינויות ישאל את יש"ע מה קרה והאם מישהו שהוא מכיר נהרג במלחמה בגיל צעיר

ונפעם מהגילאים של הלוחמים בחזית

קלולולו 

בן דוד שלי הקטן בא אלינו לחג עם כיפה שכתוב עליה מה שכתוב כאן וחשבתי לעצמי שהמשפט הזה נהיה כמו נ נח או יחי אדוננו

זה התקעקע כמשפט שהוא אחד מיסודות היהדות