מדי יום אני מפרסמת קטע מתוך #סיפורהתשובהשלי. תודה על הקריאה!♥︎ מעריכה ממש.
ממה מתחילה התשובה שלי?
מהכרת טוב ענקית לבורא עולם.
מפל מים טהורים שוטף אותי ממלא אותי בהודיה עמוקה.
פתאום שום דבר לא ברור מאליו. בבוקר צריך להודות שקמתי, לברך ולהודות לו על הבננה שאכלתי, אחרי סעודה עם לחם לברך ברכה ארוכה, שכולה הודיה אחת גדולה,
אחרי שמתפנה בשירותים להודות שהכל שם עובד כמו שצריך. בחגים, בשבתות להודות להלל ושוב פעם להודות על כל הניסים והמתנות שהעם שלנו קיבל.
וכמה אני צריכה להודות לאנשים הקרובים על כל מה שעושים עבורי.
פתאום הראייה שלי משתנה, מתבהרת, אני רואה המון טוב. רואה ורוד. וכמה שאני מודה , כך, מוצאת עוד סיבות להודות.
לפעמים גם היום ההרגשה הזאת קופצת לביקור.
אבל לרוב היא לא ספונטנית.
היום אני צריכה לעבוד קשה בשביל לייצר את ההכרת הטוב שבי, להזכיר לעצמי את כל הטוב שיש לי ויש בי, היום לברך אפילו ברכה אחד בכוונה זה הישג גדול עבורי. אני יודעת שלראות את הטוב באנשים סביבי ובעיקר בי ,צריכה להיות עבודת חיי, עבודה יומיומית.
בורא עולם נוכח כל רגע בחיי, גם בלי "אורות גבוהים", אני יודעת שהוא פשוט כאן. מלווה אותי, צופה מרחוק כמו אבא על ילדה שכבר למדה ללכת.
רוצה שאתאמץ, אחפש, אבקש שהוא יתן לי עוד מרווח קטן לנשימה.
♥︎
)