שאל את הקיסר הירוהיטו. 

איך מצור קשור לקיסר הירוהיטו? 

אתה יכול פשוט להגיד שאתה לא יודע היסטוריה בסיסית ולא טרחת לעשות גוגל לפני שענית בלי קשר למה שכתבתי. 

זו גם אפשרות. 

עצוב לי לראות אותך נופל פעם אחר פעם לפני כל טרול. אתה ממש נר לרגליהם. 

אתה איכשהו הגעת לדבר על מצור. 

אז שוב אשאל: מה הקשר? 

מצור מוביל לכניעה, במוקדם או במאוחר.

ברגע שתחיל מצור אמיתי, הוא יישבר רק אם יפגעו בו מבחוץ. המוקפים יהיו חסרי סיכוי.

חוזר לדבר על מצור? 

מה גם, שעובדתית, אתה טועה - אבל נעזוב את זה כרגע. 

אתה כתבת שאי אפשר לכבוש שטח מהאויר. 

אני עניתי לך שאפשר להכניע אויב אם עושים את זה נכון והבאתי את הקיסר הירוהיטו כדוגמא. 

ברור לחלוטין שאין לך מושג מיהו אז אני אגלה לך: הקיסר הירוהיטו היה הקיסר שנכנע לצבא ארה"ב לאחר שחטף שתי פצצות אטום על הירושימה ונגסקי. 

כיוון שלא ידעת מיהו ולא טרחת לחפש בגוגל, התחלת לכתוב על מצור בלי קשר לשום דבר. סתם להג לשם להג. 

לסיכום: 

אפשר להכניע אויב אכזר ועיקש ככל שיהיה מהאויר אם עושים זאת נכון. 

זה הכל. 

שאתה מביא דוגמא להכנעה של אויב מהאוויר את יפן במלה"ע השניה.

היו שם הפצצות שנהרגו בהם מאות אלפי אנשים עוד לפני האטום.

רק המחשבה (המוטעית) שיש המון פצצות אטום לאמריקאים והם יהיו נכונים להשתמש בהם עוד ועוד הביאה לכניעה. זה קרה גם כי הבינו שבסוף בכל מקרה תהיה פלישה וכיבוש קרקעי של צבא ארצות הברית במחיר ודאי של מאות אלפי חיילים אמריקאים הרוגים.

איך שלא תסובב את זה. 

פצצת גרעין אחת על עזה ב-08.10 והכל היה נגמר באותו יום "ותשקוט הארץ 40 שנה". 

העולם היה עושה לנו "נו,נו,נו" אבל לא יותר ממה שהם עשו לנו בכל מקרה.

מצור יכול לעבוד. כן. אבל צריך שיהיה אומץ למי שמפעיל אותו.

צריך להפציץ בנוסח דרזדן

שנפסיק לפחד מהגויים

אבל השם מראה לנו שרק הוא!!

כי ביקשתי מחב' הדרן לנתק אותי, אבל חד פעמי ממש פתחתי... וכנראה אחסום שוב, אז לא אגיב לך ככה''נ..

כוונתי, שהקב''ה מראה לנו שרק הוא המושל והמולך, כי אם לצבא היה טיפה שכל בגרביים, היו מתנהלים אחרת, מביאים ניצחון מוחלט, ואז חלילה היינו שוכחים את השם..

ולכן לענ''ד הקב''ה מונע מהם שכל פשוט כדי שלא נסמוך על הצבא, אלא על השם יתברך...

אמרתי כבר שאם היה ס''ד היו בשלוש שעות גומרים את המלחמה, 0 סיוע, סיר לחץ אוירי וכו'. כל 5 דק' עוד בנין יורד על אזרחיו.. נחטוף גינויים ואז מה חיי ישראל שוים יותר..

אגב היום קראתי דבר הזוי לחלוטין שראשי צה''ל קוראים לדרג מדיני *להגביר* (?!)  את הסיוע...

התפקששו שם לגמרי.

בוא נתחיל ממה שאנחנו מסכימים, ה' הוא בעל מלחמות. אין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן הכריזו על כך מלמעלה. יש מציאות כזו של "וישכח אלוה עושהו".

אתה טועה במחשבה שהקב"ה חייב למנוע מאיתנו לנצח או לנצח בשלימות כדי שלא יגבה ליבנו, כי בכך ביטלת את הבחירה החופשית. חוק נתן ולא יעבור, וגם בימי הזקנים (והשופטים) ובימי דוד ושלמה ושאר מלכים צדיקים היו נצחונות שמלווים באי אלו נפגעים. עצם הקריאה לחוזרי המלחמה היא עדות לכך שמעשה אדם ומחשבותיו הם חלק מהעניין. הרי גם צדיקים שנטעו כרם ולא חיללו היו חוזרים, יזה למרות צדיקותם ולא חלילה מתוך יראה על עבירות שבידם. למה? התורה אומרת בפירוש "פן ימות במלחמה". כי זו דרכה של מלחמה.

כנראה גם שהמטרה האמיתית שם בכלל לא היתה צבאית.

גם הפצצות הגרמנים על אוכלוסיה אזרחית באנגליה לא עזרו להם בכלל. להיפך ברגע שהפסיקו להשתמש במטוסים נגד חיל האוויר הבריטי והתחילו להפציץ אזרחים, הגרמנים בעצם הודו שהם מתייאשים מלפלוש לאנגליה 

שאפשר לומר על דרזדן היא שהיה חיוני שהאזרחים הגרמנים יחוו על בשרם את אימי המלחמה, כדי שאחרי התבוסה הסופית לא יהיה להם חשק להיכנס להרפתקאות נוספות בעניין הזה.

דרזדן הם חלק קטן בלבד מזה. יותר משמעותי הוא ההרס הנרחב בכל גרמניה, התנהלות הצבא האדום עם הנשים הגרמניות בפרוסיה ומיליוני חיילים הרוגים. קשה ללמוד מזה למלחמה שלנו פה בארץ עם אוכלוסיה דתית קיצונית שתומכת כולה בג'יהאד. (צריך לזכור שרוב הגרמנים לא הצביעו להיטלר)

וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.

טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת

ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.

הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.

אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
 

אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:

מאמר שני

כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.

כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם. 

וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.

רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.

אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל. 

"גדול כבודינו בגוים"

... אני שואל:

מה אתה חושב כשאתה  עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:

"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"

אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.

"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל.  שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון.  שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".

"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים  אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ

... את הדבר הנכון. אין ספקות  ואין חרטות. וידוי מושלם.

.... מעשה תועבה.

ותצביע למפלגת נעם

.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.

אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.

נעם

בארץ ישראל

בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.

בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.

גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.

איך זה מעודד?

שאנחנו בדרך לגאולה

אז מי זה מלך ערבי?

פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.

הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:

1. מוצא ואתניות

* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.

* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.

2. שפה

זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:

* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.

* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.

3. דת

בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:

* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.

* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).

4. היסטוריה

הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.

(נעזרתי ב Gemini)

מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.

כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי

אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?

ארים = עמלק. 

אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.

בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.

מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.

את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.

סבלנות.

"מה תצעק אלי?! דבר אל בני ישראל וייסעו!".

עייני רש"י במקום; שני פירושים בדבריו.

*היום זה אירן (ויתכן שבמידת מה עומדות מאחוריה רוסיה וסין),

*מחר אולי תהיה תורכיה של ארדואן וגם כל מיני גורמים ממפרקי הזהויות במערב.

*עד לפני שלושים שנה זו היתה בריה"מ,

*במלחמת השחרור זו היתה בריטניה הגדולה שהלגיון הירדני ובמידה רבה גם מצרים היו תחת חסותה,

*לפני כן המופתי קיבל חסות מהיטלר.

אבל לפני ואחרי הכל, האויב העיקרי והמהותי זה הערבים בארץ ובסביבתה.

אם 'ראש הנחש' מתחלף, אבל הניבים העיקריים, נשארים אותם ניבים במשך מאתיים שנה - כנראה שהם הראש האמיתי שרק מוצאים כל פעם נותן חסות חדש...