למה?
כי ממה שאת מתארת את לא רגילה לאכול "אוכל אמיתי" כמעט בכלל אלא נודדת מנשנוש לנשנוש.
אם לא אכלת ארוחה אמיתית, בטח שתרצי עוגיה שנמצאת לידך, מן הסתם את רעבה וזקוקה לסוכר זמין.
אז אני לא הייתי מוציאה כלום מהבית בשלב הראשון, אלא רק מוסיפה. לא להגיד "אני צריכה לסגור את הפה", ממש לא. אלא לעצור את השרשרת של רעב - אוכלת מה שטעים וזמין ולא בריא - הסוכר נופל מהר (כי אכלת שוקולד או עוגיה) - רעב וכו'
מה כן מדבר אלייך?
אם את לא אוהבת לבשל, תחשבי על משהו שקל להכין.
אפילו לא משהו "בריא" בהגדרה (לא הייתי קופצת לחיטה מלאה וכו' אם את לא אוהבת למשל, צריך צעדים קטנים).
אתן לך כמה דוגמאות לאוכל שקל להכין.
טוסט עם גבנצ ורסק עגבניות, עם מלפפון חתוך.
תפו"א במיקרוגל עם טונה במיונז וגמבה חתוכה
אורז ושניצלונים מוכנים ומלפפון חתוך
לחם עם חביתה, קוטג' ועגבניות שרי (או עגבניה רגילה, פשוט שרי לא צריך לחתוך)
קפה עם כריך בבוקר, או יוגורט לא מתוק עם גרנולה ביתית משיבולת שועל שלמה, שזה נשמע השקעה אבל זה יותר קל מלהכין עוגיות ביתיות שאת אומרת שאת מכינה.
לפני שיקפצו עליי כולן כאן:
אני יודעת שמה שהצעתי הוא לא שיא הבריאות.
אבל הוא אוכל "אמיתי" שיכול להשביע ליותר זמן והוא בוודאות יותר טוב משוקולד ועוגיות.
וצריך צעדים קטנים בדרך.
אחרי שיש לך ארוחה אחת אמיתית, הייתי מוסיפה עוד ארוחה, מאמינה שתגלי שאת מנשנשת פחות.
חוץ מזה אני כן בעד קבוצה של לא משנה מה שאת מתחברת אליו, ליווי תזונתי או ספורט, יותר קל כשיש סביבך עוד אנשים שמחליטים כמוך שהם בוחרים באורח חיים בריא. או ללכת למאמנת אישית (של כושר או של הנפש, בעיניי יותר חשוב הליווי האישי שעוזר לך להתמיד, זו צריכה להיות מישהי שאת מתחברת אליה ופחות משנה המקצוע)
אם תרצי יש לי המלצה על דיאטנית מקסימה שנותנת ליווי בזום והיא באותו ראש כמוני, שינויים קטנים שעזרו לי לעשות שינוי משמעותי בבית.
אגב תחשבי על זה ככה, את נותנת לילדים שלך מתנה ענקית, שינוי הרגלים מגיל צעיר כדי שלא יצטרכו לעבוד קשה כמוך.
לנשנושים שהם התרגלו אליהם אפשר להשאיר בייגלה, קרקרים, ביסקוויטים, פופקורן.
אפשר להוסיף עגבניות שרי, ענבים, אבטיח, אולי תגלי שטעים להם.
גם החברים ישמחו לנשנש אבטיח וענבים ובייגלה, מבטיחה.
אם זה קשה *לך*, תוציאי את החטיפים, השוקולדים והעוגיות רק אחרי שהתרגלת לאכול אוכל אמיתי באופן קבוע.
בההצלחה!
)