אני יודעת שזה לא קשור לפורום ואם כבר זה צריך להיות בקבוצת התייעצויות של גיל 16, אבל לא מחפשת להתייעץ, רק להוציא את זה מהמערכת, ולא בא לי לדבר עם חברה כי זה באמת לא אישיו בחיים שלנו, פשוט סיפור מוזר.
ולעיניננו בעלי עובד במשרד קטן, הרוב דתיים דוסים יחסית אבל ליברלים, מדברים עושים צחוקים ביחד וכו. אוירה טובה בכללי. כבר יחסית מזמן (לפני כמה שנים) אחת הבנות במשרד פלטה לו שאחת אחרת מאוהבת בו, לא בקטע רציני והיא ידעה שהוא נשוי אבל היה לה קראש עליו למיטב הבנתי.
מה שיותר הזוי פה, זה שהסתבר שהיא עם חבר רציני! ואז הם התארסו והתחתנו, ובעלה התחיל לעבוד במשרד גם ודי נמנע מלדבר עם בעלי, לא ברור למה, אז חשבתי אולי הוא הבין שלאשתו היה/יש קראש על בעלי (בשום צורה לא הבנתי ממנו שהקראש הזה נגמר כשהתחתנה, קצת להיפך אבל לא זוכרת בדיוק למה אז אולי זה סתם בראש שלי) והתרחק ממנו כי נפגע או משהו לא יודעת.
לאחרונה כבר תקופה שהוא מספר על עוד מישהי במשרד שקצת משחקת עם הקו האדום של מותר ואסור ביחסים בין אנשים נשואים (היא בעצמה דתיה ונשואה וגם השניה מהסיפור הקודם) בינה לבינו. כאילו היא לא עושה שום דבר שהוא לא לגיטימי פורמלית אבל זה די ברור שבראש שלה כנראה קורים דברים אחרים. היא מכינה לו מלא עוגיות, והיה לה עוגה בבית מהשכנה אז היא הביאה פרוסה רק לבעלי, הוא אמר לה שהוא חושב לעזוב את העבודה והיא ממש בכתה, והיא חופרת לו שאנחנו חייבים לעבור לגור לידם. בקיצור הכל לא אסור אבל וואלה לא מתאים וטיפה מעיד לדעתי האישית (אולי אני מגזימה) שהיא משחקת באש בכוונה.
בעלי הבנאדם הכי לא פלרטטן בגלקסיה, ואין לי ספק שזה לא בא ממנו.
בהתחלה, כל השנים האלה עם הבחורה הראשונה וגם בהתחלה מול השניה לא היה לי אכפת בכלל כי אני סומכת על בעלי בעיניים עצומות וברור לי שהוא לא מסתכל עליהן בצורה הזאת בכלל והוא מאוהב בי ולעולם לא יעשה משהו.
וגם עוד משהו שחיזק את חוסר האכפתיות שלימהנושא זה שהבחורה הראשונה היתה מאד פסיבית בהתאהבות שלה. היא מרוב מבוכה מזה שהיא דלוקה עליו נמנעה יחסית מלדבר איתו, וסך הכל היא שמרה על הגבולות.
גם בהתחלה שקלטתי שהשניה מתחילה להתאהב בו זה הרגיש לי שהגבולות נשמרים והייתי כזה טוב סבבה.
אבל בכמה שבועות האחרונים אני מרגישה שהבחורה השניה ממש אקטיבית מולו וזה מתחיל להפריע לי. יום אחד מצאתי את עצמי חושבת להכין לו עוגיות שלא יאכל משלה. או כל מיני דברים כאלה.
אני לא חושבת שהוא רואה אותה בתור אופציה למשהו, כן?
אבל מוצאת את עצמי מתחרה בראש שלי מול אישה אחרת וזה מבאס אותי..
הערה-
אני יודעת שחלק מהבנות פה מאמינות בחברה נפרדת ועצם העירוב זה בעיניהן בעיה בדיוק בגלל מקרים כאלה. הכל טוב אבל זה לא דרך החיים שלנו לא השקפתית ולא פרקטית. אין אפוטרופוס לעריות זה בהשקפה שלנו משפט שמסמל אי לקיחת אחריות על ההחלטות שלך ולכן ברור שאנחנו מודעים לחוזק היצר אבל אנחנו מעדיפים, אידיאולוגית, שקיפות כנות ופתיחות ביננו שיעזרו לנו לשמור על עצמנו מאשר להימנע מהחיים שלנו. אז רק אם אפשר לא תגובות בסגנון הזה אני אעריך מאד.
תודה למי שקראה את כל החפירה
