חוצמזה שמעולם לא שמעתי על התערבות של המוסד בעזה או של השב"כ בלבנון.

כולנו מכירים את מתקפת הביפרים ואת ההשערה של השב"כ על איך החמאס מעביר את הלחימה מעזה ליהודה ושומרון.

אם חיזבללה היו מצטרפים לחמאס הם היו מצליחים לכבוש בקלות הרבה ישובים בצפון

אז מן הסתם היינו יודעים על זה כמה ימים מראש. היינו הרבה יותר שתולים טוב בלבנון מאשר בעזה, כמו הביפרים.

וחזבאללה לא היה מצליח בהקפצה של שעה להקפיץ את כל הכוחות שלהם לגדר בשמחת תורה, הם לא היו מאורגנים ברמת התארגנות תוך שעה.

מצד שני גם בעזה היה הרבה מודיעין על ההכנות שלהם למתקפה (כולל באותו לילה), פשוט לא לקחו אותם ברצינות. לא רק השב"כ, גם צה"ל ואמ"ן.

היתה נלקחת ברצינות.  שנים דיברו על הפצצת תחנות הכוח מידי חזבאללה. בחמאס תמיד זלזלנו.

אם רדואנים היו פולשים לבתים בגליל, המכנסיים שלהם היו נשרפים בפתאומיות.

חוצמזה שרידדנו לאורך השנים את הכמות החיילים ברצועת עזה.

וגם בצפון לא הכינו את הכיתות כוננות לאפשרות שחיזבאללה יפלוש קרקעית עם אלפי מחבלים.

בצפון התכוננו למלחמה באותו סגנון כמו מלחמת לבנון השניה (רק עם הרבה יותר טילים)

אל תשכח אגב שמילכדנו להם את הביפרים 

חוץ מזה שאם צה"ל היה ערוך לפלישה של חיזבאללה למה פינו את כל הישובים בצפון כמה שיותר מהר?

שאנחנו לא חזקים כמו שאנחנו חושבים

ולכן כתבתי שאם חיזבללה היו מנסים גם פלישה קרקעית כמו חמאס הם היו מצליחים

כשרואים איך חיזבאללה התרסק, רואים שזלזול בארגון חלש יחסית מביא תוצאות אסון קשות וכשמתייחסים ברצינות לארגון חזק מצליחים לרסק אותו.

והעובדה שחמאס הצליח לפגוע בנו הרבה יותר מחיזבללה זה פשוט בגלל שהם ניסו וחיזבללה ב"ה לא (כנראה כי אירן לא נתנו להם אישור).

חוץ מזה שהכוונה שלי היתה להשוות את 7 באוקטובר למתקפת הביפרים, כלומר שלא היה לנו תכנית מגירה נגד החמאס

אם חיזבאללה היה תוקף, הוא היה מגיע לחיפה

זה מראה שידענו שיש איום וכנראה לא יכולנו לתת לו מענה כמו שצריך.

או שבעצם כן, כי מסתבר בדיעבד שחיזבאללה לא ידע לערוך מתקפת פתע, לעבור מ0 ל100 כמו 7 באוקטובר וכמו המתקפה נגד אסד.

אולי כי בדומה לצה"ל, הוא פשוט גדול מידי ולכן פחות יעיל.

שמעתי פעם מומחה צבאי את היתרונות והחסרונות המוכרים של ארגון צבאי קטן לעומת גדול, והוא אמר שחיזבאללה נמצא במקום עקום באמצע, כלומר מקבל מינימיום של כל היתרונות ומקסימום של החסרונות.

אני מזכיר לך שוב שלא דיללנו כוחות בצפון בשום שלב.

אם צה"ל לא יכול לתת מענה לפלישה של חיזבללה עד חיפה אז אפשר לסגור את המדינה.

ידעו בתאוריה אולי שקיים איום כזה, אבל עד שחמאס התחיל במתקפה שלו לא באמת התכוננו לפלישה של חיזבללה.

יש המון דברים שלא עשו והיה אפשר לעשות כדי להתכונן לפלישה של חיזבללה.

הסיבה שחיזבללה לא הצטרף לחמאס באותו בוקר היא כנראה כי איראן לא נתנו לו אישור, הם רצו לשמור אותם בתור איום שלא נתקוף את מתקני הגרעין שלהם.

כח רדואן לא קיים יותר, ורצועת הביטחון חזרה.

נניח חיזבאללה יכל לתקוף אותנו, בסוף הוא לא עשה את זה, והוא כבר לא יכול לעשות את זה גם בעתיד.

שהתכוננו היטב לאיום של חיזבללה כי לבנון תחת אחריות של המוסד ולא של השב"כ.

לא מילכדנו לחמאס את המכשירי קשר, ולא פיתחנו תיאוריות על איך שהחיזבאללה מורתע ולא רוצה להילחם בנו.

כבר שנים היה ידוע שזה מה שהחיזבאללה מתכנן, והתייחסו לזה ברצינות. בכל זאת, לא היו מספיק כוחות באיזור הגבול לבלימת מתקפה כזו. כנראה סמכו על זה שתהיה התרעה מראש על מתקפה כזו, ויהיה זמן להעביר כוחות.

אל תשכח אגב שמילכדנו להם את הביפרים 

בגוגל  'חיזבאללה כיבוש הגליל', ולהגביל את תוצאות החיפוש עד ספטמבר 23.

ממה ששמעתי, גם בצה"ל דיברו על זה, ולא רק בדיוני מודיעין מסווגים.

בכל זאת, לא היה בגבול כוחות מספיקים לבלום מתקפה של עשרת אלפים מחבלי חיזבאללה. ומיד כשפרצה המלחמה, העבירו לשם כוחות גדולים פי כמה.

אני לא יודע כמה ממחבלי החיזבאללה החזיקו ביפרים ממולכדים כבר בפרוץ המלחמה, אבל לא נראה לי שסמכו על זה לבד. מאידך, זה מראה שהתייחסו ברצינות לאיום מצד החיזבאללה כבר שנים קודם.

אפילו עשו עליהם כתבה באחד מערוצי החדשות.

אני כחייל הכרתי את הנוחבה למרות שלא הייתי בגזרת עזה כלל

שתשתלט על יישוב אחד.

האם חשבו שסינואר ייתן הוראה לכל הנוחבות להשתלט על כל עוטף עזה? לא נראה לי. הרי זה סיכון מטורף היה מבחינת חמאס. מה שאני לא מבין זה איך מאשרים פסטיבל ענק קרוב כל כך לגדר. הרי היו מספיקות כמה פלוגות של נוחבות כדי להגיע לפסטיבל ולטבוח שם בכולם

ידעו שהם מתכננים משהו גדול מאוד, רק לא חשבו שהם יצליחו בפועל לעשות את זה 

חשבו שאין להם מספיק לוחמים ושכל אמצעי ההגנה שיש בגבול יעצרו אותם.

הבעיה לא הייתה במודיעין אלא בפרשנות 

ולמה לא ידענו את כמות הלוחמים שיש להם? אין מודיעין כבר שנים לגבי עזה ולגבי הסד"כים?

זה כשל של המודיעין או של מתכנני המכשולים בגבול?

שהשקענו מיליארדים בלחדש את הגדר, והכל קרס תוך דקות בגלל רחפן מטיל, צעצוע לילדים בשקל.

כנראה הם למדו מהלחימה של אוקראינה מול רוסיה, מה שלא השכלנו לעשות.

ללמוד מהמלחמה באוקראינה, בעוד חמאס המצוקמק כן?

יש לנו כטבמים טובים, אז כן למדנו, אבל בלי לקחת בחשבון את היכולת של האויב לעשות זאת.

אף אחד לא חשב על איך להתמודד עם רחפן מטיל על הגדר, מתקפה זולה פשוטה ויעילה להחריד.

כל המדינה ידעה שחיזבאללה רוצה לפלוש לגליל, אני בעצמי ידעתי את זה בערך מאז שאני בכיתה ט'

אני שואל מאיפה אתה יודע שההיערכות לא היתה מספקת.

כך או כך, לא היה רידןד כוחות לאורך שנים כמו בעזה.

השאלה למה לא הקפיצו כוחות אוויר מיידית שיחסלו את הנוחבה מהאוויר בדקות הראשונות?

וראיתי לאחרונה כתבה בערוץ 14 שמתארת איך חיל האוויר הרג עשרות מחבלים ב7 באקטובר.

זה לא הספיק כי הם הרגו את הגלים המאוחרים ולא את הנבלות שהיו כבר בקיבוצים ובמוצבים.

התרעה מהמוצבים לחיל האוויר והקפצה תוך דקות של מסוקים, האם לא תרגלו את זה? ואם לא תרגלו, למה?

כוחות מילואים גדולים מאוד לצפון, כשבמשך חודשים כמעט כל תפקידם היה להיות מוכנים לבלום מתקפה. גם עכשיו, השאירו ליד הגבול כוחות גדולים פי שלושה ממה שהיה לפני פרוץ המלחמה.

אם הכוחות שהיו לפני פרוץ המלחמה היו מספיקים, לא נראה לי שהיו מתגברים כוחות עד כדי כך. 

כמה חיילים להערכתך היה צריך ליד הגבול כדי לבלום מתקפת פתע של 10,000 לוחמי חיזבאללה? אתה חושב שזה מה שהיה שם בפועל?

[עד כמה שזכור לי, היקף הכוחות ששמעתי שהיה שם נמוך בהרבה ממה שצריך לשם כך].

אתה מדבר על סמך עדות אישית?

אתה מ"פ או משרת באמ"ן?

לא שואל בציניות.

ואגב, כך או כך, נערכנו מול חיזבאללה הרבה יותר מאשר מול חמאס, גם אם אפילו זה לא הספיק.

אוגדה, איננו ברמת הסיווג הגבוהה ביותר, בלשון המעטה. 

עד כמה שזכור לי, אכן שמעתי את הדברים ממישהו שמכיר ברמה מסויימת את הנושא משירותו הצבאי.

וידעו טוב מאוד שחמאס מתכנן פלישה כזאת

היו תוכניות נגד מסודרות.

פשוט אף אחד לא האמין שזה יהיה באותו היום.

זה היה במודעות אבל לא ירד ליישום בשטח

האמנו שחיזבאללה מורתע כאשר אנחנו פחדנו ממנו בעצמנו???

גם האמנו שחמאס מורתע תוך כדי שלקחנו בחשבון שהוא מתכנן מגה פיגוע???

לאורך שנים לפני 7 באקטובר רידדנו כוחות בעזה, מה שלא קרה בצפון.

גם חמאס וגם חיזבאללה אכן היו מורתעים.

עובדה שיום אחרי שחמאס עשה את הפלישה הוא רק התחנן להפסקת אש. 

אז למה בכל זאת חמאס עשה את הפלישה?

יש הרבה סיבות לכך

ואני יותר מאמינה לתאוריה של אורי מלמד שהיתה בגידה מכוונת. 

אהוד ברק ימ"ש דיבר בגלוי על גופות בירקון ויש מי שלא בער לו שתהיה פלישה ל 2-3 קיבוצים.

הבעיה שלי שמצד אחד אני לא חובבת קונספירציות ומצד שני גם אין לי אמון בכלל בכלל במערכות של המדינה הציונית. 

ופה משהו מסריח ומשתלב יחד, אז התאוריות של אורי מלמד מסתדרות איכשהו. 

שמחזבאללה מאוד חששנו. לכן אמ"ן השקיע את כל הכוח שלו בחיזבאללה והזניח את חמאס.

הכשלון הרבה פעמים יגיע מהמקום שממנו מזלזלים. לא סתם כתוב במשלי "בז לדבר יחבל בו"

אולי ההפך, אם הצלחנו למלכד להם ביפרים, אפשר לשקול משהו דומה גם לחמאס?

ובחיזבאללה לא.

אולי גם ההשקעה במרחב איראן-סוריה-לבנון באה על חשבון ההשקעה המודיעינית בעזה. צריך לשאול מישהו בגופי המודיעין.

כיום אנחנו יכולים לעשות ביפרים לחמאס. דיברתי על המצב המודיעיני לפני שמחת תורה

גם לפני שנה ראיתי את זה אותו אחד שהעלה את זה בזמנו טען שיש תחרות בריאה בין המוסד לאמ"ן בגזרת לבנון של מי יביא יותר ידיעות ויותר ידיעות רלוונטיות ולכן כל האימונים הצה"ליים בגזרה היה של פריצה כוללת של כוח רדואן לשטחנו וכבישת מוצבים וישובים סמוכי גדר.

אבל בדרום (וביו"ש) זה גזרת שב"כ ואין לו תחרות מארגון אחר בעניין תקציב או הבאת הוכחות למעשיו אז הוא לפעמים לא חופר מספיק עמוק ולפעמים הוא רק רוצה לשדר שליטה ושקט תעשייתי (רק תראה מה הוא עשה מהכלא הישראלי במהלך השנים שם המילה של הרכז שב"כ הייתה גוברת על המילה של מנהל הכלא הזייה)

וחוץ מעניין הרצון לחפור עמוק (שלפעמים לא קיים בגלל הרצון ל"שקט תעשייתי")יש גם את העניין שהשב"כ מתנהל כק.ג.ב. ואף אחד לא יכול לחקור אותו או לעקוף אותו באזורים בשליטתו כך שאם הוא מפספס משהו אין מי שיבדוק אותו.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה