אם אני רוצה לעלות להר? שאלה. נחשוב עליה.

בשנה שעברה הרמדאן היה בניסן.

השנה הרמדאן הוא באדר. ומסתיים בר״ח ניסן.

( בזכות זאת, כנראה, שלא חופף לחגים יהודיים משמעותיים, פסח או חגי תשרי, וגם כי החמאס שהבעיר את האווירה כבר נמצא במקום אחר, הרמדאן השנה עובר די בשקט). 

ואפילו כתבתי פוסט על סעודת איפטאר שהכנתי בליל פורים למטפלת המוסלמית של סבתא שלי

@משה אי אפשר לחפש הודעות...

הרמדאן נסוג כל שנה בחודש אחורה.  

אלא רק כאשר יש שנה מעוברת (וגם אז הוא לא נסוג אלא להפך, מקדים אותנו בחודש).

אם אין שנה מעוברת, אז השנה המוסלמית זהה לשנה היהודית, קרי 12 מחזורי ירח מלאים.

רמדאן – ויקיפדיה

לא צריך להיות מאמין כדי להשתומם ולהתרגש מזה.

יש הדרכות חינמיות, תרשום בגוגל זה יתן לך.

הנשמה היהודית שלך מתעוררת.. כי לא ידח ממנו נידח (למרות שאני בעמדת הרבנות האוסרת עלייה, אבל הרעיון שהיית במקום קדוש)

אגב במדרש רבה תולדות פרשה ס’’ה מסופר על יוסף משיתא יהודי מתייוון, שהיוונים שלחו אותו להוציא את מנורת המקדש, וכשנכנס פתאום התחרט והרגוהו בייסורים.

שאל על זה הרב מפוניבז’ זצ’’ל, הרי יצא בשאלה ה’’י, ואיך פתאום חזר בתשובה? ותירץ, שזה כוחו של מקום המקדש, קדושת המקום כ’’כ עוצמתית שמשפיעה גם על יהודים כאלו רחוקים.

בהנחה שאתה רוצה לשמור על ההלכה:

*לשבת עם תלמיד חכם, ללמוד הלכות חציצה היטב.

*לוודא שהמקווה גברים שאתה מתכוון לטבול בו כשר לטבילות דאוריתא (הרבה פעמים במקווה גברים ההנחה היא שהוא מיועד רק לטבילות שהן לא חובה ולכן או שכבר בבניה בונים אותו בצורה שלא כשרה לדאוריתא, או שגם אם בנו אותו כן מספיק טוב, לא מתחזקים אותו כראוי לדאוריתא).

*לקבל הדרכה ברורה, ממישהו שאתה סומך על שיטת הפסיקה שלו, לגבולות המותרים אחרי טבילה.

אנחנו חיים במדינה שבה 90% מהאוכלוסייה גרה לא יותר משעה נסיעה אל הים...

גדול, נקי, כשר לכל הדעות (וגם מסוכן כשאין אנשים ליד ומאוד לא צנוע כשיש אנשים ליד, אבל זה כבר נושא אחר...)

סליחה שאני צוחק.

ככה הייתי עושה בזמן גזירת המלכות ב2020

הבנתי אחרי התגובה של @קעלעברימבאר 

מייבש כלים

https://www.yeshiva.org.il/ask/120807

לרוב מקווה כלים הוא עם השקה למקוואות נשים.

יכול להיות שבמקווה גברים פוקקים את נקב ההשקה אחרי ההשקה הראשונית [כדי למנוע את התחלפות המים באוצר, ולמנוע לכלוך של מי המקווה], ובמקווה הכלים הוא נשאר פתוח.

הוא טען (רב שהיה אחראי על מקוואות באחד הערים) שזה סימן שהמקווה כשר מדאורייתא.

אדגיש-

א. אין לי שום אחריות על תוכן הדברים. אני רק מביא תשובה של ת"ח חשוב, בלי לדעת האם יש כאן דברים פשוטים או מחודשים, דברים מוסכמים או דיעה חריגה. 

ב. זו תשובה מלפני כעשר שנים, אז לא בהכרח שמה שהוא כתב על שני המקוואות המסויימים עדיין עדכני.

ג. אם מישהו רוצה לפתוח את נקב ההשקה בעצמו, כנראה הוא צריך לקבל רשות מהבלן. ייתכן שלא מרשים לפתוח אותו. 

2. יש מקוואות לגברים עם כל ההידורים (פירוט בהמשך), אך מן הדין אפשר לטבול במקווה עם אוצר השקה או אוצר זריעה ואין חובה שיהיו שניהם. באוצר השקה יש לוודא שהמים מולאו כדבעי עד מעל נקב ההשקה, ושהנקב היה פתוח אחרי המילוי (ורצוי גם לפותחו בשעת הטבילה), ואם יש פילטר חיצוני למקווה יש לוודא שהוא לא פועל בשעת הטבילה ושנקב ההשקה נפתח אחרי הפסקת פעולתו. באוצר זריעה (ללא אוצר השקה) יש לוודא שהבלן ניגב את הרצפה לפני המילוי, ואם יש פילטר יש לוודא את כשרותו למהדרין, כפי שיוסבר בהמשך.

הרחבה בשאלה 2 - כשרות המקווה: 

א. מקווה עם אוצר השקה או זריעה - יש מקוואות לגברים עם אוצר השקה וגם אוצר זריעה (חלקם היו בעבר מקוואות לנשים ועברו הסבה), אם כי על מנת לנצל את היתרונות של השקה וזריעה צריך גם שתחזוקת המקווה תהיה בהתאם (למשל, הקפדה על ניגוב מים שאובים ברצפת בור הטבילה לפני מילוי המים מחדש). אך יש לדעת: הצירוף של זריעה וגם השקה הוא חומרא שהתחדשה בדורות האחרונים, ומעיקר הדין די באחד מהם (ולדעת החזון איש יו"ד סי' קכג עדיף לעשות אוצר זריעה בלבד ולא לעשות אוצר השקה). גם אם נניח שהדבר הפך למנהג מחייב, הרי שנהגו להחמיר בטבילת נשים דווקא, ואין לך אלא מה שנהגו. כיוצא בזה כתב הרב שטרנבוך ('אורחות הבית' פ"ט הערה לג), שמסתבר שבטבילת כלים אין צורך להחמיר בזה, "שדווקא מפני איסור כרת וחומר קדושת ישראל החמירו, ולא מצינו שהחמירו גם במצות עשה בעלמא", ובדומה לזה יש לומר שגם לא נהגו לעניין הטהרה להר הבית, אע"פ שהיא חמורה ממצות עשה. ואפילו לגבי טבילת נשים כתב באגרות משה (יו"ד ח"א סי' קיא): "בדבר שאלתו אם להכשיר מקוה ממים שאובין צריך דוקא לשתי בורות [של השקה ושל זריעה] או די בבור אחת של מי גשמים להכשיר בהשקה או בזריעה, אני איני מאמין שנמצא מי שיפסול בהשקה למקוה כשרה של מי גשמים, שברור שכשר בין בהשקה לבד ובין בזריעה לבד... חס וחלילה לומר פסול על מקואות כאלו, והאומר כן הוא כטועה בדבר משנה. אבל מעלה ודאי יש בשתי בורות... ולכן למעשה אם אפשר בנקל לעשות שתי בורות, אחת להשקה ואחת לזריעה, טוב לעשות. ואם צריך על זה הוצאה מרובה איני רואה שיהיה חיוב". [כעת ראיתי באתר זה תשובת הרב דב ליאור שליט"א (ד' אייר תשס"ח) המתיר כאמור לעלות להר הבית אחרי טבילה במקווה עם אוצר השקה בלבד.] אלא שאם מדובר באוצר השקה בלבד - יש לוודא שהמים מגיעים עד מעל נקב ההשקה, ואם פקק ההשקה סגור יש לוודא שהיה פתוח אחרי המילוי ורצוי לפתוח אותו גם בשעת הטבילה. ואם מדובר באוצר זריעה בלבד, יש לוודא שהבלן ניגב את הרצפה לפני מילוי בור הטבילה. 

ב. הפילטרים - בלי להיכנס לעומק השאלה של כשרות מקווה עם פילטר, יש הרבה מקוואות לגברים בלי פילטר, או עם פילטרים שנעשו בהתייעצות עם המכון הטכנולוגי להלכה ואין בהם כל חשש (שכל תנועת המים היא בתוך מי המקווה ובצינור שאין בו בית קיבול, כך שאין חשש זוחלין ושאובין, עיין טהרת הבית ח"ג עמ' שלו-שלז). תברר עם הבלן במקום. אם יש פילטר חיצוני, אזי: במקווה עם אוצר זריעה הפילטר יוצר חשש פסול. במקווה עם אוצר השקה (בנוסף או במקום אוצר זריעה), יש לוודא שבשעת הטבילה הפילטר לא פועל, וכן שהנקב בין בור הטבילה לבין אוצר ההשקה נפתח - לפחות לזמן קצר - אחרי הפסקת פעולתו של הפילטר, ובזה אין כל חשש. הסיבה: פילטר חיצוני שפועל בשעת הטבילה יוצר חשש 'זוחלין'. ואם הפילטר הוא כלי קיבול הוא יוצר גם חשש 'שאובין'. חשש הזוחלין בטל אם כעת הוא לא פועל, וחשש השאובין בטל אם השאובין הללו הושקו לאוצר אחרי שנשאבו (להרחבה וסיכום טוב של הנושא: 'קונטרס מקוה עם פילטר' בתוך הספר 'מקוה מים' מאת הרב ירמיה כץ, ח"א עמ' סח-פד). 

ג. דו"ח על שני מקוואות בירושלים: מקווה הגברים ברובע היהודי (רח' העומר): יש אוצר זריעה ואוצר השקה. העברת מי הגשמים לאוצר נעשתה בכל ההקפדות כמו מקווה הנשים הצמוד אליו. נקב ההשקה פתוח כל זמן הטבילה. אין בו פילטר. כאשר מרוקנים את המקווה של הגברים לא מנגבים את הרצפה, אבל גם לא שופכים מי ברז לצורך הניקוי ומה שנשאר הוא מי המקווה, כך שאין שאלה של ג' לוגין מים שאובים (מפי האחראי על המקום). מקווה בשכונת הר חומה: יש מקווה גברים חדש בשכונת הר חומה ת"ו (כתובת: רח' הרב מן ההר 6, רבע שעת נסיעה מהעיר העתיקה כשאין פקקים. שעות פתיחה: 5-10 בבוקר). יש בו אוצר זריעה ואוצר השקה, ונקב ההשקה פתוח במשך כל שעות הטבילה. כעת אין בו פילטר בכלל ובהמשך יותקן פילטר עם תקן כשרות. בהשוואה למקווה נשים החיסרון היחיד הוא שאחרי שגורפים את מי הברז שמנקים בהם את בור הטבילה שוטפים את המקווה במי ברז שאובים ואין מקפידים על ניגוב הרצפה לפני המילוי מחדש. כאמור, אוצר ההשקה מועיל מן הדין, וגם אילו היה אוצר זריעה בלבד אין חשש דאורייתא בג' לוגין שאובין, ויתכן שהוא כשר לגמרי אפילו אלמלא אוצר ההשקה, משום שאין ודאות שנשארים ג' לוגין (ליטר) ברצפת המקווה, ו"ספק מים שאובין למקווה טהור".

יהדות, שיעורים, זמנים | אתר ישיבה

רק להקפיד על טבילה ללא נעלי עור ללא כל תיק ובמורא מקדש!!!!

אם כי "ללא כל תיק" זה קצת הפרזה.

עדיף באמת לא להיכנס עם תיק, ובמיוחד לא עם פאוץ', שעליו נכתב איסור, אבל עם שקית מכובדת זה די סבבה.

הם מתייחסים גם לתיקים.

"לא יכנס להר הבית במקלו, ובמנעלו, ובפנדתו, ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחמר."

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?