מעריכה ואוהבת את אמא שלי,
אבל היא מרגישה מאוד בנוח לומר לי מה לעשות
בעניינים שקשורים אלי, או לילדים, מתוך דאגה מן הסתם,
אני צעירה וממש לא יודעת איך לאכול את זה, אין לי ניסיון בנושא..
כשאני חולקת עליה או מקשה בצורה מכבדת היא יכולה להיפגע או לא לאהוב את זה ולהיות קצרת רוח..
גם בדברים שקשורים לזוגיות היא יכולה ממש לומר את דעתה ולנסות להחליט ולהביא את הניסיון שיש לה לתוך הקשר שלנו.
אני רוצה את החיים שלי, תמסע שלי, תבחירות שלי וכן הכישלונות הם גם שלי תמיד והם חלק מהדרך.
אני מרגישה שהיא בתפיסה שהיא מחליטה עלי והיא קובעת למרות שהתחתנתי.
מנסה לשים גבולות, לא לשתף בכל דבר בדברים של בחירות, רק דברים שנצרכים.
מה שכנראה מאפשר תדבר הזה זה שאני חסרת ביטחון בתור אמא צעירה והניסיון נמצא אצלה וגם שיש לי קטע מרצה, שאני לא רוצה לפגוע ורוצה לתת הרגשה טובה.
ושוב, יש לי אמא מסורה ואכפתית, פשוט בקטע הזה משהו פה צריך דיוק..
. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות