אבל כדאי להיות מודעים כי זה יכול להשפיע

בהווה זה יכול להשפיע אם יש פער גדול ומורגש בהתנהגות או ברמה וכו', והפער הזה בד"כ הולך וקטן עם השנים.

כלומר הפער בין גיל 20 לגיל 10 הוא בלתי נתפס, הפער בין 25 ל-35 הוא גדול מאוד, הפער בין 30 ל-40 הוא כבר קטן הרבה יותר.

הבעיה היא שבעתיד, הפער הזה יחזור להיות משמעותי (סטטיסטית), וגם על זה צריך לחשוב.

בלי להלאות בסטטיסטיקה ואקטואריה, אזכיר בקצרה שממילא ככלל נשים חיות יותר זמן מגברים, וכאשר מראש נכנסים לזה עם פער של 10 שנים - זה אומר שסטטיסטית האשה תתאלמן בגיל שבו היא לא ציפתה להיות אלמנה...

ובדרך כלל קודמות לזה הרבה תופעות לוואי אחרות של הזקנה, כלומר עוד לפני ההתאלמנות יהיו שנים של מתן סעד זה או אחר.

וגם אם אין סעד, הפער בין 65 ל-75 הוא משמעותי, והפער בין 70 ל-80 הוא עצום ברוב המקרים. 

שוב, אני מדגיש שזה סטטיסטיקה ולא אמת מוחלטת. אבל בעייני גם את הפקטור הזה חשוב לשקלל, כדי לקבל החלטה מודעת שמתחשבת גם בהווה וגם בעתיד.

מה אני הייתי עושה?

אם יש בנאדם מסוים שאיתו ארצה לחיות והוא מבוגר ממני בעשור, אז אני חושב שהסיכון הזה של העתיד הוא משהו קטן ביחס לרצון לחיות דווקא עם האיש המסוים הזה.

אבל אם אין מישהו שדווקא אתו ארצה לחיות, אלא מציעים לי בשידוך למשל אדם שמבוגר ממני בעשור - לדעתי כן הייתי פוסל על זה, כדי לא להיכנס מלכתחילה להתלבטות הזו.

וכידוע אפשר לטבוע בנהר שעומקו הממוצע סנטימטר וחצי.

יש סטטיסטיקה אחרת, לפיה יכולת השרידות של אלמנים נמוכה משמעותית מיכולת השרידות של אלמנות.

וזה:

1. מסביר למה ככל תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר

2. אומר שכדאי לשני הצדדים שהגבר יהיה מבוגר יותר; אם הוא ימות היא תמשיך לחיות, אבל אם היא תמות הוא לא ישרוד בלעדיה.

רוב האנשים לא יטבעו למוות בנהר שעומקו הממוצע סנטימטר וחצי,

לעומת זאת רוב הנשים שיתחתנו עם גבר שמבוגר מהן ב-10 שנים, יהיו אלמנות שנים רבות מאוד.

ועוד לפני כן הן יסעדו את הבעל, כשהן עוד בקושי בגיל של פנסיה.

ברור שזה לא תמיד נכון. ברור שיש גברים שמאריכים ימים ויש נשים שלא זכו לכך.

אבל להתעלם מזה שאלה רוב הסיכויים, לדעתי זה מסוכן. 

הרבה אנשים רוצים להזדקן ביחד. כשמתחתנים בהפרש כזה, כנראה רק אחד מהם יזכה להזדקן ביחד.

שוב, אפשר להחליט שהקשר הזה שווה את הסיכון. אבל להתעלם מהסיכון כאילו הוא לא קיים? חבל.

נשים צריכות להעדיף גברים שצעירים מהן בחמש שנים בערך

זה תלוי גם במה רוצים לעשות ביחד בחיים.

אם מחפשים לבנות זוגיות אז בדרך כלל זה פחות משמעותי עם יש חיבור בסיסי ואמיתי.

ברגע שמגיעים עם רשימת ייעדים מראש ולא בונים אותם עם בן הזוג זה הרבה יותר קשה, זה יותר ראיון עבודה מאשר הכרות ובניין עדי עד.

יש תהליך עד שמגיעים ל"דווקא איתו ארצה לחיות", זה לא קורה דווקא במפגש טבעי אלא קורה אחרי תהליך זוגיות ארוכה. ולכן, בכל אופן לפי דבריך תפסול על זה.

זה באמת קשה אבל, אין לנו לדעת מה ילד יום וכל עוד שיקול שהוא יחסית חיצוני אין דחייה פונקציונאלית כלשהי ששווה בעיני את המחיר.

אני יצאתי עם מישהו תקופה ארוכה שהיה גדול ממני ב14 שנים.

הוא היה מודע לבריאותו, חיוני ובמקום יציב שחבר'ה בני גילי לא היו.

מכיוון שאני בוגרת לגילי זה היה מעולה 

(זה לא הסתדר בסוף בגלל דברים אחרים שלא קשורים לפערי גילאים).

אז זה מאד תלוי אדם.

השאלה מה לך

הפער בין 20 ל30 הרבה יותר גדול מ30 ל40. 

הראשון מורכב בעיני, השני סבבה. אפשר גם קצת יותר גדול בגילאים מאוחרים. 

בטח שעדיף מלשבת בבית בלי הצעות כשהזמן חולף לו. 

והכל בסדר חוץ מהגיל, לא הייתי פוסלת את זה

כלומר, זה שיקול שהייתי עושה לפני יציאה לפגישות ולא אחראי שכבר יש נשיאת חן והכל כי זה לא קריטי עד כדי כך

עדיף לך שיסעדו אותך מאשר תסעדי אחרים.

עוד יותר טוב צעיר ממך.

איזו מחשבה

שצחקתי על זה בעצמי, ההשראה מפשוט אני..

אבל אם חושבים על זה רגע ברצינות בצורה קרה 

השיקול הזה כבד משקל בדיוק כמו שבחורים מתחשבים בגיל הבחורה משיקולי פיריון .

ומוות הרבה יותר ודאי מלידה בהתחשב בגיל הבחורה.

והקטע שמה שהחברה השרישה כנכון כ"כ חלק מאיתנו שאנחנו, הכוונה הבנות, לא מעלות בדעתינו לחשוב בצורה ריאלית מה " משתלם" לנו חחחח

לא מרחם על גבר שמישהי לקחה אותו לצורך הזה חח

זאת לא המטרה של אף אחת כמובן

עד כמה שידוע לי בכל אופן, למרות שעוד לא יצא לי לעבור אחת אחת ולשאול.

כשמתחתנים חושבים רק על מה יש עכשיו האם טוב בקשר או לא, נחמד או לא

רק שבניגוד לבחורות גברים עושים חישובים כמו כמה והאם היא יכולה ללדת בהסתמך על גיל הבחורה

לעומת זאת בחורות בכלל לא חושבות

כמה שנות בריאות ושיבה טובה יהיו להן עם האיש הזה וכמה שנים אצטרך לטפל בו ואח"כ להמתין למוות כאלמנה.

ווואלה, אם ה' היה נותן לנשים יותר שכל מרגש יש מצב שהיינו עושות את החישובים האלו כמו הגברים.

מתנהלות בצורה לא שכלית

תעביר את זה הלאה

יש צעירים ממש בוגרים

ויש מבוגרים בגיל וילדים בנפש

אין לך אפילו מה להתייעץ איתנו.

שיהיה לכם בהצלחה

כנראה רובם שוכחים דבר מרכזי בזוגיות: הפן המיני.

אישה 10 שנים פחות מבעלה תהני תמיד מגבר שחושק בה וכמעט לא יהיה לו עיניים לנשים אחרות.

להבדיל, אישה מבוגרת מהאיש יכולה להמצא את עצמה לא רצויה, תדירות נמוכה, וכו'

גבר נשוי שיש לו עיניים לנשים אחרות צריך לטפל בשורש כל דבר שמתרגלים אליו אפשר להשתעמם ממנו ולכן העניין כאן הוא עבודה עצמית ממש לא גיל האישה..

ואגב אני חושבת שעשר שנים זה מוגזם זה הבדל שח עשור לא הייתי הולכת על זה

נהיים דתיים פחות ופחות.

ברגע שמתחתנים נכנס לתמונה חינוך הילדים וזה משפיע כי מתחברים לעולם התורה מחדש.

קשה מאוד לשמור על רמה דתית גבוהה בצבא, באקדמיה ובשוק התעסוקה אא:כ אתה מתגייס דרך ביניי"ש או דרך הרבנות או מסגרות דתיות, באקדמיה כמעט כל החברים שלך חילוניות וחילונים אא"כ הלכת ללמוד במכללות דתיות או בר אילן, בשוק התעסוקה זו בעיה אם הגעת לשם דתי לא נשוי אא"כ אתה מורה בבית ספר דתי או כיוצ"ב.

הכלל הוא שככל שאין לך מסגרת דתית תומכת מאוד קשה להחזיק זמן דתי כרווק, אם יהיה לך רב מובהק שתוכל לשאול אותו כל שאלה וללכת בדרכו תוכל להיתלות בו.

מי שמראש תולה את הרמה הדתית שלו בהקשר החברתי בו הוא יהיה - אז מראש הוא מועד לירידה ברמת הדתית.

אבל מי שמגדיר את הזהות הדתית שלו כבלתי תלויה בהקשר חברתי - גם אם הוא יעשה פחות מצוות בתקופה כזו או אחרת, הוא יהיה באותה רמה דתית פלוס מינוס (בע"ה גם ברמה גבוה יותר).

למה רבותינו מחנכים אותנו בישיבות? לדתיות חברתית? לבינוניות ותלותיות במסגרת כזו או אחרת?

(אני יודע שאתה הצגת מצב ולא הבעת עמדה, אני צועק את זה לחלל האוויר ולא אליך או לטענותיך)

ולכן כשעוזבים את הישיבה ומתערבבים עם העולם החילוני יותר קשה להמשיך בעלייה הרוחנית, אבל עוגן משפחתי עוזר לא להמשך אחרי הסביבה.

יש גם פתרונות לרווקים איך לשמור על סביבה דתית, אבל זה יותר קשה.

ולכן אם הקב"ה מעמיד אדם בניסיון יש לו את הכח לעמוד בו.

המטרה היא לא לשרוד אלא להתעלות.

ובודאי שראוי להשתמש בכל הכוחות שה' יתברך נותן. למי שה' נותן לו פחות ולמי שה' יברך נותן יותר.

אנשים חיו עם מה שהיה

בסוף מסתגלים לכל מצב

לעמוד בזה זה לא אומר שיהיה טוב או כיף. לעמוד בזה יכול גם מצב שיכול להראות מאוד ירוד. הכל תלוי הקשר.

כל מקרה לגופו - מי אני שאשפוט? רק הוא למעלה שופט.

לק"י

ומסכימה איתך שרמה דתית לא אמורה להיות תלויה בנישואים.

בפועל, אין לי מושג מה קורה באמת מבחינה ססטיסטית

הגיונית ככל שהתנאים יהיו קשים יותר מבחינה פסיכולוגית / חברתית / כו' כו' כו' כך יפלו סיגים ממצרף הכסף

אני חושב שכדי להיות ברמה דתית גבוהה בין כרווק בין כנשוי צריך כל הזמן להשקיע מאמצים אקטיביים ומי שעושה כך ולא פועל רק מכח האנרציה כך יהיה לו בהתאם

מעשית אפשר לבחור גם אחרת. אני לפחות בחרתי להקפיד  הרבה יותר בתקופה שהייתי חייל ביחידה לא ככ דתית.

כפי @לגיטימי? ציינה זה גם קשור הרבה לגיל ולא רק לסטטוס. 

גם אם זאת הסטיגמה זה לא אומר שהיא נכונה.

ללא אישה

שרוי ללא תורה ללא חומה

וכו' וכו'..

יתכן כי האישה מביאה איתה לבית כוחות רוחניים המפתחים את החלק הדתי, שבלעדיהם קשה 'להחזיק', כמו שיש פריון דרך זוגיות ילדים וכו, אז ככה גם בחיי הדת.. 

עם אדם נמצא בניסיון זה לא סתם, הקב"ה נותן לו את הכוחות לעמוד בניסיון.

לא מכירה סטטסטיקות בנושא.

רק על עצמי ידעתי לספר.

יש לי חברות שהיו במקום מסוים מבחינה דתית (לפחות לפי איך שאני תפסתי אותן), והיום הן במקום של פחות.

גם נשואות וגם רווקות.

כלומר, אני לא חושבת שהרווקות היא זו שגרמה לירידה בשמירת תו"מ אצל מי שבחרה לעשות כך.

האם ישנן כאלה שהרווקות הובילה לשחיקה? בהחלט ייתכן.

ודווקא עליי זה קצת הקל את החיפוש.

כי מי שהדתיות, רוחניות, עבודת השם שלו מבוססת רק על הסביבה שהוא נמצא - מה יקרה כשהוא יצא ממנה?

ודווקא כשאדם יוצא מהחממה שלו, ואפשר לראות את הבחירות שהוא עושה, מה קורה לו במסגרת שהיא לא ישיבתית - יש שם משהו שמראה על איזשהו חוסן רוחני, עמוד שדרה פנימי.

שאחרי חתונה ירדו רוחנית.

אני שם לב שזה נכון. המשתנה של הגיל הוא מרגיש לי יותר משמעותי מהסטטוס.

בגיל 25+ האנשים בדרך כלל כבר לא במסגרות דתיות או מסגרות בכלל, וגם כבר בדרך כלל עם מקצוע ביד ועצמאות ולכן זה שלב משמעותי שבהתפתחות של בנאדם ולכן יכולים להיות בו שינויים.

לפעמים מי שנראה לייט .. יותר דתי ממך פי אלף

כי הדת לא הציבה בפניו את האתגרים שלך..

לחילופין בחורה שעברה התעללות מינית או בחור שעבר חרדה ביום יום

לא שווים ערך לדת שלך..

נקודה למחשבה..

גם אם הם הם נראים לך הכי לייט בארץ.. עצם זה שהם עדיין מאמינים בה' ומתפללים עליו לא מובן ..

לא לכולם האמונה מתנפצת בפנים..

אתה דתי מהמם

מה אתה רוצה גביע מדליה?

אני דתייה בשביל עצמי ..

לא בשביל אחרים לא מחכה שימחאו לי כפיים ואני כן לא אשפוט אף בחורה אחרת כי אין לי שמץ מה הן עברו בחיים 

יש לי כלל תחמירי עם עצמך ותעשי חשבון נפש עם עצמך .. תשפטי בעין טובה אחרים 

חלילה אין בדברי מטרה לשפוט אנשים, הקב"ה הוא ה"שופט כל הארץ" ואין לי מטרה להחליף אותו ב"ה.

באתי לדבר נגד הסטיגמה שדתיים רווקים פחות שומרים תורה ומצוות עם הזמן.

באתר להציג את השוני בדתיות חברתית לעומת דתיות שעומדת בפני עצמה.

אוכל טעים

כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון

הרב של האולפנה זה נחשב

או כמו אינויאשה

זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי

היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח

(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)

אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.

השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.

"ונחנו מה"

כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..

"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"

"ככה:

ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,

אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.

אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.

אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.

בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.

אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,

אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.

עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,

כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."

פונקצית הגל קרסה

זה זה.

(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)

ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.

כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות 

ואז גם יש מקום להקים חופה.

שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם. 

והיא אמרה שזה לא יצא להם יותר זול.

(חתונה על הדשא, בלי להשקיע בעיצוב וכזה. אבל שולחנות, כסאות, צלחות, כוסות, סכו"ם, מאווררים, תאורה וכזה יצא להם כבר אותו מחיר כמו אולם)

ממליצה לחפש באזורים חרדים, לרוב יהיה שם זול משמעותית.

ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון

אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…

ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.

ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.

ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש. 

לק"י

וזה לא היה מהיקרים.

אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅

מזל טוב!!

כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…

לא כל האולמות, אז צריך לברר

אולמות כמו היכלי פאר, ארמונות חן, ואני לא זוכרת שמות אבל הייתי באולמות כאלו במודיעין עילית

אני לא יודעת כמה הם עולים עכשיו, אבל כשהתחתנו הם היו זולים בפער גדול מאולמות אחרים.

והיכלי פאר לפחות היה מכובד, גם במודיעין עילית הייתי בחתונות שהיו מכובדות

ואז אפשר גם במקום לא סטנדרטי כמו חצר של בית/ישיבה וכו.

כשיש לך 350-400 אורחים, רק על המנה אתה מגיע תוך שניה ל70-80 אלף וצפונה. זה מלא!

זה דורש הבנה ושיח מותאם, אבל אפשר (וכדאי בעיניי) להחליט שזו חתונה בלי חברים של ההורים (בטח לא כאלו שאתה בקושי מכיר).

ואם מתאים מבחינת האקלים המשפחתי אז גם רק משפחה יחסית מצומצמת (נניח החל מסבא סבתא שלך והצאצאים שלהם. כלומר לא דודים של ההורים וכו)

בתכלס בתכלס, להוריד הרבה ממספר האורחים זה מה שכנראה הכי יקצץ בעלויות.

לדעתי אפשרי בהחלט חתונה של סה"כ 200 אורחים.

וזה חתונות מהממות והריקודים שמחים וממש לא מרגיש מסכן או עלוב (שים לב שכדאי שגודל האולם יהיה מותאם. כלומר אם אתה מזמין 200, אז לא ללכת לאולם של 600)

בהצלחה. 

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

במרכז קסם יש - (כותבת מזיכרון, כדאי לברר שעות וכד- במצב העכשוי)

בית קפה "קפוצ'ינו"

חומוס אליהו

"המרפסת" - במודיעין עילית, יש שם פיצריה  מושקעת יחסית.

אין לי מספרים ... סליחה.

ובהצלחה!