ביקשת משהו אחר?

לא סביר בכלל.

אפילו מחסן מסודר אמור להית נעים יותר.

חיבוק.

אמרו שיש לדר שאפשר

אבל בפועל צריכים אותו מלא ויצא שהייתי צריכה לעצור להסתדר כי מישו צריך משו

אמרו שיש מחסן ובאותה נשימה אמרו (במילים האלו):״כל התקרה שם מלאה גופות של עכברים אז ממש מצחין שם אבל אני יכולה לסדר לך מפתח, אבל אי אפשר לנשום שם, באמת״ אז לא ניסיתי

וזהו

אמרה לי שהרעיון היליד שיש לה זה תא שירותים..

תלוי בך, אבל אני פעם שאבתי עם מחיצה פשוט.

אני יושבת בחדר עם קיר זכוכית כזה, ונעול עם מחיצה שמסתירה אותי.

לא מתאים לכל אחת אבל אולי לך זה כן אופציה..

לא בטוחה כבר אם עדיף מיזה תא שירותים חח

במשך השבוע היא אצל מטפלת ואני שואבת, עד כה יצא לי 90 בשאיבה של 10 דק לצד, שני צדדים.

ביום עבודה שתי מנות (אם היא לא רעבה כשאני חוזרת אז גם שתיים וחצי)

אבל המטפלת אמרה שהיא כבר אוכלת גם 120 במנה ומשלימה לה עם תמל

שישישבת היינו בבית והייתי בטוחה שאצטרך תוספת אבל חסדי ה׳ אכלה ושבעה ובמרווחים גם יפים לא כל שעה

אז אני מניחה שכן יש לי חלב פשוט לא יוצא הכל

איך אני יכולה לעודד את הגוף להוציא השאיבה?…

חבל לי שיש אבל היא מקבלת תמל כי לא יוצא

אבל לשאוב יותר מ10 דקות...

לרוב הנשים זה לא מספיק.

אולי לעבור למשאבה דוצ יהיה לך יותר קל?

וגם כל הטיפים הרגילים שכבר כתבו לך - לסחוט, תוספי תזונה, בגד של התינוקת

לאכול טוב, לישון טוב

ואיזה מבאס התנאי שאיבה! יש לך עוד עם מי לדבר? אולי הבוס שלך? אולי חברה לצוות? שיתנו רעיונות 

משהו לא מעודד לכתוב, אבל אני חושבת שחשוב שהוא ייאמר בשביל המודעות.

אני לא הצלחתי לשאוב בצורה קבועה בלי התינוק. ההפסקות הקצרות לא איפשרו לי את הזמן שבאמת נדרש לזה והעומס אחרי חופשת לידה, פשוט לא איפשר את זה בצורה שנוחה *לי*.

אז ויתרתי. המשכתי ושאבתי מה שיכולתי, אבל מה שלא פשוט החלפנו במטרנה.

וכן, יש בזה אכזבה וכאב, אבל זה היה עדיף לי הרבה יותר מאשר לרוץ ולהסתובב כל היום סביב שאיבות.

אז ברור שזו בחירה של כל אחת במה להשקיע. אבל זה לא נכון לחשוב שאם רק נעשה הכל כמו שצריך, אז נצליח לספר את כמות החלב שהתינוק צריך. כי שאיבה והנקה זה לא אותו דבר, ולפעמים צריך להכיר בזה ומתוך זה לבחור.

כי כאמור- לא יוצא מספיק

זה לא כואב לי כמו שזה פשוט מרגיש לי סתם

סתם

זתם

כי יש ברוך הת חלב… אבל הזמן והמקום לא מאפשרים…

אצל הגדולה נגמר לי החלב כשהיתה בת ארבעה חודשים בערך, והכלל לא התבאסתי כי נגמר

היה טוב

טוב שהיה

אין מה למרוח כי היא רעבה, השבח לקל ותודה לשואל

אבל עכשיו יש! אז לא להביא לה אותו מרגיש לי ביזבוז😅

כן, זה באמת מרגיש קצת בזבוז.

יש לעולם עוד דרך לעשות עד שהוא ממש יתאים לאימהות

בהצלחה!!

אני מאוהבת בה קשות, כן??

פשוט זה לא עוזר כי זה גם סיטואציה אמלי ולא רק תמונה יפה

הקטע שזה מוציא אוקסיטוצין ועוזר בשאיבה

אולי להוסיף שאיבה לפני השינה?

ובאמת לנסות למצוא מקום נוח. לשאוב בשירותים זה לא הגיוני בכלל!!

יוצא לי כמות הרבה יותר גדולה

יש את הדקות הראשונות שאז מרגישים את החלב יורד

אלו הרגעים שהגוף מייצר חלק מהחלב, וכשיש שאיבה באותו זמן זה מגביר את הכמות.

כשהיא מתחילה לינוק הצד השני מגיב גם…

השגתי משאבה דוצ מאחותי אבל היא עם חיבור לחשמל

ושוב, בשירותים אין שקעעעעע

לשאוב סמוך לארוחה טובה ומזינה( לאו דווקא מבושל.. סנדוויץ' עם טחינה ועגבניה/ פרי + שקדים)

להקפיד גם על שתיה.

לשאוב בערך באותה שעה כל יום

להשתדל לא להיות בלחץ רק לסיים את השאיבה, הסטרס מפחית את הכמות.

להמשיך לשאוב דקה- שתיים נוספות גם כשכבר לא יוצא חלב כי זה עובד לפי הביקוש אז לתת לגוף איתות שצריך עוד חלב.

ואם אחרי המאמץ בכל זאת מתחיל לפחות החלב לקבל את המצב בנחת, עשינו את המקסימום.

אני לפעמים לא שאבתי בעבודה אלא שאבתי במקביל להנקה מיד כשאספתי מהמטפלת, ההנקה גורמת לשאיבה מאוד קלה בצד השני.

בשלב שמשלבים מוצקים וחלב הספיק לי החלב באופן הזה.

שואבת כל פעם שתי צדדים (לוקח לי באזור ה 7 דקות לסיים את שניהם - אני שואבת עם ידנית של אוונט)

יוצא לי כמות מכובדת ב"ה, של 150-180

לא באה לנקר עיניים, כן אשמח לתאר את הדרך

בזמן השאיבה אני מעסה את השד מכל הכיוונים, מעסה ככה ברצף בכל זמן השאיבה.

תוך כדי לוחצת עם הידני ומפעילה ואקום.

אני שואבת עד שלב כזה שלוחצת על השד, שואבת וכבר לא יוצא כלום כלום

רק בשלב הזה אני עוברת לצד השני.

ניסיתי לשאוב עם חשמלי, יצאה לי כמות הרבה יותר קטנה בפער מידני

אני לא יודעת ממה נובע הפער, משערת שזה קשור גם לעוצמת השאיבה וגם לעיסוי

תנסי לעסות תוך כדי מקווה שיעזור.

לגבי מיקום השאיבה -  את שואבת עם חשמלי? אם כן באמת נשמע לא נוח

אני עם הישני ומעדיפה בשירותים בעמידה, יותר נוח לי שזה ככה בזריז 

מקווה ממש שתמצאי את הדרך

הכי בעולם מצדיעה לך על המאמץ

כי מה שידוע לי יש משמעות לשעה.

בעבר הייתי שואבת בשעה קבועה במשאבה ידנית.

המעלה מבחינתי בידנית שאפשר לשלוט בקצב השאיבה והטכניקה שהשתמשתי בה היא שאיבות קצרות ומהירות בערך 15-20 ואז שאיבות ארוכות וקצרות עד שהחלב מתמעט ועובדת צד עם אותו רעיון כאשר זמן השאיבה בכל צד תלוי בכמות עד שמתמעט.

יכולתי להגיע ל250 פעם אחת ביום אבל רק בתנאי שזה היה באותו שעה אם עברתי בחצי שעה או יותר אז היה יוצא הרבה פחות 

שיש לו שתי דלתות ולאחת אין מנעול

יש לי משרד אבל הוא עם עוד חמש בנות חלקן רווקות אין מצב אני שואבת שם

לק"י

אין שעה שהמשרד פנוי? או משרד אחר?

שעה שכולם הולכים לאכול למשל?

(אגב, אני אף פעם לא שאבתי בעבודה. שאבתי לפני ואחרי, כל יום בשעות אחרות).

או שסחטתי עם הידיים. תלוי בכמויות.

אני הייתי שואבת באוטוע ם ידנית. מאז קניתי את הביאמבה ואני ממש אוהבת אותה אבל כבר פחות שאבתי בחוץ גם ככה

זה ממש בסדר

מבינה אם לא הכי נעים בהתחלה

אבל זה אוכל לתינוק, זה דבר חשוב. הן יכולות להתרגל לרעיון ולהבין את החשיבות

לשאוב בשירותים זה ממש לא😒

הייתי בכיף שואבת עם סינר.

אצלי הייתה בעיה כשבחדר ישב גבר למזלי הוא התנדב לצאת כשאני שואבת אבל זה לא היה נעים לגרום למשהו לצאת.

התחלתי לשאוב בחדר מורים עם סינר. לא יודעת איך נראית סביבת העבודה שלך ואם יתאים לך (ואני אגיד גם שכשעשיתי את זה זה היה לא בחדר מורים המרכזי אלא באחד קטן יותר שב-99% מהזמן היו בו רק מורות) אבל זורקת לך כאפשרות למחשבה.

ולשאלה לגבי הכמות והמנות- אצלי חד משמעית לא מצליחה להוציא בשאיבה את הכמות שהיונקת יונקת, ומעבר לכמות עצמה, מאד יכול להיות שבבקבוק היא שותה יותר מאשר מה שהיא יונקת

שתי אופציות-

1. להגביר חלב בשאיבה- לשאוב זמן מסויים על ריק, לעשות שוב את ההתחלה של השאיבה כדי לעודד עוד ייצור וכו'

2. לקבל את זה שזה ככה ולתגבר בתמל/ לעבור לתמל לגמרי

ושאבתי עם דוצ של אמדה

וואלה בפחות זמן יצא יותר!

וגם, שמתי לב שצד אחד שואב פחות חזק ורק כשפרקתי קלטתי שמשו שם היה מחובר לא עד הסוף אז כנראה הצד הבוא עוד היה

והפסקתי רק כי היא בכתה היה יכול להיות עוד…

לשעתי מאןד משעמעותי זה שההתחלה בשני צדדים (תמיד כשמתחילה לשאוב צד אחד השני גם מגיב וזה סתם נשפך…)

אבל

וזה אבל גדול

אין לי איך לשאוב איתה בעבודה… גם צריך שקע וגם צריך להחזיק אותה וזה שתי ידיים אז זה מסובך מידי…

וקניתי חיקוי שלה באליעקספרס (ב120 ש''ח יחידה)

לי היא מעולה

שואבת ב8-10 דקות 180 לפחות

אבל הבנתי שהביאמבה יותר שקטה וקטנה

משאבת חזה אלחוטית נשלפת S32 לעיסוי חזה משודרגת חדשה משאבת חזה חשמלית חופשית ויד חופשית מ-BPA - AliExpress 1501

אולי הקונוס לא מתאים?

כשהקונוס שלי לא התאים אז לא שאב טוב

החלפתי ליותר קטן ונהיה מעולה

סלמון נראה לי שעדיף להקפיא.

מה עוד תכננת להכין?

זה ממש מלכתחילה מבחינתי...

הרבה פעמים אני מכינה שבת רגילה בחמישי וגם מלא נשים שמסביבי

מטבלים וסלטים ודאי (אגב חיים דווקא אני עושה בשבת עצמה אבל רטבים וכו כן מראש), דגים כמו סלמון בטח שאפשר.

עוף אני לא אוהבת מהמקרר אבל סתם כי אני מפונקת, עקרונית אין שום בעיה. ושניצלים למשל אני מקפיאה ישר אחרי הטיגון כי זה שומר על הטריות מאשר יומיים במקרר.

קיצר אם את לא בטוחה תשאלי על דברים ספציפים ונענה 🙂 

שאני מטגנת להם פיטריות עם בצל ותירס

או זיתים ברוטב עגבניות

סלט חצילים מטוגן

חצילים הכי רגיש יחסית מתוכם אבל גם הם יהיו בסדר גמור לשבת ככל הנראה במיוחד אם הם יישארו במקרר עד אז

זיתים ברוטב יכולים להחזיק במקרר גם יותר מזה

גם תירס פטריות בצל

בעיקר אם לא פותחים את הכלי בו זה נמצא.

בבישול החיידקים מתים, עובשים וחיידקים חדשים יצוצו וישגשגו רק אם תהיה חשיפה למזונות טריים או לאוויר/ משטחים . 

בקיצור מה שכתבתי שאפשר להכין סיר/ תבנית עם האוכל מתובל ולשים על הפלטה בחג שיתבשל לשבת.

לדוגמא: דג, עופות, קציצות ואפילו בשר.

סלטים מבושלים נשמרים מצוין בקירור

צריך מים? כמה זמן? לא יוצא יבש? לא יוצא שקוף למטה ולא מבושל בפנים?

אף פעם לא בישלתי על הפלטה אז אשמח להדרכה מפורטת 😅

אני עושה את זה הרבה פעמים בלי קשר לחג

מתבלת במה שבא לי ופשוט מניחה על הפלטה שעה וחצי לפני שבת ועד הסעודה זה מושלם..עם מעט מים

אם את חוששת תחלקי לקופסאות נפרדות ותוציאי לשולחן רק מה שאת מגישה לאותה סעודה

אם את מכינה ממשהו כפול אז גם- לחמם רק את מה שלאותה הסעודה ואז בטוח יחזיק.

אם המקרר שלכם טוב,

באמת שאין פה שום סיכון....

אין לי ניסיון עם שמירת אוכל מקייטרינג.

אני מחלקת לתבניות לפי ארוחות. מחממת פעם 1.

ואפילו אוכלים בראשון-שני.

יש סלטים שנשמרים טוב במקפיא.

ויש דברים שאפשר להכין על הפלטה. אין לי ניסיון עם זה.

אבל מה שאפשר להקפיא ולהפשיר זה יכול להיות גם אחלה אופציה.

אם מקפיאים קרוב לזמן הבישול ואז מפשירים נניח מהחג בצהריים או מליל שבת במקרר זה אמור להיות ממש ממש בסדר. זו גם הקפאה קצרה, גם הפשרה במקרר היא טובה יותר לאוכל.. 

אני מכינה הרבה פעמים בכמות כפולה ומקפיאה חצי.

ברגע שזה בהקפאה לא משנה כמה ימים מראש.

אני מכינה פשטידת תירס עם זיתים וכזה,

לא פסטה ולא עם תפו"א.

גם לזניה עוברת הקפאה וחימום מצויין.

כמה ימים לפני אפשר להכין עלי בלינצעס שיעברו טיגון?

כמה זמן לפני בלינצעס, כמה אחרי טיגון עם גבינה.

בורקס בצק עלים אפוי עם גבינה ואוכמניות - כמה זמן במקרר? אפשר להקפיא?

וגם - זורמת עם הצעות למאכלים קלים להכנה במהלך החג לשבת

אני צריכה להכין כמה שיותר מוקדם את הדברים, לכן חשוב לי לדעת 

זה דבר שמאוד מתייבש.

לכן הייתי מקפיאה אותם לפי מנות, ומפשירה וממלאת לפני האכילה (את יכולה למשל להכין מראש את הגבינה המתוקה ולמלא בחג או לפניו).

לגבי מאכלים קלים, הכי קל צולנט 🙈 

קייטרינג לדעתי פחות כי הם מבשלים לפני מן הסתם. לדעתי את יכולה להכין הכל וחלק גם לבשל על הפלטה בחג (כמובן לזכור ערוב תבשילים)

הייתה פעם אחת שחמתי קנתה סלטים מקייטרינג לחג ארוך ולא היה מוצלח בלשון המעטה

זה שזה סופר בריא לילדים. סופר סופר.

ושאם קשה לך לצאת או להתרחק

אני זוכרת ש @נעמי28 ו @המקורית ו @שיפור הגיבו דברים מעניינים, אז אולי יוכלו להרחיב

@אפונה

אני כן זוכרת שקראתי תגובה שלה שאהבתי בשרשור הזה על פריקת מתח אם אני לא טועה

ואני מצטרפת לכל הכותבות שזה בריא מאוד. אצלנו בבית אני בכיף עושה מלחמות כריות עם הילדים וכאלה וזה ממש כיף ומקרב ומוציא אנרגיות..

לכבוד הוא לי שהתבלבלו בינינו

כתבו לך הרבה על התועלת של משחק אגרסיבי

ובאמת זה מבורך מאד!

יש כאן שני עניינים -

הקושי שלך עם משחק אגרסיבי

וההתאמה למוד של הילד.

לגבי השני, אני ממש יכולה להבין למה זה מפריע לך, אם הילד נמצא בפלואו כזה, זרימה טבעית של משחק באמת לא רצוי להפריע לו, וכדאי להסב את תשומת ליבו של בעלך לעניין.

או לדוגמא אם זה אינטנסיבי מידי ומבהיל את הילד - לדוגמא בהלה, שהיא גם רגש שחשוב לחוות תוך כדי משחק - אבל אפשר לזהות בקלות את הנקודה שהרגש הוא כבר יותר מידי וזה מבהיל באמת, לא בכאילו. ולהיות ערניים להתאים את העוצמה לילד.

אבל אם כל הרעיון של משחק אגרסיבי מרתיע אותך, ואת לא מרגישה בנח כשזה קורה, כדאי להתיידד איתו ולהרחיב אצלך את האיזור של הפורקן.

רוגע ונחת זה חשוב, אבל עדיף שהם יהיו תוצר של לב נקי ושקט ולא תוצאה של תסכולים כלואים.

ואגרסיביות היא דרך מצויינת לנקות את המערכת מתסכול. המח הולך לשם באופן טבעי, וכדאי לשמור על הנתיב הזה פתוח כי לא תמיד האחרים זמינים.

ואגרסיביות שלא יכולה להתפרק החוצה עלולה באין מוצא להיות מופנית פנימה - למחשבות טורדניות, ביקורת עצמית הרסנית ועוד.

משחקים פיזיים חשובים מאוד להתפתחות של הילד.

כן כדאי לקבוע כללים וגבולות.

לי למשל הפריע שהוא היה עושה את זה לפני שהם צריכים ללכת לישון מוציא אותם מהמוזה של השינה. או שהם היו מגזימים וזה נגמר בבכי שאני הייתי צריכה להרגיע.

בקיצור, לקבוע כללים ולזרום עם השאר, זה כיף להם מאוד וחשוב להם. יש לי בנות גדולות שמתבאסות שכבר לא יכולות להשתולל איתו כי הן חזקות וגדולות מדי 

זאת הדרך שלו לתקשר ולהיות עם הילד ולך יש דרך אחרת.

זה לא סותר את הדרך שלך, את יכולה להמשיך בשלך והוא בשלו.

בעיניי, לכל הורה יש את המקום שלו להחליט איזה סוג תקשורת הוא בונה עם הילדים.

מבחינתי, כשבעלי עם הילדים הוא מתפעל אותם ואיתם איך שהוא רואה לנכון ואני סומכת עליו שיעשה את זה בהכי טוב שלו.
 

אצלנו בעלי יותר משחקים עם תזוזה ואני יותר משחקים רגועים (קופסא וכאלה)

בעיניי מבורך שיש להם גם וגם.

ולמה זה מרגיש לך עוד ילד?

הוא בוכה כשמקבל מכה? את צריכה להרגיע אותו אחרי שנפל?

מה הופך אותו לילד בעינייך?

לא זוכרת אם מהניק או מאנונימי.

אני גם לא אוהבת אבל מבינה שזאת גם דרך לבנות קשר, לצערי  

כשבעלי ככה

משתולל עם הבת שלי

מטפס איתה מתגלש איתה בונה איתה מגדלים ושוברים ביחד בבום

גם עם האחים הקטנים שלו הוא משתולל

בשבת שיחק איתם משחקי ריצה

השתולל עם הבת שלי בכל הפארק

אני ממש שמחה מזה

מרגישה שאני נותנת לה את היציבות והחיבוקים והוא נותן לה את הפורקן של המרץ

אני עצמי מאוד כבדה וזה מבאס אותי

אני גם נהנית שהוא עדיין ילד קצת, זה כיף לי להרגיש צעירה (אנחנו באמת צעירים...)

בעיני, לא להכנס לזה בכלל

המתנה הכי גדולה שאת יכולה לתת לילד שלך, יותר מכל רוגע או נחת, זה תחושה שאבא שלו הוא הכי בעולם

ושאת הכי סומכת עליו בעולם

כל השאר, כבר פחות חשוב

כמו שהקב"ה בחר בך להיות אמא שלו, ככה בחר בבעלך להיות האבא שלו

אני בול הייתי כמוך. כוצבת כי עברצי לגמרי בבורות האלה, שהם תוקעי זוגיות..

לנו הנשים יש תכונה לחשוב שכמו שנראה לנו זו האמת היחידה.

אבל מסתבר שלא..

ורק עוד משהו, ככל שנסתכל על הבעל בצור ילד, הוא יתנהג יוצר ככה.

ממליצה ממש על הספר, לדעת להכנע

אבא שלי השתולל איתנו וזה היה מדהים ומחבר ומהנה.

אבל הוא גם היה מקריא סיפורים, מלמד, משחק איתנו משחקי קופסה וכו.

באופן כללי לפותחת- יש ערך להשתוללות של ילדים בעיניי. משחק מ"כלום" (לרוץ מעץ לעץ או לא משנה מה), הוצאת אנרגיות, שחרור, צחוק.

בטח היום כשילדים פחות מתרוצצים בחוץ מפעם.

כמובן בגבולות של ביטחון וקבלת סמכות.

ממשחק כריות עם אבא - יש קבלת סמכות (הוא לא "מצפצף" על ההורים בלי הכרה), וגם לא רואה בזה סכנה גדולה (מקסימום קצת בכי)

אז בעיניי נהדר. 

הכי מגיע לך חופש בעולם...

איך יכול להיות שאי אפשר לקחת חופש?

חיבוק ענק, נשמע סיוט...❤️

ותודה על המילואים😍🇮🇱

@בארץ אהבתי

אני גם מורה בעלת עסק עצמאי.

בנןראה - לתלמידות שלי יש מבחן מסכם עוד שבןע וחצי אז אני חייבת לבוא,

ובעסק - יש לקוחות שצריכים את העבודות שלהם בחזרה😨

אני לא יודעת אם באת לקבל גם עצות, או רק לפרוק...

אבל אני רק אגיד שלפעמים גם הופעות גדולות מתבטלות או בדיחות ברגע האחרון כי הזמר חולה. וזה משנה להמון אנשים את התכניות, אבל זו הזכות הכי בסיסית לקבל חופשת מחלה כשחולים... וגם כשהילדים שלנו חולים, והבעל במילואים - זו לגמרי אמורה להיות הזכות שלך, גם אם אין לך תחליף...

(כמובן שאם יש לך דרכים להיעזר במשפחה וכדו' לשמור על הקטן ולהמשיך לעבוד, אפילו חלקית, זה גם פתרון טוב. אבל הכל צריך להיות לפי היכולות שלך, ומתוך הנחת מוצא שזו הזכות שלך לקחת חופשת מחלת ילד, בטח כשאין לך ברירה אחרת...)

ובכל מקרה - חיבוק ענק❤️❤️

מבינה מאוד את המחויבות שלך, אבל לדעתי היא לא לפני הילדון בשום אופן .

אגב הבנתי שארטיק לימזור מאוד מאוד מקל

רפואה שלמה♥️

יש נקודות מכירה בירושלים, שמישהו יביא לך מגילה 

לקחת נשימה ארוכה... זה יכול להיות ארוך

(הוא היה בבית שבוע... לעומת זאת חבר שכנראה נדבק ממנו חזר עוד לפניו...)

קנינו את המשחה של שפיצר

מרחנו קרמים

בימים הראשונים נתתי לפני הלילה גם נורפן וגם טינדין- שיעזור לו לישון

שרדנו כדי לספר

(וטיפ חשוב- תגזרו ציפוניים ותשתדלי במקסימום שלא יגרד

ותקפידו על הגיינה- שלא יתפוס גם אימפטיגו)

את המשחה של שפיצר מרחתי ולא ראיתי שיפור.

(יש לה תוקף? יש לנו משחה ישנה, אולי בגלל זה היא לא עבדה?)

ועכשיו הבאתי לו לימזור.

איזה קרמים מרחתם?

ומה זה טינדין?

גם עם נורופן הוא צורח כל הזמן...

עזר ממש במיידי. אבל יודעת שיש המון שהם נגד זה...

תודה לכם על ההקרבה למען עמ"י ❤️

בדיוק השבת הייתי עם מישהי שהיה לבת שלה עכשיו

והיא אמרה שהם לא השיגו טרי אז הביאה לה מהחנות גם חלב וגם יוגורט עיזים

וזה ממש עזר לה

התחילה לאכול ולדבר ולפני כן לא תפקדה

אני מרגישה ממש אמיצה חחח

לא מתאים לי להעז לעשות את זה...

אבל זה באמת לא רלוונטי ללכת כשהוא ככה, איתו או בלעדיו...

בזכותכן @בארץ אהבתי @המקורית

בעיקר ההתכתבות כל היום, גם בחברה חילונית זה לא מקובל שגבר ואישה סטרייטים שהם לא זוג, יתכתבו כל היום. עוד יותר מחשיד שהוא מחק את ההודעה.

העבודה ששניהם נשואים לא מפחיתה מהחשש בכלל.

גם בעלי עובד עם נשים בעבודה, ואני עם הרבה גברים, אבל יש גבולות ששומרים והוא לא נותן לי סיבה לחשוש. נשמע שזה לא ככה אצלכם.

מה לעשות? דבר ראשון התחושות שלך לגיטימיות, את לא פרנואידית, גם אם לא קורה שום דבר, לרוב הזוגות המצב הזה לא נעים, בין אם מצד הגבר ובין אם מצד האישה.

אז תני לעצמך לחשוש, את לגמרי נורמלית, ואל תתני לו לבטל את החששות שלך.

מה עוד לעושת? האם לעזוב את העבודה, האם להציב גבולות בעבודה (אני לא יודעת כמה עמוק  הקשר שלהם ) אני לא יודעת, אולי יהיו תגובות נוספות.

אבל מה שכן, לדעתי אף פעם לא לבוא ממקום נואש ומפוחד, אלא ממקום יציב שאתה הוא זה שצריך לפחד לאבד אותי ולא להיפך. 

גם אם זה אישה

אני לא יודעת מה המקרה, והאם זה רק איתה, וגם בעבודה יש גבולות בזמן ובדרך שזה נעשה.

וגם אם הכל טוב, יש כאלה זוגות שסוג העבודה הזאת לא מתאימה להם.

אבל אני גם ממש חושבת שרדיפה, מריבות תמידיות, חיטוט בפלאפון - מסמנים על נואשות שמרחיקה את בן / בת הזוג עוד יותר.

אם זה לא מתאים, ולגיטימי שלא, לשים גבול וזהו, לכבד את עצמך, ולא לנסות לתפוס על חם רק כדי להצדיק את האי נעימות הלגיטימית שהיא מרגישה.

מה היית מציעה לעשות?

צודקת, זה לא מכבד אותי וגם אמרתי לו שאני מרגישה הכלבלב הקטן שנובח מהצד ורק מנסים להשתיק אותו.

מצד שני הוא אומר שהוא כבר לא יכול פשוט להפסיק את בהתכתבות פתאום אז הוא יכול להגיד לה שהם צריכים להפסיק כי לי זה לא מתאים.

אני אמרתי שהפתרון היחיד בעיני הוא שאני אפסיק לדבר על זה ולשמוע עליה לגמרי! אבל לא יכולה להגיד שאני לא חושבת על זה

תודה על התגובה!

וזה גם לא צריך להיות דרמטי, פשוט לענות ענייני אם יש צורך.

את לא פרנואידית, זו סיטואציה לא פשוטה בכלל, וכמו שכתבת בעצמך זה דורש טיפול ולא רק התייעצות בפורום.

יש זוגות שצמחו ממשברים בסגנון הזה ויש זוגות שהתפרקו מדברים כאלו לגמרי.

חשוב לדעת שזה ממש הזמן להיפגש עם איש מקצוע ובע"ה להרים את הזוגיות למקום גבוה, לא לחכות...

..או שמצליחים לצמוח מזה לבד ואם לא לא בושה להיעזר...

חבל להתחלק עוד ועוד במורד...

נשמע סיטואציה בכלל לא פשוטה..

בריא וטוב שתרגישו בטוחים בזוגיות ועוגן אחד כלפי השנייה

אם המצב לא כך ולא משנה בדיוק איך זה קרה עד כאן זה הזמן לתפוס את זה..

זה אחד המתישים.

היינו פעם אחת לתקופה של שנה + וזה כן קצת עזר (בנושא אחר) אבל למצוא מישהי שהיא גם מתאימה לנו וגם פנויה בשעות מתאימות לנו זה כמעט בלתי אפשרי

בנוסף לזה זה דורש המון אנרגיה והמון כסף. והאמת שאין לי כח להתחיל לחפש אפילו

ברור שכדאי לנסות אבל אני קצת מיואשת מראש

שאני מאוד ממליצה מניסיון על יעל זקש, הניק נגמרו לי השמות בפורום...

באמת תותחית עללללל

ממש

ומקבלת גם בזום

ובמחיר באמת ידידותי

ושיחת טלפון לבדיקת התאמה והיכרות בחינם- ככה זכור לי אבל כבר זמן והמוח שלי פירה...

אני מתכתבת עם עובדים כשצריך קונקרטי

בעלי מתכתב עם לקוחות (עצמאי)

אני לא מציצה לו והוא לא בודק אותי ויש אמון. אבל אני מאמינה שאם הוא מסתיר ומשקר זה כבר בעייתי. לא כי חלילה.. אלא כי נחצה גבול שלא אמור להיחצות

מבחינתי לא בעיה שלך איך הוא יעשה את זה, אני כן הייתי אומרת - לדעתי נחצה פה גבול והיטשטשו ענייני עבודה ועניינים אישיים, אני מצפה ממך לטפל בזה. לא נעים כן נעים, תצא מהבור שנכנסת אליו. וזהו.

חיבוק♥️

הבית שלכם חשוב יותר מכל

וכן, לחשוב ביחד. אולי עם יועץ. מה אפשר לעשות. לחתוך קשר איתה. לשנות מקופ עבודה. כל דבר

אם הוא מחק הודעה ממנה, זה קו אדום בעיני...

כמה זמן אחרי הלידה אפשר לברך הגומל?

מציינים שם שאחרי שנה יש ספק האם לברך בשם ומלכות.

את רק 4 חודשים אחרי 

הכל מבולבל אחרי לידה, אני בקושי זכרתי איזה שם בחרתי בסוף 😆

בכל מקרה, ממה שידוע לי זה רק אחרי 30 יום, אבל מה דעתך לעשות במקום זה סעודת הודיה?

תוכלי להגיד שם מזמור לתודה או להגיד כמה מילים.

אולי לשלב הפרשת חלה.

הייתי פעם במפגש כזה והיה מקסים.

אני ברכתי הגומל אולי אחרי חצי שנה/סביב שנה אפילו אני לא זוכרת

הייתי בתקופה נורא עמוסה וכל פעם שכחתי/לא היה לא נוח להגיע לבית כנסת ועוד ועוד.. ועד שנזכרתי

זה ממש בסדר

גם כשאת מברכת אף אחד לא יודע למה בירכת גם לא שואלים אז לא משנה..

הבעל מתאם עם הגבאי שאישתו הגיעה לברך הגומל, ואז בד"כ בסוף קריאת התורה, האישה מברכת, והציבור כולו עונה. 

אבל אם עבר זמן והיא מרגישה פחות בנוח אפשר לצאת ידי חובה על ידי מישהו אחר.

אני באופן אישי פחות מתלהבת מלברך בפני קהל המתפללים, אז בירכתי רק בבריתות שהיו יותר אינטימיות.

ואצל הבנות העדפתי לצאת ידי חובה 

את צריכה מניין גברים

לדעתכן זה יפה ומתאים לחדר הורים?

הסט שלנו נהרס ומחפשת סט קבוע במקום.. .

אני תמיד מתלבטת בלי סוף ואז מחליטה ואחכ יוצא לא משהו

לכן מעדיפה לשאול אחרים חחח.....

להבנתי (וממה שקראתי עכשו כדי לוודא) - זה ממש לא מומלץ.

בתאונות יש יותר פגיעות מקדימה ולכן מאחורה בטוח יותר בצורה משמעותית.

ההמלצה היא לא להושיב מקדימה עד גיל 13.

נשמע לי שעדיף להושיב תינוק בסלקל שהוא נגד כיוון הנסיעה מאשר ילד בכיוון הנסיעה

אבל זה סתם מחשבה שלי שלא מבוססת על שום מידע אמיתי…

בכל מקרה חשוב לבטל את כרית האוויר!

אבל זה המקום הכי פחות בטיחותי ברכב.

תקראי על זה באתר של 'בטרם', יש להם הנחיות אם אין אפשרות אחרת, למשל להזיז את הכסא הכי אחורה שאפשר או לאפשר בוסטר רק לילד שיודע לשבת צמוד לגב המושב.

תחשבי על זה, שכרית האוויר היא ההגנה של המבוגר שיושב שם בזמן תאונה חלילה, ואת ההגנה הזו מבטלים... (כי זה יותר מסוכן לילד. אבל זה אומר שיש לו פחות הגנה לעומת מבוגר שישב שם).

בקיצור, כל עוד יש אפשרות אחרת - חד משמעית עדיף.

פשטידה או מאפינס תירס/זיתים

אורז

קציצות טונה

ירקות חתוכים או סלט

מרק כתום

שקשוקה ופוקאצות

אמרת לא פסטה, אבל אולי סלט פסטה בהרכבה אישית?

בןלונז טונה עם אורז

אם לא חם אצלכם אולי מרק

פלאפל- פיתות,ציפס, כדורים, סלט, טחינה

לחמניות, סלט, מטבלים, מאפינס ירקות

פנקייקים עם תוספות, מגש ירקות, ואולי עוד משהו. 

תפוא מוקרם אפשר גם להוסיף.

לילדים וופל בלגי או פנקייקים עם סירופ בצד או לחם מטוגן או ציפס וכו..

למבוגרים פוקאצות/ שקשוקה/ פשטידה וכו

מוסיפה בצד ירקות חתוכים או סלט ואם יש זמין אז גם משהו מתוק עוגיות/מיץ/שוקו..