אבל היא עלתה על כולנה באחוזונים...

הלוואי וזה ישתנה...

הפחד שלא תהיה 1.84. כי קראתי שזה הגובה באחוזונים כאלה לבנות...

מקווה ממש שזה יכול להשתנות 

נניח היא תהייה גבוהה, אז מה?

מכירה מלא גבוהות מוצלחות, התחתנו מהר, יפות.. הכל טןב!!

באמת מבינה אותך

הבן שלי גבוה מאוד, לא יודעת איזה אחוזון אבל תמיד היה ארוך. לובש מכנס שגדול עליו ב 2 מידות, כמובן מהצרת מטרים בהתאמה 😂

הוא מהגבוהים בגן (והכי קטן בגיל)

גם אני מסתובבת עם החשש הזה שהילד יהיה 1.90..

לא יודעת מה לומר

נ.ב הקטן שלי קצר בגובה, רק שלא יהיה איזה 1.60 חחח

שואלת אתכן ואם הבת שלכן היתה נמוכה מאוד מתחת ל1.50 ובריאה זה לא היה מפריע לכן?

אז לי כן מפריע משהו שהוא חריג.

בחורה שהיא 1.85 או 1.80 זה נראה לי לא הכי אידיאלי..והאחות היתה בשוק ומדדה כמה פעמים ושאלה אם יש גבוהים אצלינו כאלה במשפחה...

ובבקשה בלי לשפוט אותי. במיוחד שאני מכירה כאלה והן לא שמחות מזה בכלל במיוחד בשידוכים קשה להן..כולה שאלתי שאלה. האם יש סיכוי שזה יורד?

אני לא זוכרת מה היה לשאר בנותי. מה שבטוח לאחוזון כזה אף אחד לא הגיע אצלי. לא בנים לא בנות. כולם היו ממוצע פלוס מינוס

לפי האחוזון בגובה שנולדתי בו, הייתי אמורה להיות גבוהה, ואני לא. קצת מעל 1.5

הבת שלך רק בת חצי שנה מאמי, מלא דברים יכולים להשתנות בהמשך

אני בעד לא לדאוג היום מהדאגות של מחר

והאחות שתהיה בריאה.. 🤦🏻‍♀️ כאילו מה יש לך לעשות עם כל הפליאה הזו שלה?

איך אומרים אצלנו..? ל׳עמה! 🤚🏻

ואני חושבת שאני די מוצלחת

וזה בקושי מפריע לי בחיים...

היו לי חברות גבוהות מאוד, והן היו מקסימות ומוצלחות (גם אם לידן נראיתי כמו גמד ליד ענק), והתחתנו בגיל צעיר ובשמחה (וגם אני התחתנתי בגיל צעיר ב"ה, עם בעל די גבוה)

באמת כדאי שלא תחשבי על זה בכלל... הבת שלך בריאה? אין לה שום צפי לנזקים בריאותיים? אז תשמחי ותודי על כך לה', ותתפללי שכך יהיה תמיד...

(ובאמת אחיות טיפת חלב לפעמים מלחיצות ממש סתם... חווינו את זה בכיוון ההפוך עם הבכורה, שבערך בגובה שלי כיום. לא עזר שהראיתי להם שגם אני נמוכה, הם התעקשו שהיא לא באחוזונים הנכונים וניסו לשלוח אותנו לכל מיני מרפאות אכילה, תוך איומים שהיא על סף נזק מוחי... ותאמיני לי שאין בחורה מוצלחת ממנה היום! ואני אומרת את זה לגמרי באובייקטיביות)

אז מה אם יהיה 1.90, להפך.

זה מעולה

תשדכי אותו לבת 1.80 וכולם יהיו שמחים ומאושרים

מאוד גבוהה.
היא היתה מחוץ לאחוזנים. חחח. מעל אחוזון 100.
אני זוכרת את האחות בקופת חולים, גם היא היתה בהלם וחפרה לי על כמה דורות אחורה אם היה ממישהו גבוה במישפחה. היא אמרה שכדאי שמעכשיו אני אביא רק בנים (כאילו זה תלוי בי...) 😁
כיום היא בת 3 וחצי, ובגובה של ילדה בת 6.

אני 1.73, וכבר היה לי מאוד קשה עם הגובה שלי, אז מאוד מקווה שהיא לא תהיה יותר מזה.
שמעתי מכמה אימהות שהיה להם בנות מאוד גבוהות בגילאי הגן, ובאיזשהו שלב זה התאזן וכיום הם בגובה ממוצע, אז יש תיקווה

כל עוד מדדו לה גובה בתור תינוקת, היא היתה תמיד באחוזון מעל 97.

עכשיו אני לא יודעת באיזה אחוזון היא. בכיתה ו', הכי גבוהה בכיתה, אבל יש עוד כמה ממש בערך בגובה שלה, כך שהיא לא נראית חריגה.

לא יודעת לאיזה גובה היא תגיע בסופו של דבר. אני כן מתפללת לפעמים גם על זה (למרות שבאמת יש כל כך הרבה דברים  יותר חשובים מהגובה שלה, אבל בכל זאת תפילה זה הדבר היחיד שבידיים שלי בנושא הזה. ואני בעיקר מתפללת שיהיה לה טוב בחיים, בכל גובה שהיא תגיע אליו...).

מתישהו בגיל כמה חודשים.

היום היא בכיתה א' וכן גבוהה יחסית אבל לא הכי בכיתה שלה, ולא בצורה קיצונית בכלל.

והיא מהממת ❤️

אולי באמת בגלל שהאחות נתנה לזה מקום ומדדה אותה פעמיים נלחצתי.... 

וחיי נפלאים ב"ה

זה גם יתרון לא קטן בהרבה תחומים

יש הרבה מחקרים שגבוהים מרווחים יותר כסף, אולי זה יעודד אותך קצת 

ולא מחייב שזה יפריע לבת כמו שזה מפריע לאמא שלה.. חבל להשליך מראש

(למרות שממילא קבענו שלא מחייב שהיא תגבה עד התקרה)

ונורא מבאס אותי שלא יכולה לשים נעלי עקב

זה פריט כל-כך נשי

מצד שני יש כאלה יגידו תודה על זה שלא צריכה עקבים 😂

נח לה משטוח (אני)

מתבאסת לפעמים על הגובה, הייתי רוצה להיות יותר ממוצעת ולבחור בכל בוקר אם לשים שטוח או מוגבה..

עורכת: אחרי שקראתי שוב את ההודעה שלי כמובן לא כוונתי לצריכה כמו שפשוט רוצה כח בעיניי זה יפה 🫠

אבל אני לא זה ולא זה🤣

והולכת תמיד עם גבוה ולא שטוח

והיא נראית מהמם

ואילו אני, ממוצעת הקומה, כמעט לא נועלת עקבים

זה פשוט לא נוח😎

חחח

תפסי אומץ ותעשי מה שבא לך ועושה לך טוב על הנשמה! סתם טיפ טוב לחיים על הדרך😉😛

לא מוכנה לסבול בשביל זה

האמת אני גם לא כל כך אוהבת את זה

אני נשית לגמרי עם בלנדסטון

כל ילדותי הייתי באחוזונים נמוכים מאוד, גם בגובה וגם במשקל. ממש ממש פיצית.

הכי קטנה ונמוכה במעון,בגן, בכיתה.

בגיל ההתבגרות לא היתה לי שום קפיצת צמיחה, אבל המשכתי לגבוה לאט עד גיל 20, והגעתי לגובה ממוצע לחלוטין.

חברה שלי, שהיתה מהגבוהות בגן ובבית הספר, קיבלה מחזור בגיל 10 ובגיל 12 סיימה לגבוה. ביסודי היא היתה גבוה אבל בתיכון הרבה כבר עקפו אותה.. השוק היה שאני עקפתי אותה באופן משמעותי.

כל הסיפור כדי להרגיע אותך- ממש חסר משמעות האחוזונים בגיל הזה..

הבן שלי שהוא היום 1.85 היה בגובה ממוצע כתינוק וילד

רק בגיל מסוים (14-16) הוא תפס גובה

ורק עכשיו קיבלה מחזור. כמה עוד אפשר לגבוה?

היא סביבות 1.64

או שאין לזה חוקים ואפשר לגבוה מלא?

עד שנתיים מקבלת המחזור. אחרי זה הגדילה נעצרת.

מעבר לזה לא מכירה חוקים

היום הוא ממוצע לגמרי (בן שלוש וחצי) יש בגן ילדים בגובה שלו, יש גבוהים יותר ויש נמוכים יותר, אולי הוא כן מהגבוהים אבל לא ברמה חריגה.

אגב, יש מצב שיש אחוזונים נפרדים לבנים ולבנות ואז את בכלל יכולה להיות רגועה.

הבן שלי היה אחוזון ממש נמוך בגובה בגיל הזה (פחות מ3) שלחו אותנו לרופא ילדים, הוא אמר שהוא מצטער, הוא לא יכול למתוח את הילד😅

היום (בן 3) מהגבוהים בגן .

היו לי מצא חברות שהיו ממש גבוהות ביסודי ואיפשהו באולפנא זה התאזן, היום רובנו באותו הגובה פחות או יותר...

אז בלי לחץ, בגיל הזה זה ממש לא מחייב!

או קרוב לזה

ןלא חלמתי לדאוג מזה

הפוך

מבסוטה מזה☺😆

היא גבוהה וגדולה ומתפתחת יפה ב"ה

מה יש לדאוג?

לגבי הגובה בעתיד..

וואלה גובה זה דבר יפה

ויש לי אחיות גבוהות ויפהפיות

ומן הסתם היא גם תרד באחוזונים

ובכל מקרה מה שיבוא יבוא

וזה בהחלט יכול לרדת

הגדולים שלי היו תינוקות ענקיים

הם גבוהים היום גם, אבל לא חושבת שבאותו אחוזון אלא אולי פחות

גובה לא מטריד..

אם כבר נמיכות קומה עלולה להטריד

כל כך מוקדם עדיין

אתם גבוהים? כי זה יותר מנבא מה יהיה...

בעלי ואני לא גבוהים, הבכורה פיצית.

השנייה היתה 80 לגובה,

עד גיל שנה כבר שברה לאחוזןן 50 כצפוי. בריאה מפותחת הכל מצוין.

ממש ממוצעים..

אבל במשפחה של בעלי אחים שלו ענקיים.גם האחיות מעל 1.75..

הוא הכי נמוך יצא חחח הכל יחסי כמובן

אבל את מאזנת את זה,

אגב, פוטנציאל ל בת לאבא 1.8 מחושב בערך ככה : 1.8 פחות 15 זה 1.65 וממוצע עם הגובה של האמא.

לא יודעת כמה זה יוצא ככה בפועל, אבל זה כן אומר שהפוטנציאלצ. שלה גבוה אבל לא בגובה של אבא...

ובכל מקרה, לא שווה לעסוק בזה יתר על המידה, אין שום שליטה על זה .... ב"ה

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!