בחודש אייר, בתוך שבועיים מתלכדים להם כמה תאריכים חשובים עבורי:

פסח שני ("חג ההזדמנות השנייה) 

גטולדת (תאריך הגט) (9 שנים!!)

ולהבדיל - שבוע אחרי זה יש לנו יום נישואין 7 ב"ה!!

מי שחישבה גילתה שהייתי גרושה בדיוק שנתיים ושבוע 

ומתוכם (מאז ערב ר"ה) כבר הכרתי את בעלי

שזה ממש ממש ממש כהרף עין בסטטוס הזה. 

אז בא לי לספר את הסיפור, הנס הגלוי שלי (כן, קוראים לי גלויה כי אני נ"ס גלוי)

וגם מקווה שבע"ה עד אז העיצוב הגרפי של הספרון יהיה מוכן...

(בהשתדלותי הרבה, אמן)

אז... מי תרצה להיות בזום איתי? 

משהו פתוח, לא צריך לפתוח מצלמות או לכתוב ניק  

אני אפרסם בעוד מקומות אולי. 

אז... מה את אומרת? בא לך?

או שיש כוונה אחרת לזום כזה, כוונה שאיננה (רק) פרסומי ניסא?

התחתנתי מהר ב"ה, זה נס כי יש לי חברות שנתקעות שנים. 

והסיבות הן גם נס - היו לי "נתונים" ו- גרושה, OCD, - הפרעה טורדנית כפייתית,  והעובדה שב"ה המשכתי ללכת עם כיסוי ראש. 

ולמרות כל זאת התחתנתי מהר, (עם רווק, אפילו שמראש לא חשבתי)

ודי מהר נכנסתי להריון. 

אז לא הבנתי איך זה מוריד מהנס?

אני רוצה לספר כדי שנשים יקבלו כח מהמסע והשירים שלי

וחוץ מזה - בקרוב יהיה אפשר לרכוש את הספרון.

אבל המטרה העיקרית היא מה שכתבתי- לחזק. 

יש ניסים גלויים, שבאמת מנוגדים לטבע, שאנחנו כבר שנים לא חווים.

ויש ניסים שבתוך הטבע, ניסים שהם לא שבירה של חוקי הטבע, אבל דרך ההתבוננות עליהם רואים את יד ה' פועלת במציאות (כמובן שזה תלוי בתפיסת העולם שלנו אם לראות את יד ה' או לחשוב שהכל קרה בלעדיו...).

אני יודעת שזכיתי לקפיצת הדרך.

שבזכות מישהי ששיתפה סיפור אישי לחיזוק, והחלק שהיה רלוונטי לי היה רק פסיק מהסיפור, משפט, קיבלתי כח לעבור ניסיון מאוד מאוד קשה שהיה לי, משו שאני לפחות מגדירה נס, ביחס לעצמי ולמקום שהייתי בו אז

זהמשו שבדרך הטבע כנראה לא נחשב ככזה, אבל אני ראיתי בבחורה הזו שליחה מבורא עולם להריץ אותי מהבור. אם היא עברה את זה והיום מספרת את זה ככה כמשפט בעלמא שהוא רק פיפס מכל הסיפור, כנראה גם לי יש כח.

וזה רק משפט, שבכלל לא היה עיקר הסיפור

וזכיתי ב"ה

אז רק לחזק את @גלויה, אי אפשר לדעת באיזה אופן המילים שלך ישפיעו וישנו חיים לאנשים. 

במילה 'נס' כדי לתאר אוסף של צירופי מקרים 'טבעיים'? או כדי לתאר צליחה של נסיון/משבר אישי שהרבה כבר עברו אותו קודם?

למשל חז"ל אמרו 'קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף', למרות שמלא מלא מלא אנשים התחתנו ומתחתנים. עדיין, עבור רווקים( וגם לא רק רווקים) שמחכים זה בהחלט מרגיש כמו נס כשזה כבר קורה.

זה מפריע לך כשמתארים חתונה כנס פרטי? 

כדי לקבל חיזוקים או השראה

תודה ששיתפת!!

ב"ה שהתמלאתי

לגבי זום- נשמע רעיון מעניין. חושבת ששמעתי אותך פעם באיזה פודקאסט? והיה מעניין וריגש אותי מאוד, יצאתי מהשמיעה בפה פעור.

לא יודעת אם אצליח לפנות את עצמי לזום כי אני מרגישה עומס ולא מפנה את עצמי להרבה זומים שמעניינים אותי... אבל תיאורטית הייתי שמחה.

כן, השתתפתי פעם בפודקאסט של מיכל כהן חי בהקשר של תשעת הימים. 

תודה על המילים, ריגשת אותי!

בקשר לזמן הפעולה,

המכונה שוקלת את הכביסה בהתחלה ולפי זה מחליטה כמה זמן צריך לנקות. אז זה בסוף תלוי בנו... אם מפעילים לפני שיוצאים ליום עבודה או לפני שהולכים לישון בלילה אז למי אכפת שתעבוד הרבה, ממילא לא נוכל להפעיל עוד מכונה בשעות הקרובות...

הדגם המדויק הוא ww9sta046te,

אבל יש להם עשרות תתי דגמים עם הבדלים מאוד מאוד זניחים ביניהם...

לא משתמשים בייבוש האמת-מתאים רק לכמות קטנה 'ל בגדים אז לא יעיל לנו

אבל כמכונה היא מעולה ממש ,מכילה הרבה עובדת מצוין יש הרבה תוכניות שכמובן אני לא בקיאה בהן כי אני משתמשת באותה אחת קבוע חח

הוראות בעברית

ממש מרוצים

בוש אני לא ממליצה כי יש ךהם תקלה מאודדד נפוצה של דלת שנשברת ויוצאת מהמקום

עכשיו באיזו קבוצה בפייסבוק.. מצד שני אני שומעת שאצל החברות האחרות יש שחיקה יותר מהירה של הכרטיסים האלקטורוניים והעלות שלהם מאוד יקרה וכבר לא שווה להחליף אותם.. אז מהחינה הזו אני מעדיפה דלת מתפרקת.אגב, הייתה לנו מכונה של בוש 12 שנה שעבדה מעולה. מחליפים רק כי כבר רוצים משהו גדול יותר (חוץ מהתו שלה שצריך להחליף)

מיהשו מסר וכשניסיתי לברר על תיקון

ראיתי עשרות מקרים ופוסטים על זה שזה קורה המון

יצא לי גם לראות עוד אנישם שמנסים להפור מהמכונה בגלל זה

הז באמת לא אפשרי

כל שימוש הדלת נעקרת מהמקום..היא כבדה וצריך להרכיב מחדש כל פעם

סיוט

לק"י

ונראה לי שהיא אצלינו לפחות 5 שנים.

אבל הטכנאי אמר לי שזה קורה הרבה. ה' חס עלינו בקטע הזה...

אבל אני מרוצה ממנה.

אנחנו גם 7 נפשות, והמכונה של 8 ק"ג אני חושבת.

סיכום AI:

במלחמת העולם השנייה, החברה הגרמנית בוש הפעילה מפעלי תעשייה גדולים שייצרו ציוד למען המאמץ המלחמתי הנאצי.

היא הייתה ספקית קריטית לוורמאכט וללופטוואפה:

בוש ייצרה רכיבים חיוניים לכלי רכב צבאיים, טנקים, צוללות ומטוסים (משאבות הזרקת דלק למטוסי קרב, מערכות הצתה, גנרטורים ומצתים).

מפעלים מוסווים: כדי להגן על הייצור מהפצצות בעלות הברית, הקימה החברה מפעלים תת-קרקעיים ומוסווים ביערות (כמו מפעל Trillke-Werke ליד הילדסהיים ומפעל DLMG ליד שטוטגרט).

בזמן המלחמה היא העסיקה מעל 20,000 עובדי כפייה, בהם אזרחים מהארצות הכבושות וכן עובדי כפייה יהודים. העובדים הוחזקו בתנאים קשים מאוד שגרמו לתחלואה ולתמותה גבוהה.

LG 10.5 קילו

וגם להורים שלי יש אותה, ולסבתא שלי, ולדודים...

כבר עשור

מרוצים ממש

והאם יכול להיות שהמכונות שיוצרו לפני עשור עמידות יורת מאלו שמיוצרות בשנים האחרונות?..

של ההורים שלי אותה מכונה, מלפני 10 שנים (או לפחות דגם דומה מאוד.)

שנים. עלתה אז 1500 שקל. היתה 6 קילו.

לאחרונה התחילה לזייף פה ושם וגם נשבר לה אחד הכפתורים, אז החלטנו להחליף לפני שניתקע בלי מכונה.

קנינו שוב של אלקטרה הפעם 8 קילו עלה גם 1500. נקווה שתשרוד שוב 11 שנים ☺️ לפחות

ב. יש כלמיני תכשירים מבוססי חומרים טבעיים

ג. אקס של הגברים בעיניי הכי יעיל.

הכל היה דביק ונזל כזה

שיער במידה לא עושה ריח ויש לו מטרה שם

עם המלפפון.

וסודה לשתיה.

ודווקא לא מסירה שיער, ככה אצלי זה עובד.

ומה ששמתי לב זה שבעיקר הסירחון זה מהבגדים, אז אני מחליפה הרבה ומחפשת את הסוג היותר מאוורר.

גם חולצות שבעבר היו מצוינות ראיתי שאחרי שנים כבר מתחילות להסריח.

ולפעמים גם שמה סודה לשתיה על הבגד, באיזור בית השחי מבפנים.

ואני יודעת אצלי שעייפות קיצונית וחולשה גורמת גם כן לסירחון נורא

ולשנות תזונה- הרבה ירקות, הרבה מים, ללא סוכר וקמח לבן.

יש גם דברים שספיציפית הופכים זיעה למסריחה- מטוגנים, שום, חילבה, עמשבה ולפעמים גם בצל.

אין מה להשוות בריח.

ולא בגלל הקטע של בריאות וחומרים טבעיים

אלא כי תכלס הוא היחיד שאני לא מריחה כלום כלום גם אם יומיים לא התקלחתי

זה לא מגיע בסטיק.

אבל הבנתי שהוא פחות מוצלח כי קשה למרוח.

מבחינתי זה בסדר שצריך למרוח ביד

שמה ישר אחרי מקלחת וזה מחזיק יום שלם

ניסיתי כל מיני סוגים בינתיים זה היחיד שעובד לי

https://sabonmichal.co.il/product/deo_cream_no_scent/

אני משתמשת בסוג שיש לו סודה לשתייה

ולי לא מפריע הריח אבל יש גם אותו ללא ריח

עם ריח:

https://sabonmichal.co.il/product/classic-natural-deodorant-cream/

ללא ריח ועם פחות כמות סודה לשתיה:

https://sabonmichal.co.il/product/no-aroma-natural-deodorant-cream/

אני ממליצה את הראשון

פשוט עושה את העבודה כמו שצריך

אולי באמת אנסה, למרות שסך הכל אני מרוצה מהחלאבלין.

מספיק להניח במרכז וזה נמרח מעצמו. היא כותבת את זה שם. אני לא מורחת

חזרתי להרעיל את עצמי האלומיניום רגיל אחרי תקופת ניסיונות.

אני לא משתמשת בזה בכלל בגלל הבריאות, אלא כי תכלס זה היחיד שעושה עבורי את העבודה

של מיכל סבון. אני משתמשת בזה של עור רגיש ללא בישום כי אני יותר רגישה, בעקבות המלצות מהפורום, ומברכת על זה ממש בקיץ! בימים ששמה את זה אין ריח בכלל ואני אחת שמזיעה... זה מכיל סודה לשתיה ולכן זה מונע ריח אבל זה הרבה יותר עדין, למי שרגישה סודה לשתיה עובדת וואו אבל ממש עושה כוויות (מנסיון כואב).

בגלל ששימוש מדי תדיר בדאודורנט הטבעי גם עושה לי רגישות אז מדי פעם כשלא יוצאת להמון שעות שמה את הספריי הכתום של קרליין, הוא גם טוב

הסרת שיער, זה באמת שורף.

או במקביל לדאודורנט רגיל.

גם הדאודורנט הטבעי אגב.

אבל למי שיש עור רגיש גם סתם שימוש קבוע בסודה לשתיה עושה רגישות. זה סותם את הנקבוביות..

חלאבין

ושל חברת ספיד סטיק

כל השאר שמתי לה פחות טובים לריח חזק

אגב אני מורחת גם אחרי מקלחת לפני השינה ובבוקר

במיוחד זה עם הפס הכתום. נסי ותראי ישועות.

חשוב למרוח בבוקר ובלילה למרות שכתוב עליו ל24 שעות, לדעתי למי שממש מזיע זה לא מספיק.

לק"י

אני קונה חלק לפחות קצר, אבל שיתאים בגודל גם לקיץ הבא.

גם ככה לרוב אצלינו יש בגדים שמתאימים להם לשנתיים, למרות שהם גדלים.

גדלו…

לקיץ הבא אין לי סיכוי לקנות

לק"י

לגדול יש בעיקר חולצות טריקו לבנות. אז כן לובש קצת יותר חגיגי.

או שהתכוונת לבגדים בכללי, כי לא מכבסים?

אם הם צריכים בגדים הייתי קונה עוד קצת. אצלינו חם.

אבל למה אין סיכוי לקנות לקיץ הבא? זה בערך חצי שנה אחרי החגים- בפסח.

בני כמה הילדים שלך?

לאותו ילד עצמו ?

אם אני אקנה לגדולה את המידה של שנה הבאה זה יהיה עליה עכשיו שק

אבל כן הבגדים של הגדולה יותר עוברים לזו שאחריה.

בנות 4 ו3

בערך כל חצי שנה צריכה להחליף להן מידה במיוחד בחצאיות מצד האורך

לק"י

ולקפל שרוולים.

ולא יודעת להגיד לגבי הגודל. אולי אני לא מלבישה בגדים מדוייקים בגודל. אבל לרוב יש להם בגדים טובים עוד מהעונה הקודמת, גם בלי להיות שק בשנה הראשונה....

חצי שנה לעונה הבאה.

זאת אומרת לדעתי אם חסר לך בגדי קיץ תקני מה שחסר, תלבישי עד שיתקרר וזה אמור להיות טוב גם לפסח.

אגב אם את מוצאת עכשיו בגדי קיץ שאת אוהבת במבצע כדאי מאוד לקנות עכשיו לקיץ הבא, אם את נתקעת בלי בגדים מתאימים בתחילת עונה זה הרבה יותר יקר.

ומצאתי איזה 2 חולצות ארוכות נחמדות בסייל אז הוספתי

ואם צריך יש קרדיגנים. הזגרת לי להזמין מנקסט עוד אחד

בחג/ שבת הבן שלי הולך עם מכופתרת ארוכה כל השנה (כרצונו) ומכנס ארוך כנל גם ביומיום

ובחגים בדכ מלבישה חולצות קצרות ביום וארוכות בלילה, ומכנסיים כבר ארוכים..

וגם אם חם זה בסדר ארוך

עד גיל שנה-שנתיים (תלוי ילד) ארוך + דואגת שיהיה 2-3 בגדים קצרים, לגדולים יותר קונה שתי בגדים ארוכים והשאר קצרים + סוודר

\

אולי תנסי לעשות השלמות של קצר במחירי סוף עונה?

קניתי לגדול חולצות קצרות, כי נהרסו לו מלא חולצות.

ולקטן קניתי מכנסיים קצרים, שיהיו לו עוד לתקופה של הגמילה.

אולי אני אקנה לו עוד מכנס קצר חגיגי לחגים.

אנחנו גרים באזור חם, וכנראה שיקח זמן עד שיתקרר.

גם אם זה לא יהיה טוב בקיץ הבא, מקסימום יעבור לילדים הבאים.

לבנות אני בכל מקרה מלבישה 3/4 גם בקיץ, אז אין הבדל.

וכמה בגדי גוף ארוכים.

מזדהה ממש

לא מההורים האמת

מקרובים אחרים..וסתם חברות..

מגינה ממש

צריך להחדיר לאנשים שהכי טוב פשוט לומר מזל טוב בלי תוספות מיותרות

גם מי שלא מונעת בחיים , זה רווח מאוד טבעי ונורמאלי.

וגם אם לא - מותר לך למנוע,

ואולי עברתם דרך ארוכה וכואבת?

מעצבן מאוד.

אבל בטוחה שזה מתמימות .

בשעה טובה ❤️

כלשהי בין שנתיים לשלוש וזה לא חזר על עצמו מאז לעולם. וחברות קרובות שלי רובן עם 5-9 ואני לא שם. והכל בסדר.

ממליצה לך כבר בשלב הזה של הריון שני לשחרר את עניין הסביבה. אנרגיה מיותרת. תפני אותה פנימה לכוחות ולבית שלך. להעביר אמרות, מבטים ופרצופים.

ממש משחרר לתת לזה חשיבות אפס. שווה את העבודה הפנימית.

ויאללה בשעה טובה ובקלות בידיים מלאות.

ושיהיה לך במזל טוב!!!

שינוי שכר לא משנה להם. לטוב ולרע, זה לפי שנה שעברה.

שינוי סטטוס כן משנה. נגיד בחודשים שאחד ההורים באבטלה/חלד לא זכאים ובחודשים שעומדים בדרישות עבודה/לימודים כן זכאים

ברור שזכאים בחל"ד (בתקופה שהיא בתשלום)

ונדמה לי שגם בתקופה שמקבלים דמי אבטלה.

בטוחה ששינוי במשכורת לא משפיע?

אבל אולי זה בהארכה של החלת, אני לא יודעת. או ששינו נהלים מאז.

וגם באבטלה בעבר אני עבדתי ובעלי היה חודש באבטלה ולא היינו זכאים על הזמן הזה.

שוב אולי שינו נהלים אבל מה שאמרו לנו בזמנו זה שהזכאות זה כדי שהורים יצאו לעבוד ואם יש הורה בבית אז אין סבסוד

כנראה כי ראיתי עכשיו שמי שמקבל דמי אבטלה זכאי אם ההורה השני עובד, ולנו לא נתנו בזמנו.

ובעלי היה אברך.

הוא שאישה בחל"ד מטפלת בתינוק

ומובטל אמור לחפש עבודה.

לעומת זאת סתם אדם שלא עובד-לא אמור לקבל סבסוד כי יכול לשמור על הילד בעצמו.

אבל הם חשבו אחרת.

שמחה מאד שזה השתנה

קודם כל בשעה טובה ובע"ה בקלות ובידיים מלאות.

דבר שני נשמע לי שבאמת עוד יש טראומות גם מההריון הזה, וגם עכשיו הפחד הוא לגיטימי,

ובעיני התחזקות באמונה היא טובה תמיד אבל צריך לראות שהיא לא מגיעה באופן של להדחיק דברים כי אז הם עלולים להתפרץ בצורה פחות טובה.

ומהצד השני, אחרי שמעבדים דברים בעומק, פשוט בהרבה להפוך למאמינה ובוטחת באמת כי האמונה מתיישבת על הלב ולא מעל מלא רגשות מודחקים שמרימים ראש...

שקושי בהריון יצוף בהריון הבא, ויגרום לחרדה.

אם את רואה שהמחשבות החיוביות לא מספיקות, אפשר ללכת לטיפול.

לעבד את החוויה של ההריון הקודם ולקבל תמיכה בהריון הנוכחי.

הריון ראשון תקין.

שני כל ההריון בלאגן המטומות,צירים מוקדמים ובסוף לידת פג משמעותי(פחות משבוע30 לא מפרטת יותר)

ההריון הבא היה חרדה ולחץ,

הכל היה תקין אפילו הסוכר שבדרך כלל גבוה אצלי היה תקין.

בקרשיות הייתי גבולית ולא הזרקתי כלום.

הוא היה הריון קשוח נפשית עם הרבה לחץ וחרדה.

אין לי הרבה מה להמליץ לך בעניין הזה.

חוץ מיזה שהכל עובר בסוף...

להרגע זה הכי קשה. ולשחרר שליטה זה באמת קשוח ושזה לא בידיים שלנו תכלס כי אין שום ברירה אחרת.

עברתי מאז 6 הריונות וכל הריון מחדש זה לחץ וחרדה וחלקם עם אישפוזים ועד שאני לא עוברת את שבוע 30 אני לא רגועה.

ואז אני לא רגועה בגלל דברים אחרים...

ואז יש תינוק ולא רגועים שוב...

בקיצר זה עבודת חיי.

שולחת לך כוחות והמון🫶

והכי חשוב שיהיה בידיים מלאות

מזדהה עם כל מה שכתבת כי אני בן אדם לחוץ גם ככה.....

אני רואה מלא נשים בהריון ופשוט אכולת קנאה, מה הן מצליחות שאני לא? איך הן יכולות להיות רגועות ולהנות מהחיים ככה?

זה כנראה באמת יושב הרבה על הריון קודם שלא עיבדתי מספיק (למי יש זמן לעשות את זה? 🫣) ועכשיו מתנקם בי...

אל תשכחי שהריון זה הורמונלי

וחרדה מושפעת חזק מהורמונים.

במיוחד כשיש סיפור רקע.

את רואה נשים בהריון ואת לא באמת יודעת מה הן עוברות ועם איזה חרדות הן מתמודדות.

או בכלל מה הן באמת עוברות גם פיזית כי לא תמיד רואים.יותר נכון בדרך כלל לא רואים.

ותכלס חרדות זה התמודדות שלא רואים כלפי חוץ.

ואפשר גם לקבל כלים להתמודד עם חרדה

שבדיוק כמוך יכול להיות שמישהי אחרת רואה אותך מבחוץ ולא יודעת מה המורכבות שאת עוברת ויכולה לקנא בך...

או על דברים אחרים שבאמת לך פשוטים ולה מורכבים (ולהפך)

אני הרגשתי בודדה מאוד ושקופה בקשיים משמעותיים שהיו לי, עד שנפל לי האסימון שיש מצב שלהם יש קשיים אחרים ששקופים לי באותה מידה שאני שקופה להם.

אני אומרת את זה באהדה, באמת אני מבינה את תחושה הזו, שזה לא הוגן שרק לי קשה. אבל האמת היא לא בדיוק ככה כנראה.

לא יודעת אם הנקודה הזו משמעותית לך או לא, לי זה עזר לשחרר חלק מהקושי הנפשי.

זה לא מפחית מההתמחדדות עצמה, אבל לפחות לא מוסיף עליה את ההשוואה לאחרים.

אבל אני זוכרת את עצמי בהריון ראשון איזה תמימה ושמחה הייתי.

לא חשבתי שמשהו יכול להסתבך בכלל. לא הייתי לחוצה מהבדיקה החיובית עד הא"ס הראשון כי היה לי ברור שיצא תקין עם דופק, מה, יכול להיות אופציה אחרת בכלל?

אולי דווקא אז הייתי החריגה ועכשיו אני 'נורמלית' אבל אני בטוחה שיש נשים שמצליחות להישאר ברוגע ולא מתעסקות במה יכול לקרות.

לכל אחד זה סביב נושא אחר. לך (ולא רק לך) זה סביב היריון, ולאחרים זה יכול להיות סביב נהיגה, או שיחות עם הבוס, או מיניות, או מיליון דברים אחרים שאת לא תדעי מהם.

למי יש זמן? למי שאין לה זמן להעביר עוד הריון שלם בחרדות...

אני לא חושבת שכל פיפס בחיים מחייב עיבוד, אבל נשמע ממך שההריון הקודם שלך כן מצריך איזשהו עיבוד...

ממליצה ממש ללכת על משהו, אפילו פגישה -שתיים לפרוק את החרדות ולקבל כלים להמשך

שגם לה בהריון השני היו בעיות והיא הייתה מאושפזת בהריון קצת ואז המצב הדרדר והיא ילדה פג, ואז בהריון אחרי זה היא לקחה רופא פרטי והייתה במעקב ממש קפדני ולקחה את הזריקות, באיזה שלב היא יצאה גם לשמירה וב"ה הצליחה לסחוב את ההריון עד שבוע 37. מאחלת גם לך

היו לי כמה הפלות (ו2 ילדים בבית חמסה)

ועכשיו בהריון בשבוע מתקדם

והייתי בחרדות מטורפות בתחילת ההריון שאפילו חשבתי להתחיל טיפול תרופתי

ולפני כל בדיקה אני שבוע לא מרגישה טוב

וקראתי כל מידע שיש באינטרנט למרות שכבר קראתי אותו בהריונות הקודמים

וכל הזמן מדברת עם הצאט

ואפילו שעברתי את השבוע של ההפלות לא נרגעתי

עכשיו קצת יותר רגועה

ופחדתי לספר לכולם מרוב הפחד אז סיפרתי ממש מאוחר

וזה מבאס מאד לעבור הריון ככה.. אבל החלטתי שזה מה יש ואין לי מה להלחם בזה אלא לקבל את זה שהפחד נוכח בהריון ושהוא הולך איתי יד ביד

כשהגעתי לשבוע 8 סיפרתי לאמא שלי שפעמים קודמות שיתפתי אותה ברגע שראיתי שני פסים......

וחמותי עדיין לא יודעת......

זה נראה לי נורמלי הפחד הזה וידעתי מראש שהריון אחרי יהיה לי מורכב אבל חשבתי שאני חזקה מזה..... וזה רודף אותי כל הזמן...

גם אני הייתי תמימה בהריון הראשון

עכשיו מודה על זה שלפחות הריון אחד היה לי תמים

אני כן מנסה להסיח את דעתי ולנסות להאמין שגם אם יהיה קושי חס ושלום ה יתן לי כוחות להתמודד איתו

אבל היו לי לילות שלא הצלחתי לישון, וכל כניסה לשירותים הייתה מלחיצה

והמון מחשבות של פחד

אפילו היה לי סוג של התקף חרדה

ובאמת הייתי על סף כדורים אבל ראיתי שזה מתאזן

ובסדר.. זה כרגע ההתמודדות

ומה שהכי מרגיע אותי שחרדות הם לא מדד לתקינות- אם ההריון הזה צריך לקרות הוא יקרה גם אם אני יאכל סרטים

ואת כל כך נורמלית ובסדר.

ואת נותנת לי להרגיש גם נורמלית, אז תודה לך

אני אמנם הריון ראשון אבל גם כל כך בחרדות וכל רגע בטוחה שאני שטופת דם...

תחילת הריון המטומה שדיממה ושלושה שבועות הרופא אסר לעשות כלום, ותמיכה עם כדורים ואז התעלפויות, ועירויים ומה לא...

מה שלי עוזר זה פשוט לא לחשוב על ההריון (כמה שאפשר...), עושה דברים שאני אוהבת

הולכת לברכה, נמצאת הרבה עם אנשים שאני אוהבת, זה ממש עוזר להיות בחברת אנשים. ממש מצמצמת את השעות שלי לבד רק ללילה (בעלי גם חוזר הביתה רק בלילה)

לא יודעת כמה הייתי משקיעה אנרגיות ב'להאמין בכח', כלומר, יותר הייתי משקיעה בלעשות לעצמי טוב ודברים שאני אוהבת ולהסיח את הדעת, מאשר לנסות כל הזמן להאמין שיהיה טוב.

תעסיקי את המח בדברים שעושים לך טוב על הלב.

מאחלת לך ולכולן הריון משעמם מאד,

ותינוק בריא בעזרת ה'.

אני גם מנסה להסיח את הדעת אבל זה כ"כ קשה בעיקר כשאני בעבודה (עובדת במשרד קטן מאוד בלי הרבה חברה) והראש שלי מתעסק בזה כל הזמן ברמת כפייתיות.....

גם מורכב הקטע עם בעלי נגיד כי הוא ממש לא ככה הוא פשוט לא מתעסק בזה ולא מבין מה אני כ"כ לחוצה.... כל פעם הוא אומר לי אבל החלטת שאת לא מפחדת הפעם, את לא זוכרת?.... איזה עולם פשוט זה להיות גבר.... 😶