א. עזים חסידיות זה המשך של קיפודים קופצים על ביסקוויט?
ב. הם מתלהבים יותר כי רבי נחמן קרוב אליהם יותר, בעוד משה רבינו רחוק. באותה מידה אתה יכול להתלונן למה אלישע בכה על אליהו אבי אבי רכב ישראל, ולא בכה על משה. כי משה כבר רחוק. בעוד אליהו רבו הקרוב אליו.
זה כמו ההבדל בין היחס של אדם לאביו, ליחס שלו חסבא של סבא שלו או ליעקב אבינו, הם כבר רחוקים לנרות שיותר גדולים.
ג. באמת אין יאוש כלל. יש עצבות אבל לא יאוש.
אם אתה טוען שיש יאוש טוטלי, כלומר אתה כופר בחיים אחרי המוות ותחיית המתים, וזה אפיקורסות
ד. מי שמאמין שה' מלך אבל כופר בחיים אחרי המוות ותחיית המתים, בעצם עובד ע"ז . כי האלוהים שהוא מאמין בו זה לא ה', כי מה' לא יכול לנבוע מציאות שכולה יאוש וכליון נצחי. לכן אין הבדל בין עיקר מ13 עיקרים של מציאות האלוה, לבין עיקר תחיית המתים. הכופר באחד מהם ככופר בהכל.
ה. בסוף כנראה הם חטאו ומתלהבים מזה שלמרות החטא יכולים לקום. בעוד שה' מלך זה פשיטא
ה. אני מזדהה איתך. כי אני נשמה של תורה שבכתב ויותר מתלהב מתנך מאשר קטע ברב קוק או בזוהר. אבל יש נשמות של תורה שבעל פה.
ו. יש נקודות אמת בדבריך. בסוף ברסלב אינה עיקר התורה, וגם לא החסידות. הגר"א הוא העיקר. והיו בדורו של רבי נחמן רבנים חסידים גדולים ממנו, למרות שהיה ענק כמובן. אבל זה הטרנד וזה מה שמושך אנשים.