היום עשינו מנגל
כל הבוקר הייתי עם הילדים בישלתי בלי הפסקה לשבת ושטפתי עשרות כלים
בזמן הזה הוא נח בחדר עם התינוק
אח"כ, בזמן שיצא לגינה להכין את המנגל התינוק בטעות הפיל קערת זכוכית עם אוכל שהכנתי והכול התנפץ לרסיסים. הלך האוכל והלכה הרצפה הנקיה
בעלי נכנס הביתה, ראה את המצב ולא אמר כלום (לא מצפה חלילה לעזרה בניקוי, אלא רק איזשהו הבעת אמפתיה, משהו)
רציתי לשטוף את הבית המלא זכוכיות וביקשתי ממנו שאם הוא צריך לקחת משהו מהבית שיקח עכשיו ויצא החוצה לגינה להיות עם הילדים עד שאני שוטפת
כולה להיות בחוץ 10 דקות
בזמן שניסיתי לשטוף הוא נכנס לבית 6 פעמים!! פשוט נכנס! בלי להגיד כלום ("סליחה, שכחתי משהו דחוף", "אוי, אני חייב להיכנס רגע, בסדר?")
הרגשתי כמו אוויר, כאילו לא אמרתי כלום
כ"כ נפגעתי שכל המשך היום הייתי בלי מצב רוח וביאסתי את כולם
והוא בכלל לא רואה שום דבר ולא מבין מה הבעיה ואני מרגישה שאני לא מצליחה לדבר איתו
זה משהו שחוזר על עצמו (לפני כמה ימים כשחזרתי הביתה ובאתי להוציא בגד לאחד הילדים, גילית שכל המדף בארון הפוך. כמה ימים קודם עשיתי שם סדר מטורף ועכשיו אפילו בגד אחד לא היה מקופל. הוא מיהר וחיפש בגד לילד כשלא הייתי בבית)
הוא בעל טוב, באמת. אבל לא מסוגלת כבר עם ההרגשה הזאת שהוא לא רואה אותי
אם אני מנסה לדבר איתו הוא עושה מהעניין צחוק או שמתעצבן עלי שאני שוב מתלוננת ושכל היום יש לי טענות.
באמת יש לי הרבה טענות, אבל הן מוצדקות
וגם חייבת לציין ששנינו בעומס מטורף מטורף והוא גם מתמודד עם משבר של משהו שקשור רק אליו (אבל אין פה חדש, זאת התמודדות של כמעט שנה, ואני מנסה לתמוך ולעזור לו בעניין הזה כמה שאני יכולה)
בקיצור.. כתבתי כאן במקום להתעצבן עליו.
אשמח לעצות איך אפשר לשפר את המצב שלנו אבל רק מהצד שלי.. הוא כרגע לא יעשה משהו
אבל זה יוצא מן הכלל)
)
פעם הבאה אבדוק בעז"ה