התלבטות קשה - מפרסמת גם פה בנוסף לנשואים טרייםסירה

אשמח לתובנות

נשואים כמה שנים עם ילד אחד בן 5

מונעים מבחירה

אבל פתאום יש לי ספקות

הזוגיות די מקרטעת לפחות מבחינתי ושקלתי ברצינות גירושין יותר מפעם אחת

מבחינת בעלי הכל טוב הזוגיות סבבה לגמרי מבחינתו

שנינו מאוד מזניחים את הזוגיות ואני לפחות חסרת מוטיבציה לנסות לשקם אותה

מבחינת בעלי אין מה לשקם או לטפל כי הכל טוב

אנחנו כבר לא צעירים ואני חושבת שהבן שלנו צריך עוד אח/ות אחד לפחות

לא רוצה להשאיר אותו לבד בעולם אחרי שנמות וגם עכשיו אני רואה שהוא די משועמם בבית וחסר לו מאוד החברה

זה השיקול היחיד שלי להיכנס להריון שוב

באופן אישי אני לא רוצה עוד ילדים טוב לי ככה אבל אני באמת חושבת שלטובת הבן שלנו כדאי שיהיה לו עוד אח/ות

אני לא בונה על בעלי ולוקחת בהחלט בחשבון אפשרות של פרידה בעתיד

אני יודעת שלא מביאים ילדים לזוגיות לא טובה אבל מבחינתי זה כמו ללדת מתרומת זרע. אם אכנס להריון זה לא יהיה במטרה או תקוה לשינוי לטובה בזוגיות אלא נטו בשביל טובת הילד.

מה אומרים?

בעיניירושלמית במקור
טיפול זוגי ואז אם חלילה גירושין - יהיה לו בע"ה חצי אח מזוגיות חדשה שלך. לכל אחד מגיע לחתור ולזכות בזוגיות אוהבת
אבל כל זה יכול לקחת הרבה זמן ואני כבר לא צעירהסירה
כך שלא בטוח שאצליח ללדת שוב גם אם אמצא זוגיות אחרת...
לייצב זוגיות - או לפחות לעלות אותה על מסלול טוברחלי:)

לא תמיד לוקח ככ הרבה זמן , ולפחות כדאי לנסות כדי להבין את הכיוון.

גירושין וזוגיות חדשה מסכימה איתך שיכול לקחת זמן .

חוץ מזה שבעיני את צריכה להיות הוגנת עם בעלך ולומר לו גם את הנתון הזה שאת שוקלת גירושין לפני שמחליטים על הריון נוסף. 

אזירושלמית במקור
להקפיא עכשיו ביציות (וגם עוברים למקרה שהטיפול הזוגי יצליח)
לא מתגרשים בשביל להשתדרג בזוגיותמקרמה

מתגרשים כי הכאן ועכשיו הוא רע

והלבד עדיף על הביחד


אפחד לא מבטיח לה שתהיה עוד זוגיות

או עוד ילד 

לא הבנתי תגובתך. הצעתי לה דבר ראשון טיפול זוגיירושלמית במקור
אחרי טיפולמקרמה

במידה ולא מצליח

את ההחלטה להתגרש צריכים לקבל לא כי חותרים לזוגיות אחרת

כי אפחד לא מבטיח כלום

יכול להיות שהיא תשאר לבד...


מתגרשים רק אם להישאר ביחד זה רע מאוד

שכבר מעדיפים להישאר לבד


התגובה מיועדת אלי?ירושלמית במקור
כן, להודעה לא הבנתי, התבלבלתי בשרשורמקרמה
אז אענהירושלמית במקור
שוב, שלא מבינה מה בהודעתי סותר מה שכתבת. זו היתה תגובתי:


"בעיני, טיפול זוגי ואז אם חלילה גירושין - יהיה לו בע"ה חצי אח מזוגיות חדשה שלך. לכל אחד מגיע לחתור ולזכות בזוגיות אוהבת"


אז תקראי בבקשה שוב ותראי שבעצמי אמרתי שהיא צריכה *לחתור* לזוגיות אוהבת, ושבעצמי אמרתי *שהחתירה הזו נעשית קודם כל בטיפול זוגי.*


אם הבעיה לדעתך זה שכתבתי "לחתור ולזכות" - זה כמו בהגרלה... אין הבטחה שחתירה מביאה זכיה אבל צריך להשתדל ולפחות למלא כרטיס... את יכולה להתעלם מהאות ו' כמובן אם זה יותר מסתדר לך.

מה שהתכוונתי זה שהחלטה עלמקרמה

גירושים לא יכולה להיות כחלק מהשאיפה למצוא זוגיות טובה יותר

כי זה עלול להיות צעד בלתי הפיך שסופו בדידות - כי הזוגיות הטובה יותר לא בהכרח תגיע


החלטה על גירושים היא כי היא לא רואה עתיד והווה לזוגיות הנוכחית ואין מצב להישאר בה- והגירושים עדיפים גם אם התוצאה שלהם תהיה בדידות וחוסר זוגיות


את התקווה והשאיפה לפרק ב - צריך להשאיר אחרי שתם פרק א


גם כי היא לא מאפשרת הזדמנות לפרק א להשתקם

וגם כי היא לא בהכרח תגיע ואי אפשר ולא נכון לקבל החלטה להתגרש על סמך תקווה שכזו

כרגע היא בכלל לא מעוניינת להיטיבירושלמית במקור

לעצמה את הזוגיות ומתוך כך את החיים.


ההמלצה שלי היתה על טיפול זוגי כדי ליצור לעצמה משהו טוב ואוהב בזוגיות. בגלל שכן, זה דבר חשוב שראוי לחתור אליו... משימת חיים כמו שנשים פה בפורום מגדירות את זה גם בנישואין טובים...

ובגלל שהיא עצמה כתבה שאולי מעוניינת בגירושים, ציינתי שהזכות (ובעיני, גם החובה) *לחתור* לזוגיות טובה היא חשובה ומגיעה לכל אחד, ובכל מקרה קודמת לרצון בעוד ילד לתוך נישואין רעים רק לשם הטבת מצבו של הגדול, והוספתי שאם הטיפול הזוגי *לא יצלח* (בהגדרה שלך, שאני כמובן מסכימה איתה - שכלו כל הקיצין) אז תהיה לה האפשרות *לחתור* למציאת זוגיות אוהבת *גם אם היא לא תמצא כזו*... ובטח לא להביא יחד למצב כזה. אח"כ היא ציינה שמבוגרת אז הצעתי לשמר פוריות (כולל עוברים, איתו) שוב כדי לאפשר להתפנות בשקט להצלחת הטיפול הזוגי...

בכל מקרה בהודעתי זה היה ברורירושלמית במקור
שלא *מתגרשים* בשביל למצוא זוגיות אחרת.
אלא מטפלים.ירושלמית במקור
למה להכניס במודע עוד ילד למערכת של הורים גרושים?רחלי:)

חד משמעית לטפל קודם כל בזוגיות ומחליטה ברצינות מה לעשות איתה , צריך לקחת בחשבון גם את ההשלכות של אותו ילד או ילדה שיוולדו.

ממליצה לך לקרוא קצת על ההשפעות של גירושין על הילדים, אם ככ חשוב לך הרגשות של הילד שלך אולי כדאי קודם לדאוג לו לבית יציב. 

מבינה לגמרי את השיקולים שלך, אין לי מושג האם זהקופצת רגע
'מוסרי' או הוגן אבל גם אני חושבת שהייתי רוצה להביא עוד ילד בנסיבות האלה. 
תודה!סירה
איזו התלבטות כואבת....פאף

אני יכולה להבין אותך ואת הרצון לאח בשביל הילד שלך, גם במקרה של גירושים-יהיה לו אח שחווה את זה איתו , זה לא כמו בע''ה אח מזוגיות פרק ב... זה אח שחווה איתו הכל.

אני כן חושבת שהריון ולידה זאת תקופה מאתגרת גם ככה, וכן כדאי ללכת לטיפול זוגי או טיפול אישי עבורך כדי לשמור על יציבות בזמן הזה, ואולי -מי יודע? אולי גם תצליחו כן לשקם את הזוגיות שלכם, וגם אם לא-אולי זה יאפשר פרידה ממקום שלם יותר...

מה בעלך חושב על עוד ילד?

אני בטיפול אישיסירה
ניסיתי ללכת ליעוץ זוגי לבד רק חידד את הרצון שלי להתגרש
בעינייoo

זה תלוי באווירה בבית

אם היא טובה, הגיוני להביא עוד ילד. אם יש מתחים לעיתים קרובות, לא כדאי להביא ילד נוסף.

בעיקרון הכל סבבה ברמה השטחיתסירה

אין מריבות

אבל אני מבפנים לא אוהבת, לא מעריכה ולא מעוניינת בו בכלל. 

כשהתחתנתם כן היתה אהבה?האור שבלב

הרבה (מלא) פעמים החיים שוחקים, ושוכחים. ושטף והעומס והיומיום וההרגלים..

ואגלה לך סוד.. אנחנו 20 שנה נשואים: כן, אצל כולם יש עליות ומורדות.. ולא, לא סרט הוליווד.. בעיקר השקעה, עבודה על המידות, על הכעס, על העין טובה על הסבלנות. מסתבר כשהרבה לחץ יורד, והרבה אי הבנות מדוברות- אפשר למצוא את הרגעין הזה שאיתו התחלת ורצית את בעלך-

תשמעי זוגיות זה וואחד השקעה מידותית, אם לא עושים את העבודה הזאת: לא רואה סיכוי בכלל לזוגות להשאר אחריי כמה שנים טובות.. אין מצב.. אבל זה בכל זוגיות ever.

וכשמבינים שזה הבעל שלי, זה לא שמחכה לי בעל אחר מאחורי הסיבוב, והוא אב לילדיי, ויש לו והוא בעצמו עם גרעין טוב- פשוט יש לו עומס כרגע/ פוסט טראומה מהמלחמה/ עייף/ עובר עליו משהו: אז עובדים על הזוגיות. ולא פוזלים הצידה, אלא עובדים עובדים עובדים. 

מצידי לא היתה אהבה בכללסירה

ממש קיוויתי שהוא יבטל את החתונה לפני החתונה. לי לא היה אומץ לעשות את זה כמו שלא היה לי אומץ להיפרד ממנו בתחילת הקשר.

הוא היה מאוהב בי.

ישoo
זמנים/ סיטואציות בחיים שאפשר להניח רגע לזוגיות ולהתמקד בדברים אחרים כמו גידול ילדים/ התפתחות אישית/ משהו אחר


אז זה יכול להיות רעיון טוב ללדת עוד ילד ואולי בינתיים לחזק את החלק של השותפות עם בן הזוג שצריכה להיות טובה בכל סיטואציה עתידית שתבחרי

אבל זה לא תרומת זרע...מקרמה

בעיני זה לא כזאת מחשבה הזויה

אבל בשני תנאים


 

1. רק בשקיפות מלאה מול הבן זוג

2. רק בתנאי שהיה ואת מחליטה להתגרש- את יודעת שתצליחו להתנהל בהורות משותפת רגועה וטובה ויצירת סביבה בריאה לילדים

(וזה לא יקרה אם לא יתקיים סעיף 1 ותתייחסי לזה כתרומת זרע)

האמתהמקורית

שזה לא כזה הזוי בעיניי

אבל ממליצה על טיפול אישי במקביל

נראה לי תמוה שאת מרגישה ככ שונה מבעלך

כותבת כמה נקודות שעולות לי מדברייך...מתואמת

1. את יודעת להצביע על הנקודה שבגללה את לא חווה את הזוגיות שלכם כטובה? כי נראה לי שנדיר שיש פער כזה בתחושות של בני הזוג, שאחד מרגיש טוב מאוד בזוגיות והשני מרגיש רע מאוד...

לי נשמע שכדאי ללכת לטיפול זוגי - לא עם בעלך, אלא לבדך.

2. כדאי לבדוק אם מבחינה הלכתית מותר להיות ביחד כשלך יש מחשבות להתגרש. אם זה הפוך אני יודעת שזה נקרא "בני גרושת הלב"...

3. אם המצב כל כך גרוע מבחינתך - איך את מסוגלת לקיים יחסי אישות? אישה בדרך כלל צריכה להרגיש קרבה נפשית בשביל להגיע לקרבה פיזית...

ואם את מסוגלת לקיים אישות - אז אולי המצב לא נורא כל כך?...

4. אני חושבת שיש סיכוי קלוש שילד נוסף דווקא יקרב ביניכם. אבל לא יודעת אם כדאי לקחת את הסיכון.

5. באמת נשמע לי שיש פה דווקא בסיס לעבודה זוגית טובה כדי שתוכלו להמשיך לחיות ביחד. כלומר - לא פירטת בכלל, אבל גם לא כתבת דברים נוראיים. ובאמת - לא כדאי לחשוב על גירושין רק כדי למצוא אולי מישהו אחר טוב יותר... רוב הסיכויים שפשוט תמצאי את עצמך לבד, עם ילד או שניים ועם אבא שלהם שלא נעלם מהשטח, אלא צריך גם הוא את הקשר איתם, וכבר הרבה יותר קשה ככה לנהל את ההורות...


הרבה הצלחה וטוב בכל מה שתבחרי!❤️

לגבי 1- גם לי נשמע קצת תמוהסבב ולא סבבה

האם הלכתם לטיפול מקצועי ממושך?

כי נמשע שיש דברים שלא דוברו

או שלא דוברו נכון

מנסיוני אפשר גם שנים להתקע באותה צורת תקשורת בה כל אחד מדבר מהזוית שלו ומהץפיסת עולם שלו ולא באמת קולט וקשוב ומבין את הצד השני

ומגיב באוטומט של עצמו

ומטפל יכל לזוג לצאת מהלופ בתקשורת ולפחות ללבן את הדברים עד הסוף

הז מאוד כללי לומר 'לא טוב לי'

יש לזה סיבה

זה לא ה-כ-ל לא טוב..

את לא מתארת גבר עם מידות רעות או אלים או פוגעני.. נשמע יותר שלא מקבלת מענה לצרכים שלך בנושאים מסוימים..

ואיך עובדים עם הבקשה שלא מתממשת ואיך

מתנהלים מולה יחד זה דבר שכדאי לעבוד וללמוד עם איש מקצוע מנסיון..לבד זה קשה

נכון הוא לא אדם רע בכללסירה
אבל יש לי עליו כל כך הרבה מטענים שעם כל הטוב שלו אני לא מצליחה לרצות אותו או לאהוב אותו
אז יש בסיס מצוין לעבודההאור שבלבאחרונה
בעיקרון משברי אמוןסירה

לא התחתנתי מאהבה אלא מלחץ ואני די מתחרטת על זה

יש בינינו הרבה פערים

בכל מקרה ניסיתי לאהוב ולתת צ'אנס לזוגיות הזאת

בעלי לעומת זאת היה מאוהב מעל הגג וברגע שהתחתנו אני חושבת שהוא הרגיש שאני בידיים שלו כבר ולא צריך להתאמץ

זה כמובן הוריד לי ממנו מאוד והקשה עליי לפתח כלפיו רגשות חיוביים

הוא הסתיר ממני דברים משמעותיים ושיקר לגביהם לא מרוע אלא מפחד שאגלה כי הוא ידע טוב מאוד שזה עלול לסכן את הנישואים שלנו. לא מדובר על בגידה אבל מבחינתי זו היתה פגיעה קשה באמון ולמרות שמבחינתו זה היה ועבר אני לא באמת סולחת לו מה גם שהוא לא ממש ניסה לתקן את המצב

יש בי המון כעס כלפיו וגם חוסר הערכה

לגבי יחסים אני מתחמקת מזה כמה שאפשר אבל בהחלט תקופות ארוכות קיימתי יחסים תוך כדי סבל וגם עם כאבים ורק התפללתי שזה ייגמר כבר.

ניסיתי ללכת לייעוץ זוגי לבד חוץ מלחדד אצלי את הרצון להתגרש זה לא קידם אותי

בעלי לא מעוניין בטיפול זוגי

דווקא המחשבה על להישאר לבד ממש לא מפחידה אותי ואני בהחלט מצפה ומקווה שגם אם נתגרש הוא יישאר מעורב בחיי הילדים. אני ממש לא מתכוונת לריב

נשמע ממש מורכב...מתואמת

לא יודעת מה עוד לומר חוץ מלהמליץ שוב ללכת לייעוץ טוב, כדי לפחות לא לעשות את התהליך הזה לבד... וגם כדי לקבל הדרכה איך להעלות בפני בעלך את המחשבות שלך בלי שהוא ינפנף אותך.

בכל אופן, לא נשמע לי שכדאי להביא ילד מראש למצב מעורער כזה. במיוחד שהורמונים של היריון ולידה עלולים להשפיע עלייך לרעה... את צריכה לשמור על הנפש שלך חזקה❤️

בתרומת זרע אין מזונות..אני10
אם את נכנסת לתהליך הזה בידיעה שגירושין זה אופציה סבירה, ראוי לדבר על זה עם בעלך. אולי לא בא לו להיות תורם זרע ומממן? 
את צריכה לשאול את בעלך מה דעתודיאט ספרייט

האם זה נכון להביא ילד לזוגיות כשההורים רוצים להתגרש?

לך יש את התשובה- את רוצה.

מן ההגינות לשאול לדעתו. מה שכנראה לא תעשי.

אז להניח אותה.

את מניחה שלא? אז אל תביאי.

האמתאורוש3

שמתוך ניסיוני הלא רב בינתיים בעולם טיפולי הפוריות זה לא נשמע לי משהו הזוי. אם היית שואלת אותי לפני כמה שנים הייתי עונה אחרת לגמרי.

מה שבעיקר מפריע לי במה שכתבת זה שאין לך רצון. הייתי עובדת על הנקודה הזו כי זה יכול להוביל למקומות לא טובים, דיכאון חלילה וכזה. כי עוד ילד זה מתנה אבל גם ''תיק'' לכל החיים. וצריך רצון מעבר לרצון שהוא נטו בשביל הילד הראשון. כי ההשלכות הן עליך לתמיד. לא חייב רצון יוקד ושורף. אבל כן רצון כלשהו בעיני. גם לטובתך אבל גם לטובת הילד שייוולד...

ומישהי כתבה פה על בעיה הלכתית אז כדאי לבדוק את העניין. אני לא יודעת.

החלטות טובות. 

תודה. את צודקת בעניין הרצוןסירה

אני מאמינה שאם אלד עוד ילד אני אוהב אותו.

אבל זה בהחלט יהיה קשה

תלכי על זה ותלדי עוד ילד אחד לפחות, אם לא יותרסיה

אם את לא מתכננת להתגרש היום

הגיל שלך מתקדם, את לא פה ולא שם, שלא תשארי קרחת.

לפחות שיהיו לך עוד ילדים ,תתמקדי באהבה שלך אליהם זה ימלא לך את החיים.

כמובן שמלכתחילה זה לא תחליף לבעל, אבל את במילא לא הולכת להתגרש מחר זה נשמע.

אם תתגרשו עוד מספר שנים הוא תמיד יוכל להתחתן עם אישה צעירה וללדת עוד, את הרכבת שלך תעבור.

ולכי תדעי אולי דוקא עוד ילד יפתח אצלו משהוא בלב.

אז בעיני דורש עבודה עכשיואורוש3
על לרצות באמת עוד ילד למרות הקושי. לא פייר לילד לבוא לעולם כדי שאח שלו לא יהיה לבד. ילד צריך להרגיש רצוי ואהוב...
אני חושבת שמשהו בסדר העדיפויות קצת שגויממשיכה לחלום
לדעתי (וזאת באמת רק דעתי, אז את לא חייבת להתייחס) יותר ממה שילד יתרם מאח הוא יתרם מבית יציב עם הורים אוהבים. גירושיםצזה לא פשוט בכלל עבור ילדים. כמובן שאם צריך אז עושים את זה למרות הכל אבל זה לא פשוט ולא אידאלי.


נראה לי הרבה יותר חשוב להבין למה את לא מעוניינת לשפר את הזוגיות ולמה בעלך לא רואה את הקושי שלך ומרגיש שהכל מצוין


נקודה נוספת, לא בטוחה שנכון להביא ילד רק בשביל אח שלו, צריך לרצות את הילד בעצמו

גדלתי בבית עם הורים שנשארו יחד רק בשביל הילדיםסירה

זה היה נורא.

חבל שהם לא התגרשו כשהיינו קטנים.

אני לא מעוניינת לשפר את הזוגיות כי אני לא אוהבת לא נמשכת ומרגישה שהגעתי לנישואים האלה מחוסר ברירה ובטעות.

חוץ מזה שבמשך השנים למרות נתוני הפתיחה הלא מזהירים האלה בהחלט ניסיתי לעבוד ולהשקיע ולא ראיתי שזה עזר, להיפך. בעלי רק הרגיש יותר ויותר נח לעשות מה שהוא רוצה

לבעלי טוב כי ברמה הטכנית אנחנו מסתדרים לא משגעים יותר מידי אחד את השני, חיה ותן לחיות. ואצלו יש את המשיכה והאהבה הראשונית מה שאצלי אין.

גם כשאני מנסה להציף את הקושי הוא כמובן מתחמק ומנסה להדחיק ומחכה שזה פשוט 'יעבור לי' ואני אשכח מזה

השורה האחרונה שכתבת נראה ממצה את הענייןזמינה

ממה שכתבת נראה שאת באמת מנסה לעבוד על הזוגיות ולפתוח קשיים ובעלך לא משתף פעולה, והוא  לא מאפשר לך לפתוח דיון על זה עקב קושי שיש לו לפתוח דברים בתחום ( חסימה שיושבת על קושי רגשי  אבל אני לא מכירה והדרך שלי לראות דברים דרך מה שכתבת..)

ברגע שאת צוברת את הקשיים בתוכך והדברים לא נפתחים באופן מיטבי זה גורם לריחוק רגשי כי כל אחד מתבצר בעמדות ובתפיסתו ואין מרחב רגשי משותף שמאפשר לפתוח גם הכאב ולברר יחד את ההשקפה של כל אחד וביחד לנסות להתקדם.  


נשמע שכדאי ללכת לייעוץ אם לא ביחד אז לפחות לחוד..

הוא יודע שהוא עלול לאבד אותך???מקרמה
או שמחשבות יל גירושים היו בניך לבין עצמך?
אנחנו הרבה פעמים משחזרים התנהלות של ההוריםשושק'ה

נשמע שאת לא רוצה לשחזר אבל רק ברמה נמוכה של מאמץ.

ההורים לא הסתדרו ונשארו בכל זאת ואת לא רוצה לשחזר את זה.

אז את רוצה להתגרש. למה לא התגרשת עד עכשיו?


אפשר גם לשנות את הדפוס של ההורים בדרכים אחרות. כמו לחזק את הנישואים. משיכה והערכה זה דבר שניתן לעבוד עליו.


הייתי מתחילה מטיפול שיעזור לי לשנות דפוסים. ולהאמין ממש שאפשר לזכות לזוגיות טובה ממש!

מנסיון

אני רוצה להגיד לך רגע משוהמקורית

לכתוב שהגעת לנישואין האלה בטעות ובחוסר ברירה זה קצת הכחשה של הבחירה שלך בו 

יכול להיות שבחרת בו ממניעים שהיום נראים לך לא נכונים, אבל אז זו היתה בחירה חופשית, כפי המקום שהיית בו. ולכן,  להסתכל על זה כטרימינולוגיה של טעויות קודם כל לא מקדמת את היכולת להיפתח באמת לאופציה שהיחסים שלכם יכולים להיות טובים, כי כל הזמן נושפת לך בעורף הידיעה שעשית טעות, ושממילא לא יכול להיות שיהיה טוב באמת. אולי רק חצי כזה, כי זו בכל זאת טעות, אז כמה נתקדם כבר..?

וזה עניין שלפעמים אנחנו לא מודעים אליו אפילו אבל משפיע.

 

 

בנוסף לכך,הרבה פעמים אנחנו מתאמצות המון, אבל בכיוונים הלא נכונים. וזה גורם לריחוק רגשי כי מרגישים חוסר היענות של בן הזוג שיוצרת מסך בינינו, גורמת לירידה במשיכה, גורמת לרתיעה, לתחושה של אין אהבה בינינו.  זוגיות זה דבר שצריך לתחזק תחזוק אישי של כל אחד מאיתנו קודם כל, ותחזוק של התקשורת והאינטימיות הרגשית 

 

כתבת שאתם מתנהלים על מי מנוחות כביכול, אבל בפנים מבעבע בך קושי עצום וחוסר, שגם אינו נענה על ידו כשאת באה לנסות לפתוח את זה, אבל לא רק זה - את גם סוג של משלימה עם זה (אני כותבת את זה על סמך העובדה שכתבת שתקופות ארוכות קיימתם יחסים למרות הקושי, למרות שכאב לך וכו, התנהלות על מי מנוחות, אין ריבים וכו) ואני חושבת שכבר חצית את הקו שבו מתנהלים על מי מנוחות וזה הזמן להחליט "לשבור את הכלים" ברמה התאורטית ולפעול ממקום שיותר יקדם אותך.

בפועל למה אני מתכוונת.? לשינוי ההתנהלות שלך מול האדישות שלו לקושי שלך 

 

כשאת מקבלת התנהגות שלא נכונה לך רגשית, לא מדויקת לצורך שלך, זה לא נכון להישאר על מי מנוחות.

 זה גם לא מאותת לבן הזוג על הקושי ברמה שאת חווה אותו (וגם כשאותתת הוא מחכה שיעבור לך, כי בסוף הכל ממשיך כרגיל וע"על מי מנוחות") וזה מה שיוצר מטענים רגשיים קשים ותחושה של חוסר רגישות ואדישות וניכור לקושי שאת חווה.

כשאת לא נשארת בפגיעות שלך ומנכיחה אותה, ו"מעבירה" את זה (גם אם זה נובע מתוך אמונה שכלום לא ישתנה, אבל בפנים הציפייה עדיין קיימת) ובן הזוג לא מקבל את האיתות הנכון ממך שכלו כל הקיצין, זה גורם לכך שהוא לא מבדיל בין מצבים בהם הוא צריך להתאמץ ולשנות עבורך, לבין מצבים בהם הכל בסדר וזה המצב המעפן הרגיל שלנו (יעבור לה)

 

ולכן, הדבר שהייתי שואלת את עצמי פה  - היא האם הצבתי את הגבולות שלי נכון 

זה לא בא להגיד שזה בסדר כשהוא מתעלם מקושי ניכר שלך, זה בא בעצם לשאול כמה הוא מודע לו, לשבר הזה שמתחולל בתוכך, ולעוצמה שלו באמת

 

יכול להיות שאת צודקתסירה

הצבת גבולות זה בהחלט משהו שאני לומדת

לגבי הבחירה זה חד משמעית היה טעות. הרגשתי במלכוד ושאני לא יכולה לסרב. זו ממש לא הייתה בחירה חופשית אלא הסכמה בלית ברירה. וכן זה אוכל אותי

אני חושבתהמקורית

שלאכול את עצמך זה להיכנס למצב קורבני, שגם בהווה לא מאפשר לך בחירה. לפחות מבחינה תודעתית.

מה את רוצה בסופו של דבר? זוגיות מאושרת? להרגיש אהובה, שמישו רואה אותך, קשוב אלייך, מישהו להישען עליו, לא? כמו כולנו בעצם.. שיא ההגיוני

את יכולה לנסות לדחוף לבחירה הזו גם היום

בהצבת גבול

בהרמת דגל

בלא להרגיש כנועה ולתת לחיים לחלוף על פנייך כצופה מן הצד

לדעתי קשה לחיות במצב כזה שהוא פרווהשושק'ה

מה הדרייב להשאר יחד? נוחות?

את מאמינה שיכול להיות טוב?

למה התחתנתם?

את חושבת שהפרווה הזה יהיה עם כל גבר שתתחתני איתו או ספציפית עם בעלך?

נוחות, ביטחון כלכלי, ילד משותףסירה

מאמינה שאפשר לחיות כמו שאנחנו חיים עכשיו אולי עם תקשורת יותר טובה, לא מאמינה שאצליח לאהוב אותו

התחתנתי משילוב של רצון לברוח מהבית, הרבה לחץ מצידו ואמונות שגויות לגבי זוגיות (למשל שלא חייבים לאהוב בשביל להתחתן ואהבה נבנית עם הזמן. האמנתי בזה מאוד והיום אני חושבת שזו גישה הרסנית ואיומה)

הפרווה הזה הוא עם בעלי

היו גברים בעבר שרציתי והייתי מאוהבת בהם 

אני גם חושבת שזו גישה הרסנית ואיומהשושק'ה

אבל שאם כבר ה' שם אתכם יחד ובעלך מרגיש שסבבה אז יש פוטנציאל.

חוץ מזה שלפעמים אנחנו רואות יותר במיקרו וגברים יותר במאקרו אז במקרו סבבה לכם ובמיקרו יש דברים שכדאי לעבוד עליהם כי הם דורשים תיקון

לאים...

לטובת הילד לנסות לעבוד על הזוגיות.

דווקא עכשיו שהוא בן 5 ועצמאי, לשים אצל ההוגים לסופ"ש וללכת לחופשה זוגית.

לצאת לדייטים, להחיות את הזוגיות אם אפשר.

אם סה"כ בעלך אדם טוב ואבא טוב, אז לעבוד על הזוגיות.

זה הרבה יותר יתרום לבן מעוד אח/ות ובמיוחד שאת גם לא ממש מעוניינת. ילד הוא ילד, במלוא מובן המילה. הוא לא צריך להגיע לעולם כילד לא רצוי, כדי לספק חברה לבן הבכור. כשגם ילד מוסיף הרבה מתח בזוגיות ורוב הסיכויים שהזןגיות לא תשרוד דוקא בגלל זה

ילד הוא לא תחליף לשעמום של אח שלואמאשוני

ילד הוא עולם מלא בפני עצמו.

הוא לא אמור למלא פונקציה "בשביל האח הגדול שלו"

נכון שגם במצב של גירושים יותר קל לילדים להתמודד כשיש אח נוסף בתמונה, אבל אותי זה מחריד לחשוב שמביאים ילד שלא מתוך רצון שהוא יהיה קיים בעולם, כעולם בפני עצמו. זה עוד לפני הדיון על הזוגיות.

את אומרת שאת תאהבי את הילד, ועדיין אם האהבה הזאת מגיעה ממקום של ליהטיב עם הגדול- אז לא. השיקולים לא מונחים במקום הנכון.

ואם הדעה הזאת עצבנה אותך, אז אולי את כן רוצה עוד ילד כאדם בפני עצמו. זה חלק מהבירור.

כמובן שילד הוא לא תחליףסירה

ואולי כמו שהצגתי את זה זה קצת קיצוני

אבל אני חושבת שכל אחד שמתכנן להביא ילדים מביא אותם משיקולים מסוימים

חלק עושים את זה כי הם רוצים ומשתוקקים לילד. זה בעיניי סופר אגואיסטי.

השיקולים שלי קצת שונים ולמען האמת אני חושבת שהם פחות אגואיסטים מסתם רק לרצות שיהיה לי עוד ילד.

אין דבר כזה "סתם לרצות שיהיה לי ילד"אמאשוני

מאחורי הכמיהה הזאת לילד עומד רצון לבנות עולם והמשכיות הדורות ורצון להיטיב עם הילד.

אולי יש הורים יוצאי דופן שמביאים ילד בתור שעשוע בשבילם, אבל אם כן אז עדיף לגדל כלב, הוא חמוד גם ודורש הרבה פחות.

ילד הוא עולם והוא דורש את המשאבים לכך, ולכן גם צריך להגיע משיקולים של לרצות *אותו* קיים בעולם.

לצורך העניין נניח כשהילדים יתבגרו הם יחליטו כל אחד לצאת לדרכו לחיות איך חייו בנפרד,

לא מתוך מריבה או משבר, סתם מתוך החלטה אישית חופשית.

האם מבחינתך זה יהיה בזבוז בדיעבד שגידלת ילד נוסף?

הרי ממילא הגדול יחיה כאדם ללא אחים וללא הורים מתישהו. (כנראה שבשלב הזה יהיה לו כבר נכדים אגב)

או נגיד חס וחלילה, אבל רק בשביל ההמחשה של הסיטואציה, נניח והילד הנוסף יהיה ילד עם צרכים מיוחדים שלא יוכל לספק לאח הגדול את החברות הזאת שבין אחים, האם תתבאסי לגדל אותו?

לא שואלת אן תתבאסי שהם לא חברים. האם תתבאסי שהוא קיים בעולם? שסחבת אותו 9 חודשים ועכשיו גם צריך לגדל אותו.

תחשבי שזה גם יותר מאמץ וגם לכאורה ללא תועלת כי הוא לא יוכל לספק את הצורך בשבילו הוא בא לעולם..


כמובן הכל רק בתיאוריה, בע"ה תזכי לילדים שמחים ומאושרים שיהיו חברים טובים.

רק מחדדת את הדילמה לתרחישים שונים כדי שאת תוכלי לוודא איפה את מונחת ביחס לסוגיה הזאת.

כי איפה שאין קונפליקט אין בירור.


אם תחשבי על זה בתור או או, תוכלי לברר עם עצמך אם את באמת רוצה עוד ילד או לא.

בהחלט לוקחת בחשבוןסירה

כמובן שאף אחד לא מבטיח לי שאם אביא עוד ילד הם יהיו חברים

ותמיד יכול להיות ח"ו מצב של ילד לא בריא

אני אוהב אותו בכל מצב ואין בי שום ציפיה שימלא תפקיד מסוים

פשוט מטבע הדברים משפחה שיש בה יותר מילד אחד יש יותר אינטראקציות (חיוביות ושליליות) יש יותר ביחד ויותר הרגשה של משפחה.

להיות בן יחיד מרגיש לי כמו משהו מאוד עצוב ובודד 

אוקי אז ענית לעצמך את התשובהאמאשוני

את רוצה את הילד בפני עצמו. זה שהם יהיו שניים זה בונוס, לא השיקול הקובע.

את חייבת להיות מתואמת עם בעלך!כמהה ליותר

בעיני זה ממש לא מוסרי להביא עוד ילד, כל עוד שיש לך מחשבה על גירושין. 
בעלך חייב להיות מיודע על התכנון של גירושין, ולהיות חלק מהדיון הזה.

אני ממש מזועזעת מהמחשבה הזאת! מנסה לדמיין אם חס ושלום היה מקרה אצלינו, שאני אוהבת את בעלי, ולא יודעת שהוא מתכנן להתגרש ולמרות זאת מסיבות אגואיסטיות שלו הוא היה גורם לי להביא עוד ילד. זה נורא! 

שמחה בשבילך שאת לא נמצאת בסיטואציה הזאתסירה

ומאחלת לך שלעולם לא תגיעי אליה

לגבי הרצון להתגרש העליתי את זה מול בעלי כמה פעמים

והוא יודע טוב מאוד שיש דברים שמפריעים לי מאוד אבל פשוט נהנה לחיות בהכחשה

דווקא אני לא רואה פה אגואיסטיות להיפך, אני מבחינתי טוב לי ככה אני חושבת על טובת הילד שלי.

לדעתי אנשים שמביאים ילד כי *הם* רוצים זה סופר אגואיסטי.

בעצם בכלל להביא ילדים זה אגואיסטי.

מציעה לך לא לשפוט אנשים עד שתגיעי למקומם בתקווה שלא תגיעי. 

סליחה את התפרש שאני שופטתכמהה ליותר

לא שופטת את המקום שלך, רק כותבת שבגלל שילד זה דבר שעושים בשניים - אז גם הוא חייב לדעת.
אם שיתפת אותו כבר שאת רוצה להתגרש, ולמרות זאת הוא מכחיש את זה ומוכן להביא עוד ילד - אז מצויין.

כתבתי אגואיסטי וזה אולי מה שהתפרש כשפיטה. סליחה!
הכוונה שלי היתה שאם הוא לא באותה דעה איתך להביא ילד למרות גירושין בעתיד - אז זה בעצם רק רצון שלך (לא משנה מאיפה הוא נובע), כי מאוד הגיוני שאם הוא היה יודע שתתגרשו בעתיד - הוא לא היה רוצה להביא ילד. 
 

אז אם טובת הילד לנגד ענייךמקרמה

למה לא לשתף אותו??


 

בעל יקר, אתה יודע שאנחנו רואים את הנישואים האלו באופן שונה ואתה מכיר את המחשבות שלי לגהי העתיד ואיפה אני עומדת


 

וגם אם אני לא יודעת צה צופן לנו העתיד ואני לא סגורה אם אנחנו טובים כבני זוג

אני כן יודעת שאתה אבא טוב

ולאחרונה יצא לי לחשוב על הבן שלנו

ואני חושבת שלטובתו אנחנו צריכים לשקול להביא לו אח


 

מהיכרות שלך, מה הוא יגיד?


 

ד.א. ההכחשה היא לא רק של בעלך

להגיע למצב שאת מתחתנת. מביאה ילד וחיה את החיים בלי רגש ואהבה ורק מקווה שהוא יעשה צעד -  לא הייתי קוראת לזה להכיר במציאות

הכחשה/הכרה זה לא רק תודעתי

הכרה במציאות שלא מגיע עם מעשים ונסיון לתקן במשך הרבה שנים - זה לא שונה בהרבה


 

הוא נשוי לאישה שהוא אוהב ורוצה להישאר נשוי לה


 

את מתארת מציאות שמעולם לא אהבת אותו

ואולי כל מה שעשה (לא פירטת) והאי אמון שיש לך כלפיו- באהבה הדדית היה נסלח

אבל למה לסלוח ולנסות לבנות אמון ולבנות מחדש זוגיות כלפי שאת לא אוהבת?

מה את מצפה שיעשה?

אם הוא רוצה להישאר נשוי ליסירה

הוא היה מתאמץ קצת

אבל הוא די לוקח אותי כמשהו מובן מאליו ועושה מה שבא לו גם אם הוא יודע שזה יפגע בי 

תעשי מה שנח לךסיה

אם הוא עושה מה שנח לו

נשמע שאת רוצה ילד ! תעשי את זה. תעשי מה שטוב לך…

מלא ילדים מגיעים לעולם לא בגלל שבאמת ישבו ההורים ותכננו אותם. מלא ילדים מגיעים בטעות גמורה וחשבו מלא פעמים להפיל אותם

מי ישמע שצריך פה איזה תכנון

אני רואה מצב שאת אוכלת את הלב שנשארת רק עם ילד אחד… בסוף הרי תאשימי אותו שגם נתקעת איתו וגם את כבר לא יכולה ללכת

התשובה אצלך. את רוצה עוד ילדים. תעשי את זה. בהצלחה

אבל את באמת פסיביתמקרמה

לפי מה שאת כותבת - את בתפיסה שהכל קורה לך

ושום דבר מזה הוא לא משו שאת גרמת לו

 

גם בהודעה בהמשך את כותבת שניסית להיפאד ואני האמת לא מבינה את הפרשנות שלך על החיים

 

לפי מה שאני יודעת- כדי להתחצן צריך הסכמה של שניים וכדי להיפרד מספיק רק צד אחד

אבל אצלך זה הפוך

את חושבת כדי להתחתן הספיק שהוא רצה

וכדי להיפרד- את מחכה להסכמה ורצון שלו

 

אבל משום מה - על לעשות ילד בהורות משותפת ללא זוגיות את חושבת שמספיק שאת רוצה


 

אני באמת שלא חושבת שהרעיון לעשות ילד לפני גירושים כדי שיהיה אח הוא רעיון מופרך

להיפך, אני חושבת שבהסכמה של שניכם ורצון של שניכם בהורות משותפת זה דוקא רעיון טוב

 

אבל זה מסוג הדברים שצריך לעשות בעניים פקוחות לקושי ולאתגר

והבנה מלאה של הסיטואציה וההשלכות שלה

וממה שאת כותבת פה- לא נראה שאת שם

רק אני מזדעזעת מההודעה הזאת?באתי מפעם

סליחה מראש, אבל את מדברת על חוסר אמון בבעלך שהסתיר ממך דברים.

בעיני, החוסר אמון שלך גם לא תקין... בעלך התחתן איתך בידיעה שאת רוצה אותו , שמחה להתחתן איתו ומה מסתבר? שמעולם לא התאהבת/ נמשכת אליו.

עכשיו חוסר אמון נוסף זה להביא ילד, להוריד נשמה לעולם יחד עם גבר שאת מניחה על השולחן אופציה לפרק את המשפחה הזאת. אז למה לבנות משהו בידיעה שאת הולכת לפרק?

לדעתי העניה, את חייבת לקחת אחריות על המשפחה שלך, זה לא עובד ככה. משפחה זה דבר קדוש מעל הכל, כשבונים עושים זאת מתוך ידיעה ומתוך אחריות, וכשמפרקים - לא מביאים ילד על הדרך. סורי, ניסיתי להכנס לנעליים שלך, אבל זה פשוט מזעזע אותי מידי. 

נכוןSARITDO

חשבתי על אותם דברים

וכן גם אני די מזועזעת.

למרות שהתחתנת לא מבחירה ממש

ועדיין בעלך לא היה אשם!!

זה בעיני חוסר אמון ראשון !!

והבסיס להמון דברים

אז מה אם הוא היה מאוהב בך??


אני חושבת בנוסף שאולי הבסיס של הקשר של ההורים שלך אולי מביאים אותך למחשבות לא הכי בריאות בקשר למוסד נישואים והבאת ילדים בעולם.


רוב העולם רוצה בילדים וזו הסיבה שלו להביא ילדים לעולם (חוץ מעוד כמה סיבות גם חשובות לא פחות)

אם את מביאה ילדים מתוך רצון לגדל להעניק אהבה ולהתמסר גם אם זה ממלא אותך (מילוי אולי זה איגואיסטי) זו בחירה שמביאה אהבה.


בעלי התחתן איתי בידיעה שאני הרבה פחות מעוניינת ממנסירה

ניסיתי להיפרד ממנו בעדינות כמה וכמה פעמים לפני שהחלטנו להתחתן

הוא לא היה מוכן לשמוע לא

תשמחי שאת לא נמצאת בנעליים שלי ואת כ"כ רחוקה מהמצב שלי שאת אפילו לא מסוגלת לדמיין אותו.

כולי קנאה באמת

הלוואי שזה היה נראה אחרת הלוואי שהייתי מצליחה לאהוב

תאמיני לי שניסיתי למרות כל הקושי שלי

ושלקחתי ואני לוקחת הרבה מאוד אחריות על המעשים שלי ועל המשפחה שלי


לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

מחזקת טותך ורוצה להמליץ לךמקרמה

שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"

פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות

יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..


ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...


(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)


אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

זה מרגשמתואמת

הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)

האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...

מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואיייאחרונה
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
איזה קשה זה לבחור גן חנ"מ לילד 😔shiran30005

גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.

או

גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור  עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.


לי נושא הצהרון קריטי

לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני


בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?

נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר

עונהנויה12345

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

דוקא עכשיו יש לימודים בל"ג בעומר ובאיסרו חגיעל מהדרום

לק"י


זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.


(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

אוף הקרוב נשמע מגעיל. איזה הזויאורוש3
נראה לי שאם יש צהרון בגן ליד ויש לך איך לקחת אז את הרחוק. 
זהו שאני לא ניידת ולא יכולהshiran30005

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

אז נשמע שאין שאלה בתכלס...אורוש3
בטח שיש שאלהshiran30005

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

ומה יקרה ביום שתפספסי את ההסעה?יעל...
אוף שאלה קשה...אורוש3
עונהshiran30005

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..


בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.


הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים


ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה


ומפה אני לא יודעת להחליט.


בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

אולי שאלה טפשיתפילה
אבל מה אם להזמין מדביר וכמה בחורים לסדר את החצר בגן הקרוב , אפילו על חשבון הורים?
זה לא העניין, גם בתוך הגן מבולגן ממשshiran30005

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

נוטה לחשוב שלגן השני, ממש יקל על החייםשיפור
מבאס שמוזנח שם. אולי אפשר לנסות לדבר עם העירייה על העניין, אבל אם ההורים מרוצים זה לא שיקול מכריע מבחינתי
אולי הקרוב מגעיל כי עכשיו מנקים לשנה הבאה?יעל...

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

כל הזמן זה המצב שם לצעריshiran30005

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

קצת מטריד אותי מבחינת מחלות גם. הוא רגיש...אורוש3
איך גן שפה לא שייך לרשות? הילדים שלי בגן חרדי והםרקלתשוהנ

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

 

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

זה גן עירייה אבל שייך לעמותהshiran30005

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם


בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום


מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

כדי לקבל רישיון כל שנה הם צריכים לעמוד בתקניםרקלתשוהנ

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

 

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

 

 

מה זה מוזנח?נעומית

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'


לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

למרוחקאמאשוני

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

מצטרפת לגבי המוניות- אני נוסעת במוניות כמה פעמיםיעל מהדרום

לק"י

 

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

 

בהצלחה בהחלטה!

וזה בריא שיעבור מהגן לצהרון אחרshiran30005

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן


וואי איזה תסכול 

לא יודעת. גם לי היה קשה עם זה כנראהיעל מהדרום
לק"י

אין צהרון בגן צמוד?


אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

לא, זה צהרון בגן של מרחק הליכהshiran30005
ובגלל שמדובר בילדי חנ"מ כל אחד והצרכים שלו הם מועברים בהסעה 
אויש ממש מבינה את הקטע של ההזנחהעל הנס

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה


בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

ההורים שמרוצים מהצוותרקאני

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

מתואמת

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)


אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!


מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

צהרון זה בתנאי שיש מספיק רישוםshiran30005

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

אוף, זה באמת קשה להחליט ככהמתואמת

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

תודה לכולכן!shiran30005אחרונה
לא רלוןנטי לעבור דירה

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

פתאום ביטוח לאומי החליט שאני חייבת לו 14 אלף ש"ח.אמא טובה---דיה!

התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.

 

זה הון בשבילי.

 

זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.

 

אין לי כוח לזה

וואו איזה הזיהההדיאן ד.

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

 

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

 

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

בלי שום ריבית!אמא טובה---דיה!

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

 

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

 

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

 

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

 

אוף אוף אוף.

יכול להיות שלא דיווחתם כמו שצריך?דיאן ד.

את עצמאית או שכירה?

 

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

 

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

 

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

 

אני גם עצמאית וגם שכירה.אמא טובה---דיה!
אבל עם הכנסות נמוכות יחסית.
אז יכול להיות שהדיווח שלך חסרכורסא ירוקה.
תפני לרוח ותנסי להבין מה בדיוק חסר
איזה סרט😯איזמרגד1
אולי תנסי לשלוח ציטוט של המכתב לבינה מלאכותית, או למישהו שיותר מבין בזה שינסו להבין מה כתוב שם? שגם אם תגיעי לסניף לפחות תגיעי יותר מבינה על מה מדובר ותדעי אם יש סיכוי לשנות את זה....
יש לך רו"ח?טארקו
לי רו"ח עזרה להבין מכתבים מוזרים מבט"ל
הוא אמר שהוא לא מצליח להבין.אמא טובה---דיה!
הם שלחו לי מלא מכתבים, שכל אחד מהם סותר את השני.
אז שיחפש עם מי להתייעץ אולי?טארקו

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

אם יש לך רו"ח הוא אמור לעזור לך בזהלומדת כעת

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

מה זה אומר לא מצליח להבין?טריה

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

כמה דברים.לומדת כעת

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

מההההההה הזוי!!!!אוהבת את השבת
אמאל'ה. תנסי לבקש לפרוס... אוףאורוש3
קרה לנו גם פעםקטנה67

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

יש לך רואה חשבון?המקורית
אם התשלום הוא בגין חוב מקדמות על תקופה ארוכה זה הגיוני וקורה ללא מעט עצמאיים שמשלמים תשלום קבוע בלי קשר להכנסה. בסוף כל תקןפה היטוח לאומי עושה חישוב כמה הכנסת ומחשב כמה צריך לשלם להם ודורש הפרשים. אבל צריך לוודא שזה תקין. אפשר גם לפרוס תשלום
בינתיים נראה שזו הסיבה. מבאס.אמא טובה---דיה!
אולי זה הפרשי שומהאמ פי 5

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

 

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

 

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

 

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

 

 

בהצלחה!

 

אבל אמורים כל שנה לתת לך חוב. 14000 זה על שנהאחת??ביו
זה באמת מוזר ממש, כי אני מרוויחה ממש קצת יחסית...אמא טובה---דיה!

צריכה לבדוק את זה...

תקשיבי זה הזוי ממש!מדברה כעדן.
בתור נשואה לא משלמים ביטוח לאומי! ואמור להיות פירוט באיזור האישי שלך... 
מי שעובדת כן משלמת.. מתוך השכרכורסא ירוקה.
בטח שמשלמים רק אם את לא עובדת את לא משלמתעדיין טרייה
כן פספסתימדברה כעדן.
זה כנראה כי היא עצמאית איזה מתסכל... (ההנחתה משומקום...) 
תשמעי רק רואה חשבון טובצלולה

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

אני יכולה לנסות לעזוראשת בעליאחרונה
תפני אלי בפרטי אם את רוצה
איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
לא היה לנ כלוםPandi99
דרימי H12 proעוד מעט פסח

מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.

מה יכולות לספר עליו?

זה הזמן לקנות?

מוסיפה שאלה ברשותך. האם מתאים לשימוש לאישה מבוגרתביו

או שזה כבד מידי.

 

 

כבד יחסית, לשירותך..אמא לאוצר❤
למה לא רובוטי?אמאשוני
אפשר כל יום לתת לו לעשות סיבוב על הבית טככה לא מצטבר אבק ויצא ממש נקי.
לאמא שלי יש את דגם 14, ולא כבד להשושנושי
אולי להוציא ולהכניס למתקן יכול להיות כבדאוזן הפיל

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

צודקת, לא חשבתי על זה.שושנושיאחרונה

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

בזכותך רצתי לבדוק את הנושאאוזן הפיל

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

המחיר מעולה, זה בטוחעוד מעט פסח
אבל גם 500 ש''ח זה סכום יפה שלא בא לי להוציא על משהו מעפן.
צודקת, לכן רצתי לברר, עוד לא הזמנתיאוזן הפיל

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא צריך להתלהב כי כנראה המלאי נמוך. ויגמר מהרביו
בינתיים הזמנתיעוד מעט פסח
ומקסימום אבטל אם אחליט שלא כדאי (אני עושה ככה הרבה, מזמינה בחמישי בערב כולל כל מה ש'אולי', ולפני שההזננות נסגרות עוברת שוב על הרשימה ומורידה מוצרים)
תודה שכתבת! מחכה גם לשמוע אם מישי מכירה..אוהבת את השבת
אני חושבת שזה מכשיר ששווה לקנות אותו רק בזולפרח חדש

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..


תבדקי אם יש לו ניקוי עצמיאמאשוני

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

חיזוק מיתוסים לגבי מין העובר- זרמו איתי חחחחמעיין34

אז מהניסיון שלי


הריונות עם בנות-

* חשק למתוק ולשטויות,

* הקאות בהריון,

* שיער צומח לאט אם בכלל


הריונות עם בנים-

* בחילות בקטנה, נסבל

* חשק לאוכל אמתי

* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)


לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל

חצקונים היו לי בשניהם בקטנה


וזהו;)


דווקא בהריון של הבן שלי היה לי האטה בצמיחת השיערזוית חדשה
אההמרקאני

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

אף אחד מהדברים שלך לא עבד לי😂😂😂😂חמדמדה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

הפתעתןןןמעיין34
אצלי לא עבדיעל...
איזה מהם?מעיין34
הריונות רק עם בניםמחי

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

ומה לגבי צמיחת שיער? הכי מעניין אותימעיין34
היו לי בנים ובנות ובכל ההריונות היה בערך אותו דבראוזן הפיל
לא ממש השתנה משהו, חוץ מהקו שיער שהופיע בחזה, ואז קבוע כל לידה חימצנתי את האיזור
אני בהריון רביעילב המעיין

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אהה אז במקרה שלך את מחזקת מיתוס אחדמעיין34
יש לי בן ובת, ההריונות היו דיי דומיםטארקו
ולא היה בהם אף אחד מהדברים שכתבת🤷‍♀️😅
די נווו.. אולי את עם לייזר? ח אצלי השיערות זה קיצומעיין34
ממ לא🤷‍♀️טארקו
בעצמך כתבת שזה מיתוסים....יעל מהדרום
לק"י

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

שום דבר מזה לא היה אצליהשם שליאחרונה

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.


בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.


הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.

אולי יעניין אותך