אתמול אחת הסייעות לא הגיעה לגן (גן טט״ח) ובמקומה נשלחה מחליפה שאני מכירה אותה
היא הודיעה לי מראש שהיא תהיה וביקשתי ממה לשים עין על הילד שלי ולספר לי איך הוא בגן
כששאלתי אותה, היא אמרה שהוא חמוד ומקסים אבל שמה לב שהוא יותר משחק עם עצמו ופחות מתערבב עם ילדים אחרים.
הופתעתי, שכן אני רואה שהוא תמיד חברותי - למשל כשאנחנו הולכים לגינה, הוא תמיד משחק עם ילדים ומדבר איתם.
גם כשאנחנו עולים במעלית עם אנשים רנדומלים- תמיד מדבר ולא מתבייש.
היינו בהפעלה של יום הולדת של אחיינית שלי, והילדים שם גדולים יותר (בני 5-6, והוא בן 3.3) והוא השתתף ולא התבייש ודיבר עם ילדים שלא מכיר.
ובכללי לא התרשמתי שהוא כזה ״נחבא אל הכלים״ אלא ילד מוחצן יחסית.
אז צילצלתי אל הגננת, מדובר בגננת חדשה בלי המון ניסיון, בת 24- והיא אמרה לי שבאמת הקדמתי אותה ושהיא רצתה לדבר איתי על זה שלפעמים היא צריכה לעזור לו - למשל בבוקר הם מתחלקים לקבוצות ועושים יצירות, והיא צריכה להגיד לו הנה בוא תשב כאן ליד___
או בכללי שהוא לפעמים משחק עם עצמו באמת
ממש לקחתי קשה, היא גם הוסיפה שלפעמים הוא שואל שאלה, והיא עונה לו, ושוב הוא שואל את אותה השאלה ושוב היא עונה לו אותה תשובה , ויכול להיות אפילו פעם שלישית
אוףףףףףף!
היא הציעה להביא פסיכולוגית התנהגותית שתצפה עליי בלי שהוא ישים לב במשך חצי שעה
ואז נעשה פגישה איתה והיא תגיד את המסקנות שלה ותיתן לנו כלים..
כמובן שהסכמתי
אבל אני בלחץ מזה, מועקה בלב
זה נפל עלי ביום בהיר
תמיד חשבתי שהוא חברותי
הוא רץ לגן בשמחה בבוקר
מספר לי עם מי מהילדים הוא משחק
לא מבינה מאיפה זה בא
אוףףף עידוד יש למישהי?
)