אם אין לך הצעות זה תלוי הרבה הרבה בך.

לגבי השחיקה בדייטים אין לי הרבה מה להגיד

אבל לגבי ההצעות מציע לך להגדיל את המאגרים.

לא בושה לשלוח לחברים נשואים/ חברים מהעבר הודעה שאתה פנוי ומחפש הצעות. לא בושה לפנות לשדכנים לפנות לשדכניות ממדרשות.

לחפש זוגיות זה לא בושה

וזה לא מוריד ממך בכלל.

38?

מציע לקחת זמן מה ולחשוב אלו גורמים אידיאלית היו עוזרים להצעות (סוג אנשים, קבוצה בה סביר שיהיו התאמות וכד') ולפנות למספר שדכנים מתאימים מתוך הרשימה הזו למזל:

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

ה' ישלח לך ישועה בקרוב

לא קל... באמת אתה גיבור, ה' יתן לך כוחות.
גם אני עייפה (מקושי אחר אבל עדיין)

זה קושי זמני. וכל החיים יהיה קושי כלשהו, הוא רק מתחלף (ובסוף גם החיים נגמרים)

מקווה שלא עייפת מדיבורים... אם לא... - עדיף לקחת את זה כהזדמנות לחזק את האמונה, לחפש מקור כוח יציב.

הזדמנות לשמוח בלי להיות תלויים בסיבה, לגלות מתיקות בקשר עם ה', לחפש מה הטוב והערך במצב כי הכל לטובה וגם זה בוודאי

מובן שמותר להתפרק מדי פעם, אבל בכללי... תשמור על עצמך

כולנו צריכים להעריך את עצמנו יותר

את כל המעשים שלנו

אנחנו לוחמים של הקב"ה 

אנחנו יקרים ושווים בעיניו הרבה ויש משמעות גדולה 

אנחנו לגמרי חלק בתכנית שלו

וכשאתה מתעייף, תשאב כוח מהעם, מכמה שהעם שלנו עבר אבל אנחנו מעל הטבע.

וחוץ מזה.. נכון, אין לך אשה. אבל כמה הרבה כן יש? אתה קם בבוקר נוטל ידיים, מניח תפילין, מתפלל, מברך, גומל חסדים, מכבד הורים, לומד תורה... תראה כמה מצוות! החיים שלך שווים נשוי או רווק, והכי חשוב, שככה זה אמור להיות כי זה איך שה' רוצה אותם. וה' וודאי רוצה לשלוח לך ישועה אלא שיש תכלית במצב הזה עכשיו. אבל בטוחה שהוא גאה בך ועוד יביא לך שפע של טוב ונחמה.

מה משמח אותך ביום יום? ללהיות רווק יש גם הרבה מעלות... יש לך חופש לעשות הרבה דברים. ובשביל שלא תהיה שמח עם החיים רק מבחוץ, תקדיש זמן גם להקשיב לבפנים, אם צריך שיחה טובה עם חבר... לנגן, לטייל, לכתוב, להתבודד. מה שעוזר להתמודד. ואחרי זה, פשוט תשחרר. יש צרות גדולות יותר

לא יודעת אם זה עוזר, אבל הדבר היחיד שגרם לי להכיר זה ייאוש.

7 שנים של חיפושים.

כשהחלטתי שדי, החיים שלי סבבה מספיק גם בלי בן זוג (אחלה קריירה, הגשמה עצמית, מוקפת בחברה מהממת) והודעתי לכולם שאני סיימתי לחפש.

דווקא אז זה קרה.

אבל זה היה ממקום שלם לחלוטין, ברמה שאמרתי לכולם להפסיק להציע/ להתפלל עליי.

בשידוכים לא צריך להיבהל מאין הצעות. צריך רק אחת והיא תגיע. יכול להיות הרבה זמן אין, ופתאום יש. חשבת על אימון? אימון ואמונה...

אז לא אחזור על מה שנאמר, מה שכן, ואני רוצה לגעת במה שתפס אותי במה שכתבת.

מה שאני קוראת שם זה בעיקר - אין כח.

גם למה שיש אין כח.

ואולי זה איתות פנימי לעצור רגע מלרוץ במעגל ה''חיצוני'' שאתה רץ בתוכו (להשיג הצעות, להשיג דייטים...), ולנסות להתבונן רגע פנימה ולהבין מה באמת גורע מהכוח שלך, איך להתחבר מחדש למוטיבציה הפנימית לבנות זוגיות ובית ומשפחה, ומה בעצם נדרש בפועל כדי שזה יקרה במציאות שלך.

חשוב לנסות להבין מה לוקח ממך ברמה כזו שגם כשאתה כבר שם, אתה בלי כוחות. האם אלו פחדים, האם זה חוסר אמון, האם אלו אמונות פנימיות מגבילות או אולי חוסר אמונה בטוב שעתיד להגיע אליך בע"ה..

לזהות אותם, ללמוד איך לעבוד איתם, להחזיר את האמון, לבוא עם נפש רעננה וסקרנית לקשר חדש בלי תלות במה היה בעבר - הם הכרחיים כדי להצליח לבוא לקשר בצורה בריאה ומגדלת.

קשרים בכלל, וזוגיים בפרט, דורשים מאיתנו הסכמה להיות בתנועה פנימית והקשבה והבנה שזה ישנה ויזיז בתוכנו משהו. חלק מהתהליך קורה לפני שנפגשים עם בן/ת הזוג המיועדים, וחלק מהתהליך קורה כשפוגשים אותם ואחרי שבוחרים לבנות יחד. המודעות והעבודה המודעת יכולה לשנות הרבה בחוויה הפנימית שלנו בתוך התהליך עצמו.

וחשוב לי לומר משהו,

לכל אחד יש את המסע והדרך שלו בעולם.

כל אחד והסיפור שלו וכל אחת והמסע שלה, ויש הרבה כבוד והערכה למסע של כל אחד ואחת והאתגרים שבדרך.

אבל זה שיש אנשים שמחכים הרבה שנים או שרק אחרי שהתייאשו לחלוטין משהו פתאום נפתח להם, זה לא מעיד בהכרח שזה גם הסיפור שלך. זה לא אומר בהכרח שזה מה שאתה תצטרך לעבור. כי לפעמים כשמעוררים רצון אמיתי ועמוק ומוכנים להיפתח לדברים שנראים אחרת מה'תבנית' שדמיינו לעצמנו, דברים מפתיעים יכולים לקרות.

מה גם שיש היום דרכים לקבל תמיכה וכלים שיכולים לעזור ולהקל במסע הזה, דברים שלא היו לפני עשור. אז אם אתה יכול להיעזר בזה, קח את זה בשתי ידיים.

אם אתה יכול לעזור לעצמך במסע בלמידה ובעבודה האישית כתמיכה לתפילה והציפייה לישועה מה', תעשה את זה.

אל תפספס.

ומאחלת שתגיע הנכונה והמתאימה והמדויקת לך בקרוב ממש, ותהיו נכונים זה לזו עם שמחה פנימית אמיתית, סקרנות, מוטיבציה למפגש מתחדש תמיד ויסודות פנימיים יציבים לבנייה המשותפת שלכם בע"ה.  

כל הכבוד גיבור על הצעד!

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.