לא מצליחה לקום מוקדם
ואז מתארגנת בלחץ.
וככל שאני יותר בלחץ ככה הילדים פחות משתפים פעולה.
היום הילדון בן ה3 החליט שהוא רוצה לנעול סנדלים כי היום קיץ ויש שמש
בהתחלה עוד ניסיתי להתדיין עד שהרמתי ידיים והלך עם סנדלים
אבל לאכול צ'יטוס ובמבה לארוחת בוקר זה כבר לא הסכמתי
וגם הוא לא הסכים לאי הסכמה שלי....
אני מכינה *עם הילדים* את הכל מהלילה
הבת שלי בוחרת מה ללבוש ומקפלת לעצמה עד רמת הגרב והנעל.
שואלת אותם מה הם רוצים לאכול מחר
והבוקר אצלינו יחסית רגוע ככה
אני אישית לא מכינה מהערב,
אבל זה יכול להיות פתרון.
גם חוסך זמן בבוקר, וגם חוסך חיכוך עם הילדים.
להכין את הבגדים בערב, לבחור עם הילד מה ללבוש. אפשר גם להלביש בערב הכל או חלק.
וגם אוכל- להחליט בערב מה מכינים או להכין כבר בערב.
אבל כל כך עייפה מכל היום שכבר אין לי כח
ברור שזה חוסך הרבה.
אפשר להכין בגדים למחר גם בצהרים.
אולי בזמן שלוקחים בגדים בערב, לסדר גם לבוקר?
אולי תוך כדי קיפול כביסה?
תראי איפה את מצליחה להכניס את זה במהלך היום.
אני עושה את זה עם עבודות הבית
יודעת שבערב אין לי כח לכלום
אז כלים כביסות וכו הכל אחר הצהריים
צריכה להכניס גם את הכנת הבגדים לילדים.
בבוקר,
גם בגדים *שהם עצמם* הכינו מראש יכולים לא לבוא להם בטוב ולא יסכימו ללבוש אותם. גם זה קורה...
אבל בכל זאת משתדלים להכין מהערב, בדרך כלל זה כן עוזר
ולפעמים גם שקיות לבוקר.
אני מארגנת בבוקר חמישה ילדים לבד, כולל את עצמי, כולל הנקה, ושניים מתוכם עם הפרעת קשב וריכוז אז הכל כפול בזמן.
מה אני עושה?
קודם כל קופסאות אוכל מוכנות במקרר מהערב, בבוקר אני לא נכנסת לדיונים מה לשים לך בלחם, אין סיכוי שאני מספיקה בבוקר. גם בקבוק מים מוכן במקרר, בבוקר אני לא מתחילה לשטוף ולמלא, גם שקית עם טעימה לבוקר מוכנות מהערב עם בייגלה/קורנפלקס/בננה ותמר בדוק וכד'. מי שיכול אני מלבישה אותו מהערב ואז נשאר רק נעליים. מי שמפספס מעירה רבע שעה קודם . זהו, קמים,נטילה, בגדים, סירוק ועפנו.
לוקח שעות!!
רק סירוק יכול להיות מריבה שלימה וזה אין איך לעשות מהלילה😏
אני שולחת בלי סירוק וקוקו. מי שרוצה ללכת לגן כמו יהושע פרוע, שיהיה לו לבריאות. מעדכנת את הגננת שזה בחירה של הילד. ברגע שזה יתחיל להפריע להם הם יפסיקו להשתולל ויסתרקו כמו שצריך.
אם הקוקו קריטי, וזו מריבה חוזרת ונשנית, למה לא לגזור לו פוני?
קטני ומתוקאנחנו גם מנסים מלא
אוכל לילדים זה בעלי מכין (מהלילה)
מלא פעמים הילד הולך לתיק פותח אותו ומחסל את האוכל שהכינו לו ואז אני צריכה להכין סנדוויץ נוסף
או כמו היום שהוא פשוט רצה לאכול לחם והושבתי אותו עם לחם וצלחת לאכול שזה גם זמן להכין.
אני לא מלבישה מהלילה, פחות מתחברת לזה.
כן משתדלת להכין אבל לא תמיד יש לי כח.
אבל הילד על כל דבר יש דין ודברים
קודם כל לא רוצה להתלבש בכלל!
ואם כן אז לא הבגד הזה
ולא הנעליים האלו
ולא מסכים שאסרק אותו (נס שעוד רגע חלאקה! יש!!)
ולא מסכים לשים כיפה
ורגע אני הולכת להתארגן בעצמי, צרחות של התינוקת כי הוא החליט שהיא ספסל.
וכשאני באה להרים אותה אז מושך לה בשיער.
ולא מדברת על זה שממש ממש חשוב לי להתפלל שחרית בבוקר
וכבר יש ימים שלא מגיעה לזה.
באמת אני חושבת שאני צריכה לקום יותר מוקדם
ולארגן כמה שאפשר מהלילה. כנראה שההתארגנות תהיה יותר נינוחה.
עושה לך בית ספר רק בבקרים או שזה תמיד ככה.
נשמע שהוא לוקח הרבה אנרגיה וזמן.
אם הוא עושה את זה בבוקר אולי הוא בתת מודע יודע שזמן הפרידה מתקרב ואז זה מוציא ממנו שדונים קטנים. אם זה התנהגות קבועה אז אולי לראות אם צריך לעבוד על הצבת גבולות (כמו נגיד שהוא הופך את התינוקת לספסל), אבל כמובן בבוקר אין זמן להתעסק בזה. לפעמים עוזר שכותבים לו פתק טוב לגננת שהוא התארגן יפה וזה מעודד להירגע. אולי הוא משועמם אז לתת לו תפקיד להכניס לתיקים קופסאות אוכל, או לחלק לכל אחד בשקית עוגיה ובננה או משהו כזה. אפשר להגיד לו מהערב מה התפקיד שלו שיקום מכוון מטרה.
אצלי האמת אני כ''כ בלחץ כי אני לא יכולה לאחר לעבודה (מורה) ואין לי מי שיעזור לי לארגן אותם אז בכלל לא מאפשרת התבכיינות בבוקר, אני פשוט מודיעה שאני יוצאת לעבודה ומי שרוצה יכול לבוא איתי, ומי שלא ישים נעליים ילך יחף... 🫣 הם מבינים שאין להם אפשרות להתעסק עם גבולות, וזה קטע, ביום חופשי יש אצלי יותר התבכיינות בבוקר כי אני פחות מהדקת חגורה .
גיל מאתגר
כל ערב מקלחות זה פרשיה
ובבקרים כאמור
ובלילות כשהוא מתעורר הוא בכלל שדון
אבל עכשיו כשחושבת על זה זה די זמנים קבועים
אחה"צ כשמשחק לרוב די רגוע ושלו אצלנו.
ושבתות בכלל שלווה בחווה
ופתקים לגננת זה רעיון נהדר
אנסה ליישם
לק"י
בטח בגילאים הצעירים.
זה כ"כ מקל בעיני.
לבנות שלי (בנות כמעט 7 ו-4.5) אני גורבת גרביים ונועלת נעליים כשהן עוד חצי ישנות. לזרז עוד משהו בתהליך ההתארגנות.
זה ברור לי שזה מאוד מקל להלביש מהלילה
פשוט תמיד אמא שלי הייתה אומרת שהיא לא מבינה איך מלבישים ילדים מהלילה ואח"כ שולחים אותם
וילד צריך ללבוש בגד פרש בבוקר
בקיצור זה ממש לעקור אמונות של שנים (של אמא שלי, אני ת'אמת אפילו לא ניסיתי את העניין)
לק"י
כי אני זוכרת אותנו ישנים עם פיג'מות.
אולי פשוט זה נמשך מאז שהם תינוקות, שאז הם לובשים אותם בגדים בלילה וביום, ובבוקר אני ממש לא מחליפה להם סתם.
כבר לא נצטרך לשכנע
מציעה מנסיון רב
שמיים וארץ
כמעט ולא עושה כלום בבוקר חוץ מלארגן אוכל
ויש לי בשלל גילאים כולל 3
קמה ב7ועשרה וב7וחצי כולם מוכנים בדר''כ...
עם הרבההה פחות מריבות ולחץ מלפני
בלי חיפושי בגדים בסלים
בלי מלא הפסקות לשי באמצע הסנדביץ' רק לסגור כפתור ורק להלביש שרוול
אין זה גאולה
בלי לזלזל באמא שלך😉
אבל בשביל זה י שלנו בית מלשנו
להרגי שמה טוב לנו
אולי תנסי ותגידי שלך זה לא נכון
וזה מצוין
היתה תקופה שבאמת הלבשתי פיג'מות עד שחברה שהיא אמא יותר מנוסה ממני הפצירה בי לנסות. ממש מקל.
המפספסת לובשת פיג'מה (וגם זה תלוי בתקופות) והתינוקת עם מכנס פיג'מה אם יהיו דליפות מהטיטול (גם ככה צריך להחליף טיטול).
הגדולים (בני 5 ו-7) מתארגנים לבד תוך כמה דקות- נעליים, כיפה וציצית. וכולם מגיעים יחד לצחצח שיניים. לוקח לי חצי שעה רק בגלל הבת שעמים מפספסת... והאמת אני צריכה לנסות לסדר גם את השיער שלה בערב. אולי יצליח לתפוס.
אגב, בשבת זה הזמן היחיד שלובשים פיג'מה, והגדולים שלי ממש שונאים את זה😅 הם לא אוהבים שצריך להתלבש בבוקר שוב...
ובבוקר רק לסרק מלמעלה עם מסרק?
הלא מקצועית...
הילד מחפש תשומת לב. מחפש שיראו אותו, שישימו לב לרצונות שלו, שישימו לב שהוא פה.
לכן הוא יושב על התינוקת, לכן הוא מביע דעתו על הבגדים והנעליים וכו.
א. הייתי מנסה לתת את היחס בדרך החיוב. כמו להציע לו 2 בגדים שהוא בוחר ביניהם. או משחק תחרות צי לבוש ראשון (בינכם, או מול התינוקת). או סיפור אם מאורגן מהר בלי בעיות. או טבלת התנהגות עם הפתעה בסוף כשהיא מלאה. והרבה שבחים על מה שכן עושה- רואים שאתה גדול שאתה כבר מתלבש ממש לבד לא כמו התינוקת. איזה יפה אתה כשהקוקו מסורק. וכו.
ולפעמים גם לא להכנס לפינות. לא רוצה קוקו/כיפה/נעליים וכו.שילך איך שרוצה. מביאים לגננת בשקית ואומרים שהילד לא רצה/רצה משהו לא מותאם וזה מחכה לו לכשירצה.
ממליצה על הספרים של 'לייף סנטר' מזכיר את מה שפירטו כאן על תקשורת מקרבת.
ועוד טיפ- לשים מוזיקה בבוקר זה עוהש אוירה טובה
שהדבר הכי משמעותי זה לקום מספיק מוקדם
אם זה קשה, להתאמן על זה עד להצלחה (וללכת לישון מוקדם)
אם קמים מאוחר, לא משנה מה מכינים קודם, נכנסים ללחץ.
אצלי הבקרים רגועים, אני ובעלי קמים מספיק מוקדם כדי להכיל בלתמים, כל אחד מתאושש מהשינה בקצב שלו, שותה, מתארגן ומארגן מה שהוא צריך, כמעט תמיד יש זמן מיותר.
הלוואי ואצליח לקום יותר מוקדם
תודה!
הפתרון שמצאתי לבקרים יותר קלים זה להכין מהערב
גם אם אין לי כח אני יודעת שזה ישפיע על הבוקר אז אני אכין להם בכריכים ממרח שזה יותר קליל
מכינה בבוקר את הקופסאות אוכל/כריכים לכולם
ממלאים בקבוקים ושמים במקרר
בגדים למחר מוכנים
כשקמים ישר מפעילים מוזיקה (בקול חי מיוזיק מתחיל מ7 בבוקר)
ואז בגדול נשאר רק להתלבש, להלביש ולשים בתיקים.
לבנות משתמשת בשפריצר להרטיב מעט את השיער ולאסוף..
לומדים לתקשר נכון עם הילדים, להניע אותם לפעולה, להבין מה הצורך האמיתי שלהם (ספוילר: זה לא במבה)
וכך יודעים איך לתת את המענה.
על קצה המזלג:
1. להבין את הצורך שלהם להביע עמדה ודעה
2. להבין את הקושי לדחיית סיפוקים
3. להבין את הקושי לצאת לבד מטנטרום/ לרדת מהעץ/ למצוא מוצא מהסיטואציה
4. לשקף להם את כל זה
5. להציע אלטרנטיבות אבל לא אלטרנטיבה שמעודדת את ההתנהגות. כלומר לא להציע ארטיק במקום במבה, אלא להבין שהילד זקוק להובלה שלך. אז במקום במבה להציע חיבוק
6. הסחות דעת
7. פידבק חיובי
לדוגמה:
אני רואה שמאוד חשוב לך לבחור מה לאכול. זה משמח אותי שאצה גדל וכבר יודע להגיד מ. בא לך לאכול. אתה כל כך גדול ומקסים וזה מרגש.
אני רואה שאתה ממש מתעקש לאכול במבה.
עכשיו בבוקר לא אוכלים במבה. (בכי)
אני רואה שקשה לך להתמודד, אני איתך אוהבת אותך ורוצה בטובתך. אני פה לתת לך חיבוק ולתמוך בך.
אם הוא זקוק לגבולות, אז להסביר עכשיו בוקר, לוקחים קופסת אוכל ובגן אוכלים עם כל הילדים.
להסביר איך מתנהל העולם. בפשטות לא בכעס ולא בחשש.
אם הוא זקוק לפורקן, להגיד לו אני רואה שאתה ממש רוצה לצעוק, אתה רוצה שנצעק יחד?
למשל אצלנו אם אני מתחילה לשיר אל תירא ישראל אל תירא.. כששרים ואריה אם ישאג אז הוא שואג ממש חזק וזה מוציא ממנו את כל האנרגיה שהייתה אצורה בפנים.
אני נותנת לו לשאוג ועושה כאילו אני נבהלת ואז אנחנו צוחקים ומתחבקים.
כל החכמה היא לזהות את הצורך, מה יושב מאחורי ההתנהגות.
הסחות דעת למשל את פותחת את הדלת ומסתכלת על משהו: יואו איזה יופי, מה זה?? היום נגיד היה את סמל החטופים בשמיים אבל כל דבר מגדול ועד קטן יכול להוות הסחת דעת. למשל כלי תחבורה מעניין או כפתור שנפל ליד הדלת.
או אפילו לא משהו מוחשי. נגיד את באה לצאת וואי שכחתי, הייתי צריכה להתקשר לסבתא לספר לה משהו, וואי וואי רציתי לספר לה על..
שימי לב לא להגיע למאבקי כח והתנגדויות..
ללמוד תקשורת מקרבת זה נכס אח"כ גם עם הילדים הבאים שווה את ההשקעה.
נגיד עם הסנדלים החלטת לזרום, תעצימי את זה- אני רואה שהיה לך חשוב לבחור בעצמך מה לנעול, איזה יופי שאתה ילד גדול ויודע לבד מה אתה רוצה. פעם כשהיית קטן אמא הייתה צריכה לדאוג שתלבש נעל מתאימה לעונה. עכשיו אתה גדול מספיק וכשתרגיש שקר לך/ כשיהיה יותר קר, נעבור לנעליים סגורות.
או להגיד אני שמחה שאפשר יום אחד ללבוש מה שרוצים, זה ממש כיף.
הרבה פעמים כל מה שילד רוצה זה שיראו את הרצונות שלו. אם אנחנו רואים אז כבר אין לו עניין בהפגנה. אבל אם אנחנו נכנסים איתו לעימות עוד יותר יש לו צורך להגן על העמדה שלו.
ממש השראה!!
יש לך רעיונות איפה אפשר לללמוד יותר על הגישה של תקשורת מקרבת?
פודקאסטים או חומרי קריאה?
אני למדתי אצלם, אבל בטוח יש עוד חומרים.
שמעתי המלצות על רותי דריאל שהיא בגישה ההיקשרותית שזה מאוד דומה (אומרים שיש הבדלים אבל לא למדתי בצורה מסודרת את הגישה ההיקשרותית כדי לעמוד על ההבדלים)
ממליצה לא ללכת על תקשורת מקרבת כללית (העקרונות נכונים לכל מערכת יחסים לא רק בין הורים לילדים)
אלא להתמקד בהורות בגישת תקשורת מקרבת. כי בכל זאת זה שונה תקשורת בין שני מבוגרים לעומת תקשורת של הורה-ילד.
אחפש אותם ברשת
ככל שאת פחות פנויה ויותר בלחץ את פחות בשיח עם עצמך על התגובות שלך ונכנסת ללופים שלא היית נכנסת אליהם אם לא היית בלחץ.
יש לי דוגמא מהיום, באתי לקחת את הקטנה שלי מהמעון ובשער עמדה אמא שהחזיקה תינוקת והייתה לה גם ילדה בגיל של הבת שלי (שנתיים)
הילדה רצתה לעשות משהו שהאט את האמא, אבל האמא שהחזיקה את התינוק רצתה להתקדם, נצר מצב שהן עמדו והתווכחו, ואני חשבתי לעצמי, אם היא הייתה נותנת לילדה לעשות את הדבר הקטן שרצתה כבר מזמן היה נגמר הויכוח.
בפועל שאנחנו לחוצים אנחנו חושבים פחות בהגיון ויותר נתונים לכל מיני טעויות בחשיבה, לכן אני ממליצה עם כל הקושי תנסי או לקום יותר מוקדם או להתכונן בערב לפני כדי שתהיי בישוב הדעת ותראי איך כמות ההתעסקות יורדת והבוקר נהיה קליל יותר כי כל מאבק את פותרת בקלות גדלה יותר ובמשחק וחיוך
עזרתן לי מאוד
הבוקר היה יותר נינוח ב"ה
מקווה שימשיך ככה גם בימים הבאים.
הילדים מרגישים את הסנטר שלנו
לפעמים מרוב שגרה או טרדות או עומס, אנחנו פחות בשליטה על הסיטואציה ומתרגשים/ מופתעים/ חסרי יכולת לנווט את הסיטואציה.
יכול להיות שעצם הכתיבה והקריאה עזרו לך לחזק את הסנטר שלך וזה לבד השרה רוגע על הילד.
שימשיך להיות טוב!
היה על הנקה מלאה
הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים
עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)
איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?
אוכל ארוחה כל 3 שעות?
אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם
בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים
ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.
ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?
ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)
וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי
מה אוכלים בין הבוקר לערב?
ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?
אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף
אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....
וב4 שוב פעם משו
רק שב12 הבאתי את המבושל,
ואז ב4 אפשר איזה פרי,
ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.
והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.
לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה
אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים
אז נגיד
כשקם אוכל משהו קטן
8:30 א. בוקר
12:00 בערך א. צהריים
אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)
ואזור 6 א. ערב.
כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..
ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.
במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.
את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?
(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)
בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....
עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?
הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)
אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.
ופרי לבד זה מספיק?
בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?
@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.
הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.
יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?
פרי זו ארוחת ביניים שלמה.
אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.
לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)
הוא גם בלי שיניים
ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?
עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות
אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).
אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.
תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...
אפשר גם בתוך נגיסון.
את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.
והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.
אבל אנסה שוב
הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?
מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא
לק"י
אצלי הוא נוגס ומוציא.
אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.
אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות
רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?
לק"י
בעיקר להתנסות ותעסוקה.
כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.
הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.
בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.
לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.
התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?
לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל
תפו"א, גזר, בטטה קישוא
הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)
יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.
מפריכית
לא ידעתי שאסור
ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן
השעות שלך בסדר
רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות
6 וחצי שבע- ביניים
יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו
8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית
(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)
(נשנושי פירות)
12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק
אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ
18-19 ארוחת ערב עיקרית
והדלמת הנקה לפיי שינה
לק"י
או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?
הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).
אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12
הוא בלי מטרנה?
מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות
תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה
כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.
תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל
דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים
ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת
ופה מוסיפה כפית שקדיה
וזה ארוחה מזינה ובריאה.
ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא
לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט
זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .
אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.
במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.
וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך
שותה המון מים
וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות
תודה!
אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה
אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..
יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..
עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.
יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?
גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..
קיצור אשמח להמלצות🙏
את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה
מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.
הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.
למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב
כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא
אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0
מעבירים למנשא?
להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה
אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0
מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?
ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.
עולים ויורדים לאט ובזהירות.
יותר גדולים מהסיילו הרגילה.
יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅
האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים
פחות להיט במרגות
ממליצה גם על בייבי בוס
עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי
לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות
תודה!
תודה!
גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).
וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.
לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.
לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.
אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.
לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.
בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.
זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה
הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית
אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁
היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..
מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה
בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..
וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?
לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה
בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח
החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.
אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.
אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?
כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.
ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.
זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.
ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉
תודה לכן על העצות והתובנות🩷
המצב הכלכלי שלנו לא משהו
לא חדש ..ככה זה.. אין כרגע איך לשנות המון..אנחנו מחושבים לא מוציאים סתם..אבל אני עובדת חלקי כי זה מה יש..גם אין לי תואר..
ובעלי עובד את המקסימום האפשרי.
מה הבעיה
ש..אני משתדלת לחסוך! אבל כל הזמן יש משהו אחר שמסבך
וגם עם הזמן נהיה לי ממש מאתגר
כי כשאני צריכה לקנות משהו אני כן אוהבת שיראה טוב ויהיה גם במצב טוב ושימושי למה שצריכה..
ובגלל החוסר תקציב לרוב קונה ביד שניה
וזה מצוין כי לרוב מוצאת דברים טובים ובמחיר טוב
אבל זה מייגע
נגיד לפני שנה קניתי עגלה יד שניה בזול. מכרתי את הישנה שלי שהיתה בה תקלה.. וככה יצא עסקה משתלמת.
כן התבאסתי על הכתמים בטיולון. קניתי ריפודית.. ואמרתי טוב העיקר שיש לי עגלה טובב ונוחה לצרכים לשי ..ואחרי שנה היא פתאם לא מתקפלת..וזה מעצבן!!!
אני בהריון חדש
נו אין לי כח
מה עכשיו
לעכשיו י ש לי טיולון קליל לתינוק
אבל לאחרי הלידה אין לי
ודוקא אהבתי את הסוג הזה של העגלה
אני לא זורמת עם כל סוג
וגם לי בא עגלה שתהיה לי נוחה לשימוש..חושב לי גם שתהיה קלה וגם יציבה ונוסעת כיף וגם קיפול קל
אין הרבה כאלה
ולחפש במחיר רצפה במצב טוב ומקום נגיש
זה סיוטטט
גרים בחור
אוף
ומה הקטע הזוגי
שבעלי לא מעורב בכל זה הוא איש פשוט כהז ולא מזיז לו חפצים ובטח לא עגלות
הוא לא יבין תמיד מה הצורך
הוא לא אכפת לו מה ואיהז מצב או כתמים
ולא מבין מה העלות של כל מוצר והוא קיבל ממני את הרושם שאפשר להשיג הכל בכלום כסף..וזה לא נכון..רק לפעמים
ומותר לומר
כן בא לי ללכת לחנות לבחור איזה דגם ואיזה צבע שבא לי ופשוט לקנות בלי להסתבך
גם מרגישה בזבזנית-מולו.אפילו שהוא תומך בי ..כי הוא לא מבין שלמצוא עגלה עד 400 ש''ח במצב מעולה זה נדיר
גם מרגישה תסכול מלחפש משהו לא אפשרי..
בסוף איכשהו אחרי שעותתת של חפירות אני מוצאת
אבל הנה הפעם הוכיח את עצמו כלא מוצלח כי מה אחרי שנה לא להתקפל..הבנתי שזה בעיה ידועה בדגם הזה ולא ידעתי
וגם מתביישת שבא לי שתראה טוב . ואפילו בא לי לומר-שונאת עגלות שחורות. ומתפשרת קבוע כי זה מה יש
אבל בא לי לשמוח..
ולא לחפש שעות לסנג'ר את בעלי לנסוע להביא רחוק .ולהתפשר..
ואם כבר..תמליצו לי על
עגלה קלה משולבת אמבטיה. ממש לא אוהבת כבדות!רצוי עד 8 קילו..גג 9 וזה יחסית כבד..יש לנו עליות במקום מגורים..
אבל עם גלגלים שיכולים לנסוע לא רק באספלט ..אלא יציבה ונוסעת סביר גם בדרך עפר פשוטה .לא צריכה עגלת שטח.. רק לא גלגלים קטנטנים
אה ושתתקפל בקלות חובה
ותתפללו שאמצא מציאה טובה
יש לי עוד מלא זמן.. כן? אבל זה מעסיק אותי
ממש מבינה.
זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.
אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.
כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️
כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.
אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.
אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)
כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.
אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.
לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.
אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח
אבל
זה פחות השאלה
כי תכלס
יש את הכאן ועכישו
והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון
אין מצב שאוציא על עגלה
לא בכיוון בכלל
בעודכחודש
ספורטליין אפורה
מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר
תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב
שגם סליו לדעתי
לק"י
משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.
אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.
דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).
@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -
שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.
תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."
ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...
בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!
(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)
זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.
אני רוצה לספר לכולם כאן איך ד"ר אפטה שינתה את גורלי. במשך כמעט חמש עשרה שנה עבדתי כמוכרת בחברת רכב ובקושי קיבלתי עמלה כדי לשלם את החשבונות בזמן שעמיתה מסוימת שחשבתי עליה קנתה בתים. הייתי מבולבלת סביבה כי כולם קינאו בכמה עמלות היא הרוויחה. לא הבנתי מה לא בסדר כי הייתי טובה בעבודה שלי ולא היה שום דבר נוסף שהיא עשתה שהבדיל אותה, ובמשך כמעט חמש שנים לא הצלחתי לאזור אומץ לבטא את עצמי בפניה. יום אחד, בזמן שהיא הסיעה אותי, התחננתי בפניה שתיתן לי עצה והחלטתי ללמוד ממנה, אבל היא אמרה שאני יותר טובה בעבודה, מה שבלבל אותי עוד יותר כי היא בבירור הייתה יותר טובה. אחרי שיחות רבות, היא סיפרה לי על ד"ר אפטה שביצעה את כישוף הקסם שלה שהפך אותה ליוצאת דופן. היא נתנה לי את איש הקשר שלו וביקשה ממני לדבר איתו ולעשות כל מה שהוא יבקש ממני. עברו שבעה חודשים ורק קניתי את הבית הראשון שלי וחסכתי מספיק כסף כדי לשלוח את התאומים שלי לקולג'. הייתי שבורה וחסרת בית ולעולם לא הייתי מדמיינת שארכוש בית כל כך מהר. תודה ד"ר אפטה. בקשי ממנו עזרה ובאישורו אני משאירה את כתובת הדוא"ל הישיר שלו: drapata4@gmail.com ואת יכולה גם ליצור איתו קשר דרך וואטסאפ או וייבר עם המספר הזה: +447307347648
חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון
איזה גזרה חשבת?
כאילו שאין לה שום חיתוך
אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש
או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית
בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),
וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.
חצאיות גיזרה ישרה
חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)
חולצה בפנים וחגורה
שמלות קומות
שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.
טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן
טופ מקושקש שנחתך על הבטן
טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה
יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה
נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?
תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...
(רק אות אחת שונה)
כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה 
והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי
(לאחת יש גם עוד שם).
לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.
נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה
מרגיש לי כן דומה מדי.
כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.
יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.
אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.
ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅
עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣
ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה
אני מתבלבלת בניהם. 🫣
(אפילו לא אותה אות מתחילה)
הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.
יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.
ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.
וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,
ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...
נועה במלרע יותר דומה לנעמה.
נועה במלעיל פחות דומה.
ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.
יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע
לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.
תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי
יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.
לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍
יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜
בכתיבה קצת אבל לא משמעותי
לי לא היה מפריע
ממליצים על קפלן, אבל היו פה בעבר שרשורים שאמרו שבהרבה מהמקרים המכשיר החיצוני שבדקו איתו בדיקה לא היה מדויק והיה צריך בדיקת פתיחה וגינלית.
מישהי עם וגיניסמוס שבאמת לא יכולה שיבדקו לה פתיחה,
מה למען ה' היא אמורה לעשות?
פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין
פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה
זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...
שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.
לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.
גלגלי על זה.
באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.
ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.
כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.
עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.
ככה הבדיקות לא יכאבו
בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.
פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל
נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו
ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..
ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,
אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....
אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?
דולה שתדבר עם הצוות בשבילך
לי ממש ממש עזר
ממליצה על מוריה אלישע במרכז
יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.
גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?
ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,
אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.
גם אסף הרופא לר מומלץ.
יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?
בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...
מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!
לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....
אין קסם. זה באמת קשוח
נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.
גם לי יש ממש חמור...
לי לא עושים בדיקות פנימיות.
רק במקרים ממש נדרים.
כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.
ולפי הקצב שלי...
(היה לי חשש להפלה מוקדמת.
באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים
לא הסכמתי.
ועשו לי חיצוני..
ב"ה שיסתדר.
אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)
אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.
הם ממש מתחשבים.
הגעתי לפני לפגישה לפני לידה
ככה שכתוב להם במחשב
והם היו ממש עדינים
נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות
ובדסקרטיות
וגם הרופאה עודכנה
ממש ממליצה..
חוץ מזה כדאי לטפל
זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים
אפשר לפנות למכון פוע"ה
לנו הם מאוד עזרו
בריאות וכח!!
היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.
שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.
הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)
בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?
גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?
תודה מראש לעונות!
(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)
>>> ושאלת בונוס:
יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.
אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...
בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...
יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)
לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,
אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.
אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.
למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?
יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?
שוב בקרוב)
אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה
(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)
כן? לזמןש הוא בכביסה
בקרוב למשהו קטן..
אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..
(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)
במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.
(אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.
בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...
גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)
בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח
זו הקטנה או הילדונת?
הייתי מנסה להגביל קצת האמת.
כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.
גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)
אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)
בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅
(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)
שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.
לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...
שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.
מחר בעז"ה עוברים סופית (ישלנו מפתח כבר שבועיים אז אנחנו כבר ניקינו והעברנו ממש כמעט הכל נשאר רק הרהיטים של הסוף מיטות כזה למחר)
ואני ככ חוששת…
קודם כל זה לצאת מיחידה של ההורים לבית
מה שאומר שאין 'סופר של אמא ואבא' ואין בייביסיטר יחסית זמין ואין את אימא בקומה מתחתייייי
אבל גם על הבית- ברוך ה' ברוך ה' עוברים לבית גדול
איך אסתדר עם לנקות אותו?
ואיך עם הסדר אצליח להרגיל את הילדות להחזיר למקום ושתהיה צורה של בית?
ומתי יהיה שם הריח שלנו? כי בינתיים היום סידרתי את המטבח שם והגעיל אותי לגעת בדברים (הבאתי מנקה היא עשתה את המטבח והחלונות ואני ניקיתי מקלחות ושטפנו, ועדיין לא מרגיש לי 'שלי')
אני מאוד נקייה
ואם יש דברים שלא יירדו?
ואיך נסתדר עם לדאוג להכל הכל הכל?
ההורים ברוך ה' קרוב אנחנו רק עוברים לבניין ליד חח אבל אני באמת דיי משותקת מפחד…
איך הסתדרת אחרת 🤣
אין כמו בית שלך, גדול ומרווח
תסדרי אותו איך שנוח לך.
תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל
עכשיו זה החיים האמיתיים 😉
נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום
כי את עדיין קרובה להורים
אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר
בהצלחה ובשעה טובה
אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות
ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".
ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר
והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..
ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו
יהיה בסדר♥️ לאט לאט
כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…
ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי
היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון
והכל הגעיל אותי כל כך
אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש
והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה
כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא
מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה
עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄
פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖
וניקיתי!!!
עם ספוג פלא
עם סבון
עם גל אורנים
פשוט בררררר
אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.
והכי הרבה תביאי שוב מנקה.
צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה
כמוני🤣
