אשתי דווקא כן אשכנזיה כמוני (זה בכלל לא היה שיקול, נפגשתי גם עם אחרות) אבל כל אחיה נשואים לבני/בנות עדות אחרות. רוב בני הדודים האשכנזים שלי נשואים לבני עדות אחרות, האברכים בישיבה בה אני מלמד, כמעט כולם נשותיהן לא מהעדה שלהם, כך גם בקהילה שאני מתגורר בה, לא שזה נושא שגורם לי להצליח לחשב אחוזים, אבל אלו שעולים בראשי ככה, רבים נשואים לבני עדות שונות.

התכוונתי ללאומי תורני/חרדי.

ואני יודע ורואה שהמציאות היא לא כך ולכן הופתעתי מתגובתו של אותו אחד, אני לא מכיר את העולם החרדי יודע מעט שבמעט אבל חשבתי שאני מכיר קצת יותר את העולם החרדלי והתגובה שלו גרמה לי לתהות האם גם שם יש זרמים ותתי זרמים ודעות שמתפצלות גם בעניינים שכאלו( אני בעל תשובה מס' שנים ותמיד מגלה דברים חדשים שתופסים אותי לא מוכן)

אבל ברמה הציבורית - אצל רוב ככל הציבור הדתי לאומי לגווניו השונים, זה בכלל לא שיקול.

זה נכון רק לגבי עדות רחוקות יותר אתנית. וגם זה דועך עם השנים..

אלא שמעדיפים להתחתן בתוך העדה כי האופי והתרבות דומים, אז יותר נח... לפחות ככה אני רואה את זה

מרגיש כמו אדם הרוצה להתחתן עם עצמו כי זה מה שהוא מכיר 

גם לא תורני, אם אני יורדת נכון לפרטי ההגדרות

בחברה החרדית - לא רק שאין נישואין מעורבים, אפילו אין לימודים מעורבים בסמינרים. 

החברה החרדית, זה פשוט גרוע.

ואם אכן "נישואי תערובת " יותר נפוץ שימשיך כך יותר ויותר ב"ה (אני בעד🫠)

איזה כיף זה להכליל ציבור שלם וליזון רק מהתיקשורת.

נעים מאד, יוצאת החברה החרדית.

אני ממש לא היחידה שנישאה לגבר מעדה שונה .

ולמדתי בתיכון חרדי (וסמינר) מעורב חצי-חצי (במרכז ירושלים! בלי בגרויות!) מבחינה עדתית.

כל עניין ה"מכסות" וההבדלות העדתיות תודה לא-ל הולכות ומתמעטות.

כמובן שאפשר להסתכל על מקומות חסידיים שידוע שהם בדיליי קיצוני ולהצביע עליהם. אבל צאו לטיול בבני ברק / אלעד/ ביתר עילית ותראו את השינוי

יש מסביבי כמה וכמה זוגות מעורבים.

וגם אני בתור רווקה שמעתי על בחורים מעדות שונות (בסוף התחתנתי עם אשכנזי אבל לא בגלל שהוא אשכנזי..)

כן מכירה חברות מעדות שונות שלא רוצות לצאת עם עדה אחרת כי זה הבדלי תרבות...

ההלכה שונה המנטליות שונה

השפה שונה- יידש/ אנגלית

וזה לא סתם אשכנזי

אצל החרדים האשכנזי מתחלק בעצמו

לחסידי וגם שם כל חסידות וההנהגות שלה

וליטאי.

אצל עדות המזרח זה רגיל לא משנה אם את הודית אתיופית פרסיה מרוקאית תמניה או עיראקית

העדות לא משחקות אצלנו גם לא הרבנים

כולם הולכים על אותו קו... לפי מרן  הרב עובדיה בדרך כלל

לגמרי.

הרב עובדיה ניסה להשליט את דעתו,

אבל יש רבים מעדות בבל בעיקר שהולכים עם פסקי הרב מרדכי אליהו,

מארצות המערב (המגרב- צפון מערב אפריקה) יש את מסורות פסיקה אחרות, מוזמנים לקרוא אודות רבני משפחות משאש ושלוש לדוגמא.

אתיופים בכלל עם מנהגים אחרים ולא מבין למה לקשר אותם לספרדים.

אבל בכלל, יש לא מעטים שבעצם מגדירים כל מי שלא אשכנזי כספרדי או עדות המזרח שזה מנותק מהמציאות ברבדים שונים.

כמובן שההערה שלי נכונה גם על שיש מנטליות שונה בין ארצות המוצא שפורטו, אבל זה כבר בלי מקור תורני אלא רק הסתכלות במציאות

אני יודעת שיש רבנים שונים הרב כדורי הרב אבא שאול וכו...

אבל רב רב הספרדים זה הרב עובדיה

רובנו קיבלנו על עצמנו את ההנהגות שלו

בגלל זה רשמתי בדרך כלל

אבל הקו המנחה של רוב ההלכות זה הרב עובדיה

זה מה שלומדים בתיכון חרדי סטנדרטי בית יעקב

וכל אחת עם הלכות שונות שקיבלה מאבא שלה

אבל זה לא נוגד אצלנו נישואים אחד עם השני

לעומת החיסידים שהם נשארים בתוך הקהילה שלהם בדרך כלל או שהם כלל חסידים 

ממני האשכנזי - אך מחברים רבים מעדות המזרח, אני מכיר היטב שהפסיקות של הרב עובדיה יוסף לא ממש מקובלות באופן גורף אצל יוצאי צפון אפריקה.

הרבה מהתוניסאים הולכים יותר אחרי הרב מאזוז זצ״ל. שנפטר ממש לאחרונה.

ומתפללים לפי הסדור שלו - איש מצליח.  

(אני משתייך לדתיים לאומיים ולא חרדי).

אגב

יש כאלה שפשוט בשלב מסוים משנים את עצמם

לי אישית יש אח שהפך להיות חרדי לאומי וממש ציוני

בגלל המכינה צבאית שלמד בה😆

נכנס בו מלא אמונה והבנה למה...

אני אוהבת שמכניסים את זה מילדות וזה הדיבור בבתי ספר, תיכונים אולפנות וכו'

בבית יעקב ותלמודי תורה זה חסר לצערנו

ולא מפתיע שבבית יעקב כך ילמדו,

אבל לא רוצה להרחיב בכך כאן כי זה יכול לגלוש למקומות בעייתיים

ריחוק גנטי בין ההורים מרחיק סיכונים למחלות גנטיות בצאצאים, שעוברות מדור לדור.

אלו הן מחלות בהן על מנת לבטא את המחלה צריכים להיות שני עותקים פגומים לגן, כלומר שהעובר יקבל את הגן הפגום משני ההורים.

פולניה תמנייה וגאורגית אני 😂

מיקס

לגביי המחלה זה לא בדיוק נכון

יש אפשרות למוטציה

שאין לאף אחד ובכל זאת יצא גן פגום

גם את זה מכירה מקרוב קרוב

מה שכן כל יחד אצלנו יצא בצבע אחר בעיינים בעור ושיער

חלק תמנים חלק ארופאיים

וולא ממהורים.  

זה ככה אצלנו - חלק צבע עיניים מאמא והאחרים מסבא (צד אבא). לאף ילד אין את הגוון של העיניים של אבא.   

להורים שלי יש כהה

ובכל זאת ארבע מאיתנו  עם ירוק

וארבע עם שיער בהיר( לאוו דווקא אלה עם הירוק) השאר חום ושחור

אם כולנו מצטלמים יחד חושבים שאנחנו מואמצים😂

טוב נראה לי זה הופך לניצלוש

עוד סיבה טוב להתערבב

תחפש מה שטוב לך.

ועדה זה בדרך כלל רכיב קטן מאוד במכלול האישיות 

מחפש מה שטוב לי, אך מה שטוב  לי לא בדיוק מתיישב טוב עם מי שכביכול יודע מי נכונה למי  מסתבר.

אתה והקב"ה

הוא מזווג זיווגים

אתה רק צריך למצוא את הזיווג

ואם אתה חושב שפלונית מתאימה לך. כנראה שאין אדם שידוע טוב יותר ממך ממה מתאים לך 

מסכים איתך

זה פשוט לא נכון לגבי הציבור הדת"ל התורני. אני משתייכת למגזר הזה ב"ה, ואני וכל אחיותי ספרדיות והתחתנו כולנו עם אשכנזים (ולא ביררתי ולא ידעתי מה העדה של בעלי עד שהתוודע לי במקרה)

אם כך נותר לי למצוא אשכנזיה שכל אחיותיה נשואות לספרדים(:

אמא שלי אשכנזיה שנשואה לספרדי

אין לה אחיות, אבל אחיה היחיד נשוי לספרדיה

גם הם, דת"ל תורני

אמרתי שאני וכל אחיותי דת"ל שנשואות לאשכנזים

שמע עוד פרט: כל אחי (הבנים) הם חרדים (לא משנה הסיבה) על הסקאלה שבין אברכים צדיקים לבין בעלי בתים מודרניים, ונשואים לספרדיות.

היו לי אחים שרצו אשכנזיות, אבל השדכנים הבהירו להם שישכחו מזה

אח של אבא הפך בצבא לחרדי (מדתי לאומי), התחתן עם אישה שגם עברה מהדתי לאומי לעולם החרדי

והסיפורים במשפחה על הקשיים העצומים בשידוכים של ילדיהם, כי ״הייחוס המשפחתי פגום״ בגלל שיש סבים וסבתות כיפה סרוגה שאינם חרדים…

ותוצאות השידוכים אכן משקפים את היחס של החברה החרדית למי שלא בא מתוכם, לדעות הקדומות והבידול של ״טוהר הייחוס״  

כך משער שגם אצלכם.  

ברגע שיש במשפחה אשכנזים שנשואים לספרדים- זהו, זה מהווה כתם להכנס בקשרי נישואין עם משפחות אשכנזיות רבות בציבור החרדי.  

אצל החרדים הספרדים (לא המשתכנזים) זה ממש לא ככה, יש יחס מכיל ואוהב לחוזרים בתשובה ובכללי אין את שיטת הדירוג העקומה של הליטאים

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.