לדוג' לנסות לנצח משהו חדשני כזה שצמרת צה"ל לא שמעה אליו

אם אתה כובש את אותו תא שטח 7 פעמים אתה לא מנסה לנצח.

אנחנו במצב הזוי שעושים בו דברים הזויים.

אני נגד עסקה ברעיון.

אבל לא מקנאה במקבלי ההחלטות כרגע שצריכים להחליט כאלה החלטות גורליות, לא משנה איזה החלטה הם יקבלו- זה יהיה רע.

ללכת לעסקה זה רע כי מה עם כל השאר.

ולא ללכת לעסקה זה רע כי גם ה33 האלה ימשיכו לסבול.

נס שאני לא צריכה להחליט מה עדיף

והלוואי שיקרה נס וכולם ישוחררו היום.

ושבעזה תהיה מגיפה שתהרוג את כל הערבים ביסורים קשים.

מהחטופים שנציל

2+2=4 או במילים אחרות פעולה מסוימת גורמת לתוצאה מסוימת.

"מחיר שהמדינה יכולה לעמוד בו" תגדיר לי בדיוק במה המדינה יכולה לעמוד

בפגיעה האסטרטגית שאומרת שאפשר לבצע טבח וחוץ מסבב לא יקרה לך כלום?

בפגיעה בנפש עם עשרות ומאות נרצחים מהמחבלים המשוחררים?

בטבח הבא שהוא עניין של זמן וקיבל עכשיו רוח גבית מטורפת?

במחבלי יו"ש שיקבלו תגבורת?

בכך שאף אחד לא ירצה לגור ליד הגבול וביו"ש כי המדינה הפקירה אותם?

ראשית, המדינה לא השכילה לשמור כמו שצריך על הגבולות, והפקירה אותם ללא כוחות צבא יעילים מול רצועת עזה,

ועכשיו בגלל המחיר של עסקה עם השטן, נשאיר אותם למות שם?

מסוכן.  יש מלחמות ונהרגים חיילים.

עדיף לגור בניו-יורק או טורונטו 

מצד אחד יש לך- 33 חטופים חלקם (אולי) חיים לא ידוע כמה (בנוסף להשארת 65 חטופים אחרים בעזה)

מצד שני יש לך- X הרוגים Y פצועים Z חטופים עתידיים.

עכשיו את הנעלמים האלה אי אפשר לחשב בדיוק אבל אפשר לתת הערכות עקב מקרים עברו האחרונה שבהם עסקת שליט שהביאה עלינו בין השאר את ה-7.10

רק לא חושב שהמסקנה נובעת מעסקת שליט, אלא מהנתונים היום בשטח

נתתי את מקרה שליט כדוגמא

למנוע את האונס, הטבח והחטיפה הבאים זה לב העניין.

להוציא לערבים את התיאבון להשמיד אותנו זה לב העניין.

לסרס את השליטה של איראן סביבנו זה לב העניין.

להרתיע את כל האויבים מכל הגבולות שלנו זה לב העניין.

החטופים חשובים וחייבים להחזיר אותם, מתוך מצב שבו החמאס מבקש "די", מתוך מצב שבו חמאס יורד על הברכיים, ומתוך עוצמה. כל שיטה אחרת, וניסינו את כולן, מבטיחה לנו את המלחמה הבאה, את הטרור הבא, את האונס, ובעיקר את החטיפות הנוספות.

אם אתה רוצה להקריב חיים כלשהם, תקריב את שלך. אל תיגע בחיי החיילים שלנו, בחיי האחים שלנו, הילדים שלנו וההורים שלנו. אל תיגע בחברים שלי.

דחוף לך להבטיח מוות עתידי? תיתן את חייך ואת חיי קרוביך.

הרסנו, הפצצנו, החרבנו, שיטחנו, מיליונים מהם נעקרו מבתיהם וחיים באוהלים.  עשרות אלפים נהרגו.  

נכון, לא גרמנו להם למות ברעב בגלל נסיבות בינלאומיות ומגבלות הכוח של ישראל שתלויה בארה״ב לצרכים רבים.  

ולרגע לא הוצאנו להם, לדור הבא, את החשק להמשיך בטרור נגד ישראל והיהודים.  

אחרי שישראל חיסלה את רוב ראשי החמאס וכעשרים אלף פעילים צבאיים, והפכה את רוב תושבי הרצועה לפליטים, וחלקים רבים שם לעיי חורבות, קשה לומר שהיא הפסידה. למעשה החמאס הוכרע צבאית אבל לא הוכנע.והוא לא הוכנע בשל שיטת הפשיטות של המטכ"ל, שהועמדו לרשותו 40 חטיבות, והמדיניות האמריקנית להפריע לישראל בכיבוש עזה, כמו כפיית הכנסת אספקה לחמאס, והגבלות על הפצצות בתים, ולכן נצטרך ללכת להסכם שבו נצטרך לוותר על חלק מההישגים הצבאיים. ועדיין לא ברורות כל ההשלכות, כפי שראינו בצפון את האפקט של קריסת אסאד ושל השינוי השלטוני בלבנון בשל מה שעוללה ישראל לחיזבאללה.

בגלל אופן ניהול המלחמה, שמצד אחד הביא להישגים מרהיבים ומצד שני להתבוססות נוראית, הגענו לשלב שעדיף כבר לעצור אותה. המחירים שאנחנו משלמים בשלב זה עולים על הערך המתקבל מהם, והם הולכים ונהיים הרסניים לנו. זה כאשר ההרס וההרג ברצועה חסרי תקדים ואולי, ממש אולי, יביאו לשינוי פרדיגמה באוכלוסייה העזתית, לאיזו הפנמה של המחירים שהם משלמים, ועבור מה.

ישראל יכולה לעצור ולהמשיך לכסח את הדשא בעזה מהאוויר ובמבצעים כמו ביו"ש. ואם המצב יסלים שוב, לטפל בעזה כמו בלבנון - הלחימה שם הייתה יעילה מאוד - כי לא היו שם חטופים. אפשר - בהסכם - להביא לשיקום שיהיה מבוקר וימנע, לפחות באופן מסיבי, את שיקום התשתית הצבאית והמנהור. אפשר באמצעות לחץ מדיני מתמשך להחליש עוד ועוד את חמאס. כל זה באקלים אזורי שונה מאוד ממה שהיה פה עד לפני כמה חודשים. חזבאללה, ככל הנראה, הוכרעו, סוריה לא תהיה איום בשנים הקרובות, האיראנים חשופים וייתכן שהם עומדים לפני מתקפה קשה. בקיצור, עצירת המלחמה עכשיו אין משמעותה 7.10 הבא או כישלון מוחלט, אלא הסתגלות למציאות אחרת, אחרי מלחמה שהביאה הישגים אדירים.

ואת החטופים צריך להשיב. אל לנו לשכוח שזאת גם אחת ממטרות המלחמה והחשיבות שלה היא עצומה. לצערי, אחרי שנה ושלושה חודשים נראה לי שזאת כנראה הדרך היחידה.

לגבי הרעיון העקרוני וההיסטורי, האיסלאם תמיד ישאף להשמיד נכון. אבל גם האיסלאם יודע לוותר ולדחות את השאיפות שלו לזמנים אחרים. אל מול עוצמה האיסלאם מתכופף, וזה מה שצריך. כשיראו עוצמה, הם יתקפלו. זה לא אומר שנהיה שאננים, חלילה. אם נעצום עין, הם יזהו חולשה.

את המלחמה כי אנחנו רק מתבוססים בעזה ולא נלחמים כמו שצריך.

ומביא כדוג' את ההסכם בלבנון תן לי לשאול אותך אתה היית קונה בית עכשיו בצפון 5 ק"מ מהגבול?

ואם לצערנו תופסק הלחימה בעזה אתה תלך לגור בקיבוצי העוטף?

אם לא נצליח להוציא את החשק לעסוק בטרור צריך להוציא את היכולת וזה אפשרי רק בצורה אחת. לחימה עד ניצחון.

אני מסכים שצורת ההתנהלות של הלחימה לוקה בחסר אבל האופציה לברוח ל"הסכם כניעה" היא לא הדרך הנכונה.

הדרך הנכונה תהיה להשמיד את המחבלים ולשלוט בצורה מלאה בשטח אחרי פירוזו מכל נשק שהוא, זו גם הדרך היחידה להבטיח שכל ה-98 יחזרו (חלק מתים חלק חיים לא משהו שהכניעה הנוכחית לא נותנת לך). 

מאז ומעולם העולם העיר על כל צעד שעשינו, זה לא חדש ולא צריך להתרגש מזה. את הביטוי או"ם שמום קבע כבר רה"מ הראשון של מדינת ישראל.

גם לשיטתך בתוך מרחב הפעולה המצומצם שניתן לנו עדיין יש עוד הרבה מה לעשות ולפעול לפני שהולכים לכניעה, במידה ואני טועה ולא זו המציאות אז עדיף לנו מדינה שמתמודדת מול אויביה על מנת לנצח גם אם יהיו סנקציות מאשר מדינה שנלחמת לתיקו באופן קבוע ורק מאריכה את הסבל של תושביה כדי שבעולם ימשיכו לשנוא אותנו ולאיים עלינו בסנקציות.

לא צריך להשמיד לחלוטין את הרצועה כדי לנצח אפשר להקים מחנות פליטים שהכניסה אליהם היא בשליטתנו ולא נכנסים מבוקשים/חמושים ואת כל שאר הרצועה לשטח.

את כל החטופים

וגם אזרחים בעורף

וגם אין לאף אחד מושג כמה מתוך ה-33 חיים בכלל

מצב הזוי דורש החלטות קשות אבל בשום שלב ההחלטה שלך לא אמורה להיות כניעה.

איזה אמירה זאת שביום ה-50 השגנו עסקה של 3 מחבלים תמורת חטוף חי 11 חטופים ליום למשך 8 ימים של הפסקת אש

ועכשיו מעל ל400 יום אחרי אנו משיגים עשירית מזה? איזה מסר יוצא לבחוץ? מי ניצח את המערכה ב400 יום האחרונים?

האם בכלל דם לוחמנו היה שווה את כל המערכה הזאת? ולמה לעזאזל שמישהו ילך עוד פעם לתרום אקסטרה מעצמו למדינה כשהיא בבירור מפקירה אותו?

אבל מבינה שאנחנו במצב הזוי לגמרי (גם בצורת ניהול המלחמה הזאת) וזאת חלק מההזייה 🤷🏻‍♀️

ושחיילים נהרגים שוב ושוב באותם מקומות שכבר איבדנו בהם חיילים כמה פעמים במלחמה הזאת והם כאילו מטוהרים, זה תקין?

כלום לא תקין כאן.

אם היינו מנהלים את המלחמה הזאת בצורה יותר אגרסיבית ומטהרים שטחים כדי להישאר בהם המלחמה הזאת כנראה הייתה נגמרת ממש מזמן.

אז העסקה הזאת זה חלק מהטירוף הלא הגיוני שהמלחמה מתנהלת.

– אפילו ברמה הטקטית הכי שטחית, זה וודאי שכתוצאה ישירה מעסקה כזה ייהרגו יותר חיילים מאשר חטופים שישוחררו.

– ברמה האסטרטגית אפשר רק לנחש אבל זה גם על הפנים.

– לגבי שאר החטופים אני לא יודע לגבי הרעיון שזאת תהיה העסקה האחרונה, אולי כן אולי לא. אפשר ללכת בכיוון של רק עסקה מלאה ולהשיג אותה רק בעוד שנה או שנתיים לך תדע כשחצי או יותר כבר מתים.

– הלחץ הציבורי הוא מטורף וזה משבש את סדר היום, באמת כל ההתנהלות סביב זה היא כל־כך מטומטמת, אבל מה לעשות.

– אם הייתי חמאס, הייתי דואג להשאיר בכל־מחיר את אותם חטופים שקרובי המשפחה שלהם קולניים וקיצוניים ביותר כדי שימשיכו להתנגח בממשלה. נראה לי שזה גם מה שהם יעשו. גם מבחינה פוליטית, אני לא מבין מה יש להרוויח מהעסקה הזאת.

תחשוב שאתה אם שכולה של חייל

תחשוב שאתה חייל שמתפוצץ ממטען צד שהטמינו במהלך הפסקת האש ועכשיו אתה משותק בחצי גוף לכל החיים עם כאבים כרוניים וחייב לקחת תרופות שהורסות לך את הבריאות

תחשוב שאתה בת זוג של חייל כזה

או אישה ששולחת את הבעל שלה למות כי החיים של מישהו אחר חשובים יותר אפרנטלי

תחשוב שמשחררים נוח'בה שרצח את הבת שלך והולך לרצוח בנות אחרות

תחשוב שאתה אזרח פשוט שרוצה לחיות בשדרות מבלי חשש שמה שקרה יקרה עוד פעם

תחשוב שאתה חייל דתי שמוכן למות בשבי כדי שלא ישחררו עבורו מחבלים כמו שכבר ראינו כמה שכתבו צוואות כאלה

לא יודע מה לחשוב, יש מיליון נקודות מבט ונרטיבים

אני גר ביו"ש סיטואציה של חטיפה מאז ומועלם הייתה ריאלית אני באתי להורים שלי כבר לפני שנים( נראה לי בתקופת גלעד שליט) ואמרתי להם שאותי לא יחזירו מאז בכל אירוע של חטיפה אני מחדש את התוקף של האמירה הזאת ויחד איתי כל אחד מהמשפחה שלי והרבה מהאנשים שגרים לידי שחלקם שמעתי במו אוזני וחלק שמעתי בעקיפין אני לא מכיר מקרה אחד שבו מישהו מהשכנים שלי אמר הפוך.

אתה אולי חושב שאני משוגע וגר בישוב של משוגעים אבל יש מחירים שפשוט לא שווה לשלם אותם. אם כדי שאני יחיה מישהו אחר צריך למות אני לא מוכן לעסקה הזאת בטח לא כשמדובר בעשרות אחרים.

בשילוב כוחות חזקים בארץ ובעולם הצליח לבטל את משמעות המלחמה ולהשאיר רק את נושא החטופים.

החטופים זה לא הדבר הכי חשוב. מה שהכי חשוב זה להוציא את התיאבון לאויבים שלנו לנסות שוב אירוע כזה. לדאוג שלא יהיה עוד טבח, שלא יהיה עוד אונס, ושלא יהיו עוד חטיפות. השמאל רוצה לחיות על חרבו ולכן מסרב להרוג את החיה. אנחנו רוצים שלום ולכן דורשים להשמיד את האויב.

השמאל המפגר, כי באמת אין מילה אחרת, רואה בחטופים סוג של קורבנות שלום שנדרש לתת כדי שלערבים תהיה בסוף מדינה. אם אבא של חטוף מסוגל לדבר על פשעי מלחמה נגד הערבים ולהצהיר שהוא ילך להאג כדי לפעול נגד המדינה, זה אומר שהבן שלו בעיניו הוא חטיפה מוצדקת.

השמאל הרס את המדינה ויהרוס את המדינה.

אם לא יקרה נס, אנחנו ניכנס לשנים קשות של דיקטטורה קומוניסטית אלימה, וזה ייראה כמו התקופות של המלכים הרשעים בתנך. 

גדול של חיילים שימותו כשנכבוש מחדש את השטחים שנתפנה מהם, והרי נהיה חייבים ביטחונית לכבוש את השטחים מחדש

ואז פשוט דמיינתי את עצמי במקום החטופים, רעב עייף, מעונה, סובל, מתגעגע, כואב וכל מה שעולה בראש..ופשוט אמרתי תן לי לצאת מכאן. אני חושב שלאף אחד אין זכות לומר מה כן ולמה לא, העסקה מסוכנת זה נכון, אבל אני לא רוצה לרגע להיות במקום מקבלי ההחלטות או החטופים, ואם אפשר להוציא אותם, ויש דרך, גם אם היא מסוכנת, האם אני אם חלילה הייתי חטוף, היו מעניינים אותי השיקולים האלו? לא.

מה שכן, אם המדינה הייתה הולכת על פי רבנים, שה' מצליח דרכם, רבנים אמיתיים, צדיקי אמת, שהמון שרים וקודקודים במדינה כמו שנוכחתי לדעת בחודשים האחרונים, מאוד מקורבים לצדיקים וכו' ולכן אם היו מתייעצים איתם, אז בוודאות היה פה יותר טוב כי מערבים את ה' ואז ממילא אם יש ה' במקום הזה, אז אין עוד מלבדו וכשפותחים לבורא עולם דלת, הוא נכנס ברוב יופיו והדרו.

ואיך נראה לך החטוף המשוחרר ירגיש כשמשפחה תירצח ע"י המחבל ששוחרר בשבילו?

ואיך הוא ירגיש כששלושה חיילים יעלו על מטען בתא שטח שנסוגו ממנו בשביל העסקה?

ואיך הוא ירגיש כשהמלחמה תתארך בגלל העסקה הזאת ושאר החטופים ישארו במצבם הנוכחי ואף גרוע יותר?

ואיך ירגישו מקבלי ההחלטות לגבי כל זה?

ואיך תרגיש אמא של החייל שנהרג או אב למשפחה שנרצחה בגלל זה?

ואיך ירגישו הקורבנות של אותם מחבלים ארורים שישוחררו עכשיו כשמי שניסה לרצוח אותם מסתובב שוב באותם רחובות?

ואיך מישהו יכול להתייחס ברצינות למערכת המשפט הישראלית כשמחבל ארור מקבל 3 מאסרי עולם עוקבים משתחרר אחרי 5 שנים?

איזה זוועות צריך לעשות כדי 3 מאסרי עולם עוקבים? אז הוא לא "נוחבה" הוא לא "הרוצח של פוגל" אבל הוא רצח ואנס יהודיה ב-2018 או שחט משפחה אחרת אז פתאום זה בסדר?

יצטער אם חלילה יקרו הדברים שתיארת. אבל כרגע? לא מעניין אותו מה יהיה הלאה, הוא רק רוצה הביתה ואני לא מאשים אותו. אתה יכול לשבת פה ולדבר גבוהה גבוהה על מוסריות ועל איך ירגיש ומה יהיה, אבל אני לא מבין מאיפה האומץ לשפוט כשאתה לא בנעליים שלו? אני לא מאחל לך או לאף יהודי חלילה להיות במצב הזה(לישמעאלי כן ואמן עוד השנה), אבל איך אפשר בכלל להגיד על סמך מה שירגיש אותו חטוף אם ויקרו המקרים הנוראיים הללו.

אמרת אמת עד הסוף לא? אני הולך איתך.

שאלת מה ירגיש אותו חטוף כאשר ויקרה משהו, למה לא תשאל אותו עכשיו מה הוא רוצה?

אם מעניין אותך מה החטוף ירגיש בעתיד, למה לא מעניין אותך מה הוא מרגיש עכשיו?

ושוב, העסקה גרועה, אני לא מתווכח על זה בכלל אני מסכים איתך ב100% , סך הכל מתאר לך שהמצב לא שחור לבן. זה לא או כן או לא. לא היית רוצה להתחלף איתם. ובוא נהיה אמיתיים כי אם אמת עד הסוף לא?

אף אדם, גם לא אלו שחתמו שאם חלילה הם יחטפו על ידי מחבלים אז לא לעשות עבורם עסקה, כי בתיאוריה ובהרגשה הכבירה של הגבורה או מה שזה לא יהיה, אלו אמירות מאוד מאוד יפות. אבל במציאות, הן לא מחזיקות מים בכלל. שוב, אני לא מאחל לאף יהודי להיות במצב הזה, אבל מאיפה האומץ לחשוב ש - "אם אני הייתי שם לא הייתי רוצה שייחלצו אותי" לא חוויתם את הסבל שלהם, את החדרי עינויים, את הפחד היומיומי, הרעב, הגעגוע, הסתם לחטוף פתאום אגרוף לפנים ולשבור שן, פתאום להיאנס, פתאום למצוא את עצמך באיזה מנהרה ומענים אותך וחותכים לך אצבעות. אז בואו, תפקחו את העיניים. העסקה על הפנים. אבל הם אחים שלנו. אם זה היה כל אחד אחר שקרוב אליך (חלילה אמא) היית מעיז להגיד "תשאירו אותם שם ואל תחתמו על עסקה בחיים!" כשהיית יודע שהיא עוברת את *כל* מה שתיארתי? כנראה שלא. ואצלך זה רק במחשבה, אצל אותם משפחות זה השגרה.

לא מעניין אותי במישור הלאומי מה החטוף ירגיש בעתיד. במישור הלאומי מעניין אותי עד גבול מסויים מה הוא מרגיש עכשיו. במישור הפרטי מה שאני מרגיש לא רלוונטי, לא משנה כמה כואב לי המצב שלהם. אני אסתכן בלהישמע חסר לב לחלוטין אבל לא אמור לשנות לי ברמה הלאומית כמה הם סובלים ורוצים הביתה אמור לשנות לי דבר אחד: עם ישראל ומדינת ישראל בטוחים יותר אחרי העסקה הזאת כן או לא?

משל למה הדבר דומה: רופא שמנתח יד ואולי יצטרך לכרות אותה כדי להציל את הגוף. ברור שאף אחד לא רוצה לכרות את היד אבל עם הדרך היחידה להציל אותה זה במוות של הגוף אין רופא אחד שישאיר אותה.

בדבר אחד הדיון טועה, "עסקה" היא לא הדך היחידה להחזיר את החטופים.

הדרך השנייה היא "חילוץ" (הזכרת את המילה אבל במקום לא נכון) . אני כן רוצה שיחלצו אותם וכן הייתי רוצה שיחלצו כל חטוף וחטופה (גם אם אני או קרוביי היו שם).

אופציה נוספת לחימה עד כניעה ללא תנאי של האויב.

הבעיה בשני האופציות הנהדרות הללו היא שמדינת ישראל החולה בפוגרס ומערבזציה מסרבת לפעול בצורה זו.

בסוף דבריך אתה מטיל ספק במה אני הייתי בוחר לעשות ייתכן שאתה צודק אך א. שנינו לא יודעים אם זה אכן המצב (בתקווה שאף אחד לא יצטרך לגלות) ו-ב. גם אם זה היה המצב עדיין לא היה צריך להקשיב לי אלה לצורכי העם.

ביקשת אמת עד הסוף? אז הנה עוד קצת אמת, לא משנה כמה זה כואב אנחנו לא צריכים לסכן 10 מיליון איש בשביל 33 אנשים שחלקם כבר מתים, אנחנו כן צריכים לעשות ככל יכולתנו הצבאית על מנת להחזירם גם כדי להציל אותם וגם כדי להבהיר מסר לחוטפים הפונטציאלים הבאים שדמם בראשם.

נ.ב.

התעלמת מכל הדוגמאות (לגבי מקבלי ההחלטות, הקורבנות של אותם מחבלים בעבר ובהווה, מערכת המשפט הישראלית וכן הלאה) שלא קשורות לחטופים בכוונה או שנשמט מזיכרונך?

שנחזור ללחימה אחרי השלב הראשון.

יש שמועות שטראמפ יגבה אותנו במצב הזה במידה ולא יהיה הבנות בהתאם להתקדמות.

בואו נאמר שכנראה כל ה33 יחזרו חיים, כי זה יאפשר לחמאס לקבל יותר אסירים, ובמצב הזה ישארו אולי 10-15 חטופים חיים, ואז יהיה הרבה יותר קל לנצח במצב הזה.

אבל הפעם שילחמו על מנת לנצח לא על מנת להגיע לתיקו.

לא כל ה-33 חוזרים חיים מלכתחילה דיברו על כך שהם חיים ומתים יש מקומות מסוימים שמדברים על 24 חיים בעיני גם זה תרחיש אופטימי.

כרגע מספר החטופים הוא 98 מתוכם 33 אמורים לחזור( כל ה-33 בסימן שאלה אם הם חיים) מה שמשאיר 65 בעזה 29 בסימן שאלה ועוד 36 מתים.

הוא עסקה מלאה שבה חמאס נשאר לשלוט בעזה כמו טרם המלחמה,

או לחלופין שחרור מפקדים בכירים מידי, כמו ברגותי או העומד מאחורי הפיגוע בליל הסדר. 

גם נסיגת צה"ל משטחים מסוימים וכיבושם מחדש במחיר של 100 חיילים הרוגים הוא סיבה לסרב לעסקה

חוץ ממסדרון נצרים ופילדלפי אנחנו כמעט לא מחזיקים שום שטח באופן קבוע.

גם בתחילת התמרון כשחמאס היה בשיא כוחו מספר ההרוגים בכיבוש האיזורים האלו לא התקרב לחצי ממה שאתה מתאר.

או בכמה שנים

מוכן לעסקה? הרי הוא מפסיד, הרי הוא יכול לשמור את החטופים לזמן אחר ולתנאים אחרים

לדעתך זו עסקת-אין-ברירה מצד החמאס? ומה זאת אומרת "מקווה"? הרי לצערינו לחמאס יש יותר שכל מלשמאל בישראל, והוא לא מכניס את עצמו לסרטים כמו השמאל פה

שמספר שמי שאמור לשקם את עזה שאחרי המלחמה זה קטאר, אז אפשר להיות בטוחים שההסכם במתכונתו הנוכחית יחזיר את חמאס בדיוק למה שהיה.

נשאר רק לקוות שטראמפ יאשפר חזרה ללחימה במידה ולא נוכל לעצב הסכם טוב יותר, מה שיכול להיות גורם מרסן להסכם טוב או לחזרה ללחימה מלאה אחרי שרוב החטופים וכל החטופות והמבוגרים והילדים יהיו בבית.

מזל שאני לא חבר קבינט לקחת הימור כל כך גדול בחיים של אנשים.

הימור שאולי הוא אפילו הכרחי.

שהם אכן חמושים

באמת בכל ליבי אני מקווה שאני טועה, מקווה שלא חתמנו היום על אחד האסונות הגדולים בשנים האחרונות מקווה שלא הוספנו חולייה בשרשרת אוסלו, גירוש, שליט ועתה עסקת השטן.

אני רואה את החטופות שחוזרות ואני רוצה לשמוח רוצה לרקוד איתם לצידם אבל בכל תמונה אני רואה בחלק שנמצא ברקע ההוא המטושטש את כל הפיגועים, כל הלוויות, הפצועים והחטופים שחתמנו אליהם בעסקה הזאת ואני פשוט לא מסוגל לשמוח.

מעולם בכל ימי חיי לא קיוויתי כל כך שאני טועה אבל עכשיו? עכשיו - מי ייתן וכל החולקים עלי בנושא זה יזכו לומר לי "אמרתי לך" למשך כל הדורות.

ראיתי אתמול את הכתבה ברוטר.  

לכן חמאס לעולם לא יסכים להתפרק מנשק ואנחנו צפויים לחזור לעוד חודשי לחימה רבים.

הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם.

הציבור מוכן לקבל, אמנם בקושי רב, את נפילתם בקרב של החיילים, אבל כל חטוף שמת, הקפלסטינים מאשימים את נתניהו שרצח אותו בעצמו.

וכמו שכבר ציינתי, בגלל הדרישה שלהם לעסקה בכל מחיר ומחאה על "הפקרת החטופים" חמאס השיג עסקה כל כך הרבה יותר טובה מבחינתו לעומת תחילת המלחמה כשלא היה מחאה נגד הממשלה.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…