אז היום ישבתי לי בגינה עם נשות הקהילה אחה"צ
וב"ה הרבה יולדות הגיעו
ואני הרגשתי קווצ' בלב שאני עדיין עם התקן (לא משנה למה)
ודיברתי עם אישה יקרה וסיפרתי לה למה
ואמרנו שב"ה שיש לי את הפוצונים המתוקים האלה בדיוק.
וחזרתי הביתה ומשהו נצנץ לי בזיכרון... רגע...
הלכתי לקובץ של הספרון, ומצאתי שיר
שכתבתי השבוע לפני 8 שנים!
אחותי התאומה היתה בחודש 9 עם הבן השני
ואני באתי לשמור על אחיו הגדול בגינה
ויצא השיר הזה
מסתכלת על התאריך ומתביישת בעצמי...
איפה הייתי ואיפה אז.
תודה ה'.
האחיין התינוק הזה כעבור שנה בלבד
זכה לשמח את דודתו הכלה (אני).
מצרפת את השיר.
תודה ה'.


