שמישהו יביא לי שירים חדשים חרשתי על הכל.
תביאו לועזי בבקשה, ולא לשים לינקים או מוטמע.
שמות בלבד! תודה.
מומלצים שלכם כמובן
שמישהו יביא לי שירים חדשים חרשתי על הכל.
תביאו לועזי בבקשה, ולא לשים לינקים או מוטמע.
שמות בלבד! תודה.
מומלצים שלכם כמובן
אה זה אתה..
טוב אז לא פלא שהבאת עברי 😌
יום אחד תהיה מעריץ של שירים לועזיים ואני לא אפסיק לצחוק ..
Revelations In The Moments
Calum Scott - Dancing On My Own
וגם- Lewis Capaldi - Someone You Loved
של הזמר האמריקאי יעקב שוואקי.
רוב מניין ובניין של מילות השיר באנגלית, הזמר אמריקאי ולא מחזיק באזרחות ישראלית.
הוא אף פעם לא מספיק איכותי בשבילי.
שוואקי, יש לו שירים יפים לא אשקר. אבל זה כמו הנשנוש של לפני הארוחה.. זה אף פעם לא מספק אותי.
בעיקר כי אין סיבה להחזיק אזרחות ישראלית אם אתה לא גר כאן, זה סתם כאב ראש. תאר לך שאתה מגיע בגיל 20 לביקור אצל סבא וסבתא, ועוצרים אותך בנתב״ג כי עברת על חוק שירות ביטחון חובה. וזאת דוגמה אחת לכאב הראש שאזרחות ישראלית עושה לתושבי חוץ.
בניגוד לאזרחויות אחרות, אזרחות ישראלית תינתן לך בערך בשנייה הראשונה שתרצה אותה שוב, אם אתה יהודי כמובן. כך שאין מבחינתך סיכון בוויתור על האזרחות.
אם תוותר על אזרחות אמריקאית או של הרבה מאוד מדינות אחרות, לא תוכל לקבל אותה בחזרה (או לפחות לא בקלות)
עבר עריכה על ידי אחו בתאריך כ"ז בטבת תשפ"ה 20:29
עבר עריכה על ידי אחו בתאריך כ"ז בטבת תשפ"ה 20:28
עולים לי מיליון שירים לראש אבל אני לא זוכר את השמות שלהם
מבחר השירים המוזרים שאני יחסית אוהב
רוק:
Serj Tankian - Empty Walls
System of a Down - Lonely Day
Aleš Brichta - Barák na vodstřel, V uniformě lokaje
Omega - Gyöngyhajú lány, Éjszakai országút
SKORPIÓ - Így szólt hozzám a dédapám
Neutral Milk Hotel - In the Aeroplane Over the Sea
מטאל:
Children of Bodom - Lake Bodom, Angels Don't Kill
ראפ:
Tupac - הכל בערך
Eminem - Stan (יש שירת נשים ב־refrain)
Coolio - Gangsta's Paradise
בונוס (יפנית אלטרנטיבי, שירת בנות)
地味な色
ある喫茶
次回に
ゲームオーバー
サイン (יש שניים, זה החום)
ギャンブル
進行する闇
(של mei ehara)
אם כי מעולם לא הייתי אדם של רוק.
גם ראפ זה לא ממש הקטע שלי.. אבל תלוי מה.
מאז שהייתי קטן אני בנאדם של פופ.. ולאחרונה יותר מתחבר ל"Pop Ballads"
אבל לא הצעתי לך כי זה סוג של הגבול שלי שאני מעדיפה לחטוא לעצמי (אם וכשיש לי נפילות)
הייתי שומעת בעיקר בנות בכל מקרה...
מזרחית נמאס לך?
זה היה צפוי שתאהבי כמוני 🙂
אמ.. לחטוא לעצמך? למה זה חטא? ..
ואו.. לא להאמין שגם אני עד לפני .. אני לא זוכר נראה לי שנתיים? שאלתי על שיר כלשהו ששמעתי באיזה סרט
וכאב לי כי ממש אהבתי אותו אבל זה היה של זמרת שראיתי בעבר (לא במציאות, בסרטון) ולא רציתי לשמוע .. איך נפלו גיבורים.
מזרחית.. אממ.. כן, כן האמת שנמאס לי.
ניסיתי שוב לשמוע אייל גולן לפני כמה ימים.. זה לא עשה לי את זה כבר..
(יכול להיות שפשוט אני לא מכיר את השירים החדשים, אני מכיר רק ישנים.. אז אולי תחדשי לי משהו חח)
אני מעדיף את השירים השקטים האלה.. עם הרגש.. בלועזי.
שהזמר יותר דומיננטי מהמנגינה..
הרמוניהלמה? ממ השירים האלה ממלאים אותך באמונה? מיישרים לך תראש? צנועים? אי אפשר לשים את כל השירים תחת אותה קטגוריה וזה מאד אישי אני יודעת... אבל לא נראה לי חיובי שאני אסייע בזה. מה שתשמע תשמע.
זה בסדר
אני גם בדיוק חשבתי לעצמי שזה עוד תחום שכבר התמודדתי בו מול היצר הרע ועכשיו הגיע round 2!
ככה זה...
אתה יכול להכנס ליוטיוב ממצב אורח, לחפש שיר שאתה אוהב ואז הוא יציע לך עוד באותו סגנון
לרוב השירים צנועים.. ו.. יש בהם משהו שתורם לנפש זה ברור..
משיכה לתורה זה בטח לא תורם..
אם שואלים אותי.. לפעמיים צריך לזרוק ליצר איזה עצם בכדי שהניסיון לא יהיה קשה מידי כשהוא מצטבר.
אבל יכול להיות שזה תקף רק לגבי.. יש אנשים שעדיף שלא יפתחו את הפתח..
בינתיים מצאתי פלייליסט ושיר אחד שתפס אותי.. Blake Rose - Gone , שיר מלפני 8 שנים שלא הכרתי בכלל.
זו האופציה הכי טובה למצוא שירים מאותו סגנון.
צודק לגמרי

אולי זה יותר מתאים ל"נבל ברשות התורה", עוד לא החלטתי...
יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם.
כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.
כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.
אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו?
לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח
אז כן
בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי
זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא.
רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.
רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי 
מפרגנת להם
עבודה קשה
אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל
כשזה מתאים
למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים
מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר
כדי לפרנס מקומיים
מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)
לא כי אני מרגיש אחריות כלכלית עליהם, אלא כי זו עבודה שוחקת, עם בוס מעצבן והרבה לחץ מסביב, וזה שלב בחיים בדר"כ, וזה משמח אותם מאוד, ולא דורש ממני הרבה.
אני גם לא יוצא למסעדות אז זה בעיקר בחתונות.
בחתונות אם דאגו לי במיוחד.
לשליחים לא
במסעדות כן (מקומות עם הגשה לשולחן)
אישית חשוב לי שלא יצא סטיגמה על דוסים (או יותר נכון דוסיות) שהם קמצנים.
פיצריות ציפס וכו אז לא.
שליחים לא יצא לי.

פתית שלגאחרונהמחפשת אנשים שגדלו עם הורים עם פוסט טראומה/ פוסט טראומה מורכבת.
אם יש כאן בפורום, יעזור לי מאוד מענה לכמה שאלות.
תודה!
לא הייתי עושה היום כ ל ו ם בבית! ממש! עונג רצוף, הכוזרי, דעת תבונות, רמח"ל, מהר"ל (אם אי י
טועה, אין לי זמן כרגע לבדוק) - תוך השוואה לאפלטון, אריסטו ועוד - חכמה צרופה. נפלא.
אפילו תוך גדי
הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!
לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה
זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא
כאן, ליד הכיור, השיש....
השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני
אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך, לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות
עם דעת וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי, Young man.......
א
אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים
במסגרת תורנית איזושהי, אז בלי לשמוע משהו תורני, אני
מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ.
הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי
ודומיו - יותר. הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!
ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים
ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....
אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים
לציבור של בעלי תשובה, או אנשים
שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,
מלאי מחשבה, משהו!!
א גיט ווך!
לילמנוחה!
הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום...
אין לי את האפשרות. אבל נהנתי מאד
שלא אכשיל מישהו חס ושלום
בהחלט היתה משכיחה לי את האבל.
אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?
זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....
הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.
שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:
אנחנו לא שופטים אף אחד.
מדהים. תודה!
תודה!!!
אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא
מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש
ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!
לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.
את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)
באמת קומה שניה, כי השיעורים
הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)
פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת
מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה
מופלא, כמה עמוק.....
מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.
אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים
המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)
להשפיע יותר.
עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא
פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו
מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם
שמרו מצוות).
ואולי אני טועה.
זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...
מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו.
הרב אורי שרקי
הרב מיכאל אברהם
הרב אליהו זיני
הרב שמואל אליהו
הרב גיא אלאלוף
יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.
הרב יגאל לוינשטיין
הרב שניאור אשכנזי
הרב צבי בן פורת
הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)
כשיהיה זמן סוף סוף....
שיעורים על מצבי נפש - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"
הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה
וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.
ממליץ עליהם חח
כדאי לשמוע
אם צרכי הילד מסופקים לו, בעיקר רגשית, הוא יהיה מאושר.
אז אני לא חושב שיש סטטיסטיקה קבועה.
אם הייתי צריך לנחש בכוח אז הייתי אומר או שזה דינמי ומשתנה כל הזמן בין המגזרים או שזה פחות או יותר אותו יחס של מאושרים/לא מאושרים אצל כל המגזרים (היהודים כמובן...)
השאלה הגדולה היא לאיפה הילד הזה הלך ברגע שהתבגרנו.
האם יש סביבה שמשמרת כמה שיותר את הילד בתוכנו גם כשהתבגרנו?
אבל לדעתי יש 2 מגזרים שעל פניו הרוב נשארים בהם: חילוני וחרדי
החילוני- כי זה לא באמת מגזר, זה פשוט חופש מוחלט אז הכל נכנס בקטגוריה, גם להיות חילוני ולשמור שבת, נניח.
והחרדי- כי זה חינוך נוקשה וקהילתיות חזקה שקשה לצאת ממנו. ולכן יש רוב שנשאר.
כמו תמיד, הדשא של השכן ירוק יותר
ונראה לי שמכיוון שהמגזר הדתי תמיד באמצע והמינון של החופש והתורה משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה וממקום למקום, קל לצאת ממנו לכל כיוון..
לילדים, אני חושבת שילדות מאושרת תלויה בהורים ובסביבה האנושית, לא קשור לרמה דתית או למגזר כלשהו. הדרך שההורים והסביבה מתווכים לילד את העולם וגם את המחויבויות שלו, היא זו שמשפיעה הכי הרבה על השמחה הפנימית.
לדוגמה, ילדה בגן משחקים. אפשר להיות הורה קשוח שלא מרשה לעלות על מתקנים גבוהים יותר, ואפשר להיות הורה קשוח שלא מאפשר מבחינת צניעות לנסות כל מיני פעלולים, ואפשר להיות הורה מאפשר שפשוט מוודא שהילדה בטוחה ושטוב לה, ושמתאפשר לה לנסות כל מה שהיא רוצה בגן משחקים. זה הכל