החן והיופי, יש להם משקל וחשיבות, אבל שוב, הוא רק חיצוני.  

החיים המשותפים והשלמים מבחינה זוגית מבוססים רק על החיבור הרגשי, האופי, על האישיות.  

גם אי אפשר לדעת מה מסתתר בתוך הגוף, מבחינת גנטית ותורשתית - גם אם חיצונית הכל יפה ומושלם.  פתאום יכולים להתפתח דברים רפואיים ונפשיים קשים, חס וחלילה.  

הצלחת למצוא מישהי מתאימה לך באישיות, באופי, יש בינכם התאמות הדדיות - אלו הדברים החשובים ביותר בחיים.  

כי בעיניי הוא טועה וזו לא הגישה הנכונה, למרות שהוא ציטט פסוקים..

מישהי/ו שנרתעים מהחיצוניות שלה!

זה מתכון לצרות

אבל אם היא נאה לא מלכת היופי אבל היא כן מוצאת חן בעיניך אז לגמרי מעולה..

חשוב שיהיה מציאת חן בין בני זוג זה מאסט להמשך נישואים ובהממשך גם הבאת ילדים (שמינסתם יוצאים דומים לכם...יש לי 3 ילדים קופי בעלי לא יודעת מה הייתי עושה אם לא הייתי אוהבת תמראה.....)

ואחריו שואל את עצמך האם זה השתפר, האם נשאר. אסור להחליט להתחתן במצב שאתה מתאר - שיש משהו שלפעמים מרתיע אותך. 

יכול להיות שעם הזמן תרגיש אחרת לגבי זה. (יודעת על עצמי שהיחס שלי לחיצוניות של כמה אנשים השתנה לגמרי אחרי היכרות, ויודעת על חברה שהחיצוניות שלה ושל בעלה היתה שונה ממה שהיו רגילים ודמיינו. הם יצאו הרבה זמן אבל בסוף התחתנו והם נשואים בטוב עם כמה ילדים חמודים.)

ויכול להיות שלא יהיה שיפור, ואז עם כל הצער כנראה צריך יהיה להיפרד.

לפעמים גם פחד מלהתקדם בקשר יכול להתבטא כדברים שמפריעים לנו. פה זה משהו שמלכחתילה מפריע אז אם יש פחד אולי הוא יכול לעכב את השיפור ביחס לנושא. אז כדאי לבחון גם את הנקודה הזו, האם אתה מגיע לקשר בגישה פתוחה, או חסומה.

ושוב, אם אחרי הכל זה לא עובד, אז לא...

לחברה שלי היה מספר מאד גבוהה במשקפיים ולפני 30 שנה- המשקפיים היו לא יפות כשמדובר במספר כזה.

היא נפגשה עם בחור, הכל היה מושלם - אבל הנראות שלה עם המשקפיים הרתיעו את הבחור והוא אמר לשדכן שאם היתה דרך בה היה ניתן לתקן את העניין, הוא היה מציע לה מיד.

השדכן סיפר להורים שקבעו תור למומחה עיניים והתברר שיש פרוצדורה שאפשר לעשות כדי שהבחורה תסיר את המשקפיים .

(זה לפני עידן הלייזר, כן?)

הבחור השתכנע, הציע ונקבע מועד לחתונה (דוסים- מתחתנים מהר).

וכבר קבעו תור לפרוצדורה, שיצא כשלושה חודשים אחרי החתונה...

שבוע לפני הניתוח היא גילתה שהיא בהריון, הם נאלצו לדחות את הניתוח.

וככה זה התגלגל שניסו לקבוע ולא הסתדר פה ולא הסתדר שם- שנתיים וחצי אחרי היא החליטה שזהו, היא ניגשת לניתוח (זה הרי היה התנאי, לא?)

שיתפה את בעלה שזה או עכשו או לעולם לא והוא שאל אותה בתמימות, "למה את כל כך לחוצה על הניתוח? אני אוהב את איך שאת נראית"...

תסרוקת שונה, איפור שונה וכדו'

באופן כללי, צריך לזרום עם הקשר ולתת ללב להשפיע על המשיכה, ולראות כל כמה זמן אם זה משתנה (כלומר לא לחשוב כל הזמן אם זה משתפר).

לשים מחשבות בצד ולנכוח. וככה נראה לי תוך פרק זמן לא ארוך יהיה קל יותר להחליט, לכאן או לכאן.

מעניין אם זה גילגול של הסיפור עם החברה שלך.

אבל אנחנו אנושיים, יכול להיות שקורים סיפורים דומים לאנשים שונים

ודבר שני דוד, רבינו אמר שלאדם יש כמה זיווגים, אז אין מה להילחץ אם אני מרגיש קירבה למישהי ופתיחות אבל לא נמשך אליה וכו'.

תעשה חושבים עם עצמך, אני יודע שיש כאלו שמוכנים להמשיך אם האופי מושלם בהתאמה אבל החיצוניות לא כל כך, והאמת דוד, אחרי היוועצות בחברים ומכרים שהם ממין זכר בנושא הנ"ל, מעטים הם כאלו שאמרו לי שהיו הולכים על זה, וזה סבבה לגמרי כל אחד ושיקוליו הוא. לי באופן אישי מאוד קשה אם אין משיכה, גם אם האופי ממש וואו, אבל בעיניי אני לא דוגמא טובה כל כך אז קח זאת בחשבון דודי ורעי.

בעיניי זה גם עוול כלפי  אידה.

אישה צריכה להיות אהובה ויפה בעיני בעלה.

אם אחרי כמה פגישות ריצה רואה שזה עדיין קיים וגורם לרתיעה- עם כל הצער, הדבר הנכון זה לחתוך.

מתי זה יפה? מה גורם לזה להרתיע לפעמים?

לא לפסול מיד וגם לא ללכת על זה בפזיזות

תבחן כל אחד מהמקרים ותראה אם יש איך למנוע את המצבים שזה מרתיע

קרבה נפשית גורמת בד״כ ליותר התחברות למראה חיצוני. אני לא יודעת כמה זמן, זה משתנה אצל כל אחד. אבל תיקח פרק זמן סביר שאם עדיין אין שינוי, כנראה זה לא זה…

למראה מתרגלים, זה נכון. אבל אם הוא מרתיע, לדעתי לא נכון להמשיך. בגלל שאמרת שלפעמים מרתיע ולפעמים לא, תנסה עוד קצת. אם מרגיש לך שלא ישתנה, אין עניין להמשיך לדעתי. כמה שזה כואב לפעמים.

תזכור שיש אנשים שיש לנו איתם אינטרקציה מדהימה אבל הם לא מתאימים כבני זוג מסיבה כזו או אחרת. וכן, מראה חיצוני הוא לגמרי סיבה לחוסר התאמה. 

דייט אחד לא תמיד משקף את היופי ..

אחרי 3 מפגשים ובכולם נרתעת בעייתי..

שאדם פחות יפה בעיניך קל להגיד הוא מושלם.. (כי הוא לא)אבל רק העניין של היופי מפריע 

אבל אם בחורה יפה היית עומדת מולך עוד יותר כל חיסרון באופי שלה היה מודגש מרוב שהיא מושלמת.. מה שהיית מסנן בבחורה פחות יפה.

לי יש תחושה שמקלים עם בנות פחות יפות ועם יפות יותר .. עושים להן כאב ראש 

תשובה בתמצות: כנראה שתאלץ להפרד ממנה.

להלן תשובה בהרחבה:

הייתי בקשר עם שתי בנות, עם אחת היה משהו שנורא לא אהבתי (לצורך העניין נניח וזה היה עיניים כחולות) וחוץ מזה הכל היה מושלם, כולל האופי. השנייה לא יפה, בכלל, עם אותו אופי בערך כמו הראשונה.

עם הראשונה יצאתי הרבה, אבל כל הזמן זה הציק לי. בפגישה הכל סבבה, אחרי הפגישה מתבאס על העיניים הכחולות, וחוזר חלילה. נסיתי להתחבר, להתעלם, לא עזר. בסוף החלטתי לסיים את זה, עם כל הצער שבדבר.

כנפגשתי עם השנייה, אני לא אשכח איך אחרי הפעם החמישית +- שראיתי אותה הסתכלתי עליה ואמרתי לעצמי "וואו, היא כל כך יפה.", למרות שהבנתי בראש שיש הרבה יותר יפות ממנה.

ההבדל ביניהן היה שלראשונה היו עיניים כחולות, ולשנייה היו מלא פגמים, אבל אף אחד מהם לא היה עיניים כחולות (בסוף זה לא הלך כי פערי ההשקפה היו מהותיים מאד, אז נפרדנו הדדית)

אבל, אתה צריך לראות האם הדבר מפריע לך מלכחילה, או שמדובר בפחד. לרוב האינדיקציה היא האם בפעם הראשונה זה היה בסדר מבחינתך, והאם זה קורה לך הרבה גם עם בחורות אחרות כשיש לקשר פוטנציאל. אם התשובה לשתי השאלות היא 'כן', לדעתי הייתי הולך על זה בכל הכוח. אם התשובה לאחת השאלות היא 'לא', הייתי מציע לך לשקול ברצינות להפרד.

תנסה להצביע על חוקיות בנושא. זה לא הגיוני שסתם ככה היא נראית שונה מפעם לפעם ברמות קיצוניות כאלה.

אם באמת אין חוקיות, אז תמשיך לצאת איתה עוד קצת בלי לנסות למצוא תשובה לשאלה.

אתה מתאר די במדיוק את מה שגם לי קרה. 

אבל כמו שאמרתי מקודם: אם זה לא קורה לך גם עם בנות אחרות - תחתוך.

לא מתעסקים מזה יותר מדי

מדי פעם שמים לב לראות מה התחושה ביחס לזה ולקשר בכללי.

הרבה פעמים דברים יכולים להשתנות לטובה

היופי בעיני המתבונן

ככל שישנה יותר היכרות כך יש סיכוי שזה ישפיע

קודם כל המידות!

גבר נאה אבל עם מידות מקולקלות, לא שווה את ההשקעה.

מה שצקיך לשים לב הוא שיש פתיחות ביניכם ובניית קשר טוב ונכון. המראה הוא משני ולא באמת משנה

נכון שיותר חשוב כימיה טובה.

אבל המראה מאד משנה. הוא חשוב.

יותר מזה, אם אחרי פגישה ראשונה רואים שזרם השיח, אבל המראה של השני מרתיע- הרוב יסכימו איתי שאין טעם להמשיך. חלק יגידו אולי עוד פגישה אחת לנסות.

המראה חשוב!!

יש נקודה אחרת שזה האם מי שמולי הוא כמו שרציתי/דמיינתי. זה בד״כ לא יהיה כמו בחלומות.

וכן, לפעמים יש נקודות להתפשר עליהן. אבל זה ממש לא נכון שהמראה לא חשוב. 

אלא בקטנה סגנון..לחכות .

אני הצעתי לגבר בחורה מהממת באמת דוגמנית בפגישה היא הגיעה יותר מתוקתקת.. עם מגפיים עם עקבים קטנים, והוא פחות התחבר .. מראה נאסוף הזה,אחרכ הוא פגש אותה העל האש הכי פשוטה .. חזרה ממסלול עם החברים שורש .. חולצת אולפנה..והוא בירר עליה ואמר שהיא מוכרת לו..

זו אותה אחת.

 והוא אמר שהוא לא ראה כמה שהיא יפיפיה.

כמובן שהיא לא רצתה לשמוע עליו .. היא הרגישה שהוא נרתע ממנה בפגישה.

וצריך להיות ממש עיוור כדי לחשוב שהיא לא יפה היא מושלמת לכל הדעות

אמרתי לו אם אותה פסלת אין לי שום הצעה להביא לך.. הכל ישמע פחות טוב.

אימפולסיביות זה אם כל חטאת בדייטים.

אי אפשר לראות סגנון בדייט אחד!!!! 

אבל אם זו רתיעה, ברמה שלא מרגישים בנוח להיראות לידו- לא נכון להמשיך. שוב, לדעתי כמובן. 

סגנון כרתיעה וכאן הטעות בעייני.

יכולה להגיד לך כנשואה.

בעלי לא היה נראה הכי טוב כשיצאנו וזה פחות שינה לי. כי אז היה לי יותר חשוב הקשר, הפנימיות.

ככל שאנחנו פחות שמים דגש פנימה הדגש הופך להיות יותר החוצה. אבל בזוגיות טובה צריך לשים את הדגש יותר פנימה..

אחרי הנישואין פתאום הרבה בנות הסתכלו עליו ברחוב. סה"כ הוא נראה טוב. אבל, יש קשיים שונים בנישואים וזה מה שהרבה יותר דומיננטי!

המראה לא חשוב, כל עוד המראה לא דוחה, הפנימי הרבה יותר דומיננטי במערכת יחסים זוגית

שתגדל זקן - לקראת נישואין וזוגיות

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.