להניח תפילין ולקרוא לא תתורו ואז להיות במועדון בלילה 😉

בלי קשר לזה שחיי הלילה של תל אביב זה אחד המדרדרים

ותאמת שלי לא יוצא להניח תפילין ביום יום כמעט בכלל

זה חלק מהטקס של קפה וסיגריה של הבוקר 🤷🏽‍♂️

בלי זה משו חסר לי 

אבל זאת הפעם היחידה שלא אכלתי כשר

ולא אחזור על זה בינתיים

משום מה זה מחסום שקשה לי לעבור

למרות שלא מאמינה🙄

מתיר עגונות.

בוודאי שהתופעה קיימת והיא לא נדירה, אבל אני לא חושב שהיא נפוצה מאוד. 

השאלה איפה הקושי מתבטא אצלך בדיוק ואיך אתה מתמודד איתו?

האם זה מקדם אותך או מרחיק אותך?

איך זה מסתדר עם הסביבה?

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.