שלום לנשים החכמות כאן, אני קוראת שקטה רב הזמן.
יש לי 2 ילדים וחזרתי לאחרונה לעבוד, אחרי שהילדה הקטנה יותר נכנסה לגן עירייה. עד גיל 3 הייתה איתי בבית. הגדול ביסודי.
כשהילד הגדול יותר היה בגן, עבדתי בעבודה מאד גמישה שאפשרה לי לפספס ימים לפי הצורך, לצאת מוקדם או להגיע מאוחר, וגם הגן שלו היה ממש צמוד לעבודה שלי.
הרגשתי מאד רגועה שאני יכולה בכל רגע לבוא לאסוף אותו אם צריך, ואם הוא חולה אני יכולה להודיע בעבודה ובלי לחץ להשלים את העבודה שלי אחר כך. גם הוא נכנס לגן רק בגיל 2.5.
העבודה הנוכחית שונה, אני קלדנית בוועדות, אני משובצת כל חודש לוועדות בתאריכים מסויימים (כמה פעמים בשבוע, לא כל יום)
ובעצם אם אני לא אגיע לא תהיה קלדנית. הבנתי שלא יבטלו וועדה אבל זה יהיה להם יותר קשה לתעד את הוועדות ויצטרכו איכשהו למצוא פתרון.
לא בטוח שתהיה החלפה זמינה במיוחד אם זה ממש על הבוקר אם אני מגלה שאני / הילדה חולה.
עכשיו הקטנה שלי הייתה חולה כמה ימים, ובעלי שעובד מהבית וקצת יותר גמיש, שמר עליה בבקרים שהייתה לי עבודה ואז התחלפנו, אבל זה לא אידיאלי. גם לו יש לחץ בעבודה והוא פספס שעות בגלל זה. הוא גם המפרנס העיקרי, ההכנסה שלי מאד קטנה אבל בכל זאת חשוב לי כן להכניס קצת כסף, במיוחד שלא עבדתי יותר מ-3 שנים מאז הלידה האחרונה.
אני מאד אחראית ומצאתי את עצמי נורא נורא בלחץ מלהיות חולה בעצמי או שאחד הילדים יהיה חולה, ואז אצטרך לפספס ו''להבריז''. כן יש לי ימי מחלה וכל זה אבל השאלה יותר עקרונית.
אני מנסה להגיד לעצמי שזה אנושי להיות חולים, אני עושה את כל התלוי בי כדי לעשות את העבודה שלי טוב, אבל בסוף הבריאות הכי חשובה.
ממש חשבתי אפילו להתפטר מרב שזה מלחיץ אותי ולא יודעת איך לשלב את זה בלי להיכנס ללחץ.
ורציתי לבקש עצות מנשים כאן שעובדות ויש להן ילדים ואפילו הרבה יותר מ-2 איך להתייחס לכל הנושא, הרי אמא ל-4-5 ומעלה ילדים, יש עוד יותר סיכויים שאחד הילדים פתאום עם חום וכו', אבל זה לא שכל האמהות ברוכות הילדים לא יוצאות לעבודה בכלל...
אשמח לעזרה! תודה
וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...
