אמא לכבר כמה ילדים
והיו חברות שחשבתי שיחזירו לי משלוחים והן הרגישו מאוד
בנוח לא להחזיר
נתתי בשביל לשמח אז למה זה קצת צובט ומרגיש לי מוזר שהן לא החזירו ומתנהלות מולי כרגיל?
מרגישה אולי עשיתי מעצמי צחוק או שהן לא שמות עלי
ותוהה על ההמשך
אמא לכבר כמה ילדים
והיו חברות שחשבתי שיחזירו לי משלוחים והן הרגישו מאוד
בנוח לא להחזיר
נתתי בשביל לשמח אז למה זה קצת צובט ומרגיש לי מוזר שהן לא החזירו ומתנהלות מולי כרגיל?
מרגישה אולי עשיתי מעצמי צחוק או שהן לא שמות עלי
ותוהה על ההמשך
וגם לא שלחתי לכל מי שתכננתי, אבל לא הרגשתי בנוח עם זה,זה לא בא מזלזול.
זה תמיד יום לחוץ והרבה אנשים לא מספיקים כל מה שתכננו, אבל השנה על אחת כמה וכמה..
הבאסה מובנת אבל תנסי לא לקחת את זה אישית
אם את רוצה לשמח אותן ולהביא להן גם אם לא יחזירו- תביאי
אם לא- אז לא
בעיניי אין כאן רמז, רק נורמות שונות.
ולא החזרנו באמת... (באנו אליהם עם הילד בשביל להביא משלוח לבן שלהם שהוא חבר ממש טוב שלו, והם הביאו גם משלוח משפחתי, למרות שראו שלא הבאנו אתנו עבורם).
אם אפיתי כמות מסוימת של עוגות וקניתי אותה כמות של שוקולדים מיוחדים לצרף, מאיפה אני אביא עוד משלוח להחזיר? לא קיבלנו משלוחים עם דברים קנויים שלא עבור הילדים... מה שקיבלנו מהשכנים הכל עבודת יד שלא שייך להעביר.
זה פגם?
משמח שהם נתנו לנו, אבל מאוד מקווה שהיא לא רואה את זה שלא החזרנו כהתנהגות מעליבה
אני נותנת למי שאני רוצה לתת, נותנת כי אני אוהבת לתת, נהנית מזה. לא נותנת כדי לקבל ולא מצפה לקבל.
אם מישהי לא מחזירה לי באמת שלא איכפת לי
מנגד, בעלי מלמד ומקבל הרבה משלוחי מנות מהורים של תלמידים, ברור שאני לא מחזירה.
אם המטרה להרבות אהבה ואם לא קיבלתי אז זה סימן שלא אוהבים אותי אז זה נשמע שגוי.
אנשים לא מחזירים מהרבה סיבות בעיני בעיקר בשל העומס הרב של היום הזה, ולכן זה שגוי לצפות לקבל חזרה.
הדרך להרבות אהבה היא בנתינה לא בקבלה
תודה וחיוך לא מספיקים ככבוד הדדי?
למה אם אני אומרת "שימחתם אותנו מאוד, איזה כיף שהבאתם לנו משלוח מנות" ומתכוונת לזה מכל הלב, זה לא סטנדרט מספק של כבוד?
אני קצת מרגישה ששוכחים שמשלוח מנות זה השקעה של זמן וכסף.
אז מתכוננים מראש, בוודאי. אבל האם אי אפשר לקבל את זה שכמות הזמן והכסף שאפשר להשקיע במשהו היא מוגבלת? והיא משתנה אצל כל אחד? וזה שבחרתי שלא להשקיע ללא הגבלה בכמות משלוחי המנות, לא מראה חוסר הערכה, אלא פשוט חישוב של כוחות, כסף, זמן ועוד.
למה תודה לא מספיקה?
ואגב, זה לא שאני לא מבינה את תחושת הצביטה בלב. אבל אני חושבת שהסטדנט שאת מציבה שכבוד פירושו הענקה שווה, הוא לא נכון חברתית.
ואגב, אצלי זה להיפך.
אף אחד לא הגיע להביא לנו משלוח מנות
אנחנו מחליטים מראש על 7-8 משפחות שמביאים להם, לא בהכרח חברים הכי קרובים.
ודווקא כשאנשים הרגישו צורך להחזיר, זה הרגיש לי לא נעים. הבאתי לכם במחשבה מסויימת (בין אם זה אשת מילואימניק, חברות טובות שלא פגשתי הרבה זמן, או מי שחשבתי שיש פחות סיכוי שיקבל), מתוך כוונה באמת לשמח אתכם. מביך אותי שאתם מרגישים צורך להחזיר לי ושזה שנתתי לכם מטריח אותכם, במקום שתהנו מזה בלב שלם.
להכין מראש אחד ספייר אם יבוא מישהו שלא תכננת שיבוא?
ואז את מפרקת איזה משלוח או שניים שקיבלת ומכינה חדש, וכשבא עוד אחד לא מתוכנן את נותנת לו את מה שהכנת הרגע. ככה גם מחזירים וגם לא נשארים בסוף עם אינסוף ממתקים.
אני משתדלת מאוד להחזיר, אפילו משהו קטן, ואם שמו לנו ליד הדלת כשלא היינו, אכין צ'יק צ'ק מארז ונלך להחזיר להם גם. אם לא מחזירים לי ממש לא אכפת לי, כי אני לא חושבת שאנשים חייבים לי משהו כמובן.
בנוסף, אני מבינה שבזמן מלחמה אי אפשר להתרוצץ אינסוף זמן בין אנשים שלא תכננת כדי להחזיר משלוח.
מתנגדת, יכול להיות שמה שאת אומרת הוא פתרון טוב למצב הזה. ספציפית לנו אף אחד לא מביא, אז לא נתקלתי בעניין הזה
אבל אני רק אומרת, שזה לא נכון כסטנדרט חברתי, לקבוע שאם מישהו לא החזיר משלוח מנות זה "לא מכבד". זה לא הוגן לקבוע את זה כציפייה חברתית.
ואני חושבת שהיא ממש לא נכונה, ואפילו הפך פורים מטרת פורים היא נתינה, להרבות אהבה בנתינה, לא בתחשיבים של אם נתתי אני מצפה לקבל.
זה לגמרי כבוד הדדי להודות בלב שלם.
אחותי (הצדיקה ברמות על) כל שנה מחלקת משלוחי מנות לאנשים קשישים ועריריים, אין לה שום ציפייה לשום משלוח שיחזירו לה, נטו לשמח. לצערי לא הגעתי לדרגתה, ואני מבינה את הצביטה אבל בהחלט חושבת שהדבר העליון הוא לתת למען הנתינה
ובתפיסת עולם שלך זה לא מכבד לא להחזיר ואז את מצפה לקבל בחזרה
ומתאכזבת שזה לא קורה
ברגע שתקבלי שאחרים רואים דברים שונים ממך
ושהם לא 'לא מכבדים" בלא להחזיר משלוח מנות (ובכלל המושג 'מכבד' הוא יחסי ותלוי תרבות... מה שמכבד בתרבות אחת הוא מבזה בתרבות אחרת) אלא לא אוטים בכך צורך ומספיק הכרת הטוב ותודה
הציפיות יהיו שונות וכך גם האכזבות
אבל די הוצאתי את זה מהסיסטם שלי שזה לתת ולקבל.
אני נותנת למי שאני מרגישה לנכון, ואנשים מחזירים לי אהבה בכל מיני דרכים במהלך השנה ולא כמשלוח מנות דווקא.
אבל מבינה את האכזבה, זה באמת יום עמוס במיוחד השנה.
אני רואה מגמה יפה של הורדת סטנדרטים גם ברמת המשלוחים וגם בכמויות של המקבלים, זה גם ככה יצא מפרופורציה.
בעיקר כי גם ככה אני מרגישה חוסר ביטחון בחברה
והשנה באמת לא הבאתי לכמה שבעבר הבאתי, וחיכיתי לראות אם הם ישלחו ראשונים. הם לא שלחו, והתאכזבתי...
זה טבעי שיצבוט גם אם התכוונו לשמח
לאנשים שבאמת אין מי שייתן להם- חדשים בקהילה, עולים חדשים וכאלו, ואז אני אוכל באמת לתת משלוחים עם אוכל טעים ומושקע. ולא החזרתי לאף אחת שנתנה, פשוט ממקום שלא רציתי להשתגע על הכנה של מיליון משלוחים. שמחתי מכל משלוח שנתנו, אבל לא החזרתי לאף אחת. חצי שנה אחר כך, אחת השכנות שאלה אותי אם אני כועסת עליה ובגלל זה לא החזרתי לה.
מאז אני מכינה כמויות גדולות של משלוחים יחסית קטנים כדי שתמיד יהיה לי להחזיר לכל מי שנותנת, ולא יצא שמישהי נפגעת ממני.
אבל זה דורש להכין הרבה משלוחים, סביב 20-30 לפחות ואני ממש יכולה להבין מישהי שבוחרת לא לפתוח פס ייצור של משלוחים מנות כדי שתוכל להחזיר לכולן.
ומצד שני, גם יוכל להבין את הצביטה, שהשקעת וציפית שיחזירו וזה לא קרה. אבל לא עשית מעצמך צחוק, וזה ממש לא אומר שהן לא שמות עלייך, וחבל שזה יפגע בהמשך החברות שלך איתן.
באמת באמת מכל ה-❤️
אבל מצליחה להבין את המקום שצובט בלב וכל רגש הוא לגיטימי..
יכול להיות שזה יושב אצלך על זה, שזו דרך להביע חברות הדדית.. אבל לא בהכרח שכולם תופסים את זה כך..
בכל אופן חיבוק על התחושות🫂
אני לא מחזירה לכל מי ששולחת לי. אותי זה מביך מאד להחזיר. אני מרגישה כמו ילדה קטנה שבגלל שהיא נתנה לי אני צריכה להחזיר לה (ובאמת עם הילדים ממש משתדלת שיחזירו לכל מי שנתן להם ומתאמצת על זה) באמת מתביישת לחזור להביא. אני עוד יותר מובכת שמחזירים לי בשביל להחזיר.
אני מכינה משלוחים קטנים ומחלקת למי שיוצא באהבה גדולה. לחברות טובות אפילו שהן שכנות לפעמים לא נותנת ולא נותנות לי וזה ממש משחרר. החברות שלנו לא נמדדת או מתבטאת במשלוחים האלה.
דווקא מי שלא חברים טובים אני מרגישה חייבת להחזיר אז מבחינתי אם לא מרגישים חייבים להחזיר לך- זו מחמאה
אני כבר שנים לא ב"משחק" הזה.
מכינים כל שנה כ6 משלוחים ואותם מחלקים לשכנים שהם לא דווקא חברים (אנשים בודדים, משפחות לא מהקהילה הדתית)
לי צורם שאותם שכנים מרגישים צורך להחזיר.
חבר'ה אין צורך. נותנת לכם באהבה!!
נדיר שחברה שלי תקבל ממני משלוחי מנות. כי כאמור מעדיפה לתת לשכנים שיש לנו איתם פחות קשר ביום יום או משפחות חדשות שספק אם יקבלו משלוח.
ויש לי אהבה גדולה לחברות שלי. והן יודעות שגם אם הן מביאות לי אני לא מחזירה..
אם הייתי נהנית מההכנה ולא היה אכפת לי להכין 100 משלוחי מנות, בכיף.
אבל לא נהנית. וזו טרחה גדולה עבורי.
אנחנו אוהבים להסתובב כל המשפחה ולחלק בעצמנו ולדבר כמה דק'. לבוא במאור פנים.
וכשמקבלים- לא מחזירים משלוח.
מחזירים בתודה, במאור פנים, בפרגון, במחמאה..
הלוואי והשינוי הזה יחול אצל כולם
שכל אחד יעשה מה שטוב לו מבלי להתחשבן.
שהאהבה תהיה נוכחת ואנשים ירגישו שייכות מבלי קשר למה הם קיבלו ולמי הם נתנו.
לא שמתי לב אם החזירו או לא.
אנחנו לא חברים של השכנים, יש לנו חברים אחרים
אבל יש משהו מאוד נוח שיש הגדרה ברורה ולא נכנסים לשאלה מה רמת הקשר, מי חשב עלינו קודם ומה זה אומר שאפילו להחזיר לא טרחו.
אם הבעלים שלהם מגוייסים בכלל לא הייתי מצפה לכלום (גם אם בעלך מגוייס, זה לא אומר שמגוייסות אחרות מסוגלות להכיל את האירוע)
לגבי אי החזרה והתנהלות כרגיל, זה אותו צד של המטבע. הן לא חושבות שאת מצפה לקבל חזרה
לכן הן גם לא החזירו
וגם לא מתנצלות.
פורים הוא חג מציף ולכן פחות ציפיות, פחות אכזבות
וזה לא קשור לקשר בהמשך הרגיל.
אם יש דפוס קבוע- שאת זאת שתציד מארחת, תמיד מזמינה את הילדים שלהם אלייך, תמחד זאת שמתעניינת בהם, תמיד זאת שמביאה משלוח ולא מקבלת- זה סיפור אחר.
אם תבחרי לצנן קשר, זה יתן לך משהו?
נניח אם מדובר בקבוצת חברות, ואם לא ץתחברי אליהם, תתחברי לאחרות אז סבבה,
אבל אם תצנני קשר תישארי לבד- אז מה זה נותן?
עדיף לדפדף הלאה.
לק"י
יכול להיות שקיבלת מעט משלוחים, ולכן מבעס אותך שלא החזירו לך?
כי אני ממש מבינה את זה.
בשביל היחס.
גם לי חברה לא החזירה
חברה קרובה
לא פוגע שלא החזירה(תכלס לא צריכה את השוקולדים והעוגות שלה)"
זה פוגע כי היא לא חשבה עליי כשהכינה לכולם משלוחים.
אבל השנה אני מבינה ומוחלת
ובכל זאת שמחתי להביא לה ולא מצטערת
רק מנרמלת לגמרי את הרגשתך
והאמת נותנת לפחות כמה משלוחים כאלה מראש, בידיעה שלא אקבל חזרה.
עצם הנתינה עושה לי טוב ואני לא מרגישה צורך לקבל חזרה. ממתקים אני יכולה וקונה לעצמי, אוכל מוכן כנל אני מסודרת ב"ה
עצם ההרגשה שהאדם השני קיבל, שחשבו עליו והשקיעו בו, זה מה שמשנה לי לפחות
אנחנו נותנים איך שיוצא ומסתדר, שום קשר לרמת הקשר.
לשכנים אנחנו ממש מקפידים לתת למרות שאין שום תקשורת איתם במשך השנה. עם אחרים ממש מה 'יוצא ומסתדר. בגדול מחזירה או נותנת עד שנגרמים לי המשלוחים, לא תמיד מצליחה להתארגן על לארוז עוד בשלב הזה.
ואגב, שנה שעברה יצאנו לחלק משלוחי מנות לכמה חברים. מפה לשם פגשנו ברחוב כמה אנשים אחרים שרצינו לתת להם, ולחברים כבר לא נשאר לי.. הלוואי שהם יודעים או חושבים שאולי המשלוח שלא הגיע אליהם הגיע לאנשים שזה היה להם משמעותי הרבה יותר.
של ממש
מי צריך את כל החלפת המזון הזו
פה מגיעים יותר מדי משלוחי מנות
אנחנו מתארגנים מראש כדי להחזיר
חוץ מכמה בודדים שיש לנו עניין לתת להם
אין לנו עניין בכל הסאגה הזו
אז כנראה שיש אנשים שגם אין להם עניין בזה וגם אין להם כסף מיותר לזה
הכי לגיטימי בעולם
למה שהן לא יתנהגו כרגיל
ולא עושה חשבון אם יחזירו לי או לא, מבחינתי אני שמחה לתת, ולכן גם כל שנה המשלוח שלי נראה אחרת,
לפי הכח שיש לי להשקיע.. שנה אחת עשוי, שנה אחת קנוי, ופעם שכנה אמרה לי הגזמת, אני לא הכנתי ברמה הזאת...
אמרתי לה: מה שהכנתי, כי ככה התאים לי להכין, זה לא קשור למה את מחזירה, או לא מחזירה....
כשמסתכלים על זה ככה, אז לא נפגעים, מבינים שפורים זה חג יקר, ולא לכל אחד מתאים להכין כמות משלוחי מנות,
בקיצור, תכיני ותשלחי למי שאת באמת רוצה לתת, ואם בא לך משהו טעים , אל תחכי שהוא יגיע במשלוח מהשכנים,
תקני ותפנקי את עצמך! מגיע לך!
פורים שמח!
אידיאלית אני חושבת שהכי טוב להכין מלא קטנים ולהחזיר תמיד
יש מהשו שיכול להיות לא נעים כשלא מחזירים
אבל גם זה קורה
הבאתי לחברנ מתוך ידיעה שלא תחזיר לי.
ולא רציתי שתחזיר לי.
אני חייבת לה על כ"כ הרבה דברים.
ובכל זאת היא החזירה לי והרגשתי *מאד* לא נעים.
אשמח לשמוע יתרונות וחסרונות
וכן אם עדיף שערי צדק או לא למי שילדה בשניהם
תודה!

ילדתי בשערי צדק
והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון
כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5
לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל
אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל
וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?
כי בשערי צדק זה היה מזעזע
וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות
ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי
והרופאים כנ"ל
והמחלקה
איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?
כמה יולדות בחדר?
כמה פרטיות?
כמה נותנים למלווה להיות איתי?
לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.
הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.
נשמע טוב
הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?
רקאניידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?
איפה חונים?
אני מפחדת להיאבד שם חחח
הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.
במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה
בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.
בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .
מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.
בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.
בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.
אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות
ומזל טוב 
מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת
כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה
וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.
אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.
אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.
אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.
בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.
על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה).
השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב.
והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב.
היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח.
האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב.
שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)
לאחרונה.
מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.
האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.
מוזמנת לשאול ספציפית..
הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה
בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו
מלא מלא ערבים שם? 🙈
יש לה רעשים כמו של צינון חזק בנשימה וזה בהחמרה רצינית לאחרונה
עם תקופת האלרגיות עוד טותר
והמון נזלת
בעבר היו לה מלא כאבי גרון,פנינו לאף אוזן גרון והיא אמורה לבצע צילום לבדיקת אנדואיד מוגדל
בפועל עוד לא הגענו לזה כי התלונות ירדו מצידה
אבל ממש אי אפשר לשמוע את זה, גם בזמן אכילה יש לה רעשים מאוד מאוד חזקים מהאף וכאמור לאחרונה בהחמרה
יש למישהי ניסיון עם זה?
רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.
נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...
אלרגיה מחמירה את החסימה,
מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.
במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).
ספריי של מי מלח גם יכול להקל.
לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.
כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.
האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק
אבל היא לא הסכימה לעשות
רעשים בלתי נסבלים
לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח
וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.
לא ישרה. מעט עקומה
גנטיקה מבעלי
אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.
הריון ולידהמי יכולה לשפוך לי קצת אור ולעזור לי להחליט איפה ללדת?
עד עכשיו ילדתי בירושלים והפעם זה לא רלוונטי. למרוצ שהנטיה היא לעשות שיהיה רלוונטי ולחזור למוכר, אבל זה לא שהיה לי מדהים שם, זה פשוט מוכר...
לא אספיק להגיע לסיור בשום מקום 😵💫
בלינסון, שיבא, אסף הרופא?
איך הצוות? איך חדרי הלידה? הגישה טבעית בגדול? איך האשפוז אחרי הלידה? הצוות? החדרים?
שבת וכשרות - יש אפשרות למהדרין בלי להרגיש מסכנה שאוכלת מחמגשית? יש קצת אווירת שבת בשבת? דלתות ומעברים על מצב שבת או שכלואים בחדר?
תודה רבה רבה 🧡
העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.
ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...
השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים
חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅
ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך
הייתה לי חוויה שחורה שם ...
חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)
להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...
אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..
אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..
בקיצור....
לא ממליצה....
ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.
ילדתי שם 4 פעמים
לידה אחרונה תאומים
מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.
צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.
יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.
מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.
יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.
התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !
ילדתי שם פעמיים.
הם בהחלט מקצועיים.
לגבי החוויה האישית..
לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.
השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.
כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.
בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.
בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.
היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!
הייתה חוויה מתקנת 💖
לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.
לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).
לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..
ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.
תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.
המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓
יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..
הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.
יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).
האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).
בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.
(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)
מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:
לינה למלווי חולים בשבתות וחגים
יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.
לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע
יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.
ארגון חסד למתן ארוחות
בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.
אבל קשה לי לשנות מבלינסון
ושמעתי שיש שם מנתח פצצה
איכילוב לוקח בפער את כולם
לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך
שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג
לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון
7 לידות ב"ה
מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.
בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד
עם כמה נשות צוות חדשות
הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול
הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים
והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.
אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם
הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.
מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.
לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף
אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי
האוכל נחמד.
שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם
אז לא יודעת איך האווירה
אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה
כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה
שבוע 9 ב"ה!
הריון מורכב בסיכון, נצטרך יותר בדיקות מהרגיל ויותר חשש לעובר.
יש לי נפיחות ממערכת העיכול+ בטן הורמונלית מהממת, באמת בטן מהממת! אבל עדיין לא סיפרנו אפילו להורים, תכננו לחכות לפחות לשקיפות.
לא נעים לי להסתובב ככה. כי אני אוהבת מאוד ללבוש בגדים שמחמיאים לי ובגדים רחבים פחות יפים עליי (יש לי כמה בודדים כאלה)
מצד אחד בא לי להסתובב בגאווה עם הבטן שכל כך משמחת אותי, מצד שני עדיין מפחיד אותי לקבל מזל טובים...
איך מסתירים בלי שזה ירגיש מתאמץ?
אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?
לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח
המון מזל טוב
אפשר לא לספר
אבל לא להתאמץ להסתיר.
בצורה בולטת מאודדד
מוכר ככ!!
האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..
שיהיה קצת סודי לבינתיים..
אולי סריגים?
או סרפנים?
בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה
אנונימית בהו"ל(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣)
גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,
הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!
רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן
קטנה וחמודה
ונראית הריונית
כשזה לא הריון....
אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה
לא הזוי
הבטן שלי נראית ממש הריונית עגולה ויפה, בהריונות קודמים לא יצאה לי כל כך מוקדם, אבל עכשיו ממש בולטת, וברגיל אין לי בטן כמעט, אז זה חריג.
אבל מקווה לשחרר לאט לאט את הפחד ולהצליח לשתף יותר. בתפילה שההריון ימשיך להיות בריא ולהתפתח תקין🙌
הי, אני ההיפראמזיס.
מעדכנת שכרגע קיבלתי שמירה ואישור הפסקת עבודה עד להודעה חדשה.
ההריון כבר מוגדר כהריון בסיכון בזכות ההיפראמזיס. טררם רציני.
נלחמת לשתות ולאכול ומידי פעם מקבלת עירוי נוזלים לוריד.
אבל חיה ונושמת.
לא ברור מאליו.
תופעת הריחות הקשוחים בהריון מוכרת לכולן כאן אני מניחה.
היה שאני פשוט לא מסוגלת לשאת את הריח של בעלי.
גם אם הוא מקולח ומצוחצח והולך לישון אני לא נרדמת מהריח.
נשארת ערה עם בחילות שיא עד שעוברת חדר.
אם לא בדיוק התקלח אז בכלל... נגיד בצהריים נכנס לחדר אני לא נושמת שלא להקיא.
יש למישהי פתרון לזה?
משהו שעשיתן ועזר?
ככה לא מריחים...
גם לדעתכן יש היום הרבה פחות מכוניות עם דגלים יחסית לשנים עברו?
לא מצליחה להבין את זה.
וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים
אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.
מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.
באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?
אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.
מישהי היתה לאחרונה בהדסה בייבי?
איך היה שם?
שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה
אני ממש נהנתי.
אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.
אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש
אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם
ואיל האוכל שם?
צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!
מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.
גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.
בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)
רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....
אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....
יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.
אני פחות נהניתי מהאוכל
גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......
אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.
הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים
הוא פשוט לא נראה טוב! לא פזור ולא אסוף
אני מסתובבת עם כסרש בבית לא רק בגלל צניעות ונוחות אםא כי אני לא אוהבת את מה שאני רואה מתחת.
וגם כשאני הולכת לאימון כושר יש איתי נשים שמורידות את הכיסוי ונראות רווקות נחשקות
אין שום סממן על השיער שהוא מכוסה
ושלי אבוי אם אני יוריד הוא לא נראה טוב וגם הוא מעוך לי על הראש כאילו שמתי קסדה על הראש
מה עושים עם זה? לא באלי החלקה
לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,
לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה
אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...
יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי
ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה
יש משו שאת ממליצה?
אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני
החלקה
גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...
וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר
כלי ועפה בעברו לפחות
וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר
שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר
אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח
יחסית קצר.
יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי
שגרת טיפוח טובה לשיער.
שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,
אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..
כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים.
אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.
גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.
וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.
אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),
אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד
החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.
(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)
אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),
אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד
[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]
החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.
(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)
אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.
רוזמרין - לוונדר נוכח מאד
רוזמרין אישית יותר נעים.
זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה
את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג
כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה