כתבתי כבר בעבר, אבל רציתי לכתוב בפירוט, מעין חוברת הסבר. נמנעתי מזה בגלל שככל שהתעסקתי בזה יותר זה גרם לי לבלבול גדול יותר, מחשבות מה כן נכון, מה לא שקר. אז סוג של די דחיתי את זה, ואפילו שכתבתי את הסיבות שוב, לא התעמקתי בהן.

כן תכתוב ואז תבקש שיפתרו לך את השאלות או לא יודעת מה שנתקלת בהם.

דווקא רעיון טוב

שונה כאשר אתה כותב ממש את איך שאתה רואה את הדברים ולמה אתה חושב x וy ואיך הגעת לz נראלי אם תכתוב בצורה ברורה הכל אז גם יבינו לאיזה תשובות אתה מכוון. כאילו לא שימציאו בשבילך תשובה אלא שיבינו איך להגיד לך את התשובה. זה אולי נשמע לא ברור אבל יש בסיס למה שאני אומרת.

כאילו אני לא חושבת שזה ראוי להחליט החלטה או להישאר בשאלות כל עוד לא בדקנו וניסינו למצוא את התשובות בכל מקום שאפשר.

ברור, גם אני לא חושב ככה, אם הייתי חושב ככה מזמן הייתי מוריד את הכיפה והפאות.

רוצה רשימה?

הרב אורי שרקי

הרב יצחק שילת

הרב זאב סולטנוביץ

הרב אליהו זייני

הרב ראובן פיירמן

ולא זוכר עוד כרגע

חוקרים דתיים בענייני הוכחות רציונאליות דתיות:

ד"ר משה רט

ד"ר מיכאל אברהם (לא יודע עליו מספיק רק שמעתי קצת)

אם רב מתחמק מנושא הלכתי, משהו פסול אצלו.

אם הוא מסרב לענות כהלכה מחששות שונים, משהו לא תקין.

אין משוא פנים בתורה.

שרקי הוא קיצוני בעניין לומר את האמת תמיד ולא משנה מה.  

דווקא בעניין עליה להר הבית הוא מתחמק, אבל רק בזה, ויש לו נימוקים. בנימוקים הוא לא מתחמק למה הוא מתחמק. נדמה לי כי הוא סובר שמותר אבל סה עניין של היתר הרבנות ולכן הוא לא יאמר את דעתו אבל לא בטוח.  תשאל אותו.

בכל מקרה יש כזה דבר הלכה ואען מורין כן כך שרב שמתחמק לא פסול אצלו כלום

סוגי רבנים

לא, אז טוב שתנסה לשאול

ייתקבל עליך?  שווה לנסות. מקסימום לא תקבל

אני לא מחפש משהו אמוני, כי אי אפשר להוכיח כלום בצורת אמונה.

אני מחפש משהו רציונאלי הרבה יותר. כי אני מפש תירוצים לקושיות על היהדות, לא דמגוגיות אמוניות.

וזה לא דמגוגיה. אם רק תלמד לעומק תראה שזה לא דמגוגיה.

איזה קושיות יש על היהדות?  דת ומדע וכו'?  או שאתה מתכוון ללמה האמונה לא וודאית?

יודע מה, אפשר למצת את הוויכוח במסרים לשתי עמדות, ולעשות סקר באחד הפורומים האם זה דמגוגיה או לא.

איזה קושיות? קח לך את הבסיסית מביניהם, למה ה' ברא את העולם?

זה, וראיתיח שזה לא שטויות.

לא כל מה שלא עובר מסך הוא לא אמת. אתה זה שצריך להאמין, לא הניקים האחרים.

למה ה ברא את העולם זה לא קושיא אלא שאלה.   אולי הוא ברא ללא מטרה? אולי אנו מכלל לא מבינים מה זה מטרה אצל ה'?  אולי זה כי כך גזר רצונו?   אולי זה כי רצה להיטיב לברואיו?    בכל מקרה גם אם נשאר ללא תשובה זה לא מקשה על האמונה, זה רק מעורר סקרנות.   אם אני רואה אדם עם חולצה צהובה אני יכול לתמוה עד מחר למה הוא בחר חולצה צהובה, אבל זה לא קושיא על עצם העובדה שהוא אכן לובש אותה.

באותה מידה אפשר להקשו תעל האתיאסט - למה העולם קיים?

זה אומר שלא חשבת על זה מספיק.

קודם כל גם הניקים האחרים צריכים להאמין, אם זו האמת, ורק רציתי להסביר לך שדבריך כל כך מגוחכים שגם הניקים האחרים יבינו זאת.

זו לא קושייה, זו שאלה שמכל תשובה שתענה תתפתח הקושייה.

טיפש, אם נישאר ללא תשובה בוודאי שזה מקשה על האמונה. הרי אם אין תשובה, מי אמר שזה נכון?! אם אני מספר לך שבניתי את מגדל אייפל, ואין לי תשובה בשבילך איך בניתי אותו, אז אולי לא בניתי אותו!!!

כמובן, זו לא קושייה מספיקה בשביל לנטוש את היהדות, אבל כשכל הסיבות מצטרפות זה גורם ליהדות להיראות שקר מוחלט.

הדוגמה שלך עם החולצה היא דמגוגיה, כי אתה רואה שהוא לובש אותה, אתה רק תוהה למה, אני לא רואה שה' יצר את העולם, רק מספרים לי שזה מה שהוא עשה.

אפשר בהחלט, אולי לאתאיסט לא תהיה תשובה, אבל הוא לא מתיימר לומר שבגלל שאין לו תשובה אז יש אל.

סיבה.

מי אמר ש ה צריך סיבה לברוא עולם?   מי  אמר שהוא מתנהג כמו בן אדם שלכל מה שעושה יש סיבה?

יש הבדל בין השאלה "איך ה ברא" לבין "למה ברא".   איך ה ברא - הוא פשוט ברא!  ללא שום אמצעי עזר כי הוא לא צריך.  למה? לא יודע

אם אתה לא יודע למה, איך אתה יודע שזה הוא?! איזה הוכחה יש לך שזה הוא?!

לברואיו מספקת אותך?

וזה שהוא מטיב לברואיו זה כי הוא מושלם כלומר טוב,   ודרך הטוב להיטיב.     כלומר מאלוקים מושלם יצא מצב יותר מושלם,  ויותר מושלם שיש עולם (כי אז יש ברואים שאפשר להיטיב להם) מאשר מצב ש אין עולם

אם לא עולה במוחך הקושייה המתבקשת זו בעיה שלך.

כל אדם בר דעת יקשה על הסיבה הזו.

תשובה - כי כך עלה לפני רצונו.

למה יש רע בעולם?

תשובה - בעתיד יהיה טוב לגמרי ואז יוטב לברואים בשלמות

השאלה למה ה' גזר שדרך הטוב להיטיב היא לא השאלה שאמורה להישאל.

והתשובה לשאלה למה יש רע בעולם דמגוגית, כי אני לא שאלתי מה יהיה בעתיד, שאלתי למה עכשיו.

אם ה' ברא את העולם כדי להיטיב, למה הוא יצר רוע?

יש לזה גם הסברים - שכדי שיהיה לנו טוב לגמרי צריך שנקנה את הטוב בבחירה חפשית כדי שיהיה שייך לנו בזכות וחא בחסד.   ובשביל זה העולם הזה יש בו רע כי זה חלק מהנסיון שיוצר בחירה חפשית.   עיין בפרקים ראשונים של דרך ה' לרמחל

ולזה תצטרף השאלה, ה' יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?

מכיוון שהרוע הוא זמני אז יבוא יום שכבר לא יהיה רע, אלא רק טוב, ואז כבר לא יהיה אכפת לנו למה פעם היה רע

למה המשולש מרובע זה סתירה.

אם היה רוע נצחי זה היה סותר.

מה לא מובן?

אם הוא ברא את העולם כדי להיטיב, הוא לא היה צריך לברוא רע.

מה זה "בסוף"?! למה יש רע?! זה סתירה.

והתירוץ שלך שבסוף יהיה טוב דמגוגי, כי אני לא מדבר על הסוף, ואנחנו לא נמצאים בסוף, ואנחנו לא יודעים מה יהיה בסוף אם יהיה סוף, זה רק המצאות שלך ודמגוגיה.

מושלם וטוב לגמרי, אז וודאי שבסוף יהיה בעולם טוב לגמרי.

זה שרע עכשיו זה אמנם שאלה, אבל זה לא סתירה.

אילו היה רוע נצחי אז שום תשובה לא היתה יכולה לתרץ את הסתירה, כי ה' מושלם =/ עולם עם רוע נצחי.

(=/ סימן "לא שווה").

רוע זמני אבל לא סותר, רק מעורר תמיהה ותו לא

הנחת היסוד שכן המצאת היא שבסוף יהיה טוב, ושלכן אין סתירה, והנחת יסוד נוספת היא שאם בסוף יהיה טוב אז זה לא משנה מה היה בהתחלה, ואז גם איזה משהו על זה שאם ה' מושלם לא יכול להיות רוע נצחי, בקיצור הרבה חירטוטים ודמגוגיה.

אתה שוב מחרטט הנחות יסוד, מחליט שמכיוון שאנחנו שואפים לאושר ומשמעות, אז זאת אומרת שהאושר עדיף על הסבל ושבהכרח יש משמעות, ולכן בהכרח יש מקור חיצוני, והוא מושלם.

למה?! ככה. זוהי דמגוגיה. בוקר טוב.

קודם כל מזל טוב

ונו אז מה אם לא מכירים מבחינתם זה דמות מומצאת

כל עוד אתה כותב על אותם דמויות ברצף בערך אתה יכול לכתוב ספר

כל פרק סצנה שונה שקרתה לך

ונראה לי יש לך סיפורים מעניינים

אז חבל

ואתה תמיד תמיד יכול לספר פה

הכי הרבה תתיג אותי

מבטיחה בלי נדר לקרוא 

תעשה שרשור ארוך לא כל פעם חדש שאני אעקוב

תאמר שאתה שונא גומי וזהו

גומי

במקום גמ

בכתיב חסר מאחר והוא שונא

It will not be easy

But in the end you will become the prince you have always meant to be

א. עזים חסידיות זה המשך של קיפודים קופצים על ביסקוויט?

ב. הם מתלהבים יותר כי רבי נחמן קרוב אליהם יותר, בעוד משה רבינו רחוק. באותה מידה אתה יכול להתלונן למה אלישע בכה על אליהו אבי אבי רכב ישראל, ולא בכה על משה. כי משה כבר רחוק. בעוד אליהו רבו הקרוב אליו.

זה כמו ההבדל בין היחס של אדם לאביו, ליחס שלו חסבא של סבא שלו או ליעקב אבינו, הם כבר רחוקים לנרות שיותר גדולים.

ג. באמת אין יאוש כלל. יש עצבות אבל לא יאוש.

אם אתה טוען שיש יאוש טוטלי, כלומר אתה כופר בחיים אחרי המוות ותחיית המתים, וזה אפיקורסות

ד. מי שמאמין שה' מלך אבל כופר בחיים אחרי המוות ותחיית המתים, בעצם עובד ע"ז . כי האלוהים שהוא מאמין בו זה לא ה', כי מה' לא יכול לנבוע מציאות שכולה יאוש וכליון נצחי. לכן אין הבדל בין עיקר מ13 עיקרים של מציאות האלוה, לבין עיקר תחיית המתים. הכופר באחד מהם ככופר בהכל.

ה. בסוף כנראה הם חטאו ומתלהבים מזה שלמרות החטא יכולים לקום. בעוד שה' מלך זה פשיטא

ה. אני מזדהה איתך. כי אני נשמה של תורה שבכתב ויותר מתלהב מתנך מאשר קטע ברב קוק או בזוהר. אבל יש נשמות של תורה שבעל פה.

ו. יש נקודות אמת בדבריך. בסוף ברסלב אינה עיקר התורה, וגם לא החסידות. הגר"א הוא העיקר. והיו בדורו של רבי נחמן רבנים חסידים גדולים ממנו, למרות שהיה ענק כמובן. אבל זה הטרנד וזה מה שמושך אנשים.

אין ייאוש בעולם כלל זה דיבור פשוט , מחזק, שפוגש את היהודי במקומות הכי כואבים ונמוכים שיש, נותן תקווה בעצמנו ובמציאות, משפט שמדבר לכל אחד בגובה העיניים.

מה יותר גדול וחזק מלתת תקווה ליהודי?

אתה יכול להגיד שצריך להתכוון בעוד מקומות אבל ברור שהדיבור של אין ייאוש מחזק ומשמעותי לאנשים.

היא קוקניקית

שמע הידע שלה בקבצים הפתיע אפילו אותי

A social chemosignaling function for human handshaking | eLife 

במחקר שנערך במכון ויצמן כי לחיצת ידיים משרתת העברת מסרים כימיים בין הלוחצים. התברר כי בהמשך ללחיצת יד ישנה נטייה להביא את היד הלוחצת לקרבת האף ולהריח אותה. זו יכולה להיות פונקציה אבולוציונית שמחליפה רחרוח הדדי שפחות מקובל באופן גלוי אצל בני אדם לעומת חיות[2]

@כְּקֶדֶם 

וזה לא סלק

ישע אומר על מישהו שהוא אדיוט? ימות המשיח!

@ל המשוגע היחידי  הכל בשליטה... אתה מתבקש לחגור חגורות ולהשמע להוראות הדיילים

הדיוט שימושי

והם יודעות מה יקרה בסוף

אבל נראה לי בחלק מהמקרים זה פשוט נבואות שמגשימות את עצמן

או בניסוח פחות יפה, שיפוטיות ממבט ראשון וקיבעון

למוח הנשי יש כשרון טבעי ביולוגי - רגישות מיוחדת לקלוט רמזים עוד לפני שהם נאמרים במפורש

כשבחורה חיה בחברת נשים והאינטואיציה המולדת הזו היא חלק בתת מודע של כולן, פתאום כשהיא יוצאת ואז מתחתנת עם גבר, והיא לא נמצא באותו מקום מבחינת חושים, קליטת רמזים, והאינטונציה הנשית נתקלת במשהו אחר, לא מוכר ולא מובן - זה מתסכל… מתסכל שצריך להבהיר ולומר לגבר בפירוט רב, ולא כפי שאישה מבינה אישה בלי להכביר במילים …

אם יש בו מספיק אמונה שזה יקאה

וכן לבנות משום מה יש ייתר אמונה

כי קל לנו להאמין גם בדבר ללא הוכחות ובעל היגיון

לא מכלילה אבל כן

וגם יש לנו נטייה להתגבר מהר יותר על משברים אז זה מוסיף עוד נק למה הן מצליחות להגשים...

אבל באמת יש צד שני ויפה למטבע.

אם לטוב או רע זה מה שאנחנו מושכות.