אתמול אחרי הגן הורדנו טיטול
היו מליוני פיפים ברחבי הבית🤣
סתם סתם
היה שלוש או ארבע
בטווחי זמן קצרים יחסית
היום בבוקר לקחתי אותה בשבע ועשרים
מתי לקחת שוב?
כל כמה זמן?
אתמול אחרי הגן הורדנו טיטול
היו מליוני פיפים ברחבי הבית🤣
סתם סתם
היה שלוש או ארבע
בטווחי זמן קצרים יחסית
היום בבוקר לקחתי אותה בשבע ועשרים
מתי לקחת שוב?
כל כמה זמן?
ככה היא לא תלמד מתי היא צריכה
זה גם תלוי אם היא זורמת שלי לא הסכימה בכלל ללכת כשהצעתי לה רק כשהיא הרגישה שיש לה. אם היא זורמת ללכת כשאת מציעה לה אז אולי הייתי לוקחת רק אחרי שינה בוקר/שנצ ולפני השינה.
אם מתחיל פיספוס הייתי רצה איתה לשירותים שתבין את הקונספט ואז אפילו אם עשתה טיפה אחת בשירותים מתלהבים איתה.
היא תלמד לאט לאט
וכן יש כאלה שבהתחלה מפספסים הרבה
אל תבהלי
תכיני מגבונים או סמרטוט נגיש
אני מקפלת שטיח בהתחלה חח
כן אפשר להזכיר מדי פעם
אבל
כשאת מרגישה שאת צריכה אני מזכירה שאת יכולה ללכת לשרותים
לא לקחת את התפקיד לעצמך
מנסיון רב זה יותר מהר נלמד ככה מאשר נסיון למנוע פספוסים ואחריות יתר שלך
בינתיים אז רק הזכרתי וכל הזמן אומרת לא (אבל גם בינתיים לא ברח)
מקווה שתדע להגיד כשכן🤣
פספוסים בלי הפסקה רק יעצבנו אותי.
נכנסתי שנייה לשירותים ופספסה 💩😅
לא התעצנבתי כי זה היה על משטח פעילות כביס כך שתכלס לא הייתי צריכה לנקות פשוט שטפתי ולמכונה…
אני חושבת שהיא ידעה אבל
כי אני לא הייתי לידה
ואיך שבאתי שאלתי אותה אם יש לה קקי והיא אמרה כן כזה של ׳או הנה את׳
אז אולי הסתבכה פשוט…
בינתיים היא לא שמה לב לפני הפיפי, רק תות כדי/ אחרי
עד שהיא תלמד את התחושות ואיך מתפנים הצורה טובה, זה בנתיים האחריות שלך.
לומר שעכשיו הולכים.
עם הזמן (לרוב כמה ימים( אפשר בהדרגתיות להעביר את האחריות אליה.
תהיי קשובה לסימנים שהיא מראה לפני וכמובן לחזק על כל הצלחה.
בהצלחה!
שלי חוגג 3 באוגוסט והוא לא מוכן לדבר על זה
אין סיכוי מבחינתו.
את גומלת בוקר וערב ביחד?
מנסה יום ולילה
בוא נראה איך יחלך
יש מצב בלילה אשים לה טיטול תחתון ואשווק כתחתוני לילה חח
תלוי…
אני האצת לא כלכך שאלתי
אמרתי לה לפני שבועיים, ביום העצמאות ביום העצמאות
ופשוט הורדנו
אני מנסה
לא בטוחה שהיא בשלה
אבל מנסה בנחת
ואם לא יילך- היתה חשיפה, הכל בסדר, ננסה שוב בחופש…
כל פעם כשנכנסים להתקלח, הצעתי לו לעשות שירותים באמבטיה בעמידה. אם עשה- עשיתי מזה שואו והבאתי לו שוקולד צ'יפס אחד.
בפועל לפעמים עשה ולפעמים לא, אבל באמת לפעמים אין לו באותו הרגע.
לא לחצתי עליו, רק הצעתי, אם רוצה סבבה ואם לא - גם סבבה.
הצעתי לו גם בתור משחק לכוון את הפיפי לתוך החור באמבטיה.
זה בעצם התנסות, לא מלכלכת כי הוא בלי בגדים ועוד שניה מתקלח, ובתוך המקלחת עצמה ככה ששניה אח''כ שוטפים וזהו..
ההתנסות הזאת עוזרת לו להרגיש איך יוצא הפיפי, איך זה מרגיש, והכניסה לתהליך הגמילה יותר קל.
אישית, הבן שלי יליד מרץ אז לא רציתי לגמול בחורף וחיכינו לגיל 3 לגמילה שב"ה היתה תוך כמה ימים וזהו.
ואם עשתה, אז הייתי מרווחת ואומרת לה אחרי שעה.
ועוד פעם לפני השנץ וכלום
אבל סבבה הגיוני היה בניהם רק חצי שעה…
נראה אם תקום רטובה
(קשים לי דברים בלי דד ליין, אני יכולה להיות ממש סבלנית גם חודש אם אני יודעת שזה חודש וזהו, אבל ככה זה לא מוגדר זה קשה לי יותר ואני רק ביופ הראשון)
תחשבי שהיא צריכה ללמוד איך הדבר הזה עובד
עד עכשיו היא לא מספיק הרגישה את התחושה שזה מתמלא ומתרוקן ומה קורה כשבורח
תהיו הרבה בחוץ ואז לא כואב הלב כשבורח כי זה לא על הרצפה
הייתי נושמת מאה פעם ביום ונושכת שפתיים כדי לא להגיד לו כל דקה מה עם השירותים אז כדי להרגיע את עצמי מדי פעם רק הייתי מזכירה לו שהוא עם תחתונים ואם הוא ירצה אז הוא יכול ללכת לשירותים
בהתחלה כל 40 דק' עד שעה.
להושיב בשירותים ולתגמל כל פעם שעושה בשירותים (מדבקה למשל)
לחגוג כל הצלחה ולעשות מזה עסק רציני.
כשתכיר את העניין עוד כמה ימים אפשר לרווח את התזכורות.
בהחלט
אחכ כבר לא
כל 40 דקות עד שעה (תלוי בקצב הפספוסים).
זה חדש בשבילה והיא צריכה מבוגר שילמד אותה בכלל מה ואיך זה מתנהל לפני שמצפים ממנה לקחת אחריות.
זה חוסך הרבה חוויות שליליות של פספוס ומלמד אותה מה בעצם מצופה ממנה.
כל הרגל חדש בעצמאות אנחנו לרוב מדרגים ומתווכים, כך נעשית רכישה נכונה עם חווית יכולת והצלחה.
אבל אני שואלת היא אומרת שלא תריכה
לקחת אותה ופשוט לשבת עד שיוצא?
כי אפשר לשבת שלוש ארבע דקות, כלום
קמים ודקה אחרי פספוס…
לק"י
אפשר לספר סיפור כדי למתוח את זמן הישיבה, ואולי היא תהיה יותר רפויה ויצא לה.
לתת לה לשתות יותר, ואחרי 20 דקות ללכת לשירותים (נראה לי שזה הזמן).
היא עשתה פעם בשירותים?
הבאנו לשם ספר
ושיחקנו בלהפריח בועות סבון😂
אבל תהיתי אם זה טוב או שזה גורם לה להתייחס לשירותים כמו משחק ולא כמו מקום שבאים לצורך ספציפי חח
חשוב לוודא שזה לא משניא עליה את העניין. אלא להפוך את זה לחוויה נחמדה (גם זה לא מידי
.
אולי יעזור לה ספר או משחק קליל. לפעמים הסחת דעת עוזרת.
זה גם תהליך בשבילך ללמוד מה עוזר לה. יש ילדים שצריכים שקט וריכוז, יש ילדים שצריכים הסחת דעת או קצת זמן.
אתם רק בהתחלה.... תוך כמה ימים בעז"ה תלמדו את זה וזה יתחיל להשתפר עד לעצמאות מלאה.
בשלב הזה אין עניין לשאול אותה.
"אנחנו עכשיו לומדים להתפנות בשירותים. פיפי וקקי עושים בשירותים" עכשיו אמא תלך איתך כל כמה זמן, אחר כך את כבר תרגישי לבד ותוכלי להגיד לי או ללכת בעצמך"
אם היא יוזמת אז חשוב מאוד לחזק את זה: "כל הכבוד הרגשת שאת צריכה לשירותים והלכת/אמרת!"
גם אם מפספסת (זה חלק בלתי נמנע מתהליך הלמידה) לתמלל: "עשית פיפי, עכשיו את רטובה, נחליף. פיפי עושים בשירותים"
חשוב להחליף ולנקות רק בצורה עניינית שלא תחווה חוויה שלילית או להיפך, חיזוק (יחס מכל עניין ההחלפה והנקיון).
בעיקר כי אני יודעת שזה באמת למידה שלה
כמו שאני לא כועסת כשיש לה טעויות בדיבור, ככה לומדים🤓
היא בינתיים אמרה רק ץוך כדי/ אחרי אבל אמרתי לה שטוב שהיא אומרת, וכדאי להגיד לפני כדי שלא נרטב
את רואה שהוא רטוב, לא לומר 'אויש פספסת'
אלא 'אתה רטוב, צריך להחליף לבגדים יבשים' ואם הוא קצת עצמאי- להזכיר לו איפה הבגדים היבשים ושילך להביא... ותוך כדי שמחליפים/בזמן רגוע כלשהו, שואלים אותו 'הרגשת שהיה לך פיפי/קטנים?' הוא יענה מה שיענה, ובסוף הוא יתחיל לשאול את עצמו אם הוא מרגיש ולאט לאט ילמד לשים לב לתחושה הזאת של לפני שיש לו פיפי... בהתחלה זה יהיה הממש רגע לפני ועם הזמן ילמד להרגיש את התחושה שלא יותר זמן לפני...
באמת אין סיבה לכעוס בכלל, אנחנו יחד איתו בתהליך למידה מקסים ומצמיח.
׳אוי מאמי יש לי פיפי פה׳😂
אז מייבשים ומחליפים
ואני אומרת לה שפעם הבאה אפשר לנסות לשים לב לפני ולרוץ מהר מהר לשירותים
תנסי לשאול אותה אחרי ההחלפה, בזמן רגוע, 'מותק, הרגשת לפני שיש לך פיפי?'
לא כ"כ משנה מה היא תענה, עצם השאלה גורמת לה ללמוד שיש תחושה לפני...
(אצלי היה להרבה מהילדים שלב שהם שמו לב תוך כדי וניסו לעצור ולהתאפק, אבל כן דרשו להחליף בגדים בגלל הטיפה שכן נרטב, ואז הלכנו לשירותים והם לא הצליחו להמשיך, ואחרי כמה דקות פספסו שוב טיפה, וכן הלאה. אבל נראה לי שתוך יום-יומיים מהשלב הזה הם למדו כבר ללכת לשירותים לפני שמפספסים).
אני רק חוזרת כמו מנטרה "למי שמרגיש שיש שירותים, הולך לשירותים"
וככה הפ לומדים לזהות - לאט לאט - להרגיש את התחושה טרום השירותים... והולכים לבד...
ברור שבלימוד הזה יש מלא פעמים שעושים לא בשירותים, כן? אבל ככה אני מלמדת...
מורידה לגמרי טיטול
ובשבוע הראשון לוקחת פעם בשעה לשרותים.
הם בכל אופן תופסים את זה מעצמם...
ועדיין זה משמעותי. לוקחת. היא מבינה שהיא שולטת בזה ומנסה להתפנות
ברובלאיוצא
מחכה 3 דק
משהו כמו עדש שוקולד
בהתחלה הם לא עושים כלום בשירותים וזה סתם בשביל להכיר והרגל
לוקחת, יושבים, קורים סיפור קצרצר ויוצאים לקבל הפתעה
אחרי כמה ימים הם קוראים לי כבר ואין צורך לקחת כל שעה
אחרי עוד כמה ימים
כשאני רואה שהם כבר גם קוראים לי וגם עושים באמת כמעט בכל פעם אני נותנת פרסון רק כשהם עושים
זה פשוט גרם לי להיות מאד נינוחה כלפיי הפספוסים וב"ה תוך יומיים- שלושה נגמלה לחלוטין
ברוך ה׳ מאז אתמול בלילה לא פספסה
פעם אחת לקחנו אותה מתוך שינה לפני שנכנסנו אנחנו לישון
ובבוקר היא בבר אמרה לנו
ממש משמח לקרוא את זה
חמודה שלי יש לנו רק שירותים אחד ובעלי בסוקר היה במקלחת
היא פותחת את הדלת לרווחה
דאדי!!! אני צריכה פיפי!!!
😂😂😂
באמת מזמןר לתודה
(אני משתדלת לא לשמוח מידי כי אולי סתם התפלק לנו לנו יום טוב ויכול גם מחר הפוך, אבל מקווה שזה בעזרת ה׳ הולך לכיוון טוב)
אני נשואה מעל 5 שנים.
נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.
יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.
זה מכעיס אותי כל כך כל כך.
אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.
אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).
אז עשיתי הפסק חדש.
ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.
וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.
אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??
מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.
אין לי כח למצווה הזאת.
נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.
מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?
כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.
אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?
אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.
אבל זה פוגע רק בי ובו.
ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.
אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.
בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.
והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.
ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.
מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.
ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.
וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.
וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)
מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.
תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?
ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?
כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊
אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..
אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה..
אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.
לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.
אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.
אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל.
לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…
לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.
לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום.
אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?
לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.
מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.
לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.
היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.
או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.
אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.
וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.
אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).
בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.
מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.
כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.
הוא בן 6,
ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.
אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.
הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.
אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,
כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.
הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.
הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,
הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.
אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,
היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,
ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.
הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,
הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..
אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?
מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.
אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון
אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.
היא פסיכולוגית.
אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.
אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...
בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️
שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?
ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?
ביות חלקי
החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר
ובצהריים איזה שעתיים
את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה
לפני 8 חודשים
יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי
אבל חדרים ממש יפים
הצוות, תלוי מחלקה
ממש תלוי על מי את נופלת
ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש
אנחנו נשואים כמעט שנתיים ונמצאים בטיפולים. בקיצור רב, עכשיו הכיוון הוא IVF עם בררת עוברים בגלל עניין גנטי שעוד מבררים במשפחה. ובגלל שבעלי עשה תיקון יש סיכוי להריון טבעי, אז הרופאה רשמה לי מניעה גלולות זואלי.
חוץ מזה שזה הדבר האחרון שבא לי עכשיו, מפחידות אותי תופעות הלוואי. הרופאה טענה שהגלולה הזו עם הכי פחות תופעות, וכשלקחתי פרי מולונט נור סביב החתונה לא היו לי תופעות חריגות (חוץ מזה שהוא בקושי החזיק לשבוע) אז אני אמורה להיות בסדר.
עדיין מפחיד אותי דימומים לא סדירים, חוסר חשק, מצב רוח דכאוני, ובעיקר לבלגן את המערכת שגם ככה לא קלטה עד עכשיו הריון למרות שלכאורה הכל תקין.
גם יש עניין חיבור החפיסות. אנחנו רוצים לצאת לחופשה סביב החודש הבא בזמן שאני אמורה לקבל. הרופאה אמרה שאני יכולה לדלג על הכדורים הצהובים ולקחת לבנים מחפיסה חדשה, ואז כשמסתייימת החופשה לחזור לצהובים ולקבל מחזור. בעיקרון היא לא ממליצה לחבר חפיסות על הפעם הראשונה, אבל זה אפשרי אם אני רוצה.
ממש אשמח לטיפים ועצות איך להתנהל עם זה.
כמה מהר חוזרים לפוריות? מה תופעות הלוואי? איך מחברים חפיסות והאם זה לא גורם לאיזה נזק? הרופאה אמרה שאם אני אקבע תור מחר בבוקר למעבדות IVF כנראה שתור הפנוי יהיה באוקטובר. וזה רק פתיחת תיק ולא התחלת הטיפולים. זה המון זמן!
גלולות הורמונליות
תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות
זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים
אבל זה לא מחייב בכלל
אם אני שמה בשכבה התחתונה הוא מתייבש
שכבה שנייה הוא לא מספיק מתחמם
ואז שמה שכבה שניה עטוף טוב
אז שימי אותה שכבה ראשונה, בערך רבע שעה- עשריפ דקות לפני שאוכלים. הוא לא צריך להיות על הפלטה כל הזמן.
או שתשימי שכבה שניה ותורידי אותו קרוב לאכילה
יעזור לי ממש לשמוע ממי שיודעת
מתי מתחילים מעקב?
אני יודעת לזהות את היום של הביוץ לפי הפרשות (תמיד אני צודקת כי שבועיים בדיןק אחרי מגיע המחזור)
השאלה אם להתחיל כשמתחילות הפרשות או ביום ה11 למחזור? הרופא לא כל כך הסביר לי.
תודה!
מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..
יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?
רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה
זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד
תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני
אין מה להתחיל קודם.. מיותר
הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים
אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם
אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)
התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?
שוב תודה רבה!!
בהצלחה
יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.
אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.
במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה. (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)
איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?