אני דיי מודאגת, אחד הילדים שלי חושב שהוא גדול, כאילו אין לו הבנה וקריאת מצבים ופתאום אין לו פחד, התחיל בחודש האחרון לעשות דברים מסוכנים!
בורח לכביש לבעלי (כבר מספר פעמים), אצלי ישבנו במסעדה אני ושני הילדים ובעלי חיפש חניה והיה מחוץ למסעדה כשפתאום נכנס לו גו'ק לראש והוא חיפש את אבא-אמרתי לו שאבא יגיע אבל תוך שניות הוא קם, חשבתי שסתם יסתובב בין הסועדים ואעקוב אחריו במבטי כשהוא פתאום נתן ספרינט וריצה כזו שבנס תפסתי אותו עוד שניה אצל המאבטח בחוץ. בינתיים הבן השני התאום שאמרתי לו לחכות כבר קם לחפש אותי בבכי (לא היה לי בראש לבקש שישגיחו עליו אפילו כי פשוט הילד הזה עשה מעשה שלא ייעשה).
היום היתה שבת יפה, היינו במרפסת של חמי וחמותי כשבתוך שניות שהייתי תוך שיחה עם חמותי הוא לקח כסא וטיפס ועלה לגדר לראות את אבא מתפלל (יש מניין חצר בחוץ).
בנס זינקתי לשם אבל לא נתתי לו מכה, אנחנו שנינו עדינים כאלו. אולי צריך לתת לו פליק או סטירה מצלצלת שיבכה ולא ישכח את זה. או להעניש ואחרי המסעדה ההיא בדיעבד לא לקחת אותו לג'ימבורי.
מה עושים??????
אני ממש מוטרדת ודואגת. כמה שהילד הזה חכם הוא לא מודע לסכנה ומתחיל לאתגר אותנו. אני כבר חוששת להסתובב עם שניהם, במקום להנות שהם כבר גדולים (גם כשהיו קטנים היה קשה לשמור על תאומים שמתפזרים בגינה), אני ממש חוששת ולא מצליחה להנות.
וחוץ מזה, הם כאילו נהיו שובבים בגיל הזה, תמיד נהניתי שהם יחסית בנים עדינים, ומשוחחת איתם ומשחקת איתם יפה, ופתאום הם נהיו בלתי!
שובבים, מטפסים, רבים, הופכים, הורסים.
מנסה להחיל גבולות אבל הם לוקחים דברים בלי לשאול (כלי מטבח, צעצועים), מפזרים, ולפעמים מתישים אותנו שאפילו שעה איתם ואני עייפה מותשת וחסרת כוחות.
