מקווה שזה לא אאוטינגהריון ולידה

צריכה את עזרתכן איך לתווך לבעלי את האירוע

אני דקה וחצי אחרי לידה עם כמה פיצים מתארחים. לא התאוששתי עדיין ואני מניקה את הניובורן 24/7, היום על שעתיים וחצי שעות שינה כשהכרחתי אותו בלילה להתמודד איתה בלילה כדי שיהיה לי את השעתיים האלה.

הוא חזר ללמוד בזום. אני שומרת על הילדים וזה סופר אינטנסיבי, מסדרת אחריהם, מבשלת להם, מגישה. מניקה מחתלת מחליפה בגדים ושומרת ש"הגדולים" לא יפגעו בה.

בעצמי אין לי ממש מה לאכול, היום ארוחצ הייתה לי שוקולד שקיבלתי במשלוח מנות הבודד שלי וקפה שלא הצלחתי לשתות. כי מתארחים וכשלפ פה כבר ואין מצרכים למרות שקונים.

גם לשתות לא ממש הצלחתי.

התאמצתי מאוד! וההוכחה-חוזרים לי כתמים חד פעמיים במקרים כאלה.

בעלי לא מבין אותי בהרגשה שלי. בגלל שיש זמנים שהוא מאוד נוכח עם הילדים הוא בטוח שזה לא מובן מאליו שהוא עוזר ושאני צריכה להגיד תודה ולשתוק. מבחינתו אני אמורה לתפקד כאחת האדם. אז מה אם אני ממלמלת שטויות על רצפת האגן ועל משכב לידה הוא חושב שזה חארטה. אין לו את ההבנה מה זה להיות אחרי לידה (לידה קשה!)

הוא ישר זורק הכל ואומר שאין בעיה אבל אני לא יכולה "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" ושהוא יפסיק את הלימודים לאלתר.

אציין שהוא לא מאוד שמח בלימודים ורוצה לעשות משהו אחר גם ככה, אבל גם אילו היה מפסיק לחלוטין ללמוד (למה צריך?! יש הקלטות ויכול להשלים כשבא לו) הוא היה חופר לי לעשות את הדבר השני שרצה ולא באמת ישחרר אותי קצת לנשום 

וגם חסרה לי ההתעניינות הבסיסית, שלא תמיד הייתה כי הוא טיפוס כזה שצריך ללמד אותו מה אישה צריכה מגבר ולא תמיד אני פנויה בשיא כוחי לתווך גם את הצורך הזה

עייפה רעבה ועצבנית מהסיטואציה. 

ועוד הסביבה טורחת להגיד לי כל פעם כמה שאני ברת מזל שהוא ככה איתי ונוכח.

הלוואי שמישהי קראה אותי

עצרתי רגע בזההמקורית

שהלימודים שלו מוקלטים

מבחינתי - שיעזוב הכל עכשיו וידאג לך וישלים בלילה אם צריך

מה זה כשלפ עכשיו..? מה אתם אוכלים בעצם? ממה הילדים ניזונים?


זה ממש לא תקין ככה

אני מבינה שהוא צריך ללמוד אבל כל עוד לא מדובר בזום בלייב בתואר בהנדסת גרעין לצורך המלחמה ויש לו רק שעת היעדרות אחת עד סוף הסמסטר - את לוקחת אותו לשיחה בצד אומרת לו: שומע בעלי? אני קורסת

לא יכולה

לא מתפקדת

לא אכלתי מאתמול

אני שבורה ומתפרקת, חייבת אותך פה איתי במאה אחוז


וסליחה - אבל אל תתפקדי באמת (!)

מה הטעם בלשחק אותה סופר וומן? בעלך רואה את זה כמו "זאב זאב" את כאילו קורסת ועדיין עושה אז מבחינתו לא ביג דיל, וזה הכל ווייב שלך שאת משדרת לו

אז לא. תתחברי למה שאת מרגישה ותעצרי ותתווכי את זה. לא קשור לכתמים אפילו. את אמורה לנוח ואת צריכה עזרה


חיבוק♥️

אמאלה תודההריון ולידה

אבל אם לא אכין מה הילדים יאכלו? מבחינתו שלא יאכלו, אם נשנשו עוגיות בבוקר זה מספיק לכל היום והוא אפילו לא ידע שהם לא אוכלים כי הוא בחדר סגור, יורד לשתי דקות כשלמרצה יש אזעקה.

ומה הם אוכלים? יש גם קצת חמץ ממה שנשאר וקצת כלים של חמץ אבל מוקפד מאוד

ואני אלופה בלא לתפקד אבל אצלו זה לא מעניין. הוא רק חושב שאם אני לא מתפקדת אז אני הבעיה ושאני לא אמורה להיות ככה.

איך לתווך לו? מרגישה במבוי סתום. " להגיד "אני לא מתפקדת" זה צמד מילים הכי גס שהוא שומע אבל זה גם לא עזר לי עד עכשיו.

ככל שמנסה לתווך יותר רק נגמרים לי הכוחות, העצבים עולים, והמסקנות מתרחקות.

בעעע

הוא לא צריך לאכול?המקורית

כשגם הוא יהיה רעב תידלק לו הנורה והילדים ייהנו בינתיים מהעוגיות

הייתי גם שולחת אליו את הילדים על כל צורך


ושוב - ברחל ביתך הקטנה להגיד - אני לא עומדת בעומס הזה. אתה מצפה ממני לחזור לשגרה כאילו כלום לא קרה, אני לא שם


אז מה אם הוא חושב שזו את שלא בסדר? שיחשוב מה שבא לו קודם כל, העיקר שלא הכל עלייך


וגם - יש לו רב שהוא מקבל ממנו? הוא מאוד מנותק מהצורך שלך כרגע וזה קריטי. לא רק לעכשיו, אבל עכשיו ממש..

הוא לא אחד שרעב מטריד אותו .הריון ולידה

יאכל ביס מפיתה עם שוקולד וישתה קפה .

כשהוא לא בלימודים הוא כן לוקח חלק משמעותי מאוד. גם אם לא בשמחה.

אבל אולי באמת אשחרר מה הוא חושב לגביי ואלך ראש בקיר עם הצורך הפיזי שלי. ואשלם על זה אח"כ

אולי זה עדיף. למרות שזה גורם לי להרגיש שיתכן שאני הבעיה פה.

לצערי אין מישהו כזה כי הוא כבר לא אברך וכשאני מעלה בקשה או אולטימטום שידבר עם הרב שהיה איתו בקשר לפני החתונה -הוא מרגיש שזה מביך/מטופש ולא מבין שזה חלק מהתפקיד שלו. אבל שוב, הוא לא מסכים לפנות אליו ולדבר איתו והוא גם באמת לא בקשר איתו כבר המון זמן. (ובמאמר מוסגר כשפנה אליו למשהו אחר הרב משום מה לא היה נחרץ לטובת הבית. לפחות איך שבעלי הציג לי את זה. 

אז עזבי את הרב עכשיוהמקורית

את צריכה להיות בראש שאת לטובתך, לא נגדו

וככה לתווך.לו את זה

אני מאמינה שבסוף גם לו קשה..בכל זאת סיטואציה לא מאוד נוחה להיות בה כרגע


ובכל זאת, תהיי קשובה לעצמך

תנסי להטיל גם אחריות על הילדים ככל שניתן. וכן, שיאכלו גם עוגיות..

תודה. לוקחת לי את מה שאמרתהריון ולידה

מקווה מאוד שיעזור

...נעומית

לקבוע זמן לשיחה

להכין מאמרים

ולהגיד לו, 'יוסי, ילדתי. ההמלצות הרפואיות על משכב לידה כוללות מנוחה, ולא להתאמץ גופנית, מאמץ עכשיו יכול לפגוע לי ברצפת האגן ולכן אני לא מוכנה להתאמץ יותר'

אני מבקשת שתשלים סמסטר אחרכך/תאריך את הלימודים/תהיה נוכח.'

השאלה כמה את סומכת על האחריות שלו בכללי, אם הוא יעשה מה שהוא רוצה הכול יקרוס? או שיהיה פחות נוח?

אני חושבת שממש חשוב חומר במפורש. אני מבקשת שתהיה בבית בין השעות וכו..  


תודה!הריון ולידה

התחלתי להגיד לו ככה לפני שפרקתי פה. ואיך שהתחלתי הוא התחרפן מזה והגיב שלא במתינות על הדבר הספיציפי שאמרתי . כלומר הגיב ישר ב-אז אני עוזב את הלימודים או את לא יכולה להציג לי כאילו אנחנו מסוגלים ולהתנהג אחרת.

ולצערי הוא מאוד לא תופס מהרפואה וחושב שהכל שטויות. גם אם אכריח אותו לדבר עם הרופא בעצמו

ההחלטה על הלימודים היא שלומקרמה

הוא מפעיל אותך ואת מופעלת


בעיני הוא לא צריך להבין

הוא צריך להבין שהוא לא מבין... וזהו


זה לא שאת לא יכולה לנסות להסביר

אבל לא חייב שינוי רק אם הוא מבין

שינןי יכול להיות חד צדדי על ידך שאת קובעת את הגבול


ומפה ההחלטות הם שלו

ואם יחליט לעזוב את הלימודים- זה שלו


להבהיר-

אני מבוגלת כרגע לx

יש לך אחריות כרגע על הילדים

יש לך אחריות על הפרנסה

איך אתה נושא באחריות הזאת- תחליט אתה


ולהבא אם יהיה - זה תיאום ציפיות לפני שמחליטים על עוד ילד

תודה רציתי לתייג גם אותך וברח לי השםהריון ולידה

כשאומרת לו ככה אז הוא מגיב שאני אחראית על הילדים וניהול הבית ואז בשמחה יהיה אחראי על הפרנסה בכיף , "ומאיים" שלא אראה אותו עד הלילה כשיחזור אם ככה

לגבי עוד ילד לא רלוונטי כרגע וגם הלידה הזאת הייתה עקב הריון עם מניעה

אני די שמרניתמקרמה

אפשר להגיד שאני מסכימה על חלווקת תפרידים מגזרית בשגרה

אבל לא בחירום


והחירום שלכם זה לא המלחמה

זה בגלל שאת אחרי לידה

וזאת בדיוק הנקודה שהוא צריך להבין


הוא לא צריך להבין ברצפת אגן ונזקיה

הוא צריך להבין שאשה אחרי לידה זה מצב חירום


(ד.א. איזה מודל הוא ראה בבית?

ד.א.א. האם הווא היה נוכח בלידה?)

תודה על זה.הריון ולידה

בבית לא ראה אמא אחרי לידה

והיה מאוד בלידה, אבל מניחה שהוא עדיין חושב שזה אירוע חד פעמי במיוחד שאחריו הרגשתי נורא ושעכשיו אני יחסית בסדר אז אנחנו אחרי זה. ושזה לא אמור להשפיע על כך הרבה זמן ושמשכב לידה זה המצאה של נשים שרוצות לנוח כתירוץ

גבולותמקרמה

מה שהוא חושב- לא רלוונטי

על זה נאמר

“No uterus, no opinion.”


זה גבול שרק את יכולה למתוח ואולי כרגע זה לא הזמן כי זה אנרגיות שאין וחבל לבזבז


אז עכשיו כעזרה ראשונה הייתי מנסה לחשוב מה הכי יעזור

עושה הזמנה של אוכל מוכן

מנסה למצוא עזרה ממקור אחר (אולי תתיעצי עם בעלת הבית אם יש באזור בחורה שאפשר להיזר בה בתשלום)


ובהמשך- כשתתאוששי

כדאי לעשות חושבים

כתבת בהמשך שבאופן כללי הוא לא 'מרוצה' מהתפקוד שלך ובעני בסוף בסוף זה נופל על ענין של כבוד והערכה בשגרה וגם על הבנה של מה ההבדל בין זה אחריות שיתופית לחלוקת אחריות


אבל שוב... זה כנראה לא לעכשיו

אם תביאי לו דוגמאות מנשים שניזוקו זה יעזור?זוית חדשה
אולי אם הוא מכיר אותן אישית וישמע ממקור ראשוןהריון ולידה
וגם אז אני בספק
סיפרת לו על הכתמים?עכבר בלוטוס

אולי לשתף שלעבוד ומאמץ ישר עושה לך דימום?

בוודאי. ומזכירה את זה בכל הזדמנותהריון ולידה
אולי מהצד השנינעומית

תחשבי מה הוא היה עושה אם היה במקומך?

איך הוא היה דואג לצרכים שלו? (עושה מה שהוא חושב/ מתעצבן/מסביר שוב ושוב/ מגייס מישהו להסביר)

אולי כדאי לנסות לדאוג לעצמך באותו אופן

ושהיה טוב, נשמע לא פשוט בכלל

הוא היה ממשיך כרגיל כאילו כלום לא קרההריון ולידה

ואז נהיה חולה

הוא כאילו הכי שונה מהסטיגמה של גבר

וגם הכי הסטיגמה של מה זה גבר

לא יודעת להסביר

נשמע שיש לכם שתי סוגיות לפתורנעמי28

הראשונה היא עניין הלימודים שלו, שהוא לא אוהב ועדיין עושה (כי?) וכל טענה הכי קטנה שלך על הלימודים מביאה לפיצוץ של הפסקת הכל, כי הוא גם ככה לא רוצה אותם, ועושה (לך?) איזה טובה שהוא ממשיך את הלימודים האלה ועוד באים אליו בטענות.


אז רגע לנשום ואת הסוגיה הזאת לפתור במועד אחר. אל תתעלמי מזה, תגידי לו שמקפיאים רגע את השאלה על זה עד שיהיה אפשר לנשום שוב ושיקח הפסקה מהלימודים או מחלקם, זה לגמרי תקופת חירום (וגם ככה הלימודים מוקלטים ויש אפשרות להשלים).


וסוגיית המשכב לידה שלך, שהיא גבול שאת צריכה לשים, הוא לעולם לא יבין, הוא לא עבר את זה, הוא צריך לקבל גם בלי להבין שא-ב-ג הופכים לאחריות שלו.

זה מצריך שחרור ממך, להגיד מפורשות מה את צריכה, לא לעשות דברים מסוימים ויהי מה, ולקבל שדברים יעשו בדרך שלו, וממש לפרט ולבקש ממנו להכין לך סלט וחביתה וכו'.

ומוסיפהנעמי28

שאם באמת מדובר בלימודים שהוא לא אוהב ובסוג של ריצוי בשבילך או בשביל מישהו אחר.


כנראה שגם הזמן הזה שהוא לומד

הוא בשבילך ולא בשביל עצמו וזה שואב ממנו אנרגיה ולא מכניס אנרגיה (לעומת עבודה או לימודים שמעניינים אותנו, שלמרות שהם יכולים להתיש הם מכניסים תחושת משמעות וסיפוק ואנרגיה)

ואז עוד מצפים ממנו כשהוא מסיים להשקיע בך ובבית.


תדברו רגע על זה ותשקלו לקחת הפוגה ולפתור את העניין הזה בתקופת השגרה הקרובה.

יש התנהלות בשעת משבר ויש התנהלות שלא בשעת משבראמאשוני

אם אין לך מה לאכול- תזמיני אוכל. שיעלה כמה שיעלה.

תפסיקי לסדר ולרדוף אחרי הילדים.

לשמור על התינוקת קרוב אליך שלא ירמסו אותה.

להכריח את עצמך שעה בבוקר ושעתיים אחר"צ לא לקום מהמיטה.

מה יקרה? הבית יעלה באש?

הלימודים של בעלך הם החלטה שלו. אם זה מספיק חשוב לו שיתאמץ על זה, אם לא חשוב לו את לא אמורה לספוג את זה.


לא הייתי משקיעה עכשיו אנרגיה בלהסביר לו מה יולדת צריכה ולא על רצפת האגן.

הייתי קובעת עובדה בשטח אני לא קמה, לא יכולה לבשל. ושהוא יתמודד עם הסיטואציה גם אם הוא מבין אותה וגם אם לא.

התעניינות יש לך חברות, אחיות שיכולות להבין את המצב בלי יותר מדי הסברים?

מורכב הרבה יותר כשלא נמצאים בביתהריון ולידה

וצריך להתנהג בצורה מסויימת מול המארחים

אבל איישם כמה שאצליח בע"ה

תודה לך❤️

וגם לך @נעמי28 , מעריכה מאוד שעצרתם להגיב לי

איפה את נמצאת?מתיכון ועד מעון

את כמובן לא צריכה לענות...

לא קראתי את כל השרשור אבל עד למקום שהגעתי נשמע שאת לא נמצאת במקום שטוב לך, אז למה את שם? למה לא לחזור הביתה?

ובמקום שאת נמצאת, ניתן לבקש עזרה ממישהו שהוא לא בעלך?

 

ואני במקומך כנראה הייתי נכנסת להיסטריה ומתפרקת בבכי, לא צורחת כי זה לא אני אבל לגמרי היסטריה, ובעלי היה מבין שאיבדתי את זה

אצל מי אתם מתארחים? או שאתם מארחים?רוני 1234
אין עזרה מצד האורחים/המארחים?
מתארחים אין עזרההריון ולידה
העזרה הגדולה היא שנותנים לנו להיות פה למרות הרעש והבלאגן שאנחנו יוצרים
אתם מתארחיםרקאני

בגלל המלחמה או בגלל הלידה?

הייתי שוקלת לחזור הביתה

איך אפשר עם ילדים קטנים מטבח כשלפ

נשמע סיוט

 

בגלל המלחמה. אין לנו מרחב מוגןהריון ולידה

@שוקולד פרה. 

אין כרגע מי שיהיה עם הילדים מהמשפחה כי כולם עמוסים מהמלחמה 

אז הרבה מסך. אין ברירהאוהבת את השבת
זה עכשיו רק לשרוד
למה בעלך מגיב טוב?שוקולד פרה.

את מכירה אותו ויודעת איך הוא מגיב לך כשא. מבקשת בעדינות, ואיך הוא מגיב לך כשאת באה בדרישה.

העניין עם בעלך שהוא בשכל- כל עוד הוא לא מסכים שכלית עם הרעיון של המשכב לידה, הוא יכעס כי זו בעיניו מניפולציה.

בעיניי שווה לך להגיד לו בעדינות וברחל בתך הקטנה מה את צריכה ממנו. לא בגדול- אני צריכה אותך נוכח פה/ אני צריכה את העזרה שלך

אלא- מאוד יעזור לי שתיקח את הילדים לשעתיים בבוקר, שאוכל לאכול ארוחת בוקר נורמלית

בלי כל העניין של משכב הלידה, כי זה לא תופס אצלו


יש קרובי משפחה באזור שיכולים להיות עם הילדים?

ואולי שווה לחשוב שוב על האירוחשוקולד פרה.

אתם במצב רגיש, במצב של טלטלה

מן הסתם גם בלידות הקודמות בעלך היה בראש כזה שמשכב לידה זה סתם,

ולכן הוא חושב להמשיך ככה

ואירוח זה הרבה התחשבות במארח, ואתם במצב שצריך פורקן, לא התחשבות

כנ"ל גם הילדים

ועוד שהכל כשלפ- איזה סיוט. אין אוכל נורמלי.


 

אולי שווה לך לחזור הביתה, על אף הקושי בהתארגנות?

אולי תחזרי את לכמה ימים עם התינוק+ ילד, ותשאירי את בעלך עם השאר?

מה שיהיה לך נוח

אבל להיות בבית בעיניי זה בסיסי לך כיולדת.

את לא יכולה להתחשב עכשיו במארחים שלך.

את גרה באזור עם הרבה אזעקות? 

בתור סטודנטיתרקאני

אני מבינה את הצורך לשבת ללמוד כמה שיותר

ושהוא מרגיש שאין ברירה וכו'

אבל את יכולה להגיד לו שכמו שברור שאם את היית לומדת

אז היית עוצרת מהלימודים בגלל הלידה

והם היו מתארכים/ מתעכבים וכו' (מניסיון זה לא קל ומתסכל מאוד)

כי הרי ברור שיולדת לא יכולה ללמוד כרגיל בתקופה של לידה

אז הוא צריך להבין שגם סטודנט לא יכול

ויש הקלות מסויימות לסטודנטים שנולד להם ילד במהלך התואר (לא הרבה ותלוי איפה אבל הרעיון...)

נולד לך ילד וזה אירוע מספיק גדול כדי שתעכב את הלימודים בשביל זה

וכן ההשלכות על הלימודים לא קלות בכלל

אבל להביא ילד זה גדול מהחיים

 

קודם כל מזל טוב ובשעה טובה!חגהבגה

דבר שני חיבוק ענק. נשמע מאוד קשה ומורכב.

קודם כל, מה שקורה עכשיו זה בעצם סיר לחץ ענק בגלל שהמצב לא רגיל. אתם במלחמה ולא בבית שלכם. לכן קצת יותר קשה "להנחיל" ולשנות סדרי עולם, זה משהו שנשמע שיש פה עבודה רצינית עמוקה.


קודם כל אין מבוי סתום. אנחנו בני אדם, בסוף הוא בעלך אני בטוחה שהוא אוהב דואג. לכל אחד יש מה שבסוף גורם לו לשנות את ההתנהלות.


נניח ולא היה זמן מלחמה, יש מעגל הזנה.

יש מרחב שבו כל אחד תופס את מקומו.

כשאעשה תופסת את מרחב האחריות והניהול, הגבר לא מבין מה היא רוצה כי הוא מעולם לא התעסק בזה, לא חווה את זה ולא חש באופן מוחשי מה זה העול הזה.

יש גברים שצריכים הסבר של רחל בתך הקטנה. הסבר מה זה לא לישון בלילה. מה זה להניק מה זה לא להיות מסוגלת להתפנות או להתקלח. מה זה ללדת בכלל, מה קורה פיזית, שהכל נשבר, נקרע, מתרחב ונהרס, ממש ככה.


ברגע ש*את* תביני ותאמיני באמת, שהלימןדים שלו זה רק בריחה מנוחות, וגם התירוצים כמו, 'רעב זה לא מטריד', נוח לו להיכנס למקום הזה כי הוא יודע שבהיעדרו את תופסת פיקוד, הוא אפילו לא חוב על זה זה אוטומטי אצלו- רק אז הוא יבין שאם אין אני לי מי לי. ואם הוא לא מזוכיסט מתעלל, הוא יתחיל להזיז את עצמו.


אם הייתם בבית היה יותר קל.

אתם מתארחים, זה בצד שלו או שלך? יש מצב להבנה אם יש כאוס?

אפשר להתחיל בקטן, חלוקה של שעות

תבחר כל יום במהלך הלימודים שיעור שאתה מוותר עליו.

בזמן הזה אני לבד. נחה, ישנה, מתקלחת אוכלת יוצאת לשמש. ווטאבר.


וככה לאט לאט חלוקת אחריות.

אתה מקלח. אתה קם בלילה פעם אחת.

אתה דואג לי לארוחה חמה אחת ליום.

אתה דואג שיהיו לי נשנושים זמינים כשלפ לחטוף במהלך היום.

משימות נקודתיות. (דרך אגב ניסית פעם לפרט ממש שבפרטים קטנים כל דבר שאת עושה מה זה דורש? לא בכלליות- בישלתי להם...רציתי להכין להם ארוחה, הם ממש משועממים כל היום ורעבים. אין את, ה', ג', וזה לא אוהב את זה ולא היה לי זמן הייתי צריכה להשתמש בד' ה' ו', ובאמצע היא נפלה, ניגשתי אליה והבצל כמעט נשרף ואז התינוק בכה, והייתי צריכה להרתיח מים אבל אין כלי מתאים, הסתבכתי מה לעשות וכבר התחלתי לבשל את המנה אי אפשר לשנות, והם צורחים ורדים, ואני מפחדת שייגעו במשהו ובלה בלה בלה .... ממש שככה בפרוטרוט...)


יצא לי קצת מבולגן

בהצלחה ענקית!

תחומי אחריות שהם רק שלו.

אני רקרקאני

מסכימה איתך בהכל

חוץ מזה שלא נראה לי שהלימודים זה בריחה מנוחות

לא קל ללמוד

במיוחד שהיא אמרה שהוא לא אוהב את הלימודים שלו

ויש לימודים שכל הפסד של שיעור משפיע על ההבנה ועל ההמשך

 

ברור שהוא צריך להירתם ויש סדרי עדיפויות וכו

אבל לא בטוח שזו בריחה

כמו שהוא חושב שזה יותר חשוב ושהיא יכולה להסתדר לבד (לא ברור איך)

 

יותר מזה, אני חושבת שאם היא תשדר לו

שהיא מבינה שהלימודים חשובים (הרי יש סיבה שהלך ללמוד)

ושהיא מבינה שהם קשים

אבלללל יש כאן צורך גדול הרבה הרבה יותר

יש יותר סיכוי שיירתם

מאשר אם יחשוב שהיא סתם מזלזלת בו וחושבת שהוא בורח

ככה יוצא שהוא בטוח שהכי חשוב ללמוד והיא לא מבינה את זה 

והיא בטוחה שהכי חשוב שייתן יד ויותר מזה עם הילדים

וכל אחד משתבלל בצד שלו

 

רק הבהרה- מבחינתו אני לא תופסת פיקוד בלעדיוהריון ולידה

אלא קורסת. לא מתפקדת. לא עושה את תפקידי כאישה.

גם ללא לידה ברקע(צפופים אבל בכל זאת), הוא עושה הרבה ומבחינתו עושה את זה כי הוא מנהל את הבית כי אני לא "מתפקדת"

אבל זה כבר עניין אחר

אתן לו יותר משימות בע"ה . הפרוטרוט גורם לו לחשוב שאני סתם מתלוננת..

קולעת בול עם הלהרתיח. במקביל שואבת ומתפעלת שטיפות והרתחות למרות שביקשתי מראש שיהיה עליו

וכמובן תודה חגה 

אוףרקאני

בא לי לנער אותו

מה זה לא עושה את תפקידך כאישה

כואב לקבל כזה שדר מהבעל שלך

🫂🫂🫂

 

תזכרי שאת מדהימה

והבאת ילדים לעולם

והגוף התרחב והתכווץ והתרחב והתכווץ ועבר דברים מטורפים

אין יותר תפקיד נשי מזה

תחבקי את עצמך💕

העלת לי דמעותהריון ולידה
זה ממש מכאיב לשמוע שכך הוא חושבחגהבגה

אבל אין לי עניין לזרוע מלח על הפצעים.

חיבוק ענק

לאאאאא את חייהת לנוח!!אוהבת את השבת

יישרף העולם את צריכה להיות במיטה רוב שעות היממה

קשה ממש ליישם אבל חובה לטווח הקצר והטווח הארוך.

קודם כל זה צריך להיות ברור לך

תקראי את זה משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה | הורות בחסד


ולגביו

א. לתת לו לקרוא גם

ב. אם לא עוזר להגיד לו שיש לך כאבים, כל הזמן, כאבים זה מהשו שהוא יבין. פשוט להגיד שכואב לך ואת הולכת לנוח

ג. אם לא עוזר אז דהילדחם יהיו על היום עם ג'אנק פוד מול מסך. באמת ש6 שבועות צריך רק לנוח.

זנ באמת קשנ ליישם טבל לפחות לנסות ככל הניתן!!!


זה באמת קשה אחרי לידה

פלוס בלי מסגרות

פלוס לא בבית

פלוס ממש להתחשב במארחים


חשוב לשקף לשקף לשקף

והוא כבר יחליט מה לעשות עם זה

לך צריך להיות ברור שאת רק מטפלת בעצמך ובתינוק רוב היום

)אפשר לספר סיפורים לילדים ביישבה שכיבה על הספה

אפשר לשכב לידם בהרדמות

לא לנטוש

אבל גם לנוח רוב הזמן!


תודה רבה רבה. סעיף ב קלע לי בראש טוב טובהריון ולידה
וואי אחותיDoughnut

תקשיבי יקירה, תעצרי הכל הכל, יש לי מלא מה לכתוב ואין לי הרבה זמן אז כמה דברים בסיסיים-

1. תדאגי לעצמך. נקודה. אף אחד אחר לא יעשה את זה. תתנהגי כמו גבר עם חום😅. תשארי במיטה, אם הילדים באים שהם רעבים/ משועממים- תשלחי אותם לאבא. תזמיני לעצמך 3 ארוחות ביום מוולט. תסתגרי בחדר עם התינוק. מה שצריך בשביל לדאוג לך למנוחה והחלמה מהלידה הקשה.

2. בעלך צריך ניעור דחוף דחוף, אבל את לא במצב כרגע לטפל בזה. כיוון שיש עוד ילדים אני מבינה שזו לא לידה ראשונה וכנראה שמשהו בדינמיקה גרם לו להבין שהוא יכול להמשיך להתנהג ככה. כיוון שאת לא יכולה לשנות אותו את תצטרכי לקחת אחריות על החלק שלך בריקוד הזה ולעשות סטופ. את לא מסוגלת- את לא עושה, ושיתהפך העולם. זה כנראה יגרום לטלטלה מסוימת אבל זה נשמע לי קריטי. כל יום שאת ממשיכה כך את מאשרת לו שההתנהלות הזו בסדר מבחינתך. תצביעי ברגליים מה שנקרא.

3. מבחינת הילדים- כשהוא נוכח תסתגרי בחדר ושיסתדר אתם, בשאר הזמן זה בדיוק המקום להיעזר במזון מהיר, שוחד של חטיפים וממתקים, מסכים, משחקים חדשים- כל מה שישיג לך שקט.

4. צעד למיטיבי לכת- להזמין מקום בבית החלמה ולצאת לשם לנוח כמו שצריך. קשה אבל אפשרי.

5. כמו שכתבו לפני לשקול אם לא עדיף לחזור הביתה או למצוא מקום אחר להיות בו.

6. ממליצה לך ממש כשתתאוששי מהלידה לפנות לטיפול אישי, שתוכלי להבין מה את יכולה לעשות אחרת, כי משהו פה נשמע שצריך שינוי עומק, ועדיף לעשות את זה בליווי מקצועי.


תאמיני ביכולת שלך לשנות את המצב שאת נמצאת בו. זה קשה מאד מאד והדרך ארוכה אבל אפשרי, וזה מתחיל מההבנה שלך שאף אחד אחר לא ידאג לך חוץ ממך, וכשאת תשימי את הגבול שלך- עם הזמן וההתמדה גם בעלך ילמד לכבד אותו.

תודה רבה!! גם לכל מי שפספסתיהריון ולידה

קוראת אתכן שוב ושוב

כל תגובה עזרה לי ותעזור בע"ה.

סליחה שלא עניתי אבל חושבת על המילים שלכן

ותכלס חיממתן לי מאוד את הלב, הייתי בטוחה שלא יגיבו בכלל

יקרה תגידי לבעל היקרממתקית

שהוא חייב להבין מה זה משכב לידה.
עכשיו את צעירה, אחרי לידה, הכל בסדר מתמודדת
הקושי של חוסר התחשבות במשכב לידה, מגיע לאחר גיל 40...
אז מבינים כמה היה חשוב משכב הלידה, וכמה הגוף "נדפק" כשלא שמרנו על משכב לידה
תסבירי לבעלך טוב טוב
זה או שעכשיו הוא נכנס לעשיה ועזרה ומתנהג אלייך כיולדת
או שכשתתבגרו, יהיו תוצאות לא נעימות ופשוטות.
שיבחר...
מניסיון. משכב לידה זה לא המלצה, זה חובה!!!!

אני חושבתDoughnut

שזה מעבר לעניין של משכב לידה. פעם יש לו ביקורת על התפקוד שלה בבית, פעם יש לו ביקורת על מנוחה אחרי לידה- לדעתי יש פה משהו בבסיס שצריך לפתור אחרת זה כל פעם יתלבש על עניין אחר.

זה המקום של הפותחת לשנות את המאזן כוחות ע"י הצבת גבולות עבורה והתמקדות בה עצמה ולא בו. יש לי הרבה להאריך בעניין הזה אבל אני לא חושבת שזה הזמן להפנים דברים כאלה. כרגע צריך לראות איך לשרוד את השבועות הקרובים, ואח"כ טיפול אישי אצל מישהי טובה יכול מאד לעזור.

בנוסףDoughnutאחרונה

לא הוא צריך לבחור אלא היא.

אם הוא יבחר לא לשמור על הגוף שלה? היא צריכה לבחור ולהחליט ולעשות כל מה שצריך בשביל לגרום לזה לקרות- עם שיתוף פעולה שלו או בלעדיו.

חיבוקפילה

הוא יכול ללכת לסופר ולקנות מלא חד-פעמי, מעדנים ,גלידה,גבינה לבנה וכאלו? מה עוד? ביצים , נקניקיות, נקניק ?

לתת לו לקלף שני סירים גדולים של תפוחי אדמה? ופשוט לבשל אותם במים . ילדים אוהבים . אפשר לאכול אותם כל היום עם מה שרוצים. לשים לבשל על גז בצד המרוחק של כיריים .

לגבי לימודים , אם הוא לא מתכוון לעבוד בזה , אז אולי באמת לא צריך? חבל על הזמן , מאמץ וכסף.

לגבי להסביר , לא יודעת עד כמה זה אפשרי. ברוסית יש פתגם שיש דברים שאם צריכים להסביר אותם ( כוונה למשהו מאוד בסיסי ) אז לא צריך להסביר.

כאילו זה ברור שאישה אחרי לידה מרגישה לא טוב גם בלי הסבר מפורט. וזה ברור שהטיפול בכמה קטנטנים הוא קשה.

מה עוד? כשקטנה נרדמת , לשים אותה בחדר. בינתיים להדליק לילדים סרט בסלון ולישון בספה לידם.

אם יש עוד פעוט קטנטן , חשוב שיהיה לול/ מיטת תינוק גם בשבילו כדי לא תהיי במרדף אחריו.


בואו נעשה שרשור של כל הנשים שעבר עליהן יום מעפן?מתיכון ועד מעון

היה יום לא מוצלח, מלא מריבות, ילדים שהתעצבנו עליי כי הצבתי גבולות, בעל שעשה פרצופים (צודקים כמובן, וזה הכי דוקר) יותר מדי עבודה, מתבגרים שעולים על העצבים.

זהו, אין לי כוח.

מחפשת את גביע הגלידה @חגהבגה שולחת לי, אבל אני כבר לא אוכלת בשעות האלה...

מצטרפת ממש!טארקו

היה יום מעיק ומתיש

לבעלי יש איזה פרויקט מטורף בעבודה אז הוא עבד כמעט 24 שעות ברצף מצאת שבת, חזר באמצע הצהריים ל3 שעות לישון אבל בגדול זהו

כמעט חיכיתי לאזעקות כדי שאראה אותו לחמש דקות.. ולא מספיק הבנתי שזה הולך להיות ככה...


ובמקביל יום ראשון הוא יום שתמיד מורכב לי

מלא אזעקות והתראות ושיבושים

והילדים מחורפנים ואו שהם רבים או שהם בוכים או שהם משתוללים לי על הראש


ולקינוח ניסיתי להכין ארוחת ערב שווה ושיהיה לנו קצת זמן ביחד

והתחרבש לי הלוז

ובעלי הלך לישון(באופן מוצדק, כאמור הוא היה ער מעל 24 שעות ואז ישן 3 שעות...)

ונשארתי לבד עם אוכל שווה אבל חמוץ לי בלב לאכול לבד.....


ואין אופק

ומחר יהיה שוב קשה.

וואי קשוח ממש!!! בהצלחה!!שיפור
עבר???? הוא עוד לא עברמקרמה

יש פה פרחח קטן שעדיין ער!

מצטרפתערגלית

אנחנו לא בבית משבת שעברה

הילדים הפוכים

התינוק רק רוצה ידיים


ובנוסף אני תמיד מתחלקת עם בעלי בחופשת הלידה ובגלל שאני יוצאת רק לחודש וחצי לא מביאים לי מחליפה

ואני בעבודה סופר חיונית והייתי אמורה לחזור בעוד שבוע ובעלי מגוייס

אז המנהלת שלי לוחצת בצדק אבל אין לי מה לעשות ומהבוקר אני עצבנית וזה כמובן משפיע על כולם ואז הכח מעצבן

איזה מלחיץ!!! בנוסף להכל... בהצלחה!שיפור
יום מבאס לגמריחולמת להצליח

היו פה איזה 4 אזעקות,

חזרנו במוצ"ש אחרי שבוע כמעט אצל המשפחה,

לרדת כל פעם עם ארבעה ילדים ובינהם תינוקת למקלט,

לכבס, לנקות את הבית, לקפל בגדים ועוד.

ילד שמאוד מאתגר אותי וכעסתי עליו הרבה,

וגם להיות איתם לבד בלי בעלי שעובד מחוץ לבית.

היה ממש לא פשוט..

מקווה לימים יותר רגועים 

אוי... בעזרת ה' שמחר יהיה יותר טוב!שיפור
תודה רבה יקרה, חיממת לי את הלבמתיכון ועד מעון
אני רק -אוזן הפיל

עשיתי תחרות צרחות עם בת שנתיים

והיה מביך ונורא ואיבדתי שליטה והלקיתי את עצמי וחוזר חלילה


בסוף ישבנו שתינו במיטה וחלקנו שקית דוריטוס דוחה שהיא מצאה והביאה לי


תזכורת למחר - רסקיו סביב השעון 

למי שזמין מהילדים או משהואנונימית בהו"ל

מציעה אטנט.

גם הטייסים לאיראן אמרו שהם לוקחים את זה 

זה בוסט אנרגיה

לא מתמכרים מפעמים בודדות

ותאמינו לי המשימה שלנו לא פחות מתישה משלהם.

אני לקחתי ראיתי ישועות

לא מציעה לקחת תרופת מרשם על דעת עצמיכןיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


זו תרופה לקשב וריכוז.

אני מתבאסת ממש מהיציאה מהשגרהדיאן ד.

בזמן האחרון מאוד השתדלתי לעשות יותר ספורט

לפחות פעם בשבוע הליכה רצינית ועוד פעם אחת ספורט בבית.

 

ועכשיו פשוט לא מסוגלת, לצאת להליכה אני קצת חוששת

למרות שאין פה כמעט אזעקות אבל עדיין.

ולעשות ספורט בבית עם הילדים אין לי חשק.

 

ובא לי ממש לקנות לי ערימה של חבילות שוקולד...

 

אוףףףףף וזה ממש ממש ממש מבאס אותי

ועדיין לא גורם לי לעשות משהו באופן שונה.

 

דווקאפצלשהריון

היה יום סביר. למרות שהבעל מגויס והלמידנ מרחוק התחרבשה.

אבל בלילה האחרון היה קשוח אש. הילד בכה איזה 3 שעות (ב2 פעמים) והקטנה גם קמה הרבה. כמעט לא ישנתי.

ועכשיו זה חוזר על עצמו שוב. צרחות עד לב השמיים

וואו יקרהמתיכון ועד מעון

חיבוק גדול.

הלוואי שיש משהו שיכול לעזור 

אז אני בזבזתי את הזמן וזה ממש עשה לי טובמתיכון ועד מעון

לקרוא עיתון מטופש, קצת לבזבז זמן במחשב.

הלוואי כולנו נרגיש מחר טוב יותר ונזכה ממש מהר לראות את ביאת הגואל.

(ואז אהיה פנויה לכל העבודה שמחכה לי 😅)

גם לי היה קשוחהמקורית

קמנו כולנו מאזעקה ואני שונאת לקום עם הילדים ביחד תמיד קמה לפניהם

צללתי לעבודה במחשב בזמן שהם אוכלים תראש מסכנים

אכלתי מלא שטויות

עד שבאה הישועה - באתי לשים ראש רגע כמעט נרדמת - אזעקה😵‍💫

מפה לשם אני ערה עד עכשיו

הבית ג'וחה, לא הספקתי כלום לפסח, אפילו כביסות לא סיימתי לקפל ואני שוב פה גוללת..מחר יום חדש😑

היו לי הרבה תכנונים להיוםבאתי מפעם

ניקיונות, לימודים עם הילדים...

בפועל, כאבי תופת בבטן ואני מושבתת במיטה מתה מכאבים. 

אני עם ניו בורן בן 4.5 שבועות, ועם ילד בן ארבעהדרים
וילדה בת שנתיים וחצי בבית, המעלית לא עובדת אז לא יכולה לצאת גם לאיזו קרן שמש איתם (יש גינה מתחת לבית), בעלי חזר היום לעבודה ויחסית מגיע מוקדם אז השארתי לו את הקטן וירדתי איתם לגינה, הספקנו לנשום קרן שמש בערך לשבע דקות של גן עדן ושוב התראה עפתי איתם למעלה שלוש קומות ברגל . ועוד בעלי בערב נותן לי על הראש שאני בפלאפון או שמה לילדים הרבה סרט במקום ללמד את הגדול קצת חוברות וקריאה וכו (עכשיו הוא באמת צודק אבל אני בעצמי מחפשת לברוח לגלילה ומתאבלת על חופשת הלידה שננגסת לי לא נעים לי לומר). ובערב הקדמנו את הילדים ב20 רציתי ככ שנראה איזה סרט או נשב לאכול משהו ביחד ונרדמתי עד עכשיו קמתי לפני חצי שעה לעוד הנקה ומקלחת והכי באסה שבעלי היה ער ועכשיו הוא עייף (טוען שהעיר אותי ).
אני רקDoughnut

אם אני הייתי עם ניו בורן ועוד שני קטנטנים בבית וכולם בסוף יום בחיים אוי ואבוי למי שיעיז לתת לי בראש על משהו, חייו יהיו בסכנה.

את רק ילדת, שום חוברות וקריאה עכשיו😅

עכשיו נגמר היום המבאס של אתמולאנונימית בהו"ל

אני עם דלקת גרון משבת בצהריים (שארחתי!! אנשים בלי מקלט בסביבה.. לא שיש לנו ממד חלילה)

הילדים הפוכים ומחורפנים

הבייבית נזכרה שאם כולם בוכים היא גם רוצה וכל היום צריכה ידיים

לא אכלתי כלום נורמלי אפילו שהמקרר מלא משבת. קפה ושוקולד וקפה ושוקולד.

ולסיום סיומת- חזרו לנו האזעקות.

בת ה4 בחרדות לא נרדמה עד 11

ומאז לא ישנתי חצי שעה רצוף בגלל התינוקת

עד עכשיו, אמיתי אמיתי.

והיה מלאאאאאא התרעות הלילה, ב"ה כמעט בלי אזעקות אבל אני נגמרת מזה נפשית.

והגדול הלא גדול מפתח פחדים בדרך שלו ועכשיו מזדנב אחריי בכל מקום בבית ואם אני לא צועקת כמה דקות הוא אומר לי שהוא בלחץ מרב שאני שקטה...

אה, ולסיום סיומת בעלי נדבק ממני! וגבר חולה כידוע זה הרבה יותר חמור מאשה יולדת+ חולה.

נכון כיף לנו?

 

רק לגבי ההתרעותאיזמרגד1

שייך פשוט לכבות אותם? אצלנו גם יש המון התרעות בלי אזעקות ופשוט כיביתי. לא רואה שום עניין מלקום בלילה בלי סיבה...

וחיבוק לך על השאר, נשמע קשוח

אין לנו ממדאנונימית בהו"ל

צריכים את הזמן להוריד ה4 ילדים אמן שישנים למקלט

אימהות לילדי גן ומטה?שיח סוד

טוב אז כנראה שהשבוע לא חוזרים, אין להם זום או משהו, ואין ילדים גדולים שיעסיקו.. בעלי עובד משרה מלאה ומגיע רק בלילה.וגם הרכב אצלו כל היום…

טונות אזעקות חשוב לציין ובלי ממד…

לא נגיש לי לנסוע לקנות חומרי יצירה או משהו.

לצאת לגינה לא אספיק להכנס איתם למקלט בזמן.

יש שכנים לשחק אבל זה שעה שעה וחצי ביום נגיד.

מסכים לא רוצה יותר מידי.

משחקים שיחקנו בהכל.. הם כבר מטפסים על הקירות.


איך מתמודדות?

יודעות על מקומות להזמין מהם ערכות יצירה אולי אבל שבאמת מעסיקות?

לא עולה לי רעיונות…

ומה עם פסח השם יודע

ובלי שעות שינה כל זה

איזה גילאים?דיאן ד.

אצלי הבן בגיל 4 כל הזמן עסוק עם צבעים ודפים

קניתי לו חוברות צביעה היה בעננים

לפעמים מגוון עם מדבקות מכל הסוגים.

 

הקטנה בת שנתיים משחקת הרבה במגנטים

עכשיו הזמנו לה במשנת יוסף בימבה, בטח זה גם יעסיק אותה מלא.

 

אה והגדול שלי ירד היום לשביל ליד הבית עם השכנים

והם ציירו על המדרכה עם גירים, הוא היה מאושר.

כן בערך זה גם עיסוקים שהם עושים שיח סוד
אבל אחרי שבוע זה גם נמאס להם
חפש ת'מטמוןתקומה

חידות עם ציורים במעטפות, כל ציור מראה על המקום בו מוחבאת המעטפה הבאה, ובסוף מקבלים הפתעה כלשהי.


מסלול מכשולים


לנסות לעשות לו"ז שייתן להם עוגן וגם לך יעשה סדר.


ארוחת בוקר

תפילה וקצת שירים

פעילות תנועה

משחק לבד

ארוחת עשר

סרט / משחק במחשב

יצירה

ארוחת צהריים

משחק לבד

הפעלה שלך (חפש ת'מטמון, חבילה עוברת, מסלול מכשולים וכו')

מקלחת ארוכה (אמבטיית משחקים משותפת, צבעי ידיים במקלחת וכו')

ארוחת ערב

משחק לבד

סיפור לפני השינה

לישון

טוב זה להיות יצירתית שיח סוד

אבל באמת הארת את עיני שאין לנו סדר יום מסודר

כי אין יום ולילה .. אבל אולי צריך באמת לעשות משהו כמו לו"ז יומי שכן אפשרי

בעלך עובד גם בשישי?המקורית

יש מצב שהוא חוזר יום אחד יותר מוקדם?

כדי באמת ללכת להביא קצת תעסוקה (אותי זה מציל פה)


האמת שאפשר לנקות איתם ביחד לפסח

שלי מגיל 3 מרוקנים מגירות ומנגבים, מביאים לי דברים

שימי להם מוזיקה קצת

מפחדת לנסות להכניס אותם לניקיונות ;)שיח סוד
אולי ננסה
לנו זה היה טוב ומעסיקהמקורית
והם עד היום אחראיים פה על המגירות😅
הבעיה העיקרית זה שהם רואים מה אני זורקת להםשיח סוד
ומחזירים בחזרה
ספורטערגלית

אנחנו עושים הרבה משחקי ספורט

חלק מול יוטיוב- רועיקי מצחיקי וכאלה

היום בנינו מסלולי מכשולים וקפצנו בינהם


ממליצה להכין מחט בערימת שחט🤣בוקר אור
הכנו שביע שעבא כתחליף לשוק פורים שהתבטל,  זה לקח להם שעה וחצי!
חחחח אשכרה? ממש מחט? מאיפה הבאתם שחת?המקורית
🤣🤣
חח לאבוקר אור
זה משחק שוק פורים כזה.. חותכים מלא חתיכות קטנות של עיתונים לתוך ארגז ומחביאים בפנים משבו קטן וצריך למצוא.. אבח לחתוך עיתונים או דפים זה מה שלוקח טת כל הזמן
ואי מגניב חח לא הכרתיהמקורית
רעיון יפהה
אולי אגרוס קצת דפים בעבודה מתישהוהמקורית
ואשמור למשחק בפעם אחרת.. אין לי זמן לחתוך להם ניירות🤭
מה פתאום זה הם חתכובוקר אור

זה כל מה שלוקח את הזמן

אחלה תעסוקה 

אהה חחח 🤣המקורית
אני לא איתנו כמו שאת רואה
רעיון קצת אחר אבל על משקל דומהבארץ אהבתי

אנחנו עשינו לקראת פורים -

הדפסתי הרבה 'ציפורים' (זה יכול להיות כל דבר שמחליטים, אצלנו זה מה שבחרנו), והחברתי בכל מיני מקומות בבית. כל פעם כשמוצאים ציפור - כולם מקבלים שוקולד צ'יפס.

אצלנו זה ממש יצא חמוד, מרים את המצב רוח כל פעם כשמישהו מוצא ציפור... (ואפשר גם להחביא מחדש ציפורים שנמצאו קודם).

 

בעצם זה לא ממשש עונה על השאלה הפותחת כי זה לא לגמרי תעסוקה. זה יותר משהו שמלווה לאורך הימים ומוסיף קצת עניין ומצב רוח טוב.

מטלות בית ביחד איתךאיזמרגד1
לבשל, להכין עוגיות או סתם בצק, להכניס ולהוציא כביסה, לנקות עם מגבונים או סמרטוט רטוב, לשטוף כלים- אין כיף כזה ותעסוקה נהדרת😅
מה עם לשחק בחוץ ליד הבית? לפגוש חברים/ שכנים?יעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אולי יש שכנים שיש להם חומרי יצירה להשאיל לך?

קראתי עכשיו פרסום בווינטהמקורית

שמתכוונים להחזיר מוסדות עם מיגון ברביעי כבר, בהתאם להערכת מצב של פיקוד העורף

הדגש הוא - דיפרנציאלי לפי אזורים מטווחים יותר או פחות, קודם ילדי חינוך מיוחד וגנים ממוגנים וכו'

אבלל

זה נשמע הגיוני למישהו?

עדיין יש אזעקות

מה לשלוח ילדים במצב הזה?


מה אתן חושבות?

לגמרי לא הגיוניעם ישראל חי🇮🇱
מיומנה של אם בחופשה הכפויהמתואמת

8:00:

אמא קמה, שמחה שהקדימה את רוב הילדים.

יושבת להתחיל לעבוד.

בינתיים ילדונת מתעוררת, הולכת עם אבא לרופא - השקט נמשך.

ואז תינוקת מתעוררת - מתעקשת להיות על הידיים כל הזמן, אז אמא מנסה לתמרן בינה לבין המחשב.

9:00:

ילדים נוספים מתעוררים, אמא נזכרת שהם קיבלו מערכת שעות ללמידה מרחוק.

ילד א': "לא רוצה, הכנתי לעצמי מערכת שעות!"

בחורונת: "אבל למה הם לא שלחו קודם הודעה בטלפון??"

ילד ג': "אני רוצה לעשות במחשבבבבב!"

10:00:

ילד א' יושב בסוף לשיעור מול המחשב. ילדה ד' מתקשרת לחברה כדי ללמוד איתה מרחוק. המורה של ילד ג' מתקשר בשיחת וידאו לכל הכיתה ואמא מוותרת על הטלפון שלה לטובתו.

10:30:

שני ילדים נוספים מפציעים. ילד ה' גילה שהפסיד שיעור חי. ילד ו' נהנה מהחופש שנותנים לו מהלימודים.

בכיתה של ילד ג' עוד פעם מתקשרים בשיחת וידאו.

11:00:

אמא סיימה לעבוד לבוקר זה ב"ה.

בכיתה של ילד ג' שוב מתקשרים בשיחת וידאו. לפני כן נשלח דף עבןדה בקבוצה. ילד ג' מכריז שהוא לא עושה כלום!

בינתיים חברה של הילדונת מהגן מתקשרת, רוצה לדבר איתה. בפועל חוזרת שוב ושוב ושוב על שמה של הילדונת, ולא מדברת. הילדונת מצידה תורמת את המידע: "יש לי מדבקות!" וחוזרת עליו שוב ושוב ושוב.......

11:30:

מיליון שיחות וידאו שלא נענו מהכיתה של ילד ג'. ילדה ז' נכנסת לשיעור חי בטלפון. ילדה ד' מחכה לתורה. בחורנת מחליטה בכלל לצאת להתנדבות. ילד ה' מסתובב סביב עצמו. ילד א' מסיים את השיעור, הולך לבלות. ילד ו' ממשיך ליהנות מהחופש שלו.

ואמא, וגם אבא -

😵‍💫🥴🤭😅😬🤣🙃🥴🥴🥴🥴🥴

האמת שהבנות חזרו לישון אחרי זמן מהיעל מהדרום
לק"י

לאחת מהן ברגיל ממש קשה לקום. לכן השתעשעתי מה"פתרון" הזה.

נכון שלא כדאי להזמין עכשיו מנקסט לפסח?יעל מהדרום

לק"י


רציתי חולצות לבני הבית....


והלוואי שאמצא בגד לי ולבת הגדולה מהשתיים.

ושיהיה אפשר לחפש בלי טילים מעופפים😅

פטרולמוריה
לנו יש נינג'ה גרילניק חדש2

מושלם

מה שכן סיוט לנקות אותו😂😂


לא מכירה נינג'ה טיגון. אבל בעלי פעם הכין צ'יפס בנינג'ה שלנו. יש בו אופציה של טיגון ללא שמן.

גם לי יש. מכשיר מעולה ואני ממשהמקורית

מרוצה

קניתי באושר עד. 

איך הניקיון?אורוש3
אני מכניסה למדיח. מתנקה מעולההמקוריתאחרונה
זה מה שחשבתי כשהתלבטתי אם לקנותאורוש3
אז מה עושים? משתמשים או תכלס מציק שכבר מכניסים לתנור?
קרה לכן שרציתן לשתף את הסביבהוהרי החדשה

הקרובה במשהו כואב אבל גם לא רציתן כי לא היה לכן חשק לשמוע תגובות?


מרגישה צורך לשתף אבל פשוט אין לי כוח לשמוע אף תגובה

לא השתתפות בצער

לא שאלות איך אני

לא ניחומים

ותכלס כלום


אז איך אפשר לשתף ככה?

משתפים מי שלדעתך יגיב בצורה שנכונההמקורית

לך

או שאפשר להקדים ולהגיד לאיזו תגובה את מצפה

אם שייךאיזמרגד1
לשלוח הודעה ובסוף ההודעה לכתוב שאת לא רוצה לקבל שום תגובות עכשיו, ולצטט להם את מה שכתבת פה😅
משתפים עם תיאום ציפיות מה את רוצהמקרמה

להגיד או לכתוב- אני משתפת כי אני רוצה שתדעו

אבל בבקשה בלי חיבוקים שאלות או ניחומים

אולי שבעלך/ אמא/ אחות יעדכנורוני 1234
וגם יגידו שאת לא מעוניינת בתגובות…
וואו, בטח🩷nik

כתבתי לחברה אחת, והוספתי שאני לא רוצה שאלות ולא חיבוקים ולא שום דבר.

רק שתהיה.

והיא היתה..

בטחאנונימית בהו"ל

תמיד יש כתבות כאלה על כמה תגובות של אנשים היו לא במקום במצבים כואבים

אבל חייבת להגיד שכשאני הייתי בסיטואציה שום תגובה לא היתה לי נוחה...

וכן בשביל זה צריך חברה ממש טובה שאפשר לומר לה

אני רוצה לשתך אותך אבל אין לי כח לתגובות

ואם תתעלמי אני אתעצבן עליך

 

והיא עושה את זה בשבילך באהבה

תשתפי פהשירה_11

זה חלק מהדברים הטובים בקהילה המהממת פה

מה את רוצה לשמוע וישמיעו לך


 

אני באמת מודה על המקום הזה לנתייעץ לשתף לקבל

חבל שאני לא יכולה לתייג את כולן


 

תודה עליכן🩷🩷🩷

 

 

 

ואם חשוב לך מול אנשים במציאות

אז אולי יש לך חברה מספיק קרובה שאת יכולה להגידלה שאת משתפת אותה אבל לא מעוניינת לקבל תגובות מסוג מסוים 

רק שתהיה שם בשבילך 

 

חיבוק 

לא יכולה לשתף פהוהרי החדשה

כי פוחדת שאני לא אנונימית... אולי מתישהו מאנונימי


אבל באמת שיתפתי וכתבתי שאולי לא אענה להודעות או לשיחות כי אין לי כל כך כוח כרגע להתמודד וזה התקבל טוב


נראה לי שבחרתי נכון למי לכתוב.


אז לפחות בשלב הזה זה בסדר

(חוץ ממישהי אחת שהייתי חייבת לשתף כדי לקבל את העזרה שלה דווקא היא האחרונה שרציתי לשתף. גם ברור לי שזה יופץ לאנשים שאני לא רוצה שיידעו אבל זה מחיר שאני אצטרך לשלם על העזרה ואני מקבלת את זה)


ותודה לכן


עצם זה שכתבתי כאן אפילו שלא כתבתי מה כבר נתן לי כוח

באמת קהילה מהממת יש כאן

מקווה שזה באמת ייקל עלייךשירה_11

ומי שהיית חייבת לשתף זה באמת מרגיז שאת זקוקה לעזרה של מישו והיית שמחה לדלג על זה

ץ❤️❤️❤️

חיבוק ענק על התקופה!!! בע"ה שיהיו לך הרבה כוחותאוהבת את השבתאחרונה

וה' יאיר ויצליח דרכך וראיתי ברכה בכל!!

עוד חיבוק וכוחות בע"ה 🫂🫂

יש לי חברות קרובותמתיכון ועד מעון
שאני יכולה לכתוב להן או להתקשר להגיד שאני רוצה תגובות מסוימות בלבד וזה זורם, שתי חברות ספציפיות אבל זה מספיק
פורים נגמר ועדיין נראה שמישהו מתבדח על חשבוננוחגהבגה

נראה לי זמן מעולה לשרשור ממים על המצ"ב..

אהבתי !! מוסיפה עוד כמהדיאן ד.
עוד כמה שברחו לידיאן ד.

 

 

 

 

ועוד שניים שהכי אהבתי 🤣🤣דיאן ד.

 

חחחחח קורעעהמקורית
חחח זה מעולה ממשחגהבגה
😂😂😂😂גב'
גדול
יואו! משעשע ממש🤣יעל מהדרום
וואו זה עשה לי ממש שמחמתיכון ועד מעון
אני ביום מטורף מהבוקר, עובדת בלי הפסקה ובמקביל מנהלת בית מרובה ילדים וזומים.
גביע בדרך אלייךחגהבגה

גביע של גלידה שווה כמובן

תודה רבהמתיכון ועד מעון
מקסימה שאת.
חחחחחחגהבגה
😂😂😂😂אפרסקה
נהדרת!!nik

קבלו את זההמקורית


אם פגעו בפס הייצור של וופל לימון - זה ממש פגיעה בשרשרת האספקה הציונית

🤣🤣

מכה קשה חחחח מעולהאורוש3
זה כנראה על אותו בסיס שהכור הוא מפעל טקסטיל🤣יעל מהדרוםאחרונה

אולי יעניין אותך