אם אני רוצה לעלות להר? שאלה. נחשוב עליה.

בשנה שעברה הרמדאן היה בניסן.

השנה הרמדאן הוא באדר. ומסתיים בר״ח ניסן.

( בזכות זאת, כנראה, שלא חופף לחגים יהודיים משמעותיים, פסח או חגי תשרי, וגם כי החמאס שהבעיר את האווירה כבר נמצא במקום אחר, הרמדאן השנה עובר די בשקט). 

ואפילו כתבתי פוסט על סעודת איפטאר שהכנתי בליל פורים למטפלת המוסלמית של סבתא שלי

@משה אי אפשר לחפש הודעות...

הרמדאן נסוג כל שנה בחודש אחורה.  

אלא רק כאשר יש שנה מעוברת (וגם אז הוא לא נסוג אלא להפך, מקדים אותנו בחודש).

אם אין שנה מעוברת, אז השנה המוסלמית זהה לשנה היהודית, קרי 12 מחזורי ירח מלאים.

רמדאן – ויקיפדיה

לא צריך להיות מאמין כדי להשתומם ולהתרגש מזה.

יש הדרכות חינמיות, תרשום בגוגל זה יתן לך.

הנשמה היהודית שלך מתעוררת.. כי לא ידח ממנו נידח (למרות שאני בעמדת הרבנות האוסרת עלייה, אבל הרעיון שהיית במקום קדוש)

אגב במדרש רבה תולדות פרשה ס’’ה מסופר על יוסף משיתא יהודי מתייוון, שהיוונים שלחו אותו להוציא את מנורת המקדש, וכשנכנס פתאום התחרט והרגוהו בייסורים.

שאל על זה הרב מפוניבז’ זצ’’ל, הרי יצא בשאלה ה’’י, ואיך פתאום חזר בתשובה? ותירץ, שזה כוחו של מקום המקדש, קדושת המקום כ’’כ עוצמתית שמשפיעה גם על יהודים כאלו רחוקים.

בהנחה שאתה רוצה לשמור על ההלכה:

*לשבת עם תלמיד חכם, ללמוד הלכות חציצה היטב.

*לוודא שהמקווה גברים שאתה מתכוון לטבול בו כשר לטבילות דאוריתא (הרבה פעמים במקווה גברים ההנחה היא שהוא מיועד רק לטבילות שהן לא חובה ולכן או שכבר בבניה בונים אותו בצורה שלא כשרה לדאוריתא, או שגם אם בנו אותו כן מספיק טוב, לא מתחזקים אותו כראוי לדאוריתא).

*לקבל הדרכה ברורה, ממישהו שאתה סומך על שיטת הפסיקה שלו, לגבולות המותרים אחרי טבילה.

אנחנו חיים במדינה שבה 90% מהאוכלוסייה גרה לא יותר משעה נסיעה אל הים...

גדול, נקי, כשר לכל הדעות (וגם מסוכן כשאין אנשים ליד ומאוד לא צנוע כשיש אנשים ליד, אבל זה כבר נושא אחר...)

סליחה שאני צוחק.

ככה הייתי עושה בזמן גזירת המלכות ב2020

הבנתי אחרי התגובה של @קעלעברימבאר 

מייבש כלים

https://www.yeshiva.org.il/ask/120807

לרוב מקווה כלים הוא עם השקה למקוואות נשים.

יכול להיות שבמקווה גברים פוקקים את נקב ההשקה אחרי ההשקה הראשונית [כדי למנוע את התחלפות המים באוצר, ולמנוע לכלוך של מי המקווה], ובמקווה הכלים הוא נשאר פתוח.

הוא טען (רב שהיה אחראי על מקוואות באחד הערים) שזה סימן שהמקווה כשר מדאורייתא.

אדגיש-

א. אין לי שום אחריות על תוכן הדברים. אני רק מביא תשובה של ת"ח חשוב, בלי לדעת האם יש כאן דברים פשוטים או מחודשים, דברים מוסכמים או דיעה חריגה. 

ב. זו תשובה מלפני כעשר שנים, אז לא בהכרח שמה שהוא כתב על שני המקוואות המסויימים עדיין עדכני.

ג. אם מישהו רוצה לפתוח את נקב ההשקה בעצמו, כנראה הוא צריך לקבל רשות מהבלן. ייתכן שלא מרשים לפתוח אותו. 

2. יש מקוואות לגברים עם כל ההידורים (פירוט בהמשך), אך מן הדין אפשר לטבול במקווה עם אוצר השקה או אוצר זריעה ואין חובה שיהיו שניהם. באוצר השקה יש לוודא שהמים מולאו כדבעי עד מעל נקב ההשקה, ושהנקב היה פתוח אחרי המילוי (ורצוי גם לפותחו בשעת הטבילה), ואם יש פילטר חיצוני למקווה יש לוודא שהוא לא פועל בשעת הטבילה ושנקב ההשקה נפתח אחרי הפסקת פעולתו. באוצר זריעה (ללא אוצר השקה) יש לוודא שהבלן ניגב את הרצפה לפני המילוי, ואם יש פילטר יש לוודא את כשרותו למהדרין, כפי שיוסבר בהמשך.

הרחבה בשאלה 2 - כשרות המקווה: 

א. מקווה עם אוצר השקה או זריעה - יש מקוואות לגברים עם אוצר השקה וגם אוצר זריעה (חלקם היו בעבר מקוואות לנשים ועברו הסבה), אם כי על מנת לנצל את היתרונות של השקה וזריעה צריך גם שתחזוקת המקווה תהיה בהתאם (למשל, הקפדה על ניגוב מים שאובים ברצפת בור הטבילה לפני מילוי המים מחדש). אך יש לדעת: הצירוף של זריעה וגם השקה הוא חומרא שהתחדשה בדורות האחרונים, ומעיקר הדין די באחד מהם (ולדעת החזון איש יו"ד סי' קכג עדיף לעשות אוצר זריעה בלבד ולא לעשות אוצר השקה). גם אם נניח שהדבר הפך למנהג מחייב, הרי שנהגו להחמיר בטבילת נשים דווקא, ואין לך אלא מה שנהגו. כיוצא בזה כתב הרב שטרנבוך ('אורחות הבית' פ"ט הערה לג), שמסתבר שבטבילת כלים אין צורך להחמיר בזה, "שדווקא מפני איסור כרת וחומר קדושת ישראל החמירו, ולא מצינו שהחמירו גם במצות עשה בעלמא", ובדומה לזה יש לומר שגם לא נהגו לעניין הטהרה להר הבית, אע"פ שהיא חמורה ממצות עשה. ואפילו לגבי טבילת נשים כתב באגרות משה (יו"ד ח"א סי' קיא): "בדבר שאלתו אם להכשיר מקוה ממים שאובין צריך דוקא לשתי בורות [של השקה ושל זריעה] או די בבור אחת של מי גשמים להכשיר בהשקה או בזריעה, אני איני מאמין שנמצא מי שיפסול בהשקה למקוה כשרה של מי גשמים, שברור שכשר בין בהשקה לבד ובין בזריעה לבד... חס וחלילה לומר פסול על מקואות כאלו, והאומר כן הוא כטועה בדבר משנה. אבל מעלה ודאי יש בשתי בורות... ולכן למעשה אם אפשר בנקל לעשות שתי בורות, אחת להשקה ואחת לזריעה, טוב לעשות. ואם צריך על זה הוצאה מרובה איני רואה שיהיה חיוב". [כעת ראיתי באתר זה תשובת הרב דב ליאור שליט"א (ד' אייר תשס"ח) המתיר כאמור לעלות להר הבית אחרי טבילה במקווה עם אוצר השקה בלבד.] אלא שאם מדובר באוצר השקה בלבד - יש לוודא שהמים מגיעים עד מעל נקב ההשקה, ואם פקק ההשקה סגור יש לוודא שהיה פתוח אחרי המילוי ורצוי לפתוח אותו גם בשעת הטבילה. ואם מדובר באוצר זריעה בלבד, יש לוודא שהבלן ניגב את הרצפה לפני מילוי בור הטבילה. 

ב. הפילטרים - בלי להיכנס לעומק השאלה של כשרות מקווה עם פילטר, יש הרבה מקוואות לגברים בלי פילטר, או עם פילטרים שנעשו בהתייעצות עם המכון הטכנולוגי להלכה ואין בהם כל חשש (שכל תנועת המים היא בתוך מי המקווה ובצינור שאין בו בית קיבול, כך שאין חשש זוחלין ושאובין, עיין טהרת הבית ח"ג עמ' שלו-שלז). תברר עם הבלן במקום. אם יש פילטר חיצוני, אזי: במקווה עם אוצר זריעה הפילטר יוצר חשש פסול. במקווה עם אוצר השקה (בנוסף או במקום אוצר זריעה), יש לוודא שבשעת הטבילה הפילטר לא פועל, וכן שהנקב בין בור הטבילה לבין אוצר ההשקה נפתח - לפחות לזמן קצר - אחרי הפסקת פעולתו של הפילטר, ובזה אין כל חשש. הסיבה: פילטר חיצוני שפועל בשעת הטבילה יוצר חשש 'זוחלין'. ואם הפילטר הוא כלי קיבול הוא יוצר גם חשש 'שאובין'. חשש הזוחלין בטל אם כעת הוא לא פועל, וחשש השאובין בטל אם השאובין הללו הושקו לאוצר אחרי שנשאבו (להרחבה וסיכום טוב של הנושא: 'קונטרס מקוה עם פילטר' בתוך הספר 'מקוה מים' מאת הרב ירמיה כץ, ח"א עמ' סח-פד). 

ג. דו"ח על שני מקוואות בירושלים: מקווה הגברים ברובע היהודי (רח' העומר): יש אוצר זריעה ואוצר השקה. העברת מי הגשמים לאוצר נעשתה בכל ההקפדות כמו מקווה הנשים הצמוד אליו. נקב ההשקה פתוח כל זמן הטבילה. אין בו פילטר. כאשר מרוקנים את המקווה של הגברים לא מנגבים את הרצפה, אבל גם לא שופכים מי ברז לצורך הניקוי ומה שנשאר הוא מי המקווה, כך שאין שאלה של ג' לוגין מים שאובים (מפי האחראי על המקום). מקווה בשכונת הר חומה: יש מקווה גברים חדש בשכונת הר חומה ת"ו (כתובת: רח' הרב מן ההר 6, רבע שעת נסיעה מהעיר העתיקה כשאין פקקים. שעות פתיחה: 5-10 בבוקר). יש בו אוצר זריעה ואוצר השקה, ונקב ההשקה פתוח במשך כל שעות הטבילה. כעת אין בו פילטר בכלל ובהמשך יותקן פילטר עם תקן כשרות. בהשוואה למקווה נשים החיסרון היחיד הוא שאחרי שגורפים את מי הברז שמנקים בהם את בור הטבילה שוטפים את המקווה במי ברז שאובים ואין מקפידים על ניגוב הרצפה לפני המילוי מחדש. כאמור, אוצר ההשקה מועיל מן הדין, וגם אילו היה אוצר זריעה בלבד אין חשש דאורייתא בג' לוגין שאובין, ויתכן שהוא כשר לגמרי אפילו אלמלא אוצר ההשקה, משום שאין ודאות שנשארים ג' לוגין (ליטר) ברצפת המקווה, ו"ספק מים שאובין למקווה טהור".

יהדות, שיעורים, זמנים | אתר ישיבה

רק להקפיד על טבילה ללא נעלי עור ללא כל תיק ובמורא מקדש!!!!

אם כי "ללא כל תיק" זה קצת הפרזה.

עדיף באמת לא להיכנס עם תיק, ובמיוחד לא עם פאוץ', שעליו נכתב איסור, אבל עם שקית מכובדת זה די סבבה.

הם מתייחסים גם לתיקים.

"לא יכנס להר הבית במקלו, ובמנעלו, ובפנדתו, ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחמר."

אז עכשיו נצליח להוריד שלטון שנמצא אלפי קילומטרים מאיתנו, בלי פלישה קרקעית משמעותית, בשטח גדול פי 4,500 מרצועת עזה?

לא מסתדר לי.

אני לא אומר שהמלחמה לא מוצדקת, אני רק לא מאמין שנצליח למגר את האויב. פשוט נדחה את היכולת שלהם להתחמש, עד המלחמה הבאה.

גם חיזבאללה הובס לפני למעלה משנה, והנה עכשיו שוב חיילים נכנסים ללבנון בשביל להגן על תושבי הצפון.

לכן אני לא מתחבר לאופוריה, אני בעיקר עצוב מההבנה שלעולם לא ננצח באופן טוטאלי אלא תמיד נצטרך להילחם בשביל לחיות.

ברור שיש עוד עבודה. אבל אתה לא נמצא בסיכון שיכבשו אותך כמו לפני שנתיים. יש קצת טילים ורקטות וכאלה. וזהו. אי אפשר לכבוש את הגליל.

אבל בעוד 5 שנים, אם צה''ל לא יתחזק את ההישגים שלו באופן יומיומי, כן יהיה אפשר. 
 

הווה אומר = לַנֶצח נצטרך להילחם. אין ניצחון.

ארצות הברית לא צריכה לתחזק את הניצחון שלה על יפן, ברית המועצות לא צריכה לתקוף מחסנים בברלין. יש מלחמות עם סוף ברור וניצחון ברור. לצערי אנחנו לא שם.

למה אתה חושב היה דחוף להם להביא לכאן שליש מהצבא שלהם? גם ארהב יכולה בהחלט להיכנס למלחמות, פשוט יש לה את היתרון גם של מדינת ענק וגם של היותם יבשת עם מעט גבולות.

בפועל ארהב מתחזקת בהחלט את הניצחונות שלה: הם מקפידים לשמר מעמד של מעצמת-על, הם מחזיקים בצבא הכי חזק בעולם, והם עכשיו בהחלט הביאו לכאן את הצבא כדי להילחם. מה זה אם לא תיחזוק?

מדינת ישראל, בשונה מאחרים, סובלת משנאה מיוחדת ואחרת. אנחנו רואים את הסטנדרט הכפול וכו'.

וכמובן שמלחמות תמיד יהיו עד שיבוא משיח צדקנו, ינצח במלחמותיו, ותהיה גאולה שלימה. עד אז, יהיו מלחמות - בטח כלפינו.

אבל כל התקדמות וכל שיפור הוא מבורך. עדיף מדינה מאשר גלות, ועדיף הפלת משטר מאשר השארת משטר, וכו'. אם תשקוט הארץ 40 שנה, דיינו. גם 20 שנה, דיינו.

בסופו של דבר, ישראל (וארהב) משנה את המזרח התיכון. המעמד שלנו משתנה וכו'. 

ומה עשינו באיראן שנה שעברה?

מה שאני בא. להגיד זה שאתה פסימי סתם. בראייה אמונית ודאי שאין סיבה להיות פסימי כל כך, אבל גם בראייה של מה שקורה בשטח אתה לא צודק.

זה שלא שיטחו את עזה זה לא כי לא היתה לנו את היכולת הזו.

וכן, עם ישראל תמיד יילחם, עד הגאולה.

הפסימיות שלך מוגזמת ומורידה.

ואם נוריד איום גרעיני מצד איראן לכמה עשרות שנים, זה לא טוב לך?

והאנשים שם גם מנסים להפיל את המשטר.

אני מאמינה שלא יעבור הרבה זמן והם יפלו בע"ה.

וגם אם לא- המצב לא יהיה דומה למה שהיה עד עכשיו.

אל תהיה שלילי. 

אם כן, למה צה''ל עדיין מחזיק עמדות בתוך סוריה? למה צה''ל איים שהוא יגיב אם הם ימשיכו לטבוח בדרוזים?
 

לא אמרתי שלא טוב לי לדחוק את המלחמה הבאה. אבל ההבנה שזה מה שזה, עוד מערכה בתוך מלחמה לא נגמרת, מבאסת אותי.

ו... לא אנחנו הפלנו את המשטר בסוריה. בעקיפין החלשנו את חיזבאללה שעזרה למשטר הסורי, אבל עדיין את המשטר הפילו כנופיות דעא''ש איסלמיסטיות טרוריסטיות.

מה שאנחנו עשינו זה לנצל הזדמנויות כדי לתפוס את כתר החרמון ולהשמיד כל מה שאפשר מאמלח ותשתיות של הצבא הסורי.

לא חלילה מזלזל, אלא רק מדייק את העובדות.

הרי הוא צריך להגיע מתי שהוא.

מה עם כל מדרשי חז"ל והזוהר בעניין, זה כל כך מחזק...

דבר נוסף, הניצחון תלוי לא רק בצה"ל (שאף הוא מנצח רק בזכות סד"ש), אלא 

בהתחזקות הרוחנית שלנו, העם הנבחר.

אתה מודע לזה שהסיבה העיקרית שלא תקפו באירן כל השנים, זו הידיעה הוודאית שיהיה לנו רק גל ראשון, כי רגע אחרי חיזבאלה יכסו את הארץ בטילים?

את חמאס לא חיסלנו מבחירה. בעיני בחירה לא נכונה, אבל הבחירה של הממשלה וזרועות הביטחון היתה להחזיר את החטופים על חשבון הניצחון. במטרה הזאת הצלחנו בגדול, להחזיר את החיים ואת החללים. מי היה מאמין שלא נשאר עם עשרים 'רון-ארדים' אחרי כזה אירוע נורא.

ובניגוד למה שפיפמו לנו שנתיים, החזרנו אותם בלי לחזור לקווי הושענא רבא. אנחנו שולטים באיזורים השולטים ברצועה וממשיכים לחסל מחבלים בלי שהם מסוגלים להגיב, בעבר כל חיסול כזה היה מוריד את תל אביב למקלטים.

ממגילת אסתר לומדים שגאולה קמעה-קמעה. כמה שרשורים החמוצים פתחו באו"ח על זה שלא גמרנו עם אירן. אז הנה, איני יודע את כל השיקולים האסטרטגיים והגיאו-אסטרטגיים, אבל עכשיו גומרים.

אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם

אני לא מתנגד למלחמה,

לא מתכחש להצלחות,

לא מעדיף לשבת בחיבוק ידיים בזמן שאויבינו מתחזקים,

אני ממש בעד כל הדברים האלה.

אני פשוט מבואס שאין ניצחון מוחלט, שכל ניצחון הוא רק עד הפעם הבאה. זה הכל 

בהסתכלות היסטורית  אנחנו במהלך הבא, רווח והצלה עומד ויעמוד ליהודים.

הפעם הבאה מן הסתם תהיה נגד טורקיה והפרוקסי שלה

היום הם שליחים של האירנים, לפני כן היו של סאדם חוסין, לפני כן של ברית המועצות, לפני כן של המעצמות הערביות ולפני כן המופתי קיבל חסות מהיטלר -

הבעיה המהותית היתה ונשארה הערבים שבארץ ובסביבתה...

הוא בחינת הערב רב שהתשלט על לבבות יהודים תמימים.

כמו שאחאב לא אשם אלא איזבל

יש שלל מקורות מפרקי דר' אליעזר ועוד מדרשים, שהמוקד האחרון הוא המאבק בבני ישמעאל. הפרוגרס מחליש את המערב וככה הם לא שמים לב שהערבים ושאר האיסלמים מכרסמים אותם מבפנים. הערבים/מוסלמים מחליפים ספונסר, אבל הם היו ונשארו האויב.

🕎🕎🕎🕎🕎

הארגון שנשבע אמונים לדאעש "בוקו חראם" משמעותו בניגרית "תרבות מערב - אסור!"

כמו שחזל אומרים שפרס היא אויבת לרומי. אבל גם הורסת בתי כנישתא.

פרס עניינה להגביל את רומי, הרבה מלחמות עשינו עם רומי הרבה כרכים כבשנו מרומי, והכול בשביל ישראל שיעסקו בתורה.

אמר להם ה' - הכל עשיתם לטובת עצמכם!

אבל מה אני חולק עליך רבינו.

המורה הלכה בפני רבותיו חייב מיתה

לפני מאה שנה האסלאם לא היה כזה קיצוני

כל הזוועות של שמחת תורה תשפ"ד, היו גם בתר"פ, תרפ"ט ובמעלה עקרבים. רק לא היו מצלמות גוף ושידור ישיר ברשתות.

אני מדבר על התופעה המודרנית.

פעם האסלאן התנגד לדת הנוצרית.

כיום האסחאם כועס בגלל החיחונות המערבית והפוסטמודרניזם על כל חלייו.

הסיבה להפיכת חומיני זה כי השאה רצה לעשות רפורמות חילוניות בפרס שעצבוני את העם.

זה גם הסיבה לקיצונות של הטאליבאן

כיום האסלאמיזם הקיצוני זה כתגובה לחילונות הפוסט מודרנית.

איך אמרו דאעש ימח שמם למהגרים העירקים שברחו מהם? "אתם נותנים לילדיכם לברוח מעירק לאירופה? כדי שידרדרו לסמים וזנות?"

תקשיב לסידרה של מיכאל בן ארי.

בשנות ה70 החילונות הנאצריסטית והפאן ערבית והבעת' שלטו. תבדוק היסטוריה

אין קול ענות חלושה ואין קול ענות גבורה קול ענות אנכי שומע.
 

אל תהיה יהושע הצדיק המצביא, תהיה משה

וגם זו מלחמה אזורית שגם ארהב וסעודיה נגד איראן.

מה גם שדיברו על אפשרות של היפוך קנים בצבא אירן.

צבא אירן בניגוד למשמרות המהפכה לא נאמן לחחוטין למשטר, ויכול לזרום לאן שהרוח נושבת

היה כמעט עשרים שנה של מלחמות כושלות ("סבבים") והסכמים ונסיגות. עכשיו משנים את המצב. זה כואב וזה לוקח זמן אבל זה פועל.

אבל עדיין המצב לא נעים בכלל

קריאת מגילה הייתה ממש מהירה, גם אתמול וגם היום, ובקושי רעש בהמן.

לא ראיתי כמעט אף אחד מחופש, בטח לא בתלבושת מלאה.

וכמעט אף אחד לא בא לתת משלוח מנות.

תענוג. 

וקריאת מגילה מרגשת. נוגעת. אוטנתית כמו אני לא יודעת מה;

 כל מה שקורה, ודווקא סמוך לפורים שזה כמעט שחזור המגילה....זה הכיף!

חוץ מהאסונות, ולוואי שיהיו האחרונים ושתהיה תחיית המתים בקרוב ממש!

(חייבת לצחצח את הבית מהמסד עד הטפחות, כי אמא שלי ע"ה היתה נקייה...פחד!)

לפי החשבון שעולה מסדר עולם, דריווש השני שבימיו חודשה בניית בית המקדש - הוא בנה של אסתר מאחשורוש.

אמנם יש בעזרא ו' פסוק אחד, בסיכום בניין בית המקדש שבו מוזכרים שניהם וגם ארתחשסתא אבל כתוב "מלך פרס" ביחיד.

לפי הפשט הכוונה מלכי פרס - כורש שבימיו התחילה הבניה,דריוש שבימיו הסתיימה וארתחשסתא שבימיו בנו את חומות ירושלים.

אבל הגמרא דורשת על אותו אחד ששמו 'דריוש', 'ארתחשסתא' זה על שם המלכות (כמו 'פרעה' במצרים או 'אבימלך' בפלישתים) ונקרא גם 'כורש' כי כשר היה. לפי זה דריוש בנה של אסתר, נקרא גם 'כורש'. אבל זה לא 'כורש הגדול' המפורסם שנתן את הצהרת כורש.

לפי סדר עולם ומובא בגמרא דריוש הפרסי (שמופיע בפרקים ה-ו בעזרא ובחגי וזכריה) הוא עצמו ארתחשסתא (פרק ז' ואילך בעזרא) מפורש בסד"ע ובגמ' שהוא המלך שאחרי אחשורוש.

רש"י כותב (זה לא מפורש בבריתא) שהוא הבן של אסתר ואחשורוש. לפי זה הוא יהודי ע"פ ההלכה, למרות שאין בכתובים שמץ של התייחסות לכך.

רק ארמוז שחז"ל ראו את הבנייה האמיתית של בית שני לא בבניה הפיסית, אלא בהקמת כנסת הגדולה בידי עזרא.
 

ולכן בחזל ארתחששסתא מתואר כדריווש בונה המקדש.

וארמוז לך סוד גדול, בהיותך בן 166 תדענו (וזה אשמורה בלילה)

כמובן שפשט הכתוב (כפי שמציין בעל המאור בר"ה ורבים ממפרשי התנ"ך) שארתחשסתא הוא מלך נוסף.

(בכלל לפי המקובל בהסטוריונים היו לפרס-מדי עשרה מלכים שמלכו מעל 200 שנה. שונה מאוד מהדרך של סדר עולם שהיו רק ארבע מלכים שמלכו 52 שנה)

העולם 6000 שנה בגלל "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ויומו של ה אלף שנה והעולם הידוע לנו שבוע.

אבל יש המשך לפסוק "ואשמורה בלילה".

לילה לפי הרמבן בהיסטוריה זה 500 שנה חצי מאלף מיממה.

אשמורה היא שליש מלילה.

שליש מ500 זה 166.

כלומר יש עוד 166 שהם בכלל אשמורה בלילה ולא נספרות בתוך ה6000 שנה הווי עלמא.

הם קרו דווקא בזמן שבין השראת השכחנה לבין גלות השכינה. מדובר לפי הרב קוק בשני עידנים שונים של ההיסטוריה. וכנראה לא הצליחו להיות מולחמים והשאירו מרווח ריק של 166 שנה שנשכחות

יש הצעה שחזל עשו זאת בכוונה כדי שלא נוכל לחשב את הקץ הסודי בספר דניאל.

לא סביר שחזל לא ידעו שהתקופה הפרסית היתה 220 שנה ולא 50.

מה גם שמוזכרים בתנך יותר מ4 מלכים לפרס.

בכל מקרה זה נטגע למניין שנות העולם ולא רק לסדר עולם.

ללא התירוץ של אשמורה בלילה, לא מובן למה אנו בשנת 5786 ולא בשנת 5786+166

א. אתה יוצא מנקודת הנחה שבהכרח התקופה הפרסית היתה ארוכה. נכון שזו הכתיבה הסטורית המקובלת אבל יש שערערו על כך:

הכרונולוגיה הפרסית לפי חז"ל | אוצר התורה - לגלות את האוצר שבתורה

ב. אני מסכים (כלומר מי אני, בעל המאור כותב כך), שלפי פשט הכתוב היו יותר מלכים וגם לפי הפשט תקופת עזרא ונחמיה מאוחרת משמעותית לתקופת זרובבל. אבל אי אפשר להכחיש שסדר עולם, הש"ס במקומות רבים ורבים מהראשונים והאחרונים - תפסו כעובדה מציאותית שהשנים היו מצומצמות. גם הרמב"ם מתאר כך את המציאות עם נפק"מ להלכה.

ג. לענ"ד גם אם תופסים עיקר כשיטה המקובלת בהיסטוריונים - ההסבר לסד"ע וכל מי שבא בעקבותיו, זה שהלכו על 'תפסת מועט' לפי מה שהכרחי בתנ"ך.

אתה רוצה אח"כ להלביש על זה רעיונות - בכבוד. אבל אל תתעקש שהם פשוטים.

א. לא בדקתי לעומק. אבל יש מספיק ממצאים ארכואלוגים פרסים ומקורות היסטורים יוונים.     לטעון על "בריאה יש מאין" של כמותאדירה של שנים כמו  170 שנה בידי היוונים זמן קצר כל כך אחרי המאורעות ,זה נשמע מוזר מאוד. מה גם  שהיו ידועים פילוסופים ומדינאים יווניים לאורך כמה דורות שחיו בתקופת המאבק מול פרס. ידוע לנו על מרידה 10 שנים של מצרים בפרס, כל זה לא יכול להיות מוספק ב50 שנה.  גם לא סביר שעולי זרובבל מהכפרים בארץ אחרי 20 שנה בימי נחמיה ישכחו לדבר עברית ובניהם ידברו אשדודית כמתואר בנחמיה, וישכחו שצריך לחגוג את סוכות. מדובר פה על 70 שנה בערך מימי זרובבל עד נחמיה. ואז זה הגיוני. גם מסתדר שארתחששתא שהוא בן אחשוורוש לפי המחקר (המלך הפרסי חשיירשא, הידוע בכינויו היווני כסרכסס), ייתן אישור לעזרא ונחמיה. למה הוא לא מוזכר כבנה של אסתר? ייתכן שלאסתר לא היו ילדים, ייתכן שהפרסים התנגדו שיהודי יהיה יורש עצר, ייתכן שהוא כן בן של אסתר אהל לא הזכירו את זה כי זה גנאי שיהודיה נבעלת לגוי.

כמובן זה היה סוד שידוע רק לבעלי הסוד.  שהיו 166 שנה שלא סופרים כי זה אשמורה בלילה. (ובאמת זה בחצי הראשון של האלף, לילה לפי הרמבן). רוב חזל בעלי הנגלה חשבו שכפשוטו זה קרה. בסוף הזכרון ההיסטורי של העם היהודי בחזל ובמניין השנים לא מתבסס על מה שקרה , אלא על מה שרלוונטי לזכור. כמו שאדם שהיה בתרדמת שנה, השנה הזאת לא כלולה בחייו.  כמובן מה שכתוב תנך קרה כפשוטו. אבל לא כתוב בשום מקום בתנך שפרס נמשכה רק 50 שנה. זה ההבדל בין תורה שבכתב לתושב"ע, תורה שבכתב מייצגת את האמת האובייקטיבית כלשעצמה, תושב"ע את איך שהדבר רלוונטי לנו.

ג. זה עדיין לא מתרץ את מניין השנים של 5786 בימינו. אלא אם כן מכניסים את התירוץ של אשמורה בלילה. (וצריך לזכור שלפי המקובלים היו 7000 שנה קודמות של שמיטה דתוהו, לפני ה6000 שנה שלנו).   אם אנחנו טוענים שפרס היתה 220 שנה בערך, אז בהכרח אנחנו לא בשנת תשפ"ו לאדם הראשון, אלא 5786+166, כלומר עוד 50 שנה שנת 6000 ואחרית הימים על בטוח. כמובן זה סותר את המניין שלנו.  בסוף ידוע כמה עבר מאדם הראשון עד יעקב, וגם אם נטען ששעבוד מצרים היה יותר מ210 שנה בפשט (מה שלא מתסדר , כי שנות עמרם לוי קהת ומשה לא נכנסות ל400, והכי הגיוני ש400 באמת מהולדת יצחק, כי נאמר גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ולא במצרים) עדיין אין לנו השלמה של 166 שנה. וידוע ששלמה בנה את הבית ב480 שנה ליציאת מצרים. וידועים שנות המלכים  (למעט כמה שנים חריגות והשאלה אם חצי שנה של מלך נכללת) עד לצדקיהו. גם אם נהיה לארג'ים עם 70 שנה של גלות בבל, עדיין לא השלמנו את ה166 שנה. ואם לא נלך לפי התירוץ של אשמורה בלילה, לא ברור למה אנו בשנת 5786 ולא בשנה מאוחרת יותר לפי מניין מהאדם הראשון

ולא בשנת 5786+166?

אחת של 354 יום בשנה, שעדיין נהוגה באיסלם, ואחת של 365 ימים בשנה. 

לפי ספירת הלבנה תגיע למספר השנים שציינת.

חודש של סנהדרין, או של 13 חודש (385 יום) במקרה של מעוברת. בכל מקרה שנה ממוצעת ביהדות היא 365 יום.

ההיסטוריונים מדברים על 166 שנות חמה יתרות שהיו באימפריה הפרסית

ובכלל, יש עוד כמה קשיים בספירה אחורה של השנים, עיין בהערות הרב הנזיר על הכוזרי במקום שהכוזרי כותב שאין מחלוקת על המספר.

אנחנו מונים כי זאת המסורת. 

איש קטן. אז מה יש לי לבוא אל המלך.
 

כל מה שאני אומר בטל לגבי כבוד תורתו❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️🙂🙂🙂🙂🙂🙂🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎

המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

פורים שמח

מכבוד תורתו ולינוק דברי אלוקים חים ושאבתם מים בששון ודברים חדשים מבחירי צדיקיא

דריוש הראשון שמוזכר בספר עזרא וחגי.

דריוש השני שנקרא גם "הממזר"

דריוש השלישי, והאחרון, שהובס בידי אלכסנדר הגדול 

לפי המקובל במחקר ההיסטורי, אכן כדבריך לגבי שלושה דריוש. בכלל לפי שיטה זו לא ידוע מי זה דריוש שנזכר בדניאל פרק ו' ולא ממש ברור מי זה אחשורוש.

ראוי לציין שהרמ"א כתב את הספר כי הוא לא יכל לקיים באותה שנה לחגוג פורים כראוי אז הוא עסק במגילה ובדרשות בנושא במקום.

כך הוא כותב בהקדמתו שם (אות ו)

מחיר יין, הקדמה ה' | Sefaria Library

עם השם הזה. יש סיכוי שאני אהיה יעד לחיסול 🤯

אבל אם צריך לחפש חשדות:

1. שקע טעינה נראה לי נפתח לא נכון

2. אקדח טעינה אמור להיראות אחרת (אלא אם כן הבעלים עשה שינויים)

3. האות e במילים model x וכן בtexas יכולה להיות טעות של ai אבל זה לא מובהק, וצריך להשוות מול תמונה אחרת.

בעוד שכתוב שסן אנטוניו למערב.

מה גם שסן אנטוניו לזכרוני נמצאת על שפת הים בחוף המערבי של ארהב ואי אפשר לסוע אליה ממערב למזרח, כי זה לסוע מתוך הים😅

אלמנטרי, ווטסון

אולי זה סתם בשביל הקטע.

וגם לא רואים את ההשתקפות שלו על הרכב