מה זאת אומרת "מאמינה לכל"?

בסופו של דבר יש אינסוף שיטות, אביזרים, אמונות...

אם יש לך כאב את לא תנסי עכשיו את כל השיטות, וגם לא את כל אלה שיש בישראל. את תבחרי במשהו אחד שיעזור לך, אולי שניים, במקרים קיצוניים שלושה...

ויש טיפולים שכנראה לא תעשי כל החיים.

אז איך בכל זאת את בוחרת מתוך המגוון העצום? 

היום עברתי לדברים אנרגטיים, מטפל לי בהכל ולא צריכה דברים פיזיים כמו ללכת למטפל או לרכוש רמדי.

כן עשיתי קצת רמדי כי יצאתי עם רופא שהיה הומאופט ולכל דבר שיש הוא הציע לי רמדי להתנסות, זה היה נחמד לא מגבילה אבל כשאני עם עצמי מעדיפה אנרגיות

הייתי צריך להיעזר בגוגל בשביל להבין...

חברים/משפחה לחצו עליך לנסות משהו, לא היה יותר מדי להפסיד ונכנעת.

אחכ זה עזר והרגשת יותר טוב, אז הלכת שוב...

לא מסובך

יש הרבה דברים שעובדים, ויש הרבה שרלטנים. זה לא סותר.

ובהתחשב בזה שרפואה קונבנציונלית היא לא בדיוק מקום עם תשובות רציניות למשהו, אז... הרצון של אנשים בלחפש מישהו שטוען שהוא יודע מה הוא עושה, די מובן.

חוויה אישית זה הדבר היחיד שראיתי שמשכנע אנשים.

חלק מזה הוא בדיוק הטענות נגד, על פלצבו ודברים כאלו.

אנשים מוכנים להאמין שכולם טיפשים ונורא קל לעבוד עליהם, אבל לא מאמינים בזה לגבי עצמם.

וגם זה - עובד גם לכיוון ההפוך.

אם אתה הולך לרופא, ומתלונן על משהו, והוא עונה שאין דבר כזה ואתה מדמיין

ואתה יודע שאתה לא עד כדי כך מטומטם - אתה תחפש מי שמוכן להאמין, סתם כי איך בדיוק אתה אמור לקבל עזרה למשהו שאומרים לך שפשוט לא קיים?

(אל תדאג. זה לא שבמקומות אחרים אנשים מוכנים להאמין למקרים מורכבים יותר.)

שווה לעקוב ולהביא פופקורן.

אם המודל של משהו עובד, אז הוא עובד. אם הוא לא - אז הוא לא.

אם אני עושה משהו ויש תגובה פיזית בגוף (גם אם זה פלצבו, למי אכפת) - מעולה.

ויחד עם זאת מכיר אנשים שהיא באמת עוזרת להם

חלקם עם תוצאות אמיתיות בהרגשה (כאבי גב נעלמו. פריחה נעלמה. )

חלקם בשיפור מדדים של בדיקות דם וכו'

וחלקם הרגשת פלצבו שנותנת להם הרגשה טוב בסך הכל.

בסופו של דבר.

למרות שהרפואה הזאת לא מגובה מדעית

לפעמים היא אשכרה עובדת (ויכול להיות שחצי מהמקרים היא לא)

מאיפה אנשים מחלטים עליה?

מקבלים המלצות

כמו שאתה מקבל המלצות למוסכניק או לרופא

כמו שמקבלים המלצות לכל בעל מקצוע

ובינתיים התשובות הן לאו דווקא המלצות...

לכל אתגר יש פיתרון משלו. והרבה פעמים העולמות האלטרנטיבים לא מציעים לך רק "פיתרון" אלא "מודל" שאיתו אתה יכול להבין את הבעיה ולהתמודד איתה בכלים משלך.

הרבה מאוד אנשים לא רוצים לעשות את העבודה הזו. אני בכובעי הפחות מוכר יכול לבוא ולהגיד לך (ראה תגובה שלי בנשו"ט היום) איפה אני רואה את הבעיה שלך ומה אתה צריך לעשות. אבל בשביל להפיק את התועלת מהייעוץ יש לך עבודת חקר רגשית לעשות. רוב העולם לא רוצה לעשות את זה.

המלצה זה חבר או שכן או קולגה שאומר "אתמול עשיתי X וזה העלים לי את הכאב", וכן על זו הדרך.

אבל העלים זה המילה הלא נכונה. זה הפך משהו לא ברור למשהו שיש לי שליטה עליו.

עדיין יש לי פה ושם (....). אבל כשאני יודע למה, אני יכול להפסיק את הסבל. זה שונה מאשר כדור בקופת חולים ש"כופה" על הגוף להבריא.

לא השוואה בין רפואה לרפואה אלטרנטיבית...

הבטחתי לא להתווכח, אל תקשה עלי 😝

אם הגוף עובד לפי המודל, זה אומר שהמודל קרוב לאמת ושאפשר להאמין לו. זהו.

אז מחפשים אצל משפחה

אצל חברים

בפורום

באינטרנט

ושם יש מגוון המלצות

מה שהכי מתחברים אליו הולכים אליו.

סתם לדוג'

בלי קשר לחוסר האמונה שלי ברפואה הזאת

גם אם ימליצו לי על דיקור סיני

סיכוי טוב שאני לא אלך לזה.

כי אני לא מתחבר למחטים (בלשון עדינה)

ולכן כנראה אנסה לחפש המלצה אחרת 

לא הרגיל, הAlternative intelligence

בעקרון אני די חושב כמו משה

השתמשתי בפרחי באך כי הכרתי אישית את מי שהכינה, וראיתי בעצמי את ההבדל של עם ובלי.

זה לא אומר שאני אלך עכשיו לכל סוג אחר, למרות שיש דברים ששמעתי עליהם המלצות אישיות ממכרים,

אלא אברר ואם צריך אנסה בעצמי .

ועל סוג אחד ממה שכתבת ראיתי שזה באמת לא מוכח בכלל שזה עובד ואפילו אחרי הסבר על איך הגי'ה עובדת, הבנתי שזה לגמרי סוגשל פלצבו.ועדיין, מי שחושב שהז עוזר לו, למה לא?! 

מאמינה וסומכת על הרפואה הקונבנציונלית.

מתחסנת, מחסנת ואתחסן שוב לקורונה אם צריך. כשיש לי בעיה רפואית אגש קודם לרופא וגם בבעיה נפשית, אבדוק קודם את הפן הפיזי.

אבל

היא לא מושלמת ולא קרובה להיות מושלמת.

גם ברפואה הקונבנציונלית יודעים היום שיש לנפש משקל גדול על הבריאות.

לחץ נפשי הוא גורם סיכון כמעט בכל מחלה, ובכל זאת כשאתה יושב מול רופא בקופת חולים, הדבר היחידי שמעניין אותו זה הפן הפיזי.

להרבה בעיות אין מענה או מענה לקוי.

ולכן, המון פונים לרפואה האלטרנטיבית.

הבעיה היא שזה תחום עמום וקרקע פוריה לשרלטנים.

יש את הדיקור ועולמות היוגה והמיינדפולנס שיש עליהם יותר קונצנזוס ומשם זה יכול להידרדר עד להילרים, אבני חן ומנורת הקסמים של אלאדין.

אי אפשר לשים את כולם באותה שורה.

לדעתי הדור הזה נתן הרבה מקום לפן הפיזי והכימי של הגוף והמחלות, וזה טוב והכרחי וחשוב.

ועכשיו יגיע דור שיעשה איזשהו שילוב.

אצטרך הוכחות מאוד חזקות כדי להאמין, אבל אני חושבת שיש פן גדול ברפואה הקונבנציונלית שלוקה בחסר בתחום הנפש והבריאות הטבעית יותר.

על המון משתתפים.

אפילו לא התנסות אישית.

אני לא סומכת על המוח שלי בלבד.

גם אם הייתי חוה מוות קליני לדוגמה, אני כנראה אחשוב שהמוח שלי היתל בי ונכנס לאיזה מקום של תת מודע.

הרי זה בדיוק ההבדל.

כלומר לא רק.

התכוונתי לרפואה שנותנת מקום לנפש לעומת רפואה שמתסכלת עליך כמו מבחנה מהלכת. 

אבל לפני כמה זמן סבלתי מכאבים שלא עזבו ולרפואה הקובציונלית היה להציע לי רק משככי כאבים ופיזיותרפיה (שלקחתי ועשיתי). כמה חברות בעבודה שסובלות נזה כבר שנים המליצו לי על דיקור סיני. אחרי שחקרתי קצת באינטרנט הגעתי למסקנה שיש סיכוי שזה באמת יעזור.

בקופה שלי צריך לעשות שיחת ייעוץ עם רופא של רפואה משלימה לפני שקובעים תור והוא המליץ לי על דיקור סיני ועל סוג מסוים של עיסוי.

מסיבות כאלה ואחרות בסוף הלכתי רק לעיסוי ואותה אחת עשתה לי גם כוסות רוח.

להגיד שזה עזר? לא יודעת, לא סגורה על זה.. הרי גם ככה עשיתי פיזיותרפיה.. משהו בסוף עזר.. אבל כשסובלים ממשהו הרבה זמן ולא רואים את הסוף של הסבל, מעדיפים לעשות הכל רק כדי לא לסבול, אין כבר מה להפסיד 

מתי יש התפרצויות ומה קורה אצלך בחיים לפני ואחרי. לפעמים פשוט יש  קורלציה.

שאלת שאלה כשמראש יש לך דיעה שמונעת תשובה.

איך מאמינים בטיפול רגשי?

יש כל כך הרבה סוגים,

איך אתם קובעים לאיזה טיפול אתם מאמינים ולאיזה לא?

יש כל כך הרבה שרלטנים

איך יודעים למי להאמין?

האם לפי המלצות מחברים / משפחה / פורומים וכיוצ"ב?

לפי הוותק של כל שיטה? מספר המטפלים בה?

או שאולי פשוט סומכים על אדם מסוים שיש עליו המלצות, ואז מה שהוא ממליץ יהיה אמין?

חוויה אישית? (למרות שזה טריקי - אם יש לי חוויה אישית ממשהו, סימן שעשיתי אותו עוד לפני שהייתה לי חוויה אישית ממנו...)

אבל אני בעצם שאלתי איך אתם מחליטים שאתם בכלל מעוניינים בדיקור סיני, לפי מה אתם מאחינים בשיטה הזאת.

אם אתרגם לשאלה שלך, אז בעצם לפני שאני בוחר איזה טיפול רגשי מתאים לי, השאלה היא איך אני יודע שטיפול רגשי זה דבר שעובד.

למה לא ללכת לפסיכיאטר שירשום משהו?

אם אדם לא מאמין בקשקושים של לדבר עם מישהו בטיפול רגשי מראש זה לא יכול לעבוד.

יש הרבה חסמים שאנשים שמים לעצמם.

אדם שלא מאמין בטיפולים רגשיים לא יכול לקבל תשובה איך אתם מאמינים.

כי מראש הוא חושב שזה קשקוש.

מאמינים כי ניסינו ונתנו צ'אנס.

ומאמינים בחיבור גוף נפש.

חלק הצליח, חלק פחות, יש מטפלים טובים ויש פחות. יש כימיה ויש כאלה עם השקפה שונה מאיתנו וזה לא מתאים. יש דרכי טיפול שונות שלא מתאימים לכל אדם.

זה מאוד אינדיוודואלי.

אני לעומתך לא מבינה למה לא להאמין ברפואה טבעית/הומאופטית.

יכול ללמוד ולהכיר?

אולי תחדד את השאלה שלך? 

והתחבר לזה במהלך חייו

משערת שעשה את זה מהתעניינות,

או כי הרפואה המערבית לא עזרה וביאושו וכאבו חיפש מזור,

או כשהרפואה המערבית מציעה לקחת תרופות כרוניות לכל החיים, או ניתוח, ואנשים מחפשים דרך טבעית לפני שעושים משהו כזה.

איך מנסים? בכל קופה יש רפואה משלימה, זה התחלה אחת,

רופאת נשים המליצה לי פעם אחת ללכת לדיקור ופעם אחרת לרפלקסולוגיה

הלכתי למדקרת של הקופה, לא הרגשתי שעשתה משהו, אולי כן למפרע, לא יודעת.

אחרי עוד נסיון מצאתי פרטית שהמליצו לי עליה שהיתה ממש טובה, ועדיין הולכים אליה.

בדומה לחיפוש של רופא רגיל- מנסים,

יכול להיות אחד ממש לא נחמד ומחפף, אחד ממש עשה טעות, ומחפשים גם נחמד וגם מקצועי.

רסקיו זה למשל רמדי של פרחי באך

אולי יש עוד משהו שעובד?

יש ניסוי וטעיה כמו גם ברפואה מערבית.

שומעים מאנשים שהתנסו וראו תוצאות טובות.

וככה זה מתגלגל.

אם הלכתי לרוקח הומאופת וראיתי שהוא יעיל ועוזר ואז התיעצתי איתו על דבר אחר והמליץ לי על שיטה אחרת שמתאימה.

ראיתי שהוא מבין ואמין.

הרבה אנשים יעדיפו למצוא פתרון טבעי מאשר למשל לקחת תרופות (ממכרות) נגד כאב כל חייו.

מה החשש שלך? שיגנבו כסף או שיעשו נזק?

אז מנסים בחכמה, בזהירות, מחפשים המלצות אמינות ומנסים בדברים לא מזיקים.

נגיד כירופרקט אני מבינה שיכול להפחיד,

רק לאחרונה מצאתי אחד שאני יכולה לסמוך עליו.

מאוד מעריכה אותך על הדיון המכבד והמקשיב

נדמה לי שרוב מי שעוסק בתחום מאמין במה שהוא עושה. האם זה עובד או לא עובד? אני חושב שכן, מישהו אחר יחשוב שלא. אבל ברמה העקרונית לפחות בעיני עצמם הם לא "שרלטנים". הם עושים את מה שהם יודעים ועובד להם.

יש מוכשרים יותר ויש פחות.

לא כל לא מוצלח הוא שרלטן

כנראה בעיני עצמו הוא עושה טוב ומשתדל.

וגם לא ברפואה קונבנציונלית.

בעיני זה לא עניין של אמת אלא של יעילות.

אז לפני שבוחרת טיפול מנסה לאסוף רשמים על יעילות. ולמרות שאני מנסה לקבל מידע אמיתי אודות היעילות, זה לא יהיה אובייקטיבי אלא מושפע מחוויות ואנשים שאשמע. זה באמת מגבלה לא עקיפה בעיני שקיימת גם במדע.

ברמה העקרונית, ככל שיש בשיטה יותר עקרונות תיאורטיים או רוחניים, אני פחות אעדיף אותה כי שיטות כאלה מחוייבות לתיאוריה שלהם ולא דווקא ליעילות. במילים אחרות אני מעדיפה אמפיריציזם ולא רציונליזם.

במחשבה שנייה, אני לא חובבת רפואה אלטרנטיבית באופן מובהק, אבל גם לא רפואה קונבנציונלית.

(צ)

אבל הרפואה הקונבניונאלית לא יודעת הכל.

יש המון בעיות שעליהם פשוט הרופאים אומרים שזה רגשי (כלומר לא רוצים להודות שאין להם מושג מה זה ומה לעשות עם זה..), או שנותנים משכחי כאבים לכל החיים שגם הם עושים בעיות, או שאומרים שאין פתרון.

רק כמה דוגמאות: תינוק שבוכה וצורח בלי הפסקה והרופאים אומרים שזה גזים. אין שום תרופה קונבנציונלית שעוזרת. אנשים שסובלים ממחלות כרוניות (כמו דלקת פרקים או פיברומיאלגיה) ופשוט חיים על משכחי כאבים כי אין שום תרופה שמטפלת במחלה. זוגות שנשואים ולא מצליחים להביא ילדים ואף טיפול לא עוזר, ואין לרופאים מושג מה הבעיה, הם נקראים 'לא מוסברים'.

אז כשאין פתרון לרפואה רגילה אנשים מחפשים פתרונות אחרים, אלטרנטיבים. הולכים לנסות כל מיני שיטות לפי המלצות, אם זה עובד נהדר ואם לא ממשיכים לנסות דברים אחרים. כשאין ברירה ויש בעיה שחייבים לטפל בה אז יורים לכל הכיוונים ומקווים שמשהו יעזור. לא צריך להאמין בזה בשביל לנסות. כן בד"כ הולכים ע"פ המלצות ועדיף של מישהו שמבין מקצועית, כי בכל זאת מדובר בגוף שלנו שאין לנו אפשרות להחליף אם משהו מתפקשש..

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה