אם יש חטיבה שלמה שמאפשרת את התנאים של חץ בצורה משופרת, וחסר בה חיילים.

אף אחד לא מצפה מחשמונאים להיות הצלחה מסחררת על המחזור הראשון, וברור שיש גם הרבה חרדים שמהססים איך זה יהיה בפועל, ומעדיפים שאחרים יהיו הפיילוט.

על ההצלחה או הכישלון של חטיבת חשמונאים נוכל לדבר רק בעוד כמה שנים. צה"ל רוצה עוד חיילים סדירים, ולא רוצה כאב ראש. אז כשחשמונאים תהיה חטיבה יציבה ופעילה זה רק יועיל למערכת.

כולם עם כיפות על ראשם, אבל חרדים הם לא.

כי מי שחרדי באמת ימשיך באהלה של תורה, ומי שיתגייס הוא מן הנושרים והחלשים שלא יגיעו ליחידות מובחרות.

או כמו שנאמר ברישא של השרשור, הצבא צריך אותם כמו חור בראש.

אבל חרדים הם כן. וכאמור ברור שלא תהיה הצלחה מסחררת בלקחת צעירים חרדים להרפתקה חדשה. הם רוצים לראות שזה באמת עובד. [עריכה: דובר על מתגייסי חשמונאים]

2. יש המון חרדים שלא "באהלה של תורה" בלי קשר לצה"ל. יש גם כאלה שהישיבה קצת כולאת אותם, לא כי הם לא מאמינים בערכים שלה, אלא כי מתאים להם אורח חיים אחר. חטיבה איכותית יכולה לעזור להם לצאת מהוואקום שבין הישיבה לשוק העבודה..

3. נושרים וחלשים = לא יגיעו ליחידות מובחרות? לא נכון עובדתית, ולא רק בקשר לחרדים.

יתכן בהחלט, שהמנהיגות הנוכחית של הצבא, כחלק מהמחלה המערבית הכללית שלה, באמת מעדיפה כל מיני הזיות פרוגרסיביות על חיילים נוספים. הגיע הזמן שממשלת 'הימין על מלא' תטפל במנהיגות הזאת על כל תחלואיה.

אבל הצבא, בהחלט צריך עוד עשרות אלפי חיילים.

סיפר שר הבריאות שהציע לצבא לקיים מבחנים לחרדים בלשכת הגיוס, ומי שיקבל ציון לא עובר, יגוייס כמו כל חייב גיוס.

אבל הצבא מסרב אפילו לשמוע, ובמקום זאת הוא מצפה מראשי הישיבות להעביר רשימת שמות, משל היו הרבנים בסיס קליטה ומיון.

אז בכל הכבוד, ראשי הישיבות לא עובדים אצל הצבא. אלפי צווים נשלחו לחרדים, ורק ספורים נענו לצווים.

האם משטרה צבאית נשלחה אליהם. התשובה היא- לא.

הנקודה היא שהצבא זה כל עם ישראל והצבא צריך עוד חיילים. אם יש ביקורת (ובהחלט יש) על דרך ההתנהלות של כל מיני מקבלי החלטות בצבא, בנושא זה כמו בנושאים אחרים - הדרג המדיני, שהוא אחראי על הצבא, צריך להעמיד את אותם גורמים במקומם.

לצבא צריך לתת כלים שהוא צריך כדי להגן על בטחון המדינה, וגבולותיה, ולא כדי לרצות את הפוליטיקאים, ובראשם בג"ץ.

זה כמו לספק לצבא עוד נעלים גבוהות בזמן שחסרים לו טילים נגד טנקים.

אז במטותא, ושיננתם לבניך:

הצבא לא רוצה חרדים

הצבא לא רוצה חרדים

הצבא לא רוצה

הצבא לא.

אם האנשים שבתפקידים הרלוונטיים (או חלק משמעותי מהם) מעדיפים לסחוט עוד ועוד את המשרתים כיום ולא להרחיב את המעגלים של החיילים* - הדרג המדיני שהוא הממונה מטעמינו האזרחים על הצבא, צריך להבהיר להם מה הם אמורים לעשות ואם הם לא עושים - להחליף אותם.

*וזה ממש לא משנה אם הם לא רוצים סתם מעצלות, או הם לא רוצים עוד אלפי לוחמים בשביל כותרת בתשקורת על 'מתמיינת ראשונה לסיירת מטכ"ל'.

אבל לא.

יש לנו צבא פוליטי מלא שמפחד מהדתה, ובזה הוא מיישר קו עם הרבנים החרדים.

בן גוריון הגיע מיוזמתו לבני ברק לפגישה עם החזון איש כדי להציע לוותר על שרות צבאי, ודבריו נפלו על אזניים קשובות.

ואל תקשיב לדברי ההבל ולנרטיב השקרי שהגשר בין דתיים לחילונים המציא לנו.

בן גוריון היה בטוח שהוא כיום מאפשר דחיה זמנית ל400 בחורים. עוד חמש שנים יהיו 300 ועוד 15 שנה אולי חמישים. ראלית - הוא צדק.

החזו"א זצוק"ל היה בטוח שציונות חילונית לא תהיה בעוד עשור והבעיה תתייתר מעצמה. גם הוא כמובן צדק לפי הנתונים והחשבון שלו. כמו שהגדולים שהתנגדו לציונות חמישים שנה קודם, הסבירו לא רק תורנית, אלא גם ראלית כמה זה לא יצליח.

כשהקב"ה מביא גאולה, הוא מביא אותה עם הרבה סיבוכים. החשבונות שלו למעלה מהמחשבות אפילו של הצדיקים.

מיד לאחר הפגישה בבני ברק הזמין החזון איש לביתו את הרב משה דוד טננבוים, שהיה מנהל ועד הישיבות באותם ימים, ועדכן אותו בסיכומים עם בן גוריון.

ומהצד השני, בן גוריון עדכן את שמעון פרס.

בהמשך, פרס עבד מול הרב טננבוים, וסיכמו את נוהלי העבודה ביניהם.

יותר משהרב טננבוים רצה לינוק, פרס רצה להניק... ובלבד שדמות חרדית לא תתקרב לצבא אפילו עם מקל.

לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, ולא לחינם קשקשני השמאל והצה"ד המתינו עד שנבון ופרס יעלמו מחיינו.

אל תשכח שמדובר בתקופה שהכל התנהל בה באמצעות פתקים, ללא תיעוד מסודר.

פרס האריך ימים, ובציניות האופיינית לו הוא בחר לשתוק.

בכלל, ההבחנה אז בין הציבור החרדי לציבור הדתי לאומי היתה הרבה פחות בולטת מהיום. תנועת עזרא נקראה "תנועת הנוער החרדי בארץ ישראל", קיבוצי ומושבי פא"י שבהגדרות של אז נחשבו 'חרדים', הלכו לפי פסקי החזון איש והתגייסו לצבא (ואמרו הלל ביום העצמאות). החזו"א שלח את הרב גולדוויכט זצ"ל להיות ראש ישיבת כרם ביבנה.

כל הסיפור לא היה 'חרדים', אלא אך ורק בחורי ישיבה. אף חרדי (חוץ מנטורי קרתא ושות' שהיו מוציאים פטורים נפשיים) גם לא העלה על דעתו שיש הצדקה לכך שמי שלא שוקד על התורה יומם ולילה לא יתגייס.

עד לפני שלושים שנה, כל חרדי שרצה לצאת לעבוד היה מתגייס לאיזשהו שלב ב' וממשיך לעשות מילואים אח"כ. אם מישהו היה מרשה לעצמו לעבוד בבין הזמנים או ביום שישי אחה"צ והיה נתפס (והיו מי שיתפסו!) היה מגוייס.

כל השינוי התחיל רק מאז שאהוד ברק ורמטכ"לי אוסלו שאחריו החליטו על 'צבא קטן וחכם'. ממילא הם לא ראו ערך בגייסות משמעותיים בכלל ובכאלו שדרוש להגדיל בשבילם ראש, בפרט. התוצאה היתה שממילא סיננו את כל מי שהמוטיבציה שלו לא בשמים והחרדים בכלל זה.

בשמחת תורה שעבר, קונספציית הצבא הקטן והחכם התנפצה אל סלעי המציאות. כן צריך הרבה נהגי טנקים, הרבה חיילים רגילים שיכולים להחזיק נשק ולתפוס קו. במקביל החרדים הם לא חלק קטן מהציבור, כזה שהולך וקטן כמו שבן גוריון ראה לעיניו, אלא חלק גדול מאוד מהציבור, שב"ה הולך וגדל.

מי שלא מבין זאת, עדיין ישן מליל שמחת תורה שעבר.

בג'ץ דן לא פעם ולא פעמיים בסוגיית גיוס חרדים, אבל משום מה מעולם הצבא לא הצטרף לאיזושהי עתירה בסוגייה זו. מדוע?

ועוד, לצבא סמכות מלאה להפעיל את המשטרה הצבאית, אבל הוא לא מפעיל אותה. מדוע?

אין צורך להשיב.

אתה צודק שבשלושים השנה האחרונות, אף אחד רציני לא באמת בנה על מאסות של חרדים שיתגייסו. אולי כמה מאות או בשיא הציפיות כמה אלפים - כשגם הם בעיקר במחשבה על איך משתמשים בגיוס כמקפצה לפתרון סוגיית הפרנסה האישית והכלכלה הציבורית.  כל הרעיונות/הצעות/חוקים בנושא, באמת היו בשאלה: "איך מורידים את הנושא מסדר היום, בלי שבג"ץ ימשיך לחפור לנו?".

להתעורר, אתה תקוע בשיח של הושענא רבה! הגדר הופלה, המציאות השתנתה, הצבא הקטן והחכם, התגלה ביום הפקודה ככשלון.

אין מנוס מלחזור לצבא שבו יש מאות אלפי חיילים בסדיר בקבע ובמילואים. ממילא גם הציבור החרדי שנהנה מהגנת הצבא וכפלח משמעותי יותר ויתר מהאוכלוסיה יושב בממשלות ובקבינט, שמחליטות לשלוח חיילים לקרב - חייב להיות חלק מזה!

הפעם תשובה פילוסופית: מס הכנסה היה אוכף באמצעות הכלים החוקיים שעומדים לרשותו.

והיפוכו בצה"ל שלא מפעיל את כלי האכיפה- קרי המשטרה הצבאית.

וכמו שיש לנו מס הכנסה פרוגרסיבי, ואין שוויון בנטל, ואף אחד לא מתנדב לשלם יותר ממה שהוא חייב בו על פי חוק, כך בצבא.

ברכה והצלחה.

כל עוד מבחוץ נראה שאנשי המטכ"ל דומים יותר ליאיר גולן שהתגאה בזה שמחנך בצבא את הדתלי"ם, ומצד שני למרות הצורך הדחוף בכוח אדם בצבא מוותרים על שירותיו של וינטר, החרדי שגם ככה מרגיש ניכור מהצבא - מתנכר עוד יותר.

רוצים באמת לשנות? תפסיקו להתרפס מול הפרוגרסיבים ואנשי קפלן בצורה שנראית כאילו אתם שטיחים של אדוני הארץ, החרדים לא רוצים להיות במקום הזה.

אלו הנתונים - גם אם הם לא בהכרח נראים הגיוניים.
take it or lump it.

הוא יכול להיות שר חקלאות בממשלת הצללים של בנט.

ומרחיקה עוד יותר את החרדים.

יכול להיות שהחרדים טועים, אבל מבחוץ זה נראה שהצבא מרחיק כל מי שמעז לאתגר את הקונספציה, להיות התקפי יותר וכו', ואם הוא מוותר כל כך בקלות על שירות של מישהו כמו וינטר, זה נראה פחות משכנע כשבאים לחרדים בשם מצוקת כוח אדם.

נ.ב. אני לא בקי בדקויות של ההבדל בין תת אלוף לכל שאר המעמדות בהיררכייה הצהלי"ת, אבל דווקא כמישהו שמסתכל מבחוץ- אולי אחרי ה-7 באוקטובר כשראינו לכאורה כמה שווים כל בעלי הדרגות, כדאי דווקא לחשוב מחוץ לקופסה ושלא כמו הכללים הרגילים...

אם כבר:

החרדים מסתדרים טוב יותר עם גנץ, אולמרט, ונתניהו, מאשר עם בנט, סמוטריץ', אלעזר שטרן, ומתן כהנא.

תחשוב על זה.

גורמת לצה"ל להיראות כמו מישהו שלא חסר לו כוח אדם, לא אוהב אנשים שרוצים להכריע וגם לא רוצים רוח יהודית מדי.

יש?

לגבי שאר טענותיך - יש בהם משהו אם הבנתי אותם נכון, אבל לא קשורות לטענה שלי...

אבל יש לנו רמטכ"ל כושל שעובד בשביל קפלן במקום בשביל עם ישראל.

איך יכול להיות שנכנסים לג'אבליה ומנקים אותה, ויוצאים, וכעבור יום היא שוב מתמלאת במחבלים, ושוב נכנסים, ושוב נופלים חיילים.

אז הסברת בעצמך מה מקשה על החרדים להתגייס, ואיזה שינוי יעודד אותם יותר מכל דבר אחר.

 (כמובן שלפי האמת זה לא תירוץ מספיק טוב, כי גם החרדים מעדיפים צבא כפי שהוא כיום יותר מאשר שלא יהיה צבא בכלל, אז אין צידוק להשתמטות).

אז הבנת שוינטר אצלי הוא שם קוד לרוח ואווירה ולא משהו פרסונלי?

אז הסכמנו?...

אין לי מושג מה נכון לעשות בשום תחום ויש כל־כך הרבה שיקולים שאיני חשוף אליהם.

אני משפיע טיפונת בתחומים הקטנים שהקב"ה מסר לי ודיי בזה.

הייתי רוצה להיות יותר כמו התנאים והאמוראים.

אני מקבל הרבה השראה מהרש"ר הירש, מהסבא מסלבודקה ומהאמרי אמת.

למשל: לא מדינה פלסטינית, לא להכנע במלחמה, לא למדינת כל אזרחיה וכו וכו

בדיוק על־פי נבואת יחזקאל והיינו מקריבים את כל הקורבנות שכתובים שם

אלא שברמה המעשית אני לא יודע להתמודד עם כל המערכת

אולי לתת דבר תורה או חיזוק קטן בבית הכנסת זה כן

יש הלכה שאין ממנים גרי צדק דיינים או מלכים או אחראים על הציבור לכן אני מעדיף את מקומי הקטן.

שיהיה פה יותר טוב

פנימה והחוצה

פנימה

יותר הרמוניה בין גווני הציבור

החוצה

הגנה טובה יותר על הגבולות

לא אני

אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא

אין לי השראה מאנשי ציבור או מאנשי מקצוע שאני לא מכירה אישית

מה שצריך זה אנשי מקצוע טובים יותר שיעשו עבודה טובה יותר

הן בפוליטיקה והן בכוחות הבטחון 

שאנשים יעשו את העבודה שלהם

כן זה באמת ציפייה מוגזמת 

אני עוד מנסה לעשות שלום ביני לבין עצמי, לבין בוראי לבין הזולת

עד שאני אגיע לעשייה ציבורית יש עוד זמן

רבנים אנשי אמת זה ההשראה שלי 

זהו שמחתי לעזור כאן😁

כי הוא פוליטיקאי בינוני ומטה, אבל עם יכולת אדירה לקחת רעיונות, לנסח אותם ולהכניס אותם לעומק השיח.

חוץ מזה, יש לי את  הדרכים שלי להשפיע על העולם. אתה כותב באחת מהן.

עדיף לא להתעדכן באקטואליה

כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים

אם אני רוצה להתעדכן

זה דרך הכותרות של רוטר סקופים

זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות 

יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון

וגם כמות עדכונים יומית משתנה

בלבד

אבל אני לא כזה מעורה

אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:

[DNS] Private DNS for Android 11+ block ads natively

מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד  @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.

נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי... 

(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)

אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.

יש בווצאפ חדשות משמחות

קבוצה

חדשות משמחות

ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.

ואתה יודע איפה שרק היתה התראה

אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן

אם הטיל עבר בנתיב אחר.

צופר - צבע אדום

וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"

במקומות בהם לא היתה אזעקה.

גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.

איך זה מעודד?

שאנחנו בדרך לגאולה

אז מי זה מלך ערבי?

פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.

הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:

1. מוצא ואתניות

* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.

* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.

2. שפה

זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:

* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.

* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.

3. דת

בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:

* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.

* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).

4. היסטוריה

הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.

(נעזרתי ב Gemini)

מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.

כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי

אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?

ארים = עמלק. 

אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.

בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.

מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.

את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.

סבלנות.

זה נשמע מדרש אגדה כלשהו על ימות המשיח אז צריך לדעת שהרבה דברים במדרשים לא כפשוטם אלא רמזים וסודות עמוקים.

והרבה תאריכים שנותנים, זה מה שמכונה "פקידה"- שזה זמן שיש לו פוטנציאל לגאולה אם יוכשר הדור והזמן לכך. ואם לא זכו, אז יש התקדמות מסויימת אבל לא גאולה שלימה. (כמובן אנחנו מאמינים שתמיד ד' יכול להביא בכל רגע גאולה ולא יחכה לפקידה אם נזכה.)

גם יש כל מיני שלבים בגאולה- אם יהיו 120 משפחות חקלאיות בארץ, 600000 יהודים בארץ, הרי ישראל פורחים ועוד. וצריך לדעת לאיזה שלב המדרש מכוון. ותודה לד' אנחנו כבר עכשיו בשלבים מתקדמים שלה ב"ה...

- על המלחמה הנוכחית: צריך להפסיק לצרוך חדשות מאתרי התבהלה או לפחות לדעת לקרוא נכון ולא ליפול לרעל וליאוש שהם מנסים לזרוע.

זו מלחמה מוצלחת ברמה היסטורית, ברמה תנכ"ית! יד ד' גלויה שנורים כ"כ הרבה טילים וכ"כ מעט נפגעים יחסית.

את כל מחשבות הרשעה הצליחו לסכל בס"ד מטורפת!

מאיזה 'בירה עמיקתה' הצלחנו לעלות זה נס בפני עצמו!

גם אם לא כל רצוננו הכי מוגזמים שהתחלנו איתם את המלחמה יושגו, רשימת ההישגים כ"כ גדולה ומשמעותית כבר עכשיו ב"ה.

ועוד היד נטויה בע"ה ועוד לא עת סיכומים מה עשינו ומה לא. בו נתפלל לד' שנמשיך להכות את כל אויבינו עד ישמדם- במהרה בימינו אמן!

וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.

טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת

ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.

הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.

אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
 

אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:

מאמר שני

כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.

כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם. 

וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.

רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.

אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל. 

"גדול כבודינו בגוים"

... אני שואל:

מה אתה חושב כשאתה  עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:

"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"

אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.

"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל.  שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון.  שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".

"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים  אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ

... את הדבר הנכון. אין ספקות  ואין חרטות. וידוי מושלם.

.... מעשה תועבה.

ותצביע למפלגת נעם

.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.

אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.

נעם

בארץ ישראל

בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.

בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.