אפשר לפרוק קצת? ענייני נידה.מאוהבת בילדי

נאסרתי בגלל בדיקה של פרישה.

ואף פעם לא בדקתי את הבדיקה הזו, ועכשיו בעלי נזכר שצריך לעשות...

והיה נקודה של דם, הרבה אמר ללכת לבודקת, הלכתי. הדם מהרחם.

עכשיו אני בכלל לא מרגישה לפני מחזור.

ואני כועסת. מאד.

אפילו לא יודעת על מי ועל מה-

על בעלי? על ה'? על עצמי? על זה שנהיה אסורים כל החנוכה... (וכך היה גם בסוכות), על זה שאני כנראה לא בהריון,

על זה שאכפת לי מזה בכלל, על החדר שנהיה קטן וצפוף עם המיטות מופרדות...

על מה לא?? כנראה על הכל ביחד.

ואני עצובה, כי לא הולך לי לשמוח במצווה הזו. בשבילי זו מצווה כמו פרה אדומה- בלי הגיון.

ולא, אין לי שום כח לקרוא אות ללמוד על היופי בזה...

וזה מעצבן, כי כל חודש אני מדוכדכת מחדש... במיוחד שלא בטוח שאקבל עכשיו מחזור (פעם קודמת קיבלתי אחרי 42 יום) וזה סתם זמן שהולך לאיבוד...

ובעלי מנסה להבין אותי, אבל לא מצליח, כי אני לא מצליחה לשתף אותו.

ולא רוצה לשמוע- זה באמת קשה, מה אני אגיד לך... מה את רוצה שאעשה...

קשה לי להרגיש סוג ב כשאסורים.

קשה לי שצריך "להתגבר" עלי

ובעיקר? הטכני הזה כל כך כל כך מעיק עלי! המיטות, יד ליד, חנוכה!! זה היומולדת שלי ורצינו לחגוג....

 

נגמר לי הכח לכתוב ולכאוב. אני פשוט עצובה.

ותודה שיש לי איפה לכתוב ולפרוק. 

בבקשה אל תשפטו אותי.

😔 באמת מבאס ממש ממשלב אוהב
מבאס ממש ואני מאוד מאוד מבינה אותךדיאן ד.

מכל הבדיקות הכי קשה לי הבדיקה של הפרישה

 

כי בהרגשה שלי כל הבדיקות האחרות הן בשביל שנהיה מותרים

והבדיקה של הפרישה עלולה לאסור

וזה כל כך כל כך מבאס!!

 

 

זה באמת מבעסאחת פשוטה

הכי מבינה אותך בעולם.

קשה קשה לעשות דברים כמו תוכי כשלא מבינים את ההגיון.

והקטע של לבדוק פרישה זה בכלל... חסר היגיון לחלוטין בעיניים שלי.

מה הקטע מה.

אם יש דם ברחם אז אם לא נבדוק הוא יצא החוצה בצורה של כתם עד שיהיה זרם יש זמן.. אז מה הרעיון בכח לבדוק אם יש דם או אין דם . אין הגיון.

איתך בתסכול והעצבים.

אה . ובאמת לגבי כל ההלכות טהרהאחת פשוטה

אני מזמן הגעתי למסקנה שעדיף לי ללכת ולשמור את המצווה הזו ברמה הכי בסיסית שלה מאשר לכעוס ולעזוב את כולה.

ולכן מה שהיה טוב לי (שבכלל לא בטוח יהיה דווקא טוב לך) זה ללכת לפי פסיקות של הרב שהכי מוצא היתרים.

אמנם יש על הפסיקות שלו חילוקי דעות ואני לא בעניין לפתוח פה פולמוס בפורום.

אז שתדעי רק שלפי הרב זכריה בן שלמה - חובת בדיקת הפרישה היא בגדר "חומרה" שראוי לעשות אם אין חשש לכתמים . ולא חובה אם יש ספק.

וגם כשעושים אפשר לעשות קינוח בלבד כדי לא להאסר אם יש כתם.

נשמע ככה הרבה יותר הגיוני כי המטרה היא בסוף לא להיות אחד עם השני אם אסורים אז כשעושים קינוח לא מפספסים דימום אוסר.

בהצלחה מותק

אוייייייייי! אוף. הכי מעצבן בעולם.מחכה לשפע

באמת נשמע שאת צריכה פשוט חיבוק❤️

אוווףףף איתך בלב

הלוואי ותמצאי דרך לפנק את עצמך במשהו כיפי... נשמה!, עצובה איתך!

תודה לכולן!מאוהבת בילדי

לא להאמין כמה התגובות פה מחסקות ונותנות כח...

אמנם עדיין בבאסה, אבל לפחות מרגישה מובנת...

תודה!

ואפשר עוד משהו? מחפשת דרך להקדים את המחזורמאוהבת בילדי

כלומר שאם כבר אנחנו אסורים- אז שלפחות יהיה מוצדק ולא סתם ימרח לי הזמן...

אז יש דרך לגרום למחזור להגיע? הלוואי

תנסי לעשות תנועות של ריקודי בטןרק רגע קט
שימי סרטון של מתחילות ותעשי כמו הרקדנית.
יאללה, אהיה לי רקדנית...מאוהבת בילדי
לי עבד לשים את הרגליים במים חמיםחמדמדה

גיגית עם מים חמים לאיזה חצי שעה כזה

לא כוויות אבל כן חם לא פושר

קראתי את זה באינטרנט איפשהו

ועבד לי, קיבלתי יום למחרת

גם אמבטיה עבד לי 

שווה לנסות. תודה!מאוהבת בילדי
בהצלחה❣️חמדמדה
אם זה קורה לך הרבה הענין עם הכתם בימי פרישהעלה למעלה
ולוקח הרבה זמן עד שמגיע המחזור, שווה לשאול רב
נכון.ענבלית

יש גישות שאם המחזור הוא קבוע מעל טווח מסוים, אולי אפשר לוותר על חלק מבדיקות הפרישה.

לגמרי לשאול רב

פעם ראשונה שאני בכלל בודקת...מאוהבת בילדי

והרב אמר שביום ה30 זה חובה ממש, וה2 האחרים- אם שכחתי ועבר הזמן, אז אני מותרת..

נכוןמדברה כעדן.
אבל אם קבוע את תמיד מקבלת (השטף של המחזור) אחרי 32 ימים לדעת רוב הפוסקים זה נקרא וסת חצי קבוע, ולכן יש פטור מהבינונית והחודש, ואז עושים רק הפלגה...
כן זה מה שזכרתיעלה למעלה
קבוע הכוונהמדברה כעדן.
3 פעמים ומעלה שעברת את יום ה32... 
מקווה שפעם הבאה כבר יהיה הריון וזהומאוהבת בילדי
בלי הריון והנקה בשנתיים האחרוניםכי כל פה
אם אני לא טועה.. ווסת קבוע זה לא כמו ווסת שמגיע באופן קבוע, זה די מסובך אבל שווה לבדוק..
לא הבנתי את הכותרת שלךמדברה כעדן.
יש אכן דעות שבהנקה לא צריך לחשוש לבינונית... אבל זה כדאי לברר


בכל מקרה לא התייחסתי לוסת קבוע אלא לחצי קבוע. כי ממש קבוע יש מעטות שזכו...


ממליצה לכולן לכתוב תאריכי קבלת וסת ואם זה ביום בלילה לנסות לזהות חוקיות... 

אם זוכרת נכוןכי כל פה

אפשר לקבוע ווסת קבוע וחצי קבוע רק שאין לידה והנקה בשנתיים האחרונות..

אבל באמת צריך לבדוק כי לא לגמרי זוכרת..

מעניין... אבדוק. לא שמעתי על זהמדברה כעדן.
לא חושבת שזה נכוןשלומית.

כן צריך רצף של כמה מחזורים.

אני מקבלת גם בהנקה מלאה "סדיר" אבל הסדיר של הוא 32-53 יום תמיד, גם בהנקה וגם כשלא

והרב אמר לי לחשוש רק להפלגה ולא לעונה הינונית ויום בחודש כי זה ימים שאף פעם לא מקבלת בהם

בקיצור אחרי הטבילה הבאהמאוהבת בילדי

אשאל רב ושהו

זה באמת מעצבן ומכעיסעדינה אבל בשטח
אני אפילו לא יודעת מי מכעיס, אבל מכירה את ההרגשה שאת פשוט רוצה לכעוס עכשיו ולהתבאס, כי אין מבאס מזה, שולחת לך חיבוק חזק
את לא סוג בים...

מבינה את ההרגשה אבל זה לא שאת סוג ב כי אי אפשר לגעת. ממש לא...

איך הבודקת אמרה לי?מאוהבת בילדי

הלוואי שנרגיש את מה שאנחנו יודעים-

כלומר אנחנו יודעים שהכל לטובה, הלוואי שגם נרגיש את זה. ואז לא יהיה קשה...

 

אז אני יודעת שאני לא סוג ב, הלוואי שגם ארגיש את זה...

אפשר רק לשלוח לך חיבוק מאוהבת?❤️קמה ש.
תודה! קיבלתי!מאוהבת בילדי
🫂💙קמה ש.
מבינה אותך ואיתך ממש אם זה עוזר...אורוש3
וואי וואי מבינה אותך ברמות קשותSaK
וואי וואי וואי מבינה אותך ברמות קשות אנחנו גם נסענו השבוע ואני פשוט מבינה ומזדיין כל מה שאת כותבת זה באמת ממש קשה, בעיקר כשזה יוצא על חגים, בעיקר כשזה יוצא על יום הולדת אמאלה איזה ניסיון! ואפיון מזדהה איתך על הסוג ב' אני רואה זוגות שנוגעים אחד בשני בחיבה או לא בחיבה ואני כאילו מקנאה שלי אין את זה... ושלא נדבר על הטכני זה באמת חופר וגם הצפיפות בחדר בקיצור הכל ממש ממש מסדר פוגש אותי כל הזמן! אני גם לא הרבה אחרי לידה והנקה לא מנעה לי שזה גם מעצבן כי הרגע רק טבלתי אחרי הלידה... מקווה שתצליחי להתחזק בזה שזה מצווה מאוד מאוד מאוד חשובה וגבוהה צריך הרבה יראת שמיים לקיים אותה ולהתחזק באהבת השם ולהגיד לו השם אני עושה את זה בשבילך כי אני אוהבת אותך ואת המצוות שלך ותיתן לי כוח לעשות את זה בשמחה עד כמה שאפשר וככל שהמצווה קשה ובכל זאת את מקיימת אותה השכר יהיה גבוה ובעזרת השם השם יחזיר לך בפינוקים בתחומים אחרים בחיים ובעיקר בזוגיות נקודה לכי תדעי אולי כל הטוב שיש לכם בזוגיות זה השם שולח לכם בזכות שאתם שאת זוכה לקיים את המצווה למרות כל הקושי הגדול... ובמיוחד שנעסרתם בגלל שעשית את הבדיקה שאפשר לראות את זה כי משהו יותר גבוה שלוש נקודות בהצלחה רבה רבה! שם ישלח לך המון כוחות ושמחה ובבקשה תיצרו חוויות ודברים כיפים בתקופה הזאת למרות שאתם אסורים תתחברו ותשמחו בלב ומתוך זה תגיעו לקרבה הרבה יותר שלמה אחרי שתטבלי
הרגשתי את הלב שלך...מאוהבת בילדי

חיבוק גם לך!

מבינה אותך💗לפניו ברננה!
אני גם נאסרתי באופן לא צפוי לא מזמן.. אבל זה היה דימום לא צפוי. ונורא כעסתי. היחיד שהיה לי לכעוס עליו זה ה' 🤭
כן, ואז יש מצפון על הכעס...מאוהבת בילדי
לגבי הסוג בגוגי גוגי

כשהיינו אסורים המון זמן התייעצי עם המדריכת כלות

היא אמרה שזה לא נכון להסתכל על זה ככה שכשאסורים הזוגיות פוסקת

היא אמרה שזו תקופה לפתח את החברות הפשוטה הרגילה שבעלי הוא פשוט החבר הכי טוב שלי

מאז אני מסתכלת ככה וב"ה מרגישה יותר בטוב

גם כרגע כשאנחנו אסורים הרבה זמן אחרי הלידה (והפעם דווקא ישלי רצון לקרבה) חושסת על העצה שלה וזה עוזר לי

יכולים לצאת לסיבוב ביחד בחוץ לשחק משהו

להכין ארוחה זוגית בבית או סתם לשבת על קפה ועוגה כמו דייט כשהילדים ישנים

מקווה שיעזור לך..

בהצלחה רבה

זהו, אנחנו עושים את זה,מאוהבת בילדי

אבל עדיין ללכת לישון בלי החיבוק שלו... אוף. מוזר לי.

אני גם לא רגילה לזה שיש את השבועיים- שבועיים האלה, בד"כ ב"ה זה הריון, לידה, אסורים נצח- חודש בערך, ואז מותרים לאיזה חצי שנה. הפעם זה לקח שנה...

וזה ממש קשה. זה לרכוש הרגלים חדשים...

אבל הפעם זה מרגיש לי מיותר.

במיוחד שאם לא הייתי עושה את הבדיקה אז לא הייתי רואה דם. יש לי בקטנה דם בניגוב- לא משהו שהיה מטמא בלי העד.

באסה. אוף.

ועוד השבת אנחנו מתארחים אחרי מלא זמן, ומבאס שכולם יראו שאנחנו אסורים (בד"כ רואים שאחניו מותרים)

את העניין של אנשים שיראו למדתי לסנן...לפניו ברננה!

אני לא עושה שום דבר רע בזה שאני לא מעבירה דברים ליד שלו או לא נוגעת בו.

הפוך אנחנו מקיימים מצווה וצריכים להיות גאים בעצמנו על קיום המצווה!

אמנם זה לא כזה כיף שכל העולם יודע בדיוק מה הסטטוס, אבל זה גם לא סוף העולם...

והעובדה שזה להתרגל מחדש לכל הריקוד הזוגי של הקרבה והריחוק ממש עושה את הכל קשה יותר. חיבוק 💗💗💗

תודה! רבה רבה!מאוהבת בילדי

אהבתי את ההגדרה של הריקוד הזוגי

💗לפניו ברננה!

לדעתי למדתי את הביטוי הזה מליאון קנדיל, שמלמדת בקורס שלה "בינת הלבנה" על חיבור גוף ונפש בעבודת ה הנשית וממש עוסקת גם בעניינים האלו שהעלית פה בשרשור...

ממליצה מאוד על הקורס והתכנים שלה.

ממש לא כנחמה ..כי מותר להתבאס 💖אתחלתא דהריונא

אבל ממה תשיארת


אני לפחות

שמעתי שיש בינכם קשר קרוב

שמובן מאליו בו חיבוק לפני השינה.ושמגע הו זה דבר מאוד מורגש ומשמעותי וממלא


והז באמת קשה הזמנים שאסורים

וגם אני לפעמים יותר משקשה הלקבל את זה שאסורים קשה לי הסיבה אם זה בגלל איזה נקודה קטנה כזאת זה מתסכלללללל


אבל

סתם

בין השורות

אני שמעתי גם מלא ברכה בחיים

וזה לא מובן מאליו


יש ברכה. ברור.מאוהבת בילדי

מ ודה לה' אלף פעם שבעלי זה בעלי ולא מישהו אחר...

באמת הוא העוגן שלי והדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.

 

אולי בגלל זה גם כל כך קשה לי שמתרחקים. כאילו הנורמלי זה להיות ביחד, לא לחשב כל הזמן מה מותר ומה אסור.

 

אבל אני באמת צריכה לבתחזק בזה. לא מובן מאליו.

תודה שהארת לי!

אני מרגישהמדברה כעדן.
מבין השורות, או לא מבין השורות ממש בצורה מפורשת- שקשה לך שזה היאסרות מבדיקת סוף עונת הפרישה...


נכון? כאילו זה לא סיבה מספיק מוצקת בנפש שלך ומרגיש כאילו סתם חבל ומעצבן... 

פשוטמדברה כעדן.
עבר עריכה על ידי מדברה כעדן. בתאריך י"ט בכסלו תשפ"ה 10:24

זה קשה שזה מגיע בהנחתה... גם אני חווה את זה בלא מעט דברים (לאו דווקא בעולם הטהרה... אפילח בהלכות שבת או מנהג חשוב ממש שחייבים בחנוכה... שלא שמעתי עליו ונולד הרגע)


 

אז פה המקום לשתף את בעלך בקושי שזה הונחת משום מקום עבורך ואת צריכה איכשהו לעכל... את ההלכה הזאת...

ומזמינה את @בארץ אהבתי לשתף על חשיבות הבדיקה של סוף עונת פרישה... כי זה באמת חשוב (גם אני מדריכת כלות אבל קטונתי מול ההסברים המעלפים של בארץ אהבתי...) 

בלנ"ד אשתדל לכתוב בהמשךבארץ אהבתי
בינתיים חיבוק❤️❤️
אני רוצה לכתוב לך מכמה כיווניםבארץ אהבתי

לא יודעת אם הכל ידבר אלייך. תקחי את מה שכן, ותסנני את מה שלא מתאים לך…

(אני מתייחסת בהתחלה באופן כללי לקושי מול מצוות טהרת המשפחה, ובהמשך מתייחסת ספציפית למה שקרה לך הפעם. את יכולה לדלג אם את רוצה לקרוא רק את ההמשך).


 

קודם כל, הקושי הכללי עם המצווה הזו ממש מובן. וזה במיוחד קשה כשזה מגיע אחרי הפסקה שבה לא הייתם צריכים לפגוש את תקופת הריחוק ככה כל חודש מחדש.

את ממש לא לבד בקושי הזה. יש המון נשים שחוות קושי במיוחד דווקא סביב המצווה הזו.


 

אז רק רוצה להגיד לך, שיש משמעות גדולה דווקא לקיום מצווה כשזה לא מסתדר לך, וקשה לך, ולא בא לך. (נכון שאנחנו תמיד מעדיפות לקיים מתוך חיבור ושמחה במצוות, וברור שיש בזה מעלה גדולה להגיע לדרגה כזו. אבל כשאנחנו לא שם, יש מעלה מיוחדת דווקא לקיום מתוך הקושי).


 

מעתיקה לך דברים שראיתי פעם שכתב הרמח"ל, שממש חיזקו אותי (לא ספציפית על טהרת המשפחה, אלא באופן כללי על קיום מצוות כשקשה לנו איתן)-

"כי העיקר מה שהקב"ה רוצה בעולמו הוא זה - להיות כל ענייני העולם תיקונים ממש לענייני קדושה. ושורש כל מה שהיה ושיש ושיהיה בעולם הוא זה, כי חשק הרצון העליון להיות מקרה לו האדם לשרות עליו ולהתדבק בו, ורצה באדם דווקא כי הוא חביב לו יותר.

והטעם מבואר, כי האדם הוא העובד עבודה ממש, הלוחם עם היצר הרע ומכבד לה' יתברך יותר מכל שאר הנבראים. כי כיוון שאין בהם יצר הרע אין כבודו של מקום עולה כל כך מעבודתם כמו שעולה עבודת האדם, שהוא צריך לעמוד נגד כל המלחמות הקשות שעושה לו יצרו, הכל בעבור עבודתו של מקום וכבוד שמו, והכל בבחירתו."

(הרמח"ל, מתוך ההקדמה למאמר הוויכוח)


 

אותי גם מחזקים הדברים שלמדתי בספר של הרב ראובן ששון 'מעיין גנים'. אני יודעת שכתבת שאין לך כוח לקרוא או ללמוד על זה (זה ממש מובן…). אבל אולי הסיכום של הדברים יתן לך כוח גם בלי ללמוד את הספר עצמו. (אם לא מדבר אלייך - תדלגי לפסקה הבאה…)

הרעיון המרכזי בספר זה ההקבלה בין תהליך הטהרה של האישה לתהליך הגאולה של עמ"י. יש לזה רמזים בפסוקים בכמה מקומות, והרב ראובן ששון ממש מרחיב על כל שלבי הטהרה ומקביל אותם לשלבי הגאולה שמוזכרים בנבואת יחזקאל (בפרק ל"ו).

והוא כותב שבעצם בכל טהרה פרטית של האישה, היא מוסיפה ומחזקת גם את תהליך הגאולה הכללי של עמ"י.

אני באופן אישי חושבת שאולי דווקא בגלל שאנחנו נמצאים ברגעים כל כך משמעותיים בתהליך הגאולה, מתעורר יותר קושי סביב המצווה הזו (בעצם לא יודעת איך היה בדורות עברו. אבל נראה לי שאז עיקר הקושי היה יותר בצד המעשי, כמו הסיפורים על נשים שטבלו בנהר קפוא כי לא היה מקווה. אבל החיבור למצווה היה פחות נתון בסימן שאלה ויותר טבעי. או שפשוט לא דיברו על הקושי הרגשי. לא יודעת…).

בכל מקרה, אותי זה מחזק לדעת שהמצווה הפרטית שלי היא לא עומדת רק בפני עצמה, היא קשורה בקשר ישיר לגאולת עמ"י, ודווקא הקשיים שמתעוררים סביב המצווה מוסיפים כוח ועוצמה לקיום שלה למרות הכל, וזה משפיע לא רק על הבית הפרטי שלנו, אלא ממש על גאולת עמ"י.


 

 


 

 

ולגבי מה שקרה לך הפעם, כשנאסרת בגלל בדיקת פרישה - זה ממש מובן שזה קשה הרבה יותר.

זה גם מאריך את תקופת האיסור (במקום להיאסר רק כשמתחיל הדימום, עכשיו נוסף הזמן שאתם אסורים עד שהדימום יתחיל בכלל).

וזה כביכול 'לא היה צריך לקרות'. אם לא היית עושה את הבדיקה, אז לא הייתם נאסרים.

זה באמת הרגשה ממש מתסכלת, וברור שזה ממלא אותך בכעס, אפילו כשלא ברור על מי לכעוס.


 

אז קודם כל, אני אכתוב כמה מילים על חשיבות הבדיקה של הפרישה, כמו שהציעה @מדברה כעדן. (ותודה לך על התיוג ועל המחמאות… אם יש לך מה להוסיף על מה שאני כותבת מוזמנת כמובן להוסיף).


 

הסיבה שצריך לפרוש לפני הווסת נלמדה מהתורה, מהפסוק "והזרתם את בני ישראל מטומאתם" (ויקרא ט"ו, ל"א)

והגמרא לומדת - "מכאן אמר ר' ירמיה, אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן." (נידה סג, ע"ב).

האיסור הכי חמור בהקשר הזה, שהעונש שלו הוא כרת, ושממנו נגזרת כל מצוות טהרת המשפחה, הוא שהבעל והאישה יהיו יחד כאשר האישה היא נידה.

ועל האיסור הזה הפסוק מלמד אותנו (יחד עם ההסבר של הגמרא) שצריך להיזהר על ידי פעולה אקטיבית של פרישה, כדי שלא לטעות ולהיות ביחד כאשר הדימום מתחיל.

בעיקרון מה שהיה צריך להיות, זה שכל אישה תכיר את הגוף שלה מספיק כדי שהיא תדע מתי אמור להגיע הווסת, ותפרוש רק אז (ומן הסתם באמת הווסת היתה מגיעה אז, מלבד הריון, או חריגה חד פעמית). זה יכול להיות דרך ווסת הזמן (אורך מחזור חודשי קבוע בדיוק, כולל עונה קבועה - יום או לילה, או תאריך קבוע לפי הלוח העברי), או דרך ווסת הגוף (סימנים שהאישה לומדת בגוף שלה שמלמדים אותה שהווסת צריכה להגיע באופן ברור).

בפועל היום הרבה נשים לא קובעות ווסת, ולכן פורשות בתאריכים מוגדרים שחז"ל קבעו, שיותר 'מועדים' לאפשרות שהווסת תופיע בהם.

אבל הצורך בפרישה ובזהירות מהאפשרות להיות יחד בדיוק כשתגיע הווסת הוא צורך הלכתי חשוב, ולכן באו ההלכות האלו.


 

אבל כמובן כשזה בא בצורה כזו, שהיה רק טיפת דם על העד אבל הווסת עוד מתעכבת, זה ממש מבאס.

זה מרגיש כאילו הבדיקה 'הרסה' לכם, וזה לא היה 'אמור' להיות ככה.

אבל פה אני רוצה רק להזכיר (את מן הסתם יודעת, ובכל זאת…) - אצל הקב"ה אין טעויות. הכל מכוון, וגם הבדיקה הזו היתה חלק מהתכנית שלו.

זה קשה לקבל את זה. זה מעורר כעס ותסכול. אבל לפעמים זה קצת מרגיע להיזכר שזה לא 'סתם', שהקב"ה הוא חלק מהתמונה, ואולי זה גם יכול לעורר לחשיבה ולשיח מול הקב"ה - למה זה היה צריך לקרות ככה? מה זה בא ללמד אותי?

לא חושבת שאני יכולה לענות פה בשבילך. ואולי גם לך לא תהיה תשובה ותישארי עם הסימן שאלה הזה פתוח. אבל אולי כן תצליחי לזהות במה גדלת מתוך הניסיון הזה, מה זה הוסיף בך, למרות הקושי.

וגם אם לא תזהי, אולי הזכות הזו של השמירה על ההלכה למרות הקושי עזרה במשהו שאת אפילו לא מודעת אליו. אולי היא עזרה לשמור על חיילים בעזה, או אולי הזכות הזו היתה חלק ממה שגרם לטיל שלא הצליחו השבת ליירט ליפול בדיוק בין בניינים ולא על אחד הבניינים מסביב… או משהו אחר מהעולם שיותר קרוב אלייך. אולי את גם יכולה להתפלל לה' עליכם או על מישהו קרוב, ולהתפלל שהזכות הזו תעמוד לטובת הדבר שאת מתפללת עליו…


 

ואחרי כל מה שכתבתי - שולחת לך חיבוק, ומקווה שמשהו מהדברים שכתבתי יעזור קצת…❤️❤️❤️

 

תודה על כל מילה!מאוהבת בילדי

קראתי ואקרא שוב.

אולי באמת הרגשת שליחות תעזור לי כאן... 

ותודה על ההסבר על הפרישה.

אולי באמת שיודעים מה עומד מאחורי ההלכה ואת החשיבות של זה, יותר קל לקיים את המצווה, גם כשהיא לא כיפית.

 

לאט לאט אני מבינה שאולי אני צריכה ללכת שוב ל"הדרכת כלות" כי יש הרבה דברים שלא ברורים לי. יש מצב שהדחקתי מה שלא רציתי להבין בזמן הלימוד.

דווקא היתה תקופה שלמדתי על זה עם בעלי, אולי נחזור לזה.

 

עשית לי סדר בראש ובלב.

 

תודה ענקית!

שמחה לשמוע שזה הוסיף לךבארץ אהבתי

וגם לך @אמהלה ❤️❤️


לגבי המחשבה לחזור להדרכת כלות - בעיני זה יכול להיות רעיון ממש טוב.


זה העלה לי רעיון, לא יודעת אם זה יתאים לך, אבל יש מדריכת כלות מעולה שעושה עכשיו סדרת מפגשים בזום, במחיר ממש נמוך (15 ש"ח למפגש, עם אפשרות לקבל הקלטה), שבה מדברים ביחד עם הלכות נידה, כולל גם התעסקות במשמעות של הדברים.

לא יצא לי להשתתף במפגשים אז לא יודעת בדיוק איך זה ומה הנושאים (זה לע איזה קורס מסודר, יותר שיח נשים סביב הנושא), אבל אולי זה יכול לתרום לך.

אם מעניין אותך אני יכולה לשלוח את הפרטים איך להצטרף בפרטי (אם עוד מישהי רוצה פרטים - אשלח בשמחה, למי שיש לה קצת וותק בפורום...)

היא מהממת!! ממליצה מאד! רק אומרת שזה לא ככ הלכתימחכה לשפע

זה לא חידוד הלכתי מה שאת מדברת עליו @בארץ אהבתי אלא לימוד המהות. שזה מדהים ואני ממש ממליצה.

אבל פה ספציפית נראה שמה שהפותחת מחפשת זה רענון גם הלכתי, ואלירז לא מדברת על זה (בינתיים, בשיעורים שהיו עד עכשיו, אולי בהמשך כן, אני לא יודעת)

תודה שדייקת...❤️בארץ אהבתי
אני אשמח לקבל פרטיםדיאן ד.

וכתבת מאוד מאוד יפה את התגובה שלך.

תודה רבה !!

בשמחה! שולחת בפרטיבארץ אהבתי
תודה יקרה! חיזקת גם אותי!אמהלה
קראתי בשקיקה על הבוקרמדברה כעדן.

ועכשיו חוזרת להגיב-

תקשיבי זו אחת ההודעות הואווווו שלך!!!!

תודה שנענת להצעתי.... ידעתי שכולנו נצא נשכרות...


ואיזה כבוד שאת מציעה לי להוסיף עליך... לא חושבת שיש לי משהו לומר...


רק מחזקת את @מאמאמיה 3 לעשות רענון... זה ממש ממש כיף!

ולא חייבים דווקא אצל אותה אחת, לא בטוח שמה שהתאים לך בתור כלה יתאים לך עכשיו...


חיבוק! 

היה מחמיא לראות שאת מחזקת אותימאמאמיה 3
אבל לא מצאתי תגובה שלי 😅🙏💗
אויש...מדברה כעדן.

התכוונתי לפותחת... טעות בלחיצה😅

@מאוהבת בילדי

💗מאמאמיה 3אחרונה
מוסיפה משהו על ה''יראו שאנחנו אסורים ''מחכה לשפע

אולי זה לא חוכמה שאני אומרת את זה עכשיו אחרי לידה שברור שאנחנו אסורים. אבל- תדעי לך שהיה לי לימוד מטורף לפני כמה שנים, שהבנתי מגיסותיי שהן פחות דוסיות ממני שהרחקות זה ממש לא בייסיק. וברורררר שהן מקילות המגיעה ומה זה השטויות האלה.. עכשיו אני מדברת איתך על נשים דתיות!! חלק עם כסרש מלא וחלק חצי אבל מין אמירה כזאת כאילו כולם היום מחפפים במצווה הזאת... שומרים רק על המקווה ובדיקה בראשון ושביעי וזהו.

מאז, זה קצת מצחיק אולי, אבל התחזקה בי ההרגשה של איזו שליחות,

כאילו וואי תראו כן אנחנו אסורים וכן אנחנו שומרים על ההרחקות. תדעו שזו ההלכה ואנחנו אשכרה שומרים עליה ועוישם מה שההלכה מבקשת..

אז לא תמיד זה מחזיק ובסוף אני מתפדחת כשזה בולט אבל כן מחזק אותי לדעת שיש פה אמירה חשובה, כן, הלכות הרחקות זה לא פסה!

מקווה שהייתי מובנת 🫣

ברור שאנחנו שומריםמאוהבת בילדי

אבל זה לא מרגיש לי שליחות ולא כלום. סתם טרטור...

יקרה, סתם קפץ לי שאמרת שעדיין יש בניגוב... את עםאמהלה

מניעה?

עשית בדיקת הריון?

אולי זה דימום השתרשות או משהו בסגנון?

ולענייננו-

בתור אסורה נצחית יש לי הרבה נסיון מר

אבל בעניין ה"יראו שאנחנו אסורים"

אני לקחתי את זה למקום הציני

כי זה כבר נהפך לקבע שאנחנו אסורים תמידית, בכל הנופשים, בכל השמחות, בכל השבתות ובכל האירוחים.

אז תמיד בנופש המשפחתי היינו מתבדחים על מי ישן היום על מזרן

בשבתות משפחתיות היה ברור שאנחנו צריכים תמיד חדר עם מיטות נפרדות

עד כדי כך שבהריון, (שב"ה סוף סוף היינו מותרים ברצף) היתה לנו שבת משפחתית וגיסתי אומרת לי שמתי לכם בחדר מזרן נוסף כי זה מיטה זוגית....

והיא אמרה את זה בכזה צחוק מתגלגל, כי אנחנו תמיד עושים מזה קטעים.

אז מבינה אותך הכי בעולם

זו אחת המצוות הכי קשות שיש

והשכר עליה הוא פשוט עצום!!!

אני בתקופות כאלו, בתוך כל ה"חושך", רואה שאני מקבלת נקודות אור קטנות מהקב"ה

יודעת שהוא רואה את הקושי העצום שלי ושמח בי.

עכשיו למשל אנחנו כמעט 8 שבועות אחרי לידה ועדיין זה לא באופק

משתדלת להתרפק על הבייבי ולהנות בחברתו של בעלי גם מרחוק...

מאחלת לך תמיד רק טוב ושמח

וד"א נשמע שיש לכם זוגיות מופלאה ב"ה

זה לא מובן מאליו

הפסקתי מניעה כבר לפני 8 חודשיםמאוהבת בילדי

הלוואי שזה הריון. אבל לא נראה לי... הלוואי הלוואי שכן!!

 

את האמ שממש חיכיתי לתגובה שלך, בגלל הסיפור שלך.

ושה' לא ינסה אותי בתקופות ארוכות, כי אני פשוט לא יעמוד בזה. באמת.

אולי הלכתיתי כן, אבל ברור לי שאפול לדכאון ומצבי רוח. אין לי את היכולת הזו, בעיקר לא בתחום הזה..

 

אבל אנחנו בד"כ מותרים, וזה ממש בולט. אז עכשיו זה יהיה בולט לצד השני...

לפחות מי שחשבנו שיבוא איתנו לא יהיה, אז קצת יותר נחמד לי.

 

אני חושבת שהכי הרבה זמן שהיינו אסורים זה היה 7 שבועות, אחרי הפלה עם שארית.

וגם אז זה היה וואוו!!! קשה!!!!!!

 

הלוואי שתמליחי להיטהר מהר ובקלות ולהרבה זמן!!

את בליבי!

מהממת את. תודה על החיזוק ואמן על האיחוליםאמהלה

אולי תעשי בדיקת הריון?

אם בד"כ אין לך דימומים וכתמים לפני המחזור, אז כדאי לבדוק.

מאחלת לך רק בשורות טובות

ושגם את תצליחי להיטהר בקלות ובמהירות. בלי עוגמות נפש בדרך

אולי באמת ותודה ואמן!מאוהבת בילדי
מצטרפת להמלצה לעשות בדיקההשקט הזה

אצלי בפעם היחידה שהיה משהו על בדיקת פרישה (אמנם לא היה אדום ממש אבל בכ"ז) זה היה בתחילת הריון

הלוואי. מקווה שבבוקר אזכור לעשות.מאוהבת בילדי
מצטרפת גם לממליצות על בדיקה. אין סיבה לחכות לבוקריראת גאולה
וואי, מזדהה ממשעוד מעט פסח
עבר עריכה על ידי עוד מעט פסח בתאריך כ' בכסלו תשפ"ה 21:02

שולחת חיבוק על הקושי

 

המקורית

לא חייב לשמוח במצווה כדי לקיים אותה

אם את רואה שאת לא מקבלת, תתחילי לספור

אם כי יכול להיות שבהמשך כן תקבלי אז תיתכן אכזבה נוספת, אז שיהיה במודעות

בדיוק מה שעשיתי. מקווה לטוב!מאוהבת בילדי
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.יאחרונה

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

שאלהאחת כמוני

לא מקבלת אחרי הלידה פיטוצין בזריקה כדי למנוע?

אצלי אחרי לידה ראשונה עם pph נורא, קיבלתי בשתי הלידות שאחרי בנוהל זריקות מיד לאחר הלידה וב"ה זה לא חזר אל עצמו🙏

לא תמיד זה מספיק.מוריהאחרונה

יש תרופה נוספת שנותנים במקום, שנחשבת ליותר טובה בנושא הזה.

(יודעת על אסותא אשדוד שנותנים)

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוני

נכון! הוא באמת יוצא דופן(: וצריך לשים לבקנמוןאחרונה

שהשקית שלו לא 'חונקת' את שאר הירקות במגירה..

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמי

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

עוד דברים שחשבתי עליהם. אבל זה יותר להמשך.מוריהאחרונה

להתכונן נפשית ופיזית לזמנים שאין כח ויכולת לעשות כלום.

להתכונן לאפשרות של פגייה.

להתכונן לזה שיכול להיות שלא תהיו צמודים כל הזמן.

להתכונן לזה שאולי תהיה תקופת שאיבה

להתכונן לאפשרות שההנקה לא תלך חלק, ולאפשרות של תוספת תמ"ל.

להתכונן לכך שלא ברור מראש מה יהיה אופן הלידה.

בהצלחה.

בבריאות, שמחה וידיים מלאות.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️