צריכה עצות רגישות - נושא שהעלתי פה בעבר.רחלי:)

אחות מעורבת מידי ריגשית עם הילדים.


יש לי אחות מקסימה מקסימה, אבל חוצה גבולות בקשר למוערבות שלה עם הילדים, וזה לא קשור לכמה פותחים לה שם דלת, פשוט בכל נוכחות שלה עם הילדים שלי ועם אחיינים אחרים שלה.

היא רווקה שיותר מהכל צמאה להיות אמא בעצמה, לומדת על היום דרך הרשת ואפילו קונה קורסים על שינה של תינוקות, הנקה, הגישה ההיקשרותית והגישה המונטסורית וכל נושא שקשור בגידול של תינוקות ככה שמבחינה ריגשית ופיזית הם יהיו במצב הכי טוב שיכול להיות (בעיניה כמובן) .

מאוד מאוד נוגע לה כאב או חסך שיכול להיות לתינוק - וככל שהתינוק יותר קרוב לליבה ככה זה עולה.

הכל טוב ויפה, אבל זה מאודדד מפריע לי ולאחים שלי, ברמה שאם היא מגיעה לאחד מאיתנו הביתה או בסתם מפגשים היא דואגת לאחיינים יותר מאמא ואבא שלהם (שוב,בעיניה) לפעמים זה מרגיש שנפגשים עם יועצת הנקה, שינה, יועצת ריגשית, פיזיותרפיסטית לילדים ותינוקות וזה מתיש מאוד מאוד- בין אם תרצה ובין אם לא גם אם אומרים לה לעצור - היא תתווכח עם ההורה של הילד על המידה הנכונה לילד שלו בטיטול, על הצורה שבה הוא מתייחס להנקה ומה הם היו צריכים לעשות אחרת, איך נכון להרדים את הילד שלו ועוד ועוד ועוד שלפעמים אנחנו לא מבינים מאיפה זה בא לנו.

אמרנו המון המון המון פעמים שזה מפריע ולא נעים ושזה לא המקום שלה - וזה לא עוזר.


העלתי פה בעבר שהיא קונה יותר מידי דברים לבנות שלי למרות שאני מסרבת ומציבה גבול. לאחרונה היא קנתה (!) כמה סוגים של מנשאים ועריסות מטחברות ועוד כמה דברים והדברים עוברים בתוך המשפחה והחברות הנשואות שלה.

היא לא הייתה בארץ תקופה וזה היה נוח וטוב לכולם, אבל עכשיו כשהיא כאן בעלי לא מוכן שהיא תגיע אלינו הביתה והיא מבחינתה לא ראתה את הבנות שבועיים וזה מלא זמן והיא לא יכולה יותר 🙄 אני באמת אוהבת אותה ואני עוד איכשהו יכולה לענות לה ולהתמודד איתה אבל מבחינת בעלי השליטה שלה על המרחב מציקה מאוד והוא לא מוכן יותר .

אני לא יודעת איך להעביר לה את המסר הזה בלי לשבור אותה באמירה שמשתמעת מזה שהיא לא רצויה - היא ריקה ככ שאני יודעת בוודאות שתשבר, כשאמירה דומה הבית הגיעה מאח שלי היא הייתה שבועיים בדיכאון ממש עד שהיא טסה לחו"ל.

היא עוברת המון דברים באישי סוחבת איתה נכות שלא מאפשרת לה לעבוד והמון לחץ ממשפט שיש לה מול חברת ביטוח ככה שגם ככה לא פשוט לה.

אשמח לעצות איך להעביר את המסר בלי לשבור אותה...


תודה ממש למי שקראה עד כאן

חיבוק גדולאמונה :)

זה רק השנקל שלי, לא מקצועית או משהו-
בסוף הבית שלך ובעלך במקום הראשון, ולא הייתי עושה משהו שגורם לך להיות במריבה/מחלוקת איתו.
כן הייתי מנסה לבחור גישה שמשותפת לשניכם בנושא הזה- מתוך הנחה שהיא חשובה לשניכם/ חשובה לך ואת חשובה לבעלך... לשקף מה את מרגישה (גם לך קשה, אבל היא אחותך ואת דואגת לה וכו) ולבחור מה המינון שמתאים לכם- כי בסוף היא אחות ובמצב רגיש ואתם רוצים ביחד גם לעזור לה.
לבחור מה האיזון שמתאים לשניכם ביחד מול ההתלבטות הזו. 
ואז כשאתם ביחד אפילו חיוך של עידוד עוזר לאזן...
המון בהצלחה!

זה באמת יוצר מתחרחלי:)

ואחכ כשקורים דברים שאין לי דרך לאגוף או למנוע זה סתם עושה לנו לא טוב ביננו.

ניסינו הרבה בעבר והוא מצידו תרם מספיק לעניין כמה שנים.

באמת שגם שיחות איתה לא ככ הועילו, מרגיש כאילו הנושא של ילדים חזק ממנה.


תודה על העצות. כמובן שזה יועיל אם באמת נמצא גישה משותפת - כרגע באופן טבעי יש ביננו פער כי אני נוטה להיות יותר סלחנית כלפיה והוא מצפה שהגבולות שלי יהיו ברורים יותר גם אם לא יהיה נעים. (הערת אגב, הוא בנאדם מאוד מאוד סבלני ונעים) 

..אמונה :)

זה ממש מחמם לב שאת אומרת שהוא מאוד מאוד סבלני ונעים!
כיף לשמוע אישה שזו ההסתכלות שלה,
ובטוחה שמתוך זה אפשר גם להגיע להבנה משותפת מה מתאים- ורצוי מראש, כדי שתוך כדי הסיטואציה יהיה ברור שאתם ביחד בזה...
והמון בהצלחה!! שה' ישלח לה בית משלה בקרוב ממש!

אמן אמן תודה לך ❤️רחלי:)
רק מאירה שיש מצבירושלמית במקור

שהיא צריכה אולי, אפילו בתת מודע, את האהבה שלכם יותר מהאהבה של האחיינים אבל זו הדרך להביע את זה או לתת לזה לצאת,

כי כהורים קשה לה לבוא אליכם כאחות ולהגיד בא לי לי חיבוק בא לי חום בא לי פינוק. בא לי שתעזרו לי (על דרך משל...) באיזה "קורס" שתלמדו כביכול, שקשור להבנת העולם שלי...  נניח להתעמק טיפה בטענות שלי מול הביטוח... כל דבר שמבטא אכפתיות גדולה מאד, מהסוג שנותנים לילדים...


לא ציינת את המקום של ההורים שלכן ולכן זה עוד יותר בולט לי.


ואז יש לקוות שביטויי אהבה שלכם אליה ירגיעו את הכאב, ויביאו הכלה וכיבוד של הגבולות שלכם מול האחיינים.

(הכוונה לגרום להירושלמית במקור
להרגיש יותר כמו אחות קטנה ואהובה שמגיע לה יחס חם)
היא אחותי הגדולה אמנם, אבל יכולה להבין את הכוונהרחלי:)

שלך..

אני לא בטוחה שזה באמת העניין כי ברור שיש לה אישו מאוד גדול עם ילדים, מרגיש כאילו היא מחפשת לממש את הצורך שלה באימהות ובנתינה וקבלה הורית דרכנו.

זה לא סותר את מה שאמרת כי אני מזהה בה גם את הצורך הזה. 

אני דווקא חושבת שכן נכון וחשוב לשקף לההמקורית

שהיא מגזימה

הייתי יושבת איצה לשיחת אחיות בבית קפה ומשקפת לה איך זה נראה מהצד

אומרת שאתם שמחים בנוכחות שלה, כשהיא במידה הנכונה ולא מתערבת מדי

בסוף בסוף, גם מאשת מקצוע תותחית (ובעיקר לדעתי) מצופה להרפות ולהיות קשובה לרחשי האנשים סביבה. והיא אפילו לא שם

היא נורא מרוכזת בעצמה וברצון שלה עד שהיא יוצאת שיפוטית, מתנשאת, אובר מתערבת ומעיקה בעיני אחרים

לדעתי זה חשוב מאוד השיקוף הזה, זה בדיוק ה- אפור שבין השחור ולבן שהיא לא מבינה. זה מתבקש כדי לשמור על היחסים במשפחה בריאים

אם צריך תייעצי לה שתיגש לטיפול, אפשר אפילו פגישה בנוכחותך כדי להסביר את התמונה


לדעתי זה יעשה לכם טוב. לא רק להדוף אותה אלא גם לעטוף במקביל.  

דיברנו על זה כמה פעמים.רחלי:)

אולי אני לא מספיק ברורה בשיקוף שלי- לא יודעת . גם אחי שיקף לה בצורה מאוד מאוד מאוד ברורה, ואפילו קצת קשה.

אבל היא מאוד מהר חוזרת להתנהלות הרגילה שלה.

אם העניין היה השפרצת ידע שכלי - אולי זה היה עובד והגבולות שלה היו נשמרים , אבל היא פשוט מרגישה לדוגמא שאם מרדימים ילד לא נכון - אז עושים לו עוול ונזק, והיא לא מסוגלת ריגשית להיות שם ולראות אתזה, היא יכולה לבכות ולא לישון בלילה - ברמה כזו, כאילו זה הילד שלה, אז ההבנה השכלית עוזרת לכמה ימים בלבד ולא מעבר..

בגלל זה כתבתי להכווין אותה לטיפולהמקורית

כי רק ייעוץ שכלי לא עוזר, ושיקוף של התחושות שלכם כלפי היחס שלה אולי כן יעזור

לא בשכל, ברגש.

אבל אולי גם זה לא

ולדעתי היא חייבת טיפול אם היא מגיבה ככה האמת

היא מטופלת כבר כמה שנים, לא יודעת כמה זה מועילרחלי:)
נשמע שאולי המפתח הוא בלהחליף מטפל/תאני10

יש מטפלים טובים וטיפולים טובים ויש כאלה שבמקרה הטוב לא מועילים ובמקרה הרע מזיקים.

אם היא מסוגלת לבכות כי מישהו עשה משהו שונה ממנה ואין לה שום דבר משל עצמה בחיים ואי אפשר להעיר לה על כלום וכל זה אחרי טיפול של כמה שנים - אלא אם היא התחילה במקום הרבה הרבה הרבה יותר גרוע, הטיפול לא טוב.

לא יודעת כמה יש לכם מקום לדבר איתה על הנושא, אבל משהו פה נשמע בעייתי מאד, בטיפול עצמו, מעבר לכל מה שתיארת.


ואני חושבת שבעיקר באמת צריך להכווין אותה לעשיה. דוקא לא סביב ילדים. אבל כן סביב משהו, שתהיה קופאית, מוקדנית. שתמצא תעסוקה. התלישות הזאת היא בעצמה דבר להשתגע ממנו, וגם האובססיה לנושא שעם כל ההבנה לכמיהה אליו - היא מתנהלת כאילו היא כבר שם, גם לא הכי תקין.

מסכימהרחלי:)

רק שהמטפל היא סוג של 'פרה קדושה'.

תראי בתור אחותה משום מה היא מאוד מעריכה את האמירות שלי ויש כן סיכוי שתקשיב לי גם לגבי המטפלת כי אני מהתחום.


אבל המעורבות שלי והמודעות שלי בתהליכים הנפשיים שלה גורמים לי לפעמים להימנע מלהציב גבול הוגן וחזק יותר בתוך הבית שלי.

אני חושבת שלכן אני מוצאת את עצמי לא מוצאת דרך להגיד לה אתזה, לא כל האנשים עושים את החשבונות האלה של הצד השני עד לעומק שלהם, ובגלל שהיא משתפת אותי ואני מצד עצמי גם מבינה לאן זה יוביל קשה לי עם ההבנה כמה יהיה לה קשה . 

נשמע שהיא נאחזת בטיפולאני10
אבל אם היא מקשיבה לך הייתי מכוונת אותה לחפש מטפל אחר, ואם זה יהיה מטפל טוב נשמע שזה יהיה טיפול לא קל אז כן הייתי מסבירה לה שאולי היא צריכה עליית מדרגה, שהטיפול עד היום נתן מה שנתן ומעולה ואת לא נגד הטיפול אבל אולי כדאי להתקדם קצת.


ולא יודעת אם רלוונטי אבל אפשר לשאול אותה אם נגיד עלה בטיפול הנושא של היחסים מול האח שהיא נפגעה ממנו, ואיזה יחס היה לזה בטיפול ולהבין אם זה סתם טיפול לא מועיל או שהוא מזיק (מבחוץ את רואה שינוי לרעה עם הזמן או שזה די סטטי?) ואם לא אז להציע למשל למקד טיפול בנושא הזה, מתוך תקווה שמטפל *טוב* יצליח לראות משם את התמונה הגדולה יותר של היחסים שלה עם הסביבה. 

דעתי האישיתאמאחת

שאחותך נשמעת מאד לא מאושרת - נכה, לא עובדת, במשפט,בודדה, רווקה שמשתוקקת לילדים (לא כתבת בת כמה היא). החלק של לבזבז כסף (שאין לה אולי? אם היא לא עובדת) על מוצרים קורסים שאין לה שום שימוש בהם נשמע כמו התנהגות מאד לא בריאה שלה ואפילו מדאיגה. כל אחד יש לו את האג'נדה שלו בקשר לאחריות משפחתית אבל אישית כמו שאני מצפה מילדיי לתמוך זה בזה בקושי לא עלינו ובחולי לא עלינו אני מנסה לנהוג כך עם אחיי ואחיותיי. מבינה את הקושי אי הנעימות ואי הנוחות אבל בשום אופן לא הייתי מרחיקה אותה. מי יהיה לה בעולם אם לא אתם? תמשיכי להציב לה גבולות במקומות שאת רואה לנכון, לשקף לה מה בהתנהלות שלה פחות נעים ומתאים ותמשיכי להזמין אותה.

אולי היא יכולה להתנדב באיזה מקום עם ילדים? אולי היא תמצא שם תחושת משמעות שלא קשורה לילדיי המשפחה.

אני חושבת שהילדים שלך ילמדו פה שיעור לחיים שיותר משמעותי מעוד מתנה פחות מתנה.

מהממת את!רחלי:)

אני לגמרי חושבת שאת צודקת ובאמת השבר אצלה יהיה גדול מידי. אבל גם את החוסר אונים הזה אנחנו לא יכולים למלא כשאין לה מילוי של עצמה וסדר יום נורמלי , היא יכולה למלא את השבוע שלה בסיבובים אצל האחים (שבכלל לא גרים קרוב אחד לשני), זה מרגיש כמו בור בלי תחתית ככה שהדבר היחיד שאני חושבת שיעשה לה טוב זה פשוט כמה שיותר מהר להתכוונן למימוש החיים שלה בפני עצמה- היכרויות, נישואים..

כאילו להמשיך לנסות למלא לה את הבור כמו שעשינו עד עכשיו לא יודעת אם זה לא בדיעבד להשאיר אותה בחשיבה הזו על עצמה שהיא מסכנה ןאין לה כלום כביכול... היא חייבת להתקדם ולדאוג לעתיד המשפחתי שלה.

היא רוצה להיכנס לאיזה מדרשה, מקווה שזה יצור איזה איזון. 

אני מסכימה עם המחשבה שלך האמתהמקורית
ואיך את חושבת שאפשר לעשות אתזה?רחלי:)

לומר אתזה בלי לשבור אותה?

אני בפנים מרגישה שאין לי איך להגן עליה משבירה .

לא בטוח שתוכלי לעשות את זההמקורית

ז"א, המחשבה שלך הגיונית ונכונה אבל לא בטוח שתוכלי לשלוט בתגובה שלה או בהככח לעזור ולקדם אותה

אגב, איפה ההורים שלכם בתמונה?


ולכן אני חושבת שקודם כל, הדבר הכי חשוב הוא לשמור על הגבולות שלכם מולה ולהפריד בין מה שבשליטתכם למה שלא. ברמה הפנימית בעיקר, ברגש.

לכל אחד בחיים יש את המסע שלו לעבור ולפעמים לא משנה כמה נראה מהצד וננסה לעזור או נדע את הדרך לשם..  אין הרבה מה לעשות, זה בקצב של כל אחד עם עצמו. וזהיכול להיות כואב להסתכל על זה מצד ולהרגיש שאין איך לעזור.


לגבי פרקטית מה לעשות לדעתי יש 2 דרכים

1. להזמין אותה כשאפשר לזמן מוגבל ולקבל אותה כמו שהיא עד כמה שניתן. להנהן ולא להתווכח. להעביר את זה. ומצד שני גם לא להתלונן לבעלך. ולהגדיר את הביקור ככזה שבו נושכים שפתיים. זו הכלה מה שנקרא  

לא יקרה נזק לילדים לדעתי מביקור של אחת לכמה זמן כשלדודה יש גישה מסוימת גם אם היא שונה. ילדים קולטים שזה שונה וכל עוד הגישה שלכם בבית היא העיקרית, לא הייתי ככ נבהלת ממנה או מנסה לשמור עליהם מפניה. ז"א, אתם במצב של חזית מולה ומאבק שגוזל מלא אנרגיה וחבל.

תגדירי שעות בין 4 ל7, שלא תישאר להשכבות, ואם כן לומר לה שזה על אחריותה (ורק אם מתאים לכם. גם במחיר שתיפגע כביכול). חלק מזה שיהיה בחוץ בפארק וזהו. תדאגי לשמור על מסגרת השעות וחוץ מזה - זהו. ולא בתדירות גבוהה שתרוקן אותך

אם את מצליחה להכניס בין לבין שיחה על מה איתה וכו זה נחמד. לא בכח.

2. לנסות להיכנס לעובי הקורה ולקחת עליה אחריות ולנסות לשנות אותה. להמשיך את השיחות, ההתנגחות וכו. לדעתי זה לא בהככח יעזור.

אבל בכל אופן צריכה להיות שיחה עם בעלך לפני ותיאום ציפיות ברור

מכירה את זה מחמותי❤️

היא עדינה אבל חושבת שהעצות שלה הם פנינים

אני עונה אבל בכבוד

אם היא אומרת אולי תתני מוצץ למשל , אני אומרת החלטתי שאני לא נותנת מוצץ .

ועוד כאלה דברים שאני מנסה לעשות גבול

צריך פשוט להיות עם ביטחון מול כזה דבר

לא פשוט ולא קל , זה מעצבן

שונה מאד חמות מאחות... גיל, נסיון חיים, המוטיבציהירושלמית במקור
בעיניי ההתנהגות דומה❤️
כי אני לא תמיד מסכימה אתה. 
מבינה. כלפי חוץ אולי. אבל המוטיבציה של האחותירושלמית במקור
זה רצון בשייכות וכמיהה לאהבה. לא היתה נשואה ולא הולידה והתמודדה עם פחות דברים שהיו יכולים להפוך אותה לפחות ילדותית.


אצל חמות נהוג לזהות דפוס כזה בתור צורך בשליטה. לרוב. ובכלהמקרה אמורים להיות לה יותר כלים להתמודדות.

אני מסכימה איתך על המניע השונהרחלי:)
רק שלדעתי מילוי שלו - מגדיל את החוסר שלה במקום שהיא תהיה מסוגלת להסתכל למציאות בעיניים לראות את החוסר שלה ולהתחיל לסלול דרך עצמאית למילוי שלו (ולהאמין שזה באמת אפשרי והיא לא מסכנה!)  כשאני כל הזמן בלחץ על מה היא יכולה להרגיש אם לא מתאים לי שתגיע שבת, או לביקור. זה הופך את העניין לבילתי נסבל 
לפעמים לחמה יש התנהגות שתלטנית לא מודעתהמקורית

גם בעיניי זה לא שונה מאוד

הרבה אנשים פועלים מתוך החוסר שלהם כלפי אחרים

ואו. עניי עירך קודמיםשלומית2

נשמע שהיא זקוקה לכם

זה לא שצריך לאפשר לה התנהלות שפוגעת בכם

אבל גם לא לפגןע בה

הייתי מנסה לחשוב בכובד ראש איך תוכלו לעזור לה בחיים

נשמע שהיא זקוקה נואשות לאיזה צורך נפשי


כתבת שעכשיו בעלך לא מוכן שהיא תבואצלולה

ומה *את* רוצה עכשיו?

אם בעלך לא היה מציב קו אדום, איך היית רוצה להתנהל?

לדעתי חשוב שתביני עם עצמך מה הרצון שלך ואז תוכלו לחשוב שניכם על פתרון ביניים.

(אולי שהיא תבוא כשבעלך לא בבית? אולי בגינה? או שגם את לא מעוניינת לפגוש אותה עם הבנות ואז להציג את זה שאת רוצה זמן אחות איתה לבד? לצאת לבית קפה? וכד')

^^ להפגש בזמן/מקום שבעלך לא נמצארינת 35
אני רוצה באמת לפגוש אותה מחוץ לביתרחלי:)

אחד על אחד, וסיכמנו לנו על פגישה כזו שלנו השבוע.

רק שהיא מאוד מאוד רוצה גם זמן עם הבנות בכל מקרה, ולהגיע קודם אליי הביתה.

היא רוצה גם "לתת לי יום בשבוע שהיא תבוא לעזור לי"

אני כרגע לא רוצה, גם בגלל שאין לי שום עניין לגרום לבעלי מתח מיותר שוב, איפה היא תנסה להתערב ועל מה נצטרך להתווכח איתה.

כי באמת כואב לי להגיד את זה אבל זה על כל דבר, ילדים זה הכי בולט אבל זה לא רק שם- זה בניקיון, בבישול, באיך לכבס הכי טוב. מתיש מאוד.  


נראה לי שאני אהיה חיבת להסביר לה את המצב

אולי לתת לה לצאת עם הילדים לגן שעשועים או משהו?יעל מהדרום
לק"י


אם אתם סומכים עליה שתשגיח טוב, זה יכול להיות כיף לכולכם.

בעלי לא סומך עליה שהיא תכבד את ההתנהלות שלנורחלי:)

איתן גם לבד ובחוץ .

היא מנסה "לחנך" ולא באמת מתנהגת כדודה בצורה פשוטה. לכן הוא לא מוכן.

מאמינה שזה פשוט מעצבן אותו ולא שבאמת זה עושה איזה נזק. היא אחלה סך הכל. אבל מעצבן זה כן... 

אז אולי לצאת ביחד?יעל מהדרום
לק"י


יכול להיות שבגן שעשועים בחוץ היא תחנך פחות, ויותר תהיה דודה כיפית?

ומה לגבי שהיא תשמור על הבנות בלעדיכם?יראת גאולה

ואולי להזמין אותה נקודתית לקפה ועוגה?

או לעזור לך לקפל כביסה / לנקות ? 🤔

כשהילדות לא נמצאות או ישנות... ואולי עדיף גם כשבעלך לא נמצא...

אני פשוט חושבת שגם אם יש הערות על כביסה וניקיון אפשר שלא לקחת את זה ללב כל כך,

זה לא אותו דבר כמו בילוי של כמה שעות יחד עם הילדות, שאז מסתובבים בכל הבית, ויש הרבה סיטואציות גם עם הילדים וגם עם כל מיני פינות של ניקיון וכו', וזה כבר ממש מעיק.

אם היא מגיעה זה ליום שלם בדרכרחלי:)

כי היא מגיעה מרחוק.

אני צריכה למצוא את המילים לתחום את הביקור שלה בזמן - כי היא מצידה להגיע בבוקר ולצאת בתשע עשר בלילה +


אפשר שתציעו לי איך לעשות אתזה, זה יעזור 

וואו. נשמע כמו סחיטה רצינית אחרי יום כזהבאתי מפעם

אני נגמרת מלארח כמה שעות אנשים חביבים סך הכל, אז איתה נשמע סופר סופר מאתגר.

וואו. מצדיעה לך שאת כ''כ נשארת רגישה כלפיה, זה נשמע דפוס התנהלות די חולני, לא במובן מעליב , אלא באמת שסובלת מאיזושהי הפרעה נפשית כלשהי. רק לתת לך חיבוק גדול על ההתמודדות הלא פשוטה שאת בין הפטיש ובין הסדן וזה ממש מקשה בשלום בית. אולי כדאי לך להיפגש עם יועצת/ משהו בסגנון. 

להזמין אותה רק בארבע-חמש בערב?יעל מהדרום
לק"י


סביר להניח שבשעות הבוקר אתם לא בבית.

וואי זה לגמרי חלק מהבעיה!יראת גאולה
הרבה יותר קל להחליק ולהתעלם כשמדובר על ביקור תחום. יום שלם זה מתיש ונכנס לפרטיות.
אני מתקשה להבין איך היא תוכל לנהל זוגיותטרכיאדה

עם האובססיה הזאת להעברת ביקורת, זה בלתי נסבל לחיות עם אדם כל כך ביקורתי

מה עם לשקף לה את הרצונות שלהאמאשוני

ולהחמיא עליהן?

לומר לה: "אני רואה ומאוד מעריכה את הרצון שלך לעזור ולהיות חלק"

כרגע הדבר שהכי יעזור זה שניפגש לכיף לצאת למסעדה או סתם להסתובב איפשהו או אם גם זה מתיש אז ללכת להרצאה/ הופעה שפחות אפשר לחפור שם.

נשמע שהיא מחפשת הכרה ברצון העז שלה לעזור, וכשהיא מקבלת תגובות צוננות זה רק גורם לה לנסות להוכיח את האהבה שלה בכל מחיר.

וברור להציב גבולות של זמנים ומקומות. אין מה להרגיש לא נעים.

את עובדת? את יכולה לומר לה שתאספי אותה אחרי העבודה או משהו כזה.

בכל מקרה כשהיא אצלכם בבית ממש עדיף כשבעלך לא נמצא.

חבל על הטינה שמצטברת.

תנצלו את זה בשביל לשחרר אותו לעיסוקיו והתחביבים שלו. אני בטוחה שהוא ימצא מה לעשות בזמן הפנוי.


את גם יכולה לומר לה מפורשות, נשמח שתבואי, אנחנו בבית מ17:00, אבל שתדעי ב20:00 הוא חוזר הביתה ויש לנו תוכניות לאחר מכן.

ברבע ל20:00 את נכנסת להתארגן ליציאה, משוחחת איתו בטלפון בדבר העיסוק שלכם (גם אם זה לסדר את הבית ביחד 😀)

וזהו בלי להרגיש לא נעים.


בהתחלה זה קשה, אבל גבולות זה דבר חשוב.

וכמובן כשהיא באה לנסות להסתכל עליה בעין טובה ולהנות ולמצות את הביקור.


לגבי זה שהיא אומרת לך שהיא התגעגעה לבנות, תנסי לתת מקום לתחושות שלה מבלי להיכנע לביקור.


אולי בשיחות אחת על אחת שלכן, תצליחי לדבר איצה באווירה רגועה על גבולות ואהבה. שאהבה זה דבר טוב רק כשזה בא עם איפוק וגבולות. וזה שמשפחה רוצה פרטיות ושגרה זה לא מחוסר אהבה.


לגבי ניקיון והנקה וכאלה, תגידי לה כמנטרה, זה מעולה שיש את הדרך שאת מאמינה בה, אני מאמינה שלכל הורה/ בן אדם יש את הדרך שנכונה לו.

זה מקסים שאת מאמינה ב.. אני מאמינה ב.. וזה בסדר גמור שכל אחד יפעל כאמונתו.

זה נכון לגבי חיסונים, לידות בית, הנקה ומלא נושאים נפיצים. קל וחומר על נושאים איזוטריים. לכל אחד יש את הדעה שלו ואין מה לשכנע, רק לשקף לצד השני שרואים אותו ושומעים את דעתו גם כשלא שומעים לדעתו, ולהבהיר גבולות.

את גם יכולה לומר לה במפורש שהיא אהובה גם כשהדרך שלה לא מתקבלת אצלכם.


בגדול הייתי מכוונת אותה לקורס NLP

אולי לקנות לה ספר או משהו..

כי ברור שיש משהו לא מאוזן אצלה בצורך בקשר,  זה נשמע שיש שם בלבלה רצינית

שימו לב לעצמכם ומשפחתכם ..חסד קודם עם הקרוביםאור עולה בבוקר
תפרידו בין מה שקשור אליכם למה שלאיעל מהדרום

לק"י


מנשאים ומיטות שהיא קנתה, לא עניינכם. ואם זה עושה לה טוב, אז למה לא?

לקנות דברים לבנות- אם זה רק הכמויות, ולא דברים שאתם מתנגדים להם, אולי עדיף לא לסרב.


לגבי העיצות זה באמת נשמע מעיק. אולי לסנן, לנסות להעביר נושא.

אולי תפגשי איתה מחוץ לבית, אם לבעלך מפריע שהיא מגיעה הרבה.

מחילה שכותבת ,אבל אולי יועיל.הפרעה נפשית או רצף134

יתכן ומדובר בכיוון שהיא על הרצף האוטיסטי,בתפקוד גבוה.  בנשים קשה לפעמים לזהות.משהו באובססיה ובחוסר הבנת הגבולות . מחילה ממש שכותבת אם זה מעיק או מעיב עליך

.. אבל אולי יפקח את העיניים להבין איך להתמודד עם זה. לפעמים כשמבינים את הבעיה יותר קל להתמודד. כמובן שלא מאבחנת בשום צורה.

יש הפרעות שזה לא פשוט 'לעזור לאדם מסכן ' אלא צריך להתנהל מולן בצורה מותאמת , לפעמים לקבל ייעוץ, ולשמור על הבריאות הנפשית שלך , של בעלך, הילדים , וכל המשפחה.

הרבה כוחות

והלוואי והכל יסתדר בע"ה על הצד הטוב

קודם כל חיבוק גדול, זה השמע ממש מורכבממשיכה לחלום

אני חושבת שקודם כל צריכה להיות הפרדה

את מאוד מתערבבת עם מה שהיא מרגישה וחווה, וזה מאוד הגיוני כי היא אחותך ואת אוהבת אותה מאוד. שומעים כמה אכפת לך ממנה

אבל כמו שהיא חשובה, גם את

והגבולות שלך, של בעלך ושל הבית שלכם חשובים ויקרים.

ואת לא צריכה לחוש אשמה על זה שאת שומרת עליהם..

ההתנהלות שלה באמת לא מתוקנת, את לא סתם מנסה להציב גבול, זה חשוב ומשמעותי.

צריך להחזיק את זה חזק בזמן שאת מציבה את הגבול, לא להרגיש אשמה אלא להיות בביטחון פנימי שאת יושה מה שנכון לכם. כשתעשי מה שנכון לכם ויהיה לכם נוח יותר תוכלו להכיל אותה יותר בקלות וזה גם טוב עבורה.


איך היא מגיבה וכמה קשה היא לוקחת את זה זאת כבר בחירה שלה.

זה מאוד מאוד כואב ולכן את עושה חשיבה איך להציב את הגבולות הכי נכון ומכבד שאפשר אבל זה משהו שאת חייבת לעשות. איך היא בוחרת לקבל את זה זה כבר לא בידיים שלך.


ממליצה פשוט להתפלל על זה

היא ילדה של השם

שיעזור לך לעשות הכי נכון בסיטואציה


ומתייגת את @אמאשוני שיש לה הבנה ממש מיוחדת על מערכות יחסים

מצטרפת לעצה (מקוה שזה בא בחשבון מצד בעלך)כתבתנו

להיפגש איתה מחוץ לבית.

נשמע שהיא מכירה את העניין שאתם לא אוהבים שהיא מתערבת, ושלבעלך קשה כשזה מול העיניים שלו.

אני מאמינה שדודים, כמו גם סבא וסבתא, לא יבואו על חשבון ההורים אלא רק מהצד או על גבי הגישה שלהם. כלומר, ילדים הם של ההורים שלהם בנאמנות על, בודאי בגיל הרך, ורק במקרי קיצון (ובדרך כלל אחרי שההורים עצמם שברו את האמון הזה שוב ושוב) ואף פעם לא בלב שלם הם יעבירו את הנאמנות הזו לאחרים. ככה שבעיני אין מה לדאוג מההשפעה של הדודה על הבנות.

ועוד, שבעיני הילדים ירוויחו המון מלראות שלמרות שאבא ואמא לא כזה אוהבים את ההתנהלות של הדודה (או של סבא וסבתא) ויודעים להציב גבולות או להוציא מהאוזן השניה איפה שזה טו מאצ', ועדיין שומרים על קשר אוהב ומכבד ובאים לקראת במה שאפשר. זה כלי לחיים.

בעצם, אני מנסה להגיד שאם בעלך דואג על ההשפעה- בעיני אין מה לדאוג, אבל אם מציקה לו המערכת יחסים איתה, אז ודאי לכבד את זה ולא להכניס את זה אליו הביתה.

נשמע גם שאחותך מכירה את העובדה שקשה לכם שהיא מתערבת, ולכן לקבוע מפגשים במקום נייטרלי ומוגבלים בזמן אמורה להיות פשרה מניחה את הדעת. אם לא, זה הזמן להיות פחות מעורפלים מולה ולהגיד ברור (כמה שאפשר ברגישות, אבל אין מנוס מלהבהיר את הגבולות שלכם).

בנוסף, במסגרת האחים, לנסות למלא בגבולות היכולת שלכם את הצרכים הרגשיים שלה- לראות אותה, להתעניין בה וברצונותיה, להיות בשבילה (כדוגמה, לבוא אליה עם מרק מפנק אחרי יום בבית משפט), להחמיא לה על החוזקות שלה ועל הטעם שלה ועל כל מה שאולי היא מחפשת אישור עליו. לארגן מפגשי אחים (ללא ילדים) שהיא תשתתף בהם, ואפילו איזו תורנות של מפגשים אחד על אחד איתה. לא אומרת שאתם לא עושים את זה, ומחזקת מאוד את ידיכם אם כן.

את אחות מהממת ורגישה! ואני ממש בטוחה שהילדים שלך מושפעים *מזה* מאוד לטובה!

מצטרפת להשערה שיש פה משהו עמוק יותרשוקולד פרה.

פסיכולוגית.

זה נשמע מצב לא תקין וחורג מהנורמה.

תארי לך היא תתחתן ותוליד ילדים. מה יקרה אז? היא תהיה באובססיה מטורפת. היא תאבד ככה גם את בעלה וגם את הילדים.

היא לא יכולה להתחתן כשזה כ"כ שולט בה. אולי זה ocd כלשהו?

בקיצור, 

איפה ההורים שלך בעניין? האם הם יכולים להשפיע עליה ללכת לאיזשהו אבחון?

נשמע שזה שם אותך במצב של מתח, ושאת בין הפטיש לסדן.

אני חושבת שצריך לדחוף אותה לטפל בעצמה. בסוף זה יתפרץ עליה ואז יהיה הרבה יותר קשה...

בנות אני בקושי מספיקה להגיב אחת אחתרחלי:)אחרונה

רק לומר שקראתי הכל, ותודה גדולה גדולה, אני בהמשך יגיב יותר מפורט .

מה שכן לקחתי זה

א לברר יותר לעומק מה הם הרצונות האישיים שלי, כי אני עומדת מול שני רצונות חזקים של בעלי ושל אחותי.

ב. להבין שיכול להיות שאני חלק מהדרך שלה בהבנה על עצמה, ולפעמים גם אם זה הפוך מהאופי שלנו לאהוב מישהו זה לא רק 'ללטף' אותו, לצערי.

ג. חיזקתן לי את ההבנה וההכרה שבאמת זה לא תקין בכלל בכלל ומה שאנחנו מרגישים זה לא כי אנחנו קנאים לפרטיות שלנו אלא כי באמת היא מתערבבת וחוצה גבולות.


אגיב יותר מאוחר מפורט יותר.

תודה! 

רק לי הפורום תקוע לגמרי על לפני יומייםאמא לאוצר❤

ומסרב להתעדכן לא משנה כמה פותחת וסוגרת מרעננת וכו?


פתאום חושבת על זה שאם זה לא רק אני אז אף אחת בכלל לא תוכל לענות על השרשור הזה כי אף אחת לא תראה אותו 😅😅

מעניין אם הוא בכלל ישלח 🤷

חחחח בדיוק מה שחשבתיוואלה באלה

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

קרה לי הבוקר אבל הסתדר תוךדקות בודדות..לפניו ברננה!
משהו השתנה בריפרושoo

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

כלומרoo
אם אני מרפרשת את הדפדפן הוא מביא את התוכן כמו שהיה לפני יומיים 
גם אצלידיאן ד.

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

 

חחח היה לי את אותו מחשבההתלבטות טובה
היה לי מוזר ששקט ואין שרשורים חדשים בהנקות של הלילה 
אצלי לא.. אולי זה משתנה מחשב/טלפון?טארקו
גם אצלי ככהתודה לה''
גם ליזוית חדשה
פתחתי שרשור במשוב
גם אני ככהכורסא ירוקה
חח חשבתי שזה רק אצלי😂איזמרגד1
נראה שזה טופלooאחרונה
הוצאת התקן מירנהכמהה ליותר

אני אמורה להוציא היום התקן מירנה, אחרי 3 שנים.
יכולות לשתף מינסיון, אם אחרי הוצאה של ההתקן היה לכם דימום שאוסר?
אני פתאום מתלבטת, כי אם בדרך כלל כן יש דימום שאוסר,  אז אולי אדחה את ההוצאה לאחרי חנוכה.

בהצלחה!השקט הזה
מקפיצה לך..


תודה! ❤️❤️כמהה ליותר
אצל כל אחת זה שונהיוקי

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

רק אחרי שבועיים?כמהה ליותר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

כןיוקי

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

בשעה טובה יקרה! שילך בקלות!!תודה לה''
אני עוד לא הוצאתי התקן הורמונאלי אבל עצם ההוצאהאמהלה

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

זה מאוד תלוי לפי איזה פסיקה את הולכתסתם אחת
יש דימום, לפי חלק מהשיטות הוא אוסר ולפי חלק לא.
הכי טוב לשאול את הרב שלכם כי יש לזה פסיקות שונותפרח חדשאחרונה
הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

האמת שיש לו גלישה בפלאפוןלפניו ברננה!

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..


(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)


הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בהצלחה! האמת אני גם עשיתי ככה תקופה אבל משעהלפניו ברננה!

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

 

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתי

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בהצלחה!שמש בשמיים
איך היה? ❤️לפניו ברננה!אחרונה
תיק לידהלומדת כעת

1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?

2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים

אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?

אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.


מנסה לחשוב מה הכי הגיוני

נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...

נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה

כמה זמן מתכננים להיות אצל ההורים?ים...

מה המרחק מהבית? 

 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

 

מתכננים שבועיים, מקווה שאפשרי...לומדת כעת

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 1השקט הזה
ביומיים שבהם נמצאיפ בבי"ח עוד אין חלב, זה רק קולוסטרום אז אין מה לקחת משאבה. אם מאיזשהי סיבה תצטרכי לשהות יותר בבי"ח, תוכלי לדאוג שיביאו לך מהבית/ להשתמש במשאבות של בית החולים.


לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה


כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

תודה...לומדת כעת
מקווה שבועיים
שאלה גם של מרחקחנוקה

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...


אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.


הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.


עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

הבנתי, אוקי תודה רבהלומדת כעת

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

לגבי 1שלומית2

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

הייתי מכינה מראש גם לגדוליעל מהדרוםאחרונה
לק"י


אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

איך אתן מתמודדות עם קנאה?אנונימית בהו"ל
אבל בצורה חיובית ולא בדרך של לחפש מה רע אצלו/לו
שני דבריםאפרסקה
1. להבין שמה ששלה שלה, וזה לא משפיע עליי וזה שלה יש לא אומר שבגללה לי יהיה פחות


2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

לא נלחמת בזהרק רגע קט

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

פשוט מקנאתכורסא ירוקה
מתאווררת בדיבור על זה עם מישהו קרוב לי שיכול להכיל, ובודקת אם הנקודה שהקנאה יושבת עליה היא בידיי לשנות
מנסה להזכיר לעצמי את כל הדברים שזכיתי בנםתודה לה''
ולהודות עליהם לה'
התמודדות לא קלה. ומוכרתזברה ירוקה

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

להפריד בין הקנאה לרצוןאיזמרגד1

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

חיפוש פנימיהמקורית

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

אניooאחרונה

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלה
כן יכול להיותהשקט הזה
אצלי פספסו שארית גדולה. תלכי להבדק שוב, וגם אפ לא רואים שווה לבקש הפנייה להיסטרוסקופיה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
כמה דבריםצמאה

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.


דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו


דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

אולטרסאונד בטני זה מספיק? או שצריך וגינאלי?סיפור_של_הלב
אצלי גם היה כשלא הכל יצאפלפלונת

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

אולי זה מובן מאליוהשקט הזהאחרונה
אבל יש רב שמלווה אתכם? לפעמים אנחנו מחמירות על עצמנו סתם.. (למשל גפ אם יש כתמים, לפעמים אפשר להצליח בכ"ז לטבול בהכוונה הלכתית)
מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

וואו איזה קטע שזו התפיסהאמונה :)

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

נכון זה חלק מהעניןחנוקה

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אם זה לא משהו ארוז- חשוב שהכשרות תהיה ברורהיעל מהדרום
לק"י


וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

ספינג זה לא בעיהמצפה להריון.
אם הקמח מנופה, זה לא שוקולד או בשר
לא נכון. גם כלים זו בעיהיעל מהדרום
לק"י


וגם הכשרות של שאר המצרכים.

מאוד תלוי באיזו חברה נמצאיםטארקו

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

נכון. לזה התכוונתייעל מהדרום
לק"י


אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

מצטרפת לגמרי להשקעה בברכההשקט הזה
בסוף זה מה שעושה את זה בעיני.


ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

אם הביאו משהו מכל ההורים ממש אין צורך לשלוח עודואילו פינו

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

מארז מתוקים של חנוכהאמ פי 5אחרונה

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

 

 

כמה זמן הגודש שאחרי הלידה?תודה לה''

לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞

עבר 36 שעות מאז שהתחיל 

 

 

כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב

אצליDoughnut
בשלב הזה הייתי שואבת ושומרת לי מנות במקפיא לשעת הצורך. לא גרם לי לבעיות וסתימות אח"כ, התאזן למרות השאיבות ונהניתי אח"כ מהמנות השאובות. רק כששאבתי ממש היתה לי הקלה.
תודה! אני לא אוהבת להתעסק עם שאיבות...תודה לה''
וגם, זה כרגע יוצא רק בהרבה מאמץ ועיסויים ולא זורם בכלל...
הבנתיDoughnut

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תודה!!!תודה לה''אחרונה

אולי יעניין אותך