מי שילדה בשערי צדק והיתה בביות מלאבוקר אור

יש למלווה איפה לישון שם?

ושאלת בונוס, הם לא נותנים לבעלים להישאר לישון שם נכון?

הייתי לפני שנתיים נותנים לבעל לישון ויש רק כורסאבעלת תשובה
רק אוסיףמשכדאי לקחת בחשבון את העומס בשערי צדק .  למשל אני ילדתי בבוקר ורק בערב המאוחר התפנה מקום בביות מלא . עד אז הייתי במחלקה רגילה צפופה עם 2 יולדות נוספות..
עקרונית אסור לבעלים להישארמתואמת

ואין מקום למלווה לישון (יש כורסה, לא נוחה לשינה).

אני יודעת שבמקרים חריגים כן מרשים לבעלים להישאר. לדעתי זה לא בסדר... או לפחות זה חייב להיות בתיאום עם היולדת השנייה.

כשאני הייתי חייבת ליווי בלילה הראשון אחרי הלידה האחרונה, הבאתי דולה בתשלום. היא נמנמה על הכורסה אבל לא באמת ישנה.

מעניין אותי לדעתחוזרת1

למה לדעתך זה לא בסדר?

בהנחה שהוא מכבד את המקום של היולדת השניה ולא משתמש בשירותים בחדר אלא הולך לשירותים בחוץ, ונמצא בעיקר בתוך הוילון של אישתו...


היתה איתי בחדר מישהי שממש התנגדה (והוציאו בגללה את בעלי בשניה שהגעתי לחדר, שעה וקצת אחרי הלידה.. אפילו לא נתנו לו לעזור לי לארגן את הדברים) ואני באמת לא מצליחה להבין את ההתהנגדות.

כן מבינה למה זה מגעיל ומפריע שמשתמשים בשירותים למשל...

כי מגעיל אותי לישון בחדר אחד עם גבר זרמתואמת

ואז מה אם יש וילון. זו לא באמת הפרדה הרמטית...

גם הגבר המכבד ביותר ידבר בלחש עם אשתו, ואני אשמע - כי לילה עכשיו ושומעים הכול, וארגיש פגיעה בפרטיות ובצניעות שלי...

אז לא אמרתי כלום בפעם היחידה שהיה בעל שנשאר עם אשתו במיטה ליד (זה היה במחלקה רגילה, לא ביות), והבנתי אותם בהחלט (היא הייתה אחרי לידה קשה), אבל כן כעסתי שלא שאלו אותי (ואת היולדת השלישית בחדר).

ולכן היה לי ברור שגם אם אהיה חייבת ליווי בלילה (והייתי חייבת - זה התנאי שלהם לביות מלא אחרי קיסרי) - אמצא מישהי, אישה, שתהיה איתי. ומכיוון שאף אחת מבנות משפחתי לא הייתה רלוונטית לשהיית לילה, שכרתי דולה בתשלום.

נראה שהם שינו את המדיניות והם כבר נותנים להישארתוהה לעצמי
מבאס שזו הייתה החוויה שלך, פשוט אולי אם היית יודעת את זה מראש היית באה מוכנה לזה נפשית ואולי גם מבררת מראש אפשרויות אחרות.
יכול להיות שאם הייתי יודעת מראש הייתי פחות כועסתמתואמת

אבל עדיין זה היה מציק לי נורא...

וכן, מסתבר ששינו את ההנחיות🤷‍♀️ בנושא הזה אני עדיין "מיושנת"...

מענין גם אותי-מקרמה

ההרגשה של פגיעה בפרטיות

האם זה רק בגלל אחריי הלידה או בכלל?

כי נגיד אישה מאושפזת במחלקה כירורגית אחרי אפנדציט (או כל אשפוז במחלקה אחרת)

אין דום הגבלה על מלווה

כן מקפידים שיהיה אישה בחדר עם אישה אבל גם זה אפילו לא תמיד

רק במחלקת יולדות יש את הענין של גירוש מלווים

(מבחינתי זה הזיה...)

ב"ה לא הייתי אף פעם מאושפזת במחלקה אחרתמתואמת

ברור לי שגם במצב כזה לא יהיה לי נוח בכלל...

בכל אופן, מחלקת יולדול היא בהגדרה מחלקה של נשים, ומטבע הדברים יש בה עיסוק באיברים צנועים, ולכן נראה לי לא שייך שישנו שם גברים...

(בעלי למשל מקפיד לצאת מהחדר כשהוא מבקר אותי במהלך היום ובאים לבדוק את היולדת השנייה או לתת לה ייעוץ הנקה... כי הרי שומעים הכול, גם אם לא רואים)

ממש מסכימה1289

גם לי היה מאוד מפריע לישון בחדר עם גבר שהוא לא בעלי.

הווילון לא משנה, התחושה היא חוסר צניעות

במיוחד במצב רגיש וחשוף כמע אחרי לידה

לסדר את המטפחת טובטוב ולהסתובב בחדר עם גרביים כדי לצאת מהוילון שלי לשירותים אפילו

ובביות מלא בעין כרם נניח יש בכל חדר עמדת החתלה ורחיצה משותפת לכל החדר, אז שוב כל פעם להתארגן כדי להחליף חיתול כי בהתחלה אני רוחצת טוסיק בכיור ולא מגבונים

כשאני לבד אני מבקשת ואנחנו סוגרות את הדלת של החדר אז אני יכולה להסתובב בלי גרביים או עליונית (כי החלוק של בית החולים לא מספיק צנוע)


 

וזה באמת לא רק ברמה הטכנית

זה פשוט לא נעים

 

פעם אחת ביקשתי שיעבירו אותי כשגבר נשאר בחדר ואכן עברתי 

רק נכנסת לחזק.תהילה 4

אני שניה אחרי לידה. מסתובבת עם חלוק שלעיתים מוכתם מדם. ממש לא מתאים לי גברים שיסתובבו סביבי בלילה כשאני קמה להניק וכאלה.


מי שצריכה עזרה אחרי לידה- היא קיימת!!! בתינוקיה.

והגישה בשע"צ היא -את יכולה באמת להיות עם התינוקי המון זמן. ממש לכל אורך היום כמעט אבל אם את רוצה לנוח  כמו שהגיוני אחרי לידה יש לך מי שישמור עליו.

אז יש איזה מוסד של חוסר אמון בתינוקיה ואז עוברים לביות- אבל חייבים עזרה. ופתאום הבעל חייב להישאר וכמה זה 'לא מתחשב' כשליולדת שאיתך בחדר. לא נח לישון עם בעלך. אולי יותר לא מתחשב להיכנס לביות מלא כשהיולדת, בצדק גמור, לא מסוגלת בשלב זה לטפל בלעדית בתינוק?

תודה שאתן מחזקות אותימתואמת

את ו @1289

ובאמת, אם מישהי חשוב לה להיות בביות (כמוני) - אפשר גם למצוא עזרה נשית, של בת משפחה או דולה בתשלום.

אבל טוב, כנראה שכבר אין טעם למחות על זה

בטח כשהנכדה שלי תלד כבר זה יהיה מוזר שהבעל לא נשאר לישון עם היולדת... (או שאולי יתקדמו עד כדי כך ויהיו חדרים פרטיים לכל יולדת, ואז זה יהיה בסדר? הלוואי!)

א. הלוואי חדרים פרטיים!!השקט הזה

זה נכנס בחלק מהבתי חולים. בסוף על יולדת מקבלים מלא כסף והם מנסים למשוך אליהם יולדות..


ב. בעין כרם שאלו אותי אם אני רוצה שבעלי יישאר ואז ממש שיבצו את החדרים לפי זה.

יש להם לוח שם והם מסמנים מי רוצה בעל, מי לא אכפת לה, ומי לא רוצה בעל ו"משדכים" לפי זה..


זה ממש יפה בעיני

באמת יפה... נקודה לזכות עין כרם!מתואמת
אני הייתי בשערי צדק ושאלו אותי אם זה בסדר לירחלי:)

שחברת החדר שלי תישן עם בעלה

הסכמתי

אבל בדיעבד זו הייתה טעות והיה לי לא נעים

הוא השתמש בשירותים שלנו וזה עצמו הרגיש לי מביך .

ישן צמוד לוילון בצמוד אליו הייתה המיטה שלי מהצד השני, תמיד הייתי צריכה לשמור על וילון סגור סגור כדי להיות בלי גרביים ולהניק בנוחות, וכן שפשוט שומעים הכל - כולל השאלות והתשובות שלי לאחיות על עצמי. 

יפה ששאלו...מתואמתאחרונה

וזה באמת נשמע מאוד לא נעים

תודה שפירטת לאחרות כאן בשרשור למה זה יכול להציק...

הגיוני לי שלאט לאט חדרים פרטיים יהיו רווחים יותריעל מהדרום
לק"י


כמו שפעם היו כמה נשים יחד בחדר לידה (עם וילונות כמובן), והיום זה חדרים פרטיים.


למרות שלי לא מפריע שיש איתי עוד אנשים בחדר, כל עוד הם שקטים ומנומסים (בלידה האחרונה היו לי חוויות מוזרות עם השכנה לחדר ואמא שלה. נראה ששתיהן היו עם בעיה כלשהו. בסוף למזלי העבירו אותה חדר, כי התינוק שלי היה בכיין והפריע לה).

באיזה בית חולים יש חדר פרטי?חוזרת1
יודעת שבעין כרם יש, אבל על בסיס מקום פנוי.מתואמת
וולפסון, איכילוב, עין כרם במחלקה החדשההשקט הזה
זה מה שאני מכירה
באיכילובנעה1987

הלידות האחרונות שלי היו שם. ולא מסוגלת להבין איך בקודמות הייתי בחדר משותף. חוויה אחרת לגמרי.

יש חדרים פרטיים עם כל מה שצריך לביות מלא. ( אבל לא חייב ביות מלא כדי להיות בחדר פרטי) .הבדיקות  ליולדת ולתינוק נעשות בחדר לידי, את האוכל מגישים לחדר. יש מיטה נוספת עם מצעים למלווה

גם בוולפסון (חולון) כל החדרים פרטיים. אשפוז חלומיירושלמית במקור
לא מסכימה עם האמירה הזוהמקורית

היולדת ובעלה הם ההורים של התינוק

מבחינתי הכי אידאלי שאני ובעלי נהיה אלה שנמצאים איתו, זה לא עניין של חוסר אמון מבחינתי זה הגיון בריא. לא רוצה להיפרד ממנו. לא רוצה שיהיה בתינוקיה אם אנחנו יכולים להיות איתו

אני אגב בכלל לא הייתי צריכה עזרה פיזית, זה יותר נפשי

אם יש נשים שלא רוצות גברים בחדר, הגיוני שישימו אותן באותו חדר. אבל לא למנוע מנשים שכן רוצות את האופציה


האידאלי בעיניימתואמת

שיולדת תוכל לחזור הביתה, למקום הטבעי שלה, מיד לאחר הלידה

ואם זה לא אפשרי - אז שיהיה חדר פרטי לכל יולדת, ואז אין בעיה שהבעל יישאר בלילה. (לא שאני מבינה איך זה אפשרי כשמדובר בלידה שנייה ומעלה... הילדים האחרים גם זקוקים להורה איתם לאחר הלידה...)


אבל טוב, מה אני מתלוננת על התנאים פה.

אחותי גרה באנגליה וילדה עכשיו לידה ראשונה. היא אמרה שבמחלקת יולדות שם יש לא פחות מ-18 נשים בחדר😱

אולי כמו שאפשר להביא דולה בתשלוםלב אוהב

או עזרה נשית אחרת בתשלום

אז אולי אותו דבר עם שאר הילדים שנשארים בבית (לא יודעת, עוד לא הגעתי לגשר הזה)

גם אפשר להשתחרר יותר מוקדם ... 

אבל זו הנקודה, שילדים צריכים שאחד ההורים יהיה איתםמתואמת

לא מישהו זר...

אז בלידה עצמה יש פחות ברירה, כי באמת האישה לרוב חייבת את בעלה, אבל היא מוגבלת למספר שעות בדרך כלל, אז הגיוני להשאיר את הילדים עם מישהו אחר. אבל שהילדים לא יראו את שני ההורים כמה ימים - זה נראה לי כבר לא טוב בשבילם...

תלוי בגיל שלהם...לב אוהב

ותלוי עם מי הם נשארים...וגם זה בסהכ רק יומיים בד"כ...

וגם אפשר לנסות אולי לשלב,

נגיד בלילה להביא מישהי עם היולדת או להפך שבלילה הבעל יישאר...

בכל אופן כרגע אני מרגישה שזה צורך קריטי בשבילי, אולי עם הזמן דברים ירגישו אחרת ...

טוב, אולי את צודקת בקשר לילדיםמתואמת

בקשר לבעל שישן במחלקת יולדות - אני עדיין לא חושבת שנוחות ונזקקות של יולדת אחת יכולות לבוא על חשבון אלה של יולדת אחרת.

אבל כנראה שלא נסכים על זה לעולם

אם ליולדת אחרת יש צורך כזהלב אוהב

והיא מבקשת, אז אני אשתדל לכבד...

גם אם יהיה לי קשה...

אשרייך...מתואמת
העניין הוא שלא תמיד היולדת האחרת תעז לומר משהו... (אני לא העזתי. אבל אולי זו באמת אשמתי...)
תודה..לב אוהב

לא יודעת לי חשוב שמי שנמצאת איתי בחדר תרגיש בנח...

ואם אני מפריעה לה בצורה כזאת או אחרת זה לא נעים

אצלנו בעלי היה איתי רוב הזמןטארקו

ילדתי בחמישי בערב

הוא היה איתי עד שישי בבוקר, נסע הביתה להביא דברים לשבת ולקחת את הבן שלי מהדודים להורים שלי, חזר אלי לשבת וחזר שוב במוצש מאוחר יחד עם הבן שלי שבא לבקר(עם אבא שלי וחלק מהאחים שלי, ואז אחותי נשארה איתי ללילה וככה הוא יכל לנסוע הביתה-להביא ציוד לשחרור ולקחת את הבן שלי לגן..)


הבן שלי היה אצל דודים שלו שגרים קרוב אלינו ביום חמישי עד שישי

ואז אצל סבא וסבתא שבת

ואם לא היה מסתדר עם אחותי אז בעלי היה נשאר איתי עוד לילה והוא היה שוב ישן אצל סבא וסבתא(ואז אבא שלי היה מסיע אותו בבוקר לישוב לגן)

זה לא מישהו זר, זה אנשים שהוא מכיר ואוהב. אם לא היה מסתדר איתם, היה מסתדר עם שכנים שהוא מכיר ואוהב או חברים מהגן וכד'


מבחינתי האופציות האחרות לא רלוונטיות. שבת באשפוז בלי בעלי היא פשוט לא אופציה קיימת בסך האופציות. אין אפשרות כזו. זה לא לעניין ולא שייך ואני אסבול.

גם אחותי שהייתה איתי בלילה השלישי זה היה רק כי זה היה רק רק ללילה ורק ללילה האחרון והוא היה מגיע תוך שעה אם הייתי זקוקה לו.

בלידה הראשונה לא מבחירה חלק מהזמן הבן שלי היה בתינוקיה/השגחה וכל הזמן הזה הייתי באי שקט נורא ולא הצלחתי לנוח בכלל כשהוא היה רחוק ממני. וברגע שהוא היה לידי משהו בי נרגע. אז אני יודעת ש*בשבילי* אפס הפרדה זו האופציה היחידה שתאפשר לי לנוח, ורק עם בעלי..


אגב בחרתי בית חולים לפי זה שמאפשרים בלי דיונים שבעלי יהיה איתי כל הזמן..

אם הייתי רוצה שבעלי יהיה איתי בשבתמתואמת

כנראה שהיינו מחפשים בשבילו דירה בקרבת מקום או שהוא היה ישן בחדרי האירוח למלווים למאושפזים (יש בשע"צ, מן הסתם לא הכי נוח, אבל זה מה יש).

בעיניי אפשר למצוא פתרונות שלא כוללים שינה במחלקת יולדות...

(ואני שוב אזכיר פה את המצבים של חוסר ברירה מוחלט, שפשוט מכריחים אותך להתמודד: הייתי בטוחה שאין סיכוי שאשרוד חמישה ימים בלי לראות את בעלי - וזה אכן היה קשה מאוד-מאוד-מאוד - אבל שרדתי את זה, בגלל כורח הקורונה...)

ברור שאם יש מציאות של חוסר ברירה מוחלט מתמודדיםטארקו

אבל האם אנחנו צריכים להתנהל במציאות של חוסר ברירה מוחלט במצב שהוא לא כזה?

לפי זה גם עדיף לוותר על ביות כי לפעמים אין ברירה והתינוק חייב השגחה..


ודירה לא מספקת אותי כי הוא לא איתי ואין לי איך לקרוא לו.


גם זה ניסיתי בלידה הראשונה וזה היה נורא


אגב בכלל לא ילדתי בשע"צ, ובבית חולים שילדתי מבחינתם הלכתחילה זה שהבעל נשאר עם האישה. כשאחותי נשארה איתי ללילה השלישי זה היה תמוה מבחינתם..

אם זה בית חולים שכך זה מלכתחילה אז מצויןמתואמת

בשע"צ אני כן מצפה שיתאמו עמדות עם היולדת השנייה...

(וכמובן שהכי טוב שיהיו חדרים פרטיים!)

וואי הלוואי חדר פרטירות א

אגב ממש מוזר לי שבביות מלא לא נותנים בהגדרה מקום מסודר לישון למלווה. מן הסתם שבביות יולדת תרצה מלווה אז למה לא לדאוג למשהו נוח?

ובכללי החוויה שלי מהמחלקת יולדות לא משהו בכלל...ממש מבאס שזה ככה

מבחינתי הרעיון בביות מלא הוא להיות עם התינוקמתואמת

ואני לא צריכה עזרה בזה... כך שמלווה הוא לא חלק מהרעיון של ביות מלא בעיניי.

בכל אופן, יש לקוות שבעתיד (בימות המשיח) לא יהיה צורך במחלקות אחרות בבית החולים, ואז כולן יהיו מחלקות יולדות, וכל אחת תקבל חדר פרטי

(או שבימות המשיח גם יולדת לא תיחשב בגדר חולה, ואז לא תצטרך אשפוז🤔)

לדעתי דווקא הרבה כן צריכות מלווה...רות א
אני אישית לא רואה אותי עושה ביות מלא אם אני לבד..(גם שאני לא בביות קשה לי בזמנים שאני לבד אבל מילא) אבל כל אחת ואיך שהיא;)
באמת זה אינדיבידואלימתואמת
מעניין לעשות סקר בעניין
אבל גם בשאר המחלקות אין מקום נוח לישוןיעל מהדרום
נכון! זה הבאסהרות א
בלידה האחרונה בגלל זה בעלי כמעט פספס את הלידה כי הוא חזר הביתה לישון ועד שהגיע שוב..
אני גם עושה את זה האמתהמקורית

אבל יש מינימום

מבחינתי לילה אחד ובדיקות זה מספיק וביי. לוודא שאין צהבת וכו

אצלי בלידה השניההשקט הזה
הגדולה הייתה אצל סבא וסבתא, בעלי חזר להיות איתה אחהצ ובלילה בא שוב להיות איתי.


אבל זה באמת תלוי בהמון גורמים כמו העובדה שסבא וסבתא רוצים ויכולים לעזור, שאנחנו גרים לידם והילדה יכולה להמשיך ללכת למסגרת כרגיל וגם בכמות הילדים. לא דומה לידה שניה או שלישית ללידות מתקדמות יותר 

אני מצטערת. לא מתחברת לזה.תהילה 4

יש לכן את כל החיים להיות איתו ביחד. אבא ואמא. .הסיבה שיולד.נשארת זה להשגחה אחרי הלידה וגן- החלמה ראשונית. היא צריכה את המנוחה. אין חולק על זה ולכן יש מערכת שנועדה לעזור. .


אני לא מתחברת לרומנטיקה הזו שחייבים להיות עם תינוק כל שניה ורגע. וכאמור בשערי צדק במרבית שעות היממה התינוק עם האמא גם במחלקה הרגילה. ההבדל הוא שיש סיוע נוסף. מה שאין בביות ולכן בביות כולן נזקקות לעוד עזרה.

אבל זה לא נכון שכולן זקוקות לעזרה בביותמתואמת

אני מסתדרת בהחלט לבד בביות, רק ביממה הראשונה אחרי קיסרי זה לא אפשרי.

אני כן חושבת שביות הוא האידיאל, אבל הוא לא אמור לסתור את האידאל של מחלקה שבה ישנות נשים בלבד. וכבר כתבתי איך לדעתי אפשר להסתדר

יש בזה גישות שונותלב אוהב

לא יקרה שום דבר לתינוק כנראה בכל גישה שתבחרי...

לנו חשוב העטיפה הראשונית של התינוק, הימים הראשונים שלו בעולם, שיקבל את היחס, חום ואהבה מאיתנו, זה גם מעט קנאות כזאת מודה...

לא אומרת שזה חייב, ובטוחה שיש מצבים שאולי זה גם פחות מתאפשר

אבל משתדלים...

לא מבינה מה הקשר לרומנטיקהדרשתי קרבתךך

אני אגב לא מחסידות הביוץ המלא ואפס הפרדה ועדיין תמיכה בזמן האשפוז הייתה חשובה לי .. שמישהו יעזור לי עם ההתארגנות, עם להביא לי אוכל כשצריך (ילדתי בשישי בבוקר והוא הלך להביא לנו אוכל של שבת מהארגון שמחלק , ממש לא הייתי מסוגלת לעשות בעצמי) ועוד .. פשוט תמיכה

ולראות את הצד רק של עצמכן זה הכי קל, לא לכולן יש אישה להביא להיות איתן או לשלם לדולה 1000 שח ללילה (אני הוצאתי על דולה ללידה וזה היה יותר חשוב לי)

וחוץ מהפן הפיזי שלי היה חשוב (למרות ששמתי בתינוקיה בלילה) יש את הפן הנפשי, אני נשארתי לילה אחד לבד כי בשישי לא אמרו לו ללכת אבל מוצש כן וזה ממש דיכא אותי להיות לבד ..

אני ממש ממש מבינה את הצורך הנפשי בבעלי לידימתואמת

(וכמה סבלתי בלידה הקודמת, כשהייתי חמישה ימים מאושפזת בלי לראות את בעלי בכלל, כי הוא היה בבית עם קורונה...)

ועדיין אני לא חושבת שהצורך הנפשי שלי יכול לבוא על חשבון הצורך הנפשי של היולדת לידי... (אולי באמת הפתרון הוא לשאול מראש את היולדת השנייה בחדר אם יפריע לה שהבעל של היולדת האחרת יישאר בחדר)

את לא חייבת להתחברהמקורית

ואין פה שום רומנטיקה

זה בדיוק מה שאצ לא מבינה לדעתי

זה הבן/ הבת שלי. עד עכשיו היה אצלי בבטן, ופתאום אחליט לשים בתינוקייה בטיפול של מישו אחר? ממש לא, בעיניי.

זכותי להחליט שיישארו איתי. יותר מזכותי אפילו מתבקש בעיניי.   כמו שזכותי להחליט שבעלי יישאר בזמן שאני מאושפזת

לא מדברת על שעצ אלא בכלל

אם יש נשים שלא מעונינות בכלל במלווה גבר, זכותן שיהיו בחדר ללא מלווה גבר

לא סותר את הזכות שלי למלווה שלי ולזכות שלי להיות עם התינוק.

כל עוד זה מתאפשר חוקית, אני עומדת על זכותי הנפשית להישאר עם בעלי והילד. שבית החולים יאפשר חדר במפרד למי שלא רוצה.


אני לא כתבתי שמישהי שלא רוצה מלווים בחדר ימנע ממנה, כתבתי גם וגם. זה חשוב להחלמה הנפשית של היולדת חד משמעית. (ואם את שואלת אותי, מי בכלל נח בביהח? אני עפה הביתה מוקדם ככל הניתן בחתימה) את בתגובה שלך החלטת שרק ככה זה הגיוני וזהו ולא הגיוני לרצות להיות עם התינוק ועם בעלי. סליחה כאילו..?

מאוד שיפוטי האמת

את כותבת בצורה נחרצת לפי החוויה שלךיעל מהדרום

לק"י


אז אני לרוב מסתדרת לבד בביות מלא.

וכשהייתי צריכה עזרה (כדי להתקלח או כשהתינוק צרח בלילה והייתי גמורה), הצוות עזר לי כשיכלו, ושמרו על התינוקות, גם בלי תינוקיה.


לי נוח בביות מלא. אני מניקה ונוח לי שהם איתי כל הזמן.


ותמיד נשארתי לבד בלילות. בכל מקרה, אני מעדיפה שבעלי יהיה עם הילדים הגדולים בבית.

את לא צריכה להתחברמקרמה

זה נורא פשוט בעיני

זה זכותי

זכותי להיות עם התינוק

זכותי להיות עם מלווה

אני זאת שצריכה להתחבר לזה- לא את.

זה לא קשור בכלל למי צריכה עזרה או לא

נפשית או פיזית


שוב, כאמור- במחלקות אחרות באשפוז אין לך שום שליטה על מבקרים ואפילו עם יהיה איתך בחדר גבר או אישה (כן משתדלים, אבל זה לא בהכרח)


כי זכותך לפרטיות ולכן אורח- גבר או אישה לא יכנסו לשירותים

ויש וילון לכל תא


והלוואי וכל הנושא של לידה שעברה בשלום והחלמה יעבור להיות לא תחת מקרה רפואי וינוהל ככזה (כן ינתן מענה רפואי אם נדרש)

ואז כל אחת תקבל חדר פרטי ותוכל לנביא או לא להביא מלווה לפי רצונה

מבהירה את דבריי:תהילה 4

כתבתי ש*אני* לא מתחברת לזה. מותר לי?

הבאתי עוד גישה.


כמובן שיש רבות שחולקות עליי לכן נפתחים עוד ועוד חדרים של ביות מלא. השאלה מה המחירים וגם עד כמה זה פוגע בסביבתכן.

אז נכון- במרבית בתי החולים הבעל יכול להיות גם בלילה. אבל אני למשל הלכתי בכוונה לשע"צ כדי לא לישון עם גברים בחדר בלילה.

וכשששכנתי לחדר כעסה עליי שלא הסכמתי שבעלה יישן איתה (לא בביות מלא- כאמור אני לא מתחברת לזה) היה לי מאד לא נחמד.


מי שבכל מקרה חושבת שימי ההחלמה בבית חולים לא נועדו למנוחה. כי אי אפשר ובכל מקרה לא נח, אני באמת לא מבינה למה לא חותמת והולכת הביתה.  בהחלט הגיוני שתשתחרר מוקדם ותיעזר בבעלה בבית ויהיה לה אחלה ביות מלא. (באחת הלידות שלי- עשיתי את זה).


אבל להיות בבית חולים שרשמית לא אמורים להישאר שם גברים בלילה. ולהיכנס מלכתחילה למצב שבו חייבים עזרה צמודה ( ביות מלא) ואז להתפלא שבעלך מפריע לשכונתייך לחדר? ואיך הן לא מתחשבות? קצת מוזר בעיני.


באופן כללי אני חסידה של בחירה חופשית. מי שרוצה את התינוק צמוד אליה זה אחלה אין לי בעיה. אבל שתיקח בחשבון את כל המכלול.


שכנתך לחדר באמת לא הייתה בסדרמתואמת
ורק בקשר לאלה שלא חותמות על שחרור מוקדם - לא כולן יכולות (אני ילדתי קיסרי חצי מהלידות שלי. השתחררתי הכי מוקדם שהסכימו לי, אבל גם זה היה נצח...)
אני באמת לא אלך ללדת בדערי צדק אבל ככל הידוע לימקרמה

הזכות למלווה באשפוז מעוגנת בחוק

אז זה יפה שהם עושים השתדלות כלפי מי שזה לא נעים לה אבל זה לא משו שאפשר לקחת כנוהל רשמי

את רואה את הצד שלך באופן מלאאנונימית בהו"ל

ובכלל לא את הצד השני

ילדת קיסרי פעם? אחרי קיסרי בכל מחלקה תצטרכי מישהו לידך לעזרה, גם לא בביות.

אני רוצה לנוח בבית הולים. המחלקה רגילה בה כל שעה מזעיקים אותי לתינוריה אני לא מחה. באפס הפרדה הכל רורה לידי אני לא צריכה לזוז והתינוק רגוע. הכי מושלם.


ו, עוד משהו, אננ למשל עברתי דכאון קשה מאד בהריון, והייתי באמת בסיכון. והיה ברור לבעלי שהנוכחות שלו דם חשובה לנפש שלי.

ולא, לא חושבת שהייתי צריכה להתייעץ עם היולדת לידח, שן ישבו נדים 24 שעות ביממה, להזכירכן אשפוז ארוך היינו אחרי ניתוח, ופטפוטים כל שעות היום והלילה.

זה גם נפריע לח.

הן גם נשים אז הרגישו חופשי לעשות שימוש בשירותים שלי...

שמעתי פעם מקיסרית ותיקה (מעל 6 קיסרי) שעכבר בלוטוס

הרבה פעמים נתנו לה חדר לבד (מעייני, בלינסון, מאיר)

או מצוותים עם קיסרית אחרת

 

אני חושבת גם שלרוב נשים מדברות כאן על מקרים שבהם הצורך לא כ"כ גדול כמו אצלך בליווי של הבעל ולכן המצוקה של היולדת השניה למול נוכחות של גבר נוסף בחדר (מעידה על עצמי שזה מאוד מאוד לא נעים לי וגורם לי לא לצאת מהוילון אלא אם חייבת) לפי חוקי בית החולים עדיפה

 

אבל כמובן שאם יש מקרה קצה כמו שאת מתארת, מאמינה שרוב הנשים יתחשבו (ואם לא נעים להסביר אז אפשר לבקש מהצוות חדר אחר וזהו...)

זה בגלל שיש בדיקות רפואיות לעבורהמקורית

והתאוששות מינימלית. זה לא שאפשר ללדת ולצאת הביתה פשוט. ואני אפילו לא ילדתי עם אפידורל


וגם, זה פשוט מותר שהבעל יישאר (לא יודעת לגבי שע״צ ספציפית, אלא בכללי אני יודעת שמאפשרים)

ושוב, לא חייב עזרה פיזית בביות מלא. אני בכל אופן לא הייתי צריכה אותה. אבל כן הייתי צריכה שבעלי והתינוק יהיו איתי. נפשית. גם אם ברור לכל שיש לנו כל החיים להיות יחד קדימה בעז״ה. לא סותר בכלל.


וכמובן, זכותך לגמרי לא להתחבר, אבל אני חושבת שהצורה שבה כתבת הייתה פחות נעימה לקריאה.

ואגב, גם נשים אחרות יכולות להפריע כמלוות. אין לזה סוף

דווקא לי נשים אחרות מפריעות הרבה יותרחוזרת1

כי מהחוויה שלי הן הרשו לעצמן יותר- לדבר בקול (גם באמצע הלילה), להשתמש בשירותים ובמקלחת (להרבה זמן), להעיף מבט אם הוילון שלי היה טיפה פתוח, לא לצאת מהחדר בזמן ביקור רופאים ולשמוע את כל המידע הרפואי שלי...

אגב, התעלתה על כולן דולה בתשלום של השכנה לחדר ששיגעהההה אותי לגמרי.


 

לכן לא מצליחה להבין למה כל כך מפריע שהבעל ישן במידה והוא מתחשב. בעיני כל מלווה או מבקר, גבר או אישה, צריך להיות בסופר תשומת לב שהוא לא מפריע ולא גולש לפרטיות של השכנות לחדר. כולל רעש, שירותים, יציאה בביקור רופאים, מינימום מבטים וכו'.


 

במיוחד שבחוויה האישית שלי מה שקרה זה שהיולדת לידי התעקשה שאחרי 10 ואפילו לא איפשרה שעה שהוא ישאר לעזור לי להתמקם בחדר, והרימה שם צעקות שזה כבר זמן לילה ולמה יש גברים במחלקה, למרות שהבהרנו שהוא רק עוזר לי להתמקם ונוסע... אז נכון שהצוות ניסה לעזור והסכים גם להתעמת מולה כי זה באמת לא סביר וקיצוני, אבל הרגשתי כבר לא נעים והוא הלך ופשוט לא הפסקתי לבכות כל הלילה כי לא יכלתי לקום בעצמי לקחת את הציוד שלי והאחיות ניסו קצת לחפש את הדברים אבל לא מצאו ולא היה להן המון זמן לזה.

בלידה אחכ כבר ביקשתי מהצוות שיכין מראש את היולדת השניה שמגיעה יולדת חדשה ובעלה יהיה איתה בהתחלה ויצא.

כבר לא העזתי לשאול על אפשרות שישאר כל הלילה (למרות ששמו אותי באפס הפרדה שלא מרצוני ובידיעה שאין לי מלווה אחר חוץ ממנו- לא היה מקום בביות חלקי ולא במחלקה הרגילה..)

ממש מוזר מצידה. סליחהתוהה לעצמי
לאפשר לאישה שהרגע עלתה מלידה שבעלה יעזור לה להתמקם עם הציוד זה מינימום. קרה לי ב2 הלידות. זה לא שבחרת את השעה שהלידה תיגמר.. התנהגות באמת לא לעניין מצידה. חיבוק על החוויה❤
ואי זה ממש כואב לקרואלב אוהב

אני לא מבינה איך אפשר לאפשר לזה לקרות? למה שאת תסבלי?... 

חוץ מזה שנראה לי לפי החוק אין בעיה מלווה גבר או אישה... 

 

ממה שאני יודעת לפי חוק חייבים לאפשר מלווה (גם גבר)חוזרת1

ולכן התחילו לאפשר את זה בכל הבתי חולים.

מצד שני- אני גם לא אריב עם יולדת באמצע הלילה כשאני שניה אחרי לידה ובלי כוחות...

כמו שכתבתי הצוות היה ממש בסדר והסכים לעשות את המאמץ בשבילי. ועדיין... יצאתי ממש באנטי כלפי הגישה של לא לאפשר לבעל להיות.

ללידה הבאה מחפשת בע"ה בית חולים שמאפשר לבעל להישאר מראש, גם אם זה אומר יותר נסיעה... זה לא בכוחות שלי להישאר לבד מיד אחרי הלידה מחוסר ברירה. הוא יסע הביתה לישון כשאני ארגיש שהתמקמתי ואני בטוב ומסוגלת לזה.

מבינה...לב אוהב

באמת זה לא זמן למריבות, מצד שני לא הייתי מוותרת על התארגנות מינימלית, אחרי לידה בכל זאת... 

ונראה לי בכל בתי החולים מאפשרים, השאלה רק אם היולדת הנוספת בחדר תדרוש משהו אחר... 

זה יפה לקרוא לזה רומנטיקהטארקו

מבחינתי זה בכלל לא שם

בלידה הראשונה לא ידעתי מה יהיה לי נכון והייתי במחלקה של ביות גמיש.

אני הרגשתי על עצמי שהדרך היחידה שלי להרפות ולנוח ולהתאושש זה כשהתינוק(שהיה בתוכי עד עכשיו מיינד יו!!) צמוד אלי

ובגלל שעד כה הלידות שלי היו קשות והתפקוד שלי אחרי לידה לא להיט, אני צריכה מלווה איתי רוב הזמן, בטח בלילה. (ביום כן נשארתי כמה שעות לבד..)

ובעלי הוא זה שהכי יודע לתמוך בי ולזהות את האש שעוטפת אותי ולאזן אותי..


זה לא רומנטיקה

זה לא מתוך אידיאל

זה פשוט הצורך שלי כיולדת.


לקרוא לזה רומנטיקה זה דיי מזלזל ופוגעני כלפי מי שזה הצורך שלה.

אני חייבת את בעלי ליידילב אוהב

תינוקיה זה בכלל לא אופציה

הלידה האחרונה התישה אותי ובעלי עשה בערך הכל איתי בחדר...

לא חשבתי בכלל שיש נשים שזה מפריע להן...

כלומר, ברור לי שזה לא נוח, גם לי לא היה הכי נוח בעולם שגברים מסתובבים במחלקה, ויש שירותים ומקלחת אחד בחדר... ויועצות הנקה שמגיעות וצריכות לעזור ועוד מלא דברים,

אבל חשבתי שלוקחים את זה בחשבון כי תמיכה מהבעל זה ממש חשוב בעיניי...

כאילו גם לנו בחדר הגיעו זוגות והבעל היה עם האישה... ורק וילון מפריד

נכון זה לא אידאלי אבל זה בית חולים בסופו של דבר, הרבה דברים בהקשר של לידה ומנוחה לא הכי אידאלים שם...

 

וואו אני ממש לא מסכימהממשיכה לחלום

התינוק הוא שלי

אני לא צריכה לתת אותו לאף אחד אם אני זקוקה לעזרה, אפס הפרדה הוא זכות בסיסית, לא פריבילגיה.


זכותי הכי בסיסית היא שהתינוק שלי יהיה קרוב אלי ולקבל עזרה מבעלי אם אני צריכה

מבינה את מי שזה לא נוח לה, אבל מפה ללהגיד שזה לא לגיטימי זה ממש לא נכון בעיני

ואני אומרת את זה כאחת שרק בלידה הראשונה זכיתי שבעלי יהיה איתי במחלקה, בלידות שמאז אני מפרגנת באהבה למי שהבעל שלה נמצא במחלקה למרות שזה לא נוח לי תמיד


בכלל אישה אחרי לידה צריכה את המשפחה שלה הרבה פעמים

הבידוד הזה לא הגיוני

האישה לבד

התינוק לבד בתינוקיה והבעל לא יכול להיות

זה ממש סותר את ההיגיון

אני איתך. מבינה את ההתנגדות למי שלא נח לההמקורית

אבל למזלי, הייתי עם נשים שלא הפריע להן וגם לי לא הפריע. ממש היה חשוב לי לא להישאר לבד, ויש לי רק את בעלי, דולה מבחינתי לא אופציה. לא מעונינת.  

ובעלי ממש לא חשב להשתמש בשירותים (בקושי אני רציתי להשתמש בהם כשיש עוד שותפה בחדר😵‍💫)

לא ילדתי בשעצ

כמו שכבר כתבו - אין מיטה למלווהבארץ אהבתי
בלידה הקודמת שלי שם (לפני כשנתיים) היתה לי שכנה לחדר שבעלה נשאר איתה. היא היתה אחרי ניתוח. אף אחד לא שאל אותי... (מצידי זה היה בסדר)
ממה שאני מכירהשלומית.

(אני מכירה די טוב) נותנים לבעלים חופשי להשאר. אלא אם היולדת השניה ממש מבקשת מפורשות שלא, וגם אז יעשו מאמץ לעשות התאמה  ( לשים ביחד 2 נשים שלא רוצות בעלים בחדר)

אין מקום מוגדר למלווה לישון חוץ מכורסא לפעמים אפשר להשיג מזרון

יש כורסארק טוב=)
כן נותנים 
ממה שאני מכירה בזמן האחרוןתוהה לעצמי

נותנים לבעלי להישאר חופשי בשערי צדק. גם במחלקות לא ביות מלא. אין מיטה למלווה, יש כרוסא. אפשר אולי להביא מזרון מתנפח או פלציב אם יש  מקום ליד המיטה.

הדבר היחיד שכן מקפידים עליו זה שיש מלווה אחד לכל יולדת ולא יותר.

הייתי בביות חלקי ובעלי ישן איתי בכל הלילותלומדת כעת
הם רק אומרים שצריך לבקש אישור משאר הנשים בחדר 
איזו היענות😁תודה רבה לכולכן!בוקר אור
הם נותנים במקרים כמו שבת וכאלה (מה שהתנסיתי)עכבר בלוטוס

וגם אפשר לפעמים לקבל מזרון

אבל זה מעמיד את החברה לחדר במצב מאוד לא נעים לדעתי, במיוחד אם היא בוילון הראשון ולא בסוף החדר

וגם אם שואלים מאוד לא נעים לומר את ה'לא'...

 

 

יש במחלקת נשים פינת מועדון כזו נפרדת מהמחלקה קצת,עם ספות נוחות ארוכות, בעלי ישן שם כשהייתי ביולדות והיה לו מעולה (וכשהייתי מאושפזת בנשים ראיתי שהוא לא היחיד שהפך את המקום למגורי גברים בלילה)

האמת שזה גם הרתיע אותי🤭מתואמת

בלידה האחרונה הגעתי פעם אחת מוקדם בבוקר לאזור הזה של הספות, ופתאום ראיתי ראש של גבר מתרומם מתחת לשמיכה שם... זה לא היה הכי נעים מבחינתי.

אבל במקרה הזה זו באמת הגזמה שלי, ואני מסכימה איתך שזה פתרון יחסית טוב. (אם כי - איך זה עוזר ליולדת כשבעלה ישן רחוק ממנה? לא עדיף שבוא כבר יישן בנוחות בבית?)

בשבת וגרים מחוץ לעיר זה פתרון מעולהעכבר בלוטוס
יש בשערי צדק בשבתות חדר עם מזרונים לטובת מלוויםתוהה לעצמי
שבת זה באמת סיפור אחר...מתואמת
בעיקרון הבעלים ישנים על הכורסאפעם אחרת
בשבת הסכימו לבעלי לקחת מזרון מאחד המחלקות ולישון ליד המיטה שלי
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')