מתי יום העצמאות הזה הפך מחג ליום אבל אחד ארוך יום זיכרון לילד שהייתי שמתלהב מהטקס בהר הרצל ופותח אותו במחשב בזמן הסעודה בלי באמת להתענין מה אומרים שם אלא רק לצחוק על ההוא שאומר תם הטקס ממתי אני כבר לא מתלהב ומקנא ברחפן של הנער ההוא שמטיס אותו ליד הבית כנסת.
זה אחד הימים העצובים אני פשוט אבוד כמה הייתי רוצה להיות במצב של כל כך הרבה אנשים אחרים
למה הקב"ה שם אותי כאן? הרי הוא ידע שזה הכי לא מתאים לי בעולם
מה אני אמור לעשות עכשיו?
עצוב לי