הרי "הגיבור הלאומי" הכי גדול מבחינת ה"פלסטינים" הוא סאלח א דין שנלחם בצלבנים ובכלל מלך בקהיר וקבור בדמשק. שייהגרו לסוריה ויתערו בתוך הערבים שם. ממילא כל הלאומיות המזוייפת הפלסטינית התפתחה וקיימת רק כדי להתנגח בציונות ובישראל וכחלק מהמאבק הערבי-מוסלמי נגד ישראל. אם תאמר להם להקים מדינה פלסטינית בסוריה הם יאמרו לך: לא תודה, הרי זה ייטול מעוקצו את כל המאבק הערבי בציונות

העם הפלסטיני אמנם די חדש, והתפתח רק במאה האחרונה כנגד ההתיישבות היהודית, אבל הוא כבר פיתח תרבות משלו, מאכלים מזוהים יותר, גיבורים לאומיים.

הם כן עם. הוכחה לכך היא שבירדן ולבנון הם נותרו "פליטים" למרות שהם חיים שם כמה עשרות שנים. בבחינת מי שטעם יין הונגרי.

א. מה ייחודי אצלם בשונה מהעמים סביבם? אין להם ספרות, אין להם מסורות, אין להם מאכלים.

ב. חוץ מלקרוא לעצמם "עם" איזה קשר יש בין ה"פלישתינים" של ירדן עם אלה של יו"ש עם אלה של הגליל עם אלה של הדרום על אלה של המשולש?! שנכה משותפת ותו לא. אפילו מוצא אתני משותף אין להם. ומכולם לא היה.

השאלה היא לא האם מבחינה מטפיזית הם עם ויש להם שר בשמיים

מבחינה פוליטית הם עם ואומות העולם מתייחסים אליהם ככה

האם זה מבוסס על שקרים לא רלוונטי גם לאומות אחרות יש מיתוסים מומצאים

פוליטיקה היא לא עם. קניה היא מדינה אחת אך לא עם אחד.

פוליטיקה נובעת לעיתים מאינטרסים, דתות ואידאולוגיות, לא מרגש לאומי.

ברור שזה רלוונטי. אם לדוגמא העם הסיני לא יקבל עצמאות, זה ישפיע לרעה על העולם ועל הסינים עצמם, מכיוון שהם עם אותנטי רגשי , ולא סתם אידאולוגיה מלאכותית.

העניין פה זה לא אם זה שקר או אמת, והאם סה קרא בהיסטוריה או לא, אלא העניין הוא אם לקבוצה יש רגש לאומי אותנטי או סתם אידאולוגיה שהם עצמם לא מרגישים באמת חלק ממנה.  לפלסטינים יש רק אידאולוגיה שהם מאמינים בה, באותה מעדה היו יכולים להאמין בקומוניזם או בדתות שונות.

מבחינה רגשית הם עצמם מרגישים ערבים כמו שאר הערבים, עובדה שאין להם שום נרטיבים היסטורים, שקריים או אמיתיים של העם הפלסטיני, מי שרוצה מתבולל בכיף בערביי סוריה, והגיבורים הלאומיים העתיקים שלהם כלל לא גרו ב"פלסטין". חוסר האותנטיות של האידאולגיה הזאתצועק למרחקים.

אין להם אפילו מיתוס מומצא אחד שהם מרגישים באמת קשר רגשי אליו (לדוגמא גם אם צרפת תמציא מחר מיתוס שמרסיי היא בירת צרפת הנצחית ולא פריז, ותשטוף את המוח לילדים בחינוך, זה אולי ייתפוס אידאולוגית, אבל הקשר הרגשי של צרפת לפריס חזק יותר מכל אידאולוגיה. (דוגמא לזה יש בהיסטוריה שצרפת אחרי המהםכה הגדירה צרפתי כמי דמאמין בשיוייון אחווה וחירות,ואילו בצרפת של ווישי הגדירו צאםתי כמי שמאמין שעבודה, משפחה ומולדת. 2 אלו הם אידאולוגיות ולא רגש לאומי, ואין בהן כדי להסביר למה כבאים מסרו את נפשם להציל את כנסיית הנוטרדאם, שלא מייצגת לא את זה ולא את זה).

אתוס לאומי זה לא אידאולוגיה, זה רגש.

יש גם לאומים פוליטיים כמו אוסטרליה וארה"ב

אני לא יודע איך מודדים אותנטיות אבל נראה שהרבה פלישתים מוכנים להתאבד בשביל הפלישתיות שלהם

לגבי רגשות אני נוטה לקבל את דבריהם prima facie כך שאם אם טוענים שהם מרגישים פלסטינים אני מאמין להם גם אם זה תוצר מלאכותי של שטיפת מוח או מה שזה לא יהיה

מעשית הם חותרים לעצמאות ומוכנים להתאבד בשביל זה

בכל־מקרה גם אם זאת הייתה "לאומיות אמיתית" אני הייתי נגד לתת להם מדינה

לגבי אוסטרליה זה באמת שאלה כי ההיסטוריה שלה חדשה ולא ברור עד כמה הם בריטים או אוסטרלים. אבל בארהב,גם אם מחר מדינת ארהב תתפרק, עדיין ישאר עם אמריקאי עם אתוס לאומי, 200 שנות קיומה של ארהב יצרו עם אמיתי ולא רק מדינה. במידה מסויימת זה עם אתני, כי רוב האמריקאים נולדו להורים אמריקאים.

בניגוד לזה, קניה או פלסטינים הם לא עם, אלא מדינה מלאכותית או אידאולוגיה מלאכותית. ארהב זה לא(רק) אידאולוגיה אלא רגש לאומי אותנטי שנוצר במשך ה200 שנה האחרונות (עם שורשים של 400 שנה מאז המתיישבים הראשונים באמריקה).

זה שאדם טוען משהו בשכל, לא אומר שהוא מרגיש כך ברגש.

תפגיש ערבי סורי וערבי פלסטיני ותבחן מנקודת מבט פסיכולוגית את התגובות מהצד.

(כמו הדוגמא שהבאתי לפני, צרפתי ממוצע כיום יומר לך שהוא צרפתי בזה שהוא מאמין בשיווין אחווה וחירות. למרות זאת הכבאים (חלקם אתאיסטים) בפריס מסרו את נפשם תוך סיכון חיים כדי לכבות שריפה בכנסיית הנוטרדאם. מבחינה אידאולוגית אין לזה שום הסבר, כי הרי הכנסייה מייצגת ההפך מחירות אחווה ושיוון. אבל ברגש הלאומי שלהם הם מרגישים שהכנסייה ייצגה תקופה חשובה בתולדות העם הצרפתי).

וחוץ מזה חלק מהפלסטינים עצמם אומרים שהם ערבים ולא פלסטינים. אתה מערבב בין אידאולוגיה לרגש לאומי.

מעשית גם דאעש מתאבדים בשביל מדינה אסלאמית, האם יש בגלל זה "עם מוסלמי"? אדם פועל לא רק מרגש לאומי, אלא מאדאולוגיה או דת. זה לא סיבה להקים מדינה לכל בני דת אחת או בני אידאולוגיה אחת בעולם. ואם עורכי הדין באמת יאמינו שהם עם מחר  ומולדתם אנטרטיקה, תקים להם מדינה באנטרטיקה?

החיים הם לא משחק,ומדינות מקימים רק לעמים אמיתיים, לא לאלו "שמשחקים אותה" עם, מסיבות אידאולוגיות. אי אפשר להשוות בין הכורדים לפלסטינים למשל. הראשונים הם עם עם רגש לאומי אותנטי.

זה שהעולם מטומטם ומקבל כל אידאולוגיה כאומה קיימת, זה לא אשמתי, עם כי יש לזה סיבות רבות למה העולם לקה בטמטום זה ורואה עמים בתור אידאולוגיות (תחליף חילוני של הדת. הלאום במקום להיות משהו רגשי הופך להיות משהו אידאולוגי. ואני לא מדבר פה על עם ישראל שהוא שונה מהותית באתוס הלאומי שלו מכל העמים).

נכון שגם אם היה עם פלבטיני אמיתי אז הייתי נגד מדינה. בסוף הקשר שלנו לארץ גדול פי אינסוף מהקשר שלהם, וכנ"ל אצל הכנענים, שירשנו טת הארץ מהם.

"מדינות מקימים רק לעמים אמיתיים"

=> אין לי בעיה להקים מדינה ללאום "מזוייף" אם זה לא מזיק לאינטרסים שלי

=> אני נגד הקמת מדינות, גם ללאומים "אמיתיים", אם זה נוגד את האינטרסים שלי

אם ירצו בני דת מסוימת להקים מדינה שיהיה להם לבריאות

או אם ייאספו הרבה קומוניסטים וירצו להקים מדינה קומוניסטית קטנה אז שיהיה להם לבריאות, זה לא מעניין אותי

לאומיות כמו שאנחנו מכירים אותה היא המצאה אירופאית מלפני כמה מאות שנים לא יודע למה צריך להתייחס לזה בכזאת רצינות

ממש לא מעניין אותי איך אנשים "מרגישים" והאם הרגשות שלהם הם "אותנטיים" בעיניי אלה עיסוקים מופשטים חסרי משמעות אובייקטיבית

המשמעות היחידה היא שככל שאנשים מאמינים בזה יותר ככה הם פועלים לפי זה והמעשים שלהם באים לידי ביטוי במציאות

זה יהרוס את כל היופי שאותם עמים נותנים לעולם. האם אתה רוצה שלא יהיו יותר צרפתים ואנגלים למשל? זה כמו לומר שבשביל אינטרסים נפוצץ את הירח. תדמיין מה זה,עולם בלי ירח.

האידאולוגיה הלאומית, או בשמה "נשיונאליזם" היא המצאה מודרנית. עמים תמיד היו וגם בימי הביניים הצרפתים התאגדו מסיבות רגשיות כדי לסלק את השלטון האנגלי מצרפת למשל. או המואבים או המצרים וכו וכו'.

ברור שזה מעניין מה הרגש הקולקטיבי של האנשים, זה מה שיוצר ומניע תרבויות, וברוב המקרים גם תנועות פולטיות. תנועה פוליטית שנובעת מרגש לאומי יציבה יותר מאידאולוגיה, וכל אסטרטג של המזרח התיכון חייב לקחת בחשבון שיש כורדים למשל. גם אם לא היו תובעים עצמאות, שהרי המוקדם או במאוחר סה יכול לקרות. רוב התנועות הפולטיות והמלחמות בעולם נוצרו על ידי עמים קיימים, ולא אידאולוגיות. או על ידי דתות מובהקות ולא על ידי עמים מזוייפים שמשחקים אותה עם אבל בסוף לא.

ההשלכות הם שאם היה עם אמיתי פלסטיני, לא היינו מצליחים לדכא את רצונם למדינה, אלא אם כן העם יעבור מהעולם (למשל גם 200 שנה אחרי יהושע, יבין מלך כנען וסיסרא רצו להשתלט עם הארץ מחדש. כי זה עם אמיתי. עד שהם עברו מהעולם או הפכו להיות מיעוט לא חשוב).

ברגע שזה אידאולוגיה, אז כוחה חלש יותר, וכמו שהקומוניזם בסוף נפל, גם זה ייפול בסוף.

אבל האמת שהאידאולוגיה הזאת מתודלקת על ידי הדת המוסלמית (שלא הולכת לשום מקום בעתיד הקרוב) ועל ידי הלאומיות הערבית שבאמת קיימת (שרואה בישראל נטע זר במזרח התיכון). אבל למרות זאת, באיסלאם יש זרמים המכירים בישראל, ואצל הערבים יש היסטוריה של איבה פוליטית בין המדינות (הערבים היו מדינה אחת מקסימום 300 שנה בהיסטוריה) ולכן גם זה יעבור בסוף.

בניגוד לתפיסה התלמודית, אלוקי התנ"ך הוא לא טאטע שמציל את ילדיו מציפורני האנטישמים, אלא א-ל קנא שמעניש אותם קשות כל הזמן. כשרוב העם לא מקיימים מצוות, ההמשך ידוע ומתואר בהרבה מקומות, החל מ"והיה אם שמוע תשמעו" דרך פרשת התוכחה.

ה' מתואר גם כאל קנא וגם כאל חנון ורחום.

עיקר העונשים היו במדבר כשעמוד הענן היה נוכח והנוכחות האלוקית היתה ישירה, וה' אומר "כי לא אעחה בקרבך פן אכלך בדרך" אז במדבר  הסטנדרטים הם קשוחים.

בארץ, ישראל הכעיסו לעיתים מאות שנים לפני ה', ועד שהעונש הגיע לקח הרבה זמן.  וכל כך הרבה פעמים ה' אומר למשה שהוא לא יעניש את ישראל כי הם עמו ולמען שמו. ואם היית קורא יחזקאל אז היית יודע שכתוב במפורש שה' יגאל אותנו לא למענינו אלא למען שמו "לא למענכם אני עושה בית ישראל".

אבל אני לא מבין איזה חטאים עשינו בדורינו, שקלקלו אותנו כל כך,  שהתיקון היחיד שלהם זה מדינה פלסטינית?

שמירת השבת והכשרות, למשל. כנ"ל נרמול התועבות השונות והמשונות.

תינוקות שנשבו.

בעניין העונש לקולקטיב, רק חטאים שמסאבים את התרבות הציבורית כל כך עד שאין תקנה לה אלא שבירתה בגלות, מביאים לגלות. עובדה שבתקופת השופטים 400 שנה עשינו חטאים חמורים הרבה יותר מבית ראשון, ולא גלינו. כי החטא היה של אינדבדואלים ואיש הישר בעיניו יעשה. ברגע שהחטאים הפכו להיות ציבוריים בתקופת הממלכה, אז היתה גלות.

כיום אני לא רואה שום פגם בתרבות הציבורית. כל התועיבות זה סתם אופנה חולפת שתדעך תוך כמה דורות ותעלם. מתחת לשרוליק הצבר מסתתר מוישלה העגלון, (מה שהפכנו להיות במשך 2000 שנות גלות שדכאו את לבבנו הערל והחלישו לצערינו טת כוחותינו) תראה  איך ישראל מוצגת בקרקטורות ברחבי העולם, ותבין מי אנחנו באמת.

אני לא אומר שלא יכולים להיות עונשים לצורך נתינת סטירה לנו שנחזור מהר לאיזון, אבל לא נראה שבירה כל כך גדולה של הפרויקט הציוני, ובטח לא גלות.

חילול היום הקדוש של עם האלוקים. ונסיון לאבד צלם אנוש בתועבות שונות.

אבל זה לא העניין.

ומה לעשות שעם ישראל המשיך לחטוא בכל שנות קיומו עלי אדמה א"י, ואילו ה' המשיך להעניש אותו בפשיטות ובמלחמות, ואז החריב את ממלכת ישראל ואת ממלכת יהודה. גם על מדינת החשמונאים שהוקמה על ידי המקבילה דאז של נוער הגבעות, הקיץ הקץ תוך פחות מ-100 שנה.

והמון מקומות מוזכר שה' לא העניש את ישראל למען שמו. בתורה הרבה, לגבי ירבעם בן יואש. במצור על שומרון וכהנה וכהנה רבות. ובכל יחזקאל.

גם כיום מן הסתם אנו נענשים

נערי הגבעות פועלים כיחידים, והחשמונאים השכילו ליצור אסטרטגיה.

החשמונאים וחז"ל לא דחו את הטוב שבתרבות היוונית והיה להם שם יווני נוסף לעברי, והיו בעד לימוד חכמה יוונית ולשון יוונית, רק ללא כפיפת קומה יהודית.

אתה חוזר על אותם שטויות של השמאל שמברבר הבלים כבר שנים.

חברתי

בגלות "או אז ייכנע לבבם הערל ואז ירצו את עוונם".

חורבן שילה גרם לעם לחזור התשובה שלימה שלא היתה בתקופת השופטים "ויהי מקץ 20 שנה וינהו כל ישראל אחרי ה'. ויסירו את כל אלוהי הנכר אשר בקרבם".

אני לא חושב שהבעיות בדורינו מצריכים משבר כזה גדול כמו מדינה פלסטינית כדי להחזיר אותנו למקום. בסוף השמאל הפרוגרסיבי הולכים וכלים, והזרם המסורתי הולכים וגדלים.

המפלגה בראשותו של מזהה התהליכים צוברת תאוצה:

סקר מנדטים דרמטי: הדמוקרטים מזנקת לשיא, בן גביר מתרסק | עכשיו 14

אז כן, תמיד אפשר לפתח תיאוריות על תיקון החברה, להוסיף על זה ממד מיסטי ("הקללות הן ברכות מאוד נעלות"), מה שדי סותר את הנאמר בתורה. 

"או אז ייכנע לבבם הערל ואז ירצו את עוונם"

"כי נרצה עוונה, כי לקחה מיד ה' כפליים בכל חטאותיה"

"ראו עתה כי אני אני הוא, אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא"

"בעוון בצעו הכתיהו הסתר וקצוף וילך שובב בדרכי ליבו, דרכיו ראיתי וארפאהו"

"ויכנעו כל יהודה ויאמרו ה' צדיק"

"ויביאו את מנשה המלך בנחשתים. ויכנע ליבו וישב אל ה' , וישיבהו ירושלימה".

ועוד, ועוד, ועוד

מציע לך לקרוא תנ"ך

ליבינו עד שנחזור בתשובה.

"וידעת כי כאשרייסר איש את בנו ה' אלוקיך מייסרך"

"ה' המוליכך במדבר הזה, למען ענותך, ולמען נסותך, להיטיבך באחריתך"

"מי ייתן והיה לבבם זה ליראה אותי למען ייטב להם ולבניהם לעולם".

"או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עוונם"

החורבן לא היה עונש ליחידים אלא חורבן לאומי. היחידים נהנו ועשו חיים בבבל, ולא רצו לחזור עם זרובבל. ירמיהו שולח לגולה "כה אמר ה', בנו בתים וישבו, ונטעו גנות ואכלו את פרותיהם. וקחו נשים והולידו בנים. ורבו ואל תמעטו. והתפללו בשלום העיר אשר הבאתיכם שמה כי בשלומה יהיה לכם שלום. כי כה אמר ה מקץ שבעים שנה והשיבותי אתכם אל אדמתכם".

התורה אומרת במפורש שהחורבן הקולקטיבי הוא המטהר את ישראל מחטאיהם ובמחיר של דיכוי כוחות החיים שלנו בגלות, נכנע לבבינו, כמו הקרנות לחולי סרטן. "והשימותי אני את הארץ. אז תרצה הארץ את שבתותיה, כל ימי הושמה ואתם בארץ אויביכם. אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה. כל ימי הושמה תשבות, את אשר לא שבתה בשבתיכם עליה. והנשארים בכם והבאתי מורך בלבבם ורדף אותם קול עלה נידף...או אז ייכנע לבבם הערל ואז ירצו את עוונם"

"דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי נרצה עוונה כי מלאה צבאה, כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאותיה".

אם הגלות היא כדי להראות לנו כמה חטאנו, אז אפשר להעניש את ישראל על אדמתם, בדבר בחרב וברעב ובחליים רעים, אין צורך לעשות חילול ה' ולהגלות את ישראל. עובדה גם שהעונשים על אדמתינו לא הועילו, והגלות כן הועילה, ראה האמנה שכרת עזרא.

זה השגיאה האמיתית של הימין הקיצוני שכולנו סובלים בגלל זה.

יש אנשים שחיים עם גידול סרטני חיים ארוכים ולפעמים הגידול מצטמצם עד שהוא נעלם .

אני גר בירושלים, די ברור לי תוך כמה שניות אצטרך לרדת למקלט כשמשגרי רקטות יוצבו במזרח העיר.

הרבה דורשים לעצמם כעת בקמפיין כי הם חושבים שהקהל שלהם רוצה שינוי לכיוון שלהם עם ההתנהלות בביטחון.

מעורר מחשבה אודות התפיסה הציבורית אודות ההצלחה הביטחונית בממשלת הימין על מלא...

פעם הנושא הכלכלי היה במרכז הבחירות, עכשיו זה הביטחון

ברור שהמלחמה השפיע על הציפיות שלנו מההתנהלות הביטחונית,

אבל לא ראיתי את הליכוד מבטיח שכץ יהיה שר הביטחון הבא.

ואני בטוח שעוד מעט נתניהו יכריז שתיק הבטחון ישאר בליכוד

זו או אחרת את שר הביטחון.

אתה יודע מה?

ההצעה שלך תלמד קצת יותר את ההבנה של הפוליטיקאים בתפיסות הציבור, בוא נראה, אם הליכוד יגיד שהם רוצים שכץ ימשיך כשר ביטחון, כנראה הם חושבים שהציבור תומך בהתנהלות הביטחונית.

אם הם לא יגידו מילה על היכן שר הביטחון יהיה, כנראה שהם חושבים שהציבור נגד ההתנהלות כעת.

אם הם יגידו באופן כללי שהם רוצים את השר אצלם, אז פחות וודאי אבל נוטה להבנה של תמיכה.

אבל אם המועמדות האחרות לקואליציה ידרשו את כל העולם ואשתו, כמו בסיבוב הקודם, הוא יאלץ למסור את המשרד הזה לאיזנקוט כדי להקים ממשלה, לא ממשלת חלומות, ולא ימין מלא.

לא ראיתי אפילו אמירה כזו הפעם

בדגש על בן גביר, הוא חבר לטלי גוטליב כדי ליצור מכפיל כח, אבל הציבור לא קונה, ואפילו בורח ממנו. בסקר עדכני הוא עומד על 6 מנדטים, וזה אומר שהיא מבריחה 2 מנדטים לפחות.

אם בן גביר חפץ חיים פוליטיים הוא צריך לחזור להיות שחקן קבוצתי בתוך גוש הימין, אחרת הוא ימחק.

אבל לא ראיתי הבטחה כשלעצמה

הוא אומר בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. מצד אחד לדבריו גודל הגוש קובע, והמטרה להגיע יחד ל- 61 מנדטים לפחות, ומצד שני הוא נוטל לעצמו את עור הדוב למפרע, כאילו ה- 61 מנדטים העתידיים הם כולם שלו.

בס"ד

איתמר הבין שנתניהו בדרך להקים ממשלה עם אייזנקוט. הוא שומע את התדרוכים, ולא מאמין להכחשות. לכן הוא בא ומתחיל להכין את הקרקע לרגע שהתניהו יזרוק אותו.

אם זה יקרה, בכנסת הבאה הוא יהיה אופוזיציה לוחמנית לממשלת אייזנקוט-נתניהו, והתוכניות אותן הוא הציג אתמול יהיו הבסיס לכל זה.

גם הוא יכול, למעשה כל אחד יכול. לכן הוא מכין את המשבר הפוליטי הראשון עוד לפני הבחירות. זה האירוע.

לגבי ממשלה עם איזנקוט, לפי כל הסקרים הם מביאים במצטבר, 50 מנדטים פלוס מינוס, ומשכך, הם זקוקים לעוד 11 מנדטים לפחות כדי להקים ממשלה, וזה לא ריאלי.

לגבי אופוזיציה בכנסת, היא טובה בקריאות ביניים. הרפורמה המשפטית נבלמה בגלל הפגנות רחוב, ומיליארדים שנשפכו על זה בכל מקום.

בכל הכבוד לבן גביר, מיליארדים אין לו.

נראה בעיני שבמקום להערך לממשלת חלומות ימנית, ללא קלקולים, הוא נערך להטריל את הכנסת הבאה. אין לי אלא לאחל לו הצלחה.

נראה שבן גביר מכוון לנהל את ענייני המדינה, והיריב שלו הוא נתניהו, ולא השמאל.

יריבים נוספים שלו הם כל שותפיו הקואליציניים בממשלה היוצאת: דרעי, סמוטריץ', גולדקנופף, וגפני.

אף אחד מהם לא יצטער אם את הכנסת הבאה הוא יטריל מספסלי האופוזיציה.

לכן אני מעדיף אותו ממגלומנים חיים בסרט כמו בן גביר, פייגלין ווינטר. כל אחד מהם יותר קרקרן וחי בסרט מהשני

בלי צבא שמגן, ההתיישבות לא תצליח להגן על עצמה

הפוך יכול לקרות, הצבא יכול לתפוס שטח ולהגן עליו בלי התיישבות

שאלתי ג'מיני AI:

בצפון השומרון הייתה התנתקות, באחרונה היא בוטלה. עד לביטולה של ההתנתקות איך זה היה מבחינת אירגוני טרור והמאבק בהם בצפון השומרון בהשוואה לשאר שטחי יו"ש?

וזה מה שהוא ענה:

מבחינת התפתחות התשתיות של ארגוני הטרור ואופן המאבק בהם, צפון השומרון (גזרת ג'נין וטולכרם) הפך במהלך השנים שלאחר התנתקות 2005 לאחד האזורים המורכבים והמתוחים ביותר ביהודה ושומרון, והציג מאפיינים שונים מחלקים אחרים באזור (כמו יהודה או דרום השומרון).

1. התחזקות ארגוני הטרור והקמת "גדודי הטרור"

* ואקום אזרחי וביטחוני: הפינוי של ארבעת היישובים (חומש, שא-נור, גנים וכדים) ויציאת הנוכחות האזרחית הישראלית מהאזור יצרו רצף טריטוריאלי פלסטיני נרחב. אף שצה"ל והשב"כ שמרו על חופש פעולה מבצעי ולא נסוגו מבחינה צבאית כפי שקרה ברצועת עזה, היעדר התיישבות וצירי תנועה אזרחיים ישראליים יומיים צמצם את הנוכחות הקבועה של כוחות אבטחה בשטח.

* התבססות תשתיות מקומיות: בגזרה זו, בפרט במחנה הפליטים ג'נין ובטולכרם, קמו להתארגנויות טרור מקומיות ("גדודי ג'נין", גדודי חללי אל-אקצא וג'יהאד איסלאמי) יכולות עצמאיות גבוהות יותר בהשוואה לאזורים כמו חברון או גוש עציון. הארגונים הצליחו לגייס פעילים רבים, לאגור אמצעי לחימה, לייצר מטעני חבלה רבי-עוצמה ולהקים מערכי תצפית.

2. אופי הלחימה והמאבק בטרור

* מעוזי לחימה ומטענים: בשונה מאזורים אחרים ביו"ש שבהם הטרור התבטא בעיקר בפיגועי יחידים (דקירה, דריסה) או חוליות ירי נקודתיות על צירים, בצפון השומרון התפתחה דפוס לחימה מורכב המזכיר לעיתים לחימה בשטח בנוי מאתגר. צה"ל נתקל בשימוש נרחב במטעני גחון שהוטמנו מתחת לכבישים, ירי מסיבי לעבר כוחות נכנסים ושימוש בבתים ממולכדים.

* ניסיונות ייצור רקטי: צפון השומרון היה האזור היחיד ביהודה ושומרון שבו נרשמו ניסיונות חוזרים ונשנים (בעיקר בשנים 2023–2024) לייצר ולשגר רקטות פרימיטיביות לעבר יישובים ישראליים בגלבוע ובאזור התעשייה שח"ק.

3. משוואת חופש הפעולה המבצעי

* הסלמה באמצעים הצבאיים: ככל שגברה התנגדות החמושים בכניסות לכפרים ולמחנות הפליטים בצפון השומרון, נדרש צה"ל להפעיל אמצעים שלא היו בשימוש יומי בשאר שטחי יהודה ושומרון. זה כלל שימוש נרחב בדחפורי D9 לפתיחת צירים וממולכדים, סיכולים ממוקדים מהאוויר באמצעות כטב"מים ומסוקי קרב, ומבצעים חטיבתיים ממושכים הנמשכים מספר ימים (כדוגמת מבצע "בית וגן" ב-2023 ומבצעים נרחבים לאחר מכן).

* היחלשות הרשות הפלסטינית: מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית איבדו כמעט לחלוטין את אחיזתם באזור ג'נין וטולכרם בהשוואה לערים כמו שכם, רמאללה או חברון, מה שהותיר חלל שנכנסו אליו חמאס והג'יהאד האיסלאמי במימון איראני.

השוואה לשאר שטחי יהודה ושומרון

| מאפיין | צפון השומרון (עד ביטול החוק) | שאר שטחי יהודה ושומרון |

|---|---|---|

| רצף טריטוריאלי פלסטיני | נרחב מאוד, ללא נקודות התיישבות ישראלית במרחב ג'נין. | מקוטע, משולב בנוכחות אזרחית וצירי תנועה ישראליים יומיים. |

| דפוס איום מרכזי | מטעני חבלה כבדים, ירי מאורגן, ניסיונות רקטיים. | פיגועי ירי בצירים, פיגועי דקירה/דריסה וחוליות מקומיות. |

| משמעת ומשלח של הרש"פ | אובדן שליטה קמעונאי של מנגנוני הביטחון. | שליטה יחסית גבוהה יותר של מנגנוני הרשות. |

| שימוש באמצעים אוויריים וצמ"ה | תדיר ויומיומי במבצעים מיוחדים. | ממוקד ונדיר יחסית, בהתאם לאירועים נקודתיים. |

לאחר ביטול צו איסור השהייה והסרת מגבלות ההתנתקות בצפון השומרון, החל צה"ל בשינוי התפיסה המבצעית במרחב במטרה להדק את האחיזה הביטחונית ולסכל את תשתיות הטרור שהתבססו באזור לאורך השנים.

ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון

הסרטון מציג את הדיווח על ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון על ידי אלוף פיקוד המרכז, המהווה את השלב המבצעי הסופי בביטול חוק ההתנתקות באזור.

עד לביטול ההתנתקות בצפון השומרון (תיקון החוק ב-2023 ויישומו המלא ב-2024–2026) האזור הזה היה שונה משאר יהודה ושומרון בעיקר בגלל הוואקום שנוצר בנקודות הספציפיות שפונו, לא בגלל נסיגה מלאה כמו בעזה.

ב-2005 פונו ארבעת היישובים חומש, שא-נור, גנים וכדים, וכן בסיסים צבאיים (בהם מחנה סנור/גבע, שפונה סופית ב-2006). החוק אסר על שהיית ישראלים אזרחים באזורים האלה. צה"ל לא יצא מכל צפון השומרון – הוא המשיך לפעול בכל יו"ש, כולל פשיטות לשטחי A כמו ג'נין – אבל בנקודות שפונו לא הייתה נוכחות אזרחית יהודית קבועה ולא היו בסיסים קבועים כמו קודם. ניסיון להקים מחדש את מחנה סנור ב-2006 נחסם מסיבות משפטיות כי זה סתר את החלטת ההתנתקות.

מה קרה בפועל מבחינת טרור

ג'נין והסביבה (מחנה הפליטים, טולכרם והמשולש שכם–ג'נין–טולכרם) הפכו למוקד הטרור הבולט ביותר ביו"ש בשנים שלאחר מכן, במיוחד משנות ה-2010 המאוחרות ועד אחרי 7 באוקטובר.

הג'יהאד האסלאמי ("גדוד ג'נין"), חמאס וקבוצות מקומיות בנו שם תשתיות מאורגנות יותר: חמושים שפועלים בגלוי, ייצור מטענים ומטעני צד, ניסיונות רקטות, ושיתופי פעולה בין ארגונים. הרשות הפלסטינית איבדה שליטה מעשית באזורים האלה.

ג'נין הוגדרה לא פעם כ"מייצאת הטרור מספר אחת" – עשרות פיגועי ירי שיצאו מהמרחב, ומחבלים שיצאו משם לפיגועים בתוך ישראל (בני ברק, תל אביב, אלעד ועוד). גם ישיבת חומש, שפעלה באופן לא רשמי במקום שפונה, הייתה יעד לפיגועים (למשל רצח יהודה דימנטמן ב-2021).

אבי דיכטר, שהיה ראש השב"כ ערב ההתנתקות, התריע מראש שנסיגה מצפון השומרון עלולה להפוך את האזור ל"עזה" מבחינת טרור. מקורות ביטחוניים ופרשנים תיארו את האזור כ"ארץ הג'יהאד" או "חור שחור" יחסית.

חשוב לציין שג'נין הייתה מוקד טרור גם לפני 2005 (פיגוע מלון פארק בנתניה ב-2002 יצא משם). ההתנתקות לא יצרה את הבעיה מאפס, אבל הוואקום בנקודות שפונו הקל על התבססות תשתיות ועל חופש תנועה יחסי לחמושים באזור ספציפי שקרוב לקו התפר ולערים ישראליות (עפולה, חדרה, נתניה).

השוואה לשאר יו"ש

בשאר יהודה ושומרון (שכם, חברון, רמאללה, גוש עציון וכו') גם היה טרור משמעותי – שכם היא מוקד מרכזי נוסף – אבל בצפון השומרון בלט יותר חופש הפעולה של החמושים ופחות נוכחות ישראלית קבועה "על הקרקע" באותן גבעות שפונו.

באזורים עם התיישבות יהודית צפופה יותר יש בדרך כלל:

יותר מוצבים וכוחות קבועים סביב היישובים והכבישים.

יותר מודיעין מתושבים וחיכוך יומיומי שמחייב נוכחות.

פחות "שטח מת" שבו ארגונים יכולים להתארגן בגלוי יחסית.

המאבק עצמו נמשך בכל יו"ש באותם כלים: פשיטות, מעצרים, הריסת בתי מחבלים וסיכולים. ההבדל היה שצפון השומרון דרש מבצעים גדולים וממושכים יותר (כמו "בית וגן" ב-2023 ומבצעים מאוחרים יותר) כי התשתיות שם התבססו חזק יותר. אחרי 7 באוקטובר החשש מ"אוקטובר 7 מצפון" או "מיני-עזה" באזור הזה גבר בגלל הקרבה הגיאוגרפית.

בקצרה: עד הביטול האזור לא היה "מנותק" כמו עזה, אבל הנקודות שפונו יצרו חלל שארגוני הטרור ניצלו, והפכו את צפון השומרון למוקד הבעייתי ביותר ביו"ש בשנים האחרונות שלפני החזרה. הביטול והחזרת יישובים ובסיסים נועדו בין היתר לסגור את החלל הזה.

רוב הטרור שהוא מדבר עליו זה לפני ההתנתקות

ואופן אבסורדי ההתנתקות הורידה את הטרור בג'נין.

אחרי ההתנתקות,

שכם וחברון היו הרבה יותר בעיתיות מאשר ג'נין

"מודל ג'נין" עם התיאטרון של של זביידי וכו'

וגם, שחזר הטרור לג'נין, כמות הצבא שהוקצה לטובת המקום היה קטן משמעותית מאשר מה שהיה קיים סביב ערים אחרות

יחד עם החברים שלו בבג"ץ

אם היה רוצה, היה פועל לעשות את זה

אחרי 7/10 היתה לו הזדמנות פז

גב של רוב העם (גם השמאל תמך בלהעיף את העזתים מכאן)

לגיטמציה בין לאומית

אבל הוא בחר במלחמה אבודה מראש (לך תוציא חמאסניקים מתוך אוכלוסיה. מחט בערימת שחת)

בשביל לרצות את ה"ימין על מלא"

והם התרצו (טעות גדולה שלהם)

(לא המדברת)

זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.

הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית

תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?

חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.

ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.

שועלים מחבלים בכרם המולדת: חובת השעה

השבר של השביעי באוקטובר מעניק משמעות מצמררת למילים: "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים... מְחַבְּלִים כְּרָמִים". האסון הלאומי הוא תולדה של שילוב קטלני בין אויב אכזרי מבחוץ לכרסום הרסני מבפנים:

• ערעור הלכידות: פועלם של גופים כגון "כוח קפלן" ו"אחים לנשק" עודד סרבנות, פגע בחוסן המנטלי והקרין חולשה החוצה. כדברי חז"ל על עקבות משיחא – "הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת".

• עלילות האנרכיסטים: תאים קיצוניים מפיצים עלילות כזב המאשימות את לוחמי צה"ל בהרג אזרחים, ובכך משרתים ישירות את תעמולת האויב.

• ניצול הפירוד: חמאס זיהה במדויק את נקודת השבר הפנימית והלם בעוצמה, כמימוש האזהרה: "כְּשֻׁעָלִים בַּחֳרָבוֹת, נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ".

•  הניצחון מחייב את הרחקת השועלים מבית.

הקביעה המקראית "מַהֵרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ" מבהירה כי הסכנה הגדולה ביותר צומחת מתוכנו. כדי לקום מהחורבן, חובה עלינו להוקיע, לנטרל ולהיפטר לחלוטין מכוחות הפירוד וההרס העצמי. רק ניקוי יסודי של כרם המולדת מאותם שועלים, לצד אמונת ברזל, ימוטט את אויבינו מבחוץ ויוביל לגאולה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".

אני מודה שעד עכשיו לא האמנתי שבשורות הצבא יש לנו אוכלוסיה כזו אני אפילו מפחד לומר את השם זה מפחיד היום נפל לי האסימון והענין הוא שמאוד קשה לעלות על אנשים מהסוג הזה זו האמת שלי

הם רק קיימים כדי לדפוק את הימין ובמקרה את בן גביר?

בס"ד

גם את הודעות המעקב אחרי מספר ההרוגים הם החלו עוד לפני כניסתו לתפקיד.

הקמפיין שלהם בעד הערבים בהרבה מישורים התחיל הרבה לפני. ספציפית פה הם עשו קמפיין נגד בן גביר (קצת בצדק) במקום למשל קמפיין לעודד את האנשים שלהם לא לשטוף את הרצפה ולשרוף את המצלמות לפני שבאה משטרה.

מתי השבכ נכנס לתמונה?

השבכ

בס"ד

ההודעות אלו יוצאות בכל פעם שיש רצח בחברה הערבית. מי שעקב אחרי ההודעות האלו שיוצאות לתקשורת ראה לאט לאט את האחוזים עולים לעומת אותו יום אשתקד, מה שהצביע על עלייה בהיקף התופעה. אלא שפתאום לאחרונה יש היפוך במגמה ואנחנו פתאום רואים בהודעות האלו ירידה בהשוואה לשנה שעברה. כשמנסים לשים אצבע איפה מונח השינוי, אז זה מקביל לכניסת השב"כ לנושא.

אם כי בסך הכל לטענתך יש פה חודשיים וחצי, כדאי לראות קצת יותר זמן, מה עוד שמניח שההשפעה של הכנסת השבכ לוקחת יותר מיום כך שצריך להפחית מתוך החודשיים וחצי זמן מה.