אבל זוכר את זה טוב מאחים שלי

ושבזכות זה ביקרתי בגוש קטיף

שהפכה לפחות מגזרית ויותר רוצה להנהיג.

הביטוי הפרקטי הכי מובהק הוא 7 שנים אחרי הגירוש,   בבנט במקרה הפחות טוב ובסמוטריץ במקרה היותר טוב

בן כמה אתה בעצם?

נשמע בגילי על פי התיאור אם לא יותר גדול

אולי היית קטנטן אז

אסור לשקר (כועס)

רגע עכשיו אני אמור להוכיח שלומדים מאגדתות

או שעבודה זרה זה איכס?

בשביל לחנך נטו

סליחה עם פגעתי

וגם נעצרתי פעם וישבתי בכלא דקל כמה שעות עד שנמאס להם

בתמונה: מצלמה סלולרית של 2005

הסלולרי הישראלי הראשון

בגדול, מנהיגי הציבור של אז היו בניגוד עניינים מובנה. אי אפשר להיות גם ראש מועצה וגם לנהל מאבק נגד הממשלה.

(אגב, רוב ראשי המועצות של אז הפסידו בבחירות שאחרי, למעט כמובן אבנר שמעוני).

האנשים האלה היו ועודם עם הרבה זכויות במה שהם עשו. בגדול כל מה שאנחנו מסתובבים סביבו זה העבודה שלהם. מצד שני, הם בנויים ל"גניבת סוסים" מול המערכת ולא למאבק חזיתי. זה פשוט לא הם.

המסקנה שלי הייתה אז שצריך אנשים יותר קיצוניים. בהתחלה כדי להיות חלק מהם ואחר כך כדי שהוא יוכל להיות קיצוני ואז אני אוכל להיות "מתון". זה פשוט משחק פשוט במה הפוליטית.

לכן צריך טיפוס כמו איתמר בן גביר בפוליטיקה, ולכן כדאי  שלא יהיה לו יותר משני מנדטים כי הוא עושה רעש ובלגן. זה פשוט התפקיד שלו (כן אני זוכר שיש אחוז חסימה).

בצלאל סמוטריץ' הוא במידה רבה תוצר של המהלך הזה: היום הוא איש מערכת וחוטף על זה, ומצד שני עושה שינויים גדולים ומשמעותיים באיך שהמערכת פועלת. אבל היום השלטון במידה מסויימת בצד שלנו. זה שונה ממערכות הרשע שהיו ב-2003-2005.

ושבעולם אחר יש מקום לקו שלהם.

אבל זה כבר נושא ארוך שהוא יותר מערכת רגשית שלי ופחות "יחס לרבנים".  באיזה שהוא מקום גם עוד קודם "בחרתי" רבנים שחושבים כמוני ואחר כך פשוט המשכתי לעשות את זה ככל שיכולתי.

לפני כן לא היה לזה שום משמעות פרקטית.

פעם (14...) שאלו אותי אם אני שומר נגיעה.

אני: "לא יודע, זה מעולם לא נוסה".

חוץ מזה, נכון שרבנים יכולים לטעות (ובמיוחד בענייני פוליטיקה), אבל אנחנו יכולים לטעות יותר. אז עדיף להקשיב להם

העם התנגד לגירוש. במשאל עם, הוכרע שהעם מתנגד לגירוש. שרון עשה כמה שינויים קלים בחוק הגירוש, והכריז שלא התכנית הזו נפסלה על ידי משאל העם, אלא קודמתה.

לצבא ולמשטרה לא היו מספיק כוחות כדי לגרש את כל היהודים שנכלאו על ידי מועצת פשע והרבנים בכפר מיימון. אם כל היישובים היו כמו כפר דרום, הגירוש היה נכשל. לכל אלימות יש גבול. השוטרים והחיילים התגוללו מחוץ לכפר מיימון בתת תנאים, הם היו נשברים לבסוף.

לא נראה לי שהחברה בישראל הייתה מתפרקת, ואילו הייתה, לא היה זה דבר רע בהכרח. השמאל הקיצוני היה נותר מיעוט במדינתו החדשה, והימין הקיצוני, הימין המתון, והשמאל המתון, היו נשארים לבדם במדינת ישראל. כי גם בקרב השמאל המתון רבים התנגדו לגירוש.

ואני לא חושב שהיה זה רע. אני מעדיף להתפלג ממדינה המוכנה לסכן את ביטחון אזרחיה, ביודעין שזהו רק עניין של זמן.

התוצאה הייתה ידועה. טבח שמחת תורה היה רק עניין של זמן. הרקטות היו עשרים שנה תוצאה ישירה של חורבן הגוש.

אלמלא בגידת הרבנים ומועצת פשע, החורבן היה נמנע. הריני להבטיח לך. שטיפת המוח שעשו לחיילים לא הייתה מחזיקה מעמד לאורך זמן.

יעידו יישובי השומרון. יישובי בנימין. יישובי הר חברון. יישובי רמת הגולן.

אתה שוטה דביל כשאתה כותב שאנחנו יכולים לטעות יותר, ולכן עלינו להקשיב לרבנים. גם הם יכולים לטעות יותר, טיפש.

המקצוע שלהם אינו נוגע לפוליטיקה, לביטחון, לשום דבר בעצם, מלבד ההלכה. הם לא אמורים להבין בנושאים הללו. יש ביניהם שמבינים, אך לא מתוקף תפקידם כרבנים. אדרבה, רבנים לרוב פחות מבינים בנושאים הללו.

הרבנים הללו לא עשו זאת בצורת שיכנוע, ובנסיון להנהיג את הציבור ולהסביר לו את הסכנה שבהתנגדות למהלך, סכנה שלא הייתה, אלא רימו את הציבור, גרמו לו לחשוב שהם מנהלים מאבק, וסרסו אותו, הובילו את הציבור למחאות ענק, ושיתפו פעולה יד ביד עם המשטרה, הסגירו את הפעילים "הקיצוניים" בכפר מיימון, וכלאו את הציבור בתוך גדירות הכפר.

אנשים הפסידו את מקום העבודה שלהם בשביל מאבק מסורס שרומה על ידי מועצת פשע והרבנים הללו, שמהבכירים שבהם הוא הרשע שלמה אבינר.

היתה תוססת והיו מתחילים הרוגים בנפש ואויבינו היו רואים זאת וסוריה איראן ולבנון היו מצטרפים לחגיגה ובסוף גם הגירוש היה יוצא לפועל? ואז שרון היה מציג את המתנחלים כרוצחים ומקבל תמיכה מהעם ומגרש את יו"ש ומקים שם פלסטין.

לא לי ולא לך אין נסיון בדברים האלו.

כדאי שנקשיב לאנשים עם יותר נסיון ולא נחשוב שהמצאנו את הגלגל ויודעים הכל 

אבל באותה מידה אני יכול לחשוש להפגין, שמא בהפגנה תתפתח קטטה עם שוטרים ותפרוץ מלחמת אזרחים. לא להגזים.

אם שוטר היה יורה במישהו, האירוע היה נעצר. יריות היו נורות בחזרה, המשטרה הייתה נעצרת ומחכה מאחורי מחסה. האירוע היה נעצר.

אילו היה אר"ן, החיילים שאולצו להשתתף בגירוש היו מקבלים רגליים קרות. גם כך היו להם מספיק ספיקות.

השוטרים והחיילים לא היו מוכנים להסתכן שדבר כזה יקרה. חברי כנסת שתמכו בתכנית הגירוש היו מושכים את ידיהם מחשש למלחמת אזרחים. המהלך היה נמנע.

ולא ראה בעיניים והיה דורסני.

הן לטוב בהקמת ישובים והן ברע בגירוש.

אם היה נפגעים בנפש הוא היה מהלך איימים על הליכוד ועוצר באכזריות את המפגינים ומסרבי הפקודה, וכן קורא בסתר לגורג בוש לעשות אמברגו נשק על ישראל, שזה היה מסתדר לו עם האינטרסים.

הוא היה מסית את העם נגד המתנחלים כרוצחים והורסי המדינה ובגללים ארהב זנחה אותנו וכו' ומקים פלסטין ביו"ש

אתה לא מסתכל על תמונת הציבור, אלא מדבר על שני מנהיגי מדינות כאילו הם מנהלים דיקטטורות ולא כפופים לדמוקרטיה.

אמנם הוא קיבל אותו מהמתחרה שלו, אבל גם במרכז וגם בשמאל הייתה התנגדות למסירת הגוש, מטעמים ביטחוניים ומוסריים.

לשרון היה רוב בגלל משמעת קואליציונית, בין היתר. לא כל המצביעים בעד אכן היו בעד.

ואתה שוכח שהכל תלוי באנשי השטח, שם ככה בזמן הקצר שבו פונה הגוש, פחות משבוע, רבים מהם סרבו פקודה או התפרקו נפשית.

אם הייתה התנגדות, הגירוש היה נבלם, אנשי השטח לא היו מסוגלים להתמיד במשימה, הייתה מתחילה שבירה כללית, ותופעת סירוב הפקודה הייתה משביתה את הצבא.

חיילים שאולצו להששתף וגם שוטרים אויימו מאד לבל יעזו לסרב פקודה, מקנסות כספיים ומאסרים, עד פיטורין והורדת דרגות.

חיילים ושוטרים רבים השתתפו בגירוש בניגוד לרצונם, וחלקם תוך כדי הגירוש החליטו שהם לא משתתפים בעוול הזה וסרבו פקודה, אחרים פשוט התפרקו.

אם כוחות הגירוש היו נאלצים להתמודד עם התנגדות סיטונאית, אם כמות הפעילים שהגיעה לכפר מיימון הייתה מגיעה לגוש קטיף, הגירוש היה נבלם.

החיילים היו מסרבים פקודה יותר ויותר, כי עם כל המכבשים הפסיכולוגיים ושטיפת המוח שעשו להם, זה לא הספיק. הצבא והמשטרה היו בלחץ מהאלפים בכפר מיימון. הם ידעו שזה אכן יכול לעצור את הגירוש. לכן נכנסו מועצת פשע והרבנים הבוגדים לתמונה.

למעט אלטלנה.

וקפלן לא דומה למצב בו כל הצ"ד היו חוסמים בגופם או כל הצבא והמדטרה היו מסרבים פקודה ובטח טם היה מתפתח להרוגים בנפש.

אתה לא יודע איך פוליטיקה מתנהלת על סף מלחמת אזרחים.  יש סעיף בחוק המתיר להכניס לכלא על המרדה

הרפורמה המטפשית.

הגירוש.

הסכמי האסלה.

יוסלה שוכמכר.

עוזי משולם וחטופי תימן.

ועוד הרבה פרשות, שאפשר לומר עליהן שהיינו קרובים למלחמת אזרחים.

קפלן לא דומה, נכון, הם גרועים יותר. הם מצהירים על מרד, אוספים אמל"ח, מבצעים פעולות טרור.

ואתה שוכח שמסרבי הפקודה בגירוש לא סירבו להתגייס, כמו קפלן, הם סרבו לבצע את פעולת הגירוש. בשמחה היו נלחמים כתף אל כתף עם מגרשם כנגד האוייב הערבי. אך לא ייתנו יד לגירוש יהודים.

אתה החלטת ששם זה היה מתפתח להרוגים בנפש. בלי שום ידיעה, סתם מהקישקע שלך.

ואם זה היה מתפתח להרוגים בנפש, הגירוש היה נעצר. אפילו היו מספיקים להירצח 20 יהודים, חברי הכנסת שתמכו בגירוש היו אומרים: היי! משו פה לא תקין!!! משו לא עובד!!! עצרו!!

ויותר מזה, החיילים בשטח, והשוטרים, היו נסוגים. הם לא היו מוכנים להיות חלק מיריות על יהודים. הם בכלל לא היו חמושים בנשק חם בזמן הגירוש.

אתה לא מבין שבניגוד לאלטלנה, המצב לפני 20 שנה היה שונה. כי באלטלנה, ההפרדה הייתה ברורה מאד.

בספינה- רוויזיוניסטים, שאותם הציג היישוב היהודי כטרוריסטים שפלים ומסוכנים. על החוף- מפאייניקים, שומרי הסף המגינים על היהודים מהטרוריסטים.

בגוש קטיף לא הייתה חלוקה כזו. הימין והשמאל היו מעורבבים בין השורות של החיילים, חובשי כיפות אולצו גם הם להשתתף בגירוש. אם חייל היה פותח באש, הוא היה מיד נעצר בידי חברו שלצידו.

בניגוד לאלטלנה, שם הם היו אוייבים לכל דבר ועניין, כאן היו אלה חברים, אנשים שלחמו איתם כתף אל כתף בלבנון, מכרים, ילדים, נשים.

אלו לא היו הלוחמים הקשוחים, "האוייב" שהיה על אלטלנה. אלו לא היו יהודים יידישאים לעומת הצברים הישראלים.

אלו היו יהודים רגילים, גם חילונים וגם דתיים, כאלה שאפשר למצוא בכל רחוב בישראל. הם לא היו אוייב.

החוק במקומו מונח, לא היה לך מי שיאכוף אותו אילו הייתה התנגדות.

זו הייתה המחאה הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

שרון לא סתם התנגד למשאל עם.

אני מוכן להתפצל ממבקשי רעתי. אני לא מוכן להתאבד בגלל קבוצת מטורפים שמעוניינים למסור את ארצי ולהשמיד את היהדות.

אני מוכן להיפרד מהפרוגרס החולני ששולח את חבריי למות.

יש לי שם נתב שתומך בANDROID בתור חיבור אינטרנט ב' למצבים האלה.

היה הילולה מפנקת לרבי נתן

אסאדו אלוקי

וגשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

גשם

ותשמור גם עלי

כדי שלא אשתגע

למה הוא נועד???????!!?!!?!?

המעלים היפים והאלגנטיים אינם עם ניילון מבחוץ. אינם אטומים למים. 

אפילו המעילים שמנפק הצבא לחיילים אינם חסינים ואטומים בפני גשם. הם מבד.  

חורף

גשם

מה צריך יותר מזה

ובנימה מוצשית, איזה כיף זה לתזמן מייל לאנשים ליום ראשון ב8 בבוקר, שהם יקבלו אותו כשאני עוד מתהפכת מצד לצד מתחת לפוך.

יפה על אגם הסופיריור בזריחה.

הייתי יכול להתעורר כאן שנים,

קפוא מבחוץ ובוער מבפנים.

אני אמשיך למצוא עד שאני אחפש

-

נשמע טוב!

נשמע כמו הנגדה קלאסית

יש גם ליאיר לפיד "חורף בחוץ וקיץ בי"

והכל מתמוטט על ראשי.

זה המקור שאני אוהבה יותר:

אבל מה שכתבת על גירסא דינקותא. כן. יש מצב.

וזה מדהים כמה שלא השתניתי בכלל

אני פשוט מופתעת. לא היתה לי שום דרך לחשוב שזו הדעה שלך!

🤭

עוזרת.

יש חורשה עם שבילי הליכה וריצה במרחק דקות ספורות מהבית. וכל חורף יש שטח קטן שמתמלא במים (ביצת חורף) ויש כמה עופות מים (בירכיות- סוג של ברווזים). יש גשרון עץ מעל ביצת החורף, כחלק ממסלולי ההליכה/ריצה.  

יש בתוך השכונה ספורטק עם מסלול הליכה וריצה ומתקני כושר נחמדים במרחב הפתוח שמזמינים לנצל אותם. והספורטק מוצל עם עצים לכל ההיקף שלו.  

אם מתמזל מזלך לחברה טובה ולצאת ביחד - זה כייף לעשות משהו כזה לשעה - שעה וקצת כמה פעמים בערב בשבוע.  

למען האמת, מאז שחסמו את הדרך, ואי אפשר לרוץ אותה ברצף (לפחות שנתיים וחצי, כן?) זה באמת נהיה הרבה פחות כיף

וזה שאני כבר לא גרה שם, גם פרמטר, אבל קצת פחות

וthאו, וטּת. וקּו"ף. וצּד"י. וdhל"ת. בג"ד כפ"ת. ור"ז חפ"ס.  וwא"וו

נ.ב - ניטשה לא גוי מסריח

גאון ופרא אדם מתוך גאוניותו.

אם אני זוכר נכון את הציטוט

בין הרב טאו לרב חיים וידאל ביחס לניטשה.

הרב טאו אומר שלימוד ניטשה *תמיד* יוביל לנאציזם בגלל עצם הסגנון הניטשאני ותביעת האור השוברת את הכלים

הרב חיים אומר משהו מעודן מעט, שניטשה הוא כמו וודקה 90% אלכוהול - אתה יודע איך אתה נכנס ולא יודע איך תצא. כלומר האפקט הרדיקלי יכול לחשוף תעצומות רוח בקורא. אבל גם יכול לחשוף רשע

הרב שרקי אמר שניטשה הוא קצת בלעם המודרני. מצד אחד יש לו נגד עם ישראל, מצד שני רואה את הגדלות העצומה של עם ישראל וכותב עליה

ניטשה היה הוגה עצמי ועצמאי שלא כפוף לישראל, והיחס שלו לישראל מעניין כחלק מהמשנה העצמית שלו ולא רק בפריזמה הזו...

הוא אכן כתב טובות הן על העם היהודי המקראי והן על היהודים שבגרמניה בתקופתו, אבל כשלומדים את ניטשה בתוך הספרים פוגשים משנה עוצמתית רדיקלית ומשנת חיים מצד עצמה

את ניטשה. רק השווה אותו בפן מסויים לבלעם מבחינת היחס לעם ישראל, כשנתן שיעור על פרשת בלעם.

אבל יש,קשר מהותי בין הגותו לבין יחסו לעם ישראל.

כי מצד אחד עם ישראל הוא העם היחיד שנשאר מהעולם בו שרתה בו שכינה ונבואה (וכן אליליות) ומייצג זכרון עמום של עוצמות החיים הנבואיות שאבדו (כמו שניטשה עצמו אומר על התנך).

ומצד שני עם ישראל הוא מביא לעולם את המחשבה המוסרית, שהכל תלוי במוסר ולא ברצון לכוח ועוצמה (נגד הצד הנאצי של ניטשה - הרצון לעוצמה במקום הרצון למוסר)

אכפת לי שלהוגים יש דעה עצמית.

זה כמו מי שחושב שכל מה שפסקל התעסק בו היה ההוכחה לקיומו של הבורא דרך עם ישראל שפגש בעצמו את אלוהים. זה פשוט צמצום מיותר של שיטת פסקל...

טבעי שאהבת/הערצת/שנאת ישראל יהיו תואמים לדעה של ההוגה בדברים אחרים. למרות שזה לא מחייב.

בכל מקרה לזכרוני ניטשה אהב ושנא את ישראל מטעמי הגותו. הוא שנא את היהודים כי הם מייצגים סוג של מוסר של עבדים ולא אדונים (למרות שטען שזה בנצרות במקורו). הוא העריץ את התנך (דווקא הברית הישנה. את החדשה הוא מתעב) בשל עוצמות החיים המיוצגות בו, שלטענתו אבדו מהאנושות כבר ובמיוחד לא באירופה

חזר בתשובה בגיל 25 ולמד שנים אצל הרב טאו

כיום מלמד קצת באורות שאול ומוביל פרוייקט של בית מדרש ללימודים אגדה ומדרש בתכנית של יואב שורק "לכתחילה - תורה ארצישראלית"

תלמיד חכם רדיקלי ובלתי תבניתי...

הוא גוי גוי גוי. גוי גוי גוי.

דיי כבר עם ה0מאלנות הזו ררררר

הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזניים נחשבו

הוא אמר שעצם הידיעה שקיימת שלומית אלוהית וההבנה שאני לא זכיתי להיות היא גורם לו לקנאה כל כך נוראה עד שכל חייו לא שווים

לרב קוק יש פסקה מפורסמת שמרפררת לנקודה הניטשאנית הזו

..

מכל האמונות הכי גדולות אצל אומות העולם" ציטוט לא מדויק של הרב קוק.

כי אמונה זה לא לדעת בצורה קרה, אלא לחיות.

כל יהודי בעל כרחו ירצה או לא ירצה חווה קשר סימפטי לאלוקים, כי הרי אלוקים הוא בסיס האתוס הלאומי של העם שלו.

בעוד שכל גוי חווה ניכור יחסי להופעה הטרנצנדנטית של אלוקים, מאחר שהוא בן לאומה שהאתוס שלה מבוסס על הטבע והעולם , ולא על הגילוי האלוקי הנבדל מהמציאות. (עיין פסקא א באורות התחיה על ה"סימפטיה לאלוקים בישראל").

ברור שניטשה חכם יותר מעמי הארצות היהודים. ועליו אולי מברכים שנתן מחכמתו ואילו עליהם לא.

והוא בעל עוצמות נפשיות גדולות יותר מצד הפרט אבל לא מצד הקולקטיב בו הוא נמצא.

בעוד עמי בארצות היהודים בעלי עוצמות נפשיות מצד הקולקטיב בו הם נמצאים וכל נשמה יהודית היא נטף מכלל ישראל.

וחוץ מזה כל עניינו של עם ה' שיכיל אתכל סוגי האנשים, ועדיין האווירה הקולקטיבית שכולם שרויים בה היא אלוקית וזה עניינו של עם ישראל "למען דעת, כי לא רק חסידים ונזירים ואנשי קודש יכולים לחיות באור האידאה האלוקית. כי אם עמים שלמים. עם שלם, מרום האינטליגנציה הפרושית ועד לפרולטריון היותר עב ומגושם" (למהלך האידאות פרק ב). "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ולא יחידים כהנים.

שיהיה חזק

האל שניטשה מציג שהוא רואה כמת, זה האל בתפיסה הנוצרית (למשל הקנאה בבורא שהבאת, הרב קוק מסביר שהיא לא מתחילה בכלל בתפיסת אלוקים נקיה מסיגים).

נכון שאם נשאל את ניטשה הוא היה אומר שהוא התכוון גם לאל בתפיסה היהודית (בעיקר גם כי אין נבואה בישראל כיום, כמו שכקדם אמר), אבל אני מדבר על הלך הרוח הפנימי שלו.

עובדה שהוא מעריץ את התנך. קראת את הפסקה שלו על הערצת התנך? נראה שמבחינתו אלוקי התנך לא מת (אולי הוא "מת" בהווה, כשהתנך כבר לא חי בעולם. ואז יוצא שאמירתו של ניטשה זה בעצם הודאתו בגלות השכינה).

כמובן יש גם חלק שהוא באמת שולל את הבורא מכל וכל.

כי כמו שאמרתי הגותו של ניטשה היא חצי רשעה חצי צדיקה. מצד התביעה לעוצמה ולא למוסר הוא יעדיף את אלילי המיתולוגיה על פני אלוקים המוסרי.

אני לא בטוח, אבל נדמה לי שהרציה עצמו אומר שהאל שמת אצל ניטשה זה האל בתפיסה הנוצרית.

אבל לא באמת מבין בניטשה אז לא יודע

הוא טען שזה שהנוצרים כרכו את הברית הישנה יחד עם הברית החדשה, מטמא את הברית הישנה.

הנה ציטוט שלו:

"ב"ברית הישנה" היהודית, זה ספר הצדק הא-להי, מצויים אנשים, דברים ונאומים, בסגנון גדול כל כך, שאין כלום בספרות יון והודו שיוכל להידמות אליו. אתה ניצב באימה וביראת כבוד בפני שרידים אדירים אלה של מה שהאדם היווה פעם, ואתה מהרהר את הרהוריך הנוגים על אסיה הזקנה ועל אותו חצי-אי המשתרבב ממנה, זו אירופה, הרוצה, ויהי מה, להיראות לגבי אסיה ל'התקדמות האדם". אכן: מי אשר הוא עצמו אינו אלא חיה מבויתת, בהמה דקה, ואין לו בעולם אלא צרכיה של בהמת בית כנועה (בדומה למשכילים של ימינו, כולל הנוצרים של "הנצרות המשכלת'), אינו צריך להתמלא לא פליאה ולא עצבות בעמדו בין חורבות אלה - הטעם שאתה טועם בה, בברית הישנה, הוא אבן הבוחן ל'גדולות" ו"קטנות": אולי רק זאת, ייתכן שימצא כי קרובה יותר לטעמו הברית החדשה, זה ספר החסד (שעומד בו הרבה מאוד ריח ניחוח חסוד ודחוס של צליינים וענווי נפש). הצמדת "הברית החדשה", שהיא מכל הבחינות מין רוקוקו של הטעם, ל"ברית הישנה", להיותם ספר אחד, "ביבליה", "ספר הספרים", ייתכן וזהו מעשה החוצפה הגדול ביותר ו"חטא כלפי הרוח" הכבד ביותר מכל מה שמעיק על מצפונה של אירופה הספרותית". 

ימינו, בצורה מסוימת. אבל לא זוכר

הרוב הוא יחס טוב, אבל יש גם לא,לדוגנא:

ניטשה התייחס רבות ליהודים וליהדות, הן באופן חיובי והן באופן שלילי, ועמדותיו השתנו משמעותית במהלך חייו.

הוא האשים את היהדות בהפצת רעיון המונותאיזם, המציב אל מושלם כה גבוה מעל בני האדם, עד שכולם נראים קטנים ושווים במהותם לפניו.

הוא טען שהיהדות עברה תמורה שלילית, מוסרנית-פסימיסטית, במהלך גלות בבל. עם אובדן המעמד האריסטוקרטי-הלוחם שלהם, היהודים המשועבדים, שהורכבו כעת ממעמד כהני וממעמד הצ'אנדלה (המעמד הנחות ביותר), פיתחו רגש של רסנטימנט כלפי אדוניהם הזרים, והפכו רגש זה לבסיס דתי של שנאה כלפי כל סוג של אריסטוקרטיה. כך, לטענתו, המציאו את מוסר העבדים.

הערותיו השליליות ביותר כוונו נגד הנביאים והכהנים היהודים בשל השפעתם ההיסטורית, וראה באינטלקטואלים השמאלנים את גרסתם המודרנית.

אין בעל הנס מכיר בניסו.

וגם כי ראיה חיצונית "אוביקטיבית" מתארת אחרת מראיה פנימית. זה הסיבה שקרוב לא יכול להעיד על קרובו או לדון אותו לפי ההלכה, וזה הסיבה שהתורה טרחה להביא את דברי בלעם על עם ישראל שברובד מסוים נשמעים נשגבים מדברי משה. כך המהרל אומר.

זה כמו ההבדל בין פסיכולוג  שיאבחן ילד לבין אמא שלו. דווקא הפסיכולוג ידייק יותר כי הוא לא קשור לדבר. למרות  שאבחונו חיצוני והוא לא מכיר את הילד כמו האמא. ולכן טובה קללה שקלל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכותיו של בלעם