ויש סיכוי טוב שאם תדברי עם 2 גרושותיו, תביני כמה המשפט הזה נכון...
מאוד קל להסתנוור מאנשים שאנחנו לא נשואים להם.
אנחנו הרי מעולם לא רבנו איתם על שטיפת כלים, לא כעסנו כשהם גמרו את המים החמים במקלחת, לא היו בינינו מתחים סביב כסף או חינוך הילדים, אנחנו לא שומעים את הנפיחות שיוצאות מהם בבוקר...
כלומר אנשים כאלה יכולים בקלות להיות "מושלמים", הרבה יותר מוצלחים ממי שיש לנו בבית, ובוודאי שיש ריגוש מהחדש והאסור והמעניין לעומת השגרה שיש בבית.
אבל אם מקלפים את כל השכבות האלה, מורידים את הריגוש מהחדש והאסור, מורידים את ה"וואו" מכך שיש גבר שהוא לא בעלך שרוצה אותך, זוכרים שגם הוא בנאדם וגם הוא כועס בבקרים ומתעצל בערבים וכו' וכו'...
אז הזמן יעשה את שלו.
ועד אז:
לעצור לפני שיהיה מאוחר מדי.
לא חיבוקים, לא שיחות אישיות, לא שחנשים באמצע הלילה, לא ארוחות צהריים ביחד, שום כלום. קולגה ותו לא.
כמה שתעצרי את זה יותר מוקדם, כך יהיה יותר קל לך, לבעלך, ולשני הילדים החמודים שלך.
מן הסתם יותר קל לדבר מאשר ליישם, ועדיין - את באמת צריכה לעשות כל מאמץ, אבל כל מאמץ, בשביל להפסיק את הקשר.
אחרי המעשים נמשכים הלבבות, גם בכיוון הנגדי. כלומר אחרי שהמעשים שלך יתרחקו ממנו, גם הלב יתרחק.
הבחור מהעבודה לא מעניין בשום צורה. אפילו אותך לא. יש לך עבודה לעשות על מוצפויות חרדות רגשות וכל מה שעולה שם והסיפור הזה הוא עוד חוליה בשרשרת של המנגנון שלך.
את צריכה (בראייתי) להתעלם מכל הסיפור הנוכחי. ולהתחיל לעבוד על השקט הפנימי שלך. אפילו אני כשקראתי את ההודעה הזו כל הגוף שלי הגיב לזה בתצורה של "תחזיקו אותי אני בסטרס פסיכי".
את "מנסה לנתק את הקשר" ולא מצליחה, בגלל שאת זקוקה להצפה הזו ובגלל שכנראה (הכרטיס שלך מעיד על זה) את בהצפה בלי קשר. כשאת תהיי רגועה ולא מוצפת תוכלי להפעיל שיקול דעת על משהו ולקבל החלטות. עד אז - את פשוט לא יכולה. את פשוט סובלת בכל שניה שעוברת וממילא הבחור עוזר לך להשתיק את הסבל העצום שאת נמצאת בו.
קחי לך כמה שעות לקרוא את הפורום כמה שרשורים אחורה. את לא המשוגעת היחידה והפורום יתן לך כמה כלים להתמודד עם הסיטואציה שלך באופן כללי בחיים בלי קשר לחבר החדש שנכנס לעולם.
לא אגיד שתעצרי לפני הקו האדום, כי כבר חצית קווים אדומים בוהקים. כן תעצרי לפני הקו שאין ממנו חזרה, במחילה עם הגעת לחיבוקים - את כבר לא רחוקה משם.
אחרי שתעצרי, זה הזמן לעשות את הבירור שלך - האם ואיך את רוצה לשקם את חיי הנישואין שלך. אי נעימות אינה סיבה להתחתן ואי נעימות בלבד, אינה סיבה להשאר בנישואין.
יש בהחלט אפשרות לעשות עבודה עם עצמך ולהגיע לאהבה ושמחה בנישואין הללו, גם אם כשהתחתנת עשית זאת להרגשתך, מהסיבות הלא נכונות. יש על זה הדרכה מדהימה שכתבה @נגמרו לי השמות, מומלץ לחפש בכרטיס שלה. (אפשר למצוא שם גם הכוונה איך לעלות ממציאות של הידלקות בתוך נישואין).
אבל, אם אחרי בירור וטיפול אישי/זוגי, תגיעי למסקנה שאין תיקון לחיים המשותפים שלכם - מציאת אהבה אחרת לגיטימית (וכדאית) אך ורק אחרי גט כשר. (וגם אז - חיבוקים וכד' לגיטימיים רק אחרי נישואין כדת משה וישראל). כל עוד שאת נשואה - כל קשר שכזה ובטח מימוש שלו בדרכים אלו ואחרות הוא פסול לחלוטין תורנית ומוסרית.
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ה בחשוון תשפ"ו 7:59
לפי הנתונים ששלחת:
א. אם באת להשקיע לשנה אחת, אז יש סיכוי של 25% שהמסלול המנייתי יהיה פחות טוב (שכחת את 2012). זה ממש לא מעט.
ב. כשמסלול המניות יורד, זו עלולה להיות ירידה מאוד מאוד כואבת ואכזרית. הרבה מאוד אנשים יעדיפו להרוויח בשנה ממוצעת 8% ולא 12% (סתם מספרים מהראש), ובלבד שלא יהיה מצב שהם יאבדו בשנה אחת 50% מההשקעה שלהם.
ג. בוא ניקח אדם שהכניס בדצמבר 2027 סכום של 100,000 ש"ח להשקעה במסלול מניות, לעומת אדם שהכניס את אותו הסכום למסלול כללי.
כתבתי כאן בסוף כל שנה כמה כסף יהיה לכל אחד מהם:
עיניך הרואות: גם בחלוף 17 שנים מצטברות ורצופות, מסלול כללי הניב תשואה עודפת על פני מסלול מנייתי, עם תשואה של 183% לעומת 180% במסלול המנייתי.
למעשה, אם מישהו נכנס בדיוק בסוף שנת 2007, אז בכל אחת מהשנים ללא יוצא מן הכלל (ובהנחה שלא שינה מסלול תוך כדי), היה לו פחות כסף בחשבון לעומת מי שהיה במסלול הכללי.
אם ניקח את הממוצע של "כמה כסף היה בסוף השנה", אז במסלול המנייתי נגיע ל-150 אלף ש"ח, לעומת 180 אלף ש"ח במסלול הכללי. 20% יותר למסלול הכללי!
למה זה קורה ואיך פספסת את זה?
כי אתה ספרת בכל שנה בצורה בינארית מי הביא תשואה יותר טובה. צורה בינארית שבה יש מנצח ומפסיד, זהו, בלי שום משמעות לשאלה "מה ההפרש".
כלומר מבחינתך אם מסלול מנייתי הניב 2.85% לעומת המסלול הכללי שהניב 2.06%, אז המנייתי ניצח. 1-0 לטובת המנייתי.
ואם המסלול המנייתי הניב הפסד של 50.1% והכללי הניב הפסד של 21.85%, אז הכללי ניצח. כלומר יש לנו תיקו, 1-1.
זה כמובן רחוק מלהיות נכון: ירידה של 50.1% בשנה אחת זה דבר דרמטי ומטורף, 50% מההון שלך נמחק תוך שנה, ואפילו עלייה של 84.72% בשנה הבאה לא תחזיר אותך לנקודת ההתחלה (אחרי שמאבדים 50%, אז צריך תשואה של 100% רק בשביל לחזור לנקודת ההתחלה).
וכמו שאתה רואה בחישוב הקטן שעשיתי על בסיס המספרים שלך, מסלול כללי בהחלט יכול לנצח את המנייתי גם לטווח הרחוק.
בוא ניקח דוגמה נוספת: הפעם הכסף נכנס בסוף שנת 2010, כך שעכשיו אין לנו ירידה של 50.1% בשנה אחת:
גם הפעם, ברוב מוחלט של השנים, מי שהכניס את כספו למסלול הכללי נהנה מתשואה עודפת.
אם ניקח את ממוצע היתרות בכל סוף שנה, במסלול המנייתי נקבל 154 אלף ש"ח, לעומת 163 אלף ש"ח במסלול הכללי - כמעט 6% יותר.
כדי לראות את התמונות מהטלפון צריך לסובב אותופשוט אני..
יש כאלו שבעברית מודרנית בכל מילה לא מנקדת מוסיפים אימות קריאה גם כשזה לא נכון לפי הכללים - כדי למנוע אי הבנות. בעיני זה פוגע באותנטיות. אני מתעקש לכתוב בוורד לפי הכללים של התנ"ך, גם כשהוא מסמן לי כשגיאה...
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בחשוון תשפ"ו 10:47
אני פונה כאן לעזרה, אולי גם קצת לפריקה
אולי מכאן תבוא הישועה.
נשואים ב"ה כמה שנים, יש מספר ילדים ומשפחה מאושרת טוב לנו בסך הכל ביחד, אין ריבים או משהו דומה
בשנים האחרונות (יותר נכון בין היריון להריון) אישתי לוקחת מניעה הורמונאלית וזה משבש את החיי המין שלנו לגמרי ממצב תקין של חיי מין כפעם בשבוע בלי מניעה (שאנחנו מנסים להכנס להריון) למצב של חודשים שלמים בלי חיי מין כלל
היא טוענת שאין לה חשק כלל
כמובן שגם בליל הטבילה אין כלום כי היא עייפה מכל היום (וזה בסדר גמור מבחינתי שהיא עייפה, רק ציינתי עובדה שאין כלום)
לאחרונה זה אפילו משפיע על קרבה בלי קשר למין
נשיקה או חיבוק אליי זה משהו נדיר מאוד
ואני מאשים את המניעה, כי אני באמת נוכח מעל ומעבר לגבר ממוצע בעבודות הבית
כביסות, מקלחות, ארוחת ערב (ולעיתים צהריים שאני מגיע מוקדם)
סידור הבית, שטיפה
הכל אני שם
ולא, אני לא עוזר או נותן הרגשה של עוזר
אני שם כי אני שם, הילדים והבית באחריותי לא פחות מבאחריותה
בסופו של דבר,
חוסר הקרבה גורם לי מאוד מאוד לכאב לב
כמובן שחיי המין מאוד חסרים לי
אבל אני מרגיש חסר תוכן וחסר משמעות שאישתי לא מעוניינת בקרבתי
למרות שאני יודע שזאת המניעה, נכנסים ללב כל מיני ספקות לא טובות
אישתי לא מעוניינת בהתקנים וכו' (והיא ניסתה גלולות שונות, טבעות וכו', אין הבדל משמעותי חוץ מתופעות לוואי שונות)
היא חרדתית מזה ואני מכבד את העיניין לגמרי, מלבד פעמים בודדות ששאלתי על כך לא "חפרתי" בנושא
מאמין שעוד זוגות דתיים מתמודדים עם הנושא
אשמח להבנה, הכלה,
עצות פרקטיות מאוד יעזרו
אפילו נרמול הנושא יעזור לי (כי זה נושא שהוא טאבו, ואף אחד לא ממש מדבר עליו בגלוי)
2. שתביעות אלה אומנם לא נרשמות בגיליון הביטוח הכללי (שמשותף לכל החברות) - אבל זה לא אומר שהחברה לא תשמור מידע עליך ולתמחר את הביטוח בהתאם. ואז תהיה באותה החברה סוג של עליית פרמיה.
בנוסף. נכנסתי כרגע לאחת מחברות הביטוח לקבל הצעת מחיר. הם שואלים האם היו תביעות ביטוח. הם לא מבדילים בין סכומים.
