צא נא שאור קדמוני, ובעור על חומר דלק!
בטול כעפר האדמה, גוע כחול האפר,
הפוך מייד גם לפחם, רעיל אף לכלבים,
ואל תהיה שייך יותר לכל האנשים!
היה אבוד, נשכח מלב, מופקר יותר מהפקר-
מעבר כלי שגם נכפה, מאחורי השקר.
טום בומבדיל שר את השיר הזה וערם לערימה את כל החמץ ואמר "מופקרים לכל מוצאיהם, נכרי, כלב, גר תושב ושכיר. כל היצורים שאינם יהודים הם" כי רק כך יוסר מעליהם הלאו של בל ימצא, ולא ישובו להיות חשובים.
