תהיה מעניינתאביה20

מחשבה מוזרה שעולה לי לאחרונה

בגדול סיימתי עם 2 ילדים מרוצה מהכמות

לא מעונינת בעוד אחד כלל וכלל

אבל משום מה עולות בי תהיות שעוד הרבה שנים מהיום, יכול להיות שהגידול יהיה אחרת ושאז אני אשכרה אצליח להנות רחמנא לצלן. הרי בילד הראשון את דרמטית כי זה ילד ראשון. בילד שני הבאת אותו יחסית כשהבכור עוד קטן ואז יש המון אתגרים עם שניים קטנטנים.

אבל לחוות עוד אחד, כשהגדולים כבר בני 10+ נגיד. שהם פחות תלותיים יחסית. זה נשמע לי הרבה יותר כיף. משהו בלצאת לחוויות ולדאוג רק לילד אחד אבל בלי החרדה של ילד ראשון אלא לגדל ולהנות ולחוות חוויה הרבה יותר משוחררת ומתוקנת.

מישהי חוותה או מכירה נשים שחוו? מעניינת אותי התהיה הזו כדי לדעת עד כמה לשדר ליקום אנטי על ילד שלישי חח. 

אני מגדלת ילד יחידכבתחילה

הוא בן 5 ורק בתקופה האחרונה נהיה ממש סבבה.

הוא עצמאי והטיפול הוא לא רק פיזי וסיזיפי.

באמת יש בזה משהו משחרר שלא צריך לשים עיניים או לרדוף אחרי כמה ילדים, אלא על ילד אחד שאת ממוקדת בו וזהו.


רק לא הבנתי,

אם תביאי ילד כשהגדולים יהיו בני 10+ זה לא יפטור אותך מלקחת גם אותם לחוויות, ולספק להם תעסוקה.


אני לא יודעת לענות מניסיון כי יש לי 2 ילדיםדיאן ד.

אבל כל הסביבה שלי משדרת לי שהילדים הבאים זה הרבה יותר קל.

 

אחותי אמרה לי שהיא אומרת לחברות שלה בעבודה שהן מפסיקות ללדת בדיוק כשזה נהיה קל והרבה יותר מהנה....

 

וכשהאחים גדולים הם כ"כ מתלהבים מעוד תינוק והם עוזרים הרבה

ככה ממה שאני רואה. שוב לא מניסיון שלי.

רק לגבי מה שאחותך אמרהבכינוי אחר

אני אישית לא מסכימה.

יש לי שלושה ילדים ולא קל לי איתם,

אני מוכנה להשקיע כל מה שצריך בחינוך ילדים עושה מה שאפשר

אבל לא מרגישה שנהיה לי יותר קל מילד לילד

ולכן גם חושבת טוב כמה עוד ילדים אביא.

 

האמת שבעיני 3 ילדים זה בדיוק השלב הקשה🫢סבב ולא סבבה

אצלי נהיה יותר קל מהחמישי וכל אלה שאחריו


לא בגלל שהגדולים עוזרים

בגלל שאני למדתי להיות אחרת בהכל כמעט

האמהות שלי השתנתה

אני השתנתי

ובאחרון אז כן זה שהגדולה שלי יכולה לשמור עליו ואני אלך לנוח בצהרים או אקפוץ להביא מהגנים בלי להסיב גם איתו או אפילו ללכת לשרותים רגע חח

זה לא מובן מאליו..כי בכל הראשונים לא היה מצב כזה

אין לי באמת עזרה כי הם קטנים, גם הבכורה

אבל הז כן יותר קל טכנית

ובעיקר בעיקר נפשית


פשוט במחילה 3 ילדים זה בדיוק השלב שרוב האנשים מפסיקים כי קשה..

ובהמשך בעיני הז כן לאט לאט מתאזן ומשתפר


גם אצלי מרגישה שהילד החמישי ברבה יותר קלפרח חדש

עד הרביעי היה קשה מאוד מאוד

ברמה שבאמת מנעתי 3 שנים כי לא הייתי מסוגלת

כשהקטן היה בן 5 נולד החמישי ואי אפשר להשוות בכלללל פשוט מרגישה שנסיון העבר לימד אותי להתייחס לכל הקשיים האלו אחרת' בנוסף לזה שהבכור כבר היה בן 12 וזה שאחריו בן 10 והם יכולים לעזור לי איתו

אפילו עכשיו בערב פסח יכולתי לשלוח את הגדול למכולת לקנות לי כמה דברים ועל הדרך כבר לקח את הקטן איתו בעגלה זה נותן קצת מרחב ותימרון

אני לא חושבת שבכלל אפשר לתת כללים כאלה...מתואמת

לאחת יהיה קל יותר מהילד החמישי או השישי ומעלה, אבל לאחרת דווקא בנקודה הזו יהיה קשה יותר, כי בדיוק נולד לה ילד מאתגר מאוד או שהילדים הקודמים פיתחו אתגרים שמכבידים על הגידול...

אז אי אפשר להבטיח כלום לאף אחת וכל אחת צריכה לחשוב אם היא רוצה להמשיך להתנסות בגידול ילדים (עם ההבנה שמה שיהיה בעתיד הוא לא בהכרח מה שכבר היה - לטוב או למוטב), או לא לקחת את הסיכון או הסיכוי...

אה ברור בכלל לא התכוונתי להבטיחסבב ולא סבבה

אין פה שום נוסחא מתמטית והכל בהשגחה פרטית כל אחת לפי הסיפור שלה..

השאלה מה הפעראמאשוני

רוב מי שמביא 3 ילדים, הקטן נולד כששני הראשונים גדולים ועצמאיים יחסית.

אם ההפרשים אצלך כשהיו 3 ילדים הם 4,2,0

או אפילו צפופים יותר,

אז ברור שזה לא יהיה יותר קל.


אצלי הגילאים בלידה של השלישי היו:

6,4,0 והיה ממש כיף הגידול שלהם.

נכון..אצלי הם היו באמת צפופים ,הגדולה בת 3סבב ולא סבבה

אבל גם בהמשך היה ככה ולא הרגי שלי אותו דבר

אבל נכון

הז באמת שונה אצל כל אחת


אני ממש לא התכוונתי לנבא מה א

עומד להיות ..

נכון אני אומרת שהמקרה שלך לא סותר את "הנבואה"אמאשוני

שילד שלישי יותר קל,

כי כשאומרים את זה מתכוונים לפערים אחרים משלך.

בד"כ לא מדייקים את זה כי זה לא נפוץ בציבור הכללי שכשהשלישי נולד הגדול בן 3..

אבל לזאת הכוונה בד"כ.

לדעתי זה משתנה אצל כל אחתבכינוי אחר

אצלי יש 2 גדולים והקטן עם רווח של חמש שנים ועדיין מאוד מאתגר לי עם הילדים..

הדבר שהכי הייתי רוצה להצליח זה בחינוך הילדים ושם הכי קשה לי.

מניחה שתלוי כמה הם גדוליםהמקורית

ובמצב האישי של כל אמא מול העניין

כל החברות שלי שעם רצף צמודים (נגיד שנתיים הפרש, אולי 3 בין ילד לילד) מאוד מתקשות בג׳ינגול ומתלוננות המון שקשה להן

אני כשהרגשתי קושי החלטתי לעצור ולא לנסות עוד, כי התקווה שיהיה יותר קל כשעכשיו כבר קשה היא קלושה, מאחר ועוד ילד זה המון שמחה ובמקביל גם עוד עבודה ועוד עומס

לא יודעת על מה הסביבה שלך מדברתפה לקצת

כל ילד מוסיף אתגרים וקשיים וגם שמחה וסיפוק ואהבה.


אבל להגיד ש4 ילדים יותר קל מ2? אולי אם ההפרש בין כל ילד הןא 4-5 שנים שאז בשלישי והרביעי שני הגדולים כבר גדולים ועצמאיים.


אני כרגע עם 4, מאתגר מאוד.

עם 2 היה יותר קל, סתם לדוגמא ביציאה מהבית לאטרקציה- אני עם אחד, בעלי עם אחד. עם 4 זה כל אחד על 2, הבדל משמעותי ולא מרגישה שזה קל יותר.


(שלא ישמע שאני מתלוננת, שמחה על כל אחד מהילדים ובעז"ה מקווים לקבל עוד הרבה מתנות כאלה מהקב''ה אבל לא מסכימה עם זה שהילדים הבאים זה יותר קל. לא בשלב שלנו)

כי הילדים שלך פיציםאפונה

כשהגדול עובר את גיל 8 בערך מתחילים לחוש הקלה.


אני ילדתי את השלישי שלי כשאחותי ילדה את התשיעית שלה. הגדול שלי היה אז בן 5. היה לי נורא קשה! (הרבה יותר מאשר כשהראשונים נולדו).

אמרתי לאחותי אז: "מה תגידי את, לך יש תשעה..."

אז היא אמרה לי, ועכשיו אני רואה כמה היא צדקה - זה השלב הכי קשה.

היום הגדול שלי בן 11. הם חבורה עליזה (בד"כ), עוזרים אחד לשני. בבוקר תמיד יש מי ששמח לבלות עם תינוק ואני יכולה לנמנם עוד קצת, הם יכולים לעזור לאח קטן (למזוג לו מים, לספר סיפור) ולא הכל תמיד עלי. אני יכולה לצאת רגע בלי לקחת איתי את כולם לכל מקום, הם לוקחים יותר חלק במטלות הבית...

אין מה להשוות.

ברור, כמו שאמרתי שזה תלוי גיל.פה לקצת
אני הבנתי מהפותחת שהילדים שלה עוד קטנים, אז להגיד לה שהילדים הבאים זה יותר קל- זה לא מדוייק בשלב הנוכחי.


אם כמו בתכנון שלה, כשהילדים בני 10 אז זה באמת עולם אחר.

בראש שלי אני מבינה את זהדיאן ד.

כי נגיד אני עכשיו עם שני קטנטנים. בן שלוש ובת שנה

ומאוד קשה לי לצאת איתם בבקרים. לוקחת את הקטנה על הידיים וצריכה לזכור לקחת 3 תיקים: שלי, של הגדול (שלפעמים מסכים לשים על הגב) ושל הקטנה.

והולכת איתה והתיקים והגדול בורח לי למטה ישר ליד הכביש.

 

לפעמים עובר לי בראש שאם היה לי ילד/ה בן 6 אז אולי היה עוזר לי נגיד לקחת את התיקים או לתת יד לבן שלוש.

 

אני רואה את גיסי שמוציא כל בוקר 5 ילדים ששני הקטנים בדיוק בגיל של הילדים שלי.

הגדולים שלו בת 10 ובן 9 לוקחים את הגדול לגן,

גיסי עם בת ה6 מלווה את הקטן בן שנה וחצי למעון

 

בפירוש יותר קל לו בבקרים מאשר לי.

 

לא סותר שבטוח יש לו ולאחותי על הראש אלף עניינים שקשורים לגדולים: אבחונים, בעיות התנהגות, עניינים רפואיים וכו'.

 

כל ילד זה חבילה. וברור לי שלא יותר קל עם עוד ילדים

אבל נשמע לי הגיוני שהגידול של ילד נוסף כשיש ברקע ילד גדול הוא יותר קל מאשר הילד הראשון והשני.

מצד שני לא תמיד הגדולים עוזריםבכינוי אחר
הבת שלי עוזרת כשהיא יכולה אבל נגיד בבקרים בעלי יוצא לעבודה מוקדם ואני אחראית לפזר את כולם למסגרות וגם להספיק להגיע לעבודה בזמן
אכן נקודה חשובה..ממ שלא תמיד הם עוזריםסבב ולא סבבה

ואז י שמלא.תסכולי ציפיות ואכזבות בלב

וגם

יש מלאאא מריבות

ומלא בקשות בו זמנית

ויותר קשה להרגיע עצבים של גדולים חח


אז כאילו לא לדמיין איזה פסטורליה של ילדים שחצי מהיום ושטפים כלים ועושים בייביסיטר ואת נחה במיטה חח


אם בין הראשון לשני יש 3 שנים של הפרש, זה אחרתירושלמית במקור
ובטח אם הפרש של 3.5 או 4
למה את לא לוקחת עגלה?יעל מהדרום

לק"י


בימים שאני מפזרת 3 ילדים וממשיכה ישר לעבודה זה באמת מבצע בלי עגלה (אין למטפלת של הבן שלי מקום מסודר לעגלות).

ואני סוחבת להם את התיקים... אז בנוסף לתיק גן ולתיק שלי, יש לי גם ילקוט (כבד לבת שלי).

אני לוקחת עגלהדיאן ד.

אבל העגלה למטה, ואני צריכה לרדת 3 קומות בלי עגלה (כי להעלות את העגלה למעלה זה יותר קשה)

וכשמגיעה למטה לקשור את התינוקת בעגלה.

 

אבל אני מסתדרת ב"ה. לא כזה נורא.

רק לפעמים עובר הרהור שמישהו קצת יותר גדול יכל היה לעזור.

אבל כמו שאמרו פה לא בטוח שהיה עוזר, אולי היה מפריע

זה באמת תלוי בגיל של הגדול ובאופי שלויעל מהדרוםאחרונה
לק"י


שלי בני 7 ו-10, ויש דברים שהם בהחלט עוזרים לי כשאני יוצאת עם ארבעתם.

אני עם 2המקורית

ובאנת שככל שהם גדלים זה נהיה קל יותר ומחשבה על עוד ילד לפעמים לא נראית לי מופרכת

עם זאת, לקחת בחשבון שזה עוד תינוק במלוא מובן המילה בנוסף לקיים. קרי, לילות ללא שינה, שיניים, שנצ במעון וכו


אגב, אני בילד הראשון נהניתי מכל רגע. לא לחוצה ולא כלום. זרם לי על מי מנוחות לגמרי. יש לו אחות צמודה, ודווקא ילד יחיד נוסף נראה לי קשה יותר משניים לטווח הרחוק מאשר צמודים עם קושי בטווח הקרוב

אני חוויתי ועדין חווהoo

הקטן שלי בן 5 ובהפרש של 9 שנים מהקודם ועוד 2 יותר גדולים


אין ספק שהגידול שלו היה ועדין טוב בפער משמעותי מהשאר

בגלל כמה דברים:

הניסיון ההורי

מצב כלכלי טוב יותר

הסתכלות רגועה ושלווה יותר על החיים


את יכולה לשדר כמה אנטי שאת רוצה, זה מה שאני עשיתי אחרי 3 ואז שיניתי את דעתי וילדתי את הרביעי 😉 

אני מרגישה אותו דבר אבל עם הרבה וצפופיםסבב ולא סבבה

שעם השנים

הנסיון

הפרופורציות ובניית סדרי עדיפויות מדויקים יותר בחיים

האמהות נהית יותר ויותר קלה ואני מצליחה להיות נוכחת ולהנות. לצד האתגרים.

גם הניסיוןoo
אבל לי אישית הדבר המשמעותי שמביא את השלווה הוא הקצב האיטי שמתאפשר בזה שהוא קטן יחיד בין גדולים, יש הרבה מטפלים ומטופל אחד.
מכירה כמה משפחות שהילד השלישי הגיע אחרי כעשר שניםמתואמת

מהילד הקודם.

נשמע לי שזה באמת לבוא להורות ממקום אחר של בשלות ושל רצון לחוות שוב את המתיקות של הגיל הקטן.


אבל לא הבנתי למה את צריכה לשדר לעולם אנטי לרעיון של ילד שלישי... זה משהו שלך ושל בעלך בלבד, ואחרים לא צריכים בכלל לדעת עם המחשבות שלך בעניין...

ובקשר לעצמך - לא יודעת בני כמה הילדים, אבל אם הם מתחת לגיל חמש הגיוני שאת מרגישה עדיין בהישרדות ובלי כוחות לחשוב על עוד ילדים❤️ אז תתמקדי כרגע בילדים הקיימים, תנסי לחזק את עצמך ולמצוא מה ייתן לך כוח וכיף בגידול שלהם - ואת לא צריכה בינתיים לצאת בהצהרות אפילו מול עצמך...

מה הקשר לשדר ליקום?ים...

גידלתי תאומים, האמת נראה לי שצמודים יותר קשה כי צריך לדאוג לשלבים שונים בהתפתחות...

תאומים עם כל הקושי זכור לי כפחות קשה מהאחת שיש לי עכשיו. אבל עכשיו אני גם במקום שונה בחיים והם כבר גדולים. עדין לא 10 אבל עצמאיים ויכולים לעזור.

כן ילד נוסף זה שוב לחזןר לתקופה מאתגרת יותר. פחות שינה בלילה, חיתולים ןכו. אבל זה עניין של החלטה ומוכנות. את לא צריכה לדעת מעכשיי מה יהיה עוד x שנים.

בינתיים לא מתאיח עוד ילד, ב"ה יש לנו יכולת למנןע היום ולתכנן את המשפחה פלוס-מינוס כרצוננו.

זה לא שאת עושה קשירת חצוצרות, גם אסור הלכתית. אם בעתיד תרצי עוד ילד, עדין תוכלי להביא...

ברור שיש בזה משהו יותר משחרראמאשוני

אבל כן כדאי לקחת בחשבון שפער של 10 שנים, זה כמו לגדל ילד יחיד,

כי עד שהוא יגדל ויהיה ממש ילד הם יהיו בני 14-15 שזה תחומי עניין שונים לגמרי.

וזה קושי בפני עצמו. (וגם כהורים, אנו נשחקים)

חוץ מזה שמגיל 9-10 זה התמודדויות אחרות של סף גיל ההתבגרות. ויש בזה קטע קשוח של מצד אחד רצון עד לחוות איתם את הגיל והתקופה של טיולים ושיחות ולנצל את זה שהם עדיין תמימים וחמודים ובאים עם ההורים. ומצד שני לתמרן בין הנקות ללילות ללא שינה.

אז תחשבי גם על זה.


בן כמה הקטן כרגע?

לדעתי פער של 4 שנים זה מושלם אבל עדיין דורש.

אם את רוצה ממש לחכות לגיל שהם יהיו יותר עצמאיים מגיל 4,

אז תחכי לגיל 6-7 מקסימום, לא יותר מזה, ככה הם יחסית יגדלו יחד, ויהיה יותר כיף, וגם מסיימים עם ההורות יותר מוקדם ואפשר לעשות דברים אחרים בחיים שקשה לעשות כשיש קטנים.

(אם ממילא את לא מתכננת משפחה גדולה בכל מקרה)

תשובה פרקטית וממצה חחאביה20
א. אל תשדרי ליקום כלוםהשקט הזה
תעשי מה שטוב לך, אף אחד לא צריך לדעת אפ סיימת כבר ללדת או מתכננת עוד בהמשך


ב. לגמרי חושבת שדברים יכולים להשתנות ולהתהפך ורואה על אחותי שהגידול של השלישי שלה שהגיע כשהגדולים היו בני חמש ושש בערך הוא אחר כי הגדולים יותר עצמאיים, יותר מביניפ וכו'


ג. מצד שני- האח הכי קטן שלי נולד כשהאח שמעליו היה בן 5. ובשנים הראשונות שלו ברור שהיה לאמא שלי יותר קל- אני הייתי חוזרת מבי"ס ומבלה איתו כל אחהצ, אחותי הגדולה יותר קילחה אותו, אמא שלי יכלה לנוח קצת בזמן הזה.. בקיצור חוויה שונה. אבל היום כשכולנו כבר מחוץ לבית והוא מתבגר משועמם ומפונק יש לאמא שלי קשיים איתו שלא היו לה איתנו כי אנחנו היינו חבורה. אז לכל בחירה יש את הצדדים שלה

בנות הפתעתן אותי וקראתי הכלאביה20
דיון ממש מעניין ומאיר עיניים
בעיינירק טוב!

אחרי כל לידה הבית צריך להתארגן מחדש. מבחינת הלו"ז, מבחינת התנהלות וכו. אני חושבת שלוקח בערך 4 חודשים למצוא את האיזון החדש. זה לא אומר שיהיה קל או קשה אבל שיש שגרה כלשהיא שנכנסים אליה או למדו אותה כבר.


לגבי קל או קשה- בעייני זה מאוד תלוי בחוויות מול הילד וההריון. יש ילדים שיותר קל איתם כי ההנקה הולכת טוב, ואין בעיות גזים ואין שאלות רפואיות שצצות כל פעם. ויש ילדים שיותר מאתגר כי בתינוק פחות רגוע, ולא תמיד יודעים מה יש לו, או בעיות באכילה או ריפלוקס, או קשיי הרדמות וכו. ואז זה משליך כמובן על הכוחות של ההורים וכל הבית. (כנ"ל ההתאוששות מההריון והלידה ששונים מפעם לפעם)


גם אזור מגורים משפיע. אני גרה במקום שמאוד קל להעזר אחרי לידה. בקלות אפשר למצוא מהרגע לרגע מישהו שיוציא את הילדים מהגן. יש ארוחות ליולדות ובכללי יש עזרה הדדית. לעומת זאת ראיתי את גיסתי בחורף עם 4 ילדים בינהם תינוק שרק נולד צריכה לקחת ולהחזיר מהמסגרות חינוך, אין הרבה במי להעזר, הכל יותר מסובך. גם אם אתה מתנדב להיות נחמד ולהוציא ילד בכיתה א מביה"ס, לך תמצא אותו בבי"ס של 900 תלמידים,עם פקקים מחוץ לביה"ס, וקח אותו הביתה לבניין שהוא גר שכמובן אין חניה לידו.


גם גידול הילדים אחרי שעברנו את שלב התינוקות שונה ממקום למקום. יש מקומות שצריך להעסיק את הילדים אחה"צ ויש מקומות שהילדים יותר חופשיים ללכת לחברים, לצאת מחוץ לבית וכו. ככה שאתה לא מרגיש שאתה כל היום סובב רק סביבם.


עוד דבר- גם הפניות של שני ההורים משפיעה. לא דומה בית ששני ההורים נמצאים אחה"צ בבית, לבית שבו האמא לבד עם הילדים עד ההשכבות.


בקיצור, יש הרבה גורמים שמשפיעים על איך תהיה חווית גידול הילדים. כל משפחה צריכה לבחון את מירב הנתונים התלויים בנו, ולחשוב מה נכון לה באותו זמן נתון.

(אני לא בעד הצהרות לשום כיוון ובטח לא לסביבה. אם כבר רוצים לשדר משהו אז לומר שאנחנו עושים מה שנכון לנו וכרגע אין צורך לדבר איתנו על התוכניות העתידיות).


בהצלחה והרבה שמחה וכוחות במה שתחליטו ותעשו.

נקודות חשובות מאד!ירושלמית במקור
ופירטת יפהירושלמית במקור
מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

יש קורסים של משרד העבודה שמשרד העבודה נותן את רובצהוב

צריך לבדוק בלשכת התעסוקה/ מרכז כיוון

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

דווקא הסיטואציה היא אחרתאמאשוני

למשל כשאני יוצאת לאכול צהריים במשרד (מקובל ביום העבודה לצאת לאכול צהריים במסעדה סמוכה או להזמין אוכל)

נניח יצאתי לאכול, ויש מבקשי צדקה (דרום תל אביב סתם כדי להמחיש שניה)

ויש אדם שמבקש ממני כסף, ואומר לי שהוא רעב ואין לו מה לאכול.

יש משהו לא נעים בלאכול בזמן שאדם אחר סיפר לי שהוא רעב ומסתכל עלי אוכלת (ועוד אני עם כיסוי ראש שבאותו רגע מרגיש לי כמו לפיד בוער על הראש, אז גם המחשבה של אולי אני עושה חילול ה')

נניח שניה שעוד לא התחלתי את המנה ואני יכולה לתת לו את שלי, או אפילו הוא ביקש בזמן שאני מזמינה את האוכל ויכולה להוסיף עוד משהו להזמנה.

זה שאני אוכלת צהריים זה לא הסיבה שאני לא נותנת צדקה.

השאלה אם אני צריכה לחוש אי נוחות כי לי ב"ה יש אוכל, ולא אין?

ואם כן כמה חוסר נוחות? ברמה שעלי לשנות את ההחלטה?

הבאתי את הדוגמה הזאת בגלל השאלה:

איך הם יכולים להסב לשולחן החג בשמחה, כשלאדם אחר אין את האפשרות הזאת של ארוחה משפחתית?

אז זה כמו לשאול אם אני לא יכולה לאכול ארוחת צהריים בשמחה כי לאדם שביקש צדקה אין ארוחת צהריים לאכול.

למעשה נשאלת השאלה איפה עובר הגבול של עשיית חסד וצדקה ואיך אנחנו מחנכים את עצמנו מצד אחד להיות רגישים לסביבה ולוותר על דברים מסויימים כדי לאפשר לאחר יותר נוחות, ומתי נבחר בנו ומה נרגיש לגבי הבחירה שעשינו ומה השני ירגיש לגבי הבחירה שלנו.

שומרת הערים האבודותחזקה בעורף

יותר מתאים לפורום אמהות השלב הבא, אבל פה יותר פעיל🤪🫣

מישהי במקרה מכירה לעומק? קראה את הסדרה?

הבת שלי התחילה והיא ממש על זה. שמעתי ממישהי שהיא מרשה לבת שלה עד ספר 3 כי בהמשך הסדרה מוזכרות גם מערכות יחסים חד-מיניות, אבל זוכרת ממי שמעתי.

אשמח אם יש מישהי שיכולה להפריך או לאמת לי את המידע הזה😳

קראתידרקונית ירוקה

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

תודה על המענה!חזקה בעורף

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

הוא קליל לאורך כל הסדרהדרקונית ירוקה

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

דווקא יש לי רגישות גדולה לדברים שכתובים בAIאמהלה

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

מענייןדרקונית ירוקה

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

גם התרגום של הספרים נכתב לפני הAIאמהלה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

קראתי, זה סדרה די ממכרת, דווקא לא זכור לי סצנותאמהלה

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

תודה על המענה!חזקה בעורף

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

קראתי הכל... לצערי התמכרתי ומחכה להמשךאמהלה

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

רגע,מה? זה מעניין גם למבוגרים? חשבתי זה לנוער צעירמרגול

אני צעירה..... וכן, אני אהבתי מאדאמהלה

אמא שלי גם קוראתמתיכון ועד מעון

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא קראתי את הנל אבל ספרי נוער זה הספרים הכי נחמדיםחילזון 123

גם אני הכי אוהבתשיפור

אני לא חושבת שיש בה יחסים חד מינייםטארקו

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

ובכללי הוא מקוטלג בספריה אצלנו לז-חטארקו

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

ווי אין לי מושגאפונה

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

קראתי הרוב, עצרתי באיזשהו שלבענבליתאחרונה

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!

על חשבונך?

אי אפשר לצעריחמדמדה

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

כל חול המועד או חלק?שלומית.

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

כל הימים…חמדמדה

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדש

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

זה רעיון לפעם הבאה שאחפש…חמדמדה

לא נעים לי לבקש חריגנ כלשהי

גם ככה אני יולדת תשעה חודשים אחרי שנכנסתי לעבודה

גם ככה אני כבר במינוס של יומיים וקצת

אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור

אמממ..כבת שבעים

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

אי אפשר להכנס למינוס?רינת 24

גיליתי את זה כי נכנסתי למיניס חחחחחמדמדה

ממש ממש מבעס😐יעל מהדרום

אפשר לנצל"ש?אפרסקה

מה אם יש מספיק ימי חופש והבוס לא מאשר? 🤦‍♀️

חישבתי את ימי החופש שלי באדיקות שיספיקו לי לימים באוגוסט, חול המועד ונופש שבעלי קבע, ועכשיו הבוס אומר שהוא לא מאשר לי את החופש לנופש 🤦‍♀️

למרות שהודעתי לו כבר באוגוסט, הוא אמר שהוא לא זוכר. חבל שלא שלחתי לו מייל מסודר. הוא אמר שהוא לא חייב לאשר כל חופש, והוא צודק, אבל זה ממש מעצבן. ולא תגידו שאני הולכת מחר, זה עוד חודש, ובכל זאת זה לא מספיק לו כי יש עבודה חשובה

אמ אני לא יודעת באיזה תחום אתחמדמדה

אני בהייטק ואם הרשצ היתה לא מאשרת כשיש לי ימים הייתי מתעקשת…

זה ימים שלי לפי חוק סליחה

בול מה שאמרתי לואפרסקה

שרציתי לקחת חופש ארוך יותר באוגוסט אבל שמרתי את הימים לנופש, ואם הייתי יודעת שלא יאשר הייתי לוקחת חופש יותר באוגוסט.

וזה לגמרי חוק. אמרתי לו שהרי גם אם אני נגיד ואדחה את זה לחודש אח"כ, הוא עדיין יגיד שאין לו אפשרות כי יש עבודה (אני עובדת יחידה). אבל הוא לא ממש אכפת לו.

בקיצור עוד לא יודעת מה ומתי להגיד לו

אני הייתי אומרת לו בבוקר שאני חולהאונמר

מה זה החוסר התחשבות הזה. אין לו שום בעיה להגיד לך שהוא לא שם עלייך ומבחינתו תתאבדי על העבודה.

וואלה לא תקין.

יש לך ימים שחשבת בזכותך לבקש חופש. לא נותן כי לא באלו?

סבבה על הבוקר של הנופש מרימה טלפון צרוד שלום אני חולה. שולחת באפליקציה לקבל אישור רופא וכל טוב.

מי שעושה לי דווקא לא ירוויח מיזה.

וכל מי שלא נעים לה לראות שלי סבבה לעשות ימי מחלה ככה שתדלג. לא צריכה שלימדו אותי אם זה סבבה או לא. מבחינתי אויר לנשימה הוא לגמרי ימי מחלה.

אני גם…חמדמדה

אני שוקלת לעשות את זהאפרסקה

ברצינות.

אני מבינה שיש עבודה, אבל אם אתה לא מתחשב פשוט לא תהיה עובדת שתעשה את העבודה 🤷‍♀️

אם אני זוכרת נכון המעסיק שלך בעייתיהמקורית

יש מצב שגמני הייתי מוציאה מחלה במצב כזה

ואגב - כן ! לתעד כל דבר! עד שתמצאי משו אחר נורמלי בעז"ה

זוכרת נכוןאפרסקה

יש מקום שאני מתראיינת אליו וגם שם יש חסרונות קלים לא הכל מושלם אבל האנשים נראים ונשמעים חביבים אז אני ממש ממש מקווה להתקבל. תתפללו עליי 🙏

עכשיו נזכרתי שכתבת עליו כבר בעברטארקו

בעיני אם לא יאשר אז די זה סימן משמיים להתפטר..

את עובדת שלו, לא עבד..

גם אם זה שלך יש ךמעסיק זכות לסרבהמקורית

יותר מזה הוא יכול להודיע לך שבועיים מראש על חופשה בת שבוע מימי החופש שלך

וגם להחליט מראש באיזה ימים תצאי לחופש אם נהוג שיש חופשה מרוכזת

אני יודעתאפרסקה

זה מעצבן אבל. אבל בסדר ה' גדול מי יודע מה יהיה איתנו בעוד חודש, העיקר להיות רגועים החיים יפים והעבודה לא שווה את הלחץ והעצבים

לי פעם הבוס לא אישר חופש בפוריםדיאן ד.

הוצאתי לו ולמנהלת המקבילה מייל רשמי שאני מבקשת את החופש

שאני מצידי עושה את מירב המאמצים לעמוד ביעדים ולהספיק את כל העבודה בדד ליינים לחוצים

ואני מצפה שהם יבואו לקראתי בזמנים שחשוב לי.

אז הם אמרו לי שהם מסכימים לחופש בתנאי שאני עושה להם תכנית עבודה מדויקת על הדקות איך אני מספיקה את כל המשימות לפני החופש.

בתגובה, יום לפני פורים התפטרתי ולקחתי חופש...

גדולאפרסקה

לצערי אין לי מנהלת מקבילה, ולבוס שלי אין בוס, ומשאבי אנוש ממש לא בצד של העובדים.

ואני כבר היום מכינה לו לוז"ים ברמת הדקות שזה מחרפן 🤦‍♀️

בכל מקרה אני כבר מחפשת מקום אחר, מקווה להגיע לנופש הזה עם מכתב התפטרות ביד ומקום חדש באופק. ואם לא, נראה, או שאתפטר באמת או שאמצא איזה תירוץ/ פשרה לא יודעת

רק לידיעה - יום פורים הוא יום בחירההמקורית

שאסור למעסיק לסרב לתת בו חופש

במידה והחופש התבקש שבועיים לפני, אם אני זוכרת נכוןכורסא ירוקה.אחרונה

בימים שהם לא יום בחירה זה באמת להחלטת המנהל.

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקיתאחרונה

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדש

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

או מזהבשלומית.

😅

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

מצטרפת לזה מאודטארקו

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

אני לא מספיק מכירהשלומית.

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

הגודל לדעתיאחת כמוני

יש כמה הבדלים עיקריים-שימושית
  1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

  2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

  3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

התקן לא הורמונלי ג'נפיקסאחת כמוני

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

טוב מעדכנת שהייתי אצלהאנונימית בהו"ל

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

אוי איזה באסהקנקן שבור

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

מה יכול לגרום לדימום?אנונימית בהו"ל

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

אם את לא מניקה סיכוי גבוה שזה מחזורפרח חדש

לא מניקה, גם חושבת ככהאנונימית בהו"ל

אם זה מחזור, תקווי שהשאריות יצאו בוקנקן שבוראחרונה

ולא תצטרכי פרוצדורה אח"כ להוציא אותם

בע"ה שילך חלק

השאריות שיליהקנקן שבור

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

הילדים שלי קצת קטנים בשביל משחקי מילים כאלה,כי לעולם חסדו

אבל אחשוב על עוד אופציות דומות

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

מרגישה שאני בעומס בלתי נגמרכי לעולם חסדו

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

תודה! מרגישה שהבנת אותי כי לעולם חסדו

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוני

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

נהנתי מאוד לקרוא אותך, תודה.שימושית

הסיפור האחרון הוא וואו. אלופה!

בהתחלה קראתי מגנטים במקום מנג'טים😅שיפור

חשבתי שהכנת קערת סדר ממגנטים😂

גם אני 😂😂😂שימושית

אמרתי לבעלי שזה סימן שאני טובעת בים של מגנטים 👻

אה היא לא כתבה מגנטים? גם אני הייתי בטוחה🤣אנונימית שאלהאחרונה

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

שמחה לשמועשימושית

בע"ה הוא ואת תהיו מרוצים מעכשיו והלאה

אולי יעניין אותך