בכל זאת - להצביע בכנסת נגד הממשלה, זה מעבר לקו האדום של משברים בתוך קואליציה. אם נתניהו לא מפטר אותו, זה אומר שאין שום משמעות למחוייבות הקואליציוניות.

שעכשיו כולם ירגישו לא מחוייבים למשמעת הקואליציונית, מה שעלול להוביל להפלת הממשלה,

מצד שני אם הוא מפטר אותו זה גם יוביל להפלת הממשלה..

לכן הגיוני במקרה הזה להסתפק בסנקציות (כמו לא לקדם חוקים של המפלגה)

להצביע נגד, זה מעבר לקו האדום. אבל, בניגוד לעבר, אחרי הצטרפות סער - יש 61 גם בלי בן גביר וחבורתו הילדותית. אם נתניהו רוצה קואליציה, הוא חייב לפטר אותו.

אתמול לדוג' הוא לא השתתף בהצבעות

ובכלל, 'עוצמה' אינה באמת מפלגה הומוגנית, יש אחד שכבר עכשיו אין לו מה להפסיד. והאחרים, סביר שכשהם יבינו ש'קר בחוץ', אף ראשות וועדה הם לא יקבלו מההקצאות של האופוזיציה, יהיה אפשר להחזיר את חלקם לקואליציה גם בלי בן גביר. מספיק שניים כדי לפלג את הסיעה, נתניהו טוב בזה...

ועם דנינו, ודלאל, וביטן, ואדלשטיין, וגמליאל, שעליהם הקואליציה לא סומכת בכל מאת האחוזים.

ולגבי בן גביר, הוא מעדיף לצאת מהממשלה על עניין עקרוני ולא בגלל הסתבכות פלילית לכאורה עם היועמ"שית.

ודווקא בגלל זה, נתניהו חייב להראות שיש קואליציה עם מחוייבות. בן גביר עשה בעיות לעין כל, כל הקדנציה, אבל אתמול הוא חצה קו אדום בהתנהלות קואליציונית.

(נזכיר שחסידי רה"מ, מתרצים את הצבעותיו החוזרות בעד הגירוש בכנסת, בזה שחשב שמועיל יותר מבפנים והצבעה בכנסת נגד הממשלה, היא עילה לפיטורין...)

עם חברי הליכוד צריך להסתדר, אבל בהחלט אני חושב שחברי עוצמה יורחקו מהמשרות הקואליציוניות (והרי האופוזיציה לא תתן להם כלום) ויגלו שחוץ מלצעוק הם חסרי משמעות, חלקם, אולי אפילו רובם, יחזרו לקואליציה גם בלי בן גביר.

(חוץ מקרויזר שהוא באמת בשר מבשרה של עוצמה, אין שום סיבה שהאחרים לא ימצאו את מקומם בליכוד או בצה"ד כמו שהיו בעבר...)

איתמר אמור להיות לכאורה מתואם עם בצלאל "השותף הטבעי" שלו לריצה לכנסת הבאה, אבל נראה שחתול שחור עבר ביניהם, והם מפנים את חיציהם זה נגד זה.

מצופה מיושב ראש הקואליציה שיתערב בין הניצים, כי אף אחד לא יכול לנבא לאן זה יתדרדר. כך לעניות דעתי הקלושה. 

אבל אני לא עוסק בזה, אלא טוען שאם אחרי ששר בממשלה הצביע בכנסת נגד התקציב שעבר בממשלה, רה"מ לא ינקוט כאן בצעד חריף וחד משמעי - נגמרה הקואליציה.

חייב להיות מפוטר, כי זה החוק. 

אבל ברור לכולם שבן גביר בסך הכל צועק תחזיקו אותי, ושהוא לא יאתגר את ראש הממשלה.

אבל להצביע נגד הממשלה, זה קו אדום. אם יש ראש ממשלה, הוא חייב לפטר אותו.

כפי שכתבתי למעלה, לשאר חברי סיעתו יש רק מה להפסיד מישיבה באופיזיציה, סביר שלא יפרשו גם אם יפוטר. אם בן גביר יתעקש לפרוש כנקמה על פיטוריו, הוא יפסיד את קרויזר הנורווגי וסביר שימצאו לפחות אחד שיצטרף לאלמוג כהן ויקימו סיעה נפרדת שתשב בקואליציה בלי ההפגנות התינוקיות של בן גביר.

השר הנורווגי של עוצמה יהודית הוא השר עמיחי אליהו. מכיוון והוא לא הצביע נגד התקציב, כחלק מהיותו שר נורווגי, אין עילה לפטר אותו, ומשכך קרוייזר לא עוזב את הכנסת.

וזה מבלי להתייחס לסברה המוטעת שיש ח"כים בעוצמה יהודית שיתפצלו מהמפלגה. גם ח"כ אלמוג כהן, שמוגדר כחידה, כלל לא בטוח שזה מהלך שהוא בכלל חושב להוביל.

ממילא אם לנתניהו היתה טיפת תעוזה קואליציונית, הוא היה מפטר את בן גביר על הצעד הבוטה של הצבעה בכנסת נגד הממשלה.

ואז הם היו בהתלבטות האם לפרוש ושאליהו יתפטר בעצמו וממילא יאבדו את קרויזר, או להשאר כשבן גביר לא שר.

מסתבר שבן גביר עם האובססיה הילדותית שלו להתבכינות קורבנית, לא יוכל לשאת את זה ויחליט לפרוש.

ואז הוא יגלה, שתמורת הצעות נדיבות מהקואליציה, לפחות אחד מהח"כים שעדיין פועלים איתו, יצטרף לאלמוג כהן שכבר אין לו מה להפסיד (אבל בנתיים נזהר שלא תהיה עילה להגדיר אותו מורד)...

בס"ד

אין מי בעוצמה יהודית, **אולי** למעט ח"כ אלמוג כהן, וגם זה כלל לא בטוח, שינטוש את בן גביר.

לא וסרלאוף

לא אליהו

לא סון הר מלך

וגם לא צביקה פוגל.

יש בקואליציה מפלגה אחת בהתפרקות, וזאת לא עוצמה יהודית. מידיעה.

הוציא אותו מוועדת חו"ב ולא בן גביר עצמו ולא אף אחד מחברי הסיעה האחרים, לא מסייעים לו במאבקים המאוד חשובים שהוא מוביל.

כרגע הוא בהליכה לולינית בין ההתנהלות לבד, לבין שיוכרז ח"כ פורש על המשתמע מכך. ברור שברגע שיהיה איתו עוד אחד, ויתאפשר לו חוקית לפרוש, הוא יעשה זאת.

לאחרים אין סיבה לפרוש, כל עוד שנתניהו מכיל את המשברים התינוקיים האין-סופיים של בן גביר.

ברגע שיעמידו אותם בבחירה בין להשאר עם בן גביר ולצעוק מהאופוזיציה, לבין להשאר שרים/יו"ר וועדה וכד' ולהיות יכולים להגיע לציבור בעוד שנתיים עם רשימת הישגים - ברור לי שלפחות אחד וסביר שיותר מאחד, יעדיפו את האפשרות השניה.

לגבי ה'ידיעות' שלך, אנחנו כבר כמה שנים מחכים להבין על מה התבססה ה'ידיעה הוודאית' בסבב ב' שאתם על יותר מפי שנים קולות ממה שקיבלתם במציאות...

כל השרשור פה הוא על זה שנתניהו צריך לפטר את בן גביר כי הוא הצביע נגד הממשלה, ואין דבר מוצדק מזה. אם כך, בן גביר לא 'זרק' את אלמוג כהן, שהצביע בוועדה נגד המפלגה, אלא עשה צעד של תעוזה כדי להראות משמעות למשמעת מפלגתית וכו' וכו'...

ליתר הדברים, אני מרגיש שזה חסר טעם לדון במציאות שכלל לא תתרחש. נתניהו כאמור רק יפסיד מזריקה של בן גביר לאופזיציה ולכן זה צעד שכלל לא נשקל. אבל בכל מקרה, אם כבר עלה הנושא של 'זריקות', אני מציע לברר מה הסיבה האמיתית, לדוגמה, מדוע ח"כ רוטמן הוזז מתפקידו כיו"ר הסיעה לטובת ח"כ אוהד טל. אני די בטוח שלא מדובר רק בעומס של הראשון בועדת החוקה. וכאמור, זאת רק דוגמה אחת.

הם נפרדו רשמית.

כרגע הסיעה היא שישה ח"כים, ככה ששליש סיעה יכול להתפלג.

זכור לי משהו על שינוי החוק כדי לאפשר לנורבגי של גנץ להכנס לכנסת אחרי שנפרד מיאיר לפיד, כדי שנציג של לפיד לא יכנס לכנסת. 

ומניח שיש לפחות אחד שברגע שיהיה לו מה להפסיד - אכן יצטרף אליו.

לא סביר שירוץ לכנסת הבאה בראש סיעה נפרדת, אלא יחתור להתברג בליכוד.

בס"ד

לפני מספר שבועות פרסם יובל קרני בידיעות אחרונות פרט מעניין. כחלק מהסכם ההצטרפות של מפלגת הימין הממלכתי (של סער) היה רצון שחברי הסיעה יוחזרו לליכוד, אלא שח"כ השכל התנגדה. ע"פ הפרסום, בהתחלה רצו להציע לה תפקיד מחוץ למפלגה, ושהיא תתפטר מהכנסת, אבל אז נזכרו שבמקומה יכנס ח"כ חדש למחנה הממלכתי (איתן גינזבורג, אם אני זוכר נכון) והקואליציה תאבד חבר לטובת האופוזיציה. הרעיון כמובן נגנז מיד.

ולמה אני כותב את כל זה?

כי אם השר עמיחי אליהו מתפטר מהכנסת זה לא ח"כ קרויזר שמאבד את מקומו, אלא ח"כ צבי סוכות שנמצא אחריו ברשימה, והוא הח"כ האחרון שנכנס. (כמובן שמיד אח"כ סמוטריץ', שמלכתחילה עשה הכל כדי לדחוק את סוכות החוצה, יכול גם הוא להתפטר ואז גם קרויזר יצא, אבל בשורה התחתונה מהלך שכזה יגע לא רק בעוצמה יהודית אלא קודם כל בציונות הדתית).

בן גביר יודע לספור אצבעות ויודע שסמוטריץ' מחזיק בידיו אקדח קפצונים.

שואל ברצינות.

בןגביר מנצל את ההזדמנות לעשות שרירים. אנחנו ברגעים היסטורים ואין לנו את הפריוויליגיה להקפיא את הכל, מה שיקרה אם נצא לבחירות. לא חטופים, לא ניצחון, לא טראמפ.

גם בןגביר יודע את זה, ולכן גם הוא לא יפרוש. טיפש הוא לא. רק חובב טראפיק מתאבסס.

כמעט מוסכם ש- 2025 תהיה שנת בחירות.

אצה הדרך לבן גביר, והוא נחוש לפרק את החבילה עם סמוטריץ' שמתנדנד סביב אחוז החסימה.

הם מתרחקים זה מזה.

ב- 2020 חבר סמוטריץ' לבנט, והותיר את בן גביר המתחנן- מחוץ לכנסת.

ועכשו התהפכו היוצרות.

אולי מעז יצא מתוק לסמוטריץ', ושוב נראה אותו עם בנט, ושקד ברשימה אחת, ואולי בבלוק טכני. עם וינטר או בלעדיו.

פיטורים של בן גביר רק יחזקו אותו עוד יותר בבייס, מאשר מהלך כמו שהוא עשה אתמול שיכול מאוד להיות שיחליש אותו.

בנוסף, הוא לא סומך על סער שישאר עד 2026. על בן גביר כן.

וזה רק על קצה המזלג של הסיבות.

כך לדבריו המפורשים.

לגבי סער, אין לו באמת לאן ללכת. כך או כך, אני מריח בחירות לקראת סוף 2025, וסער מחזיק ככל הנראה התחייבות מהליכוד למקומות ריאליים בכנסת הבאה.

שאיתמר ובצלאל כבר לא חברים.

וגם לא סוד שבצלאל רגיל להתערב בעניינים לא לו 

הוא נבחר ציבור, וזה המנדט שלו.

להיות שר אוצר זה רק חלק מהתפקיד שלו כאדם שהציבור נתן לו את קולו.

שר הוא קודל כל נבחר ציבור, ותפקידו לממש את המנדט שלו. תפקיד השר הוא דרך אחת לבטא את זה.

אם יש לו דברים לומר ולעשות בתחום אחר, ויש לו כוח להצעסק גם בזה, ברוך יהיה. בשביל זה הוא שם. הוא לא פקיד.

הוא התפטר מהכנסת ונכנס במקומו ח"כ נורבגי.

הנורבגי אמור לעשות את העבודה הפרלמנטרית השוטפת כנבחר ציבור, כדי שהוא עצמו יהיה פנוי כל כולו לענייני משרדו בלבד.

אם לא והוא יישאר באופוזיציה, עד הבחירות בעוד שנתיים, הבייס יזכור אותו כהוא שעסק בצעקות, כשנתניהו וסמוטריץ' ניצחו במלחמה, השמידו את האיום האירני רגע אחרי שהוא עזב וקבעו עובדות בלתי הפיכות שמבססות את ההתיישבות ומורידות סופית מהשולחן את המדינה הפלסטינית.

בס"ד

כרגע יש עתירה בבג"צ נגד כהונתו של בן גביר כשר. לא סתם דחוף לו להתחיל את מהלך ההדחה עד יום ראשון הקרוב, רגע לפני הדיון. אבל אם הוא יתפטר, להחיר אותו כבר יהיה הרבה יותר קשה מבחינה משפטית.

זאת הסיבה שפתאום זה הדבר שהכי חשוב לו. זאת הסיבה שנתניהו לא ייפטר אותו. זאת הסיבה לחשדנות נגד סמוטריץ' (ההצהרה שלו ביום שני בישיבת הסיעה, עוד טרם המשבר שעם החקיקה המשפטית יש לחכות עד אחרי המלחמה, ועצם העובדה שהוא סירב לחתום על המכתב של קרעי - לא תרמו לזה).

כמובן כרגיל, הוא ואנשיו הולכים על הראש של סמוטריץ', בטענות מקושקשות.

ושהושבעה באיחור של חודשיים. שהם די זמן והותר עבור הקפלניסטים להתארגן לשריפת המדינה.

וכך היה.

בפועל, הקואליציה עובדת. יש נושאים שביותר הרמוניה ויש נושאים שיש בהם מורכבות. אחרי הכל - הקואליציה עובדת והנסיונות להפיל אותה מבחוץ לא צולחים.

אבל אם בן גביר ימשיך, התירוצים מתחלפים וההתנהלות הלא לוילית נשארת, לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ - הוא יפיל את כולם איתו.

מה שמוטט את הממשלה הקודמת, זה לא הפערים המטורפים שהיו שם - אלא כשהצבעה אחרי הצבעה הקואליציה הפסידה או נאלצה למשוך את החוקים כדי לא להפסיד.

בן גביר בחוסר אחריות טוטאלי מוביל אותנו לשם.

אתה לא מפחד מהרעיון שאני צודק???

לא חשבת על הרעיון להוציא את דבריי מהקשרם ולייחס לי תמיכה בבן גביר?

ואחרי אתמול התירוץ ש'לא מגבים אותו מול היועמ"שית' נפל, אז עוברים לתירוצים חדשים. זה פשוט גדול ממנו. הוא מוכרח להיות הילד שמראה לכולם כמה הוא בריון.

את הקדנציה הקודמת של טראמפ, ביזבזנו על שלוש מערכות בחירות. הפרחים בעיקר לליברמן, אבל גם למשחקי אגו הילדותיים של בן גביר היה חלק בזה. 

הוא בטוח שגם את השניה כדאי לבזבז על משחקי האגו שלו? אפילו כשר בכיר הוא לא מסוגל להתבגר?

למי שאינו מזהה, בן גביר נחוש להפרד סופית מסמוטריץ'.

לפי הסקרים, שכמובן אינם תורה מסיני, הוא יציב על 6-8 מנדטים בכנסת הבאה, מה שאין כן לגבי סמוטריץ' שנמצא באזור המסוכן, פעם מלמעלה ופעם מלמטה.

הוא לא ישכח שרגע לפני הגשת הרשימות לכנסת, סמוטריץ' נטש אותו לאנחות, וחבר לצמד בנט ושקד.

והוא עצמו רץ עצמאית, וגרף שליש מנדט- בקושי. בספירת קולות סופית נמצא שהוא שרף לימין מנדט שלם ויקר מאוד.

כך ואחרת, שמעתי את שקד בקולה, שנזהרה מאוד בהתייחסותה אל סמוטריץ'. האם רמזה על משהו שבני תמותה מן המניין עוד לא אמורים לדעת?

ימים יגידו.

סמוטריץ' לא היה חייב כלום למי שסגר הסכם על הראש שלו ורגע קודם שרף שמונים אלף קולות ומנע את הסיכוי לממשלת ימין.

אבל סמוטריץ' לא התלהב בלשון המעטה, והתחיל למשוך זמן, ותוך כך ניהל מו"מ חשאי עם צוות בנט.

כשהבשיל המשא ומתן להסכם חתום הוא נטש רשמית את הרב פרץ ובן גביר.

הסקרים לא ניבאו להם טובות, או אז התערב נתניהו וחיבר את הרב פרץ עם צוות בנט סמוטריץ', והותיר את בן גביר, בחוץ.

על הדרישה להותיר את בן גביר בחוץ נחלקו גדולי הפוסקים הפוליטיים. חד אמר בנט דרש, וחד אמר סמוטריץ' דרש.

אפשר לדוש עוד במערכת היחסים העכורה, והדם הרע שביניהם, אבל היום קצר והמלאכה מרובה.

הוא לא היה חייב להם כלום, כשבדיוק הרב פרץ ברח מההסכם שעמדו לסגור בתיווך הרב דרוקמן ובן גביר רגע קודם שרף את המנדטים שגרמו למערכת הבחירות השלישית.

בן גביר, מהמו"מ על סבב א' ועד לרגע זה, אלוף בהתקרבנות של "אכלו לי, שתו לי" וביללות על כמה כולם חייבים לו. הוא לעומת זאת לא חייב כלום לאף אחד. כל שבוע התירוץ מתחלף, אבל לא לכבודו להצביע עם הקואליציה.

סמוטריץ' הגיע לבית של בנט ברעננה וסגר איתו רשימה שמשריינת את בן גביר במקום השמיני הלא ריאלי.

בן גביר לא אמר נואש וניהל משא ומתן עם שקד על קידומו למקום 7, שלא צלח.

לא ידוע מי שם ווטו. ספוילר: זה לא עופר כסיף.

בן גביר רץ לבד ושרף 80 אלף מנדטים.

כך וכך הקטטה בין סמוטריץ' לבן גביר עושה נזקים לא פשוטים למחנה הימין.

המשך יבוא

ברגע שסיימו לשפשף עיניים בתדהמה מהעובדה שלא קמה ממשלה ויוצאים לסבב בחירות שני, סמוטריץ' פנה לרב פרץ (מפד"ל) ולבן גביר (עוצמה) שבדיוק חגג את העפת מוריו ורבותיו מרזל ובן ארי מהרשימה (ועל הדרך מכל מוקדי קבלת ההחלטות) וביקש מהם במקום להתחיל מחדש מו"מ מתיש שיפגע בכולם, בואו נשחזר את ההצלחה ונתחיל מייד במסע בחירות משותף. לרב פרץ לקח כמה קרחצנים להסכים.

בן גביר בזבז את כל התקופה עד כמעט סגירת הרשימות במריבות מיותרות על המימון מפלגות בכנסת שהתפזרה ובהפצת ספינים כביכול כל הקולות הגיעו ממנו.

אם הוא לא היה מבזבז את הזמן על זה, היה אפשר מייד להתחיל מסע בחירות מעמדת ווינרים ולמקסם את ההצלחה. בסיטואציה כזאת בנט ושקד היו הופכים כבר אז לאפיזודה חולפת וממשלת האחים המוסלמים לא היתה קמה.

ברגע כמעט האחרון, כשבן גביר לא נענע לכל החיזורים ורב על שטויות כהרגלו, סמוטריץ' שבניגוד לשורי הקולות הסדרתים מעוצמה, הוא אדם עם אחריות ציבורית - נאלץ בצער לחתום עם בנט. עדיין השאירו לבן גביר חסר האחריות פתח להכנס.

במקום לקבל את ההצעה שבכלל לא הגיע לו, בן גביר החליט ש'אם אני לא טס - אף אחד לא יטוס', יצא למהלך חסר אחריות, תוך קמפיין אגרסיבי (גם ע"י תומכיו כאן בפורום) שכביכול הוא על גבול אחוז החסימה. בפועל הוא רק גלגל אותנו לסבב ג' ולממשלה הפרטיטית הזכורה לרע.

אני זוכר ראיון עימו בעיתון בשבע מאותה תקופה. אם אצטט כאן מדברים שנאמרו מפיו על הרב פרץ, יעיפו אותי מהפורום הזה.

רק נזכיר שסמוטריץ' ובנט רקחו דיל נגדו, ולאחר מאבק הירואי הוא קיבל תפקיד מיניסטריאלי שאינו משאת חייו, ואולץ או נאלץ לפרוש מהפוליטיקה.

הוא למד על בשרו מה שלמדו לפניו הרשקוביץ ואפי איתם.

לגבי בן גביר, אני מקבל את הניתוח שלך ברובו, ואוסיף שהוא אכן סובל משגעון גדלות ונרקיסיזם על סטרואידים, אלא שיש לו קהל מעריצים לא קטן במגזר הדת"לי שמחזיק אותו גבוה מעל המים, וצריך להתחשב...

מנגד, סמוטריץ' יושב על בייס רעוע, ותלוי על בלימה. הוא קרא למפלגתו: הציונות הדתית, שבעוונותי הרבים הצבעתי לה. אבל נכון להיום, פחות מרבע מהמגזר מזדהה עם דרכו.

הוא מתעסק בכלכלה, ומנהל אזרחי, והסתה נגד חרדים, וזה מרשים, אבל לא בשביל להצדיק מפלגת נישה.

אחד מגדולי מעריציו אמר לי לאחרונה שעל סמוטריץ' להערך לקראת קבלת החלטה מייסרת, אם לחבור כסרח עודף לבן גביר או לבנט, או חלילה לליכוד.

או אולי לעשות בן גביר הישן ולשרוף ארבעה מנדטים לימין.

אתה תמיד לפני בחירות (גם ארבע שנים לפני...) תוקף ותוקף ואין לך מילה טובה אחת, אחת!

(מוזמן לקשר לתגובה אחת שלך בעד הציונות הדתית מלפני הבחירות!) ואז מרגע אחרי הבחירות ובמשך כל הקדנציה אתה טוען ש'הצבעת' ו'אתה מאוכזב'. לא קונים כבר את התרגילים שלכם בדוברות הליכוד.

לגבי הסקרים - תקשיב לפילבר, באופן מובנה הציונות הדתית כמו הליכוד נסקרים בהערכת חסר. ממילא אם בסקרים הם סביב אחוז החסימה, במציאות הם יציבים מאוד מעליה.

וואו.

מתוך כוחה האמיתי של הצה"ד שעומד על 12 מנדטים ביום חלש.

או במילים אחרות, 2 מתוך 3 לא מאמינים לסמוטריץ'.

ואל תחבר אותי לליכוד שהצמיח מתוכו את התועבה ההלכתית והמוסרית אוחנה.

אגודה אמנם מאיימים כבר שנתיים, אבל ברגע האחרון מתקפלים. הדבר האחרון שהם רוצים זו מערכת בחירות כשהנושא שהפיל את הממשלה הוא הגיוס. זה היה נכון לפני המלחמה ונכון שבעתיים באוירה הציבורית הנוכחית. בן גביר 'קירר את האמבטיה' וכולם קופצים אחריו.

גם בפעם הקודמת, לבן גביר היתה אחריות משותפת לבזבוז הקדנציה של טראמפ על מערכות בחירות. אם האירוע יחזור, הפעם האשמה כולה תהיה עליו. בקרן החדשה ובשלום עכשיו כבר מכינים לו את הזר פרחים.

אין לי מושג מה נכון לעשות בשום תחום ויש כל־כך הרבה שיקולים שאיני חשוף אליהם.

אני משפיע טיפונת בתחומים הקטנים שהקב"ה מסר לי ודיי בזה.

הייתי רוצה להיות יותר כמו התנאים והאמוראים.

אני מקבל הרבה השראה מהרש"ר הירש, מהסבא מסלבודקה ומהאמרי אמת.

למשל: לא מדינה פלסטינית, לא להכנע במלחמה, לא למדינת כל אזרחיה וכו וכו

בדיוק על־פי נבואת יחזקאל והיינו מקריבים את כל הקורבנות שכתובים שם

אלא שברמה המעשית אני לא יודע להתמודד עם כל המערכת

אולי לתת דבר תורה או חיזוק קטן בבית הכנסת זה כן

יש הלכה שאין ממנים גרי צדק דיינים או מלכים או אחראים על הציבור לכן אני מעדיף את מקומי הקטן.

שיהיה פה יותר טוב

פנימה והחוצה

פנימה

יותר הרמוניה בין גווני הציבור

החוצה

הגנה טובה יותר על הגבולות

לא אני

אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא

אין לי השראה מאנשי ציבור או מאנשי מקצוע שאני לא מכירה אישית

מה שצריך זה אנשי מקצוע טובים יותר שיעשו עבודה טובה יותר

הן בפוליטיקה והן בכוחות הבטחון 

שאנשים יעשו את העבודה שלהם

כן זה באמת ציפייה מוגזמת 

אני עוד מנסה לעשות שלום ביני לבין עצמי, לבין בוראי לבין הזולת

עד שאני אגיע לעשייה ציבורית יש עוד זמן

רבנים אנשי אמת זה ההשראה שלי 

זהו שמחתי לעזור כאן😁

כי הוא פוליטיקאי בינוני ומטה, אבל עם יכולת אדירה לקחת רעיונות, לנסח אותם ולהכניס אותם לעומק השיח.

חוץ מזה, יש לי את  הדרכים שלי להשפיע על העולם. אתה כותב באחת מהן.

עדיף לא להתעדכן באקטואליה

כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים

אם אני רוצה להתעדכן

זה דרך הכותרות של רוטר סקופים

זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות 

יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון

וגם כמות עדכונים יומית משתנה

בלבד

אבל אני לא כזה מעורה

אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:

[DNS] Private DNS for Android 11+ block ads natively

מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד  @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.

נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי... 

(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)

אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.

יש בווצאפ חדשות משמחות

קבוצה

חדשות משמחות

ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.

ואתה יודע איפה שרק היתה התראה

אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן

אם הטיל עבר בנתיב אחר.

צופר - צבע אדום

וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"

במקומות בהם לא היתה אזעקה.

גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.

איך זה מעודד?

שאנחנו בדרך לגאולה

אז מי זה מלך ערבי?

פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.

הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:

1. מוצא ואתניות

* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.

* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.

2. שפה

זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:

* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.

* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.

3. דת

בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:

* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.

* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).

4. היסטוריה

הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.

(נעזרתי ב Gemini)

מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.

כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי

אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?

ארים = עמלק. 

אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.

בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.

מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.

את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.

סבלנות.

זה נשמע מדרש אגדה כלשהו על ימות המשיח אז צריך לדעת שהרבה דברים במדרשים לא כפשוטם אלא רמזים וסודות עמוקים.

והרבה תאריכים שנותנים, זה מה שמכונה "פקידה"- שזה זמן שיש לו פוטנציאל לגאולה אם יוכשר הדור והזמן לכך. ואם לא זכו, אז יש התקדמות מסויימת אבל לא גאולה שלימה. (כמובן אנחנו מאמינים שתמיד ד' יכול להביא בכל רגע גאולה ולא יחכה לפקידה אם נזכה.)

גם יש כל מיני שלבים בגאולה- אם יהיו 120 משפחות חקלאיות בארץ, 600000 יהודים בארץ, הרי ישראל פורחים ועוד. וצריך לדעת לאיזה שלב המדרש מכוון. ותודה לד' אנחנו כבר עכשיו בשלבים מתקדמים שלה ב"ה...

- על המלחמה הנוכחית: צריך להפסיק לצרוך חדשות מאתרי התבהלה או לפחות לדעת לקרוא נכון ולא ליפול לרעל וליאוש שהם מנסים לזרוע.

זו מלחמה מוצלחת ברמה היסטורית, ברמה תנכ"ית! יד ד' גלויה שנורים כ"כ הרבה טילים וכ"כ מעט נפגעים יחסית.

את כל מחשבות הרשעה הצליחו לסכל בס"ד מטורפת!

מאיזה 'בירה עמיקתה' הצלחנו לעלות זה נס בפני עצמו!

גם אם לא כל רצוננו הכי מוגזמים שהתחלנו איתם את המלחמה יושגו, רשימת ההישגים כ"כ גדולה ומשמעותית כבר עכשיו ב"ה.

ועוד היד נטויה בע"ה ועוד לא עת סיכומים מה עשינו ומה לא. בו נתפלל לד' שנמשיך להכות את כל אויבינו עד ישמדם- במהרה בימינו אמן!

וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.

טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת

ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.

הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.

אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
 

אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:

מאמר שני

כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.

כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם. 

וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.

רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.

אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל. 

"גדול כבודינו בגוים"

... אני שואל:

מה אתה חושב כשאתה  עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:

"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"

אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.

"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל.  שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון.  שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".

"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים  אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ

... את הדבר הנכון. אין ספקות  ואין חרטות. וידוי מושלם.

.... מעשה תועבה.

ותצביע למפלגת נעם

.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.

אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.

נעם

בארץ ישראל

בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.

בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.