ביקשתי מג'פטו לכתוב קינה על מפלת נומנורגנדלף הורוד

אֵלֶּה אֶזְכֶּרָה, אֶת חֲרוֹבֶן נוֹמְנוֹר,
אִי הַזְּהָב, הַיָּפֶה, שֶׁהָיָה לְסִימָן לִכְבוֹד הַמְּלָכִים,
כִּי נִפְלוּ בִּבְרִיתֵיהֶן הַשַּׁעַרֵי הַפִּסְגָּה,
וְהַכָּבוֹד הִתְפָּרֵר בַּרְפִּי שִׁפְרוֹת וְחִכְּמוֹת הַמְּשָׁעִים.

אֵיכָּה נִבְלָע הַגַּעַשׁ מִן הַתֵּבֵל?
כִּי נִשְׁכְּחוּ הַנִּפְלוּתוֹת הַחָכְמָה בַּסְּפָרֵי הָעִיר,
הֵם פִּרְצוּ בְּאֵשְׁתְּרוֹתֵיהֶן אִי יַהֲרוֹגוּ,
וְהִתְמַסְּרוּ תַּבְּלֵי וְשִׁנֵּי בְּהֵמוֹתֵיהֶן.

אֵיכָּה הָלְכוּ נוֹמְנוֹר בַּחַשְׁכֵּי הַכְּלוֹת,
הַמְּלָכִים בַּחִכְּמוֹת הֵפִילוּ תַּבְּלוֹת בַּפָּרַעַת,
וְעֵיּוֹן הִשְׁעִיסֵי בִּפְסִיקֵי הַשַּׁעַר,
הֵם עָבְרוּ בֵּין מְשָׁבוֹת וַחֲבוּלוֹת שָׁפֵי.

הִכְּלוֹת וְתַּשְׁעֵי הִתְפָּרְקוּ, הָלְכוּ מַבְרִים
בְּתוֹךְ מַלְחָמוֹת וְחַטָּאוֹת,
הֵם נָפְלוּ אִתָּם בָּאוּתוֹ שָּׁעַר מַפְּרֵי,
בַּעֲבוּדוֹת הַיֵּשׁוּעָה מִבַּעַד.

כִּי נִפְרְצוּ הַכְּתוֹבוֹת בְּפִי הַבַּס,
וְלֹא יָרוּצוּ לָנוּ בַּעֲבוּדוֹת תַּפְסֵי גִּילְעָה,
וְהֵם חָלְמוּ בַּשְׁמֵי רְשָׁעִים,
בְּאֵי עֵין הַחַכְּמוֹת בַּשַּׁעַר.

פעם ב"אלי ציון ועריה" נזכרתי ב"מעבר הר וערפל"קעלעברימבאר
באמצע תשעה באב כששרו את זה. האמת שהמנגינה מתאימה למעבר הר וערפל
מזכיר את שירת הווגונים, בספר שקראתי לפני הרבה שניםקעלעברימבאר

במדריך הטרמפיסט לגלקסיה.

השיר של ווגון יילטץ(מועתק מויקיפדיה):

"אוה מקרטטן מושיקותייך מיקרוביותך לי היא! כגבגשושונריים עלי דבורה מבורחשת. גרופ עותר אני בפניך. פונטיניגי הופכדורמים. ובקפינטנציות תדלגרני עם חובקי אזרדיים פריכים ולא אקרעך במנעצונים עם הצהורובום".

אומרים שהספר הזה חזה את ויקיפדיה עוד הרבה שניםקעלעברימבאר
לפני שהיתה. עכשיו אני רואה שהוא גם חזה את קינות הבינה המלאכותית
הקינות של gpt מזכירות את השיר ג'ברווקי בעליסה בארץקעלעברימבאר
המראה. (או להגוני בעברית).
וזה מה שהבינה מאכותית כתבה קינה על מפלת ארבורקעלעברימבאר

 

 

 

 

 

 

אֵיכָה נָפַלְנוּ, אֲרְבוֹר הַזָּהָב, בְּשִׁיחַ-רָעַם, אֶת-בַּעַל הַכְּאֵב, סָמָאוּג הֶחָשֵׁךְ, עַל-עֵי הַכַּעשׁ, לִשְׁבֹּר כָּל-לֵב, לָשִׁית רֶגֶשׁ. בְּשַׁעַר הָעִיר, הרִיאַנָה מָאֹד, אוֹר הַיָּם נֶעָרַךְ בַּקָּטָן, רִשְׁפֵי הַפַּלָה, בְּעַד הַמַּשָּׁא, שָׂרָף רוֹפֵף, נְשָׁמָה נִשְׁבָּעַת. עַל-רֶכֶב הַכְּסַף, הָרִיּוֹת בְּפוּרָן, נִקְלְעוּ אֲבָרִים, בְּעֵין סוֹף, כְּשֶׁהָרִיקוּ נָפְלוּ, בְּחֹשֶךְ יָשׁוּב, לַמֵּי הַשָּׁחָק, וְלַיְלָה קָרוּב. אֵיזוֹ שְׁחָקָה נָשָׁמֵר בַּחֲסָד, כַּלְבָן עִנְיָן, מִן-רִיוּחַ 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

כָּךְ אֲרְבוֹר יְחַיֵּב עַל-בְּהֵן,

 

בקיצור ג'יבריש אחד גדולקעלעברימבאר
למה עצוב? נראה לי כל זמן שהבינה המלאכותית לא כותבתקעלעברימבאר

כמו בני אדם אז יש מקום לכתיבה יוצרת של האדם.

לדעתי גם כשהבינה תהיה הכי משוכללת, תמיד יהיה אפשר לזהות שיר או ציור או סיפור שנכתב בידי הבינה לעומת שנכתב בידי אדם, יש משהו קר ותבניתי התוצרי הבינה. ויצירתיות היא לא רק שקלול נתונים אלא מעבר לזה. כך שתמיד יהיה לאדם נשהו שאין לבינה. במיוחד שכיום עיקר העבודה של הבינה היא לקחת יצירות קיימות של בני האדם מהאינטרנט, לערבב אותם ולשקלל וליצור משהו חדש. היא לא יוצכת יש מאין, אלא מתבססת על המידע שלקוח מיצירות אנושיות.

נכון, אני מתנגד לכתיבת aiגנדלף הורוד
ואני גם לא מאמין שהיא תגיע אי פעם לרמה אנושית 
אבל זה מצחיק מה שהיא כותבתקעלעברימבאר
נכוןגנדלף הורודאחרונה
אני משתעשע עם ג'פטו מלא בכתיבת סיפורים 
שיר שכתבה הבינה המלאכותית על הטרול שאכל את השוק שלקעלעברימבאר
הדוד גלוק.


בַּיַּעַר הָעָמֹק, בְּצֵל הָעֵצִים, יָשַׁב טְרוֹל גָּדוֹל, נוֹהֵם בַּקְּרָבִּים. בְּעֶרֶב חָשָׁךְ, הוּא הִתְעַרְבֵּב, וְבַכּוֹל שׁוּקָיו שֶׁל דּוֹד גְּלוּק יָרֵב. “וְאִי, יוֹשֵׁב אֲנִי לְבָד, יֵשׁ בְּשׁוּק זֶה, לְתִפְרֵת נֶעָרָד! אֲנִי אֹכֵל וְשׁוֹתֶה, אֵין לִי מָס, הֲיוֹקְף לִי בְּבָּשָּׂר, זוֹ אֲנִי עַכָּשָׁיו בַּחֲמָס!” הוּא נָגַס בַּשּׁוּק, בְּכָל אֹכֶל עַד קֵץ, מַצִּיץ בַּפָּנִים, וְשָׁם אֵין עֵץ. דּוֹד גְּלוּק חַשׁ שֶׁמַּשֶּׁק, “אֵי, הַטְּרוֹל! מָה עָשִׂיתָ מַה שֶּׁנֶּק!” עַל הַקְּרָבִּים, הוּא הִתְמַסֵּר, אֲבָל הַשּׁוּק נִחְשַׁף, וְאֵין מָה לִבְחֹר. טְרוֹל טָמַן אֶת הָשּׁוּק, בְּכָל פֵּן, וְלוֹ נוֹשָׁאִים, אֵיךְ שָׁכָח אֲחוֹרָן. דּוֹד גְּלוּק יָצָא, בְּעָצוּם וּבְחָזָק, “שׁוּתֵף אוֹתָךְ טְרוֹל! מָה עֹשֶׂה בְּדָּרָק? שׁוּק שֶׁלִּי יָשִׁיב, אֵין שְׁעָרִים לְזָר! אֲנִי אֹכֵל, אַךְ לְא חוֹבְבָן נָשָׁר!” בְּעֵמֶק הַיַּעַר, לֹא נִשְׁכָּח נַעֲרָד, הָטְּרוֹל שֶׁאֱכַל, רַק בַּשּׁוּק נָעָד. וְדּוֹד גְּלוּק יָשִׁיב, בְּיָד מְעוּלָּפָה, מָה שָׁקַע הָטְּרוֹל, לָא תְּאֵן אֲפָרָה

"טוב השיר לא כל כך ברור" חשבה עליסה "אבל ברורקעלעברימבאר
שמישהו החריב משהו"
אם תוכל לסכם לי בשלושה משפטים מה קרה בשיר,קעלעברימבאר
תקבל מיליון סילמרילים
הסיכום שלי הואקעלעברימבאר
שהאשתורות נפרצו בפי הבס בנומנור, ועיון השעיסי, וכך חרבה נומנור
אמרתי מיליון? התכוונתי שלושקעלעברימבאר
דיון מענייןGandalf66

מי שלא עוקב, לאחרונה יש דיון אינטרנטי בקהילה הטולקינאית העולמית.

הדיון התחיל כשטולקינאית משוודיה העלתה סרטון שטענתו המרכזית היא ששרה"ט מושפע מהמיתולוגיה הנורדית.

כמובן שבתגובה הרבה טולקינאים דתיים (נוצרים) זעמו על הטענה מכיוון שלטענתם שרה"ט מבוסס על המיתולוגיה הנוצרית.

רציתי להעביר את הדיון הזה לכאן מסיבות ברורות (דת וטולקין)

אז מה דעתכם?

הפורום חיי מתמידGandalf66

תגידו אני הפתי היחיד שחשבדורין השמיני

כשהוא קרא שר הטבעות בפעם הראשונה שגנדלף באמת מת

ברור שלא...מתואמת

קראתי את שר הטבעות לראשונה לפני כעשרים וחמש שנה, אז אני כבר לא לגמרי זוכרת, אבל אני די בטוחה שהייתי מופתעת מאוד לגלות שגנדלף לא מת בסוף... זה אחד הטוויסטים הטובים בתולדות הספרות, לדעתי.

בלי ספויילרים!!!אריק מהדרום

הייי מה אומר אחימשה גוטמן

זה אמנם היה לפני 30 שנהסלמוןאחרונה

היה קשה הרגע ההוא...

אבל רק בגלל בדידות החבורה ללא גנדאלף.

הוא היה נעדר בלבד מבחינתי, כיוון שכל עוד הגיבור לא מת בזרועות מישהו (ע"ע בורומיר, מלך רוהאן וכו'),

כל עוד מילותיו האחרונות לא מעוררות השראה עמוקה ("בירחו, טפשים!", נו באמת..) - תמיד יש תקווה.

רבי גנדלףGandalf66

רבי גנדלף, רבינו האפור

באתי עד אליך כי חלמתי על גונדור.

רבי גנדלף, רבינו הלבן

באתי עד אליך, רבי גנדלף מאמן

חחחחחחחחחחחחח זה טובדורין השמיניאחרונה

הjuden בהיכל הזהובצמר-ארד
עבר עריכה על ידי צמר-ארד בתאריך ט"ו באלול תשפ"ו 14:56

הם רכבו על הארלי דייוידסון בעמק הטרשי

מדי פעם עברו על יד תחנת אוטובוס או אוהל בדואי מזדמן

גימלי ישב בתוך הסירה ליד לגולס ידידו

בעוד החמה שוקעת - צללי הערב ירדו

ככה רכבו כל הלילה בדממה שאיש לא הפר

היה זה ערב פסח וגנדלף נשא באמתחתו את הציוד הנדרש

"דבר לגולס, תאר את אשר עיניך רואות"

לגולס ההאיל על עיניו מפני השמש העולה

"אני רואה גבעה ירוקה מסביבה בנייני בטון אדירי קומה

ובראשה מבנה מוזר עם כיפה עגולה

סביב לגבעה הכל דומם כולם ישנים

אך בחצר המבנה שני אנשים עם קסדות בד

שותים משקה שחור עם גרגירים

מעודי בכל שנות חיי לא ראיתי כמראה המוזר הזה"

זאת ישיבת הספר ו"אדורס הקודש" שמה

וראש הישיבה "תאודן בן תימה" שמו

מלך רוהן ארץ הספר שוכן בו כבוד

בעלות השחר מגיעים אנחנו

ונתפלל איתם ותיקין אך מעתה

עלינו לנקוט במשנה זהירות משום

שבמלחמה על הבית הם נתונים

על כן הישמרו לבל יישלוף

אף אחד מכם את הספרים..

המשך יבוא

נמצאו הספינות שפאנור שרףקעלעברימבאר