אצלנו במגיד מתמקדים בשירים ואת השאר קוראים בלי להתעכב

ואז בשולחן עורך כשהילדים עסוקים באוכל, המבוגרים יכולים להתפלפל עם פירושים ורעיונות בנחת.

ככה הילדים יכולים לעקוב אחרי כל הסדר ולחוות אותו שהרי כולו מאד מוחשי ומתאים בול לילדים (חוץ ממה שלא שרים במגיד) וככה ליל הסדר מתאים לכולם

עם 4 פצפונים ועוד חושבת איך לחנך בצורה חוויתית!

השראה אמיתית! (אני רק עם שלושה בגילאים האלה )

ומי ששואל קושיה כלשהי מקבל פתק. בסוף הסדר מקבלים פרסים על כל כמה פתקים (משתנה לפי הגיל).

אולי פתקים לא יהיו רעיון טוב בשביל ילדים קטנים... אפשר למשל במקום זה מקלות ארטיק (משהו פשוט וגם משהו שאי אפשר לבלוע ולהיחנק).

קראתי על רעיון להכין "שעון ליל הסדר" - שעון של סדר הסימנים עם מחוג אחד (שמחברים בסיכה מתפצלת), ובכל פעם שעוברים לשלב הבא מזיזים את המחוג. אפשר גם לתת לילדים להזיז כדי שיהיו שותפים.

ובעלי משתדל לעשות שינויים מצחיקים (משנה את מקום הישיבה שלו, מסובב את הכיסא, לובש כובע מצחיק וכו') כדי לקיים את מה שכתוב "כדי שישאלו התינוקות".

ואפשר גם לתת לילדים להמחיז קטעים מההגדה (להכין מראש תלבושות פשוטות מתאימות) - למשל איך בני ישראל עובדים בפרך ב"עבדים היינו" וכן הלאה.

אתם חוגגים את הסדר לבד או עם עוד בני משפחה?

שעון הסדר זה רעיון מקסים, אבל אני גרועה ביצירתיות.

אנסה לחפש אם יש משהו בגוגל שאפשר לקחת

עם עוד בני משפחה, זה עיקר האתגר...

גם הנוסח קצת שונה, ובכלל כל הסגנון.

אבל כיבוד הורים וזה...

אז מנסה לשדרג את מה שיש.

כי הם כבר לא נהנים מפרסים כאלה...)

אם אתם עושים עם ההורים, אז שעון כזה הוא קצת גדול מדי בשביל להשתמש בו... אולי עדיף דווקא לקנות או להכין ספרונים עם הסימנים, ולהראות להם בכל פעם את הדף הנכון.

כמו 'משחק מסלול' שמונח על השולחן, שכל שלב במסלול זה קטע מההגדה (את המגיד פירקנו לחלקים, שירגישו גם את התתקדמות תוך כדי המגיד הארוך).

הכנו את זה ביחד במהלך חודש ניסן, כל פעם הוספנו עוד משבצת, וקצת למדנו עליה ואז ציירנו בה משהו מתאים, אז זה היה גם הכנה לחג. (גם עשינו את המשבצת בצבעים שונים שעוזרים להבין את המשמעות. סימני הסדר בצבע אחד, החלקים של סיפור יציאת מצרים בצבע נוסף, החלקים של תחילת ההגדה שהם יותר כמו הקדמה לסיפור בעוד צבע).

בסדר עצמו סידרנו על השולחן, והיה בקבוק מיץ ענבים שהתקדם על המסלול, בתור החייל.

אבל זה דרש הרבה עבודת הכנה, ואני עשיתי עם גילאים יותר גדולים, שיש להם גם יותר רקע של היכרות עם ההגדה.

את הרעיון קיבלתי ממישהי פה באחת השנים הקודמות, לא זוכרת מי זו היתה...

עם כרטיסים של שאלות/משימות וכדו', שמגיעים אליהם תוך כדי ההגדה.

צריך כמובן לחשוב מראש מה ומתי מתאים ואם זה מוסיף או קוטע את הרצף של ההגדה.

יש כל מיני משחקים עם אגוזים

(זוג או פרט, לזרוק קרוב לקיר וכו)

(זה היה בהפתעות מהגן.)

אני קונה קצת פרסים מהכל בשקל שהם לא מוקצה ועל כל שאלה/תשובה/התנהגות מביאים משהו

זה גם עוזר למעט תעסוקה בזמן שקוראים את ההגדה.

הרבה סיפורים ברמת הילדים. את המגיד הארוך וה"מעצבן" שלא באמת מובן לקטנים, אנחנו מריצים.

שרים בכיף ובקול את כל השירים.

אפשר לקנות להם הגדה מותאמת לגיל

צריך את ההסחות דעת האלו מדי פעם.

וסורי על השוקולד.

יודעת שיש לכם הקפדות מיוחדות בפסח אבל לא בקיאה בפרטים....

נזכרתי במשהו חשוב

עד שמגיעים לשולחן עורך לוקח הרבה זמן והקטנים רעבים ועצבניים.

כדאי לחשוב מה אפשר להביא להם לפני הסדר כדי שלא יהיו מורעבים

לא כדאי להתחיל כבר עכשיו עם נקודות וכסף ומתנות.

מצטרפת ל @oo שכתבה שליל הסדר עצמו מספיק מרגש. כרגע הכל חדש להם וזה מספיק מלהיב.

אתם חוגגים עם משפחה מורחבת?

אם לא אפשרו להתאים את כל הקצב לילדים.

אם כן, מדי פעם 'להתנתק' מהסדר המרכזי ולספר להם על יציאת מצרים בצורה חוויתית.

אפשר להכין איתם ביחד הצגה, אפשר ממש להשקיע ולעשות תלבושות למשה ולפרעה/מצרי אחר ויהודים שיוצאים ממצרים וכו'.

אם הגדולים בעניין הם יכולים ללמוד את מה נשתנה או חלק מזה, וזה מרגש לשיר ושכולם יקשיבו.

אם רוצים אפשר לעשות כמו שעון עם מחוג שמצביע על השלבים השונים בסדר' קדש ורחץ' וכו', ללמוד איתם מראש קצת מה עושים בכל שלב ולהכין יחד את השעון ואז בליל הסדר עצמו לתת כל פעם לילד להעביר שלב.

מצטרפת לכל מי שכתבה שאת אלופה שחושבת על זה בכלל, ואמנם כתבתי דברים שדורשים הכנה מאתגרת מראש, אבל בגלל שאת כל כך משקיעה אולי זה יתאים לך! 

רק שאני לא בטוחה שהם יזרמו על לשיר אותם, תלוי במצברוח שלהם.

מתלבטת אם אני רוצה לדרבן לזה עם פרסים או לשחרר.

כל הכבוד שאת מכוונת על ליל הסדר בגילאים כאלה.

זה גיל שיש בו כמה נקודות לשים לב כי לא רגילים לשבת הרבה וזה יוצא בשעה מאוחרת.

מצד שני ליל הסדר מלא בחוויות של בקידוש והאביזרים מהגן והם ממש מחכים לזה במיוחד בגיל 3 ו4.

היה שנה שהייתי עם 3 בטווח הגילאים האלו עשינו סוג של תאטרון בובות אבל מה שהכי עזר לי היה לפצל את הסדר ל2.

שמתי לישון את הילד הגדול יותר(זה תלוי אופי מי הילד שישן בערב שעתיים וירצה לקום אחר כך לסדר) ואולי לא מתאים לכל אחד.

התחלתי עם הילד שנשאר ער והתחלתי איתו את הסדר עם קידוש ומה נשתנה וסיפור שמתאים לגיל שלו. הבאתי לאכול מהמאכלים ולישון.

אחרי שהרדמתי את הילד הראשון הייתי פנויה להיות עם הילד שהלך לנוח מנוחת ערב והקדשנו לו את הזמן להמשך ההגדה והסעודה ככה פיצלתי את ההתמודדות עם העייפות והריבוי פעולות של הסדר.

לילדים בגיל הזה יש הרבה חוויות מעצם עשיית הקידוש ואמירת מה נשתנה אפשר לשיר להם מעכשיו את השירים של ההגדה הם יהנו מזה בליל הסדר.

אפשר להכין להם קערה עם המאכלים לסדר שיאכלו בזמן שאומרים את ההגדה.

ולקחת באוירה טובה את הסדר בלי ציפיות ובזרימה לפי הכוחות והיכולות.

קחי בחשבון שזה יוצא ממש מאוחר השנה בגלל שזה מוצאי שבת יכול להיות שישארו ערים ממש קצת ומאוד מהר יצטרכו עזרה להרדם. וזה יכול לכלול סיפורים ושירים מההגדה במיטה.

התכנון הוא שישנו צהריים ואז לא יהיו עייפים כל כך מהר.

קידוש זה לא מרגש להם, יש להם גביע משלהם כל השנה...

אני אוהבת שהם ביחד בדברים כאלה, גם זה חלק מהחוויה בעיניי.

אבל אולי באמת קודם אני צריכה לחשוב מה בעצם *אפשר* לצפות מהם בגילאים שלהם.

גביעים קטנים ליין

כריות קטנות להסבה לכל אחד

הגדה עם תמונות לילדים

אפשר גם בובות של סוסים ואנשים בתור המצרים שטובעים בים

כשגדלו יותר השתמשנו בתחפושת של כהן גדול כאילו אהרון הכהן ומשה באים להושיע את עם ישראל

גביעים של קידוש קטנים וכריות עשו את זה יפה

הצגות כאמור עשינו רק שנה שעברה, ולא החזיק הרבה ממילא

לא צריך שיהיה מעושה.

אצלנו הילדים בכלל הכי זוכרים שאנחנו יושבים על הספות ומתרגשים מזה

והסדר מתחיל מאוחר… אז רק תקחי בחשבון שיכול להיות שהם ישפכו מעייפות ממש אחרי מה נשתנה…

וכל הכבוד על ההשקעה!

מה שידרבן גילאים כאלו זה סיפורים מעניינים, שירים כיפיים, הצגה, בובות אצבע של המכות וכו'

רק השולחן הערוך יפה והסימנים וכל זה כבר ילהיב אותם.

(ואולי דברים מיידיים כמו עדש, שוקולד צ'יפס, סוכריה, צימוק)
 

(ואם יש קטעי קריאה ארוכים אז להריץ אותם מהר ולהגיע שוב לשירים...)

שמתכוננים מראש, ואני מספרת מה עושים בכל שלב, מתוך הגדה עם תמונות. בעבר הכנתי הגדה - דפי וורד עם ציור תואם לכל סימן. הדפסתי וצבענו וקישטנו וכו'.

כמובן לומדים את השירים,

ואז בליל הסדר מחזיקים את ההגדה הזו, והילדים מתרגשים לקשר בין הסיפור המטרים לבין מה שרואים על השולחן במציאות.

- לקנות צפרדעים שאפשר להקפיץ ולעשות תחרות

- מיץ פטל למכת דם

- חיות וחרקים לערוב וארבה

-קוביות קרח לברד

- כיסוי עיניים לחושך

- לעשות פינת משה בתיבה עם שמיכה כחולה כיאור, היפופוטמים ותנינים, סלסלה עם בובת תינוק

- לעשות פינת קריעת ים סוף כנ"ל

- להכין מנייר בובות אצבע לחד גדיא/ אחד מי יודע

- אם הם למדו סיפורים/ פירושים על מצרים להמחיש להם למשל קערה עם זהב לפירוש איך משה נהיה כבד פה

- להאכיל לפי צורך ולא לפי זמני הסדר

- והכי חשוב לא לצפות לגדולות ונצורות, מקסימום תופתעו לטובה

בצורה כיפית לכשעצמה- כל נקודה מתוגמלת בשוקולד קטן, או שוקולד צ'יפס

שומרים בתוך שקיק בד יפה

ואחכ עושים יריד עם מתנות בכל מיני סכומים.

יותר פשוט- פשוט כל כמה זמן לתגמל מי שישב/ שר/ השתתף יפה בפרס קטן מהשקל, או בשוקולדים וכו

מאוד אהבו אצלנו תמיד

רוב הילדים שלי ביסודי, ויהיו גם בני דודים בגילאי יסודי ומטה.

ההורים ישמחו שנייצר הפעלות...

מצד אחד לא רוצה הפעלות שיאריכו יותר מידי את הסדר, מצד שני שיצליחו לשמור על ערנות.

נזכרת תוך כדי, אולי יתן רעיונות גם לאחרות- להכין פתקים עם ביטויים ומילים שונות מהמגיד, כ"א מקבל פתק וצריך כשאומרים את המילה שעל הפתק שלו לומר פסח מצה ומרור

ההצגה קצרה של יציאת מצרים

מלמדים עליו הרבה בגן, הם מחכים לו ומתרגשים ממנו.

שנה שעברה, היום לנו בגילאי 3,2 ולהפתעתי ישבו ליד השולחן עד 2! נהנו להקשיב לסיפורים, הסדר וההגדה מעניינים, אפשר להסביר אותם, יש התרחשות- הגדה, מצות, מרור וכו'

אנחנו כן חילקנו שוקולד מידי פעם, אבל אולי כדאי לחשוב על משהו טעים שכן מותר לכם.

אולי אולי לבן ה4

עדיף תגמול מיידי וקטן

אני מבינה שאתם לא אוכלים כמעט כלום אבל אולי פרי מיוחד שהם אוהבים או פרסים קטנים

שירים וסיפורים שמותאמים לגיל

ואם קריאת ההגדה מתארכת הרבה אז גם שילכו הצידה וישחקו במשהו מותאם (יבנו פירמידה או יתחפשו למשה רבנו כל מיני דברים כאלה)

אם אתם לבד בסדר אז כמה שיותר לספר להם תוך כדי ההגדה ברמה שלהם

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה

אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

ומאוד האיר את עיני.

מאז זה נמצא אצלי בראש.

תודה שהזכרת לכולנו♡

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

ואני ממש מכירה את זה..

תשתפי אותו!

🙂❤️

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

אם כן הדבר הראשון לדעתי חשוב לוודא שהם החלימו כמו שצריך.

אם היית כבר אצל רופא של שישה שבועות אחרי והוא לא בדק - תלכי להיבדק.

בעיקרון יובש באזור הזה מאוד נפוץ אחרי לידה בגלל ההורמונים של ההנקה, אבל נפיחות פחות ולכן אני מדברת על בדיקה.

נפיחות באמת מסתדרת עם ורידים - ככל הידוע לי הטיפול העיקרי זה להפחית לחץ בעזרת עמידה פחות ממושכת, הרמת רגליים ונראה לי לורידים במפשעה יש גם גרביון.

לגבי יובש הורמונלי - יש משחת אובסטין, שזה הורמון אסטרוגן סינתטי ושמים אותו מקומית. יש מישהי במעלה לבונה שמכינה משחה טבעית, לי אישית היא עזרה.

וחשוב להקפיד לשתות הרבה מים! זה עוזר לרקמה להיות בריאה יותר. כמו יובש בפה ובידיים אבל בגלל שהאזור רגיש יותר אז מהר יותר הוא מתייבש..

היה לי תפר אחד, הגיוני שהוא עדיין מציק לי?

הבעיה שהרופאת נשים שלי לא זמינה.

התור אליה רק עוד שבועיים ומתלבטת אך כדאי להיבדק לפני.

הייתי בבדיקה 4 שבועות אחרי לידה והיא אמרה שהכל תקין ולבוא שוב כשיעברו 8 שבועות מהלידה 

יכול להיות בעייתי.

גם לי היה רק תפר 1 לפני 3 חודשים והרופא שאל אם מרגיש לי שהחלמתי. אם הייתי עונה שלא הוא היה בודק אותו..

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

וכנראה שמרתם עליו טוב.

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם

קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן

לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר

קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..

כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.

ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

קודם כל מדובר בשאיבת ביציות, כרגע מפרים אותם במעבדה ככה שבעז''ה יהיה עוברים יפים ויחזירו לך..

עברתי מספר פעמים שאיבת ביציות ולא נתקלתי בתופעה כזאת

לפחות שאבו מספיק ביציות? הצליחו להפרות?

ככה אולי לא תצטרכי לעבור את זה שוב..

מקווה איתך לבשורות טובות 

לא הכי מבינה במונחים

הרופאה הסבירה לי טלפונית שחילקו את הביציות ל9 ו9 , 9 שמו עם הזרע ו9 הזריקו להם את הזרע .

האלה שלא הזריקו בכלל לא היה הפריה ביניהם ... והאלה שהזריקו 7 הופרו אבל רק 3 עוברים התפתחו בני 3 ימים והם גם ברמה די נמוכה (3) הבנתי שיש גם רמה 4 .. אני כ"כ מבואסת

אם חס וחלילה אני אצטרך לעבור את זה שוב אני לא יודעת איך באמת

אני אשמח ממש לשמוע איך זה היה אצלך

שעם הבן שלי נכנסתי טבעי וגם יחסית זריז..

וגם היה לי עוד כימי שהתפתח לבטא 1400 והתחיל לרדת .. אז איך פתאום הזרע בכלל לא מפרה את הביצית רק אם מזריקים , וגם שהזריקו יצא לא משהו

מה מצב הזרע? האיכות?

באופן כללי לגברים יש ירידה באיכות הזרע עם השנים.

לפי בדיקת זרע תוכלו לדעת אם יש ירידה וכמה יש..

איזה סיוט אוף כואב ברמות

לא יודעת מה להגיד לך אני אמנם עברתי את זה אבל לא מבינה בזה יותר מידי

ונראה שהבדיקה של לפני שנה וקצת באמת יותר טוב מהאחרונה אבל לא משמעותי ..נראה שהתנועתיות טיפה ירדה וגם המורפולוגיה (2) בעיקרון האחיות אמרו שזה תקין אז לא יודעת..

וממש מתאים לחנוכה!

שמנה כמו פרה ויש לי חלב כמו פרה

אבל לפחות יש לי שכל של בן אדם ונשמה של יהודי🥰

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).