באמת? זהו עצמות ומהות הסיבה שבשלה אני פה?
למה לעשות את זה בעצם? מה זה יעזור? למי זה יעזור? למה שארצה לעזור? למה שיהיה אכפת לי?
ואם המדינה תושמד? למה שזה יעניין אותי? ואם מלא אנשים ימותו? אז מה יקרה? למי אכפת? ואם לא יהיו יותר יהודים בעולם? אז לא תהיה אנטישמיות, חיובי, לא? ואם לא יהיו אנשים בעולם? זה יהיה נפלא. אנשים זה דבר רקוב. האנשים הם אלו שמחריבים את העולם. כל פיתוח שלהם משמיד את העולם. הם חרוצים, בני האדם. ממהרים לשקם אותו. כדי שיוכלו להחריב אותו שוב.
אם לא היה אנשים בעולם, הוא היה מקום טוב יותר. שמח יותר. שקט יותר.
לא היה דבר כזה הפשרת קרחונים. לא היה דבר כזה זיהום אוויר. לא היה דבר כזה חור באוזון. רוצחים. נרקומנים. עבריינים. נאצים. אנטישמים. מושחתים. גנבים. וכל שאר המנוולים.
בני האדם אחראים לכל בעלי החיים שנכחדו. הם אחראים למחדל כל היערות שנכרתו. הצמחים שנעלמו. הם אשמים בהכל.
אם ה' ברא את האדם כדי שיתקן את העולם, אני בהחלט מבין למה הוא החליט להביא מבול. כנראה שכל הקשתות שיש בשמיים כל חורף, רומזות משהו.
בני האדם מנסים לשמור כמה שיותר מבני מינם בחיים. גם אם הם יהיו חיים בקושי, ויתנהלו בכבדות, בני האדם ינסו להשאיר אותם בחיים. לעומת זאת אם הם יראו כלב צולע הם ימיתו אותו ברוב חסדם, כדי "שלא יסבול".
בני האדם מתאמצים לשמור את מצוקת הדיור על ידי דיירים בלתי נצרכים. הם מתאמצים להשאיר בחיים כל אחד מבני מינם.
כשציפור דרור רואה שהגוזל שלה חלש, היא לא מחממת אותו ומנסה להשאיר אותו בחיים. היא זורקת אותו מהקן. שימות. בני האדם אוהבים לומר שהם משוחררים כציפור דרור. מה הם עושים עם הגוזלים החלשים שלהם? מאלצים אותם להישאר בחיים עד כמה שאפשר. למה בעצם? למה זה טוב? למה זה עצוב כשהם מתים? למה בכלל?
עד כאן. תם שידורנו.

לא שמעת על בעלי חיים שנכחדו?










