מה זאת אומרת "מאמינה לכל"?

בסופו של דבר יש אינסוף שיטות, אביזרים, אמונות...

אם יש לך כאב את לא תנסי עכשיו את כל השיטות, וגם לא את כל אלה שיש בישראל. את תבחרי במשהו אחד שיעזור לך, אולי שניים, במקרים קיצוניים שלושה...

ויש טיפולים שכנראה לא תעשי כל החיים.

אז איך בכל זאת את בוחרת מתוך המגוון העצום? 

היום עברתי לדברים אנרגטיים, מטפל לי בהכל ולא צריכה דברים פיזיים כמו ללכת למטפל או לרכוש רמדי.

כן עשיתי קצת רמדי כי יצאתי עם רופא שהיה הומאופט ולכל דבר שיש הוא הציע לי רמדי להתנסות, זה היה נחמד לא מגבילה אבל כשאני עם עצמי מעדיפה אנרגיות

הייתי צריך להיעזר בגוגל בשביל להבין...

חברים/משפחה לחצו עליך לנסות משהו, לא היה יותר מדי להפסיד ונכנעת.

אחכ זה עזר והרגשת יותר טוב, אז הלכת שוב...

לא מסובך

יש הרבה דברים שעובדים, ויש הרבה שרלטנים. זה לא סותר.

ובהתחשב בזה שרפואה קונבנציונלית היא לא בדיוק מקום עם תשובות רציניות למשהו, אז... הרצון של אנשים בלחפש מישהו שטוען שהוא יודע מה הוא עושה, די מובן.

חוויה אישית זה הדבר היחיד שראיתי שמשכנע אנשים.

חלק מזה הוא בדיוק הטענות נגד, על פלצבו ודברים כאלו.

אנשים מוכנים להאמין שכולם טיפשים ונורא קל לעבוד עליהם, אבל לא מאמינים בזה לגבי עצמם.

וגם זה - עובד גם לכיוון ההפוך.

אם אתה הולך לרופא, ומתלונן על משהו, והוא עונה שאין דבר כזה ואתה מדמיין

ואתה יודע שאתה לא עד כדי כך מטומטם - אתה תחפש מי שמוכן להאמין, סתם כי איך בדיוק אתה אמור לקבל עזרה למשהו שאומרים לך שפשוט לא קיים?

(אל תדאג. זה לא שבמקומות אחרים אנשים מוכנים להאמין למקרים מורכבים יותר.)

שווה לעקוב ולהביא פופקורן.

אם המודל של משהו עובד, אז הוא עובד. אם הוא לא - אז הוא לא.

אם אני עושה משהו ויש תגובה פיזית בגוף (גם אם זה פלצבו, למי אכפת) - מעולה.

ויחד עם זאת מכיר אנשים שהיא באמת עוזרת להם

חלקם עם תוצאות אמיתיות בהרגשה (כאבי גב נעלמו. פריחה נעלמה. )

חלקם בשיפור מדדים של בדיקות דם וכו'

וחלקם הרגשת פלצבו שנותנת להם הרגשה טוב בסך הכל.

בסופו של דבר.

למרות שהרפואה הזאת לא מגובה מדעית

לפעמים היא אשכרה עובדת (ויכול להיות שחצי מהמקרים היא לא)

מאיפה אנשים מחלטים עליה?

מקבלים המלצות

כמו שאתה מקבל המלצות למוסכניק או לרופא

כמו שמקבלים המלצות לכל בעל מקצוע

ובינתיים התשובות הן לאו דווקא המלצות...

לכל אתגר יש פיתרון משלו. והרבה פעמים העולמות האלטרנטיבים לא מציעים לך רק "פיתרון" אלא "מודל" שאיתו אתה יכול להבין את הבעיה ולהתמודד איתה בכלים משלך.

הרבה מאוד אנשים לא רוצים לעשות את העבודה הזו. אני בכובעי הפחות מוכר יכול לבוא ולהגיד לך (ראה תגובה שלי בנשו"ט היום) איפה אני רואה את הבעיה שלך ומה אתה צריך לעשות. אבל בשביל להפיק את התועלת מהייעוץ יש לך עבודת חקר רגשית לעשות. רוב העולם לא רוצה לעשות את זה.

המלצה זה חבר או שכן או קולגה שאומר "אתמול עשיתי X וזה העלים לי את הכאב", וכן על זו הדרך.

אבל העלים זה המילה הלא נכונה. זה הפך משהו לא ברור למשהו שיש לי שליטה עליו.

עדיין יש לי פה ושם (....). אבל כשאני יודע למה, אני יכול להפסיק את הסבל. זה שונה מאשר כדור בקופת חולים ש"כופה" על הגוף להבריא.

לא השוואה בין רפואה לרפואה אלטרנטיבית...

הבטחתי לא להתווכח, אל תקשה עלי 😝

אם הגוף עובד לפי המודל, זה אומר שהמודל קרוב לאמת ושאפשר להאמין לו. זהו.

אז מחפשים אצל משפחה

אצל חברים

בפורום

באינטרנט

ושם יש מגוון המלצות

מה שהכי מתחברים אליו הולכים אליו.

סתם לדוג'

בלי קשר לחוסר האמונה שלי ברפואה הזאת

גם אם ימליצו לי על דיקור סיני

סיכוי טוב שאני לא אלך לזה.

כי אני לא מתחבר למחטים (בלשון עדינה)

ולכן כנראה אנסה לחפש המלצה אחרת 

לא הרגיל, הAlternative intelligence

בעקרון אני די חושב כמו משה

השתמשתי בפרחי באך כי הכרתי אישית את מי שהכינה, וראיתי בעצמי את ההבדל של עם ובלי.

זה לא אומר שאני אלך עכשיו לכל סוג אחר, למרות שיש דברים ששמעתי עליהם המלצות אישיות ממכרים,

אלא אברר ואם צריך אנסה בעצמי .

ועל סוג אחד ממה שכתבת ראיתי שזה באמת לא מוכח בכלל שזה עובד ואפילו אחרי הסבר על איך הגי'ה עובדת, הבנתי שזה לגמרי סוגשל פלצבו.ועדיין, מי שחושב שהז עוזר לו, למה לא?! 

מאמינה וסומכת על הרפואה הקונבנציונלית.

מתחסנת, מחסנת ואתחסן שוב לקורונה אם צריך. כשיש לי בעיה רפואית אגש קודם לרופא וגם בבעיה נפשית, אבדוק קודם את הפן הפיזי.

אבל

היא לא מושלמת ולא קרובה להיות מושלמת.

גם ברפואה הקונבנציונלית יודעים היום שיש לנפש משקל גדול על הבריאות.

לחץ נפשי הוא גורם סיכון כמעט בכל מחלה, ובכל זאת כשאתה יושב מול רופא בקופת חולים, הדבר היחידי שמעניין אותו זה הפן הפיזי.

להרבה בעיות אין מענה או מענה לקוי.

ולכן, המון פונים לרפואה האלטרנטיבית.

הבעיה היא שזה תחום עמום וקרקע פוריה לשרלטנים.

יש את הדיקור ועולמות היוגה והמיינדפולנס שיש עליהם יותר קונצנזוס ומשם זה יכול להידרדר עד להילרים, אבני חן ומנורת הקסמים של אלאדין.

אי אפשר לשים את כולם באותה שורה.

לדעתי הדור הזה נתן הרבה מקום לפן הפיזי והכימי של הגוף והמחלות, וזה טוב והכרחי וחשוב.

ועכשיו יגיע דור שיעשה איזשהו שילוב.

אצטרך הוכחות מאוד חזקות כדי להאמין, אבל אני חושבת שיש פן גדול ברפואה הקונבנציונלית שלוקה בחסר בתחום הנפש והבריאות הטבעית יותר.

על המון משתתפים.

אפילו לא התנסות אישית.

אני לא סומכת על המוח שלי בלבד.

גם אם הייתי חוה מוות קליני לדוגמה, אני כנראה אחשוב שהמוח שלי היתל בי ונכנס לאיזה מקום של תת מודע.

הרי זה בדיוק ההבדל.

כלומר לא רק.

התכוונתי לרפואה שנותנת מקום לנפש לעומת רפואה שמתסכלת עליך כמו מבחנה מהלכת. 

אבל לפני כמה זמן סבלתי מכאבים שלא עזבו ולרפואה הקובציונלית היה להציע לי רק משככי כאבים ופיזיותרפיה (שלקחתי ועשיתי). כמה חברות בעבודה שסובלות נזה כבר שנים המליצו לי על דיקור סיני. אחרי שחקרתי קצת באינטרנט הגעתי למסקנה שיש סיכוי שזה באמת יעזור.

בקופה שלי צריך לעשות שיחת ייעוץ עם רופא של רפואה משלימה לפני שקובעים תור והוא המליץ לי על דיקור סיני ועל סוג מסוים של עיסוי.

מסיבות כאלה ואחרות בסוף הלכתי רק לעיסוי ואותה אחת עשתה לי גם כוסות רוח.

להגיד שזה עזר? לא יודעת, לא סגורה על זה.. הרי גם ככה עשיתי פיזיותרפיה.. משהו בסוף עזר.. אבל כשסובלים ממשהו הרבה זמן ולא רואים את הסוף של הסבל, מעדיפים לעשות הכל רק כדי לא לסבול, אין כבר מה להפסיד 

מתי יש התפרצויות ומה קורה אצלך בחיים לפני ואחרי. לפעמים פשוט יש  קורלציה.

שאלת שאלה כשמראש יש לך דיעה שמונעת תשובה.

איך מאמינים בטיפול רגשי?

יש כל כך הרבה סוגים,

איך אתם קובעים לאיזה טיפול אתם מאמינים ולאיזה לא?

יש כל כך הרבה שרלטנים

איך יודעים למי להאמין?

האם לפי המלצות מחברים / משפחה / פורומים וכיוצ"ב?

לפי הוותק של כל שיטה? מספר המטפלים בה?

או שאולי פשוט סומכים על אדם מסוים שיש עליו המלצות, ואז מה שהוא ממליץ יהיה אמין?

חוויה אישית? (למרות שזה טריקי - אם יש לי חוויה אישית ממשהו, סימן שעשיתי אותו עוד לפני שהייתה לי חוויה אישית ממנו...)

אבל אני בעצם שאלתי איך אתם מחליטים שאתם בכלל מעוניינים בדיקור סיני, לפי מה אתם מאחינים בשיטה הזאת.

אם אתרגם לשאלה שלך, אז בעצם לפני שאני בוחר איזה טיפול רגשי מתאים לי, השאלה היא איך אני יודע שטיפול רגשי זה דבר שעובד.

למה לא ללכת לפסיכיאטר שירשום משהו?

אם אדם לא מאמין בקשקושים של לדבר עם מישהו בטיפול רגשי מראש זה לא יכול לעבוד.

יש הרבה חסמים שאנשים שמים לעצמם.

אדם שלא מאמין בטיפולים רגשיים לא יכול לקבל תשובה איך אתם מאמינים.

כי מראש הוא חושב שזה קשקוש.

מאמינים כי ניסינו ונתנו צ'אנס.

ומאמינים בחיבור גוף נפש.

חלק הצליח, חלק פחות, יש מטפלים טובים ויש פחות. יש כימיה ויש כאלה עם השקפה שונה מאיתנו וזה לא מתאים. יש דרכי טיפול שונות שלא מתאימים לכל אדם.

זה מאוד אינדיוודואלי.

אני לעומתך לא מבינה למה לא להאמין ברפואה טבעית/הומאופטית.

יכול ללמוד ולהכיר?

אולי תחדד את השאלה שלך? 

והתחבר לזה במהלך חייו

משערת שעשה את זה מהתעניינות,

או כי הרפואה המערבית לא עזרה וביאושו וכאבו חיפש מזור,

או כשהרפואה המערבית מציעה לקחת תרופות כרוניות לכל החיים, או ניתוח, ואנשים מחפשים דרך טבעית לפני שעושים משהו כזה.

איך מנסים? בכל קופה יש רפואה משלימה, זה התחלה אחת,

רופאת נשים המליצה לי פעם אחת ללכת לדיקור ופעם אחרת לרפלקסולוגיה

הלכתי למדקרת של הקופה, לא הרגשתי שעשתה משהו, אולי כן למפרע, לא יודעת.

אחרי עוד נסיון מצאתי פרטית שהמליצו לי עליה שהיתה ממש טובה, ועדיין הולכים אליה.

בדומה לחיפוש של רופא רגיל- מנסים,

יכול להיות אחד ממש לא נחמד ומחפף, אחד ממש עשה טעות, ומחפשים גם נחמד וגם מקצועי.

רסקיו זה למשל רמדי של פרחי באך

אולי יש עוד משהו שעובד?

יש ניסוי וטעיה כמו גם ברפואה מערבית.

שומעים מאנשים שהתנסו וראו תוצאות טובות.

וככה זה מתגלגל.

אם הלכתי לרוקח הומאופת וראיתי שהוא יעיל ועוזר ואז התיעצתי איתו על דבר אחר והמליץ לי על שיטה אחרת שמתאימה.

ראיתי שהוא מבין ואמין.

הרבה אנשים יעדיפו למצוא פתרון טבעי מאשר למשל לקחת תרופות (ממכרות) נגד כאב כל חייו.

מה החשש שלך? שיגנבו כסף או שיעשו נזק?

אז מנסים בחכמה, בזהירות, מחפשים המלצות אמינות ומנסים בדברים לא מזיקים.

נגיד כירופרקט אני מבינה שיכול להפחיד,

רק לאחרונה מצאתי אחד שאני יכולה לסמוך עליו.

מאוד מעריכה אותך על הדיון המכבד והמקשיב

נדמה לי שרוב מי שעוסק בתחום מאמין במה שהוא עושה. האם זה עובד או לא עובד? אני חושב שכן, מישהו אחר יחשוב שלא. אבל ברמה העקרונית לפחות בעיני עצמם הם לא "שרלטנים". הם עושים את מה שהם יודעים ועובד להם.

יש מוכשרים יותר ויש פחות.

לא כל לא מוצלח הוא שרלטן

כנראה בעיני עצמו הוא עושה טוב ומשתדל.

וגם לא ברפואה קונבנציונלית.

בעיני זה לא עניין של אמת אלא של יעילות.

אז לפני שבוחרת טיפול מנסה לאסוף רשמים על יעילות. ולמרות שאני מנסה לקבל מידע אמיתי אודות היעילות, זה לא יהיה אובייקטיבי אלא מושפע מחוויות ואנשים שאשמע. זה באמת מגבלה לא עקיפה בעיני שקיימת גם במדע.

ברמה העקרונית, ככל שיש בשיטה יותר עקרונות תיאורטיים או רוחניים, אני פחות אעדיף אותה כי שיטות כאלה מחוייבות לתיאוריה שלהם ולא דווקא ליעילות. במילים אחרות אני מעדיפה אמפיריציזם ולא רציונליזם.

במחשבה שנייה, אני לא חובבת רפואה אלטרנטיבית באופן מובהק, אבל גם לא רפואה קונבנציונלית.

(צ)

אבל הרפואה הקונבניונאלית לא יודעת הכל.

יש המון בעיות שעליהם פשוט הרופאים אומרים שזה רגשי (כלומר לא רוצים להודות שאין להם מושג מה זה ומה לעשות עם זה..), או שנותנים משכחי כאבים לכל החיים שגם הם עושים בעיות, או שאומרים שאין פתרון.

רק כמה דוגמאות: תינוק שבוכה וצורח בלי הפסקה והרופאים אומרים שזה גזים. אין שום תרופה קונבנציונלית שעוזרת. אנשים שסובלים ממחלות כרוניות (כמו דלקת פרקים או פיברומיאלגיה) ופשוט חיים על משכחי כאבים כי אין שום תרופה שמטפלת במחלה. זוגות שנשואים ולא מצליחים להביא ילדים ואף טיפול לא עוזר, ואין לרופאים מושג מה הבעיה, הם נקראים 'לא מוסברים'.

אז כשאין פתרון לרפואה רגילה אנשים מחפשים פתרונות אחרים, אלטרנטיבים. הולכים לנסות כל מיני שיטות לפי המלצות, אם זה עובד נהדר ואם לא ממשיכים לנסות דברים אחרים. כשאין ברירה ויש בעיה שחייבים לטפל בה אז יורים לכל הכיוונים ומקווים שמשהו יעזור. לא צריך להאמין בזה בשביל לנסות. כן בד"כ הולכים ע"פ המלצות ועדיף של מישהו שמבין מקצועית, כי בכל זאת מדובר בגוף שלנו שאין לנו אפשרות להחליף אם משהו מתפקשש..

מגזינים שמיועדים לנשים אבל לא רק. יש בהם הרבה השקפה חרדית וזה משעשע לפעמים או מכעיס, אבל חוץ מזה יש כתבות מעניינות, סיפורים ודברי תורה

כגון:

עיתון דיגיטלי | גיליון 1206

זה אמנם מגזין חרדי אבל התוכן הוא סיפורי תחקיר בכל מיני נושאים, סוג של השכלה כללית לחרדים.

קראתי שם על ההיסטוריה של טראמפ, על הבריחות הגדולות מבתי כלא, על בתי הכלא הכי שמורים בעולם, כל מיני.

אין לי ממש מושג איפה משיגים את זה. אני חושב במכולות בריכוזים חרדים שונים. אני קראתי אצל קרוב משפחה. זה בעלות נמוכה ומקבלים חוברת ירחון די עבה.

אם זה יעניין אותך. נסה.

כךך נקרא מגזין מעניין; לחרדים עובדים. נוטה ללאומי, אני סבורה.

יש להם חוברת הנקראת אחוותא; לענ"ד - מצויין ותורני ומגוון.

המייל של "המקום" - Sub@hamakom.social

אולי התכוונת אליו?

יש עלוני שבת עם יותר חומר תורני כמובן

אבל אני נתקל בו ביוטיוב וכן קראתי את הספר שלו לפני הרבה שנים.

הוא דווקא עושה עבודה מצויינת.

אני לא חושב שהוא זקוק לרחמים.

הוא עושה עבודה מצויינת והוא מצויין במה שהוא עושה.

אם הוא בחר ללכת לאוקספורד הוא נראה ידע מראש מה מחכה לו שם.

זה היה משהו נורא ממש. הם לא קיבלו ממנו כלום. נדמה לי שבסוף גם צעקו בוז עם שריקות בוז. מ ג ע י ל י ם!

עוברת לעניין אחר:

כדאי להקשיב לראיון עם עודד ניר (הרב לוינשטיין מראיין). ככה אני רוצה לחשוב כיהודיה. לא מדברת

עכשיו על לשמור על כבוד עצמי, אלא הקשר החי הזורם שלו עם הקב"ה.

בקריאות בוז וכאלה. שונאי ישראל. מה עוד יש לאמר.

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

אני הנחיתי אותו תכין לי שיר כזה וכזה על נושא כזה וכזה. רק שיניתי 2 שורות של מילות השיר.

20260802034022.mp3

אצרף את השיר המלא - כאן כתבתי חלק גדול מהבית השני

כשאמרת ששמעת המון ובסוף גילית שהוא AI? אני רוצה גם לשמוע

אני עדיין קשורה קצת למוסיקה של פעם פעם, לא משלנו, אבל בחור דתי...לא הייתי ממליצה.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

שאפשר לוותר על השימוש בהן ולא לאשר אותן. השאלה - האם זה יעשה לי באלאגן במחשב, שכל פעם אאלץ

להגדיר מחדש וכו'? מה דעתך?

אפשר לאשר בכל מקרה.

עם פגיעה שעלולה להיות בפרטיות איך שהוא?

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם