לבוא רק עם בעלך ללידה. אפילו שנאסרים מוקדם.

והייתי חייבת עזרה פיזית אז קראנו לאימא שלי...

אז אני חוששת שזה מה שיקרה גם הפעם.

בגלל הסיבה הזאת שלא רציתי שאמא שלי תהיה איתי וידעתי שחייבת עזרה.. 

דולה זו אישה זרה, את פוגשת אותה מראש מוודאת שיש כימיה טובה ואחרי הלידה את שוכחת ממנה והיא ממך 

ורוב הלידות הייתי רק עם בעלי, למרות שאסורים זה היה לי מעולה.

הוא היה שם לתמוך רגשית לגמרי.

בלידות האחרונות, בגלל שאני אחרי 2 קיסרי אני לוקחת דולה. וגיליתי שזה מדהים ביותר. היא עזרה לי פיזית בטירוף, קידמה את הלידה, היתה נוכחת אבל גם ידעה לתת לנו זמן זוגי. 

אם את זקוקה לעזרה הפיזית ולא נכון לך שאמא שלך תהיה שם- ממליצה ממש על דולה. יש גם החזר מהקופה עד גובה מסוים

להסביר לו את המקום שלך, את הצורך שלך בבעלך בלידה. 

יכול להיות שיש מקום להתיר עזרה בדרכים מסויימות. 

(לא לקחת את זה כפסיקה גורפת, אבל מכירה מישהי שמשתמשת בתרגילים של אמית לידה והם דורשים מגע, והרב פסק לה שמהרגע שהם נאסרים שבעלה יכול להמשיך לעזור לה בתרגילים, כשהוא נוגע מה עם מגבת שחוצצת. סתם מביאה את זה בתור דוגמא לפסיקה שהרב יכול לתת אם תסבירי לו את הצורך שלך)

לק"י

זה תלוי מה את צריכה ממנו בלידה.

(למרות שיש מצב שעיסוי בגב נניח היה מקל עלי. אבל יצא ככה שלא יכלה להיות איתי עוד מישהי).

אחרי שכבר היתה לי לידה שבהבגלל אילוצים הייתי רק עם בעלי ממש רציתי שזה יתאפשר בלידות הבאות.

לצערי אחרי התייעצות עם הרב שלנו שזה ממש בעייתי לבנות על הבעל מראש וחשוב לדאוג לגיבוי ואם יוצא שהבעל נמצא הנחה איך לנהוג אבל זה לא מלכתחילה.

לכן לוקחת דולה אבל רוב הלידה אני לא ממש צריכה אותה אני עם עצמי עם הצירים ובעלי נוכח בחדר ביחד איתה.

הדבר שאפשר לעשות זה להגיע ללידה לבדיקה בהתחלה לפני שיש פתיחה שאוסרת ואז להעביר את הצירים באזור ולהכנס רק ממש סמוך ללידה. או לנסות לבקש שלא יעשו בדיקה עד שאת מרגישה שזה ממש מתקדם ופחות מפריע להאסר. הסיבה לבדיקה זה בשביל המיון להחליט את מי להכניס קודם לחדרי לידה אבל זה תלוי איך את בלידות ואם לוקחת אפידורל וכמה צריכה עזרה.

הלידה היא מצב שכל הפרטיות נשברת וזה לא פשוט ולדעתי זה חלק מהקושי בהחלטה מי מלווה ובמי להעזר בלידה ובהנקה. אבל בשביל האנשים מקצוע זה חלק מהתפקיד הדולה אצלי גם עזרה לי בהנקה הראשונית וייעוץ מרחוק לפי הצורך. 

תודה רבה על התשובה! 

ובעלי לא אהב את הרעיונות של איך לא להיאסר

מה שציינתי זה לא הקלה אלא הכוונה שכמו שדם שלא רואים לא אוסר ואם לא יודעים שיש דם אז מותרים ככה גם בלידה אם אין דימום ולא בודקים פתיחה לא נאסרים.

ככה לפחות ממה ששאלנו את הרב והפסיקה אצלנו מחמירה ממש. 

בפועל אני יודעת שאני מתקרבת ממש ללידה כשהצירים כל 5 דקות הופכים ל2-3 דקות עם לחץ אז אפשר לעבור את הצירים עם הבעל בלי לבדוק פתיחה ואז לא להאסר עד הנקודה שכבר ממש קרובה ללידה. 

הרי בסוף בכל מקרה אסורים בלידה עצמה..

אני יולדת רק עם בעלי אבל אנחנו נאסרים רק ממש בסוף.

לגבי ההנקה - יש למיה אישקס קורס הכנה להנקה. לא ניסיתי אותו אבל בכללי היא מדהימה 

נניח והוא היה יכול לגעת בך כי לא הייתם אסורים

את בטוחה שהיה יכול לעזור לך?

לא כל הגברים בנויים לזה.. 

מבחינתי אין סתירה בין להיות אסורים ולא להביא זרים ללידה

אני יולדת עם בעלי בחדר, אם כי הוא קצת מתכווץ בפינה כי קשה לו הסיטואציה 🫣

אבל הוא שם לידי ולא צריכה יותר מזה

בזמן הציר.

תלמדי עכשיו לפני הלידה על תנועות ותנוחות שיכולות לעזור

הבעל יעזור לך בדברים טכניים אם תצטרכי כמו לקרוא למיילדת

כוס מים 

וגם יכול לתת לך גיבוי רגשי ומורלי בין לבין..

לא הכל מתחיל ונגמר במגע 

לשים שני כדורי טניס בתוך גרב, לכוון אותם בין הגב והמשענת ולזוז ככה שהם מעסים את הגב, להישען עליהם בעוצמה שאת רוצה, לי זה עזר באמבולנס כשהייתי חייבת לשבת. בבית חולים גם עזר לי זרם מים על הגב, יכול להיות לך רלוונטי?

אבל הצורך שלי הוא לא פיזית אלא העידוד והתמיכה הרגשית וגם לשגרר את הצרכים שלי לצוות אז מעולה עבורי

הלוואי ותמצאי פתרון שיהיה לכם טוב

לא רציתי איתי אף אחד אחר, מבחינתי זה חוויה זוגית וקדושה לנו. שמחה בבחירה הזו מאוד. 

אני צריכה מבעלי בעיקר תמיכה טכנית( לקרוא למיילדת, להביא לי דברים וכדו) ונפשית 

ברור שמגע ועיסויים היה עוזר אבל כשאסורים אז לא רלוונטי..

אפשר לבקש מהמיילדת תמיכה בצירים ואולי יעזור לך מכשיר טנס שאפשר לשאול מיד שרה. 

אני גם לא רציתי שאמא שלי תבוא, ולא רציתי דולה. 

חברה שלי מבוגרת ממני והייתה בכמה לידות חוץ מהרבה לידות של עצמה.. זה היה ממש מושלם!!

אני מודעת שלא לכולן יש חברה כזאת, זכיתי.

אבל אם יש מישהי שאת מרגישה בנוח איתה, תופתעי שאולי תשמח לבוא איתך.

אבל תראי את הטוב, אשרייך שיש לך כזה קשר עם בעלך!

אמרת שסבבה לך עזרה מיועצת הנקה, אז אני יודעת שיש יועצות הנקה שעושות מפגשי הכנה להנקה. זה בקופח ללא תשלום (לפחות מה שאני מכירה)

בהצלחה!

גם ל @פיטוניה !

לא אכתוב על החלק הראשון, כי זה מאד אישי (אני כן לקחתי דולה בלידה השניה ועד היום אני מודה על זה, אבל זה עניין אישי).

לגבי הנקה, את יכולה לגשת לטיפת חלב *לפני הלידה* ולבקש מהאחות שמוסמכת לייעוץ הנקה לחזור איתך על זה. זה שירות שהן נותנות שם.

שתהיה לידה קלה ומהירה.

לי מאוד קשה העניין של דולה

מרגיש לי מוזר לקחת מישהי למשהו כל כך אישי.

וגם אם כבר לוקחים אז קשה למצוא מישהי עם כימיה שתרגיש לי בנח כמו משפחה נגיד... 

מעודד לשמוע כאן שאפשר גם רק עם הבעל...

אני עוד חוששת מזה... 

כי אני רוצה ללדת בלי אפידורל

אולי עם אפידורל זה אחרת... 

והיה מושלם.

בע"ה מתכננת אותו דבר גם בלידות הבאות

אבל הכלי העיקרי שהיא השתמשה בו להקלה על הצירים היה נשימות, שלא מצריכות מגע. בשיטה שממש עזרה גם לי בלידות שלי.

(כתבתי על השיטה שלה בהרחבה פה, אם מישהי רוצה אני יכולה לשלוח קישור).

תודה רבה

נשמע מלחיץ לשנות תכניות ככה ברגע האחרון… - הריון ולידה

(זו לא ממש 'שיטה'. אבל כן הדרכה מדויקת איך לנשום בצורה שבאמת עוזרת לעבור את הצירים, לי זה ממש עוזר, כולל בלידות עם פיטוצין, ועוד נשים מפה כתבו שזה גם עזר להן).

שומרת לעצמי

אבל באמת מה שהכי עזר לי בלידה היה נשימות, פשוט עבדתי בלנשום, לא יכלתי לסבול מגע ושיתקרבו אליי בכלל... 

ריכוז שיא עד לרמה שכמעט הרגיש כאילו הביאו לי טשטוש... 

מצד שני בסוף הלידה זה תשישות שאי אפשר להסביר, מה שאולי עם אפידורל לא היה קורה.. 

אני גם ילדתי בלי אפידורל ולא יכולתי לסבול שיגעו בי. פעם ראשונה שאני שומעת על עוד מישהי כזאת. (המילדות נתנו לי תחושה ממש מגעילה שלא רציתי מגע)  

הלידה הראשונה שלי הייתה לידה מהירה מאוד יחסית ומאוד טראומתית, אבל לא הרגשתי שהנשימות עזרו לי , בעיקר רציתי לזוז כי זה מה שתרגלתי לפני וזה מה שעזר לי עם הצירים אבל רבו איתי שאשאר בשכיבה בגלל המוניטור. 

לכן אני אשמח ממש לפירוט אם בא לך לשתף בשיטה שכוללת נשימות בלבד בלי תנועה בכלל ללידה בלי אפידורל  

אצלי המיילדות היו טכניות בעיקר באו לבדוק והלכו, שום מגע, זה הדולה שניסתה לעזור לי...חשבתי שלכולן מציק מגע בשלב הצירים 

בשלב מסוים הציעו לי מוניטור אלחוטי שאפשר להיות איתו בעמידה ואז זה באמת נהדר

ולשכב בזמן הצירים זה כאבי תופת, באמת... 

יכול להיות שהגעת לשלב הצירי לחץ מהר פשוט? כי בצירי לחץ הטכניקה שונה, פחות הצלחתי שם להשתמש בנשימות...

אני חושבת שלנשום זה לא שיטה כן? כלומר חח אנחנו נושמים באופן טבעי, וכאן צריך פשוט סוג של נשימות קצת יותר עמוקות

והרבה הרפיה ורוגע

קראתי הרבה על הפיזיולוגיה לפני הלידה (לא בגלל הלידה, בגלל לימודים) וזה עזר לי לתודעה להבין מה עובד ומה קורה כאן. 

לדוג' בהרפיה משתחרר אדרופינים שהם הורמונים שאמורים להקל על הכאב, אני ממש הרגשתי אותם לדעתי כי הטשטוש שהיה לי, זה סוג של הקהה את הכאב...

עוד משהו- הפה שלנו, לחייך, גם יכול לעזור לפתיחה

מחשבות- ראיתי שזה מאוד מאוד עזר לי. היה שלבים שחשבתי על דברים מצחיקים או אנשים שמצחיקים אותי וזה הקל מעליי, או המחשבה שאני עומדת לראות את הבת שלי, ואו זה מדרבן ברמות. סקרנות מטורפת!!

מחשבה נוספת היתה שיש לי הפסקות (למרות שבשלב מסוים כמעט ולא היה לי, וזה באמת היה ממש קשה), וזה עודד אותי להתאמץ בזמן שהציר מגיע.

בנוסף כשהתחילו ממש הצירים, הבנתי, אני הולכת לעבוד כאן, נכון שיש לידות בזק, לידות מהירות, באמת הרבה סוגים, אבל אני לקחתי בחשבון שזה הולך להיות עבודה

והכנתי את עצמי לזה, ובאמת ככה הרגשתי שפשוט עבדתי במשך כמה שעות, יש היי גבוה מיד בסוף הלידה, ואח"כ עייפות נוראית...

לגבי הנשימה עצמה, תגידי לי עכשיו לנשום ככה לא יודעת אם אצליח, לכן קצת קשה לי להסביר עכשיו כי אני אפילו לא זוכרת איך זה בדיוק היה חח

אני כן זוכרת שזה היה ריכוז עמוק מאוד, להיות עם עצמי, וכאילו מסביבי יש מין בועה כזאת, והכל שקט, ופשוט לנשום בצורה סדירה, איטית, עמוקה, 

שמתי ראש על המיטה, שהרגליים עומדות  על הרצפה וקצת כפופות, וטיפה הזזתי את האגן, לא מעבר

אני לא איזה מומחית, בתכלס היה אפשר לעשות עוד הרבה דברים מעבר לנשימות שהיו עוזרים לקדם את התינוק בתעלה, יש טכניקות מסוימות לזה... 

אפילו בכדור פיזיו לא השתמשתי ואין לי מושג גם למה לא הציעו... 

בע"ה בלידה הביאה אם יהיה צורך

לקחתי לי כמה נקודות לתוכני הלידה הבאה בעז"ה

תארת יפה את הלידה הראשונה שלי...

מהירה לא יכולתי לסבול מגע.לא הרגשתי שנשימות עוזרות למשהו חוץ מלעצבן...

ובלי אפידורל....

אני מאוד מבינה אותך

יש אולי אחות או חברה טובה שתרגישי בנוח יחסית ושיש לך תחושה טובה לגבי להיות איתה?

לגבי להיאסר אני מאוד מזדהה גם לגבי מה שאמרת שבעלך לא אוהב שיטות לא להיאסר

אני כמוך והוא גם בעלך ואחרי מצפונים וקשיים להתמודד עם זה אני הגעתי להשלמה עם זה שההרגשות שלי יותר רלוונטיות להתחשבות מאשר שלו בסיטואציה הזו כי אני היולדת וכי זה משפיע על הרוגע שלי בלידה ולכן הרגעתי את המצפון שלי והלכנו על היתר הלכתי יותר מיקל מהמקורי שלנו. בהתייעצות עם רב אבל בניסיון להקל כמה שיותר.

זה עניין של סכנת חיים...

שיולדת תלד בנחת ובטוב זה ממש יכול להשפיע על הלידה עצמה חיש כאן םירוח נפש...

אם מחללים שבת על יולדת אז ברור שגם להקל בזה..

בטח כשיש הרבה פסקים שמתירים עד יציאת הראש...

חוץ מזה שלדעתי אם הבן זוג חולה מותר לטפל ולגעת גם אם אסורים, כמטבן במקרה שאין ברירה, וזה נשמע שזה סיטואציה ממש כמו לידה אם יולדת לא יכולה נפשית שיהיה מישהו אחר..

אצלנו גם נאסרים מוקדם בלידה.

הרב הנחה אותנו למצוא אישה כלשהי (למשל דולה) שתוכל להיות איתי.

אבל אחרי 2 לידות שזה היה מורכב ולא מוצלח הלכנו שוב להתייעץ ולמקרה הפרטי שלנו הוא התיר להאסר טיפה מאוחר יותר, וזה היה ממש משמעותי בלידות הבאות מבחינת ההרגשה שלי.

היו לו גם עצות נוספות טובות שנאספו במשך השנים, והוא הרגיע את בעלי שהיה לחוץ מאוד להחמיר בזה שגם להחמיר במצב הנפשי של היולדת זה חשוב ואם ניסינו וזה היה גרוע אין עניין שכל לידה תהיה ככה...

ששנינו מאוד סומכים עליו

והוא אמר לנו בלי שביקשנו הקלות שנאסרים רק מראית דם...או בפתיחה מלאה

והביא גם שמות לש גדולי דור חרדים שדיבר איתם ומתוך זה אמר ככה

קיצר לא התכוונו להקל וזה מה שפסק לנו...

אה ואנחנו אשכנזים..

אז כל אחד לגמרי שילך לפי הרב שלו

אבל רק מציינת ש-זה לא שזה רק קולא כזאת שאין לה מקור בכלל

אלא פשוט סברות שונות בפסיקת הלכה

אני באמת יולדת בלי אפידורל ולרוב רק עם בעלי.

בלידה ראשונה 'היתה ארוכה ונאסרנו מוקדם לא היתי שורדת בלי דולה.

בשאר לרוב הסתדרתי..

רק לידה אחת היה לי חסר כי היתי מחוברת למוניטור בשכיבה והיה סיוט בלי מגע..

אבל לרוב מסתדרת- אבל באמת בזכות הפסק הזה וגם בזכות הלידות בזק האחרונות שגם בלעדיו מסתדרת כי לקח לי 5 דקות מפתיחה 4 לפתיחה מלאה🫢

יש מקום לבירור הלכתי. ויש דעות יותר מקלות.

אבל זה לא נכון שאם מותר לחלל שבת על יולדת, אז *ברור* שמותר להקל גם בזה.

חילול שבת על יולדת זה לכל הדעות ואין חולקים. בנושא הזה יש דעות הלכתיות שונות, והמתירים הם המיעוט.

(ללכת על פסיקה הלכתית מקלה יותר מבחינת *מתי נאסרים* יהיה מן הסתם פשוט יותר. אבל להקל שמותר לגעת גם אחרי שהזוג נאסר בגלל פיקוח נפש, זה כבר הרבה יותר מורכב, וברוב המקרים, לרוב הדעות, יהיה אסור).

וחשוב להבהיר את זה

אין ברירה

וזה גם באופנים מסויימים

כמו לשים כפפות וכד'

כך שזה לא כזה דבר פשוט וקל להקל

זה נכון שאם זה פיקוח נפש אז אפשר להקל, אבל זה לא כמו חילול שבת לצורך נסיעה לבית חולים נניח, זה יותר כמו חילול שבת לצורך להפעיל מוזיקה. 

זה נכון שיש היתר לעבור עבירות גם לצורך נפשי של היולדת ולא רק פיזי השאלה אם הצורך הנפשי שלה הוא פיקוח נפש או לא. בכל מקרה זה לא פיתרון לכתחילה.

עד כמה שזכור לי

היא של יולדת *סומא* (עיוורת) שמבקשת להדליק את האור, כלומר ברור שזה צורך נפשי ומרגיע אותה לדעת שיש אור, כי היא בלאו הכי לא רואה.

זה ההסבר של ההלכה שמובא באתר של הרב אליהו:

"יולדת [ואפילו היא עיוורת] שמבקשת להדליק אור ביום במקום שאין בו מספיק אור, או להדליק אור נוסף בלילה, מפני שחוששת שבלא זה לא יוכלו לטפל בה כראוי ובזה מתיישבת דעתה – מדליקים את האור בשבילה בשבת, משום "יתובי דעתא"

(העתקתי מפה. בהערת שוליים מס' 17 מובאים המקורות לכך פרק קז - יולדת • אתר הרב מרדכי אליהו )

נכון שמתחשבים בדעתה גם אם היא לא זו שמשתמשת באור, וגם אם מי שמטפל בה לא חושב שצריך עוד אור כדי לטפל בה כראוי, אבל זה לא שהיא מבקשת סתם רק בשביל הרוגע הנפשי בלי היגיון אמיתי, היא מבקשת כדי להיות רגועה שמטפלים בה כראוי.

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה

אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

ומאוד האיר את עיני.

מאז זה נמצא אצלי בראש.

תודה שהזכרת לכולנו♡

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

ואני ממש מכירה את זה..

תשתפי אותו!

🙂❤️

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

אם כן הדבר הראשון לדעתי חשוב לוודא שהם החלימו כמו שצריך.

אם היית כבר אצל רופא של שישה שבועות אחרי והוא לא בדק - תלכי להיבדק.

בעיקרון יובש באזור הזה מאוד נפוץ אחרי לידה בגלל ההורמונים של ההנקה, אבל נפיחות פחות ולכן אני מדברת על בדיקה.

נפיחות באמת מסתדרת עם ורידים - ככל הידוע לי הטיפול העיקרי זה להפחית לחץ בעזרת עמידה פחות ממושכת, הרמת רגליים ונראה לי לורידים במפשעה יש גם גרביון.

לגבי יובש הורמונלי - יש משחת אובסטין, שזה הורמון אסטרוגן סינתטי ושמים אותו מקומית. יש מישהי במעלה לבונה שמכינה משחה טבעית, לי אישית היא עזרה.

וחשוב להקפיד לשתות הרבה מים! זה עוזר לרקמה להיות בריאה יותר. כמו יובש בפה ובידיים אבל בגלל שהאזור רגיש יותר אז מהר יותר הוא מתייבש..

היה לי תפר אחד, הגיוני שהוא עדיין מציק לי?

הבעיה שהרופאת נשים שלי לא זמינה.

התור אליה רק עוד שבועיים ומתלבטת אך כדאי להיבדק לפני.

הייתי בבדיקה 4 שבועות אחרי לידה והיא אמרה שהכל תקין ולבוא שוב כשיעברו 8 שבועות מהלידה 

יכול להיות בעייתי.

גם לי היה רק תפר 1 לפני 3 חודשים והרופא שאל אם מרגיש לי שהחלמתי. אם הייתי עונה שלא הוא היה בודק אותו..

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

וכנראה שמרתם עליו טוב.

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם

קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן

לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר

קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

וממש מתאים לחנוכה!

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי