ניקוי אוזניים רק חיצוני

עור ברגל לא חייב רק אם את מקפידה בכללי

קשקשים מה? איך אפשר להוריד הכל?

שמפו שטיפה רגילה יחסית יסודית מספיק

פצעים- לרכך, להוריד מה שמתנתק

את יכולה לפתוח פניני הלכה פשוט...

בגדול הכל זה מה שאת מקפידה בכללי...

ובעלך צודק

חשוב שתרגישי טהורה!

שהרבה פעמים פחד וחרדה נובעים מחוסר ידע, במיוחד בכל מה שקשור להלכה.

ולכן מה שיעזור זה ללמוד בצורה מסודרת.

זה לא חייב להיות דרך ספר, אפשר גם לשאול.

אבל לברר פעם אחת ולתמיד מה *צריך* ואז לדבוק בזה.

אני מאוד ממליצה על יועצות ההלכה של נשמת. יש להן גם אתר שממנו אפשר ללמוד, וגם קו פתוח אנונימי שאפשר לשאול הכל.

באופן כללי אני אגיד (מבלי לפסוק הלכה), שבעלך צודק. ההליכה למקווה היא חלק מהחיים. כן, צריך שלא תהיה חציצה. אבל זה לא ברמה של להשיל מעצמך כל פיסה אפשרית.

חפפת שיער היטב? שטפת היטב? העברת מסרק לבדוק שאין קשרים? הלאה.

כנ"ל לגבי אוזניים, ניקית עם מנקה אוזניים (לא עמוק, כי זה לא בריא)? זה נקי? נקסט.

את לא אמורה להיפצע! אם את פוצעת את עצמך כחלק מההכנות, אני מבקשת ממך לעשות את הבירור הזה עוד לפני הטבילה הבאה. כי זה לא אמור לקרות.

לא צריך לאהוב מקווה.

אבל את גם לא אמורה לסבול.

והידיעה, יכולה לפתור לך הרבה מהסבל.

בטח שיהיה קשה לך עם המצווה הזאת...

וואו

נכנסתי ללחץ רק מלקרוא את ההודעה שלך...

המדריכה כלות שלי אמרה לי- ''אל תכאיבי לעצמך ''

זה היה לפני הרבה שנים, אבל כל פעם שאני נכנסת לפינה כזאת של מאבקים בטבור/ מאבקים בפצע, אני מבינה שאני לא בכיוון הנכון כי אין סיבה להכאיב לעצמך. לא כך נראית המצווה.

פעם כשבאתי לטבול אמרתי לבלנית (שהיא תלמידת חכמים) שיש לי מלא קילופים ברגליים וכמה שאני מורידה יוצא עוד, אז היא אמרה לי - ככה את הולכת? אמרתי להק כן. אז היא מיד אמרה - אז זה שום דבר. זהו. לנשום.

אם יש קילוף שהוא ממש תלוש מהעור כזה ורק נשאר לתלוש את הקצה - זה חציצה, אבל לא צריך לשפשף שעות...

עיון במישוש- אף פעם לא שמעתי על זה. עיון בגב צריך מראה לדעתי שאר הגוף לא חייב מראה.

לפי מה שאני זוכרת לא צריך לפקוח עיניים, אבל לא לעצום חזק מידי.

והפיסוק בפה/ברגליים לא צריך להיות ענק, העיקר שיכנסו המים ביניהם.

ונגיד כפות רגליים, מספיק במקלחת בבית או צריך שוב במקווה?

לק"י

מסתכלת בעיניים או מול המראה. ומה שלא רואים- נוגעת עם היד.

תלוי גם בגודל המראה.

חושבת שמספיק בבית. אם את לא הולכת ומתלכלכת בדרך. אני עושה את העיון במקווה, כי ככה נוח לי.

ויש עניין להצמיד כמה שניתן את העיון לטבילה, אבל אם עיינה בבית ומאותו רגע עד לטבילה בטוחה שלא התלכלכה (איך אפשר ברגליים להיות בטוחים? הרי הלכנו עם נעליים כלשהן על הרצפה... אפילו מהרכב הרגליים יכולות להתלכלך) אז סבבה לא חייב לעיין שוב...

ואת צריכה להפסיק לחשוב מה היה בטבילות עבר שלך..

התורה ניתנה לבני אדם ולא למלאכים.

את יוצאת מהמקווה ובגדול משאירה את מה שהיה שם - שם. כן יש מקרים שצריך לבדוק ולפעמים לחזור לטבול.אבל הם מיעוט שבמיעוט, ואת לא צריכה לחפש אותם, רק אם את נזכרת במשהו.

וגם אם נזכרת אם עבר זמן הרבה פעמים זה כבר משהו שיתירו
 

תמיד צריך ללמוד עוד ולהשתפר בידיעות אבל כל מה שהיה עד עכשיו הוא לא - לא כשר בגלל שגילית משהו שלא זכרת שאמורים לעשות...

אמא שלי למדה הדרכת כלות לכלות חילוניות מאוד רחוקות מהמסורת (לפני שיצאה לשליחות) הנחו אותה ללמד שמתקלחים, גוזזים צפרניים, מסתרקים וזהו!!! והטבילה עולה להן!

כלל מנחה בהכנות לטבילה הוא "ככל שידה מגעת" הורדת קשקשים ונשארו עוד? אין מה לעשות.. ככה זה. עשית את המקסימום שלך. כנל לגבי עור יבש ברגל. זה באמת לא דבר שנגמר.

שמעתי פעם טיפ שאהבתי.. תמצאי את מה שמקל עלייך בהכנות מראש. לא הכל צריך להיות באותו היום. יש לך שבוע שלם לפני שאת יודעת לטבול וגם באופן כללי את יודעת שזה מגיע כל כמה זמן.

אז למצוא את השמפו המדויק לך יכול לעזור בעניין הקשקשים. תטפחי את כפות הרגליים שלך כך שאם יהיה עור יבש זה יהיה זניח.. ואני מניחה שיש עוד דברים שיכולים לעזור להקל על עצמך בהכנות.. )טיפ שעוד לא יישמתי כי שמעתי אותו שניה לפני שנכנסתי להריון..)

כל מה שכתבת נכון צריך

אבל לאט לאט , בנחת , אין לחץ

אני עושה הכל לא ביום של המקווה כדי לא להיות בלחץ

ברגל צריך אבל רק מה שאת מצליחה להוציא, לא חפיף אבל גם לא במתח

אני רואה את הטבילה כעיקר

מצווה עם עניינים

זה עניין רוחני, עושים מה שיכולים בלי פחדים

העיקר זה המצווה .

את מתכוננת

את הולכת למקווה

את עושה עיון

את טובלת

את לומדת את ההלכות

מקווה שהכל כהלכתו

כל זה מכלול המצווה

ולכן אין עניין להיות שמא לא עשית כדין

העיקר הוא ההשתדלות , הלהיות בתוך כל זה

זה מה שה' רוצה . זה שנקיים את המצווה

כי אם כן תמיד אפשר לחפש מה לא היה בסדר

כי אם אני חושבת על זה זה לטבול במים טהורים,זה משהו ממש עם עומקים רוחניים, שאני לא מבינה אותו בכלל

למה דווקא מים גורמים לאישה להיות טהורה,ולמה היא בככל לא טהורה למה צריך את כל המסביב, למה צריך בלנית ,ולמה כל זה

יש הרבה דברים מסביב

זה דרך שה' יצר לנו לצורך המצווה בעולם הזה הגשמי ועושים מה שיכולים

העיקר הוא קיום והשתדלות

זה מה שאני חושבת

לא כל מה שהיא כתבה צריך.

לפחות לא לפי כל הדעות.

אני לא למדתי בשום מקום שצריך לפקוח עיניים או לפתוח פה בזמן הטבילה. לפי מה שאני למדתי - הם נקראים 'בית הסתרים' - אלו מקומות שמנקים מחציצות באופן שיהיו ראויים לביאת מים ללא חציצה, אבל בפועל לא צריך שהמים יכנסו לתוכם.

וגם בדברים האחרים - מה שלא מקפידים עליו, לא נחשב כחוצץ. זו ההלכה.

זה לא העניין שמספיק להשתדל, ואז לא נורא אם לא עשינו מושלם, העיקר שהשתדלנו.

מבחינת ההלכה עצמה - מספיק להוריד רק מה שמקפידים עליו, ויוצאים ידי חובת הטבילה.

לכתחילה כן יש עניין להוריד כל חציצה, גם כזו שלא מקפידים עליה. אבל בזה באמת מספיק להשתדל, ואם נשארה חציצה קטנה שאנחנו לא מקפידים עליה - זה באמת לא מעכב, וממש לא צריך להשתגע בשביל זה.

עבר עריכה על ידי Eliana a בתאריך ל' בניסן תשפ"ה 13:11

נכון לא הכל חייב . לא שמתי לב

באתי לכתוב בגדול את הרעיון שלי...

מנסה לערוך שורה ראשונה לא מצליחה 
 

אף פעם לא שמעתי לפתוח עיניים ופה

לגבי  השאר , זה מה שהתכוונתי. אנחנו עושות לפי ההלכה מה שיכולות , משתדלות וזה עולה לנו

להשתדל - מה שצריך לפי ההלכה וחוץ מזה גם מה שכתבת על שאר חציצות שלא מקפידים 

דווקא בגלל שקשה לי כל כך, אני לא מחפשת החמרות בכלל.

אבל פתאום קוראת שצריך לנקות בחורי העגילים, איך עושים את זה בכלל? קוראת שצריך לנקות את הטבור, כאילו זה משימה בפני עצמה? איך עושים? עם צמר גפן? אתן יודעות, אני עוברת את זה כחלק מהמקלחת בתור משהו שצריך לזכור במקלחת יסודית, כמו מאחורי האוזניים, לא מתחילה לחטט שם..  זה ממש משימה בפני עצמה? גם להסתרק, השיער שלי נוטה לקשרים ולנשירה, עד המקווה כבר יש שוב קשרים! כמה להסתרק? ואם כל הזמן נושר.. איך אדע שלא נשר עליי? זה לא מספיק שאני טובלת 3 פעמים אז אם הייתה שערה בטח הייתה נופלת במים? כי זה הרבה דברים שאין להם סוף. או נגיד זה חובה להתקלח עם ספוג או ליפא? כי אין לי בבית, חייב לקנות במיוחד? או נגיד אין מראת גוך במקלחת בבית שלי, אז לישות עיון בחדר שינה? כי גם במקווה זה רק חצי מראת גוף. ומה הגדר ההלכתי של עיון? מבט זריז? או מעבר לזה...?

אז אני רוצה לדעת מה המינימום ההלכתי כדי לא כל פעם להישרט מזה נפשית שאני לא טהורה, כי זה ברור שיש אינסוף. השאלה מה הדד ליין ההלכתי. מה החובה המינימלית. מעבר לזה אני אוסיף רק מה שנעים לי.

יש למישהי רשימה כזאת? פשוט שאהיה רגועה. כי אני תמיד עצבנית ביום של המקווה ורק רוצה להיות אחרי וזה גורם לי לשכוח נגיד להרפות. אבל לא יודעת, אם לא פיסקתי? בטוח המים נגעו בהכל ב3 טבילות, לא מספיק? ממש חייב להקפיד על רוחב פיסוק? זה כאילו להחזיק המון בראש. לא לכווץ ידיים, לפסק את הפה, לפתוח את העיניים בין טבילה לטבילה, להרפות את העיניים...

מרוב שזה קשה לי מדיי, אני פשוט אומרת יאללה תהיי רפויה ואל תתחילי לחשוב יותר מדיי, שלוש טבילות בטוח הכל תקין.

אומרת לעצמי יאללה מקלחת מפנקת של חצי שעה בטוח את מצוחצחת יותר מאימהותינו שלא היה להם מים זורמים, גם אם שכחת משהו זה כשר.

כאילו מקלה מעל עצמי...

ואז אחרי הטבילה פתאום אוכלת סרטים ששכחתי משהו קריטי, שלא השתדלתי מספיק, ששיחררתי יותר מדיי... וגם כל פעם מגלה הקפדות חדשות! פה בפורום, בווצאפ נשי, בשיחות גני שעשועים... ולא יודעת מה חובה ומה רשות.

לקחתי על עצמי לקרוא ב"איש ואישה" או אולי בפניני הלכה כמו שהצעתן

אבל אם למישהי יש "צ'ק ליסט" מאוד יקל עליי ♥️

טבור פשוט לנקות רגיל, אם הוא מאוד עמוק אז עם האצבע או מקל אוזניים. לא משהו מורכב.

עיון לדעתי מה שאת לא רואה אז למשש.

פעם שאלתי בלנית על נשירה כשיצאתי מהבור ויצאה שערה היא אמרה שזה ככה תמיד ולא להקפיד.

הרב בורשטיין אומר כמו בעלך, איך שתצאי לחתונה של אחותך זה מספיק.

ממליצה לעבור על ההלכות והכי טוב פגישת רענון עם מדריכת כלות כדי להרגיע את עצמך.

תוח פה ועיניים במים????

מההההה

לאאאאאא

אחרי מקלחת רגילה, יש לכלוך על הטבור? נכון שלא?

אז אין שום סיבה לנקות שם באופן מיוחד, מספיק שבעיון הרגיל את עוברת על כל הגוף, אם היה שם לכלוך היית כבר רואה אותו

עכשיו נגיד הלכתי לפי הרשימה, ופיספסתי משהו קטן, או אולי אפילו שניים - כמו למשל, לעיין מתחת לברך, או לנקות אוזניים, או את חורי העגילים, או לקנח את האף (כשלא מצוננת), או לפסק את השפתיים של הפה, או שפיספסתי 3 שערות בגילוח של הרגל... בהנחה ועשיתי את שאר ההכנות רציני ובעיקר מקלחת ארוכה של חצי שעה + אז סביר להניח שהגוף באמת נקי.

אז אם נזכרתי בזה אחרי שחזרתי הבייתה והיינו כבר ביחד, נגיד יומיים אחרי טבילה פתאום מתחילה להרהר בזה, או רואה הודעה בפורום שמזכירה לי ששכחתי משהו, בדיעבד הכל בסדר.. הבנתי נכון?

ועוד שאלה - אתן מתקלחות "שטיפה זריזה" עוד פעם במקווה? או שזה לא חובה אם אני מגיעה ישר מהבית למקווה? ובשבת מה עושים?

לק"י

כל פעם מתגלה לי משהו חדש.

ותמיד יכול להיות שלא בדקתי משהו בעיון.

אני לא עושה שטיפה של כל הגוף במקווה. בדרך כלל שוטפת רגליים, ואם יש עוד אזור שאני חושבת שצריך.

לך ככה, פעם גיליתי אחרי שנשאר לי ממש מעט שעווה. ביררתי ואמרו לי שזה בסדר!! לא לכתחילה, ובוודאי שאם הייתי שמה לב לזה הייתי מורידה אותה.

אבל עשיתי עיון, ועשיתי הכל כמו שצריך ופספסתי. קורה, אנחנו בני אדם.

בטח בדברים כמו מעט שיער למשל, שזה ממש חלק מהגוף שלך, וזה מיעוט שלא מקפידים עליו.

אני באמת ממליצה לך פשוט לשאול דמות תורנית.

חוזרת על ההמלצה על יועצות ההלכה של נשמת. ובכל שתדעי יותר, ותביני את הרציונאל יותר, יהיה לך קל יותר.

לא כי זה אומר להחמיר יותר, להיפך. לפעמים החמרה נוסעת מחוסר ידיעה. וכשיודעים ומבינים, לא מוסיפים החמרות מיותרות.

הלכות נידה לרמב"ן פרק ט אות כה:

"ומדיני החציצה לא טוב היות האדם מחמיר יותר מדאי ומחפש אחר הספיקות לפסול טבילתה בדבר הקל, כי אם כן אין לדבר סוף, אלא אחר שחפפה ראשה וסרקה במסרק וחפפה ורחצה כל גופה בחמין ונזהרה לבלתי תגע בשום דבר חוצץ ותעשה טבילתה בפשיטות איבריה וכל גופה, לא יכניס אדם ראשו בספיקות החמורות אשר אין להן קץ וסוף, כגון עצמה עיניה ביותר קרצה שפתותיה ביותר ומשאר הספיקות, כי מי יוכל להבחין בין עצמה ביותר ובין לא עצמה ביותר".

את יכולה גם לקבוע מפגש רענון עם מדריכת כלות, שתעזור לך ללמוד מה באמת חשוב, ותרגיע אותך על מה שלא. (אם את רוצה עזרה אני יכולה לעזור לך לחפש מישהו מתאימה, מוזמנת לפנות בפרטי).

אז זהו כשר

תשכחי ממה שהיה.

כשר זהו נגמר.

באמת אני חושבת שזה עצת היצר להכניס לנו ספקות ובלבולים.

וכל הקולות האלו של רגע אולי לא עשיתי את זה ואולי לא עשיתי את זה 

זה לא צריך להיות ככה.

ההכנות והטבילה עצמה צריכים להיות בנחת ובשמחה!

אני חושבת שכדאי לך ללמוד את ההלכה הבסיסית של מה שצריך לעשות.

תעשי לעצמך רשימה כזאת של מה צריך לעשות.

תעשי וי וי וי וי וזהו.

כל מה שכתבת עכשיו זה בכלל בכלל לא חובה

עשית את ההכנות כמיטב יכולתך ומרגע שטבלת זהו נגמר

וכן מאוד מבינה את הלחץ והחרדה סביב זה

גם אני בתחילת חיי הנישואים הייתי חוזרת הביתה בתחושה שאסור לי לגעת בבעלי כי הטבילה לא טובה ולא עשיתי הכנות כמו שצריך

הייתי תמיד לוקחת במקווה טופי כזה שהן נותנת כדי שאם ארגיש משהו בפה לא אתחיל לחשוב שאולי לא צחצחתי שיניים כמו שצריך וכו'

ון זה מלחיץ ולדעתי הנוסח בספר הלכה שלמדתי עם המדריכת כלות קצת מלחיץ מידי

אבל זה כמו כל מצווה שאנחנו עושים

כמו ששבת אנחנו ברוגע ובנחת וכמו שאנחנו נוטלות ידים לארוחה בכייף ולא מתחילות לבדוק בהיסטריה שאין חציצה

ככה גם המצווה הזאת צריכה להיות בשמחה וברוגע....

וחיבוק גדול!!

ממש חזק, אלא בצורה רפויה.

אני זוכרת שכשלמדתי בהדרכת כלות ההגדרה הייתה שכל מקום צריך להיות נקי וראוי לטבילה - ולכן צריך למשל לצחצח שיניים ולנקות את הפה, אבל אין חובה שהמים יגיעו לבית הסתרים, שכולל גם את חלל הפה.

נראה לי שיש דעה לפיה אם טובלים כחצי שעה באמבט חם, אז ממילא כל מה שהתרכך ונפל זה טוב, ומה שנשאר מבחינת גלדים וכו' לא נחשב חציצה. אולי זה יעזור אם יש לך אפשרות כזו, לא שזה חובה אבל פשוט שלא תחשבי אחר כך שהיית צריכה להוריד יותר עור או גלדים וכו' ( למיטב הבנתי אין צורך לגרד גלדים בכלל וזה גם לא בריא. רק כמו שכתבו, אם יש חתיכת עור שעבר כמעט התנתקה מעצמה, אז להוריד אותה)

חוצץ- מה שאת מקפידה עליו- הכוונה מה שאת רוצה להסיר מהגוף שלך שלא יהיה!!!!

פשוט

מה שלא מפריע לך. נגיד 3 שערות על הרגל. לא חוצץ

המלצה ישר אחרי המקווה לאכול משהו

כדי שלא תוכלי חלילה למצוא משהו בין השיניים..

מזה אפשר להבין את הגישה, את עושה מה שאת יכולה וסומכת על השם שעשית טוב

ואני באמת מבינה אותך, זה פרטים כל כך קטנים שממש צריך להחזיק את עצמך לא להיגרר למקום לא טוב עם זה..

ביציאה, נראה לי שזו הסיבה 🙏

וכיף שיש תירוץ טוב לאכול טופי 😋

אני גם נוהגת לפי בעלך.

בכלל אני רואה את המקווה ודיני הרחקות כמחזוריות של תשוקת האישה.

את האמבט כדי להרפות את הגוף ולחבר אותי מחדש לגוף שלי

את הורדת השיער והציפורניים- כהתייפות.

גם את העדים- כחיבור אל האיבר המיוחד הזה.

מעיינת במה שרואה ולא מחטטת.

כדי להתחבר לגוף שלי, ולא כדי לפחד אולי משהו לא בסדר.

גם במקווה עצמו משתדלת להינות. למרות שזה עושה לי פקקים באוזן.

בקיצור, הסטרס הזה רק מכאיב לך יקירתי.... חבל על כל הסטרס.

לכי להיכן שאת הכי פחות מתנגדת.

להיכן שקצת יש לך חיבור.

משם תתחילי...

בעיניי הלכה שאינה אנחנו נלחמים, זה אומר שאנחנו עוד לא שם, וזה בסדר.

הקבלה לא רוצה אותנו כעוסים ועצבניים.

אם זו המדרגה- זו המדרגה.

ולאט לאט לקחת עוד משהו... רק לאט לאט. לא לדחוק בנפש.

מה יעזור אם הלכה תגרום לנו לכעס, לשנאה לחוסר שלמות בתוך הנפש ואז עם הבעל? סתם נתרחק מהכל, ואז יהיה באמת חבל...

מה פתאום!

איך אפשר? זה שורף נורא!

ופה פתוח??? מה פתאום!

פשוט לעצום חלש ולסגור חלש את הפה לא קפוץ

זכיתי ללמוד לעומק את ההלכות של זה ואנסה לכתוב לך מה שלמדתי מרבנים ממכון פועה לפני כמה שנים, כל הזמן לומדת עוד וזה ממש מרגיע לי את הטבילות

דבר ראשון: הפה והעיניים צריכים להיות נקיים ובלי חציצות אבל המים לא חייבים להגיע לשם.

צריך להוריד כל דבר שחוצץ אפילו הכי קטן. לגבי שערות וקילופי עור יש שיגידו שזה עדיין חלק מהגוף לכן זה בכלל לא חציצה. אבל אם את רגילה ומקפידה לאורן צריך גם את זה להוריד. חורים באוזניים אם בדיוק הורדת עגילים אז מן הסתם אין שם לכלוך לכן את לא חייבת לנקות שם. טבור ואוזניים ללקות חלש בכלל לא צריך מקל אוזניים אלא עד שהזרת מגיעה. שיניים לצחצח כמו שאת רגילה לא חייב עם חוט דנטלי. לא חייב להוריד עור קשה ברגליים זה לא חציצה. לא חייב לסדר גבות אם את לא מקפידה. אם יש לך עגיל שלא יורד פליקס או משהו כזה עם רופף ואת לא מורידה אותו בחיים לא צריך להוריד.

אם טבלת והתברר שהיה לך משהו שלא הורדת בדיעבד יש דברים שלא צריך לחזור עליהם . הכלל הוא שאם זה משהו קטן ואת לא מקפידה עליו אז הטבילה כשרה. מה הכוונה לא מקפידה עליו? לא צריך שככה תלכי לחתונה של אחותך או חברה אלא  איך שהיית הולכת לעבודה, למפגש חברות וכולי.

אם זה משהו שאת כן מקפידה (שבטח כבר הבנת שזה בטח לא קורה הרבה) עליו צריך לשאול רב ולפעמים יגיד לחזור לטבול, לפעמים אפילו אם שימשתם. אבל בהרבה מהמקרים הרב יגיד שזה בסדר.

אם התקלחת בבית את לא חייבת להתקלח שוב.

בקשר לעיון – צריך לעשות את זה סמוך לטבילה ממש רגע לפני שאת מצלצלת לבלנית. לעבור איבר איבר להסתכל ואם אפשר טוב למה שיש את יכולה תוך כדי להודות להשם על האיברים, להתפלל עליהם וכולי.

בטבילה עצמה תכווני לצאת ידי חובה ותתפללי להשם שיקבל את ההכנות שלך ושמה שעשית היה מספיק.

אחרי שטבעת תשתדלי כמה שפחות לעשות חשבונות ולחשוב וכולי

היית מספיק רפויה שהמים יגעו בכל הגוף... את גם יכולה להירגע לגבי זה, כן לשים לב שיהיה רווח ברגליים וכולי אבל גם אם לא מספיק שרטוב באותו אזור אז זה בסדר. נגיד כשירדת למקווה כשזזת בתוך הבור בתוך הרטבת בין הרגלים אז בדיעבד הטבילה כשרה. אולי אפילו מלכתחילה  

מקווה שהובנתי 

קשה לשמוע אותך ככה! את יקרה ואהובה וטהורה!

אני ממש ממליצה לך על חזרה קצרה אצל מדריכת כלות שנותנת מעבר..

אני עברתי לא מזמן חזרה כזאת וזה עושה ככ טוב! החיבור בחזרה לעצמי, לראות כמה ה' אוהב אותי וכמה זה מדויק לנו הנשים! (עברתי אצל אותה אחת שכבר למדתי אצלה אבל זה מאד שונה מלפני החתונה במקום בו אני נמצאת כנשואה.,)

ממש ממש ממליצה! אפילו אם את לא מצליחה להגיע אז רק שיחת טלפון עם מדריכה נעימה יכולה להרגיע ולחבר..

אשמח להמליץ לך בפרטי אם יעזור לך באזור ירושלים (מאמינה שהיא תשמח לעזור לכל אישה גם בטלפון)..

ממש אין צורך, בעיקרון מספיק מקלחת רגילה (או אמבטיה, אבל זה לא מעכב), צחצוח שיניים, סירוק ועיון.

עיון זה אומר לעבור 2-3 דקות על הגוף לראות שאין משהו בולט לעין.

לגבי הטבילה עצמה, עוצמים את העיניים, והפה סגור אך לא קמוץ חזק. ולא צריך לייסר את עצמך בשאלות האם עצמת ובאיזה עוצמה, ממש ממש לא!

"כתבו ראשונים שלא טוב היות האדם מחמיר יותר מדי ומחפש אחר הספיקות לפסול הטבילה בדבר קל, אלא אחר שחפפה ראשה וסרקה במסרק ורחצה כל גופה בחמים, ונזהרה שלא לגעת בשום דבר חוצץ, וטבלה כשהיא פושטת אבריה וכל גופה, לא יכניס אדם ראשו בספיקות החמורות אשר אין להם קץ וסוף, כגון לחוש שמא עצמה עיניה ביותר או קרצה שפתותיה ביותר, כי מי יוכל להבחין בין עצמה ביותר ובין לא עצמה ביותר".8

בטח שעוד עם כל הכלור שם...

הפה סגור ורפוי

דוקא מבחינתי ההתעסקות היא כל ההכנות. במקווה עצמו אני יחסית רגועה, קחי נשימה לפני, תירגעי ותטבלי.

מדריכת הכלות שלי אמרה לי "הבא להיטהר, מסייעין בידו"

בלי לחץ, הכל בסדר. בעלך צודק מצד הדין הבסיסי ולהלכה נקבע גם וגם- מכסה את הגוף וגם מקפידים עליו, כך שחתיכת תרד בשיניים זה כן בעייתי. גם היום נהוג להקפיד יותר בניקיון...

אין לי כוח להתייחס לכל הדברים שכתבת אולי כדאי לעשות מפגש עם מדריכת כלות לרענון...

גם כדי להוריד את מפלס הלחץ

עכשיו- זה לא הלכה למעשה כמובן ואנחנו כן עושות הכנות לטבילה, וטובלות בלי חצציה ובלי בגדים וכו וכו אבל אני תמיד שמה לעצמי את זה בראש שבדיעבד גם טבילה כזו הייתה יכולה להחשב אז וודאי שאני עשיתי מספיק

יש גם עניין בחציצה של הקפדה.. אם את מקפידה על זה או לא.. (אפ היית הולכת ככה לחתונה וכו)

אם נזכרת במשהו יומיים אחרי, כנראה שאת לא ככ מקפידה עליו והיית הולכת ככה גם לחתונה.. 

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

מיננה

לתינוקות - קרטרס

הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה

יש העדפות

מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים

אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים

יש דברים טובים יותר ופחות

יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

וקניתי לעצמי גם דברים לא הכי נצרכים

פשוט כי חרשתי

וזה שאני נשארת אותה מידה לא אומר שעכשיו לנצח נשארתי עם אותם בגדים

תכלס נכנסתי ל2 חשבונות שונים ושמתי את אותו סל

יצא הפרש של 200 ש"ח בערך

הזמנתי את הזול יותר

דרגת הVIP? הקופונים?

אבל ככל שהחשבון שלך יותר ותיק ועם יותר הזמנות

יצא לך יותר יקר

ככה מהניסיון שלי

וחשבון חדש לגמרי יוצא הכי זול

כשאני צריכה לעשות קנייה גדולה יחסית, כמו קנייה של עונה שלמה אני פותחת חשבון על מייל חדש ומנצלת את הקופונים...

בשביל 4 אנשים שבתוכם מבוגר.

השאלה אם זה דברים שימושיים, זה בפן הפרקטי.

איך את בכללי עם להוציא כסף על עצמך?

גדלתי בבית שלא מוצאים בכללל על מותרות.

מעולם לא אוכלים במסעדות, גם האוכל הוא בסיסי מאוד במקרר...ועוד ועוד.

לי יש חולשה לבגדי ילדים,זא קניתי כמה פעמים כבר בחודשים האחרונים..

קונה כי צריך וגם כי נהנת ואחכ אוכלת את עצמי

באוטומט ממש

מהבחינה הזאת,

ומה שקרה זה שהייתי מרשה לעצמי להתפנק רק כשהרגשתי מסכנה, רק במצבים רגשיים נמוכים, רק אז היה 'מגיע לי' לבזבז על עצמי.

(מוטיבציה מאוד 'טובה' להישאר מסכנה)

או שהייתי שמה המון משקל על מתנות יום הולדת / ומתנות מהבעל - כי זה הזמן היחיד שיש לי למלא את החסך.

היינו רבים המון סביב זה, ואני זאת שהגבלתי את עצמי בבזבוז, לא הוא, אמנם לא בבגדים אבל בתחומים אחרים.

זה ממש העתק הדבק של מה שראיתי בבית.

בפן הפרקטי מה שעזר לי - זה לצאת מהמקום הרגשי של כסף וללכת לראש הפרקטי.

כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא בתחום הזה, ולא רק מבחינה הישרדותית, בידיעה שקניות בתחום הזה בשבילך זה גם לנפש.

ואז הגדרנו סכום חודשי והרגשתי מרחב נשימה, אפילו שהוא לא היה גדול, אבל הוא היה קיים ולא רק כצורך גם כפינוק.

ובפן הנפשי עשיתי עבודה פנימית, להרגיש ראויה לפינוק לא רק כשאני מסכנה, ושכסף זה גם לנפש ולא רק הישרדות.

אנחנו מאוד מושפעים מהתפיסות שגדלנו עליהם ביחס לכסף

אבל כסף לא נועד לחסכונות וגם לא לבזבוזים, כסף נועד בשביל לחיות

וזה מקסים להוציא כסף על הילדים וגם מקסים לשמור ולחסוך, השאלה תמיד זה מה האיזונים שאתם בוחרים ונכונים לכם

ובשביל להצליח לבחור ולהנות הטוב צריך לגבש תפיסה ויחס לכסף ממקום נקי ולא אמוצינאלי.

כשגדלים בבית פשוט שהכל נישב מותרות זה מייצר הרבה פעמים תפיסה מצומצמת, אין מקום לשפע. אני לא נגד למי שזה מתאים לו והוא מרגיש שמי, אבל להרבה מאיתנו זה לא עושה טוב וזה ממש בריא, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם! זה ממש כיף לקנות בגדים יפים לילדים ואיזה יופי שאפשר לשמח ולפנק.

בקטע פרקטי- סעיפים שמאתגרים אותנו ואנחנו מרגישים שמגיעים להרבה קניות רגשיות, ממליצה להחליט על תקציב חודשי או רבעוני (נניח בבגדים יותר הגיוני להחליט על תקציב ל3 חודשים כי יש חודשים שקונים הרבה ויש חודשים שלא קונים בכלל), ומראש להחליט כמה את רוצה להיות ברווח בתחום הזה וכמה בהצטמצמות (כמובן יש הרבה אמצע, אבל שנייה לנסות למקם את עצמכם על הסולם שכמובן זה צריך להיות מושפע גם מהצרכים המשפחתיים וגם מהיכולות הכלכליות), ואחרי שאת מחליטה על תקציב נניח 1500 ל3 חודשים- להיות ממש בשמחה על כל בגד שאת קונה ונכנס בתוך התקציב,

אם היכולת הכלכלית שלכם כרגע לא מאפשרת לכם הוצאה גדולה על בגדים, אז מחליטים על תקציב מצומצם יותר, אולי זה מצמצם אבל אז זה יגרום לכם להיות יותר מאופסים ולא להתפזר

ואם כן יש יכולת- זה מאפשר שפע ורחבות, אבל קצת מנטרל את הקניות הרגשיות כי עדיין זה

בתוך מסגרת

אם זה יותר עמוק בחורף אז לסקי בחרמון

להביא עוזרת לניקיון רציני

לקנות מצעים חדשים, מגבות, שוקולדים

לקנות בלוני הליום ועוד קישוטים

להזמין אוכל שווה הביתה

ולחגוג

אפשר לשלב בו גם אטרקציה כמו חדר בריחה או סדנת יצירה.

רוצה עוד

שולחת לבעלי אחר כך

ורק בחוץ

צלילה

כדור פורח/צניחה חופשית

קייאקים

טרקטרונים + פיקניק

יש לי משהו שעשיתי אבל זה יהיה אאוטינג רציני אז אם את רוצה באישי- בכיף.

סיור סאגווי, יש גם סיורים על הים

רכיבה על סוסים (כנל יש גם על הים)

טיול אופניים בבנימינה

בריכה פרטית

שלוקחים יומית, לא בלילה.

בבוקר אפילו.

עם ג'קוזי ומפנק.

חושבת שזה של דתיים ככה שזה מיועד ממש לפתרונות כאלה ולא חדרים לפי שעות שלא נעים באווירה...

אבל אני היתי עושה יום טיול מאורגן. כשהילדים במסגרות ועוד קצת בייביסיטר עד הערב.

בוקר פותחים באיזה בית קפה.

אחרי זה לסגור מראש איזה סדנא שאוהבים / מסז'/ אמבטיית קרח / רכיבה על סוסים

כל רעיון אחר שבסגנון שלכם..

ואז איזה סיבוב בשוק מגניב באזור, מחנה יהודה בירושלים או הכרמל בתל אביב וכזה..

ואז מסעדה ארוחת צהריים. אפשר גם קפיצה לים נגיד לשבת קצת.

אנחנו עשינו את זה ועד היום זוכרים את זה כחויה הכי טובה שהיתה לנו. יותר מכל נופש.

ואם את בקטע של אקסטרים - אז עשינו צניחה חופשית יחד וזה גם חויה בלתי נשכחת.

זה ממש משפיע על כל היום ועל ההרגשה האישית.

ואני מאוד רוצה את זה-

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

יש את הכל בתוכך,השאלה היא מה יעזור לך להוציא את זה לפועל/ מה כביכול מונע ממך

אני מאמינה שהטוב שבנו יוצא כשטוב לנו

תתחילי מזה. צעדים קטנים יומיומיים ועקביים שיעשו לך טוב. שינה טובה. פחות טלפון. נוכחות ברגע. הצבת יעדים ברורה, שיהיו גם ישימים.

את נשמעת אישה מדהימה♥️

מתקדמת קצת קצת קצת, רוצה יותר....

לא כלכך יודעת איך להציב יעדים קטנים אבל אנסה

מנסה לחושב איזה מסגרת אני יכולה לקבוע לעצמי כדי להתקדם

מין רוטינות של רפלקציה איך הולך עם המטרות

לא יודעת ככ..

תוהה איך לייצר זמן של הקדשה כזו לעצמי.

אני בבית עם בת ה 8 חודשים אז יחסית רגוע,

ממש רגוע... אבל גם אין את הפניות של לבד רגע...

ותודה על הפרגון!!🥰

שזה להגדיר לעצמך את המטרות שלך. עכשיו את יכולה לבחור אחת- שתיים משמעותיות מביניהם ולהתמקד בהם בתקופה הקרובה. כדאי לפרק כל מטרה למטלות קטנות ומעשיות שאת יכולה ליישם ביום יום...

מעניין אם זה יעזור

כי גם דבר קשור לדבר

אבל צריך להתחיל ממשהו....

של הרגל חדש.

כל ר"ח אני מחשבת על מה אני רוצה לעבוד בחודש הזה, אבל לוקחת דברים קטנים שנבנים אחד על השני

כל שבוע 2 משימות זה ממש הרבה מדי לדעתי. אולי אם את מחלקת כל מטרה לחלקים קטנים ואז לקחת כל שבוע חלק קטן אחד זה יעד יותר הגיוני

כשאת הולכת על הרבה מדי בבת אחת זה גם מבלבל וגם לא מחזיק לאורך זמן

אני בעד לקחת שינויים לאט לאט ולעבוד על כל נושא בנפרד כדי שזה באמת יחזיק לאורך זמן...

רוב מה שכתבת

מפעיל אחד את השני

אם ישנים מספיק

עושים ספורט

כותבים מחשבות

עושים דברים שממלאים

אז

אפשר להיות שמחים אקטיביים ומגשימי חלומות

מאיפה מתחילים?

ברור מלישון

חוסר שינה זה הפוגם הכי גדול של החיים

אחכ צעד צעד

(אני עשיתי דרך מהקל אל הכבד

ממה שהכי קל לשנות

ואז שזה הופך הרגל

אפשר להמשיך הלאה)

רציני.

נשמע כמו רשימה של האישה המושלמת.

אפשר להגיע לכיוון, אבל כל החיים הם עליות ומורדות, ולהצליח להחזיק את הכל בו זמנית לפעמים לא מעשי.

אז חמלה, לקבל אותך כמו שאת גם ככה, וחמלה זה לא ויתור, זאת אהבה לא מותנת תוצאה, הסתכלות בעיניים טובות על עצמך והתקדמות איטית ובלי ביקורת.

ולדעתי היא הדרך היחידה להתקדמות בריאה, כי אם המניע הוא ביקורת ולא אהבה, האהבה העצמית גם לא תגיע כשתגיעי "לפסגה".

ובפן הפרקטי הייתי מתחילה מספורט וזהו, לא כל יום, תתחילי מפעמים בשבוע, זה יניע את הגלגל.

אני חושבת שאצלי זה יכול להתחיל מלסגור את הטלפון... אז עכשו סוגרת והולכת לגדול תודה שפתחת את השרשור הזה ועוררת אותו גם לרצון ❤️

מיותר

סתם עולה כסף

מלא התעסקות

אף פעם לא עובד כמו שצריך, תמיד עושה בעיות..

בחיים לא חסך ..

אם היה אפשר מרחוק היה אפשר אבל זה לא שזה עזר לרופא *לבדוק* את הילד מרחוק

בחיים זה לא עבד וניסינו מלא פעמים לאוזניים גרון נשימה ומה לא..

אותי מזה...

משתגעת מהעניין שכל ההפתעות קורות בלילה

וכל פעם זה ריצה למיון כי הרופאים בטלפונים רוצים לכסת"ח

על עצמי, בדיקת גרון בשעות הערב, ישר הרופא און ליין אמר שזה דלקת גרון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, על הבוקר בעלי קנה.

לקטנה שלי קצת קשה לי להשתמש בזה, כי אני מרגישה שהיא חייבת בדיקה של רופא באופן ספציפי, אבל אם יהיה צריך, אני אשתמש

קניתי את זה לפני טיסה של 3 חודשים לחו"ל

תכלס לא הייתי צריכה את זה שם ב"ה

אח"כ השתמשתי פעמיים בארץ עבד מעולה

ממש בקלות התפעול ורופאים נעימים

אבל לא יןדעת אם הייתי קונה את זה אם לא הייתה את הטיסה

ממליצה ממש ממש!

הציל אותי, את בעלי ואת הילדים מלא פעמים מלצאת בלילה לרופא תורן/לחכות לבוקר/סופי שבוע לרופא שבינתיים הילד צורח.

לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזר עם האוזניים של הילדים.

פחות מומלץ לבדוק ראות.

אבל אוזניים וגרון עבד מצויין.

אם הילדים הייתי צריכה את העזרה של בעלי שאחד יחזיק ואחד בודק.

*** אני עם מכשיר חדש שאיכשהו המייל שאני כבר לא משתמשת בו נכנס להגדרות.

הניק החדש יותר שלי שמור במייל אחר ולא זכרתי סיסמה.

מוזר לכתוב שוב מפה

ולא היה לי בו צורך מאז. כן היו חולים והצלחנו לקבוע תור לרופא

קניתי אחרי כמה פעמים שביאר פתאום כאבו האוזניים ועוד..

אז אולי זה סגולה..

בכל מקרה שמעתי המון המלצות..

לא יודעת אם הייתי אומרת במקום מיון אבל כן במקום רופא, לפחות במקום רופא כשאין תור זמין.

האמת שהשתמשנו מלא פעמים וברוב המקרים לא הלכנו לרופא אחכ בכלל.

אחרי כמה פעמים זה כבר לא מסובך לבדוק וזה אחד הדברים הכי משתלמים שקנינו, ממליצה לכל מי שיש לו ילדים.

קודם כל בשביל למדוד חום,

הרבהההה יותר פשוט מאשר לדחוף לילד חולה ועצבני מדחום לפה.

חוץ מזה, בעלי השתמש כמה פעמים כתחליף לביקור אצל הרופא.

גם לילדים וגם לעצמו.

זכור לי פעם אחת כשלבעלי היה כאב גרון מאוד חזק והיה בבית אנטיביוטיקה מדלקות גרון קודמות

הוא חשש לקחת ואז אחרי ביקור אונליין בטייטו קיבל מרשם לאנטיביוטיקה והתחיל לקחת מיד.

זה היה ממש משמעותי (אני לא זוכרת אם זה היה סופ"ש אבל תור אצל רופא פיזי לא היה זמין ביומיים שלאחר מכן).

אני אישית קצת פחות מתחברת ולא ניסיתי ביקור רופא דרך הטייטו.

יש דברים שאני מרגישה שצריך רופא פיזי, להרגיש את הילד.

אבל הרבה פעמים רק צריך מרשם או לשלול משהו והמרפאה לא נוחה או לא זמינה. אנחנו משתמשים פעמים בודדות בשנה, אבל בסך הכל כבר השתמשנו כ15 פעמים.

לא רוצה להעיק אז לא עונה אחת אחת.....

@ואילו פינו@יהלום נוצץ@דיאן ד.@יראת גאולה

@עלמא22@אמא לאוצר❤@ברונזה@אנונימית מאושרת@התייעצות הריון

אני רואה שהרוב כן מרוצות

בישוב שלנו אין לי קופ"ח והרופא של היישוב לא תמיד זמין כך שהרבה פעמים אני מוצאת את עצמי במיון רק בשביל שיאשרו לי דלקת באוזן וכד'....

אני עכשיו רואה שזה לא כזה יקר, אז חושבת שאזמין, גם אם זה יחסוך לי פעמיים/3 בשנה זה כבר שווה

תודה רבה לכן!!!

שהטיפול המונע לא מספיק טוב

כדאי לכם לחזור לרופא ריאות

וללכת אליו קבוע עד שמשתפר

משאפים קיבל מכל הסוגים ולא עזר, אבל עדיין ממשיכים

אזניל קבוע מקבל

אין עוד משהו שלא ניסינו

סינגולייר גם לא עזר לו, אנהלציות במקום משאפים גם

אצלנו זה מה שגם ריפא לגמרי

עם אירובנט

ובמקום אזניל יכול להיות שמוקסיפן יותר טוב

היתה לנו תקופה בעבר עם מוקסיפן מניעתי

מוקסיפן מניעתי לא עזר בכלל בכלל עם אזניל זה ככה ככה

אבדוק על המי מלח 7% לא ניסיתי. יש לנו 3% וגם זה עושה לו ליחה סמיכה שגורם עוד יותר לחסימה

אירובנט גם אנהלציה גם משאפים יש לנו כי המשאף עם ריח לא נעים עבורו אז לא מסכים

במי מלח אמור לטפל בליחה

3% זה נמוך לבעיות בריאות

אבל מה שהכי חשוב זה ללכת באופן סדיר לרופא ריאות

הוא אמור לדאוג שההתקפים יהיו פחותים

היתה תקופה שהלכנו פעם בשבוע למרפאת ריאות בבית חולים עד שהמצב השתפר

יש הרבה מעבר מה לעשות

פיזיו לנשימה

שאיבת ליחה ועוד

אל תשארו עם זה לבד

לרפואה יש הרבה מה להציע

אנחנו מטופלים בבי"ח שיבא ועכשיו שיש התפרצות חזקה אני רוצה להגיע שהרופא יראה אותו בזמן אמת ואין תורים, התור שלנו שהיה מלכתחילה הוא לעוד כשבועיים עד אז הוא יסיים עם המחלה ונלך שהוא כבר בסדר ונושם טוב אז לא עשינו פה כלום.

רופא בקופה לא מבין בזה אז גם לא הולכת ומטפלת לבד בבית, רופא ריאות מתכתב איתי במייל בזמן אמת אבל זה לא כמו שהוא רואה ובודק אותו

לפני הרבה שנים

קובעים סדרת תורים פעם בשבוע

זה לא משנה אם הילד חולה או לא

עוקבים אחריו באופן רציף

ואם הוא לא חולה זה מעולה

ואם זה חוזר כל הזמן אז התורים יפלו גם על מחלה פעילה

פעם ראשונה שומעת על זה, ביקורים כאלה הכי יעילים כי הם עוקבים באופן רציף אחריו

כל פעם אצל אותו רופא?

גם המליצו ברונכו אבל כל רופא אומר לי משהו אחר אז לא יודעת אם זה נצרך בכלל

מרפאה שלמה עם צוות רופאים ואחיות

והיו שם הרבה מטופלים שהגיעו קבוע

את יכולה לשאול את הרופא ריאות שלך

הוא בטוח יודע

עשינו בזמנו ברונכוסקופיה והיא יצאה תקין

שזה עושה לו מלא מלא ליחה ואז מגיע שיעול ליחתי שתקוע לו אז עברנו משיעול מצפצף ונבחני לשיעול טורדני של ליחה

זה הבעיה באנהלציה

היא מכייחת אותה

כשהליחה תקועה בריאות או בדרכי הנשימה

נהיה דלקת והתקף

אנשים שסדרה של זריקות B12 העלימה להם את האסתמה.

אני הייתי עם אסטמה, עם צרות אין סוף בנשימה, ממש מנע ממני לעשות דברים, בסוף רופא ריאות טוב, עם הרבה סבלנות לנסות את כל השילובים של משאפים וכדורים עד הטוב ביותר - הגעתי למצב ממש מאוזן, כמעט בלי התקפים, כושר טוב ובלי לפיד לזוז.

צריך סבלנות אבל זה אפשרי

חיבוק! איזה קשה זה...

האמת.שגם אנחנו היינו בסיפור הזה כשהבן שלי היה קטן, הדבר היחיד שעזר לנו בסוף היה שהלכנו לרפואה משלימה... גיסתי היא הומיאופתית, אז עשינו אצלה טיפול וזה מה שעזר...

מציעה לך לשקול גם. בהצלחה!

בכלל, חוץ מכסף (והרבה) שהלך לפח לא ראיתי שיפור- בעניין אחר. לכן סקפטית בנושא. מה גם שגם בזה צריך לעיתים להחליף תרופות עד שמגיעים למה שמתאים עבורו ואני ככ מותשת איתו שאין לי סבלנות גם לרוץ אחרי זה

אני טועה?

אני בכלל לא כזאת שמאמינה ברפואה משלימה וכל זה, אבל אחרי שראיתי כמה זה עזר לו, המשכתי עם הומיאופתיה גם למשהו אחר שנה לבת שלי, וגם שם ראינו ישועות..

זה נכון שזה הרבה כסף , אבל דווקא מבחינת התרוצצויות, אצלנו היא שולחת את זה לסופר פארם לידינו אז זה ממש סבבה...

תעשי מה שטוב לך

עייפתי ורק מלחשוב על התקופה הקרובה אני נכנסת לייאוש

הוא בקוצר נשימה?

או השיעול עצמו מטריף אותך?

כי אני דיברתי עם הרופא ריאות אמרתי לו שאני לא מסוגלת יותר. נגמר שיעול יש כמה ימי חסד ושוב חוזר הניגון

הוא אומר לי כל עוד הוא לא מצפצף אין מה לעשות

זה מערכת חיסונית חלשה שתופסת כל וירוס שזז.

גיהינום.

זה התקף אסתמה...רופא ריאות אומר שזה אסתמה בדרגת חומה קשה, רופא ילדים שראה אותו בזמן אמת אמר שזה סטרידור , רופא אחר אמר ברוכיוליטיס..

בנתיים הוא משתעל נבחני ושורק כל כמה שניות, בשינה זה בכלל בלתי אפשרי , בטניזול במינון הרגיל -3 כדורים לפי במשקל שלו לא עוזר לו בכלל ומינון כפול שאני נותנת עוזר אבל לא ממש גם, כמה כדורים גוף כזה קטן יכול לקחת?

אז כל פעם שאני שומעת שיעול הבטן מתכווצת ואני חסרת אונים, בלילה ממש בכיתי כי לא היה לי איך לעזור לו

רופא ילדים הקשיב לו בשיעול האחרון?

גם הבן שלי היה עם סטרידור בהתקף שיעול האחרון מלפני שבועיים.

תקחי אותו שיקשיבו לו.

ובאמת מאד מפחיד כמויות הכדורים. אוף אני כ"כ מבינה אותך

אני בחרדות מזה לוקחת ציפרלקס.

זה היה אחרי 4 ימים של בטניזול , 4 ימים של אזניל משאפים מלאים ולא היה שיפור אז הלכנו, אמר שהוא בהתקף סטרידור האמת שנבהל אבל אחכ ציין שאם הכדורים לא עוזרים לו אז להפסיק כי אין טעם לקחת סתם , וגם לא לקוחים יותר מ 3 ימים. (לנו רופא ריאות אמר 5 ימים - וגם זה עוזר לשעה שעתיים והכל חוזר אז מה עשינו פה) אמר שהוא לא מצפצף אבל השיעול כן היה נשמע ככזה

אחרי כמה ימים עבר לו ליומיים , ואז התחיל שוב ככל שעברו הימים זה החמיר עד אתמול שכבר התפוצץ הכל

אולי להחליף רופא ריאות

חייב למצוא פתרון.

אולי תתייעצי עם מוקד נשים של הקופה דרך הטלפון?

אני בכללית, ממה שידוע לי יש מוקד אחיות ומוקד רופא משפחה אונליין..

לא משהו של נשים..

ובמוקד נשים שהייתי, חיכיתי שעתיים בשביל שהרופאה תגיד לי שהייתי צריכה לחזור לבית החולים (זה כשבאתי אחרי הניתוח)

רופא משפחה יעזור לך כאן באמת...

אולי יש אופציה להתקשר למיון נשים בבית חולים שבו נותחת?

אני מניחה שזה כתובת הגיונית לפנות אליה...

מקפיצה לעוד רעיונות...

ותתקשרי לשם

היום הכאב ממש נרגע, כנראה זה היה אתמול בגלל מאמץ...

יש מי שחווה את זה יותר קל ויש מי שיותר קשה

בע"ה יהיה לך קל....

אני זוכרת אותך מאיזה שבוע 10....

אם זה שורט אותך תלכי לבדוק.

אבל אם אין לך עצבים אז תנוחי תשתי ותראי מה קורה. אם זה רק בעמידה זה לא נשמע צירים אבל אולי אני טועה.

תודה לה' על הרגע הזה ועל הכל

ואני גם מנסה להרגיע את עצמי שאם בשכיבה לא כואב אז כנראה זה ממאמץ פיזי כי באמת הגזמתי ביומיים האחרונים ביחס למה שמותר.

כי גם אין לי אפשרות לנסוע למיון כי בעל במילואים, אז יש עוד סיבה לנוח ולהתפלל ולקוות שזה סתם

מידי פעם מתפללת עלייך שהכל יהיה כשורה

אבל בגלל הרקע הרפואי אני כן הייתי הולכת למוקד או למיון.

יש לך אפשרות להשיג בייביסיטר?

כל כך לא מובן מאליו ואנחנו אפילו לא מכירות

המון תודה ה' ישמור אותך

אני חושבת שיש לי פחד שיאשפזו אותי. כרגע אני מפעילה את הילדים ואני שוכבת כל הזמן כמו בתחילת ההריון. ואני מרגישה שיפור תודה לה'

לא יודעת לשאלתך. אבל חיבוק על המילואים עם הכל. קשוח...

שזה יותר במפרק/בעצמות עצמן

תנסי לחשוב יותר מדוייק, מתי מתגבר, מה עוזר, מה סוג הכאב - שורף, דוקר, לוחץ, הכל יחד :-/

ביומיים האחרונים אני אוכלת הרבה הרבה פחות, אז אולי הגוף חלש. הבנתי שצריך לצרוך כ2250 קלוריות ביום בערך ואני מגיעה בקושי ל1080 לפי הערכה גסה .

ודבר נוסף התאמצתי הרבה יותר ממה שמותר לי- אני בהריון בסיכון וכל התקופה שכבתי. ומקסימום קמתי להכין אוכל זריז.

ואתמול הייתי חייבת לכבס אז התכופפתי והרמתי וכל מה שכלול בזה.. ואולי זה עונש שכיבסתי בראש חודש למרות שגיליתי על זה רק עכשיו מהפורום🙈

תתגברי שתייה ואם לא עוזר את צריכה ללכת להיבדק

ולאכול יותר!

בלי נדר

וכמובן לשתות

תודה רבה!!

המון בריאות ונחת, התאוששות קלה ונעימה!❤️❤️

איזה מרגש. ממש חיכיתי איתך.

מקווה שעבר לך בטוב💓

הרבה נחת והתאוששות קלה

מזל טוב!!

הרבה נחת 💕💕

חיכית לזה כ"כ...

התאוששות קלה ❤️

התאוששות קלה ומלא נחת

תגדלו אותו בנחת

מרגש ממש!! הרבה נחת!

התאוששות מהירה וקלה!

התאוששות קלה ומהירה