לצאת בשאלהעובדת ה בשמחה????

לצאת בשאלה 
תגידי יצאת בשאלה???
אני שותקת לשנייה ואז אומרת כן, כן טיפה מהוסס, כי אני לא יודעת מה זה אומר לצאת בשאלה, לצאת בשאלה זה לשאול שאלות, לא לקבל תשובות ולהחליט שהולכים נגד?? 
או שזה פשוט למרוד בכל מה שלימדו אותי?? 
לצאת בשאלה זה להכריז על עצמי כלא מאמינה? 
או שזה אולי כלל דרך להגיד כאב שלא נאמר בצורה אחרת?? 
לצאת בשאלה זה אומר להיות ״השפעה רעה״ על אחים שלי?
או שזה ללכת עם האמת שלי??
לצאת בשאלה זה אומר שאני עושה עוול להורים שלי?? 
או שזה אומר ללכת לחפש את עצמי??

 

ואני חיה בקונפליקט בין דתייה לחילונית 
כי היום בירכתי על הקפה, אבל את השבת האחרונה לא שמרתי,
ואני יכולה להחליט להתלבש צנוע, אבל כבר העלתי לרשת תמונה חשופה..
ואני מחשבת כמה זמן מאז שאכלתי בשרי, אבל בכל זאת מכינה לעצמי קפה..
ואני שרה בשולחן שבת שירי נשמה, אבל קמה לפני ברכת מזון..

 

אז לא באמת יצאת בשאלה??
ואני שוב שותקת ולא, אני לא יודעת, לא יודעת מה זה אומר לצאת בשאלה, 
כי שאלות תמיד יש, ושאלתי שאלות, וגם קיבלתי תשובות, 
ואני לא הולכת נגד אף אחד, אני הולכת בעד עצמי.
אני לא מורדת באף אחד, אני מחפשת את עצמי.
ואני מאמינה, מאוד מאמינה, מאמינה באל אחד,
מאמינה שהוא היחיד שמנהל את העולם.
ואם שאלתם, יש כאב, כאב עמוק שנמשך שנים, והריפוי הוא לדעת מה עושה לי טוב. 
תקראו לזה השפעה רעה, תגידו שזה הורס את החינוך של שאר הילדים בבית, זה כבר לא אכפת לי. אני הולכת עם האמת שלי.
כואב להורים שלי עליי, אני יודעת, הם רצו בשבילי משהו אחר, אבל אי אפשר לקרא לזה עוול, אני עדיין מנסה להראות להם שאני מאושרת, שאני במקום טוב. שאני שמחה.

אז אם תשאל אותי שוב, תגידי יצאת בשאלה??
אני פשוט אחייך ואגיד 
״לא יודעת"

"מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה - יפה אמר."זיויק

 

"שאיפתי הגדולה היא לחבר. מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה - יפה אמר. בודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא שלם, אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה פנימית תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם היא לאחד את הקרעים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדלותו ורוממותו הכל נכלל ובא לידי הרמוניה. וברוך השם אשר עשה לי את הנפש הזאת, שרוח ונשמה חיה ומרגשת את כל התנועות והזעזועים השונים עם כל ציריהם וחבליהם בקרבה, אבל גם עם כל תוקף עוז חייהם ואמונת ישעם. והדברים כולם פוגשים בי פגישה מוחשית, ואני מוכרח לטפל בהם בפועל ובמעשה, ולסבול את כל המשברים של הזרמים השונים ושיא דֹכים, ולהקשיב אל הקול הגלוי והנסתר שבהם."

 

(הרב קוק זצ"ל)

 

לא שופט אותך בכללadvfb

מקווה שתתמודדי בהצלחה בקשיים הריגשיים שאת חווה.

לגבי המעשים שלך - לא רואה צורך כעת להתערב בעולם הערכים האישי שלך.

 

נשמע את חווה שיפוטיות, לצערי זה קיים לא מעט בקרב ציבור דתי. נו, גם הציבור הדתי לא מקשיב תמיד לא-להים.

יפההאברהם א

אנחנו חושבים בהכללות אך חיים בפרטים.

אלפרד נורת' ווייטהד

מדהיםהחיים תותים????

זה כנראה סיפור של כ"כ הרבה אנשים...

צריך ללמוד אתזה שאנחנו בני אדם, שהחיים הם לא שחור ולבן, לקבל את עצמנו עם הרצונות שלנו והחיפוש שלנו, לא להפסיק את החיפוש, ולנסות לגדול

תודה!!עובדת ה בשמחה????

מה שנכון נכון..

מדהיםדוד.ב

נגע בי מאד

אפילו סליחה, אבל מאיך שאני חווה את החיים יש משהו שעובד ה' הרבה יותר גדול ומדוייק ונכון ולא מכחיש אצלך מאשר אצל הרבה חברים "דתיים".

תודה על הדברים

את כרגע במקום של בירורמשה
אל תכריזי הכרזות. תהיי לאט לאט עם הנפש שלך ותקשיבי בעיקר לעצמך ופחות לסובב.


מה יהיה בסוף? לא יודע. גם לא חייב לדעת.


(ונהנתי לקרוא)

תודה!עובדת ה בשמחה????אחרונה
גיליון חדש של כתב העת שלי יצא, אשמח להארות סופר צעיר
שמע זה אדיר אני חייב להתחיל לקרוא יותר ברצינותחתול זמני

זה כזה מקסים שיש כל־כך הרבה כותבים

וכולם כותבים יפה ומיוחד

 

ברמה הטכנית בלבד, הפונטית קצת מבולגנים לי

דבר ראשון ספרתי חמישה פונטים כשכל אחד מהם מיוחד / סריף רציני

לא יודע איך קוראים לכל אחד אבל:

 

– הסריף המרובע סובל מבעיית קרנינג בינונית, ומרגיש קצת "יותר מדי". לדעתי אפשר ללכת על משהו קצת יותר "מסורתי" (לא בהכרח סטנדרטי לחתולין)

– בדפים של מראה המקום, הניגוד בין הפונט המיוחד של הכותרת לבין הסריף המרובע הוא קיצוני

– בדפי השירים יש לי שלושה פונטים מאוד שונים זה מזה במהות, השילוב בין הכותרת לתוכן סבבה אבל שם המחבר פשוט לא מתחבר בגופן

– אמנם חלק מהשירים עמוסים במילים אבל חייב חייב חייב טיפונת רווח בין השורות לפחות היכן שזה מתאפשר

תודה רבה על ההארות סופר צעיראחרונה

אפיק לקחים לגיליון הבא

לא מצאתי כותרת טובהנקדימון

יוצר אור,

בוא ראה חושך

או שֶׂה שלום,

ובוא ראה את הכל.

גאוני ומקסים.חתול זמניאחרונה
ליאב ויואב ונווה וניר ודור,עיניים טובות

ליאב ויואב ונווה וניר ודור,

תסבירו לי איך יש עוד מקום במדור

לא נגמר שם למעלה? לא כלו הקיצים?

הלוואי שלא נצטרך שיפוצים

הכסאות שמורים לוותיקי המרום

החדשים עוד עומדים מפני כבוד המקום

ויש שידורים חיים מלמטה

והלוויות ובכיות של אבא אמא וסבתא

וצפוף, וצפוף, אך סוף סוף נפגשים

עם החבר'ה שמזמן כבר הפכו לקדושים

ואור גדול בניגוד מוחלט

לעולם שממנו לא רואים כמעט

נצח שמיים ואינסוף

ופורפורציות לעולם שנגדע אל הסוף

מה הלו"ז שם למעלה?

יש לו"ז בכלל?

נהנים מזיו השכינה?

חיים חיי כלל?

יש שם אחדות? יש געגוע?

הכל טוב כמו שהבטיחו? שווה להגיע?

ליאב ונווה, ניר ודור ויואב,

איך רואים מלמעלה את ארץ ארץ שנאהב?
יש איום גרעיני? יש איום? יש גרעין?

גרעין של טוב? יש במה להאמין?

והבחירות שבפתח, וכל התככים,

תהיה כאן מלחמת או שיש כאן אחים?

יואב ודור וליאב וניר ונווה,

סליחה שהפרעתי לנצח מההווה

יש כמה ניחומי אבלים השבוע

ואיזה פחד שהלו"ז הזה הפך להיות קבוע

יש בכרם מהר"ל והרצליה ובית השיטה

ובגבע בנימין וגם בהוד השרון המהלומה נחתה

אז אם לא מסובך והלו"ז התפנה

תקפצו לנחם, בשבילכם בקטנה

תזרקו קצת כוחות, בשמיים אין גבול

רק פה בארץ הלב כבר חלול

חזק מאד מאדזיויקאחרונה
וכואב ממש
לאטxmasterx

אם היית רק שלך בסדר

אבל את לא וגם אני

אבל זה עלייך ועל הכל

הכל זה רק להשכרה

חכירה הכי הרבה

הסוף יבוא

לאט

כמו שניות בשעון חול שלא רואים שזזות ופתאום חצי כבר למטה

הזיכרון

היופי

הכוח

העוצמה

המוח

הבית שקנית בכל הכסף

אפילו הילדים

הכל

בסוף זה יגיע

הזמן מגדל את כל הדברים בשביל לקחת אליו דברים שווים

בוגרים

בשלים

ואת יושבת מחייכת

שותה את השוקו שלך

כרגיל לאט

כשאני מסתכל עלייך מחייך

חושב מה למרוח לך בסנדביץ' הבוקר

וואווואברהם יאיר שטרן

אהבתי מאוד, מרגישים אותך בשיר...

ועדיין יש הערות, רוצה?

שיר גירושין קלאסיסופר צעיראחרונה
דְּמָמָה פְּשׁוּטָהנקדימון

דְּמָמָה פְּשׁוּטָה

בִּנְקֻדָּה אֲחוּזָה.

לִשְׁטֹף רוֹצָה

מִקָּצֶה לְקָצֶה.

חֻרְבָּנָהּ -

בְּמַחֲשֶׁבֶת מוּקְצֶה.

השירים שלי...אברהם יאיר שטרן

טוב אז שלום, אני אשמח שמי שקורא את זה (אם יש לו כוח וזה לא טרחה כמובן) אם יאהב יפרגן לי (לא שיש לי בעייה בביטחון עצמי ב"ה אבל לא נראה לי שיזיק... 😝 ) ואם לא יגיד למה. יציע הצעות לשיפור וכו' בנוסף רציתי לשאול, אני חושב שכדאי לשפר כמובן את השיר ולעשות לו כמה סקיצות, אבל יש לזה שני חסרונות.

א': אחרי כמה עריכות לפעמים הוא יותר יפה אבל פחות מבטא את עצמי ו/או המסר וכדו'

ב': אני כשאני כותב שיר אני נמצא באיזה מצב נפשי ולפעמים קשה לחזור למצב נפשי מגיל 16 (לפני 3 - 4 שנים...) אשמח גם בזה לעזרה (במיוחד אשמח לשמוע את דעתך @ימח שם עראפת ועוד כמה שמות שקצרה היריעה מהכיל...)

זה שיר שאני עדיין עובד עליו אז אני הכי פתוח לשינויים בו... השיר נועד לבטא את הדיכאון מהריחוק מה' (שמתבטא חזק מאוד בזה שאין מקדש) ואת זה שאנשים מנסים להמשיך בחיים על אף שאנו רחוקים מה'... וכיסופים לסוף המיוחל, לגאולת ציון. ולנקמה!

 

"זה עתה חרב הבית

כולם בוכים, נאנקים

בבלה מובל עם הזית

אבות, נשים, ילדים

 

על ערבים בתוכה אנו תולים כינורותינו

שואלים התינוקות חלב אימם

דברי שיר ושמחה רוצים עוללינו

חפצים הם לראות את ביתם

 

וגם אם תיקח הדרך שנים לא נחכה לה

 נמשיך בדרכנו לעבר הגדולה

ננפץ בעצמנו עוללים אל הסלע

נשלם לבת בבל את גמולה"

 

{בשלב הזה הרגיש לי שמשהו חסר אז הוספתי בסימן שאלה את זה:}

 

"ואז יבוא יום בוער וילהט הרשעים

ישובו לחיק האם הבנים 

ונצעד שוב בחצרות האלוהים

תתנחם ציון בבניה האובדים"

 

תודה אחים!

 

אוקי, אז אענה כהרגלי...אברהם יאיר שטרן

א' תודה רבה.

ב' מסכים איתך, הסוף יותר אופטימי אבל לפעמים דווקא צריך להתרכז במה שכואב, ברע, בשכול באובדן... ט' באב זה הדוגמא... 

ג' התלבטתי על זה, טוב לשמוע דעה נוספת בנידון.

ד' אמממ, לא חשבתי על זה, אנסה...

ככה החיים.Shandy

ככה החיים

אומרים שעל כל אדם1 שנפטר אי שם

נולדים 2 תינוקות בעולם

על כל זוג שמתגרש

יש 4 שזוכים להתקדש

מרקבון

צומחת פריחה

ורק אחרי שיודעים עלבון

יודעים גם מהי שמחה

אחרי  כל שקיעה ארוכה

יש זריחה מאירה


יש שזוכים לקבל

מזה או מזה בנפרד

ויש כאלה

שזה בא להם מעורבב


אחיין חדש

אבל סבוש נפטר

היא ובן זוגה עוד רגע קט מתקדשים

אבל מישהו ממשפחתה על סף גירושין.


ובמצב כזה

לאיזה רגש נותנים את הבמה

הרי שניהם באו באותה שניה


זה נקרא להקדים תרופה למכה?

לערבב עצב עם שמחה....



וואו! שיר שמרעיד את הלבפ.א.

כתבת כל כך יפה, מדויק, הצלחת לנסח במילים את אחת המורכבויות הכי עמוקות של החיים – הניגודיות הזו שפוגשת אותנו בבת אחת, העצב והשמחה ששזורים זה בזה.

תודה😊Shandy
מטורףףתמימלה..?

את כותבת פשוט מדהים נוגעת בנושא כאוב בצורה אופטימית ויפיפיה...

"רק אחרי שיודעים עלבון יודעים מהי שמחה" כל כך נכוןןן!!

מהמם

תודה אהובה😊🤍Shandy
איזה יופי.נפש חיה.
...רחל יהודייה בדםאחרונה

נוגע

באמת מורכב.

...רחל יהודייה בדם

אם הייתה ממלכה של נעלמים מעניין איך היה נראה ריקוד שם.

האם הם רואים אחד את השני או שגם אז ,ריקודם בודד הוא.

האם רואים שזו ממלכה. או ששעריה הם עלים שנפלו בשלכת . או שהם אינם בודדים מספיק בשביל להיות השערים, שמא אי מי ירים עלה ויגלה את הממלכה.

אבל האם הוא ידע שזו ממלכה בכלל גם אם יגיע לשם בטעות.

מה הוא ייראה שם.

מי שם.

הנעלמים במתמטיקה. אלו שבחרו להיעלם.

ואלה שהאלימו אותם.

כולם בממלכה אחת.

כנראה שהריקוד שם נעלם אף הוא.

כי אם לא, אלה שהעלימו אותם יתאחדו עם נסתרי המתמטיקה

אלה שבחרו להיעלם יפתרו את המשוואות

והממלכה תיעלם. או תיפתר.

מענין מה הפירוש של השיר.קבלה
..מוריה.

מסתורי ועלום.

וגם נוגה קצת.

ובעיקר נוגע.

♤♤♤♤זיויק
עמוק מאדהמפוזר מהכפר

תמיד אהבתי לקרוא אותך

וואוכְּקֶדֶםאחרונה

אולי יעניין אותך