הוא לא חיבר את החמאס, אלא את המוסדות "הניטרליים". תודה רבה באמת.

החיבור לאינטרנט בעזה חוזר בהדרגה. מאסק לקרעי: "אנחנו לא כל כך תמימים"

על האיזכור החשוב והחיוני הזה. כבר הספקתי לשכוח. מבחינתי עשית כאן כבר בינואר את הבהרת השנה. ההבהרה שלך כל כך נכונה ובמקום, שחשוב להבין שזה אפילו יותר ממה שהראית - אתה תיארת בדיוק את מה שכולם כל הזמן "דורשים" ו"מאיימים" ו"בטוחים שנגיע לשם", ובסוף הכל כלאם פאדי וכציפצוף של זרזיר.

מנסה רק להבין אם הם עד כדי כך חשובים.

הזרוע של כ"ץ התאמנה מספיק כך שהם לא יכופפו אותה?
אם כן, אשמח לדעת באיזה מכון הוא מתאמן.
האם תסכים איתי שאם הזרוע שלו לא מספיק שמשון דער גיבער נישט פערטוכעס אריבער, אז אולי לא כדאי שנחזור ללחימה, שבצלאל כל כך דורש? כי אם לא אז מה זה יועיל ואיך זה יהיה שונה?

ובכל זאת לסיום, רק כי זו לא דעתי אלא דעתו של מישהו אחר, אבל בכל זאת כל כך שונה מדעתך [עד כמה שהבנתי מגעת]:

/news/659378

בעצם ביבי מואשם - פחות או יותר - שאפילו אילו היה הרב גינזבורג מתמנה לנשיא ארצות הברית, עדיין זה המקום שאליו היינו מגיעים. what say you?

אין לנו פרוויליגיה לעצור את המלחמה. אפילו היום צהל המשיך לגלות מצבורי נשק ענקיים בגבול לבנון.

ג'נין הפכה להיות רפיח של יו"ש. עזה עדיין שורצת נאצים, ומליאה בחוגגים שמאחלים ומייחלים לראות עוד 7.10

מדינה חפיצת חיים חייבת להילחם. רק אזרחים שמזדהים עם האויב, רוצים לראות בנפילתה או בניצחון חמאס.

מה תהיה התוצאה בשורה התחתונה? מי ישלוט באיזור עזה? אני רק שואל כמובן, אינני מנסה להציק או לנדנד.

לעצור עכשיו זה פעולת התאבדות מודעת. במו ידינו שיקמנו את האויב.

אם נמשיך ונגלגל אותם עוד עשרות שנים אחורה, ננצל את הסיטואציה החדשה מארה"ב כראוי,

נרעיב אותם כמו שצריך, ונעקור מהם את המחשבה לחשוב על משהו דומה - אז כן, התוצאה תהיה "ותשקוט הארץ 40 שנה".

הזהות של מי שישלוט בעזה בסוף היא לא חשובה במיוחד. מה שחשוב זה שתהיה וודאות באכיפה, באי-סיוע ובאי-תמיכה באויב.

חשוב שנהיה מעורבים בצורה עמוקה בסיפור הזה, תוך בקרה מליאה, ולקיחת המושכות לידיים בהינף רגע בעת הצורך.

היה בטוח שישראל לא תוכל לחזור להילחם אחרי הפסקת אש,

בסוף האש חזרה במלוא המרץ, הפליטים נשארו בפליטותם עוד למעלה משנה, ציר נצרים התרחב לעוד קילומטרים שלמים, רפיח כמעט נמחקה, הצפון כמעט נמחק, סינוואר ודף חוסלו...

היה ברור שהם לא יסכימו לעוד עסקה כזאת, יש גבול כמה מטומטמים אפשר להיות.

כמו שאתה עצמך אמרת, העסקה הקודמת הייתה יותר טובה מבחינת ישראל, כלומר הרבה יותר רעה מבחינתם... 

עניין נוסף זה שחטיפת הילדים הייתה נטל עצום עבורם, גם המדינות שבעד חמאס כמו קטאר הבהירו להם שזה קו אדום. לכן היה להם עוד אינטרס להיפטר מהעול הזה.

עוד מעט תספר שהוא מורתע...

למיטב ידיעתי הוא מחזיק את משפחת ביבס בשבי מעל לשנה.

רוצה להאשים את הצבא, כמו אבי מעוז ועוד כמה חברים טובים?
הזמנתי לך ולנתניהו גיגית דמעות.
בטח הדמעות הן בעיקר כי גנץ ואיזנקוט כבר עזבו, אז יותר קשה להפיל תיק.
חוץ מזה, בוא נשים את הדברים (שאיתן גיל כבר שם) על השולחן: ביידן לא לחץ על ישראל, טראמפ כן.

ולא "קפלן" ושאר התירוצים?

אולי כי הישלו אותנו [כמובן, את מי שהיה קל להשלות, לא מי שעוד אז פירסם כאן את ההכרזה שרק עיסקה מביאה בהכרח חטופים חיים, ולא עניין אותי בכלל אם מישהו צווח או צורח], שאם רק נהיה "מאוחדים" או משהו, אז נחזיר את החטופים [ואיכשהו הפתאים היו אמורים להבין שהכוונה נחזיר בחיים] בפלישה קרקעית, כמו שיעקב נגל דיברר ש"הלחימה תקרב אותנו אל החטופים"?
מה עוד אפשר לעשות כדי שיהיה ברור מה היה אמת ומה היה תיאטרון?

האמת היא, שנראה לי שיש כאן מקום לתוספת. כל העניין הזה עם ההאשמות עכשיו, שההוא לא ציית, ושההיא לעומתית, ושהבכירים הם מרדניים, ושהדרג המדיני מנחה אבל איזה דיפ סטייט מחבל בהכול, הגיע הזמן להבין מה החלק שלנו - הציבור הרחב - בכל זה.
כי זה אחד מהשניים: או שזו אמת, או שכולנו מסכימים שזו רק תעמולה וחיפוש אשמים לכיסוי על כישלון גמור.
נשים הפעם אחרון ראשון: אם זו רק תעמולה, הגיע הזמן שנתבגר ופשוט נתחבר בחזרה למציאות. המציאות שבה לוחשים הן לביידן והן לטראמפ "כן בוס, מה שתגיד בוס, אנחנו נגיד לחיילים שלנו לחפש בעזה את אטלנטיס האבודה, ונוציא אותם בסוף הסיבוב כשהם יהיו מבולבלים ולא יקלטו שהם שימשו רק כבובות על חוטים, וכמובן שכן נחזיר את העזתים לעריהם ולחורבותיהם, ונסגור בשקט עיסקה איתכם ועם המוסלמים בדוחא".
ונחזור לראשון, אם זו אמת - אז מי יתקן את האמת העגומה הזו? אלו שמתבכיינים שזה כך? אתה עדיין לא רואה שהם רק משתמשים בזה כתירוצים וככיסוי לאוזלת ידם? אפילו אם זו אמת, אתה ואני וכולנו הם אלו שעשויים, אם בכלל, לטפל ברעה חולה כזו. כי אפילו אם זה המצב, אז להזכירך, בין הצדדים המעורבים - ובעלי ההשפעה - נחתם בעל פה ההסכם הג'נטלמני משמונה באוקטובר, להשאיר את כולם בתפקיד וכך גם הדרג המדיני, מה היתה לדעתך מטרתו? אתה באמת ובתמים מאמין שמישהו קיווה שהדרג המבצע, הזרועות המעשיות, יתקנו את העיוותים שנתגלעו, ופתאום עכשיו מאוכזבים? לדעתך התכנון שהוצג - ובפומבי לגמרי! - עוד לפני שחייל אחד נכנס בסך ובמסודר לשטח עזה, היה אמור להביא הישגים יותר ממה שראינו? אם אתה מאמין בתקווה כזו, אתה באמת התמים הכי צדיק - והכי לא מחובר למציאות - שקיים בעם ישראל. בחיים האמיתיים, התוכנית ההיא היתה בדיחה רעה, ועניינה היה איכשהוא להימנע מעריפת ראשים פנימית, מעין ההרג האפי של משה רבינו הנזעם והנחרד בראותו את מעשה העגל. עניינה של הפעולה הצבאית כולה היה להרוויח - ולבזבז ולשרוף - זמן. שאולי בסוף יבוא טראמפ, ואולי טראמפ ירשה... לך תדע מה. הימור על הימור על הימור. סתם כי זה יותר נוח, סתם כי זה יותר קל.
כך שאפילו אם זו אמת, ואפילו אם יש דיפ סטייט, ואפילו אם "התקשורת" הנוראה, וקפלן, והסיסמאות והסיכות הצהובות הנכלוליות, עשו רע להנהגתנו המנצחת והמפוארת כאלכסנדר, אתה רואה היטב שאף אחד לא מוטרד ולא ינקוף אצבע בעניין, אלא אם זה יהיה אתה ואני וכולנו, ולא בפורומים אחרי קיפול התפילין ושתיית הקפה בתשע בבוקר. אלא במעשים, וברחובות, ובמפגני כוח ובהתארגנויות פוליטיות מעשיות וממשיות.

אתה בא לספר לנו שקיבלנו עסקה לא טובה בגלל טראמפ

כבר כמה חודשים שלא הגענו לעסקה טובה תחת ביידן.

את זה מספרים פה מספיק אחרים, ולרבים מהם יותר ידע וגם יותר זמן לבדוק. זה בדיוק מה שכולם מספרים, כנראה פיספסת.

מה שאני מספר זה מה שאנחנו צריכים לתקן, אם בכלל יש כאן איזה דיון In good faith, ואני אפילו לא בטוח שזה כך.

הקפלניסטים הארורים תומכי הצורר הנאצי השקיעו ממרצם כדי להחליש את ישראל, ולתמוך באויב ובבגצ שפתח את שעריו לחבק נאצים, במקום להשקיע את כוחם בהפעלת לחץ על ארהב, על העולם, ועל החמאס הנאצו-עזתי.

אז לא היתה לממשלת ישראל שום דרך לכלום? או שזו היתה ממשלה איומה ונוראה רק כי תחנה 12 הכתיבה שחייבים לצרף לה גם את גנץ ואיזנקוט? (אם כי אני אישית זוכר את עמית סגל, ערב הצטרפותם, פוער עיניים רושפות, מטלטל ראש ובאמת "לא מסוגל להבין" מה עדיין מעכב אותם מלחתום כבר ולהיכנס)
ועוד שאלה: אם ביידן איים בפומבי, אז האם המסקנה איננה שטראמפ פשוט איים בחשאי? כלומר - האם אין זה שעכשיו בוכים על מה שנכנעו לטראמפ, ולא לביידן? מנסה להבין את הנקודה.

אם זה היה ברור שהוא בכלל היה רלוונטי לעיסקה, אז לא היו אמורים להיות שום משחקי לקיחת קרדיט.

האם טראמפ איים? שיחד? הציע שפנים בכובע? אין שום מידע גלוי על זה, הכל שמועות בעלמא.

על חיבוק הדוב של ביידן כולנו יודעים, שמענו וראינו.

אגב, כולם שמחו שגנץ ואייזנדקוט נכנסו לממשלת אחדות. התיעוב ללפיד רק גדל כי העדיף פוליטיקה שפילה כהרגלו.

למעשה, טעינו לגבי שני הגנרלים. הפוליטיקה הקטנה שלחשה באוזניהם מתוך האופוזיציה הכריעה אותם, ובמקום לעזור

הם באו להפריע. הדליפו כל דבר. שמו מקלות בגלגלים של כל דבר. הזיקו. ההישגים הגדולים הגיעו כשהם עזבו.

ההדלפות פסקו כשהם עזבו. המים שככו קצת. גנץ הטיפש דפק לעצמו את העתיד, כי במחנה שלנו לא רוצים אותו

והמחנה שלו גם כבר רואה בו נמושה חסרת עמוד שדרה.

אני נהנה לקרוא. תבורך על כוס התרעלה

*טוקסיק = Toxic = רעיל, במקרה ויש בקהל כוזרים שלא דוברים

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.