שביקשנו לשמור עדיין בסוד, ולאחים עוד לא סיפרנו.
מצטרף לעובדה שהגיסים אף פעם לא מופתעים כשאנחנו מספרים ותמיד מגמגמים משהו שראו עלי, והמסקנה המתבקשת- גם להם היא מספרת לפני שהסכמנו.
מבחינתי היינו מספרים לה רק בשבוע 14-15, כשכבר אין לנו בעיה שכל העולם ידע, אבל היא כל כך נעלבה לשמוע מאוחר (בשבוע 8-9) שגם הפעם סיפרנו מוקדם יותר.
מבחינתי מי שלא יודע לשמור סוד (כולל הילדים שלי, סבתא שלי..) יודע רק כשלא אכפת לי שאחרים ידעו (ושוב, זה לא כזה מאוחר.. משבוע 14 גם ככה רוב העולם יודע כי אני מקיאה בלי הפסקה וכמה אפשר להסתיר...) בעלי טוען שזה הכיבוד הורים שלו ותכלס, מה מפריע לנו שחברות שלה יודעות אם גם ככה אנחנו לא מכירים אותם?
אבל האגו שלי צועק מזה שהיא לא מכבדת את הרצון שלי.
ואני לא רוצה לפגוש אותה מהפגיעה.
גם לא בחג...
והיא חמות משקיעה ונחמדה בדרך כלל, אבל אני לא מצליחה להשתחרר מהפגיעה שהלכה וסיפרה משהו שהוא אישי שלי לאחרים למרות שביקשתי מפורש שלא.
